Author: אלה רוזנברג

  • “ביום ההולדת 40 ביקשתי מהילדים עץ לנטוע בגינה בהולנד, להרגיש קצת שורשים”

    בסדרת כתבות חדשה אראיין אקדמאים ישראלים בהולנד, מסטודנטים ועד פרופסורים, שיספרו לנו על המחקרים שלהם ועל האקדמיה ההולנדית. הראשונה היא פרופ’ רונית שירי סברדלוב, שאין עוררין על כך שהיא סיפור הצלחה מטאורי. את רונית פגשתי לראשונה במפגש בין אנשי אקדמיה ישראלים באוניברסיטת מאסטריכט לבין שגריר ישראל הנכנס, מר אביב שיר-און בינואר 2017. רונית מקרינה חום וכריזמה, ואי אפשר לפספס את נוכחותה בחדר. רונית היא פרופסור מן המניין לגנטיקה ובריאות מטבולית באוניברסיטת מאסטריכט, מנהלת התוכנית לתואר שני במדעי הרפואה ומנטורית לסטודנטים. היא מתגוררת במאסטריכט ב- 17 השנים האחרונות, מאז הגיעה לעיר לפוסט דוקטורט בעקבות בעלה, שקיבל הצעת עבודה באזור. נשואה לארז, מנהל חברת אופטיבה, אמא לשחר (22) סטודנטית לתואר שני בדיני תאגידים באמסטרדם, שעוד תתארח אצלנו במסגרת סדרת הראיונות, אופק (19) סטודנט לתואר ראשון בכלכלה במאסטריכט, מרום (15) ואגם (12) תלמידי בית ספר.  

    היסטוריה אקדמית קצרה:

    “למדתי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, ואת התואר השני והדוקטורט עשיתי באוניברסיטת תל-אביב, ובאופן מעשי הדוקטורט התבצע בתל השומר. כרגע אני ראש מחלקה לתזונה ומטבוליזם במאסטריכט. המחקר שלי עוסק בייצור תרופות חדשות למחלות בגבול שבין מחלות מטבוליות שיש בהן תהליכים דלקתיים, השמנה, סרטן, דלקות בכבד. אנחנו מנסים להבין את המולקולות שגורמות לזה, וגם לפתח אבחון תואם”.

    הייתה לך כוונה להשתקע בהולנד?

    “ממש לא. לא תכננתי לעשות פוסט-דוקטורט בחו”ל, פשוט עברתי עם ארז”.

    איפה הייתה נקודת המפנה שבה החלטת שאת נשארת?

    “אני לא יכולה לומר שהייתה נקודה ספציפית, יחד עם זאת עד גיל 40 הרגשתי שאני חיה על מזוודות. הרקע היה שחוזרים לארץ, אבל החלטנו שנינו שברגע שנתאזן מבחינת קריירה אז נשקול. עד היום זה לא השתנה. אפילו פחדתי להחליף וילונות בבית או לנטוע עץ בגינה מחשש להיקשר למקום. ביום ההולדת 40 ביקשתי מילדיי שיקנו לי עץ מתנה לנטוע בגינה, להרגיש קצת שורשים. מעולם לא התקבלה החלטה רשמית, דברים פשוט התגלגלו”.

    ספרי על ההשתלבות מבחינה תרבותית ואקדמית

    “מבחינה אקדמית שיניתי הכל. עברתי מתחומים שונים, בארץ עבדתי בגנטיקה ושהגעתי לראיון עבודה במאסטריכט הציעו לי מספר אופציות ובחרתי אחת מהן, וזה הוביל לכך שהייתי צריכה ללמוד הכל מאפס. היה קשה מאוד להשלים פערים. הרגשתי שאחרי דוקטורט אני יודעת פחות מטכנאי מעבדה. היה גם מאוד קשה בהתחלה להסתגל לתרבות, להבין מה מצופה ממני ומה הדרישות, היו המון דברים שנראו לי שונים. הייתי סופרת את הדקות להגיע הביתה. זה מתבטא אפילו בלוחות הזמנים שהאוניברסיטה עובדת לפיהם. כאשר הגעתי למאסטריכט בנובמבר ביקשו ממני לאשר הרצאה בספטמבר. הרעיון של לאשר הרצאה כמעט שנה מראש נראה לי הזוי, ובהתחלה זה היה לי מוזר. השוני התרבותי גדול מאוד. שתיקות בהפסקות קפה, נושאי השיחה, כמו מזג האוויר, נראו לי שונים לחלוטין. הקור של התרבות. המזל שלי היה שתמיד היה לי מישהו במחלקה שהצלחתי להתחבר איתו. זה מאוד עזר”.

    סברדלוב בטקס קבלת הפרופסורה. “הרעיון של לאשר הרצאה כמעט שנה מראש נראה לי הזוי”

    ההשתלבות הייתה הדרגתית?

    “מאוד הדרגתית, מי שהסתכל מבחוץ ראה שהכל תקין. היום שבו באמת הכל נכנס לתלם היה היום שבו החלטתי שאני לא מנסה להשתלב יותר, ואני מאמצת את מי שאני ונשארת מי שאני, וזה באמת עזר. ההחלטה שלי הייתה תפנית, היו אנשים שלא נראה להם המצב הזה, והיו כאלה שמאוד נמשכו לזה. ככה מצאתי חברים אמיתיים. למשל, זה התבטא בזה שהרחקתי את ה’קור’ ההולנדי מההתנהלות היום-יומית שלי, מצב שיצר רתיעה מצד כמה קולגות, אבל באופן מעשי התחברתי ליותר אנשים ומעגל החברים שלי בעבודה רק גדל”.

    מבחינה אקדמית, האם יש שוני מהותי בין האקדמיה בארץ לבין הולנד?

    “הכל שונה. פה הרבה יותר רשמי מאשר בארץ, וזה מתבטא בהרבה תחומים, אפילו ברקע האקדמי של טכנאי המעבדה. יש תחושה שהאקדמיה פה מאוד מסודרת, אבל הם פחות יצירתיים. בארץ היצירתיות הרבה יותר שופעת מאשר פה. במאסטריכט באופן ספציפי הם מאוד מתודיים וגם תוכנית ה-PBL שייחודית למסטריכט היא מצוינת לדעתי”. בשיטה הזו עיקר הדגש הוא על פתרון בעיות ומקרים ולא על שינון חומר. אופן הלמידה הוא בהרצאות פרונטליות ותרגולים פעילים שבהם עיקר תוצר העבודה הוא מהסטודנטים, והמתרגלים לא מלמדים, אלא מכוונים את הדיון, מתקנים ידע לא נכון ומאפשרים שיח פתוח בנושאי הלימוד. “באתי לפה מאוד סקפטית לגבי ה-PBL ונוכחתי שטעיתי, וזו שיטה שבאמת עובדת”.

    מה דעתך על שיטת הקידום האקדמי בהולנד לעומת הארץ?

    “יש קריטריונים מאוד ברורים לקידום. יש ועדה שבודקת את הקריטריונים, ודיקן הפקולטה ממליץ לוועדה על הקידום. הוועדה עצמה מאוד מסודרת, וזה עניין של פרסומים, מחקר ומענקים, וקשרים בינלאומיים. יש טבלה מאוד מסודרת והוועדה בודקת כל סעיף באותה טבלה”.

    החופש האקדמי בהחלטה לא קריטי פה כמו בארץ?

    “באופן חד משמעי, הקריטריונים הברורים שנקבעו מראש הם בראש מעייניה של הוועדה”.

    אז אני מניחה שקשרים אישיים הם נושא שלא עולה באותן ועדות?

    “חשוב להסתדר עם כולם, אבל יחד עם זאת זה לא הקריטריון”.

    מה ההבדל בין סטודנט ישראלי וסטודנט בינלאומי/הולנדי במאסטריכט?

    “לא נחשפתי כל כך לסטודנטים ישראלים, כך שאני יכולה להשוות את עצמי לתקופה שבה הייתי סטודנטית. בזמני מבחינת תכני לימוד בארץ הדגש היה על שינון, ופה הדגש החזק הוא על יכולות לימודיות ופחות על שינון, אבל יכול להיות שזו השוואה לא נכונה. אם אני משווה היום סטודנט שמסיים תואר שני במאסטריכט במדעי הרפואה,לעומתי כשאני הייתי סטודנטית, אז הוא יודע הרבה יותר ממני וגם יכולות הלימוד שלו טובות בהרבה”.

    את עוסקת פה יותר בהוראה?

    “האוניברסיטה מחייבת את הצוות להקדיש חמישים אחוזים מזמנם להוראה. אני משקיעה בעיקר בניהול ותיאום תוכנית המאסטר של מדעי הרפואה, מחקר ביו-רפואי ורפואה, ואני גם עושה מנטורינג לסטודנטים רבים ועוסקת בחידוש של המאסטר”.

    מבחינת פרסומים היה לך יותר קל לפרסם פה או בארץ?

    “בארץ לא הייתי חשופה לכך כל כך, אבל באופן עקרוני יש לחץ באקדמיה לפרסם. פה יש יותר אופציות למענקי מחקר. ברגע שאתה מדען אתה נמדד לפי כמות הפרסומים וגם כמות המענקים שאתה מקבל, אלה המדדים להצלחה. יחד עם זאת, אני מתארת לעצמי שהחשיבות של הפרסום בארץ ובחו”ל דומה כי גם מדענים בארץ רוצים להצליח ולהתקדם באקדמיה”.

    האם נתקלת במצבים לא נעימים על רקע היותך ישראלית?

    “היו לי המון מקרים לא נעימים, אבל זה לא הפריע להתקדמות. אנשים נפגשים בכנסים ובאקדמיה, שואלים מאיפה את וזה מתבטא במצבים לא נעימים של ביקורת. ישראל היא לא מקום אהוב באקדמיה. יחד עם זאת, לא היה מצב שמאמר שלי לא התקבל וחשבתי שזה על רקע היותי ישראלית”.

  • “תגידי, האוניברסיטה בהולנד באמת כל כך שונה?”

    אקדמיה, למרות מטרתה האוניברסלית, שונה מטבעה שונה מיבשת ליבשת, ובין היתר ממדינה למדינה. אקדמיה בארה”ב שונה מאקדמיה באסיה או באירופה מטעמים מובנים, אבל השאלה המתבקשת היא היכן ישראל מתיישבת בהשוואה הזו. הרי ישראל לא ממוקמת באירופה, גם לא בצפון אמריקה, והאקדמיה באסיה ובאפריקה שונה בתכלית מהאקדמיה הישראלית, ובכלל, על פי אילו פרמטרים אפשר להשוות את ישראל למערכת האקדמית ההולנדית?

    מניסיוני האישי עצם ההשוואה מתבקשת. אני גרה קרוב לארבע שנים בהולנד, את התואר הראשון שלי למדתי במשפט אירופאי באוניברסיטת מאסטריכט, וכרגע אני מסיימת את המאסטר בדיני חברות באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. קרוב לארבע שנים אני נשאלת את אותה שאלה: “למה דווקא בהולנד?”. והשאלה השנייה שנזרקת לאוויר היא אבל איך אוניברסיטת תל אביב שונה ממאסטריכט?” או “לא יכול להיות שהלימודים כל כך שונים?”, אז זהו, לא רק שהם שונים, הם לקוחים משני עולמות מנותקים לחלוטין.

    יום ממוצע של סטודנט בהולנד מתחיל בבית הקפה האוניברסיטאי, אך לעומת הסטודנט הישראלי שיתחיל את יומו בקפה על מנת להתעורר, קפה בהולנד הוא מצרך תרבותי לא פחות מאשר קפאין זמין לדם. קפה בהולנד הוא הדרך הנוחה ביותר לחברים להיפגש, לעבוד על עבודה משותפת, דרך להכיר ולהתעדכן. קפה בבוקר בקמפוס הוא אחד מעמודי התווך האוניברסיטאים, יחד עם סנדוויץ’ גבינה לארוחת צהריים (טוב, זה אחד מעמודי התווך של החברה ההולנדית בכלל) ויציאה לפאב ישירות מחדר המבחן. לסטודנטים בהולנד חשוב מאוד לשמור על חיי חברה בנוסף ללימודים, ושילוב של לימודים עם חיי חברה ופנאי מתונים הוא אחד הסממנים הבולטים ביותר במערכת ההולנדית. איזון הוא האחד מהתחומים שהולנדים מתמחים בהם, וזה ניכר גם בתחום הזה. אין הרצאות אינסופיות במהלך היום, ויום לימודים רגיל הוא לא כמו יום עבודה. יום לימודים בהולנד מסתכם בשתי הרצאות ושני תרגולים לכל היותר, ואין יותר ממספר מועט של קורסים לכל תקופת לימודים. אך כמו שלא ניתן להשוות בין כמות לאיכות, לא ניתן להשוות בין כמות שעות הלימוד לאיכותן. תרגול בהולנד נמשך לרוב שעתיים, והוא מסכם חומר רב שנלמד מראש על ידי התלמיד. התירוץ של לשכוח שיעורים או לא לעבור על החומר לא מתקבל בהולנד, ויש צורך בלמידה אינטנסיבית לפני התרגולים במהלך הסמסטר על מנת להצליח במבחנים בסוף תקופת הלימוד. מצב בו לומדים שבוע לפני מבחן על מנת לעבור את הבחינה הוא בגדר בלתי אפשרי מבחינת כמות חומר הלימוד, ולמידה מדודה אך אינטנסיבית במהלך הקורס מאפשרת זאת.

    סטודנטים בינלאומיים (Daniel Farrel, CCLicense)
    סטודנטים בינלאומיים טועמים אוכל הולנדי בניימכן (Daniel Farrel, CCLicense)

    לעומת השיטה הישראלית, תרגולים מתקיימים בכיתות קטנות ואם לא עברת על החומר לפני, אין טעם לבוא לתרגול. הידע שמצטבר לא נתרם מהמתרגל אלא מהתלמידים עצמם. משמע, אם אין בקיאות בחומר – אינך מיטיב עם הקבוצה ותתבקש לעזוב את הכיתה. אך למרות הלימודים, סטודנטים מעודדים וגם מעודדים על ידי החברה ליהנות במקביל ללימודים. טיולי סוף שבוע, יציאות עם חברים והופעות הם חלק אינטגרלי מחיי סטודנט הולנדי. חיי סטודנט בהולנד הם בין המגוונים והמהנים ביותר באירופה. קרבת הולנד לגרמניה, בלגיה, צרפת ואפילו אנגליה מאפשרת לסטודנטים לטייל ברחבי אירופה במקביל ללימודים, בנוסף למגוון הפעילויות הקיימות בהולנד. מוזיאונים ופארקים מהווים אטקרציות בילוי מהנות לסוף שבוע. במקביל, בכל עיר מרכזית בהולנד ישנה סצנת פאבים ובכל ערב ישנה הזדמנות לשבת על בירה בכיכר.

    אחד החששות שלי כשהגעתי להולנד היה בעיית האינטגרציה עם הסביבה ההולנדית. להפתעתי גיליתי כי קרוב ל-112,000 סטודנטים בינלאומיים לומדים בהולנד, וכי ההולנדים שולטים באנגלית ובצרפתית לא פחות משפת אמם. בכלל, ההולנדים דוברים מספר שפות, ואין להם בעיה להחליף לאנגלית, צרפתית או אפילו גרמנית בסיסית כשהם חוצים את הגבול או נתקלים בתיירים. הולנד היא בין המדינות הבודדות באירופה שבה תנחת בשדה התעופה ותשמע אנגלית מתחילת הביקור ועד ההמראה חזרה הביתה. בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים, אוניברסיטאות ואפילו בתי מרקחת מתנהלים באנגלית שוטפת, וזאת חרף העובדה ששתי השפות הרשמיות של המדינה הן הולנדית ופריזית.

    הסביבה הבינלאומית בהולנד היא אחת מהיתרונות הבולטים של האקדמיה ההולנדית. סטודנטים בינלאומיים שנמצאים בסביבה רחוקה מהבית ולעתים לא מוכרת נוטים להתחבר במהרה, ללמוד ולעבוד על פרויקטים יחדיו. מצב זה גורם גם ללחץ חברתי חזק להצטרף להתאגדויות סטודנטים חברתיות הידועות בתור אחוות (studenten vereniging) שאפילו נרשמו בתור מורשת סטודנטיאלית הולנדית במשרד התרבות ההולנדי בשנת 2016. מצב זה כה חקוק בתרבות ההולנדית עד כי מעסיקים פוטנציאליים עשויים לדלג על גיליון הציונים של הסטודנט ולבדוק באילו פעילויות נוספות השתתף, הכוללות בין היתר את אותן אחוות. דבר זה נשמע הזוי לחלוטין למעסיק ישראלי, אבל לקולגה ההולנדית יותר חשוב שלעובד שלו יהיו יכולות בין-אישיות איתנות מאשר ציון 9 בקורס דיני משפחה.

    סטודנטים רבים בהולנד בוחרים גם לשלב ניסיון תעסוקתי עם לימודיהם. ההתנסות הזאת בדרך כלל נמשכת בין חודשיים לחצי שנה בתחום הרלוונטי לתחום הלימודים ולרוב היא ללא שכר. המועצה האירופאית מנסה להשתלט על תחום זה על מנת למנוע “עבודת מודרנית” על פי לשונה, אבל תמונת המצב העדכנית לא תשתנה בקרוב. מצופה מסטודנט בהולנד להתנסות לפחות במקום אחד במהלך לימודיו, ולעתים האוניברסיטה מאפשרת לקבל נקודות זכות על אותה התנסות. הרציונל מאחורי אותו רעיון הוא שהסטודנט יידע כיצד להשתלב בשוק העבודה לאחר התואר. אך גם פה ההשתלבות החברתית אינה פוסקת. לאחר סיום התואר ובזמן ראיון העבודה, נאמר לסטודנטים כי מצופה מהם לשבת בפאב עם כל המחלקה פעם בשבוע (vrijmibo) ולהשתתף במסיבות בין-משרדיות ללא חריגות. המאמץ התעסוקתי בהולנד, בעיקר לצעירים, הוא קולקטיבי ולא אישי, כלומר הצלחת העובד היא הצלחת המחלקה וההפך.

    צוות ההוראה גם הוא שונה מאוד מאשר בארץ. הדירוג האוניברסיטאי בהולנד מאפשר לפרופסור משנה להתקדם לפרופסור מן המניין תוך 16 שנה ללא קשר לפרסומים, פריצות דרך אקדמיות או הוראה עצמה, אלא לפי הוותק, בשונה מאוד מהנוף האקדמי הישראלי. אין ועדות לקביעת פרופסורה ואין צורך במספר רב של פרסומים אקדמיים. המועצה ההולנדית להשכלה גבוהה קבעה מספר פרסומים מינימלי עבור שמונה שנים (שמאוד קל להגיע אליו) וכעבור שמונה שנים דיקן הפקולטה ממנה את הפרופסור משנה לפרופסור חבר, ולאחר שמונה שנים נוספות לפרופסור מן המניין. בנוסף, לסטודנטים ישנה גישה ישירה לכל מרצה או מתרגל, וכללי הטקס הפורמליים בין סטודנט לבין פרופסור (כפי שמתקיימים בבלגיה ובצרפת למשל) לרוב לא מיושמים פה.

    אך המצב בהולנד אינו מושלם כפי שהוא מצטייר. על מנת להתקבל לפקולטות מבוקשות יש לעמוד בתנאי סף גבוהים מאוד, אבל גם לאחר תנאי הסף אחוזי הניפוי לאחר השנה הראשונה והשנייה גבוה מאוד. אחוז גבוה מהסטודנטים לא יסיימו את התואר שאותו הם התחילו (רק 63% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת מאסטריכט במשפט אירופאי יסיימו את התואר תוך ארבע שנים, למרות שאורך התואר עומד על שלוש שנים).

    יחד עם זאת האוניברסיטאות ההולנדיות מדורגות שנה אחר שנה בדירוג מצוין מבחינת כל המדדים, ואין אוניברסיטה אחת בהולנד שנחשבת לא טובה. ניכר כי בעיקר לאור הברקזיט, ההולנדים מנסים להתלבש על נישת ההשכלה הגבוהה הבריטית, ולגרום לסטודנטים בינלאומיים לבוא להולנד במקום לאנגליה. דבר זה מתבטא בשכר לימוד תחרותי, מתן הלוואות עם תוכנית פריסה קלה לסטודנטים מהאיחוד, צוות הוראה מוביל (אשר בחלקו עובר בימים אלו מאנגליה להולנד) ותנאי מחייה טובים יותר מאשר מאנגליה.

    בעשור האחרון בלבד הייתה עלייה של 15% במספר סטודנטים בינלאומיים בהולנד אולי הולנד מצאה את נוסחת הקסם של ההשכלה הגבוהה?

     

    קרדיט תמונה ראשית: CollegeDegrees360, CCLicense