Author: גדי בארי

  • איפה הכסף שלנו?

    בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול שאלות על ה”קסם” של ייצור הכסף. בהולנד הם הכריחו גם את הפרלמנט להתייצב מול הסחרור שמאיים על כולנו.

    אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי, מהיר, טכנולוגי, שמתחדש במהירות מסחררת, לא עובר יום ושכלול חדש מחליף את השכלול שרק אתמול חשבנו אותו למילה האחרונה בהחלט. התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית נסמכת על כמה עמודי תמך: היד הנעלמה, השוק החופשי, תחרות וראיית האדם כיצור המעוניין קודם כל ברווחתו האישית. אט אט מתערערות אמונות היסוד הללו, היד הנעלמה אינה נעלמה כלל וכלל (היא יותר ויותר ידם המתערבת בכל של הבנקים והמדינות), השוק אף פעם אינו חופשי לחלוטין והאינטרס האישי מוביל להשתלטות מוחלטת על כמעט כל ענף, בערך 400 אנשים שולטים היום בחצי מההון העולמי…..חזרנו לפאודליזם כלכלי.

    ישנו תחום אחד שאינו משתכלל, לא משתנה, אינו תחרותי, הוא שמור כסוד ונוגע לחיים של כולנו. שיטת ייצור הכסף שלנו!

    פעם חשבנו שהכסף מגיע אלינו מן המדפסה הממשלתית ושהמדינה מייצרת אותו אך היום רבים יודעים שלא כך הוא הדבר. איך, אם כן, מיוצר כסף? פשוט מאוד, הבנקים המסחריים מייצרים אותו יש מאין. אני אתחמק בחוסר אלגנטיות מלהסביר איך הבנקים עושים זאת בדיוק אבל ההסבר שלי ייגע במהות. כאשר אדם נכנס לבנק לקחת הלוואה הבנק מצדו יוצר באותו הרגע פיקדון בחשבון הלקוח והתחייבות לבנק פלוס הריבית.

    זהו. הוא לא לוקח את הכסף משום מקום. קסם אמיתי.

    ישנם כל מיני חוקים שאמורים להגביל את הבנק ולשמר יחס רזרבה ויחס הלימות הון אבל נגיד זאת כך, המינוף (היחס בין הרזרבה שיש לבנק וסכום ההלוואות) יכול להגיע לפי עשרה, פי מאה, ואף יותר בהתאם ללהטוטים הפיננסיים.

    בפעם הראשונה ששמעתי על כך שהבנק אינו מתווך פיננסי בין החוסך למלווה אלא קוסם היוצר כסף השתוממתי. וגם היום הדבר קצת קשה לעיכול. אז הבנק בעצם ממציא כסף, נותן אותו לנו, ומרוויח את הריבית – הלוואי ולכל אחד היה עסק כזה.

    מעבר ליכולת הזו יש כאן את הריבית. אם הסכמנו (אני הסכמתי, לא יודע מה איתכם) שכל הכסף שלנו מיוצר על ידי הבנקים (חלק קטן מיוצר על ידי הבנקים המרכזיים אבל אני נמנע מלהתעסק בנושא זה למען קדושתה של הפשטות) אז מאין אמור להגיע ההחזר על הריבית? כלומר אם אני צריך להחזיר מחר את הריבית שלי על ההלוואה זה אומר שמישהו אחר חייב לקחת הלוואה נוספת שתכלול את הריבית שלי! אם נחשוב על זה עוד קצת, הרי שמדובר כאן על מבנה קלאסי של פירמידה שחייבת לצמוח ולצמוח ולצמוח… עד ש… כך גדל לו החוב הפרטי לבנקים.

    embarassement of debt1

    הולנד הקטנה מובילה בגאון מבחינת רמת המינוף של אזרחיה, בעיקר מכיוון שההולנדים נהגו לקחת משכנתאות של יותר מ100% ומינפו את עצמם ללא הכרה, מה שמסביר את חלק מהליך ההיתקעות של הנדל”ן ההולנדי (כתבתי על כך בעבר).

    graf2

    הנה כאן חובות משקי הבית של ישראל שלנו. למי שתוהה, נכון לשנת 2014 סך החוב של משקי הבית עמד על 430 מיליארד שקלים! יותר מכל תקציב המדינה….(ציר הy- הוא סכום החוב של משקי הבית במיארדי שקלים, מתוך אתר בנק ישראל)

    מה שנכון למשקי הבית נכון גם לחובות העסקיים והממשלתיים. הנה כמה גרפים נחמדים להנעים את הזמן שלנו עד הקריסה הכלכלית הבלתי נמנעת:

    graf3

    כך נראה היחס בין החוב לתוצר במספר מדינות . ארה”ב הגדולה מפלסת את הדרך לשאר.

    אני כמובן מציג הכל בפשטות מזעזעת. תקציבי המדינות משתנים ויש מדינות יצרניות מאוד שיכולות בתאוריה להחזיר את החוב או לפחות את הריבית על החוב.

    ניקח נשימה מסחרור החובות ונתמקד שוב בריבית. הריבית היא יסוד הצמיחה של החובות, היא למעשה מחייבת גדילה של חוב על מנת שנוכל להחזיר את החובות הישנים. אז למה בעצם מדינה צריכה לשלם ריבית על החוב? למה היא לא יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה? ולמה היא מלווה אותו מהבנקים שלה? או אוספת אותו כמס?

    אלו הן שאלות מעניינות שעד לא מזמן היו נדחות על הסף. אבל היום, בעולם שקוע עד צוואר בחובות שלא יוכל להחזיר, הדיון על שיטת ייצור הכסף הופך למרכזי.

    מטיבי הלכת ששרדו עד כאן בסבלנות רבה תוהים בוודאי “גדי, מה אתה רוצה מהחיים שלנו, כוּלה נכנסנו לקרוא כתבה קלילה בדאצ’טאון, ומה הקשר להולנד בכלל?”

    נכון, חפרתי קשות, אבל זה לטובת כולנו, המשיכו להיות סבלניים עוד מעט ולא תצטערו.

    בקיצור ולעניין – בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול את השאלות הללו, לנסות להבין את המונופול של הבנקים על ייצור הכסף ואת הסחרור שהוא גורם לכלכלה העולמית, לקיימוּת בעולם מוגבל מבחינת משאבים, ולאיכות החיים של כולנו.

    תנועת “כסף חיובי” (Positive Money) הבריטית שמה לעצמה למטרה להעלות את המודעות לנושא ייצור הכסף ולהשפעותיו, ומציעה דרכים חדשות ויצירתיות לייצר כסף. בישראל פועלת התנועה לשינוי מוניטרי ובהולנד יש תנועה שנקראת “הכסף שלנו” (Ons Geld). בבריטניה התנועה כבר הובילה דיון בפרלמנט הבריטי על שיטת ייצור הכסף, ועכשיו הדבר הולך לקרות גם בהולנד. תנועת ה”הכסף שלנו” גייסה די חתימות כדי לכפות על הפרלמנט לנהל דיון בשיטה זו. במקביל קמות שלל תנועות חדשות שמאמצות מסחר בכסף אלקטרוני (למשל “שפע” הישראלית) או במטבע מקומי (בריקסטון פאונד) שמייצג נאמנה את המסחר והשירותים המקומיים ולא מנוהל ומנותב לרווח בנקאי.

    קבוצת “הכסף שלנו” ההולנדית גם מקדמת הצגה סאטירית שתפקידה להסביר את הנושא ולקדם אותו , ואני אומר – יישר כוח.

    הנה קישור לקטע מהמופע: ” Door de Bank Genomen

    המאמר הזה רק נתן רישא קטנה על הנושא הסוּפּר-חשוב הזה, אולי החשוב ביותר העומד כיום בינינו ובין עולם מתפקד ומקיים.

    לכל המתעניינים הלאה, פקחו עיניכם:

    אירגון “כסף חיובי” הבריטי

    התנועה הישראלית לשינוי מוניטרי וכלכלה מקיימת

    “הכסף שלנו” ההולנדית

    מטבע “אושר” הישראלי

    הבריקסטון פאונד

    ההצגה הסאטירית

     

  • שובה של המתכת הצהובה

    מהנקודה שבה בריטניה החליטה בצורה מעוררת תמיהה למכור חצי מאחזקות הזהב שברשותה (נקודה זו המכונה בלעג התחתית של בראון, ראש ממשלת בריטניה דאז שמכר את הזהב של ארצו במחיר מגוחך. בתרגום לאנגלית זה נשמע יותר מצחיק), עד למחירו היום, הזהב היה אחת ההשקעות הטובות ביותר בעשור הנוכחי, בכתבה זו ננסה להסביר מדוע מתכת שאין לה כמעט ערך תעשייתי מגיע להישגים כאלו בעידן הדיגטלי.
    עלייה בשווי של הזהב בעשר השנים האחרונות (מקור: Kitco)

    מקור: Kitco
    גרף מחיר הזהב ב10 השנים האחרונות

    הסיפור של האדם והזהב הולך אחורה אל ראשית הציוויליזציה, במתכת הצהובה מגולמות תכונות אשר הופכות אותה לכל כך מיוחדת ונחשקת. קודם כל, היא נוצצת בצהוב מסנוור ואחיד שמכשף את העין, היא נדירה וקשה לכריה אך נמצאת במצבה הטהור בטבע. ולבסוף היא נצחית ביחס להרף העין של חיי אדם. זהב עתיק כמעט ואינו שונה מזהב שנכרה היום. תכונה אחרונה זו נותנת לזהב את הנצחיות הערכית שלו.
    לאורך ההיסטוריה הזהב שימש בעיקר בתעשיית התכשיטים ויוחסו לו כוחות מיוחדים בנוסף ואולי אף בזכות שאין לו תפקיד משמעותי בתעשיות אחרות (למעט כמוליך בתעשיית ההי-טק) הוא שימש כמטבע.
    במועד לא ידוע בהיסטוריה,  סוחרי מתכות שמרו על הזהב עבור לקוחות במקום אחד מכיוון שהיה קשה ולא בטוח להעביר כמויות של זהב על מנת לסחור.  סוחרי המתכת הנפיקו קבלות (שטר חוב) על כמות הזהב שנשמרה והסוחרים סחרו עם שטרות החוב הללו במקום עם הזהב הפיסי, כך החל למעשה המסחר בשטר הנייר.
    יאדה, יאדה, יאדה, הגענו לשנות השבעים של המאה ה20. הנשיא האמריקאי ניקסון בצרות צרורות. הוא חייב לממן את מלחמת ויטנאם המתמשכת שעולה מליארדים לאוצר המדינה האמריקאי, אבל ומכיוון שהדולר האמריקאי מוצמד לכמות הזהב שנמצאת בכספת בפורט נוקס, ניקסון לא יכול פשוט

    ריצ׳רד ניקסון
    ריצ׳רד ניקסון

    להדפיס כסף אלא הוא חייב לשמר יחס בין החוב האמריקאי לכמות הזהב שלו. אממה, אין לאמריקאים מספיק זהב, אז מה עושה ניקסון? הוא מנתק

    באופן סופי את הקשר בין הזהב והכסף המודפס שהתקיים מאות שנים ומאפשר ייצור וגיוס כסף חופשי יותר בהתאם לגחמות השליט.
    באותה תקופה הזהב שנמצא בארה”ב , בכספות בפורט נוקס הוא של כל המנצחות במלחמת העולם השניה וגם של חלק מהמפסידות ומצב זה נשמר עד היום. היחידה שעמדה על שלה וביקשה את הזהב חזרה מראש היא צרפת.
    השינוי הזה הותיר את הכלכלה העולמית כתלויה בגחמותיו של הבנק הפדרלי האמריקאי , מכיוון שכל המטבעות העולמיים היו מוצמדים אליו והוא היה מוצמד לדולר והדולר בתורו היה מוצמד לכמות הזהב (ע”פ הסכם ברטון-וודס שנחתם ב1944), ברגע שההצמדה לזהב הסתיימה ….ובכן אתם מבינים לאן אני הולך עם זה.
    אז למה אתה מספר לנו את כל זה? ואיפה הולנד נכנסת לסיפור כאן?
    למי שנמנם מאז 2008 נעדכן: אנחנו בעיצומה של מלחמת מטבעות (מוניטרית) כלכלית. יפן , סין , ארה”ב וגם אירופה כולן בתורן מנסות להוריד את הריבית המרכזית (“מחיר הכסף”), לגייס כמה שיותר חוב ולהדפיס כמה שיותר כסף לתוך הכלכלות שלהן – במטרה כפולה: א. לפחת את המטבע (להוריד את ערכו ביחס למטבעות האחרים) ובכך בעצם לשקם את הכלכלה ויכולת הייצוא, וב. שחיקת החוב העצום שיש למדינות העולם הראשון כלפי העולם השני (סין מחזיקה כיום חוב אמריקני  ע”ס של 1.3 טריליון דולר) יפן עושה את זה כבר תקופה ארוכה וכך גם ארה”ב. נהיה בוטים, הנסיונות הללו עלו בתוהו.
    אם כל זה לא מספיק לנו, אז למשוואה נכנסת גם מלחמה כלכלית נוספת מול החזית הרוסית (אולי ארחיב על כך במאמר נוסף).
    כפי שאתם רואים הנושא סבוך, רגיש ומורכב.
    הולנד הקטנה שלנו, כמו רבות מהמדינות האחרות קוראת את המפה ונבהלת, מתחילה לחשוש שהניסוי הזה בייצור כסף הוא בעצם עסק כושל ולא באמת פתרון למצב הכלכלי. ועל כן לאחרונה, החזירה כמות גדולה של עתודות הזהב שלה מארה”ב לבנק המרכזי ההולנדי. החזרת הזהב מאחזקתה של ארה”ב כמוה כהבעת אי אמון בהתנהלות הכלכלית האמריקאית ומדגימה נטייה הולכת וגוברת לעצמאות כלכלית של מדינות רבות בעולם (בין המדינות שביקשו וקיבלו חלק מהזהב שלהן לאחרונה: רומניה, ונצואלה, גרמניה, אקוודור וכאמור הולנד)
    לסיכום, בניסוח עדין, כלכלת העולם עוד לא חזרה לייציבות משמעותית מאז המשבר של 2008, תוכניות הייצוב והדפסת הכסף זכו להצלחה חלקית בלבד ואנו צפויים (בלי להיות דרמטי מידי) לעוד שנים רבות של חוסר יציבות כלכלית, הזהב מעצם תפקידו ההיסטורי ימשיך לשחק תפקיד חשוב כסחורה המשמרת ערך כלכלי וגם ככזו המאפשרת לנו הצצה אמיתית לגבי המתחולל מאחורי הקלעים בכלכלה העולמית.

    זהב זר בארצות הברית

    משיכות הזהב שבוצעו ממשמורת הבנק המרכזי האמריקאי לידי גרמניה והולנד, בעוד לגרמניה ארה”ב סיפקה רק מעט מהזהב אותו היא מאחסנת להולנד סיפקה ארה”ב כמות עצומה של 122 טון , מתוך 600 טון שיש להולנד ברזרבות.

    רזרבות הזהב

    רזרבת הזהב של 20 הגופים המובילים בעולם.

    למידע נוסף:

    www.bloomberg.com

    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il -בלוג הכלכלה המעולה של ערן הילסדהיים
    www.foxbusiness.com
    ויקיפדיה

  • על הומור של כלכלנים, יצאניות וצמיחה

    הסיפור הבא הוא אחד מאותם סיפורים שהיו נדחים תוך צחוק מתגלגל אילו היו נכתבים כתסריט הולוודי, נגנזים ונעלמים עוד לפני שראו אור יום. אבל כפי שפעמים רבות קורה, המציאות של ימינו עולה על כל דמיון וזה הולך ככה.

    על מנת שנוכל להבין את הסיפור יש להקדים ולהסביר על מנגנון גיוס הכסף של מדינות אירופה, זה הולך להיות קצת משעמם אבל אני אעשה את זה קצר ולא כואב ואני מבטיח טוויסטים מצמררים בהמשך. בואו ניקח את הולנד, על מנת שהולנד תוכל לשלם את חובותיה ההולכים ותופחים עליה לגבות את מסיה מן האזרחים או למכור את אגרות החוב שלה ובתמורתם היא מקבלת כסף שהיא מזרימה אל הבנקים ואל הכלכלה שלה.

    חברות הדירוג מדרגות את “איכות” החוב של המדינות וככל שהדירוג נמוך יותר כך אגרות החוב נחשבות פחות והריבית עליהם עולה (כלומר נקבל יותר כסף עתידי עליהם אם נחליט לקנות איגרת חוב כזו, מה שמשקף את הסיכון הגלום באותן אגרות)

    על מנת שהולנד לא תשלם ריבית גבוהה עתידית על החוב ותכנס לצרות צרורות היא עושה כל מה שחברות הדירוג יגידו לה.

    חברות הדירוג מסתכלות על מדדים רבים, אולי החשוב בינהם הוא מדד הצמיחה , בלי צמיחה של איזור ה1%-2% הולנד עלולה למצוא את עצמה במיתון כבד או אפילו מצב דיפלציוני (לא אסביר כאן את ההשלכות אבל חברות הדירוג לא אוהבות מצב כזה)

    בקיצור, התקבצו להם כמה כלכלנים אירופיים וטקסו עצה, ועלו על רעיון מהפכני , במקום להגדיל את הצמיחה , הווה נשנה את אופן החישוב ומרכיבי החישוב של הצמיחה, כלומר בואו נשים עוד שכבת איפור על הגורילה. והופ, יש לנו צמיחה משמעותית! לשם כך חברינו מדעני הכלכלה המהוללים החליטו להוסיף למדד הצמיחה פעילויות מפוקפקות כמו הליכה לבתי זונות וצריכת סמים בלתי חוקית כדרך לשקף פעילות כלכלית, כן, כן, אתם קוראים נכון, אדם שהולך לזונה ומועיל בטובו גם להזריק משהו אחרי או לפני תורם רבות לצמיחה הכלכלית האירופית.

    http://www.theguardian.com/business/2014/jun/10/accounting-drugs-prostitution-uk-economy-gdp-eu-rules

    Amsterdam winter 2012 089
    צילום: יפעת זהר

     

    עד כאן מופרך מאוד ומוזר, אבל המדד הזה התקבל ואומץ בחום ע”י האיחוד האירופי והחישוב של כלל מדינות אירופה השתנה בהתאם כולל הולנד וכולם היו מבסוטים עד הגג כי יש פתאום צמיחה ושגשוג ודירוג האשראי נותר בהינו.

    החלק האחרון והאירוני של סיפורנו נחת עלינו בשבוע האחרון, ע”פ האמנה האירופית מדינות שהראו צמיחה גבוהה מהצפוי נאלצות לשלם מס גבוה ממדינות אשר צמחו פחות ובריטניה קיבלה בקשת תשלום על סך 2 מליארד אירו. הולנד הקטנה התבקשה לשלם כ 600 מליון אירו. חלק גדול מסכום זה בא כתוצאה מהכנסת צריכת הסמים והזונות לחישוב.

     

     

    אז יש לנו כשל משולש, חטא על חטא על חטא ושקר על שקר, ההתרפסות האומללה בפני חברות הדירוג (מי מינה אותם) הובילה לסילוף מוחלט של המשמעות של צמיחה כלכלית וניתוק שלה ממציאות חיינו שמובילה בתורה לאבסורד של תשלום מיסי אדירים על אותו העיוות, אבסורד כבר כתבתי?

    סיפור יפה , לא? מה מוסר ההשכל שלמדנו? ואיזה שקר חדש ימציאו על מנת להוציא את האיחוד מהפלונטר הזה?

    הסיפור הזה אומנם מופרך למדי אבל הוא איננו אנקדוטלי, מדובר כאן בסכומי עתק שעלולים להוביל לפרישתה של בריטניה מן האיחוד.

    אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד החלונות האדומים ומתחשק לכם לעשות מעשה טוב שיכול להוציא את כלל החברה מן המשבר שפוקד את הולנד , אנא מכם תנו אפילו רבע שעה מזמנכם הפנוי לטובת הכלל (החלק הזה הוא הומור נטו אני מקווה שכבר הבנתם את הפואנטה)

    קישורים למידע נוסף בנושא:

    הגארדיאן  (אנגלית)

    הטלגרף  (אנגלית

    חדשות בהולנדית (rtl niewuws)

  • המחלה ההולנדית וחיבוק הדב הרוסי

    המקרה של “המחלה ההולנדית”  הוא סיטואציה שבה ברכה ובצידה קללה.
    למי שלא מכיר את המונח , מדובר בסיטואציה בה מוצר מסויים מיוצא בכמות מסחרית, וגורם להתחזקות המטבע המקומי המקשה על הייצוא, והופכת ענפי כלכלה שלמים ללא תחרותיים ואת המדינה כולה לנסמכת על אותו מוצר. במקרה של הולנד היה זה גילוי שדות גז גדולים מאוד באיזור חרונינגן בשנת 1959.

    הגילוי, העשיר מאוד את קופתה של הולנד אך בד בבד הוביל לתלות גבוהה בייצוא הגז ולהרס של ענפים אחרים בכלכלה ההולנדית.
    החשש מייסוף (התחזקות המטבע המקומי) כאשר מתגלה אוצר טבע כזה נכון, אגב, גם לגבי ישראל בתקופתנו, עם גילויי מרבצי הגז בים התיכון אך במידה מועטה, מפאת גודלם הקטן יותר של מרבצים אלו.
    נורבגיה, המדינה העשירה בעולם כנראה הפיקה לקחים מהמקרה ההולנדי ויצרה קרן ממשלתית עצומה מרווחי הנפט שלה. בנורבגיה ישנם רק 5 מליון תושבים אבל ערכה של הקרן הממשלתית הנורבגית עומד על קרוב לטריליון דולר נכסים שהם כאחוז מסך הנכסים הנסחרים בבורסות העולם! במונחים שקליים זה אומר למעשה שגם אחרון ההומלסים בנורבגיה הוא מליונר….

    יופי לנורבגים, אבל מה עם הולנד?
    אם כן, הגז בשדות בכרונינגן הולך ואוזל!
    השדה כשהתגלה,  היה הגדול באירופה ולשם השוואה, גדול פי 6 משדה “ליויתן” הישראלי. הוא היה בין עשרת השדות הגדולים בעולם. כיום , למרות שישנם עוד בערך 40% גז להפקה שיכולים להספיק לצריכה הפרטית ההולנדית לשנים רבות, זה לא מספיק בשביל לייצא את הגז לשאר אירופה, מה שנעשה על ידי ממשלת הולנד עד כה.
    בנוסף לירידה בכמות, בעיה נוספת שעומדת בפניה הולנד והיא רעידות האדמה בצפון שנמצאו קשורות ישירות למאגרי הגז. כתוצאה מכך, ממשלת הולנד החליטה לפצות את הנפגעים ולהקטין עוד יותר את כמות הפקת הגז.
    כאמור, שדה הגז הצפוני הוא הגדול באירופה עד כה ודעיכתו מכבידה יותר ויותר על הכלכלה של הגוש ולאט לאט דוחפת אותה לזרועותיו של “התמנון הרוסי”. למה? כיוון שלרוסיה לבדה יש 32 מרבצי גז הגדולים,שוב למען ההשוואה , מ”לויתן” הישראלי כשהגדול ביותר, “אורנגוי”, גדול פי 4! מהשדה ההולנדי בכרונינגן.
    אירופה תלויה ברוסיה שמספקת לה גז ורוסיה תלויה באירופה לרכוש את הגז בתמורה ליורו.

     

    המפה למטה מציגה את צינורות אספקת הגז המגיעים מרוסיה לאירופה. בעוד העצמאות האנרגטית של כל אירופה נמצאת בסכנה או לכל הפחות בסימן שאלה, רוסיה נמצאת במצב מצוין. לאחרונה פועלת רוסיה במרץ על  הקמת צינור גז שיקשר גם בינה ובין סין ויאפשר לרוסיה לספק לסין גז בתמורה ליואן הסיני.

    כשמביטים במפה, בנקל אפשר להבחין כי רוב הגז המגיע לאירופה עובר דרך אוקראינה.
    לא במקרה מדינה זו היא כיום מוקד עיקרי לחיכוך בין האיחוד לבין רוסיה ומתקיים בה מאבק שליטה אדיר מימדים ששותפות לו גם ארה”ב ומדינות אחרות.
    נוסיף לכך את השמועות העקשניות החדשות המסתובבות בשווקי העולם כי במזרח אוקראינה התגלה מרבץ גז עצום מימדים שיכול להתחרות בגז הרוסי, וכל זה משלים את התמונה המלאה על המאבק הצבאי והפוליטי המתחולל במזרח המדינה.
    לסיכום – בפני הולנד וכל אירופה עומדים אתגרים אנרגטיים משמעותיים שעלולים להתדרדר עד כדי משברים פוליטיים וצבאיים כדוגמאת המשבר באוקראינה, אם כי, ייתכן ודווקא משברים אלו יובילו להבנה בחיוניותה של עצמאות אנרגטית אירופית בלתי תלויה בגז הרוסי או בנפט הסעודי.
    ניצנים של תקווה בכיוון הזה נבטו השנה מכיוונה של גרמניה, כאשר ב – 9 ליוני השנה גרמניה הפיקה 51% מצריכת החשמל המקומית באמצעות אנרגיה סולארית, שזהו שיא עולם.
    נקווה שמגמה זו תמשך ותמשוך אחריה גם מדינות שברוכות יותר בשמש מגרמניה, נניח כאלו שנמצאות במזרח התיכון … אהמ, אהמ…

  • שוק הנדל”ן השוקע של הולנד

    נתחיל בשורה התחתונה – איך שלא נסובב את זה שוק הנדל”ן בהולנד נמצא בדעיכה, אחרי שנים של עלייה מתמדת במחירים (1996-2008) ומצב בועתי .כמה סיבות הובילו למצב הנוכחי, במאמר לפניכם אנסה למנות אותן אתאר מה קורה כרגע וגם מה הכיוון האפשרי לעתיד.

    ונתחיל בסיפור –  ב2012 חברת נדל”ן ענקית בשם Vestia עמדה בפני פשיטת רגל, “וסטיה” היא הגדולה מבין החברות ההולנדיות המתמחות בשוק הנדל”ן הסוציאלי להשכרה שבתורו מהווה 35% אחוז משוק הנדל”ן ההולנדי (האחוז הגבוה באירופה). באותה העת עמד בראש החברה אדם בשם מרסל דה וריס. מרסל החביב הוביל על דעת עצמו הסכם נגזרים שעמד על 23 מיליארד אירו בין וסטיה ובנק ABN AMERO ועוד עשרה בנקים נוספים. ההסכם אמור היה להגן על החברה במקרה וריביות הנגזרים היו עולות, מאחר והריביות ירדו ה”ביטוח” הזה עלה לחברה סה”כ של 2 מיליארד יורו לשנה ואיים להטביע את החברה על לקוחותיה.
    ההולנדים לא אוהבים לטבוע ולא אוהבים מים . דה וריס נעצר ב – 2012 ונמצא תחת חקירה בחשדות על קבלת שוחד והלבנת הון על סה”כ של 10 מליון יורו. מרסל שלנו נהג לקבל “כנראה” גם שוחד מיני ואין ספור נסיעות לחו”ל ,אכילה במסעדות וכו, אכן הבחור ידע לחיות.
    על מנת להציל את “וסטיה” מפשיטת רגל מלאה הוחלט לעצור את ההסכם בין הבנקים לחברה ולקבע את רמת הריבית, כל זאת על מנת לעצור את נזילת המים בסכר. בנוסף , הממשלה ההולנדית גם היא התערבה וחילצה חלק מהחוב של וסטיה באמצעות קרן מיוחדת למצבי חירום.
    כרגע “וסטיה” חייבת לבנקים סכום של 2.6 מליארד אירו ,רוב החוב כנראה אבוד. בבעלות החברה 90 אלף יחידות דיור והיא מתכוונת למכור 15 אלף מתוכן (נכון ל – 2013) על מנת לממן את החוב לבנקים.
    המכירה הזו מפילה את מכירי הדירות ע”י הצפת השוק באיזורים מסוימים בהולנד (זוטמיר ורוטרדם לדוגמא), והפכה אותם לשוק של מוכרים בלבד, גם היום אנשים יכולים לחכות שנה ויותר על מנת למכור את הבית באיזורים אלו.
    המקרה הזה הוא דוגמא להסכם מניפולטיבי וציני מצד הבנקים ,הסכם בו צד אחד מכיר טוב את תנאי החוזה והצד השני מוחתם באמצעות הונאה ומרמה על הסכם הרסני.
    אבל, זהו אינו המקרה היחיד לא בגוש האירו וגם לא בהולנד והוא מצייר מגמה מדאיגה של ניפוח בועות פיננסיות באופן מניפולטיבי ומכוון מטרה. המגמה הזאת התגברה מאז גיבוש גוש האירו והמעבר למטבע האחיד מאז ערך הנדל”ן בהולנד קפץ והבנקים שמחו לתת משכנתא לכל דורש, הלווה לא נדרש שיהיו לו נכסים על שמו , ופעמים רבות ערך המשכנתא היה גבוה מערך הבית.

    בטבלה הזו ניתן לראות את העלייה השנתיתי במחירי הנדל”ן , בשנות הגאות עם הקמת האיחוד האירופי ב1999 מחירי הנדל”ן נסקו בעד 20% כל שנה, מאז שנת 2008 ישנה ירידה שנתית של כ5% במחיר.
    אם לא די לנו בכך להולנד יש את יחס החוב להכנסה במשקי הבית השני הגבוה ביותר בין כל 17 החברות ביורו, כן כן , יותר מספרד, אירלנד ופורטוגל. ההולנדים ממונפים ולקחו על עצמם חובות משכנתא עצומים ביחס להכנסה שלהם, כל זאת נעשה כאמור בעידוד הבנקים שנתנו משכנתאות של מעל 100% .
    ההולנדים, שראו את ערך הבתים עולה משנה לשנה ונהנו מהחזרי הריבית ומתחושת הגאות והאושר המדומה שדחפה את ההולנדים למנטליות של ביזבוז וחיים על חוב. , כולם התעלמו מכך שאין שום הצדקה ריאלית לעלייה שנתית של חמישה עד עשרים אחוזים כל שנה בערך הדירה. אבל למה לעצור ולהיות סקפטיים וביקורתיים לרגע עם הכל ורוד?

    בגרף למעלה ניתן לראות את יחס החוב להכנסה של משקי הבית בOECD הולנד ממוקמת במקום השני מיד אחרי דנמרק.

    הגרף הזה מציג את הגדילה המתמדת ברמת החוב בין מספר מדינות OECD שימו לב לקו הכתום של הולנד. כלומר התהליך הזה שבו היתה תחושה שמחירי הנדל”ן ימשיכו לעלות באופן קוסמי לנצח יצר בועה אכזרית שהובילה עוד ועוד אנשים לקחת על עצמם משכנתאות גדולות שאין בידם להחזיר.

    שני גורמים חשובים נוספים ניפחו את בועת הנדל”ן למימדים שלה היום, האחד , החזרי המס על המשכנתא שאלפי מישקי הבית היו זכאים להם, כיום החוק עומד להשתנות וסכומי ההחזר על המשכנתאות יקטנו משמעותית או יבוטלו באופן הדרגתי.

    גורם נוסף הוא משכנתאות מסוג החזר רק על הריבית שהיו פופולריות מאוד בהולנד, סוג זה של משכנתא יצר מצב שבו מקבל המשכנתא הוא למעשה שוכר הנכס מהבנק, השכירות היא הריבית החודשית והלקוח לעולם לא משלם את הקרן עצמה, במילים פשוטות, הבית הוא תמיד של הבנק אבל החוב במקרה והבית מאבד מערכו הוא של הלקוח. העובדה כי אלפי משקי בית חתמו על הסכמים מעין אלו מול הבנקים הובילה לכך שירידות נוספות במחירי הבתים מובילות למעגל של חוב ללא כיסוי והצפת שוק הנדל”ן בעוד ועוד נכסים ש”בעליהם” מעמידים למכירה בנסיון נואש להיפטר מהם ומהחוב המאיים.
    לסיום נחבר את הנקודות , השנים הרבות בהן שוק הנדל”ן עלה ללא קשר להכנסה הפנויה לנפש, העובדה כי ישנם הרבה דירות למכירה, העובדה כי יחס החוב להכנסה הוא מהגבוהים בעולם והעובדה כי הבנקים שינו את הקלות בה ניתן לקחת משכנתא היום (למרות שנראים סימנים להגמשת התנאים) ניתן להגיד שהירידה במחירי הדירות בהולנד תימשך בהכרח בשנים הקרובות.
    אומנם, ייתכן כי השקעות חוץ ידחפו מעלה את המחירים במקומות בעלי ביקוש גבוה כמו אמסטרדם או האג אבל תהליך אלו לא אמורים להשפיע על כלל המגמה.