Author: דני רשף

פסטיבל Seret ממשיך לגדול ובשנתו הרביעית בהולנד הוא מגיע ללא פחות מארבע ערים: לאמסטרדם, אסטלפיין ומאסטריכט מצטרפת השנה גם רוטרדם. הפסטיבל, שנערך בלונדון, בברלין ובסנטיאגו, מביא עמו שלל סרטי קולנוע וטלוויזיה מהמבחר המשובח ביותר של ישראל. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים. הפסטיבל יתחיל במאסטריכט בסוף השבוע ויימשך 11 ימים. הפתיחה החגיגית תיערך ב-1 בנובמבר בקולנוע De Balie הסמוך לקרית המוזיאונים באמסטרדם. במהלך הפסטיבל יוקרנו 16 סרטים, רבים מהם בהקרנת בכורה בהולנד. לראשונה במסגרת הפסטיבל תתקיים הקרנה במוזיאון היהודי באמסטרדם, ובאופן הולם יוקרן בו הסרט “המוזיאון” של הבמאי רן טל העוסק במוזיאון ישראל.

דאצ’טאון שולח אתכם *חינם* לפסטיבל! לפרטים נוספים עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

לרכישת כרטיסים באתר הפסטיבל

למועדי ההקרנות בלוח האירועים של דאצ’טאון

להזמנת כרטיסים חינם לבני נוער בלבד – עבור קונצרט חנוכה, 5 בדצמבר

“אנחנו בוחרות את הסרטים על בסיס אומנותי בלבד אבל אני חושבת שיש השנה סרטים בנושאים מאוד מגוונים”, מציינת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. חברותיה לעשייה, ענת קורן ופטי הוכמן, מסכימות איתה. “אנחנו בוחרות את הסרטים בזכות האיכות שלהם והמגוון הרחב של הנושאים שבהם הם עוסקים”, מסבירה קורן, והוכמן מפרטת: “ממש לאחרונה אני מרגישה שהיוצרים פנו יותר לנושאים חברתיים פנים-ישראליים, לענייני דת וגם לענייני משפחה. בפסטיבל אפשר לראות מגוון רחב של נושאים שהיוצרים נוגעים בהם. החל מנגיעה בשואה דרך הפן המשפחתי והדתי בסרט הפתיחה שלנו, ‘העדות’. דרך דרמה חברתית כמו ‘מוטלים בספק’ וסרטים שנוגעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה צינית והומוריסטית כמו ‘הבן דוד’”, מציינת הוכמן.

איך לבחור לאיזה סרט ללכת? ביקשנו מאודליה, ענת ופטי להמליץ.

ההמלצות של אודליה – סרטים ללא שחקנים

“אני אישית מאוד אוהבת את הסרט “מוטלים בספק” (Doubtful). אנחנו גם מביאות את הבמאי אלירן אליה לשיחה אחרי ההקרנה. זהו סרטו הראשון של אלירן והוא זכה להצלחה רבה”.

בסרט שאותו כתב וביים אליה מככב רן דנקר בדמותו של איש בוהמה תל אביבי בשם אסי אשר נידון לעבודות שירות. כשהוא נשלח לעיירת פיתוח דרומית ופוגש קבוצת נערי שוליים אשר עליו לערוך עבורם חוג קולנוע מתמודד אסי מול חשדנות וחוסר רצון להיפתח אשר הנערים מפגינים. כל הנערים הינם בעלי רקע פלילי ורקע של בתים קשי יום והאתגר הינו כפול ומכופל עבור אסי אשר אינו מרים ידיים ומצליח לפתוח מסילות אל לב הנערים. באחד הנערים רואה אסי קווי דמיון לילדותו שלו והוא מנסה לעזור לו לשבור את מעגלי חייו ולהגשים את חלומו. “אף אחד מהנערים בסרט אינו שחקן וזה מה שמיוחד בסרט הזה שלטעמי הוא מאוד אותנטי”, מסבירה הרוש. אליה ישתתף ב-Q&A לאחר ההקרנה ב-4 בנובמבר.

“שני סרטים נוספים שאני מאוד ממליצה עליהם הם סרטים דוקומנטריים- “יומני אוסלו” ו”הארץ מעבר להרים” (Land without boarders). שני הסרטים יוקרנו זה לאחר זה בשבת, 4 בנובמבר, יום השנה ה-23 לרצח רבין, וביניהם תיערך שיחה. “יומני אוסלו” הוא סרטם הדוקומנטרי של מור לושי ודניאל סיון המבוסס על יומנים אישיים של מי שהיו מעורבים בתהליך המושמץ. “אני חושבת שלסרט יש מימד היסטורי מעניין וחשוב למדינת ישראל. הסרט השני, שנעשה על ידי ניר ברעם, הוא בעצם המשך כואב של המציאות בישראל כפי שהיא היום , 25 שנה אחרי אוסלו”. ברעם ואיש הטלוויזיה מיכאל אללו יוצאים למסע ברחבי הגדה המערבית בסרט תיעודי העוסק בדו קיום ובאפשרות או בהיעדרה של האפשרות לקיימו. במהלך מסעם מראיינים השניים ערבים ויהודים, מנהיגים ואנשי עמל, קיצוניים מכאן ומשם, לצד אנשי פשרה.

ההמלצות של פטי – הזוכים הגדולים

“לדעתי כמובן, כל הסרטים מצויינים. כולם זכו בפרסים בפסטיבלים חשובים בכל העולם. ‘האופה מברלין’ הוא הנציג שלנו בפרסי האקדמיה וזה כבר אומר משהו על הסרט. ‘ארץ זרה’ גם הוא סרט עוצמתי שזכה בסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בישראל באקדמיה לקולנוע”.

האופה מברלין, סרטו של אופיר ראול גרייצר, מספר את סיפורו של תומאס, אופה בבית קפה בברלין המתאהב בלקוח, אורן, ישראלי מירושלים שמגיע באופן קבוע לברלין לצורכי עבודתו. הרומן בין השניים נגדע כאשר אורן נהרג בתאונת דרכים. תומאס נוסע לירושלים בעקבות זיכרונות אהובו ומתחיל לעבוד בבית הקפה שאותו מנהל ענת, אלמנתו.

“ארץ זרה” הוא סרטו התעודי השרוי במחלוקת של איש הטלוויזיה שלומי אלדר, המתאר תהליכים העוברים על החברה הישראלית בעת האחרונה. ג’סאן עבאס, ששיחק את המלצר עבדו בסדרת הטלוויזיה המסעדה הגדולה, נבחר לשחק בהצגת תיאטרון על חייו של הרופא העזתי עז א-דין אבו-אל-עייש ששכל את שלוש בנותיו ודיווח על כך בשידור חי בשיחה לשלומי אלדר באולפן הטלוויזיה. הסרט מתאר את הקשר שנוצר בין עבאס ובין אלדר ומעלה שאלות נוקבות על מהות חיינו זה לצד זה בארץ המובטחת.

ההמלצות של ענת – הקורבנות האחרים

“אני אוהבת מאוד את הסרט סדקים (Fractures). יש בו משהו תיאטרלי מצד אחד ומשחק עדין שמאפיין את המדיום הקולנועי מצד שני”.

סדקים הינו סרט מטלטל ועכשווי בכיכובם של צופית גרנט ושמואל וילוז’ני אשר יוקרן בהקרנת בכורה בהולנד במסגרת הפסטיבל.  עלילת הסרט מתחילה כאשר עולמה של מרב מזדעזע כשבעלה המכהן כפרופסור מואשם על ידי דוקטורנטית העובדת עימו בכפייה מינית. עם היחשף הפרשה מתחיל שיימיניג ברשתות החברתיות ובנם הצעיר מטיח בהוריו שאלות נוקבות. על מרב להגיע להחלטות בקשר להמשך חייה כשהיא נאבקת לשמור ולהגן על משפחתה ובצר לה היא פונה אל הדוקטורנטית כדי להבין ממנה מה בעצם קרה.  להקרנה באמסטרדם תגיע גרנט כוכבת הסרט ואיתה התסריטאית מיכל פרקש אקרמן. הן יענו על שאלות הצופים עם תום הסרט בהקרנה ב-3 בנובמבר.

“גרנט מביאה לנו ניואנסים של אשה שצריכה להחליט בין האגו הפגוע שלה לשמירת איחוד המשפחה. סרט שמדבר על תופעת #metoo   מזווית של הקורבנות האחרים. רלוונטי ומעורר דיון. צופית עצמה מגיעה לאמסטרדם ככה שאני בהחלט ממליצה להגיע”.

הסרט השני שאני מאוד אוהבת ואותו הקרנו במוזיאון היהודי במינכן הוא סרט דוקומנטרי בשם האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל, אדם חשוב שפעל להצלת יהודים ואינו מוכר לציבור הרחב. השילוב של הקמת המוזיאון על שמו בקיבוץ הזורע והקשר המשפחתי של הבמאי לאיש הנעלם – מרתק ועשוי למופת”.

סרטים נוספים

פיגומים (Scaffolding) סרטו של מתן יאיר

הסרט נכתב ובויים על ידי מתן יאיר והינו מעין אוטוביוגרפיה. עלילת הסרט הינה אודות נער בן 17 אשר אביו -השחקן יעקוב כהן- מועיד לו עתיד בעסק המשפחתי והינו אב מכה. כשהנער פוגש מורה חדש לספרות בבית הספר חלה תפנית בתפיסתו וברצונותיו אך אביו אינו שמח לכך. הסרט הינו הסרט הישראלי השני הנצפה ביותר לשנת 2017 וצפו בו יותר ממאה וחמישים אלף איש. הסרט זכה בכמה פרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.

 

פרה אדומה (Red Cow) סרטה של צביה ברקאי

בהתנחלות קיצונית בהרי יהודה גדלה צעירה יתומה מאם (אביגייל קובארי)עם אב משיחי קיצוני (גל תורן). כאשר בהתנחלות נולדת עגלה אדומה רואה בכך האב אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי ואילו בתו נקשרת לעגלה ומנסה להגן עליה מפני הגורל הלאומי המוטל על כתפיה. כשמגיעה ליישוב בת שירות לאומי מסתבכת העלילה כשבין שתיהן נקשר קשר רומנטי אשר מדרדר את העניינים לקראת פיצוץ בלתי נמנע.

 

בהכנת הכתבה השתתפה גילי גוראל

קרדיט תמונה ראשית: Ruth Zini, פסטיבל Seret האחרון בלונדון

לתושבי כרונינגן נמאס, והם רוצים להרעיד את האדמה גם בהאג. תושבים זועמים מהפרובינציה הצפונית הגיעו לפני כשבועיים להפגין מול ישיבת הפרלמנט ההולנדי בהאג כשהם זועקים כי בתיהם הממוקמים מעל שדה גז ענק מתמוטטים ואילו המשאבות ממשיכות בלא הרף. ייתכן שבעקבות רעש האדמה האחרון עומדת להשתנות המדיניות בעניין כריית הגז.

אבל נחזור רגע להתחלה האופטימית של הפרשה. בקידוח ניסיון שנערך ב-1959 בעיירה זיירייפ שבפרובינציה כרונינגן התבשרו הקודחים כי הם גילו שדה גז טבעי ענק ולאחר מדידות נקבע כי מדובר בשדה הגדול מסוגו בעולם באותה עת. שלוש שנים לאחר מכן החלה הפקה של גז על ידי חברה שהוקמה לצורך כך בידי שתי ענקיות הנפט “של” ו”אקסון”. השאיבה התנהלה במרץ ובהצלחה רבה ובמהרה תפס השדה את מקומו כאחראי ל-50% מהתצרוכת הכללית של הולנד.

גם כיום, לאחר הפקה של יותר ממחצית הגז, מדורג שדה הגז של כרונינגן כגדול ביותר באירופה וכעשירי בגודלו בעולם.

ואולם בעשר השנים האחרונות החלה האדמה לרעוד בכרונינגן וזאת כתוצאה ישירה מהכרייה האינטנסיבית של הגז המצוי בעומק האדמה, כרייה שיצרה שינויים גיאולוגיים תת-קרקעיים משמעותיים אשר החלו לגרום לתופעות סייסמיות. נעשו ניסיונות שונים לדחוס מים במקום הגז שנשאב ופתרונות הנדסיים אחרים אך ללא הצלחה מרובה.

ב-2014 ,לאחר הפגנות ולחצים שהפעילו תושבי הצפון ונציגיהם, החליטה הממשלה להתחיל לצמצם את כמויות הגז המופקות בשדה שבכרונינגן, וכך מכמות שנתית של כ-54 מיליארד קוב גז שהופקו בשנת 2013 צפויה השנה כמות של 21.6 מיליארד קוב בלבד. אך הדבר לא מספק את 3,500 תושבי האזור אשר התאגדו בתביעת ענק לפיצויים עבור נזקים שנגרמו ללא פחות ממאה אלף בתים. הם, יחד עם שאר תושבי האזור דורשים הפסקה מוחלטת של כריית הגז בכרונינגן.

התמונה השתנתה כאשר את האזור פקד לפני כשבוע רעש אדמה נוסף והפעם בעוצמה של 3.4*. מוקד הרעש היה בדיוק בזיירייפ ומעל לשדה הגז והרעד עצמו הורגש גם במרחק של עשרה קילומטרים מהמקום. אירוע חריג כזה לא יכול היה לעבור בלא תוצאות בזירה הפוליטית ואכן לאחר מכן ביקר שר הכלכלה אריק ויבס (Eric Wiebes) בכרונינגן והביע את תסכולו מכך שהפיצויים לתושבי האזור מתמהמהים להגיע. הוא כינה את רעש האדמה “קריאת השכמה” ואמר: “האנשים כועסים וחסרי אונים…כמדינה, אנחנו לא יכולים להניח לאנשים במצב כזה להמתין זמן כל כך רב”.

ויבס הכריז עוד כי הוא נותן לחברות הגז אזהרה והנחייה חריפה להיערך להפסקת השימוש בשדה בכרונינגן לחלוטין בתוך ארבע שנים ועד לשנת 2022.

ייתכן שבעקבות זאת נראה עוד ועוד טורבינות רוח להפקת חשמל ברחבי הולנד, וייתכן שהמיזמים להקמת חוות טורבינות בלב הים הצפוני גם יקבלו תאוצה – כי רוח ,כמו שקל מאד להרגיש, לא חסרה לנו כאן…

* עוצמה של רעש אדמה נמדדת במספר עשרוני ללא השימוש ב”סולם ריכטר”

לקריאה נוספת :

https://www.theguardian.com/environment/2018/jan/23/gas-field-earthquakes-put-netherlands-biggest-firms-on-extraction-notice

https://www.dutchnews.nl/news/archives/2018/01/nam-to-cut-gas-production-substantially-following-groningen-earthquake/

https://nltimes.nl/2018/01/08/hardest-earthquake-five-years-hits-groningen

 

לאחר כמעט שבעה חודשים של דיבורים קמה סוף סוף ממשלת רוטה השלישית (Rutte III). ראש הממשלה מרק רוטה וחבריו לשולחן הדיונים הודיעו כי הגיעו להסכם להקמת ממשלה חדשה. ההסכם הקואליציוני הוצג לסיעות היום (יום שני) לצורך ליטושים אחרונים, ואמור להיחשף באופן רשמי לציבור ביום שלישי. זהו שיא הולנדי חדש לזמן הנדרש להרכבת קואליציה – 208 ימים. השיא האחרון עומד על 207 ימים להקמת הממשלה של דריס ואן אחט בשנת 1977. אגב, רוטה מחזיק בשיא פוליטי נוסף: באוגוסט הפך לראש הממשלה המכהן במשך הזמן הרב ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה. הקואליציה תורכב ממפלגתו של רוטה, VVD, יחד עם המפלגה הליברל-דמוקרטית D66, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים CDA ומפלגת האיחוד הנוצרי CU. הפרשנים והעיתונאים לא מתלהבים, שכן לקואליציה החדשה יהיה רוב שברירי של חבר פרלמנט אחד בלבד. העיתון Trouw למשל כינה את הממשלה החדשה “הקבינט שאיש לא רצה”. אבל רוטה עצמו משדר אופטימיות כמובן, המוטו של ממשלתו החדשה הוא “vertrouwen in de toekomst” – לבטוח בעתיד.

• מה צריך לדעת על השיטה הפוליטית בהולנד
• מדריך בסיסי למפלגות ההולנדיות
• שבע אטרקציות בהולנד באוקטובר
• לוח האירועים לקהילה הישראלית

מה עתיד לקרות

לפני שנבין יותר לעומק מה קרה עד כה ומה עתיד לקרות בהמשך, הנה כמה מעיקרי ההסכם שדלפו בינתיים לעיתונות:

מס הכנסה: מספר מדרגות המס יופחת מארבע לשתיים החל מ-2019 והמס ישונה באופן שאמור להיטיב בעיקר עם בעלי הכנסה בינונית או גבוהה. על פי השיטה החדשה ישולם מס הכנסה בשיעור 37% על הכנסה עד גובה 68,000 יורו. מעל זה ישולם מס הכנסה בשיעור 49.5%. 

מע”מ: המע”מ (btw) בשיעור נמוך, זה החל על מוצרי מזון, ספרים, תרופות ושירותים מסוימים, יעלה מ-6% ל-9%. 

משכנתאות: חוקים חדשים בנושא הריביות עבור משכנתאות יובילו להפחתה באחוזים לניכוי מס. מ-49.5% מערך המשכנתא ל-37%.

תעסוקה: מסי התאגידים יופחתו אולם חברות יידרשו להוציא יותר כדי לעמוד במטרות “ירוקות”. מעסיקים בעלי עסקים קטנים יידרשו לשלם לעובדים רק במשך שנת מחלה אחת ולא שתיים, כיום. מעסיקים יוכלו גם להעסיק עובדים בחוזים זמניים במשך שלוש שנים במקום שנתיים.

ראשי ערים: הושגה הסכמה עקרונית לעבור לתהליך של בחירת ראשי ערים במקום מינוים. עם זאת, יש צורך בשינוי החוקה לשם כך והדבר עשוי להימשך שנים.

פליטים: לא יבוצעו שינויים והקלות בחוקי ההגירה העוסקים במתן מעמד לילדי פליטים אשר השתרשו בחברה ההולנדית, חוקים שבגינם זכו 100 מתוך 1,300 בקשות שהוגשו בין השנים 2013-2016 לתשובה חיובית. כן יוחמרו הכללים בעניין סובסידיה לנושא ביטוח בריאות וסובסידיה לנושא שכר דירה של מבקשי מעמד פליט והאחריות לניהול משאבים אלו תועבר לעיריות אשר תקבענה איך יתנהל הליך הקליטה של המהגרים ואלו יזכו לפחות יכולת החלטה ופחות אפשרויות בחירה.

חינוך: תוספת בסך 770 מיליון יורו תינתן לצורך העלאת שכר המורים בבתי הספר היסודיים ושיפור תנאי העסקתם. במערכת החינוך יושם דגש רב יותר על לימודי אזרחות ויילמד ההמנון ההולנדי, הווילהלמוס. יופחת שכר הלימוד באוניברסיטאות בשנת הלימודים הראשונה.

ביטחון ותשתיות: תוספת של 1.5 מיליארד יורו לתקציב הביטחון. תוספת של 2 מיליארד יורו לתשתיות, כבישים, תחבורה ציבורית ושבילי אופניים

חופשת לידה: חופשת הלידה בתשלום לאבות תוארך מיומיים לחמישה ימים ב-2019. אבות טריים יורשו להאריך את חופשתם בחמישה שבועות נוספים בתשלום בשיעור 70% משכרם, החל מ-2020.

תקציר האירועים הקודמים

להזכירכם, הבחירות האחרונות התקיימו באמצע מרץ ובחגיגה הדמוקרטית השתתפו כמעט 82 אחוז מכלל בעלי זכות ההצבעה (לשם השוואה, בבחירות האחרונות בישראל מימשו את זכות ההצבעה מעט יותר מ-72 אחוז מכלל בעלי הזכות וזאת תוך כדי יום שבתון כללי).

בהולנד נבחרו ביום הבחירות 150 הנציגים ל-Tweede Camer, “הבית השני”, הוא בית הנבחרים ההולנדי אשר מושבו הוא בהיכל ביננהוף (Binnenhof) שבהאג. בהמשך בוחרים הנציגים האלו את 75 חברי הסנאט אשר נקרא גם Eerste Camer, “הבית הראשון”. תפקידם הוא יותר חוקתי מקצועי ובא לידי ביטוי באישורם או דחייתם של חוקים המוצעים על ידי הממשלה או חברי הבית השני. חברי הסנאט הם בדרך כלל פוליטיקאים בדימוס וממלאים תפקיד זה בנוסף לתפקידים אחרים.

סיכום עד כאן ומכאן

אז מה קרה בבחירות? המפלגה המובילה בפרלמנט הקודם, VVD בראשות ראש הממשלה מרק רוטה, איבדה מכוחה, ושותפתה הקואליציונית, PvdA, הלוא היא מפלגת העבודה בראשות לודוויק אשר, ממש התרסקה. לעומת זאת נרשמה התחזקות משמעותית למפלגת השמאל הירוקה GroenLinks שבראשה הכוכב הצעיר והכריזמטי יסה קלאבר, ולמפלגת הימין הקיצוני PVV בראשות חירט וילדרס. בנוסף התחזקו מפלגות מרכז כמו המפלגה הליברל-דמוקרטית D66 שבראשה אלכסנדר פכטולד והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית CDA בראשות סיברנד בומה.

ומה קרה מאז הבחירות? השיטה ההולנדית של ריבוי מפלגות מתאימה מאוד למנטליות המקומית וההיסטורית הנסמכת על שיתוף פעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה. בתום יום הבחירות אין למעשה מפלגה אחת גדולה אשר המצע שלה יהיה הבסיס הרעיוני עליו תישען הממשלה אלא נפתחת מערכה עיקשת ודקדקנית של משאים ומתנים בין המפלגות השונות ליצירת מתווה קואליציוני שמאופיין בריבוי פשרות וויתורים – חלקם כואבים – מצד המפלגות השותפות לקואליציה המוקמת. התהליך הזה נקרא פורמצי (formatie) והוא אינו מוגבל בזמן. בינתיים ממשיכה לכהן בתפקידה הממשלה הקודמת כממשלת מעבר. כלל נהוג הוא כי בתקופת המעבר לא פותחים בתוכניות דרמטיות לטווח ארוך והממשלה עוסקת בעיקר בטווח הקצר.

לצורך הפורמצי, המו”מ הקואליציוני, ממונה על ידי ראשי המפלגות מיד בשבוע הראשון לאחר הבחירות האינפורמטור (informateur). זהו “סדרן” אשר מוסכם עליהן ותפקידו לנהל את הדיונים ולדווח על ההתקדמות. הראשונה בתפקיד הייתה השרה אדית’ סכיפרס, אחריה כיהן בתפקיד הרמן ווילינק ולבסוף עסק במלאכה חריט זאלם. במהלך המו”מ שהסתיים כעת הוחלף האינפורמטור פעמיים, ועובדה זו מעידה על הקושי הרב שהיה בתהליך.

ומה יקרה עכשיו? בהנחה שסיעות הקואליציה יאשרו את ההסכם שעליו הסכימו מנהיגיהן, לאחר הפרסום הרשמי של ההסכם הקואליציוני ימונה בידי המפלגות פורמטור (formateur) אשר כנראה יהיה גם ראש הממשלה העתידי, כלומר רוטה. הוא ינהל את הדיונים לגבי חלוקת תפקידי השרים – דיונים שעלולים גם הם לארוך בין שבועיים לחודש. בתום הדיונים הללו ייערך טקס ממלכתי ובו השרים יצהירו בפני המלך על מחויבותם להסכם ולתפקיד החדש והמלך ימנה אותם פורמלית לתפקידיהם וישביעם לעמוד במטלה זו בנאמנות.

השבעת הממשלה ב-2012, בפני המלכה ביאטריקס

 

תודה לניצן כדורי מרוטרדם אשר עזר להבין את גוני המפה הפוליטית וההבדלים ביניהם, ולרוני רשף – מידענית על.

לקריאה נוספת והעמקה:

https://www.dutchnews.nl/news/archives/2017/09/new-dutch-cabinet-in-the-making-not-popular-with-voters/

https://link.springer.com/chapter/10.1007%2F978-94-017-1382-5_9

https://www.houseofrepresentatives.nl/dossiers/cabinet-formation-2017

https://nl.wikipedia.org/wiki/Kabinetsformatie_Nederland_2017

https://nos.nl/artikel/2197073-naar-het-bordes-in-10-of-misschien-9-stappen.html

מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את “מיכאל שלי” של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.

עוד בנושא: 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים “שקופים”, מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.

עד כמה כפוית טובה? חז”ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: “הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף”.(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.

האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב”מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה”, ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.

מסנני הספרים

לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה”קבועים” שלהם.

בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, “בית על מים רבים”, אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…

שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.

“יש לי את זה מתחת לברך”

מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ’ ישעיהו לייבוביץ’ ואנשי רוח נוספים.

ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר “מה בקופסה” יתורגם ל”wat zit er in de doos”.

ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”. לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי “מכיר את זה” מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי “יש לי את זה מתחת לברך” (ik heb het onder de knie).

המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ”כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ”ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.

וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל”אש ידידותית” מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו”ל טען שהמונח “אש ידידותית” לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur (“תחת אש עצמית” בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו”ל מכוונתו והספר פורסם בשם “Vriendschappelijk vuur” .

 

לאתר של ד”ר הילדה פך: http://hildepach.nl/

התמונה הראשית היא היצירה “חייל יורה אהבה” של הצייר דרור מילר.