Author: דניאל קינג

קצת לפני שהתחלתי את הלימודים פה (בהולנד), חבר שלי (ההולנדי) תפס אותי לשיחה קצרה אך חשובה. “דניאל,” הוא אמר בטון מעט דרמטי, “יש משהו שאת צריכה לדעת על שיטת הציונים ההולנדית.” הוא מכיר אותי ויודע שאני מעט, איך נאמר את זה בעדינות, חנונית כשזה מגיע לציונים והישגים בלימודים.
אני אוהבת לקבל ציונים טובים. הנה אמרתי את זה. פשש… איזו הקלה.
כשלמדתי בארה”ב התרגלתי לקבל ציון מספק אם השקעתי קצת בקורס ואף פעם לא הרגשתי שה – 90 או אפילו ה- 100 הוא בלתי ניתן להשגה .אבל אז, הגעתי לארץ השטוחה.
“אז פה בהולנד”, כך הוא הסביר לי בעדינות, “פשוט לא מקבלים 100”. תחילה קצת צחקתי. היה לי נראה מגוחך שהוא קבע את זה כעובדה. הרי למה שיהיה ציון כזה אם פשוט לא נותנים אותו לאף אחד?

האם הוא שם רק כדי ללעוג לנו ?!

לא בדיוק, אבל ה – 100 (שהוא בעצם 10 פה) הוא לא לנו. אולי לאלוהים, אולי למחליקי קרח באולימפיאדה, אבל לא לנו.
הציונים בהולנד הם בין 1-10 כשציון עובר הוא בדרך כלל 5.5. מאד נהוג גם לתת ציונים שהם לא מספרים שלמים או אפילו מעוגלים לחצי (קיבלתי בעבר 8.2 למשל ואין לי מושג איך מורה מחליטה שהמבחן הוא ברמה של 8.2 ולא 8.1 או 8.3. נגדיר את זה כתעלומה). אבל למדתי לשמוח עם ה – 8.2 שלי כי 8 הוא ציון מעולה בהולנד. ממוצע הציונים הוא בין 6-8 ומעטים הסטודנטים שזוכים ל9 המיוחל. סתם כדי שתדעו שאני לא מגזימה, מסמך שפרסם אתר ההשכלה נאפיק (הלינק בסוף הכתבה) ציין במפורש:  10 should only be awarded in cases of absolute perfection
וכפי שאמא לימדה אותנו, אף אחד לא מושלם.

מסתבר שכששיטת הציונים נכנסה לתוקף אי שם במאה ה-19 הרגישו ההולנדים שבני תמותה פשוטים אינם ראויים להחליט מי מושלם ומי לא ולכן ציונים של 10 (וגם 9) פשוט לא ניתנו. משהו מצורת החשיבה הזאת נשאר בתרבות ההולנדית ובשנת 2012 למשל רק 2.4% מהסטונדים קיבלו ציון של 9 ו0.1% קיבלו 10.

אז כדאי שתדעו מראש שכל ציון בין 8-10 יכול להיחשב ל – 100 אם משווים אותו לציונים בארץ ובכלל, מההיכרות שלי עם הולנדים, למדתי שציונים לא חשובים להם כמו לחברי האמריקאי לספסל הלימודים.
ההולנדים פחות תחרותיים ופחות פרפקציוניסטיים. הלימודים חשובים להם כמובן אבל הם יעדיפו להנות בסוף שבוע ולקבל 7 מאשר ל”חרוש” בספרייה בשביל ה – 8 . 7 בדרך כלל, מאד ישמח אותם.
אז לא להיבהל, לא להילחץ, לא לחשוב שאולי פעילויות חדשות שאימצתם בהולנד משפיעים על הציונים שלכם. פשוט להפנים שתרבות הציונים פה אולי שונה ממה שאתם מכירים ולהיערך בהתאם.

עוד אינפורמציה במסמך הבא : שיטת הציונים בהולנד, ארה”ב ואנגליה

Tot de volgende keer,

דניאל

 

תגובתם הראשונית של אנשים לכך שאני לומדת באמסטרדם תמיד וכמעט זהה, ומאד משעשעת אותי.
“נו באמת,” הם שואלים עם חצי חיוך וקריצה, “את לא באמת לומדת באמסטרדם?” דווקא כן!
אז נכון שהאסוציאציה הראשונה שהולנד מעלה היא לאוו דווקא לימודים (רחוק מכך…) אבל יש המון סיבות לבחור ללמוד בארץ השטוחה! מחרוניגן בצפון ועד מאסטריכט בדרום, הולנד מציעה מבחר ענק של תוכניות לימוד באנגלית והיא ביתה של יותר מ90,000 סטודנטים זרים מכל העולם.

בנוסף, הולנד מככבת בדירוגיים עולמיים של האוניברסיטאות הטובות בעולם. ואם זה לא מספיק, אציין גם את ה”מארחים” שלנו ההולנדים שהם אנשים מקסימים ונעימים, התעלות הציוריות, האופניים ככלי תחבורה, המוזיאונים, השופינג ו….עוד דברים שאני בטוחה שתצליחו לחשוב עליהם לבד.
אז בין אם כבר החלטתם להגיש בקשה או אם אתם רק בשלב המחקר הראשוני, סיכמתי פה את כל מה שצריך לדעת על תהליך הקבלה ללימודים.

מה ואיפה ללמוד?

בניגוד לארה”ב או אנגליה, בהולנד לא מדרגים בשום צורה פורמלית את האוניברסיטאות. מה שכן, בשיחותיי עם הולנדים הבנתי שאוניברסיטאות מסויומות “ידועות יותר” כמצטיינות בתחום כזה או אחר. רוטרדם למשל, הכי טובה למנהל עסקים, דלפט להנדסה ומחשבים, ליידן למשפטים, אמסטרדם לתקשרות. אבל ככלל כל האוניבסיטאות באותה רמה. שווה להיכנס לאתרים של האוניברסיטאות השונות ולברר מה הן מציעות באגלית. אפשר גם להשתמש במנוע החיפוש הנחמד הזה.

אז מה צריך בעצם?

*תעודות ומסמכים: תצטרכו להוכיח שיש לכם תואר מהארץ או בחלק מהמקרים גם תעודת בגרות, מה שמצריך תרגום נוטריוני של המסמכים. בנוסף, הכינו מראש תצלום של הדרכון שלכם וקורות חיים באנגלית. אוניברסיטאות מסוימות אף יבקשו מכתבי המלצה מפרופסורים אז שווה להתחיל לחשוב על מישהו מתאים ואולי להביא לו תפוח שיעור הבא.
יתכן ותתבקשו לכתוב מכתב קצר (עמוד או עמוד וחצי גג) בו תצטרכו להסביר למה ברצונכם ללמוד באוניברסיטה והתוכנית הספציפית שבחרתם. מוטיבציה מוטיבציה מוטיבציה! זה מה שהם רוצים לשמוע. ושזאת האוניברסיטה הטובה בעולם ושתתמוגגו מאושר אם תתקבלו, כמובן.

מבחנים

מבחן אנגלית– אלא אם כן אתם מעוניינם ללמוד בהולנדית (וייל סאקסס!), הלימודים יהיו באנגלית בלבד ולכן אוניברסיטאות מבקשות ציונים מסוימים בבחינות אנגלית בינלאומיות. הציון הספציפי אותו תצטרכו תלוי באוניברסיטה ובתואר אליו אתם מגישים מועמדות. תהיו פתורים מהמבחן הארור הזה (4 ש-ע-ו-ת!) אם עשיתם תואר ראשון או אפילו רק סמסטר אחד במדינה דוברת אנגלית. אם זה לא המצב, תצטרכו לעשות את הטופל גם אם האנגלית שלכם מעולה וראיתם את כל העונות של ‘משחקי הכס’ בלי תרגום. עלות המבחן 160$.

ג’ימאט– לתארים מסוימים תצטרכו להגיש גם ציון ממבחן הג’ימאט. אחת התגליות המשמחות בחיי היתה שאני למשל לא הייתי צריכה אותו כלל. אם בכל זאת תצטרכו לעשות אותו (תנחומיי) קחו בחשבון שזוהי בחינה לא קלה שמצריכה הכנה של חודשיים-שלושה לפחות. מכונים מסויימים בארץ, כמו קידום לדוגמא, מציעים קורסי הכנה למבחן. אפשר לגשת למבחן בתל אביב בימי שני ורביעי במהלך השנה. עוד מידע באתר. הבחינה לוקחת כ- 3.5 שעות ועולה 250$.

אלו הם מהדברים שעדיף לעשות כמה שיותר מוקדם משום שהבחינות מתקיימת רק במועדים מסוימים ולפעמים אין מקום. עדיף גם “להשאיר זמן” למועד נוסף על מנת לשפר ציונים. האתר הישראלי של בחינת הטופל ממליץ להירשם חודשיים מראש.

ויזה

כדי ללמוד בהולנד ללא אזרחות אירופאית תצטרכו ויזת סטונט והיתר שהייה. ברוב המקרים האוניברסיטה תגיש עבורכם בקשה לשניהם בעלות של כ300 יורו. תצטרכו להוכיח בעזרת תצהירי בנק שיש ביכולתכם לממן את עצמכם בזמן שהותכם בהולנד. עוד אינפורמציה כאן.

ביטוח רפואי

כדי לקבל היתר שהייה תצטרכו להוכיח שיש לכם ביטוח רפואי שמכסה את התקופה שלהם בהולנד או לחלופין להוציא ביטוח רפואי הולנדי. הם בדרך כלל יתעקשו על האופציה השנייה. אם לא בא לכם להתווכח איתם, אלו חברות שמציעות ביטוח לסטונדים (אני משלמת 38 יורו לחודש):
AON
IPS

תשלום

הגשת המועמדות עצמה בדרך כלל כרוכה בתשלום של כ75-100 יורו. חלק מהאוניברסיטאות (כמו חרוניגן למשל) יחזירו את הסכום שההרשמה הסתיימה. כמה נחמד מצידם.
רוב התהליך מתבצע אונליין למעט מספר מסמכים שצריך לשלוח בדואר. כל החומרים צריכים להישלח לאוניברסיטה לפני המועד האחרון להגשה. לסמסטר סתיו (שמתחיל בספטמבר) המועד האחרון ברוב האוניברסיטאות הוא ה1 באפריל ולסמסטר אביב (שמתחיל בפברואר) הוא באמצע אוקטובר. בהתחשב בכל מה שכרוך בהגשת המועמדות הייתי ממליצה להתחיל את התהליך 4-6 חודשים לפני. ברור שאפשר לתקתק את זה בפחות זמן, אבל למה להיות בלחץ? חבל, זה עושה קמטים.

שכר לימוד

יש הבדל משמעותי בין שכר לימוד אותו משלמים אזרחי האיחוד (בסביבות ה1800 יורו) לבין השכר שתצטרכו לשלם אם אין לכם את האזרחות הנחשקת (קרוב יותר ל12,000 יורו). אם יש איזשהו סיכוי להוציא אזרחות דרך דודה של אחות של סבא שלכם, לא שווה לעשות בירור שיכול לחסוך לכם 10,000 יורו? אם אין אופציה כזאת, תמיד אפשר לחפש מלגה.

אתר לבדיקת שכ”ל מעודכן

עבודה בזמן הלימודים

אם בידכם דרכון אירופאי (גשו לחבק את שוב את סבא/סבתא), אתם יכולים לעבוד בהולנד ללא הגבלה. יתכן אבל שתצטרכו לשנות את הביטוח הרפואי שלכם.
אם אתם לא אזרחי אירופה תוכלו להחליט אם לעבוד 10 שעות שבועיות בהמלך השנה האקדמאית או לעבוד משרה מלאה בחודשי קיץ. אין אפשרות לעשות את שניהם, בדקתי.

מגורים

אם חלמתם על מעונות משותפים, חדרי אוכל וקמפוס מאוחד אולי הולנד היא לא בדיוק המקום בשבילכם. רוב הסטודנטים לא גרים במעונות (אם יש בכלל מעונות) ופקולטות בדרך כלל מפוזרות ומשתלבות בעיר. אני אישית חושבת שזה דווקא ממש מגניב שהפקולטה שלי ממוקמת פחות או יותר בתוך איזור החלונות האדומים. קחו בחשבון שלא קל למצוא דירה/חדר במיוחד בערים הגדולות ולכן חשוב להתחיל לחפש מוקדם. אם האוניברסיטה מציעה מגורים הייתי ממליצה ללכת על זה ואחר כך לשקול לעבור. אם בכל זאת תרצו לחפש דירה, תוכלו להתחיל עם האתרים האלו:
kamernet
easykamer
pararius

אתם עוד איתי? יופי! התהליך אולי נשמע מאיים אבל אם תיתנו לעצמכם מספיק זמן זה קטן עליכם. אנחנו עשינו את זה לפניכם ויהיו עוד שיעשו אחריכם. איטז דואבל! ותאמינו לי, שווה כל שקל וכל דקה! תוכלו למצוא עוד המון מידע כאן.
המון בהצלחה! ואולי נתראה בקרוב 🙂

Tot de volgende keer,
דניאל