Author: גדי בארי

בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול שאלות על ה”קסם” של ייצור הכסף. בהולנד הם הכריחו גם את הפרלמנט להתייצב מול הסחרור שמאיים על כולנו.

אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי, מהיר, טכנולוגי, שמתחדש במהירות מסחררת, לא עובר יום ושכלול חדש מחליף את השכלול שרק אתמול חשבנו אותו למילה האחרונה בהחלט. התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית נסמכת על כמה עמודי תמך: היד הנעלמה, השוק החופשי, תחרות וראיית האדם כיצור המעוניין קודם כל ברווחתו האישית. אט אט מתערערות אמונות היסוד הללו, היד הנעלמה אינה נעלמה כלל וכלל (היא יותר ויותר ידם המתערבת בכל של הבנקים והמדינות), השוק אף פעם אינו חופשי לחלוטין והאינטרס האישי מוביל להשתלטות מוחלטת על כמעט כל ענף, בערך 400 אנשים שולטים היום בחצי מההון העולמי…..חזרנו לפאודליזם כלכלי.

ישנו תחום אחד שאינו משתכלל, לא משתנה, אינו תחרותי, הוא שמור כסוד ונוגע לחיים של כולנו. שיטת ייצור הכסף שלנו!

פעם חשבנו שהכסף מגיע אלינו מן המדפסה הממשלתית ושהמדינה מייצרת אותו אך היום רבים יודעים שלא כך הוא הדבר. איך, אם כן, מיוצר כסף? פשוט מאוד, הבנקים המסחריים מייצרים אותו יש מאין. אני אתחמק בחוסר אלגנטיות מלהסביר איך הבנקים עושים זאת בדיוק אבל ההסבר שלי ייגע במהות. כאשר אדם נכנס לבנק לקחת הלוואה הבנק מצדו יוצר באותו הרגע פיקדון בחשבון הלקוח והתחייבות לבנק פלוס הריבית.

זהו. הוא לא לוקח את הכסף משום מקום. קסם אמיתי.

ישנם כל מיני חוקים שאמורים להגביל את הבנק ולשמר יחס רזרבה ויחס הלימות הון אבל נגיד זאת כך, המינוף (היחס בין הרזרבה שיש לבנק וסכום ההלוואות) יכול להגיע לפי עשרה, פי מאה, ואף יותר בהתאם ללהטוטים הפיננסיים.

בפעם הראשונה ששמעתי על כך שהבנק אינו מתווך פיננסי בין החוסך למלווה אלא קוסם היוצר כסף השתוממתי. וגם היום הדבר קצת קשה לעיכול. אז הבנק בעצם ממציא כסף, נותן אותו לנו, ומרוויח את הריבית – הלוואי ולכל אחד היה עסק כזה.

מעבר ליכולת הזו יש כאן את הריבית. אם הסכמנו (אני הסכמתי, לא יודע מה איתכם) שכל הכסף שלנו מיוצר על ידי הבנקים (חלק קטן מיוצר על ידי הבנקים המרכזיים אבל אני נמנע מלהתעסק בנושא זה למען קדושתה של הפשטות) אז מאין אמור להגיע ההחזר על הריבית? כלומר אם אני צריך להחזיר מחר את הריבית שלי על ההלוואה זה אומר שמישהו אחר חייב לקחת הלוואה נוספת שתכלול את הריבית שלי! אם נחשוב על זה עוד קצת, הרי שמדובר כאן על מבנה קלאסי של פירמידה שחייבת לצמוח ולצמוח ולצמוח… עד ש… כך גדל לו החוב הפרטי לבנקים.

הולנד הקטנה מובילה בגאון מבחינת רמת המינוף של אזרחיה, בעיקר מכיוון שההולנדים נהגו לקחת משכנתאות של יותר מ100% ומינפו את עצמם ללא הכרה, מה שמסביר את חלק מהליך ההיתקעות של הנדל”ן ההולנדי (כתבתי על כך בעבר).

הנה כאן חובות משקי הבית של ישראל שלנו. למי שתוהה, נכון לשנת 2014 סך החוב של משקי הבית עמד על 430 מיליארד שקלים! יותר מכל תקציב המדינה….(ציר הy- הוא סכום החוב של משקי הבית במיארדי שקלים, מתוך אתר בנק ישראל)

מה שנכון למשקי הבית נכון גם לחובות העסקיים והממשלתיים. הנה כמה גרפים נחמדים להנעים את הזמן שלנו עד הקריסה הכלכלית הבלתי נמנעת:

כך נראה היחס בין החוב לתוצר במספר מדינות . ארה”ב הגדולה מפלסת את הדרך לשאר.

אני כמובן מציג הכל בפשטות מזעזעת. תקציבי המדינות משתנים ויש מדינות יצרניות מאוד שיכולות בתאוריה להחזיר את החוב או לפחות את הריבית על החוב.

ניקח נשימה מסחרור החובות ונתמקד שוב בריבית. הריבית היא יסוד הצמיחה של החובות, היא למעשה מחייבת גדילה של חוב על מנת שנוכל להחזיר את החובות הישנים. אז למה בעצם מדינה צריכה לשלם ריבית על החוב? למה היא לא יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה? ולמה היא מלווה אותו מהבנקים שלה? או אוספת אותו כמס?

אלו הן שאלות מעניינות שעד לא מזמן היו נדחות על הסף. אבל היום, בעולם שקוע עד צוואר בחובות שלא יוכל להחזיר, הדיון על שיטת ייצור הכסף הופך למרכזי.

מטיבי הלכת ששרדו עד כאן בסבלנות רבה תוהים בוודאי “גדי, מה אתה רוצה מהחיים שלנו, כוּלה נכנסנו לקרוא כתבה קלילה בדאצ’טאון, ומה הקשר להולנד בכלל?”

נכון, חפרתי קשות, אבל זה לטובת כולנו, המשיכו להיות סבלניים עוד מעט ולא תצטערו.

בקיצור ולעניין – בבריטניה, בגרמניה, בהולנד וגם בישראל מתחילים יותר ויותר אנשים לשאול את השאלות הללו, לנסות להבין את המונופול של הבנקים על ייצור הכסף ואת הסחרור שהוא גורם לכלכלה העולמית, לקיימוּת בעולם מוגבל מבחינת משאבים, ולאיכות החיים של כולנו.

תנועת “כסף חיובי” (Positive Money) הבריטית שמה לעצמה למטרה להעלות את המודעות לנושא ייצור הכסף ולהשפעותיו, ומציעה דרכים חדשות ויצירתיות לייצר כסף. בישראל פועלת התנועה לשינוי מוניטרי ובהולנד יש תנועה שנקראת “הכסף שלנו” (Ons Geld). בבריטניה התנועה כבר הובילה דיון בפרלמנט הבריטי על שיטת ייצור הכסף, ועכשיו הדבר הולך לקרות גם בהולנד. תנועת ה”הכסף שלנו” גייסה די חתימות כדי לכפות על הפרלמנט לנהל דיון בשיטה זו. במקביל קמות שלל תנועות חדשות שמאמצות מסחר בכסף אלקטרוני (למשל “שפע” הישראלית) או במטבע מקומי (בריקסטון פאונד) שמייצג נאמנה את המסחר והשירותים המקומיים ולא מנוהל ומנותב לרווח בנקאי.

קבוצת “הכסף שלנו” ההולנדית גם מקדמת הצגה סאטירית שתפקידה להסביר את הנושא ולקדם אותו , ואני אומר – יישר כוח.

הנה קישור לקטע מהמופע: ” Door de Bank Genomen“

המאמר הזה רק נתן רישא קטנה על הנושא הסוּפּר-חשוב הזה, אולי החשוב ביותר העומד כיום בינינו ובין עולם מתפקד ומקיים.

לכל המתעניינים הלאה, פקחו עיניכם:

אירגון “כסף חיובי” הבריטי

התנועה הישראלית לשינוי מוניטרי וכלכלה מקיימת

“הכסף שלנו” ההולנדית

מטבע “אושר” הישראלי

הבריקסטון פאונד

ההצגה הסאטירית

 

הסיפור הבא הוא אחד מאותם סיפורים שהיו נדחים תוך צחוק מתגלגל אילו היו נכתבים כתסריט הולוודי, נגנזים ונעלמים עוד לפני שראו אור יום. אבל כפי שפעמים רבות קורה, המציאות של ימינו עולה על כל דמיון וזה הולך ככה.

על מנת שנוכל להבין את הסיפור יש להקדים ולהסביר על מנגנון גיוס הכסף של מדינות אירופה, זה הולך להיות קצת משעמם אבל אני אעשה את זה קצר ולא כואב ואני מבטיח טוויסטים מצמררים בהמשך. בואו ניקח את הולנד, על מנת שהולנד תוכל לשלם את חובותיה ההולכים ותופחים עליה לגבות את מסיה מן האזרחים או למכור את אגרות החוב שלה ובתמורתם היא מקבלת כסף שהיא מזרימה אל הבנקים ואל הכלכלה שלה.

חברות הדירוג מדרגות את “איכות” החוב של המדינות וככל שהדירוג נמוך יותר כך אגרות החוב נחשבות פחות והריבית עליהם עולה (כלומר נקבל יותר כסף עתידי עליהם אם נחליט לקנות איגרת חוב כזו, מה שמשקף את הסיכון הגלום באותן אגרות)

על מנת שהולנד לא תשלם ריבית גבוהה עתידית על החוב ותכנס לצרות צרורות היא עושה כל מה שחברות הדירוג יגידו לה.

חברות הדירוג מסתכלות על מדדים רבים, אולי החשוב בינהם הוא מדד הצמיחה , בלי צמיחה של איזור ה1%-2% הולנד עלולה למצוא את עצמה במיתון כבד או אפילו מצב דיפלציוני (לא אסביר כאן את ההשלכות אבל חברות הדירוג לא אוהבות מצב כזה)

בקיצור, התקבצו להם כמה כלכלנים אירופיים וטקסו עצה, ועלו על רעיון מהפכני , במקום להגדיל את הצמיחה , הווה נשנה את אופן החישוב ומרכיבי החישוב של הצמיחה, כלומר בואו נשים עוד שכבת איפור על הגורילה. והופ, יש לנו צמיחה משמעותית! לשם כך חברינו מדעני הכלכלה המהוללים החליטו להוסיף למדד הצמיחה פעילויות מפוקפקות כמו הליכה לבתי זונות וצריכת סמים בלתי חוקית כדרך לשקף פעילות כלכלית, כן, כן, אתם קוראים נכון, אדם שהולך לזונה ומועיל בטובו גם להזריק משהו אחרי או לפני תורם רבות לצמיחה הכלכלית האירופית.

http://www.theguardian.com/business/2014/jun/10/accounting-drugs-prostitution-uk-economy-gdp-eu-rules

 

עד כאן מופרך מאוד ומוזר, אבל המדד הזה התקבל ואומץ בחום ע”י האיחוד האירופי והחישוב של כלל מדינות אירופה השתנה בהתאם כולל הולנד וכולם היו מבסוטים עד הגג כי יש פתאום צמיחה ושגשוג ודירוג האשראי נותר בהינו.

החלק האחרון והאירוני של סיפורנו נחת עלינו בשבוע האחרון, ע”פ האמנה האירופית מדינות שהראו צמיחה גבוהה מהצפוי נאלצות לשלם מס גבוה ממדינות אשר צמחו פחות ובריטניה קיבלה בקשת תשלום על סך 2 מליארד אירו. הולנד הקטנה התבקשה לשלם כ 600 מליון אירו. חלק גדול מסכום זה בא כתוצאה מהכנסת צריכת הסמים והזונות לחישוב.

 

 

אז יש לנו כשל משולש, חטא על חטא על חטא ושקר על שקר, ההתרפסות האומללה בפני חברות הדירוג (מי מינה אותם) הובילה לסילוף מוחלט של המשמעות של צמיחה כלכלית וניתוק שלה ממציאות חיינו שמובילה בתורה לאבסורד של תשלום מיסי אדירים על אותו העיוות, אבסורד כבר כתבתי?

סיפור יפה , לא? מה מוסר ההשכל שלמדנו? ואיזה שקר חדש ימציאו על מנת להוציא את האיחוד מהפלונטר הזה?

הסיפור הזה אומנם מופרך למדי אבל הוא איננו אנקדוטלי, מדובר כאן בסכומי עתק שעלולים להוביל לפרישתה של בריטניה מן האיחוד.

אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד החלונות האדומים ומתחשק לכם לעשות מעשה טוב שיכול להוציא את כלל החברה מן המשבר שפוקד את הולנד , אנא מכם תנו אפילו רבע שעה מזמנכם הפנוי לטובת הכלל (החלק הזה הוא הומור נטו אני מקווה שכבר הבנתם את הפואנטה)

קישורים למידע נוסף בנושא:

הגארדיאן  (אנגלית)

הטלגרף  (אנגלית

חדשות בהולנדית (rtl niewuws)

המקרה של “המחלה ההולנדית”  הוא סיטואציה שבה ברכה ובצידה קללה.
למי שלא מכיר את המונח , מדובר בסיטואציה בה מוצר מסויים מיוצא בכמות מסחרית, וגורם להתחזקות המטבע המקומי המקשה על הייצוא, והופכת ענפי כלכלה שלמים ללא תחרותיים ואת המדינה כולה לנסמכת על אותו מוצר. במקרה של הולנד היה זה גילוי שדות גז גדולים מאוד באיזור חרונינגן בשנת 1959.

הגילוי, העשיר מאוד את קופתה של הולנד אך בד בבד הוביל לתלות גבוהה בייצוא הגז ולהרס של ענפים אחרים בכלכלה ההולנדית.
החשש מייסוף (התחזקות המטבע המקומי) כאשר מתגלה אוצר טבע כזה נכון, אגב, גם לגבי ישראל בתקופתנו, עם גילויי מרבצי הגז בים התיכון אך במידה מועטה, מפאת גודלם הקטן יותר של מרבצים אלו.
נורבגיה, המדינה העשירה בעולם כנראה הפיקה לקחים מהמקרה ההולנדי ויצרה קרן ממשלתית עצומה מרווחי הנפט שלה. בנורבגיה ישנם רק 5 מליון תושבים אבל ערכה של הקרן הממשלתית הנורבגית עומד על קרוב לטריליון דולר נכסים שהם כאחוז מסך הנכסים הנסחרים בבורסות העולם! במונחים שקליים זה אומר למעשה שגם אחרון ההומלסים בנורבגיה הוא מליונר….

יופי לנורבגים, אבל מה עם הולנד?
אם כן, הגז בשדות בכרונינגן הולך ואוזל!
השדה כשהתגלה,  היה הגדול באירופה ולשם השוואה, גדול פי 6 משדה “ליויתן” הישראלי. הוא היה בין עשרת השדות הגדולים בעולם. כיום , למרות שישנם עוד בערך 40% גז להפקה שיכולים להספיק לצריכה הפרטית ההולנדית לשנים רבות, זה לא מספיק בשביל לייצא את הגז לשאר אירופה, מה שנעשה על ידי ממשלת הולנד עד כה.
בנוסף לירידה בכמות, בעיה נוספת שעומדת בפניה הולנד והיא רעידות האדמה בצפון שנמצאו קשורות ישירות למאגרי הגז. כתוצאה מכך, ממשלת הולנד החליטה לפצות את הנפגעים ולהקטין עוד יותר את כמות הפקת הגז.
כאמור, שדה הגז הצפוני הוא הגדול באירופה עד כה ודעיכתו מכבידה יותר ויותר על הכלכלה של הגוש ולאט לאט דוחפת אותה לזרועותיו של “התמנון הרוסי”. למה? כיוון שלרוסיה לבדה יש 32 מרבצי גז הגדולים,שוב למען ההשוואה , מ”לויתן” הישראלי כשהגדול ביותר, “אורנגוי”, גדול פי 4! מהשדה ההולנדי בכרונינגן.
אירופה תלויה ברוסיה שמספקת לה גז ורוסיה תלויה באירופה לרכוש את הגז בתמורה ליורו.

 

המפה למטה מציגה את צינורות אספקת הגז המגיעים מרוסיה לאירופה. בעוד העצמאות האנרגטית של כל אירופה נמצאת בסכנה או לכל הפחות בסימן שאלה, רוסיה נמצאת במצב מצוין. לאחרונה פועלת רוסיה במרץ על  הקמת צינור גז שיקשר גם בינה ובין סין ויאפשר לרוסיה לספק לסין גז בתמורה ליואן הסיני.

כשמביטים במפה, בנקל אפשר להבחין כי רוב הגז המגיע לאירופה עובר דרך אוקראינה.
לא במקרה מדינה זו היא כיום מוקד עיקרי לחיכוך בין האיחוד לבין רוסיה ומתקיים בה מאבק שליטה אדיר מימדים ששותפות לו גם ארה”ב ומדינות אחרות.
נוסיף לכך את השמועות העקשניות החדשות המסתובבות בשווקי העולם כי במזרח אוקראינה התגלה מרבץ גז עצום מימדים שיכול להתחרות בגז הרוסי, וכל זה משלים את התמונה המלאה על המאבק הצבאי והפוליטי המתחולל במזרח המדינה.
לסיכום – בפני הולנד וכל אירופה עומדים אתגרים אנרגטיים משמעותיים שעלולים להתדרדר עד כדי משברים פוליטיים וצבאיים כדוגמאת המשבר באוקראינה, אם כי, ייתכן ודווקא משברים אלו יובילו להבנה בחיוניותה של עצמאות אנרגטית אירופית בלתי תלויה בגז הרוסי או בנפט הסעודי.
ניצנים של תקווה בכיוון הזה נבטו השנה מכיוונה של גרמניה, כאשר ב – 9 ליוני השנה גרמניה הפיקה 51% מצריכת החשמל המקומית באמצעות אנרגיה סולארית, שזהו שיא עולם.
נקווה שמגמה זו תמשך ותמשוך אחריה גם מדינות שברוכות יותר בשמש מגרמניה, נניח כאלו שנמצאות במזרח התיכון … אהמ, אהמ…