העיר Woerden שבמחוז אוטרכט הפכה ביום שישי האחרון ( 8 באוגוסט 2014) לעיר הראשונה מתוך 5 ערים ברחבי הולנד בה החלו ליישם את נוהל הנסיעה התחבורה ציבורית עם הכרטיס החכם הידוע בשמו – OV צ’יפ קארד.
מדובר בכרטיס נסיעה אישי אשר בתחנות מסוימות ברחבי הולנד מהווה כרטיס כניסה למתחם הנסיעה ברכבות . ללא הכרטיס לא ניתן להגיע לפלטפורמת הרכבת.
במידה ויש לםכ מלווים, או שאתם עצמם מלווים מישהו לרכבת , ישנה אפשרות לרכוש כרטיס כניסה בלבד , ללא תעריף נסיעה ברכבת , התקף לשעה אחת בלבד שמאפשר פתיחת הדלתות וכניסה לפלטפורמה להיפרד מיקירכם.
יחד עם וורדן ישנן כאמור, 4 ערים נוספות שבהן NS , חברת הרכבות ההולנדית , מפעילה את הניסוי של דלתות סגורות בהן מתחילת השנה ב – 26 תחנות רכבת שונות.
בסופו של התהליך מתכוונת החברה לסגור 82 תחנות בזמן שעות הלחץ ולאפשר כניסה רק למחזיקי כרטיסים על מנת לנסות ולווסת את הלחץ בתחנות ולמיין אנשים שאינם רצויים.
בערים כמו אמסטרדם, ליידן ואמרספורט בהן מהווה התחנה גם קישור בין שני חלקים של העיר ובה מסדרון מצד אחד לצד השני של התחנה, יונפקו כרטיס אישור למעבר דרך הכרטיס החכם או שיהיה צורך לקבל אישור מעבר מיוחד .
למי שלא יודע, מדובר במהדורה אירופאית של משחקי המכביה המתנהלים בכל 4 שנים בישראל.
ענפי ספורט רבים מתחרים באירוע הגדול הזה בארץ ובאירופה מקבל האירוע שמתנהל כל 4 שנים גם כן בין מכביות, נפח לא פחות גדול .
המשחקים הראשונה תחת המסגרת של מכבי אירופה התקיימו לראשונה בשנת 1929 בפראג ולאחר מכן באנטוורפן. אחרי הפסקה של 30 שנה, חזרו המשחקים להתקיים שוב על אדמת אירופה בשנת 1959 בקופנהאגן.
במשחקי אירופה האחרונים, התארחו 40 מדינות וכ- 2,100 ספורטאים בעיר המארחת – וינה.
לאחר הצלחת המשחקים הללו נבחרה ברלין להיות העיר המארחת של המשחקים המנציחים את רוח הספורט ואחוות העם היהודי ביבשת. אין ספק כי למשחקים הללו ישנה משמעות מיוחדת וגדולה במיוחד הפעם. להיות יהודי בברלין!
מרטי המבורגר, היא עורכת דין הולנדית יהודייה, קטנת מימדים שחיה כל חייה בהולנד והיא רוכבת סוסים חובבנית אך נחושה מאוד. בקיץ האחרון היא גילתה כי במסגרת משחקי המכביה ה – 19 שהתקיימה בישראל נפתחו לראשונה גם תחרויות רכיבה על סוסים בשני ענפים שהם גם ענפי ספורט אולימפיים – קפיצות ראווה ודרסאז’ (רכיבה אומנותית שבה נראים הרוכב והסוס רוקדים לצלילי מוזיקה , בין היתר).
ישראל מקיימת לראושנה משחקי רכיבה במסגרת המכביה. רוכיבם אולימפים מהשורה הראשונה הגיעו ביולי 2013 לקחת חלק במשחקי הרכיבה הראשונים . צילום: יפעת זהר
למי שלא יודע, ספורטאי, גם אם אינו אזרח המדינה בה הוא מתגורר, אך נמצא בה מעל חצי שנה, יכול לבקש לייצג את אותה מדינה במשחקי מכבי. לדוגמא – ישראלי שחי בהולנד יכול לבקש להיות חלק מנבחרת הולנד בענף הספורט שבו הוא מתחרה גם אם הינו עדיין אזרח ישראל . כמו כן, ישראל נחשבת למדינה המתחרה באירופה ולכן גם לה תהיה משלחת למשחקים בברלין!
“מיד התחלתי להתעניין מי מארגן את התחרויות ואמרו לי שזה ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה הישראלית. באותה זמן התאמנתי אצל “ואן לירן” (Laurens van Lieren – Stal Hexagon) ושם הייתה רוכבת ישראלית שרכבה הרבה שנים שעזבה חזרה לישראל על מנת להתחתן, (שמה רז ניצני – י.ז.) שמעתי עליה הרבה ועל הסיוע שלה ביוזמה לקיום תחרויות דרסאז’ במכביה וחשבתי לעצמי – וואוו, מה שהיא עשתה, זה מה שתמיד רציתי לעשות. למה אנחנו לא עושים כזה דבר בהולנד? עכשיו שהבנתי שישראלים באים אלינו להתאמן ולרכב ויש משחקים כאלו בישראל למה שלא נבוא לישראל בפעם הבאה אבל בינתיים, נעשה את זה גם באירופה?” סיפרה מרטי לאתר “אקווסטריאן IL ” ( אתר ידיעות מעולם ספורט הסוסים בעברית ).
מרטי הנלהבת החליטה להפשיל שרוולים ולנסות ליזום בעצמה תחרויות רכיבהשל יהודים ,כמו במשחקי המכביה, אבל באירופה. היא כותבת מכתבליו”ר מכבי בהולנד ומציעה לו להקים 2 נבחרות – בקפיצות ובדרסאז’. במקביל היא שולחת מייל להתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בישראל ומתחילה לברר פרטים על התחרויות שהתקיימו בארץ על מנת ללמוד מה היה במכביה ומה כדאי לעשות באירופה.
לאחר עבודה לא פשוטה, היא רתמה אליה מספר אנשי מקצוע מעולם ספורט הסוסים ההולנדי ,שכידוע נחשבת לאחת מהמדינות החזקות ביותר בעולם בענפי ספורט אלו, ובונה בעזרתם תכנית לתחרויות.לאחר מכן היא חוזרת לאנשי מכבי הולנד ואומרת להם “הגיע הזמן להוציא את הרעיון מגבולות הולנד ! עכשיו, צריך לספר לגרמנים מה אנחנו עושים על מנת לקבל את ההסכמה להוספת המשחקים ברכיבה” היא אומר ליו”ר. יחד הם בונים את מבנה המשחקים ואת הבקשה להציג מול הועדה המארגנת בברלין והוא פונה אל הועדה.
הפגישה בין הצדדים מסתיימת ברוח חיובית ולאחר תקופת המתנה מגיעה התשובה חיובית. אל ענפי הספורט במשחקי מכבי אירופה מצטרפים מעתה, בזכות יהודה קטנה אך נחושה מהולנד, גם משחקי רכיבה – כמו באולימפיאדה.
לעזרתה של מרטי באו גם אנשי ההתאחדות הלאומית לספורט הרכביה בהולנד ה – KNHS שלמרות שמדובר באירוע ליהודים בלבד, החליטו לעמוד בראש ולדחוף את רעיון קיום המשחקים הללו . ראשי אירגון הספורט של ה – KNHS אף הוציאו איגרת לכל המדינות וההתאחדויות לספורט הרכיבה באירופה על מנת לסייע בלאתר את ספורטאים היהודים המחרים בענף בכל מדינה על מנת להביא לתשומת ליבם את האפשרות להגיע ולהתחרות בקיץ הבא .
ריקי בכר- אלופת משחקי המכביה ה- 19 בענף הדרסאז’ עם הסוס “וודי” צילום: יפעת זהר
” לא מספיק שרק ההתאחדויות רואות את הפניה ששלחנו כי הם רואים ומתעלמים או שזה נשאר במיילים שלהם. מה חשוב לנו כרגע זה להגיע אל הרוכבים עצמם שיפנו לסניפי מכבי אצלם במדינה ויגידו שהם רוצים להשתתף על מנת שיהיו לנו מספיק נבחרות ורוכבים לפתוח את המשחקים” מציינת מרטי את המטרה הכי חשובה עכשיו. ” אנחנו מנסים להגיע לשופטים בכל מיני מדינות שבגלל שהם בתוך מערכת הספורט במדינה שלהם הם יכולים להצביע על הרוכבים שאנחנו מחפשים ולפנות אליהם או להפנות את תשומת הלב שלהם לעניין על מנת להקים נבחרות ולהגיש את זה לוועדה בברלין. אנחנו מחפשים רוכבים לרמת ה”גראנד פרי” בדרסאז’ כרגע, ובהולנד כבר יש לנו מספר רוכבים שנבחנים ברמה הזו לנבחרת, ובקפיצות זה כנראה יהיה לפחות 1.35מ’. אם נראה שיש בעיה אולי נוריד קצת את הרמה בדראסז’ . ” היא מפרטת.
“כתבתי פניה בפייסבוק בעמוד של המשחקים לרוכבים לפנות ולבוא להתחרות כדי שכולם ידעו. אנחנו מכל כיוון שולחים עכשיו מכתבים ופניות לאנשים על מנת שידעו שיש תחרויות “. מרטי מגלה כי גם ארה”ב,למרות שאינה חלק מהיבשת יוכלו באם יפנו וירצו להביא נבחרת, לקחת גם כן חלק במשחקים בענפי הרכיבה.
מרטי הקימה בימים אלו עמוד פייסבוק לרוכבים היהודים ההולנדים על מנת לשמש להם במקום מפגש בו יוכלו לדעת מה קורה ולהתחבר למטרה שעדיין רחוקה.
המטרה שלה, היא הרבה יותר רחבה מרק משחקים בברלין ” אחרי כן, אני רוצה להביא את כל זה, כולל ספונסרים וארגון וספורטאים מהשורה הראשונה, גם למכיבה הבאה בישראל. אני רוצה ששם יהיו המשחקים האמתיים. כי שם הכול קורה” היא אומרת לי מלאת אנרגיה ועם עיניים נוצצות כמו של ילדה קטנה ונלהבת.
ואת? אני שואלת לסיום, “את תבואי ?” “כן. אבל לא להתחרות” היא צוחקת. “זה מעל הרמה שלי. אבל זה נפלא לראות משהו גדל ככה מול העיניים. משהו שאתה אוהב והתחיל כרעיון והופך למציאות”.
ישראלים נמצאים בכל מקום בהולנד, כך מסתבר. אבל לא כולם אוזרים אומץ ועושים את מה שעשתה דאפי פישביין עם בן זוגה, אריק ואן קמפן. היא פתחה מאפיה. משלה. ולא סתם פתחה אלא בחרה לעשות את זה במקום לא שגרתי כמו רובינו- היא דווקא עשתה את זה בעיירה בשם Gorinchem לא רחוק מהעיר אוטרכט. הזמנתי את עצמי אליה על מנת לראות במו עיניי את ה”פלא” – מאפיה במרכז עיירה הולנדית של בחורה ישראלית בשם דאפי שלא ניתן לטעות במוצאה הלא הולנדי.
דאפי – Sweet ima בפעולה – צילום: יפעת זהר
כשנכנסתי הרגשתי שנזרקתי ישר במנהרת הזמן, אל המאפיה מתחת לבית שגרתי בו בפריז לפני קצת יותר מעשור. העיצוב, האווירה והדקורציה היו כאילו לקוחים משם. זה לא במקרה מסתבר לי אחר כך, כשאני מספרת לדאפי את התחושה שלי. דאפי, כך מסתבר התגוררה גם היא בפריז, שם הכירה את אריק. הזיכרונות והאהבה לעיר הם ההשראה שלה למקום. (וגם לשם של הבת הבכורה של – אמילי על שם דמות הגיבורה בסרט הצרפתי אמילי פולן). מצד שני, יש טוויסט עכשיווי וייחודי של המקום, שגם להולנדים עדיין קשה לפעמים להבין אבל הם “מתרגלים לזה” היא צוחקת. שולחן מרכזי גדול עם כסאות על מנת לשבת בצוותא ולהינות יחד מקפה טוב (לא הולנדי טיפוסי יש לציין) ומאפה טרי ומענג של דאפי.
ממאפים מלוחים, למתוקים ועד עוגות – הכל תמצאו שם. את המאפים עם בצק העלים, היא מגלה לי, היא עושה בעצמה מאפס. כן, כולל הבצק עצמו. “לא מהחנות” היא מציינת בגאווה לא מוסתרת.
הכל ב- Sweet ima הוא פרי יצירתה של דאפי , מלבד הלחמים אותם היא מקבלת מהאופה מהכפר ליד בעוד היא, מוכרת לו חזרה עוגות שלה. שיתוף פעולה מקומי זה חלק מסוד ההצלחה אני מגלה לאחר שיחה איתה.
על הקיר אגב, תלויות תמונות של אימהות – כשעלה רעיון Sweet ima, הזמינה דאפי אמהות לשלוח לה תמונות. הן שלחו דאפי, תלתה אותן על הקיר של הקונדיטוריה. “לפעמים, נכנסת לפה אישה ומצביעה על הקיר ואומרת “אה, הנה אני”, זה כיף ענק”.
קיר האימהות של Sweet ima – צילום: יפעת זהר
לאחר שיחת ה”קפה ומאפה” שלנו אני מעיזה לשאול את דאפי, למה יש לה כל כך הרבה צנצנות חמודות ממולאות באבקה ועוד כמה דברים (שלא הצלחתי ממש לזהות) בחנות. “זה מוצר הבית הכי פופולארי שלנו” היא מספרת בחיוך ומספרת, “באירוע הראשון שעשיתי, ממש יממה לפני שהוא קרה, עלה לי בראש לקחת כמה חומרים לעוגה, ללא צורך במתכון , לארוז בצנצנת ולהציע את זה לקניה כמתנה. לא האמנתי אבל כל מה שהכנתי באותו אירוע נקנה! מאז, אנשים לא מפסיקים להיכנס על מנת לקנות את הצנצנת שפשוט נקראת “עוגה בזכוכית” או אם תרצו “Cake in Glas”. הכי פשוט הכי הולך”, היא צוחקת.
עוגה בזכוכית / Cake in Glas” – הכי פשוט הכי הולך” – צילום יפעת זהר
אז מה עושים עם זה? מאוד פשוט – התכולה מספיקה לשתי תבניות, כך מסבירה לי המוכרת של דאפי. מוסיפים חלב קר, ביצים מערבבים ושמים בתבניות. משם לתנור ב – 180 מעלות חום לחצי שעה והנה לכם שתי עוגות מהצנצנת של דאפי. לא מאמינים? פשוט תקפצו לביקור. יש עוד המון דברים טעימים. בדוק!
יחד עם וורדן ישנן כאמור, 4 ערים נוספות שבהן NS , חברת הרכבות ההולנדית , מפעילה את הניסוי של דלתות סגורות בהן מתחילת השנה ב – 26 תחנות רכבת שונות.
