אני מתה על מוזיקה אלקטרונית על כל סגנונותיה ורוב גווניה. ולכן אני מאוד מסוקרנת להבין איך ולמה דווקא הולנד הפכה לארץ הכוכבים בתחום זה, שבו היא מצטיינת בשני העשורים האחרונים. עכשיו, רגע לפני רגיעת עונת הפסטיבלים והמסיבות אנסה לברר את הנקודה החשובה הזו.
מחפשים אירוע ישראלי בהולנד? היכנסו ללוח האירועים שלנו
אבל קודם כל מעט טרמינולוגיה והיסטוריה על קצה המזלג: מוזיקה אלקטרונית היא כל מוזיקה המנוגנת באמצעות כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים למוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה שהכלים הדומיננטיים בה הם כלים אלקטרוניים כגון סינטיסייזר, מחשב, מכונת תופים, סמפלר ולופר (מסובב הצלילים…כמו של נטע ברזילי).
הזרם החלוץ במוזיקה האלקטרונית התפתח כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת בצרפת ובמצרים ונקרא “מוזיק קונקרט” (Musique Concrète) והוא התאפיין בשימוש ברשמקול (tape recorder) ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. כיום ישנם סגנונות , זרמים ותתי-זרמים רבים במוזיקה האלקטרונית, והמובילים הם דאנס, האוס, אלקטרופופ, טראנס, טכנו ופופ אלקטרוני.
הקשיבו לפרי יצירתו של אבי סגנון ה Musique Concrète פייר שייפר… מעט הזוי לטעמי:
https://www.youtube.com/watch?v=q2o9VyuJSD4
סצינת המוזיקה האלקטרונית היא מזמן לא נישה, אלא מעצמה עולמית מצליחה. הסגנונות השונים של מוזיקה אלקטרונית כובשים מועדונים, פסטיבלים, סרטים וגם את מסך הטלוויזיה. אבל אין ספק שהולנד היא מעצמה בפני עצמה והיא הולידה וממשיכה לייצר את הכוכבים ואת השמות הגדולים ביותר כמו: TIESTO, ARMIN VAN BUUREN Don Diablo, Hardwell, Martin Garrix, Afrojack, Nicky Romero ועוד רבים וטובים.
מוזיקת הדאנס האלקטרונית פופולרית מזה זמן רב באירופה בהשוואה לשוקי צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה, והדיג’יים ההולנדים פופולריים הרבה יותר מאשר עמיתיהם במדינות האירופאיות השכנות כמו גרמניה, אנגליה, בלגיה ודנמרק. רק שבדיה משתווה להולנד בייצור הכוכבים המאסיבי. אם נבדוק את הנתונים של מגזין המוזיקה האלקטרונית הנחשב DJ Mag, נמצא שברשימת מאה הדיג’יים החשובים בעולם נמצאים 29 הולנדים!
שנת 2013 הופעותו של ארמין ואן ביורן עם האורקסטרה ההולנדית לכבוד המלך החדש… איך שההולנדים יודעים לחגוג:
המוזיקה האלקטרונית בהולנד התחילה עוד בשנות ה-80 עם התפתחות תנועה של מוזיקת הארדקור (מוזיקה מהירה ואינטנסיבית מאוד) הנקראת “חאברס”. ואם המילה נשמעת לכם מוכרת אז כן, gabber/gappie היא המילה העברית “חבר” שהתגלגלה להולנדית דרך היידיש (ומי שרוצה לדעת על כך ועל עוד מילים שנכנסו להולנדית מהעברית מוזמן לקרוא כאן). בשנות ה-90 נכנסו לזירה חלוצים כמו טייסטו, ארמין ואן ביורן ודיג’יי ז’אן ונתנו השראה לדיג’יים צעירים לנגן. גם לתחנות הרדיו המושמעות ביותר כמו “רדיו 538 “היתה השפעה גדולה על הנישה ואף התוכנית השבועית “dance smash of the week” הגישה את הז’אנר למאזינים.
שמונה מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית
גם הביטלס חברים, כן, כן, גם הם השתמשו באלקטרוניקה בשיריהם (טוב לפחות בשניים מוכרים), הנה אחד מהם:
אחת הדוגמאות המרכזיות למוזיקה אלקטרונית שנוצרה בעידן המודרני, היא להקת רדיוהד באלבומה KID A שכולו על טהרת האלקטרו:
מוזיקת דאנס אלקטרונית הפכה לפופולרית מאוד בהולנד סביב שנות ה-2000. כיום, גם כאשר אנו עורכים את הקניות שלנו בסופרמרקט למשל, נוכל לשמוע ברקע מוזיקת דאנס. אפילו המלך ההולנדי מאזין לה והסגנון החביב עליו אגב הוא האוס טרופי (tropical house). לעיתים המלך בכבודו ובעצמו נוכח במסיבות טראנס והאוס שונות, כמו במופע של ארמין ואן ביורן מ-2013, ואפשר למצוא אותו אפילו על עמדת הדיג’יי!
כדי לנסות ולמצוא תשובה לשאלה שלי, מדוע ישנם כל כך הרבה כוכבים הולנדים בתעשיית המוזיקה האלקטרונית העולמית, פניתי לעדי לב, הידועה בשם הבמה Adi-j, דיג’יי דראם אנד בייס (המקצב השבור) שחיה ועובדת בהולנד 20 שנה. עדי מוכרת לא רק בסצנות ההולנדית והישראלית, אלא בעלת שם עולמי. את ההחלטה להיות דיג’יי קיבלה עדי כבר בצבא. היא נולדה למשפחה מוזיקלית וכך גם חייה האישיים והמקצועיים תמיד סבבו סביב המוזיקה. בנוסף עוסקת עדי בסטיילינג חללים, מנהלת עם בן זוגה עסק משגשג בתחום ויש להם שני בנים מקסימים. בסופי שבוע הופכת עדי לדיג’יי שמקפיצה אלפים בהולנד ובעולם. שאלתי אותה מה סוד הקסם האלקטרוני ההולנדי.
לא רק מוזיקה, חוויה
משהו שאי אפשר לקחת מההולנדים הוא שהם טובים במיתוג ושיווק מוצר, ותחשבו למשל על גבינת גאודה, היינקן, מוצרי יוניליוור ועוד. כך גם בעולם מוזיקת הדאנס. בהולנד ראו את תעשיית מוזיקת הדאנס עוד מהימים הראשונים שלה כעסק רציני עם פוטנציאל רווח ענק. ולכן קמו מספר חברות שהפכו לגדולות כמו ארגון הפסטיבל ID&T ודאנס לייבל בשם Spinnin Records שעושות הון מטורף מהעסק הזה. הקמת חברות אלו בתעשייה ההולנדית פתחה דלתות למינוף בינלאומי עבור הדיג’יים המקומיים. בעיקר בעבר העדיפו חברות אלה לשווק אמנים מארצם ולכן ההולנדים זכו די מהר להכרה בינלאומית. לדברי אחד המקימים והבעלים לשעבר של Spinnin Records, אלקו ואן קואוטן, להיות טוב במיקסוס (mixing) או בהפקת טראקים זה לא מספיק כדי להיות דיג’יי גדול. יש צורך בשילוב מחייב של מוזיקה טובה ושיווק מאורגן היטב.
עדי עם קולגה. הבנות שורפות את המקצב:
ויש את אירועי המוזיקה, המסיבות והפסטיבלים. עדי מסבירה שהחוויה מתחילה מהזמנות מגניבות ומהפקת סרטונים המזמינים את הבליינים. הפסטיבלים עצמם נערכים בלוקיישנים מדהימים, שבהם יש בתי שימוש רבים, לעיתים גם מקלחות, מיקום לקמפינג (לעיתים גם השכרת הציוד לקמפינג), סוגים שונים של אוכל, שתייה, המון אלכוהול, תפאורה משגעת, תאורה מקצועית, במות ענק לצד במות קטנות ומוזיקה בלתי נגמרת. הכל מכוון לתת הרגשה של להיות במקום הנכון, לשתות את המשקה הנכון ולהקשיב למוזיקה הנכונה!
לוקיישן לוקיישן ועוד פעם לוקיישן
הסצינה ההולנדית עמוסה בפסטיבלים כבר יותר מ-20 שנה. יש מקומות רבים בהולנד בהם המוזיקאים יכולים לתרגל את כישורי התקלוט שלהם ולחלוק מניסיונם וכמובן שכל הפעילויות האלה מרוכזות על פיסת אדמה קטנה מאוד (יחסית) , כך שכולם יכולים להתחבר וללמוד אחד מהשני בקצב הרבה יותר מהיר מאשר עמיתיהם המרוחקים זה מזה.
כאן עדי מקפיצה את הקהל בסגנון בדראם אנד בייס, המקצב השבור הייחודי, בכישרון ענק (לא לבעלי לב חלש):
עונת הפסטיבלים החמה בהולנד מתחילה מחודש אפריל ומסתיימת בחודש ספטמבר, אך כמובן שהמסיבות נמשכות כל השנה. עדי מספרת שהמיקום הגאוגרפי של הולנד במערב אירופה מאפשר למבקרים בה להגיע אליה ברכב, דרך הים או בטיסות מהירות וזולות. גם ההתניידות הקלה בתוך הולנד אודות לתחבורה הציבורית המפותחת הופכת אותה לאטרקטיבית. פסטיבלים גם מארגנים הסעות מנקודות מרכזיות בערים הגדולות לשערי הכניסה לפסטיבל. התניידות יעילה היא אחת הסיבות המכריעות שאנשים מוכנים לנסוע לפסטיבלים, לרייבים ולמסיבות בהולנד.
אטיטיוד
המיינדסט (והחשיבה) של הדיג’יים ההולנדים היא שעושה אותם לכל כך מוצלחים. כך לפחות סבור אחד מראשי A&R (גיוס טאלנטים ופיתוחם) ב-Spinnin Records, ג’ון הרינגה. כשהם מצליחים, הוא אומר, הם אוהבים לחגוג את החיים, אך לא כמו חבריהם ממדינות אחרות. במילים אחרות: השתן לא עולה להם לראש. ואפשר להוסיף שלפחות על פי השמועות, בתעשיית המוזיקה ההולנדית יש אווירה ידידותית שבה כולם עוזרים זה לזה.
אפרופו פרגון ותמיכה, הארדוול וטיאסטו ההולנדים בהופעה משותפת (והיא לא היחידה):
סמים
את המדיניות הטולרנטית של הולנד כלפי סמים מסוימים אנחנו מכירים, והיא באה לידי ביטוי בצורה מעניינת במסיבות. כמעט בכל המסיבות אנשי הביטחון בכניסה בודקים בין היתר הימצאותם של סמים בחפציך. אם לא הצליחו למצוא דבר, ברגע שאתה בפנים – זה כבר שלך. במתחמים של חלק מהמסיבות יש אפילו עמדות בדיקה המיועדות לבדוק אם הסמים שרכשת בטוחים לשימוש. זה קורה מכיוון שמארגני המסיבות מכירים בכך שחלק מהבליינים יצרכו סמים בכל מקרה, ומעדיפים לעזור להם ולבדוק את הבטיחות של הסם מאשר להתמודד עם אנשים הסובלים מתופעות לוואי קשות מסמים שמעורבבים בהם חומרים מסוכנים. חשוב להדגיש כי תעשיית הסמים היא לא הסיבה לכך שמוזיקת הדאנס הפכה לפופולרית בהולנד, אבל לדעתי היא סיבה משמעותית לכך שהיא ממשיכה להיות פופולרית.
לסיכום, מצאתי תשובות לשאלה שסקרנה אותי ואני די מרוצה. האם גם בעתיד תמשיך הולנד להיות ממוקמת גבוה בעולם האלקטרו? אני מאמינה שכן, ומגיע לה כל הכבוד על כך שהיא מרימה לכל העולם.
וכמה המלצות לסיום:
רוצים להיות בלי ולהרגיש עם?! אז האתר הזה הוא הכתובת. שבו בבית והעבירו את עצמכם בעזרת שלט למסיבות ולטראקים הטובים ביותר .זו פלטפורמה בלעדית (הולנדית כמובן) להעלאת מוזיקה אלקטרונית ממסיבות ופסטיבלים הטובים ביותר ברחבי העולם. אז אם קצת משעמם לכם מאותה מוזיקה שוב שוב ואתם מחפשים לגוון קצת ולהעשיר את הטעם שלכם, כוונו ל- DanceTelevision.
*תודה מיוחדת לעדי לב שהפנתה זמן בלוז הצפוף שלה ,נכנסה איתי לעובי הקורה ,עזרה לי להבין, ניווטה ומיקדה אותי במציאת התשובות לשאלה שלי. בהמלצת עדי, ספר היסטוריה חובה לאוהבי הז’אנר האלקטרוני: ”Mary Go Wild”
ואם עדיין לא שכנעתי אתכם למה דווקא ההולנדים השתלטו על עולם המוזיקה האלקטרונית, אז הנה סרטון משעשע שיסכם:
