Author: לימור סמיתס

תיקון לחוק – ביטחון סוציאלי לפרילנסרים
חוק הביטוח הלאומי צריך לעבור תיקון ולכסות בין היתר גם פרילנסרים ועוסקים עצמאיים – כך טוען האיגוד ההולנדי AWVN.
האיגוד, המייצג מעל 750 בעלי חברות טוען שלכולם צריכה להינתן הזכות להיות מבוטחים נגד ההשפעה הפיננסית של אבטלה, נכות ומחלה ארוכת טווח לצד האפשרות לחסוך פנסיה משלימה לעתיד.
בנוסף נטען על ידי האיגוד כי בעלי עסקים צריכים לקבל את האפשרות לחסוך על מנת להשקיע בחינוך והכשרה עתידית.
לאור האמור לעיל הגיש האיגוד הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי והרחבתו גם לעוסקים עצמאיים. על פי החוק כפי שהוא קיים היום, אנשים העובדים אצל מעסיק מבוטחים ובעלי זכאות לקיצבת ביטוח לאומי במקרים של מחלה או תאונה. לעומתם, בעלי עסקים עצמאיים אינם מבוטחים באופן אוטומטי ולכן אינם זכאים לקצבת ביטוח לאומי. לעוסקים עצמאיים יש את האפשרות לרכוש ביטוח פרטי אך מחירי הפרמיות כל כך יקרים שרבים מהם בוחרים שלא לרכוש את הביטוח המדובר.

נכון לעכשיו, רק כשליש מתוך מיליון העוסקים העצמאיים בהולנד הינם בעלי ביטוח נכות וכלמחצית מהם ישנה תוכנית פנסיה פרטית.
“מערכת הביטחון הסוציאלית צריכה לעבור שינוי מוחלט כך שכל אדם עובד יוכל לקחת בה חלק, לא משנה מהי צורת החוזה שלו וכיצד הוא מועסק” אומר דובר האיגוד.

המערכת הנוכחית יוצרת פער בין אנשים מועסקים לבין פרילנסרים ועובדים עצמאיים. אי הודאות הכלכלית של העצמאים פוגעת בהוצאות הצרכנים.
“זה פוגע בצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה”, אמר הדובר הארי קרץ.

התוכנית, כפי שהיא מופיעה בגרסה הנוכחית עדיין אינה נכנסת לפרטים על כיצד כל זה אמור להיות ממומן.

חוק זכות העבודה מהבית מקבל תמיכה
לצד זאת, הוגשה בתקופה האחרונה הצעת חוק נוספת בגין אישור שעות עבודה גמישות ועבודה מתוך הבית.

חברי פרלמנט ממפלגת העבודה השלטת תומכים בהצעת החוק של האופוזיציה, אשר תאפשר לעובדים את הזכות לעבוד בשעות גמישות ומתוך הבית.
חברי המפלגה וסוציאליסטים אחרים אמרו ביום חמישי שעבר שהם תומכים בתוכנית שגובשה על ידי מפלגת הנוצרים הדמוקרטית (CDA) והמפלגה הירוקה השמאלית.
“גם הדמוקרטים הליברלים הגיבו בחיוב על ההצעה”, כך אמר דובר המפלגה לסוכנות הידיעות ANP.
ממפלגת הנוצרים הדמוקרטית אשר יזמה את הרעיון נמסר כי ” הדבר יאפשר לעובדים לשלב טוב יותר את חובותיהם כעובדים לבין משק הבית”.
מעסיקים יצטרכו לשקול ברצינות כל בקשה לשעות גמישות יותר אך תינתן להם הזכות לסרב במידה ויוכלו לתת סיבות מוחשיות לכך.

חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הנוצרים הדמוקרטית אומר שאלו נושאים שחשוב לדבר עליהם לאור הקיצוצים בהוצאות על בריאות וביטחון סוציאלי בעבודה.
קיצוצים אלו יגבו מחיר כבד מחברים ובני משפחה שייאלצו לשאת בנטל הטיפול בקרובי משפחה חולים או בעלי נכות.

כבעל עסק הינך נדרש (במצבים מסוימים) להוציא חשבונית עסקית ללקוחותיך. במאמר זה אנסה להסביר באיזה מצבים הינך נדרש להוציא חשבונית ומהן הדרישות בהן החשבונית צריכה לעמוד.

נתחיל עם השאלה: מי מחויב בהוצאת חשבונית עסקית?
כעוסקת עצמאי/בעל עסק הינך מחויב להוציא חשבונית על כל מכירת שירות או מוצר.

חשבונית עסקית ניתנת על ידך לכל בעל עסק אחר או לכל גוף משפטי שאינו סוחר כגון עמותה או קרן.
במקרים בהם הינך מוכר לאנשים פרטיים אינך מחויב להוציא חשבונית עסקית למעט במקרים הבאים:

הינך סיטונאי המוכר מוצרי מזון, משקאות, חומרי רפואת שיניים – לפחות 80% מהלקוחות שלך הינם יזמים/בעלי עסקים ו- 20% הינם אנשים פרטיים – במקרה זה אינך מחויב להוציא חשבונית עסקית ל- 20% לקוחות פרטיים אשר רוכשים את מוצריך.
הינך מוכר רכב חדש (או כמעט חדש) ללקוח במדינה אחרת החברה באיחוד האירופאי – מכירה זו נקראת “מכירה מרחוק” ואינה דורשת הוצאת חשבונית.

מהן הדרישות בהן על החשבונית הניתנת צריכה לעמוד?

מס הכנסה קבע מספר נתונים החייבים להיכתב על כל חשבונית הניתנת ללקוח. להלן הרשימה המלאה:
* שם משפטי מלא של החברה/עסק. ניתן לכתוב גם את השם המסחרי (אם קיים).
* כתובת העסק כפי שהיא רשומה בלשכת המסחר. במידה וקיימת תיבת דואר יש לרשום את הכתובת הפיסית בה ממוקמת החברה (גם אם הינך עובד מתוך הבית הפרטי) ובנוסף לכתוב את כתובת תיבת הדואר.

* מספר המע”מ שלך (BTW-Nummer)
* מספר העוסק מורשה שלך (KvK-Nummer)

* תאריך הנפקת החשבונית
* מספר סידורי ייחודי ובסדר עולה
* מספר מוצרים או שירותיים שסופקו
* תיאור המוצרים או השירותים שסופקו
* במידה וקיבלת תשלום מראש –  יש לציין על גבי החשבונית את התאריך בה היא שולמה
* במידה והתשלום נעשה לאחר קבלת החשבונית –  יש לציין את מועד התשלום האחרון
* סכום כולל ללא מע”מ
* סכום ושיעור המע”מ (במידה והינך מוכר מוצרים בעלי אחוזי מע”מ שונים יש לציין את כל שיעורי וסכומי המע”מ בנפרד)
* סכום סופי לתשלום כולל מע”מ

יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם החשבונית הניתנת אינה מחויבת לעמוד בכל הדרישות שהוצגו לעיל.

להלן רשימה של בעלי עסקים אשר אינם מחויבים בכל דרישות החשבונית:
* נהגי מוניות ותחבורה ציבורית
* יזמים בתעשיית המסעדנות
* עסקים המספקים מוצרים או שירותים פטורים ממס
* יזמים המכוסים על ידי תכנית ענף הבקר
* עסקאות בהן הוחלט מראש שהלקוח הוא זה שמוציא את החשבונית (לדוגמא: מכירות פומביות)

במאמר הבא אסביר על הוצאת חשבונית במכירות הנעשות למדינות בתוך האיחוד האירופאי

שיהיה בהצלחה

משיחות רבות שערכתי עם בעלי עסקים שונים מסתבר שאחת הבעיות הגדולות ביותר בהן הם נתקלים היא הגעה לקהל לקוחות גדול יותר. רבים מבעלי העסקים נשענים בעידן האינטרנט על רשות המדיה החברתיות לפרסום ושיווק.
בעלי עסקים טוענים שלמרות הפרסום הרב שהם עושים, ומוציאים לעיתים מאות שקלים (או יורו) על פרסום עדיין אין הם מצליחים להגיע לקהל היעד שלהם.
כמובן שאין להמעיט בערכן של הרשתות החברתיות והפרסום האינטרנטי אך בו זמנית אין להמעיט בערכה של פגישה אישית בה ניתנת ללקוחות פוטנציאליים האפשרות להתרשם מכם בצורה חיה.
למה זה קורה? למה אתם לא מצליחים לפרוץ אל התודעה השיווקית של קהל לקוחות נרחב?
מהסיבה הפשוטה שכאשר אנשים מחפשים שירות (או מוצר) באינטרנט הם בדרך כלל יחפשו משהו שקרוב לאזור מגוריהם. כלומר, אם אתם גרים באזור אמסטרדם לא תצליחו להגיע לקהל לקוחות ייעודי ב- Groningen או ב- Friesland.

אז מה עושים?
יוצאים מה”איזור הבטוח”. לוקחים חלק פעיל במפגשים גם אם הם רחוקים מאזור מגוריכם. משתתפים בפעילויות מגוונות גם אם הדבר מצריך אתכם לצאת באופן פעיל מהבית, להיכנס לרכב ולנהוג שעה עד שעה וחצי. כאשר לקוח עתידי מגלה שלקחתם את הזמן להגיע עד לאזור מגוריו כדי להכיר אותו באופן אישי הוא כבר יגלה התעניינות רבה יותר בכם, במוצרים אותם אתם מעוניינים למכור או בשירותים אותם אתם מציעים.
כאשר אתם מגיעים למפגשי נטוורקינג או אירועים אחרים ולוקחים בהם חלק פעיל אתם שמים את השם שלכם על המפה. אנשים שבעיקרון מעולם לא היו שומעים עליכם פתאום יודעים שאתם קיימים.
נסיעה מחוץ לאזור שלכם גם מצביעה על רציניות והשקעה בעסק שלכם, דבר הגורם באופן אוטומטי להסתכלות אחרת מצד הסביבה. ברגע שאתם מוכיחים שאתם לוקחים את העסק שלכם ברצינות ומוכנים להשקיע בו אתם מרוויחים את אמון הלקוחות שבאותה מידה תשקיעו גם בהם.

אז מה? עכשיו צריך ללכת לכל מפגש וכל אירוע?
בוודאי שלא! על מנת לדעת לאן כדאי וצריך להגיע דרושה השקעה נוספת מצידכם בעריכת בירור מי קהל היעד שמתכוון להגיע לאירוע/מפגש, מה הערך המוסף של השירות או המוצר שלכם לאותו קהל יעד, האם ישנם עסקים מתחרים המתכוונים להגיע גם כן לאותו אירוע וכו’.
זכרו, רק אתם יכולים להציב את עצמכם על המפה וחובת ההוכחה על איכות העסק שלכם מונחת עליכם. רצינות, השקעה והתמדה יוכלו להביא אתכם להצלחה עסקית אך ורק אם תהיו מוכנים לתת את כל כולכם לעסק. לעיתים השקעה בדלק ונסיעה קצת יותר ארוכה יכולה להתברר כזולה יותר מהשקעה בשיווק אינטרנטי בלבד ולהביא לכם קהל לקוחות אליו לא הייתם מגיעים מעולם בצורה אחרת.

נטוורקינג, בשונה משיווק מיועד להיכרות בין בעלי עסקים שונים לא בהכרח למטרות מכירות. נטוורקינג מוצלח יכול להביא לשיתופי פעולה בין בעלי עסקים העוסקים בתחומים דומים, לדוגמא: תיווך דירות יכול ליצור שיתוף פעולה עם משרד עיצוב פנים, משרד הנהלת חשבונות יכול ליצור שיתוף פעולה עם משרד רואי חשבון וחנות תכשיטים יכולה ליצור שיתוף פעולה עם תכשיטנית עצמאית.
מועדון העסקים הישראלי בהולנד  לדוגמא, מארגן מפגשי נטוורקינג לבעלי עסקים ישראלים בהולנד. כדאי ומומלץ להגיע למפגשים אלה ולהכיר בעלי עסקים אחרים שיכולים לסייע לך בפתיחת העסק ובפיתוחו העתידי.

לפעמים נוצרים בזמן מפגש נטוורקינג קשרים שנמשכים גם אחריו ואף יוצרים שיתופי פעולה מפתיעים.
לאחרונה נתקלתי בשיתוף פעולה מפתיע שכזה. לכאורה, שתי בעלות עסקים שעל פניו נראה שאין ביניהן שום דבר משותף. האחת היא בעלת קונדיטוריה קטנה ויפיפייה, השנייה צלמת .
בצורת מחשבה שיצאה מהקופסה הצליחו השתיים למצוא דרך משותפת לחבר בין העסקים שלהן ולהציע לקהל הרחב שירות מיוחד במינו: יום כייף להורים וילדים בו הילדים יכולים להתעסק באפייה ובקישוט עוגות בזמן שההורים מקבלים סדנת צילום. בסוף היום כולם חוזרים הביתה מרוצים, גם עם משהו טעים שהילדים אפו וגם עם שלל זיכרונות מצולמים של אותו יום.

השתיים אגב, הכירו במפגש מועדון העסקים הישראלי של הולנד. וזה- נטוורקינג.

לימור סמיתס’ – בעלת עסק לנהיול חשבוןנות וחברה צוות הניהול של מועדון העסקים הישראלי בהולנד.

כפי שרובכם יודעים, קיימים הבדלי תרבות גדולים בין ישראל לארצות אירופה בכלל והולנד בפרט. כך לדוגמא בהולנד נהוג לאכול בדיוק בשעה שש בערב, מזדהים בשם במקום לענות ב”הלו” לטלפון, יש לוח שנה מיוחד לימי הולדת שנתלה בחדר השירותים ועוד…
למרות כל ההבדלים, העניין שהכי מדהים את הישראלים שמגיעים לכאן הוא חוסר השימוש בכרטיס אשראי.
בזמן שבישראל כל ילד בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס כזה המצב בהולנד הינו הפוך. על פי רוב, בעלי עסקים הנוהגים לבלות זמן ניכר בחו”ל יסתובבו עם כרטיס אשראי בכיס בזמן ששאר האנשים פשוט מסתדרים בלי.
תרבות הצריכה בהולנד היא שונה. תרבות האינסטנט (כאן ועכשיו) כמעט ואינה קיימת. מגיל צעיר הילדים מקבלים חינוך כלכלי נכון עם עצות לחיסכון, דחיית סיפוקים, השוואת מחירים ועוד.
אחת הסיבות העיקריות שאנשים בהולנד לא צריכים כרטיס אשראי הינה האפשרות לשלם בכל מקום באמצעות הכספומט הרגיל. תשלום באמצעות הכספומט שווה ערך לתשלום במזומן. הסכום ששולם יורד באופן מיידי מחשבון הבנק שלכם.
שיטת ה”קנה בראש השנה, שלם בשנה הבאה” אינה קיימת. פריסה לתשלומים נעשית אך ורק במקרים חריגים ועל סכומים גדולים. הוצאות שוטפות וקניות לבית נעשות לאחר חישוב כלכלי מראש.

גם שימוש בצ’קים כבר יצא מהאופנה בהולנד. כשאני הגעתי לכאן לפני 14 שנים צ’קים כבר לא היו קיימים ועם בוא עידן האינטרנט וניהול חשבון הבנק אונליין השתנו דברים נוספים. למרות ששיטת ה- Acceptgiro (סוג של שובר לתשלום) עדיין קיימת אצל חברות מסוימות רוב התשלומים להוצאות השוטפות נעשות בצורה מקוונת דרך חשבון הבנק או דרך הוראת קבע. במקרים של רכישת מוצרים דרך האינטרנט נעשה התשלום במקרים רבים דרך צורת התשלום iDeal – התחברות לחשבון הבנק והעברת הסכום לתשלום באופן מיידי.

אז איך אנחנו כישראלים יכולים להתמודד עם החיים ללא כרטיס אשראי?
הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שתרבות הצריכה כאן היא שונה ושעלינו מוטלת האחריות להשתנות. הרי תרבות הצריכה בהולנד לא תשתנה בשבילנו.
הדבר מצריך עבודה ומשמעת עצמית חזקה. לא קל לשנות הרגלים של שנים אך הדבר בהחלט אפשרי ברגע שמחליטים על כך.
אז איך מתחילים?
בדיוק כמו בדיאטה בריאה, לוקחים את הזמן. יש להציב יעדים קטנים ולצ’פר את עצמנו כשמגיעים אליהם. לא להציב רף גבוה מדי שייקח הרבה זמן להגיע אליו כי אז מתייאשים מהר ונוטשים בדרך.
מתחילים עם מעקב אחרי סך ההוצאות וההכנסות. ניתן לקחת חודש שלם בו שומרים את כל הקבלות של ההוצאות. למשקיעים באמת ניתן לקחת טווח של שלושה חודשים על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת יותר.
מכינים רשימה של סך ההוצאות השוטפות, כגון שכר דירה, גז, מים, חשמל, ביטוחים, הוצאות רכב שוטפות וכו’. את הסכום הכולל של ההוצאות השוטפות מורידים מסך ההכנסות החודשי. כך נשארים עם סכום כסף שאותו צריך לחלק בין קטגוריות שונות.
הקטגוריה הראשונה היא כמובן קניות לבית – בקטגוריה זו אנו רושמים את כל ההוצאות הביתיות:
– אוכל ושתייה;
– דברי מתיקה וחטיפים;
– חומרי ניקוי;
– כלי רחצה;
הקטגוריה השנייה היא הוצאות על הילדים, (במידה ויש)
– בתי ספר;
– חוגים;
– דמי כיס;
קטגוריה שלישית יכולה להיות:
ביגוד והנעלה
קטגוריה רביעית יכולה להיות:
הוצאות לא צפויות
וקטגוריה אחרונה, חיסכון.
כמובן שמספר הקטגוריות תלוי מאוד במצב המשפחתי. ניתן להוסיף או להוריד קטגוריות שונות.
הדבר החשוב ביותר הוא משמעת עצמית והתמדה. צריך גם לזכור שהוצאות לא קבועות לבית הינן דבר משתנה וגמיש ושתכנון התקציב המשפחתי גם צריך להיות גמיש. כמובן שניתן לפנות ליועץ כלכלי מוסמך שיכול לסייע במתן כלים להתמודדות עם מצבים כלכליים שונים.

אז החלטתם לעשות את הצעד הגדול ולעבור להולנד…. הבדלי התרבות בין ישראל להולנד גדולים.
לפחות בהתחלה כל דבר שפעם נראה כל כך פשוט כמו נסיעה באוטובוס הופך להיות חוויה בלתי נשכחת. אפילו הדבר הבסיסי ביותר, עריכת קניות בסופר יכול להיות חוויה ענקית. כשנכנסים לסופר הולנדי בפעם הראשונה קשה לא לערוך את ההשוואה המתבקשת בין הסופרים הישראלים המלאים בכל טוב לסופר ההולנדי הטיפוסי. ההולנדים מאוד מעריכים בריאות ולכן לא תמצאו בסופר מגוון של חטיפים וסוגי קורנפלקס כמו בסופרים הישראלים. כמובן שהם קיימים, יש פרינגלס, עוגיות יבשות ואפילו סוג של במבה אבל המבחר בהשוואה לארץ מצומצם יחסית. אני זוכרת שמה שהכי הדהים אותי בזמנו (לפני 14 שנים) היה גודל המלפפונים. כאילו מה, לזה הם קוראים מלפפון?

אני זוכרת שכשהגעתי לקופה בסוף הקניות הקופאית שאלה אותי איך אני רוצה לשלם, במזומן או בכספומט. לא הבנתי למה היא מתכוונת בכלל. מזל שגיסתי דאז הייתה איתי והסבירה לי שבהולנד כרטיסי אשראי לא מקובלים כמו בארץ. בזמן שבישראל כל בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס אשראי בהולנד זה הרבה יותר מסובך. אנשים פה משלמים עם הכספומט הרגיל שלהם, זה שאפשר באמצעותו למשוך כסף מהבנק.

אדיר!!!!!
איזה רעיון מצוין, לא צריך להסתובב כל הזמן עם כסף מזומן, ניתן לשלם בכל מקום כמעט עם הכספומט שגם ככה תמיד נמצא בארנק והחיוב מתבצע באופן אוטומטי. כלומר, אין פריסה לתשלומים ואין התחייבויות כלכליות לעוד שנה.
ההבדל העיקרי בין תשלום בכספומט ותשלום בכרטיס אשראי נעוץ בצורת החיוב. כשמחייבים את כרטיס האשראי החיוב יורד מחברת האשראי ובסוף החודש מקבלים תדפיס עם חשבונית אותה צריך לשלם. תשלום בכספומט מתבצע דרך חשבון הבנק הפרטי שלכם, כלומר, אם אין כסף בחשבון גם אין אפשרות תשלום. החיוב מתבצע מיידית וסך התשלום יורד באותו רגע מחשבון הבנק שלכם. ממש כאילו ששילמתם במזומן.
מה שמעביר אותי לנושא פריסת התשלומים שכל כך מקובלת בארץ. מי לא מכיר את כל המבצעים ה”מדהימים” לקראת ראש השנה בנוסח: ” קנה עכשיו, שלם בראש השנה הבא”. כשמתחילים להתעמק בנושא כלכלת הבית והתנהלות כלכלית נכונה מבינים מיד ששיטת פריסת התשלומים הינה צרה צרורה.
קחו לדוגמא את המקרה של כפיר (שם בדוי). כפיר נכנס לסופר, עורך את הקניות שלו ומגיע לסך של 1500 שקלים. הסופר נותן לו אפשרות לפרוס את התשלום לעד 12 תשלומים שווים, כלומר, כפיר ייאלץ לשלם מדי חודש, במשך שנה שלמה סכום של 125 שקלים בחודש. אך הקניות שהוא ערך יספיקו לו רק לחודשיים. בעוד חודשיים הוא ייכנס לסופר שוב, יערוך שוב קנייה גדולה וייחלק אותה לתשלומים רק שעכשיו הוא ייאלץ לשלם בכל חודש סכום כפול (125×125=250) וכך המעגל הזה יחזור על עצמו ובכל פעם הסכום יוכפל.
בנוסף, לאחר מספר חודשים כפיר יגלה שהוא קנה הרבה מצרכים שהוא בכלל לא משתמש בהם או שתוקפם פג. כלומר, הוא שילם וממשיך לשלם על מוצרים שבסופו של דבר מגיעים לפח האשפה.

אז מה עושים?
מחליטים שעושים קנייה מרוכזת פעם אחת בשבוע
עורכים רשימת קניות מסודרת – כשמשתמשים במשהו ורואים שהוא כמעט נגמר מוסיפים את המוצר לרשימת הקניות. ביום הקנייה עורכים בדיקה של מה עוד חסר או עומד להיגמר.
לא מתפתים למבצעים – אם יש מוצר במבצע והוא אינו נמצא ברשימה משאירים אותו בחנות
יוצאים לקניות עם בטן מלאה – כשרעבים קיימת נטייה לקנות הרבה יותר ממה שצריך.
והכי חשוב, לא מתעצלים ועורכים השוואת מחירים.
בהצלחה!