Author: אמיר אביטל

מאמר דיעה: אמיר אביטל

הבחירות לכנסת ה 20 מתקרבות, ובנו הגרים בחו”ל עולה הדילמה; האם לגשת להצביע או לא?

זכות הבחירה לכנסת מעוגנת בחוק יסוד הכנסת.

הזכות לבחור והזכות להיבחר הן בין חירויות היסוד המרכזיות והחשובות ביותר. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, המבטאת את רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות. מכאן, כי קיומה וההקפדה על שמירתה של זכות זו, הם מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית.

– ע”ב 1/88 ניימן נ’ יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, פ”ד מב(4) 177, 185

הצבעת חוץ:

בישראל מותר להצביע רק באופן אישי ומתוך ישראל. זאת מלבד דיפלומטים, שליחים המקבלים את שכרם ממשלת ישראל או מההסתדרות הציונית ישירות, וכיוצא באלו. ע”פ המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשאר העולם קיימות לפחות 115* מדינות המאפשרות הצבעה מחו”ל, תחת סייגים שונים, כגון הגבלת שנות השהיה בחו”ל.  אך מגמה זו מתרחבת.
שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת 19 (ינואר 2013), עמד על 67.8% והיה ונמוך בהרבה ממערכות הבחירות שקדמו ל 1999 (80%) . כדי להרים את אחוז ההצבעה וכמובן מסיבות אלקטוראליות, עלה עניין ההצבעה מחו”ל בהקשרים שונים.
הצבעת חוץ הוזכרה למשל, בהסכם הקואליציוני שחתמה סיעת הליכוד עם סיעות הקואליציה ערב הקמת הממשלה ה-32 (2009): “הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו”ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה. הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה”
הצעה זו עולה לפעמים ע”י סיעתו של אביגדור ליברמן , ישראל ביתנו. גם מזכיר הממשלה צבי האוזק ניסה לקדם ב 2012 תזכיר להצעת חוק שתתיר הצבעה לישראלים בחו”ל.
אך כרגע המצב הישן עדיין שריר וקיים, אין בו שינויי וההצבעה מותרת רק מהארץ.

הדילמה:

“כשהיינו בארץ”, למי שכבר שכח, היו דיונים לפני כל בחירות על מעורבותם של יהודים החיים בחו”ל וטסים במיוחד לארץ בכדי להצביע, וכמה שזה לא הוגן, ומעיק.  מדוע אדם שאינו גר בארץ, צריך להשפיע על גורל אלו שכן? הרי יש בכך חוסר הגינות ממדרגה ראשונה, או שלא?
בינתיים קורים דברים והעולם הפך גלובאלי. בכל רגע נתון אזרחים רבים שוהים מחוץ למדינה, סטודנטים, תרמילאים, תיירים, אנשי עסקים או בעלי קרובי משפחה בחו”ל שטסו לבקרם. מדוע לא לאפשר לפחות להם להצביע?
אלא שהשאלה המוסרית הקשה יותר נוגעת למי שכבר שנים מתגורר בחו”ל. כרגע מדובר באומדן של מעל ל חצי מיליון** ישראלים בחו”ל. שוב, כתושב חו”ל, הטיעונים של למה לא ללכת להצביע הם דיי ברורים. אבל אחרי מחשבה עמוקה הטיעונים של למה כן להצביע עולים, לדעתי וגוברים וקיים גם פן סובייקטיבי שאתייחס אליו מאוחר יותר.
אז למה כן?
ובכן, מי שגר בחו”ל ומסתכל מרחוק בפרספקטיבה רחבה, ומתחבר לתקשורת ישראלית ולמידע רב כיווני לגבי מה שקורה בארץ, יכול טכנית להביע דעה מבוססת בקלפי. הוא יכול אולי אפילו למתן בכך את השפעת הצבעות “מצב-הרוח” שהובילו למה שקרה עם ד”ש, שינוי, המרכז,  קדימה, ויש עתיד, או לחילופין הצבעה שבאה אחרי פיגועים (בשנות ה90) שהייתה מושפעת מכאן ועכשיו, ואופיינה בראיית קיצרת טווח.

לעניין עצמו: הרי המפלגות השונות מדגישות לפני הבחירות את העניין הלאומי, אינטרסים ארוכי טווח, ” העם היהודי” לדורותיו, נכסים לאומיים ונכסים אסטרטגיים. האם אתם לא חושבים שאם כך הם פני הדברים, יש מידה רבה של צדק מוסרי שגם מאות אלפי הישראלים החיים בחו”ל יישאו באחריות על  “הנכסים הלאומיים: המעצבים את עתיד העם והאומה?” שהרי אנו חלק מהעם, ונושפע ממצב האומה לדורות.
מעבר לכך, אנו המתגוררים בחו”ל עלולים להיות מושפעים מהחלטות העלולות להתקבל והנוגעות ישירות לגורלנו. ייתכן ונעשה בתבונה אם נשפיע על החלטות אלו.  למשל שינויי בחוק השבות, שינויי בנושאים הנוגעים להורינו, או ילדינו בארץ (בעיקר במצב בו אחד מההורים גר בחו”ל), נושאים כמו חינוך, בריאות, ביטוח לאומי, ענייני בתי- אבות, ואפילו קבורה. בנוסף  גם עניינים חופש תנועה, ויזות, אשרות והסכמים בין ישראל למדינות אחרות (הרי בשורה התחתונה זה תוצאה של בחירות וסדרי עדיפויות).

 

זכות מוסרית?!

כשמדינה, חברה והורים יולדים ילד ומשקיעים בו בזמן שגודל בארץ, ומתעצב בארץ, בכך הם בעצם “קונים ומקנים” לו את הזכות להשפיע על עתידם כחלק מהמשפחה הפרטית, המורחבת (חברה, עיר, קיבוץ) והכללית (מדינה ועם). ושוב לעניין הטיעון המוסרי. הרי כפי שהמדינה אינה פודה רטרואקטיבית את שירותו הצבאי ואו שירות המילואים, או כל מיני חובות אחרות של אדם כאשר הוא עוזב את המדינה, כך אולי אינה צריכה “לפדות/להפקיע את זכותו להצביע”?
יש האומרים שמי שאינו משלם מיסים בארץ אינו זכאי להצביע כלל, ויש בכך אמת. כשחושבים לעומק,
נושא המיסים והחיבור לחברה הישראלית הוא טיעון כבד, ויכול להיות שהצבעה צריכה להיות מותנית במספר השנים ומשך הזמן שאדם היה בארץ, שוהה בחו”ל ובתשלום מס כלשהו. אך גם כאן, כאשר אדם כבר אינו משלם מיסים ישירים הוא גם אינו נהנה מהזכויות שמיסים אלו מקנים לו ( תשתיות, קופ”ח, ב. לאומי, קבורה, ועוד כל מיני) כך שאולי מיסים אינם טיעון ולא צריכים להיכנס למשוואה?

לבסוף, כפי שהזכרתי לעיל אני גם חושב שנושא ההבנה מה עובר שם (בישראל) על אנשים היא עניין סובייקטיבי. לטעמי זה קשור ביכולת אמפטית, עניין, ומוטיבציות שונות ומשתנה בין אדם לאדם. או שיש לך את אלו או שאין. ואם יש, זה כשלעצמו מקנה לך את האור הירוק לשקול ברצינות להצביע ולהשפיע.
לא אטעה אתכם, אני מבין את הקושי המוסרי שבללכת להצביע כשאתה לא חי בארץ.  אבל אני מבין שבעתיים  את אלו שמתעקשים על כן. לי זה ניראה לגיטימי.

סימוכין:
* http://www.idi.org.il  (ניר אטמור, עופר קניג)
**https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03082.pdf

היום  נערך שימוע לחירט ווילדרס  ע”י פרקליטות המדינה, בנוגע להתבטאויותיו מוקדם יותר השנה בנושא “מי רוצה פחות מרוקאים”   
משרד המשפטים חושד שווילדרס עבר על סעיף שנקרא “העלבת קבוצת אנשים על בסיס גזע, והסתה לאפליה ושנאה”.

ע”פ משרד המשפטים זו הסיבה שווילדרס יצטרך לעמוד למשפט. 

ע”פ הצהרתו, ווילדס אינו חוזר בו מהדברים שאמר בהוודע תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, בכנס מפלגת ה PVV בהאג.

אז שאל באופן בוטא, את הנאספים בקפה אם הם רוצים יותר או פחות מרוקאים. כאשר היושבים בקפה, צעקו חזרה “פחות, פחות” ענה ווילדרס, ” אנחנו נסדר את זה!”. וזאת בחיוך, ומחיאות כפיים של הסובבים.

מנהיג מפלגת הPVV טוען: “בהצהרתי בזמן השימוע הבהרתי שבמלחמתי לחופש ונגד תהליך האסלאמיזציה של הולנד לא אתן שיסתמו את פי”.  
ווילדרס מאשר שהוא זה שהשתמש בביטויים המעליבים, אך מכחיש שבכך שהוא מפלה. ” פחות מרוקאים, זה משהו אחר מאשר אם הייתי רוצה שכל המרוקאים יעזבו את הולנד או אם היה לי משהו נגד כל המרוקאים”. 

“אני יוצא מכלל הנחה שמשרד המשפטים לא ימשיך בהליכים כנגדי. כל החלטה אחרת לא תוכל להיות מוסברת באופן שונה מ’החלטה ממניע פוליטי’ “, ע”פ וולידרס.

עדיין לא פורסם מתי תתקבל ההחלטה אם להעמידו לדין.

בהולנד יש לכל אדם זכות ליהנות מטיפול רפואי. זכות זו מעוגנת בחוק הבריאות כחלק מהחבילה הבסיסית, רפואת ילדים ו טיפול רפואי ממושך (סיעודי).חלק גדול מתוכן הטיפול נקבע ע”י הממשלה ומאז “יום הנסיך” האחרון הוכנסו בו שינויים מערכתיים.
בכתבה זאת אפרט מעט מה הולך להשתנות בשנת 2015 בנושא הביטוח הרפואי, מה קורה עם קצבת הבריאות, מה הן ההשפעות על תלוש המשכורת שלכם ולמי תוכלו לפנות בעבור טיפול ממושך.

החבילה הבסיסית:

כל אדם בהולנד חייב לבטח עצמו בריאותית. החובה היא לגבי ביטוח הבסיס המאפשר תוספת לבחירה אישית של ביטוח משלים. העלויות בעבור החבילה הבסיסית נקבעות כאמור ע”י הממשלה בכל שנה מחדש, כמו למשל עלויות רופא כללי (רופא המשפחה) או אשפוז. עלויות אלו מכוסות ע”י הביטוח הרפואי כאשר במקרים רבים קודם משולמים הסיכון העצמי, וההשתתפות העצמית (על ידינו הלקוחות). חבילת הביטוח הבסיסית תשתנה ב 2015 , כל זה קורה עקב מעבר של תחומי אחריות מחוק הוצאות רפואיות חריגות לחוק ביטוח הבריאות. הראשון מפצה בעיקר סיעוד והשני בעיקר טיפול לטווח קצר.

את הביטוח הבסיסי תצטרכו לסגור ע”פ חוק עד ה 31 בדצמבר עם כל חברה שתבחרו. אני עצמי נוהג להשתמש בהשוואה דרך ZORGWIJZER או דרך Independer המספקים גם יותר יעוץ. במידה ואתם זקוקים ליותר זמן לחשוב, תוכלו להודיע ( במכתב, פקס, או דוא”ל) לביטוח שלכם שאינכם מעוניינים להמשיך אוטומטית לשנה הבאה. וכך תוכלו בעצם להמשיך להתלבט ולבדוק מבצעים והוזלות, עד לסוף ינואר. את התשלום על חודש ינואר תצטרכו לשלם רטרואקטיבית.

מספר רפורמות אם כן, בתחום הטיפול לטווח ארוך יצרו הרחבה של חבילת הבסיס –  AWBZ-zorg  בהם תחומים כגון:
-נכות חושית.
-טיפול אישי וסיעוד ללא מגורים.
-והשנה השניה והשלישית של טיפול נפשי.

חוק הנוער החדש:  Nieuwe jeugdwet ומעבר תחומי הטיפול לעיריות:

בשל הקדמת חוק הנוער, החל מהראשון בינואר 2015 יעברו תחומים מסוימים מחבילת הבסיס אל חוק הנוער החדש.
עזרה לנוער על צורותיה השונות,
שירותי מבחן הנוער והגנה על ילדים.
שרותי בריאות נפש לילדים ובני נוער.
טיפולים לנוער מתחת לגיל 18 עם מוגבלות שכלית,
העיריות יהיו אלו המיישמות את החוק בשנה הבאה. המדינה מקדישה כ 40 מיליון יורו כדי שהעיריות יצליחו להתמודד עם האחריות אך החשש הוא מטיפול שאינו מקצועי מספיק שיביא לנזקים.

טיפול עזרה ותרופות:

ניתנה הסמכות תחת תנאים מסוימים להכללת תרופות נוספות בחבילת הביטוח הבסיסי.
נכללת בדיקה מונעת בלתי חודרנית לנשים בהריון מעל גיל 36, אשר יכולה לאשש את סינדרום הדאון בעובר.
תרופות למחלות ה SLE ול MULTIPLESCLEROSE יכנסו בתנאים מסוימים (לא בטוח) כאשר הבדיקה הישנה המשולבת לנשים ללא אינדיקציה תהיה על חשבונן.
יכוסו טיפולים חדשים לחולי סרטן העור ולבעלי פריצת דיסק מותנית. הדבר נכון גם לטיפולים חדשים של כימותרפיה בסרטן המעי הגס, וצורה חדשה של השתלות לצורך שחזור שד לאחר כריתה.

שינוים נוספים:

טיפול שיקום גריאטרי, לא צריך יותר להיות מחובר באופן רציף לזמן לאשפוז, אלא יכול להיות גם בתוך שבוע מסוף האשפוז בכדי שיחשב למתן זיכויי.
תורמי איברים, יקבלו זיכויי הוצאות נסיעה על חשבון הביטוח שלהם ( ולא מהמדינה או ביטוח המושתל).

ביטוח הבריאות:

פרמיית הביטוח (הממוצעת המושבת ע”י הממשלה) ירדה ועמדה בממוצע על 120 יורו לחודש. לקראת 2015 צפויה עליה והפרמיה תעלה בממוצע בעוד כ 114 יורו. לבסוף לא קובעת הממשלה את הפרמיה, אלא חברות הביטוח השונות.
ידוע כי חברות הביטוח שמרו רזרבות משמעותיות ויכולות לספוג עלויות ולהשאיר את הפרמיה נמוכה. עד כה לפחות חברה אחת יצאה בהודעה שהפרמיות שלה יישארו כבשנה שעברה. מן העבר ידוע שזו גם תהיה המגמה בשאר החברות , שבסביבות אמצע נובמבר יכריזו על הפרמיות שלהן.

סיכון עצמי:

הסיכון העצמי שוב נקבע ע”י הממשלה, ויעלה שוב באותו עקומה כבעבר. הסכום יעמוד ב2015 על 375 יורו ( עליה של כ 15 יורו מהשנה שעברה) . הביטוחים השונים מאפשרים עליה של הסכום עד למקסימום של 875 יורו לשנה, בתמורה להורדת הפרמיה החודשית. בעיקרון, נופל כל טיפול על הסיכון העצמי אך ישנם יוצאים מן הכלל כמו:
– רופא כללי
– טיפול ולווי מיילדת, וכל נושא הלידה.
– רפואה לילדים מתחת לגיל 18.
– טיפול לתווך ארוך (לאנשים עם מוגבלויות קשות, נכויות, מחלות כרוניות, או למבוגרים)
– טיפול המכוסה ע”י ביטוח משלים
– עזרים רפואיים בהשאלה, כגון כיסא גלגלים, קביים.

מניסיון אישי מר אוסיף, שכאשר הרופא הכללי (רופא המשפחה) אינו בנמצא, נסו קודם ללכת אל המרפאות במקום מגוריכם. בררו מראש היכן נמצאת מרפאה זו שנקראת בדרך כלל HUISARTSENPOST. הטיפול שם ניתן מחוץ לשעות הקבלה של הרופא שלכם, אך אינו נופל תחת הסיכון העצמי. אם תרוצו בבהלה למיון (למרפאות החירום בבתי החולים) צפו לחשבון מפלצתי שמתחיל בסביבות 375 יורו, גם אם יסתכם בהנחת פלסטר. אופן החישוב הוא לפי ממוצע עלויות שנתי, ותוספות טיפול. עקב תלונות רבות ייתכן שהדבר ישתנה בעתיד. אך ראו הוזהרתם.

הנה קישור לסרטון המסביר (בהולנדית) את נושא הסיכון העצמי.

בכדי לכסות על עלויות הפרמיה, ישנה קצבת בריאות מהממשלה. את הקצבה מבקשים דרך מס ההכנסה, בקישור לאתר שהקימו לצורך כך. (  www.toeslagen.nl).
את גובה הקצבה קובעת הממשלה כל פעם מחדש, אחרי שידוע לה מהו גובה הפרמיות שפרסמו הביטוחים בנובמבר. הקצבה היא גם פונקציה של הכנסה. וככל שאתם מתקרבים להכנסה מודלית (ממוצעת) כך תפחת הקצבה.

פרמיית הטיפול הסיעודי:

עקב הצמצום בתחומי האחריות של הביטוח הסיעודי, ניראה על פניו, צמצם עלויות. כאן צפויה למועסקים שביננו הפתעה נעימה. הפרמיה הזאת שנקראה AWBZ יורדת באופן אוטומטי מתלוש המשכורת של המועסקים ותעמוד בשנת 2015 על כ 9,65%. זה כ 3% פחות מב 2014 (12,65%) מה שישאיר למועסקים שביננו יותר כסף בנטו. חיסכון שיכול להגיע ל 1000 יורו בשנה. שמה של הפרמיה יקרא ככול הנראה: פרמיית וויז או Wlz-premie מתוקף חוק langdurige zorg Wet (חוק הסיעוד)
כמו כן תרד גם הפרמיה התלויה בהכנסה (Inkomensafhankelijke bijdrage) שמעסיקים מורידים מהתלוש, ושעצמאיים
ופנסיונרים משלמים בעבור ZVW (חוק הבריאות) בכ 0.55% מה שישאיר להם טיפה יותר כסף בכיס.

פוליסת באג’ט החדשה:

מוקדם יותר השנה, העבירו החדר השני והראשון בפרלמנט שינויים בסעיף 13 של חוק הבריאות. כרגע מחויב הביטוח לשלם כ 75% מההוצאות הרפואיות של טיפול אצל מי שאינו מחזיק בהסכם עם הביטוח. החל מ – 2015  לא יחויבו הביטוחים לשלם הוצאות רפואיות אם הלקוח הלך למשל לבית חולים שאין עמו הסכם. הדבר יאפשר לביטוחים להוריד את הפרמיה באופן משמעותי ביותר ולקנות טיפולים באופן מרוכז מאוד, אך יעמיד בסיכון את מי שנקלע למצב אקוטי וצריך טיפול מהיר, ללא יכולת התעמקות בתנאי הביטוח. הצפי הוא שבשנת  2015 יוצעו לציבור ביטוחים זולים שבהם חשיבות עליונה לבדוק באיזה בית חולים מתקבל הטיפול.

רק שנהיה בריאים

 

השבוע הופתעו תושבי טסל (Texel), האי ההולנדי השוכן בצפון מערב המדינה, מביקור של כ 300 איש במיוחד ליום הכיפורים. המבקרים – יהודים אורתודוקסים שהגיעו לארח חברה לרב ברלנד ששהה לרגל החג בקמפינג באי .

הרב אליעזר ברלנד בן ה- 76 נודד כבר כשנה וחצי בעולם, מאז שנמלט מישראל בשל תלונות העומדות נגדו על עבירות מין בנשים בזמן שהגיעו אליו ליעוץ (אחת התלונות מתיחסת לעבירה בקטינה ).

לאורך תקופה זו מצא הרב מקלט בין היתר במדינות כמו ארה”ב, איטליה, שוויץ, דרום אפריקה, מרוקו, זימבבואה ואף יוהנסבורג והצליח לחמוק ממעצרים עד כה , על אף בקשת ההסגרה מישראל שהועברה לאינטרפול, בשל העובדה כי לחלק מהמדינות הללו אין הסכם הסגרה עם ישראל.

לאחרונה חפץ הרב לבקר באוקראינה בקברו של רבי נחמן מברסלב (נ נח נחמ נחמן מאומן) אך ב -11 בספטמבר, בעת שעבר דרך נמל התעופה סכיפהול , נעצר, דרכונו נלקח ממנו ומאז הוא שוהה בהולנד אם כי אין הוא מוגבל בתנועה במדינה.

מאז נעצר בהולנד, מבקשת ישראל את הסגרתו  בכדי להעמידו לדין בישראל ועד להסדרת העניין מתגורר הרב באמסטרדם אליה התחייב לחזור בתום צום יום הכיפורים אותו העביר, כאמור ,יחד עם מאמיניו באי . בעלי הקמפינג בטסל סיפרו כי הרב וחסידו התקבלו כאורחים “מהמניין” (תרתי משמע 🙂 ).

עם מעצרו, חויב הרב על פי החלטת בית המשפט בהולנד, להודיע על מקום משכנו ולהירשם בכל יום במשטרה, החלטה המקנה לרב חופש תנועה שעוררה חוסר שביעות רצון במשרד המשפטים במדינה ששב וביקש מבית המשפט לבחון את הדברים שוב.

הדיון בבקשת ההסגרה על ידי ישראל צפוי להתקיים ב -17 בנובמבר.

חסידיו של הרב הברסלבי מישיבת ” שובו בנים” הירושלמית, הקימו סביבו קהילה נודדת עד שתוכח חפותו בארץ .לטענתם, מדובר בכדור שלג של האשמות על רקע סכסוכים כספיים ואישיים בסביבתו הקרובה של הרב.

שני נושאים עלו השבוע בתקשורת ההולנדית שנראה לנו כי יעניינו אתכם, הקוראים הישראלים שלנו.

שמירה על בתי הספר היהודיים.
על פי ארגון CIDI, אישר הקבינט תקציב של מיליון וחצי יורו לסיוע בעלויות השמירה על מוסדות יהודיים בשנים הקרובות. למרות התמיכה, שאושרה בלחץ המפלגות הנוצריות (SGP ו Cristen Unie) , טען ראש הממשלה מארק רוטה שהגנה על המוסדות היהודיים היא עדיין באחריות העיריות.
וציין שעיריית אמסטרדם מקצה גם היא תקציבים לסיוע בעלויות השמירה על המוסדות היהודיים.
עד 2010, נשאו המוסדות היהודיים בעצמם בכל עלויות השמירה. במאי השנה, לאחר הפיגוע במוזאון היהודי בבריסל, בו נהרגו 4 אנשים, התעורר שיח מחודש בעניין השמירה על המוסדות היהודים. כאמור, המפלגות הנוצריות דרשו הגנה על המוסדות היהודיים ברמה הממלכתית והדרישה התקבלה בפעם הראשונה בהיסטוריה.
ביום חמישי נכתב בעיתון הפרול (www.parol.nl) שבחודש האחרון מאובטחים בתי הספר היהודיים על ידי כוח משטרה מיוחד (Marechausse) וחמוש. ברחוב, בין בית הספר ראש פינה והתיכון מיימונידס הוצבה עמדה משטרתית ניידת עם מצלמות, שמאוישת בשעות הלימודים.
על פי העיתון, זו יזמה משותפת לעיריית אמסטרדם, המשטרה ומשרד המשפטים.
עם זאת מציינים במשטרה שאין התרעות ספציפיות ואין סיבה לדאגה. לדבריהם, מטרת השמירה היא הרתעה לאור האקלים הפוליטי הלא רגוע סביב האסלאם הקיצוני.

מבצע בולי הילדים (Kinder Postzegels)
אם אתם גרים בהולנד, סביר להניח שנתקלתם בשבוע האחרון בילדים שמצלצלים בדלת, חמושים בטפסים וסיפור על הקינדר פוסטזייחלז – בתרגום חופשי- בולי הילדים.
הם מציעים בולים מצוירים, פלסטרים, או כרטיסי ברכה.
הכסף מגויס למטרות צדקה, למאות פרויקטים שעוזרים לילדים בהולנד ובעולם, כשהמוטו הוא עזרה לילדים ע״י ילדים.
השנה, הארגון עלה לחדשות בעקבות תלונות שהם תומכים בפרויקט לילדים בעזה שבראשו עומד החמאס. עיריית אורק ( Urk), בה מתגוררים הרבה נוצרים אדוקים, החליטה פה אחד להחרים את המבצע השנה בעקבות בחירת הארגון לתמוך בארגון פרו-פלסטיני.
בארגון kinder postzegels מכחישים שהם תומכים בחמאס וטוענים שהפרויקט נועד לילדים בטראומה ולא למטרות פוליטיות. כמו כן, הם מציינים שהם תומכים גם בפרויקט בישראל, לשיפור מצבן של תלמידות בדואיות. הארגון טוען שאינו בוחר צד במאבק בין ישראל לפלסטין.

 

לתשומת ליבכם…

גמר חתימה טובה וסופ”ש נעים,

דאצ’טאון

בהכנת הכתבה השתתפה:  אלה ואן טילבורג

ערב ראש השנה, כבר כאן וכמו תמיד מתפרסמות בארץ אזהרות מסע שונות לגביי נסיעות מטיילים ברחבי העולם. בנוסף לרשימה של איומים קונקרטיים בדרום תאילנד וסיני ואיומים כללים בטורקיה, קניה, ניגריה ומרוקו, שפורסמו לא מכבר, פורסמה בחמישה עשר בספטמבר אזהרה עדכנית חדשה המדברת על מערב אירופה. כן, אצלנו פה בבית.
החשש שעליו מתבססת האזהרה הינו החשש מפני אנשים המשתייכים לגופי ותאי טרור כגון הג’יהאד העולמי, בוגרי דאע”ש ואל קאיידה השבים לארצות מוצאם האירופאי. ארגונים אלו גם מגייסים צעירים אירופאים באזורי לחימה בסוריה למטרות שונות, כמו למשל האיום האחרון ממש מהשבוע לגבי פיגועי תעופה באמצאות טכנולוגיה מודרנית.

כזכור, לפני מספר חודשים מועט, ברביעי במאי השנה התרחש פיגוע במוזאון היהודי בבריסל בו נהרגו ישראלים, ואחרים נפגעו מירי מכוון. פיגוע המעיד כי התרחיש אינו פרי דמיונם של גורמי ביטחון, ומה שקרה עלול עוד לחזור.

באופן כללי, אזהרות מסע מבוססות לרוב על מידע מודיעיני המשקף איום ברמות שונות של סבירות, ממשות ,ואיכות המידע. האזהרות מגיעות לציבור הישראלי מטעם המטה ללוחמה בטרור. למרות שהן מתעדכנות באופן שוטף במהלך השנה, לרוב אנחנו נחשפים אליהן בתקופות החגים שמהוות עיבורינו, הישראלים / יהודים, תקופה רגישה במיוחד.

ההנחיות המפורסמות בימים אלו כוללות בין היתר:

א. לגלות רגישות וערנות גבוהות.
ב. להימנע לחלוטין משהייה במדינות שעליהן חלות אזהרות מסע.
ג. לדחות כל הצעה מפתה ובלתי צפויה, בתחום העסקי או בבילויים.
ד. לדחות הזמנות בלתי צפויות לפגישות, בעיקר במקומות נידחים ובשעות החשיכה.
ה. להימנע מלהכניס לחדר במלון או לחדר המגורים מבקרים חשודים או בלתי צפויים.
ו. בשהייה ממושכת בחו”ל ממליצים לשבור שגרה באמצעות שינוי מסלולי נסיעה שגרתיים, מסעדות, אתרי בילוי ובתי מלון.

ההנחיות אומנם מפורסמות בישראל עבור המטיילים ברחבי העולם אבל גם אנחנו פה, כדאי שנהיה ערניים לכך שהרי אנו מקבלים מבקרים לחגים ומטיילים איתם לא מעט ברחבי הולנד ואירופה.

על מנת להתעדכן באזהרות המדע העדכניות של המועצה לביטחון לאומי הישראלית ,  הנה הקישור לאתר אשר בו מתפרסמות ומתעדכנות ההנחיות עבור כל המפה הגאוגרפית.

אז כמו שאמרנו- סעו לשלום- אבל בזהירות וערנות.

חג שמח.