בטח יצא לכם לא פעם ולא פעמיים לשמוע הולנדים מדברים אנגלית, או לפחות מנסים לדבר אנגלית. בעוד רבים שולטים כמובן בשפה, אחרים גורמים למבוכה קשה. אפילו ההולנדים עצמם נבוכים מהאנגלית של בני ארצם, ובעיקר מהנטייה שלהם לתרגם משפטים שלמים באופן מילולי מהולנדית לאנגלית מתוך מחשבה שהם מדברים אנגלית מצוינת. התוצאה עלולה להיות תערובת בלתי מובנת לחלוטין, on the face כמו שאומרים אצלנו.
אליסון אדוארדס מאוסטרליה דווקא סבורה אחרת: היא חושבת שהולנדים דוברים אנגלית טובה מאוד. היא טוענת כי לאט לאט מתפתח לו ניב חדש של אנגלית, ששונה מהאנגלית הבריטית או האמריקאית, ועדיין הוא מובן בהחלט. היא אף כתבה על כך עבודת דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג’.
אדוארדס מתמחה בבלשנות חברתית, ענף שחוקר את ההשפעה של נורמות תרבותיות וחברתיות על השימוש בשפה. היא מתמקדת בתחום שנקרא World Englishes ועוסק בווריאציות מקומיות של אנגלית ברחבי העולם. היא מסבירה שבכל מקום שאליו הגיעה האנגלית, התאימו אותה המקומיים לתרבותם ולאורח חייהם. לאחרונה הוציאה ספר בנושא השימוש באנגלית בהולנד והגישה לשפה. זה הבלוג שלה, וזו כתבה שפורסמה בנושא ב-NRC.
על פי אדוארדס, השפה האנגלית בהולנד היא בגדר שפה שנייה. היא מונה כדוגמאות את הודו וסינגפור, שתיהן קולוניות בריטיות לשעבר, שבהן מבוטאות מילים באופן אחר. היא טוענת כי האופן שבו מתורגמים ביטויים בהולנדית לאנגלית דווקא מעשיר את השפה ולא מגחיך אותה, אפילו משפטים כגון “I don’t want to lead you around the garden” שהוא תרגום מילולי של Ik wil je niet om de tuin leiden”” שמשמעותו “אני לא רוצה להוליך אותך שולל”.
אדוארדס מגדירה את האנגלית ההולנדית כאנגלית מצוינת עם “טעם” הולנדי. אבל רוב האנשים מכירים את המישמש הזה כ-Dunglish, הולגלית בתרגום חופשי לעברית, או Steenkolenengels בהולנדית, מילה שמשמעה “אנגלית של פחמים” (על פי ויקיפדיה, זו השפה המשובשת שבה עובדי הנמל ההולנדים השתמשו כדי לתקשר עם המלחים שהביאו פחם מבריטניה). חוץ מנושא למחקר ואמצעי תקשורת מפוקפק, הדאנגליש היא מקור בלתי נדלה לשעשוע, כפי שתוכלו לראות בדוגמאות בהמשך. דוגמאות נוספות ניתן למצוא ב-Dunglish.nl שלמרבה הצער כבר לא מתעדכן. תהנו!
אתה תלך לקראתי ואני אלך לקראתך, גרסת הדאנגליש:
מפלצות הדוגמית, הן בכל מקוםהשסתומים הפראיירים האלה…זהירות, זו מלכודת המדרגות!זה לא בדיוק דאנגליש, אבל דוגמה משעשעת לבלבול שעלול לחוש דובר אנגלית בהולנד…
אנחנו רגילים לראות תמונות “יפות” של שדות הפרחים ההולנדיים, אבל לתמונות של ברנהרד לנג יש אסתטיקה יוצאת דופן ומהפנטת, שמזכירה ציור של מונדריאן יותר מאשר צילום נוף. הצלם הגרמני עוסק מ-2010 במיזם Aerial Views, צילומי אוויר ייחודיים של נופים ברחבי העולם. הסדרות כוללות עד כה תצלומים של מכרות פחם ופוספטים שכמו נלקחו מהחלל החיצון, צילומי מכולות בנמל שמזכירים משחק בקוביות, ותמונות מרהיבות של חופי הים האדריאטי זרועי השמשיות הצבעוניות, שאף זיכו אותו בפרס סוני היוקרתי בשנה שעברה. סדרת התצלומים האחרונה בפרויקט, שפורסמה לא מזמן, מתעדת את שדות הפרחים ההולנדיים באזור קוקנהוף.
“במבט מהשמיים, יש חלקים של כדור הארץ שלנו שנראים כמו כוכב לכת זר, כמו איזשהו נוף פוסט-אפוקליפטי”, אמר לנג ל”גרדיאן” הבריטי בחודש שעבר, “אבל הכוונה של התצלומים שלי איננה להטיף מוסר. לעתים קרובות יש בזה גם יופי מוזר, היופי של ציור מופשט”.
לנג אמנם לוכד בתצלומיו את היופי שבתצורות הגיאומטריות שנגלות רק במבט מלמעלה, אבל לא ניתן להתעלם מהמסר הסביבתי המאיים הניבט מחלק מהתצלומים. “מה שמעניין אותי הוא שלא נותרה פיסת אדמה בעולם שהאנושות לא עיצבה. הטבע בנסיגה בכל מקום. זה דבר שקשה להבין מנקודת המבט הרגילה שלנו על הקרקע”.
מאז 2010 עוסק לנג בפרויקט התצלומים האוויריים Aerial Viewsלנג שוכר בעצמו מטוס וטייס. הוא מצלם כשפלג גופו העליון תלוי מחוץ למטוס ומחובר למושב ברצועה“הטבע בנסיגה בכל מקום. זה דבר שקשה להבין מנקודת המבט הרגילה שלנו על הקרקע”“יופי מוזר, היופי של ציור מופשט”“אין פיסת אדמה שהאנושות לא עיצבה”Aerial Views Bernhard Langתצלום מתוך הסדרה Adria שזיכתה את לנג בפרס סוני היוקרתי
עם פרוץ עונת החתונות גילי גוראל מכינה אותנו לחתונה הולנדית, על אורחי היום והערב שלה, ההזמנות המפורטות והמתנות היצירתיות. והאוכל, כמובן.
אני לא מאמינה שעשיתי זאת שוב. זאת כבר החתונה הרביעית שלי בהולנד, ועדיין, שכחתי להביא איתי סנדביצ’ים. אז עכשיו, בין הטקס בכנסייה להרמת הכוסית, אנחנו משרכים רגלינו בין השווארמיה למסעדה הסינית החשודה, בניסיון לקושש מזון. אבל אם אתם חדשים כאן, אולי עדיף שאתחיל בהתחלה. כלומר בהזמנה, כלומר אם הוזמנתם. כי הדבר הראשון שכדאי לדעת בנוגע לחתונות בהולנד הוא שלא כולם מוזמנים. החתונה היא בדרך כלל אירוע צנוע בגודלו מכפי שאנחנו רגילים בארץ, ויש לכך בין היתר סיבות כלכליות שנדון בהן בהמשך. אז אם הקולגה שלכם התחתן ולא הזמין אתכם – זה נורמלי. גם אם בת הדודה של האישה/הבעל התחתנה ולא שלחה הזמנה זה בסדר. בתורכם, גם אתם לא מחויבים בשום צורה להזמין את כל העמיתים, ההורים של הגיסים ובני הדודים של החברים מהמחתרת. בחתונה המעורבת שלנו בהולנד היו 88 אורחים, כולל ילדים, וכולם מיהרו להתפעל מ”החתונה הגדולה”. התקשיתי להסביר שבארץ מדובר באירוע אינטימי ממש. ההולנדים, מצדם, התקשו להבין מדוע ואיך האכלנו את כולם.
מדריך נבוכים להזמנה
הבה נבחן הזמנה שקיבלנו לאחרונה, מבן משפחה שבארץ היה נחשב לקרבה קרובה למדי:
טקס בכנסייה, הרמת כוסית וריקודים, הכל טוב ויפה. אבל הקורא הישראלי חד החיך יבחין במהרה בהיעדרה של ארוחת הערב מתוכנית האירוע, שמתחיל בשש ונמשך לתוך הלילה. זאת מפני שפשוט לא הוזמנו לארוחת הערב. בחתונה הולנדית יש כמה סוגי אורחים – “אורחי יום” (daggasten) ו”אורחי ערב” (avondgasten). אורחי היום הם בדרך כלל המשפחה והחברים הקרובים מאוד. הם מתלווים לזוג לאורך היום ולפיכך זוכים גם לארוחת ערב או צהריים בחברתו. אורחי הערב מוזמנים רק למסיבה בערב ו/או לחלק מהטקסים. פיתול אפשרי נוסף בעלילה הוא ההפרדה בין סוגים שונים של אורחי ערב – אלו שמגיעים רק לקבלת הפנים, מקבלים כוס קפה ועוגה, לוחצים יד, משאירים מתנה והולכים לדרכם (נקראים גם receptiegasten), ואלו שנשארים לרקוד במסיבה ויקבלו בתורם גם כמה חטיפים. נחזור לכך בהמשך, אך ראשית כל יש להבין דבר מה על תהליך החיתון ועל המתרחש ביום החתונה.
בהולנד, שבה קיימת הפרדה בין דת למדינה, טקס הנישואין היחיד שבו המדינה מכירה הוא זה הנערך על ידה. זהו טקס אזרחי וחילוני למהדרין שאותו מנהל/ת נציג/ה מוסמכ/ת של הרשות המקומית (gementee). הזוג יכול לבחור לערוך גם טקס בכנסייה, מתחת לחופה או בברכת מפלצת הספגטי המעופפת, אבל זה עניינו הפרטי ואין לכך כל חשיבות מבחינת המדינה ומנגנוניה. למעשה, בטקס האזרחי אסור כלל לשלב אלמנטים דתיים, אם כי ניתן לכלול בו הענקת טבעות.
הטקס האזרחי כולל חתימה של שני הצדדים על חוזה, חתימת עדים מטעם שני הצדדים, וכמובן אמירת ה”הן” בקול רם וברור לשאלה האם את/ה מוכן/ה לשאת את בחיר/ת לבך על פי החוק ההולנדי. למרות ההליך הבירוקרטי משהו, הטקס לאו דווקא נטול רגש ומגע אישי. המחתנת שההולנדי שלי ואני בחרנו נפגשה איתנו מבעוד מועד כדי לדון בכל פרט ופרט בטקס. במשך שעתיים היא שאלה אותנו על חיינו, משפחותינו והיכרותנו, ואפילו נתנה לנו “שיעורי בית” – לכתוב לה (בנפרד ומבלי לחלוק זה עם זה) מה אנחנו אוהבים בבן/בת הזוג ומה חשוב לנו בחיי הנישואין. התשובות, על הדמיון הקלישאתי משהו ביניהן, נחשפו בטקס עצמו, למרבה השעשוע של האורחים ושלי, שעשוע שעליו ניתן ללמוד מכמה תמונות פרצוף מביכות ביותר.
המחתנת שלנו. נתנה לנו “שיעורי בית”
כך גם סופר על מסע הניג’וסים שערכה אימי בדרכה לחופה. כלומר, בדרכה להביא אותי אל מתחת לחופה, גם אם מטפורית. חברות הולנדיות שאלו אותי בזהירות לאחר מכן אם כצעקתה ואם חשיפת המידע “הרגיש” הזה נעשתה על דעתי. הו, נפשות ענוגות שלא יודעות מורא אם יהודיה שבתה בת ה-32 טרם נישאה, אני מקנאה בכן. תנוח דעתכן, הטקס עוצב בדיוק על פי רצוננו והמחתנת הקפידה לוודא מה אפשר לחלוק עם הקהל ומהי האווירה שאותה אנחנו מעוניינים ליצור. מכיוון שעבורנו היה זה הטקס המרכזי באותה עת, בחרנו בטקס ממושך יחסית בנימה אישית שבמהלכו גם התקדשנו בטבעות. אבל אחרים יכולים לבחור בהליך בירוקרטי קצר וקולע ולהשאיר את ההתרגשות לטקס דתי על פי ראות עיניהם. הם יכולים להגיע לבית העירייה בג’ינס וטי שירט, ולעשות זאת בכל יום שיבחרו. אך רבים בוחרים לרכז את כל אירועי החתונה ביום אחד ארוך (עבור כלות רבות משמעות הדבר היא אחת – התייצבות במספרה בשעה שבע או שמונה לפנות בוקר, דבר המנוגד בכל מקרה לדתה של שפחתכם הנאמנה). הטקס האזרחי מתקיים לפיכך לרוב בשעות הצהריים, בנוכחות אורחי היום, ובהמשך הם מוזמנים לארוחה. טקס דתי, אם ישנו כזה, נערך מאוחר יותר, ואחר כך מוזמן מי שמוזמן לקבלת פנים ולמסיבה.
אגב, את אורחי היום ניתן לזהות על נקלה – הם מסומנים בקורסאז’ים שבדרך כלל תואמים את זה של החתן ואת זר הכלה. זה יפה ואני מניחה שגם שימושי מאוד לצלם.
כיצד תדעו לאילו מהאירועים מצופה מכם להגיע? ההזמנה תבהיר זאת. הביטו למשל בהזמנה הזו:
אלו שני סוגי ההזמנות שמציע בית דפוס מסוים לחתונתם של סטלה ויוריס. ההזמנה משמאל מיועדת לאורחי היום, ומציגה לפיכך לו”ז ליום שלם של פעילות, שמתחיל ב-14:30 וכולל ארוחת ערב ב-17:30. קרואים אחרים יזכו להזמנה מימין, המזמינה אותם רק למסיבה, החל מ-20:30.
אך האהובה עליי ביותר היא ההזמנה הבאה, שבה מסומן בבירור וללא מילים איזה סוג של אורחים אתם, ומתי אתם בדיוק רצויים (או לא):
ואני רק חושבת לאילו תקריות דיפלומטיות-משפחתיות עלול לגרום וי שנשכח או הוצב בטעות במקום הלא נכון.
ומה עושים כשמקבלים הזמנה כזאת?
אל דאגה, זה עדיין לא אומר שאתם אורחי יום שצריכים לקחת יום חופש מהעבודה. אורחי היום קיבלו תוספת להזמנה שבה מצוינות שעות הארוחות. במקרה דנן צורף מכתב נפרד ובו הסביר מארגן האירוע, ה-ceremoniemeester, כי למעשה לא מצופה מכם להגיע לטקס האזרחי בעירייה ואינכם חייבים גם להגיע לטקס בכנסייה ולקבלת הפנים שלאחריו, אם כי הדבר אפשרי. אגב, המייסטר או המייסטרית הם בדרך כלל חברים קרובים של בני הזוג שלוקחים על עצמם לארגן ולהפיק היבטים נרחבים של יום החתונה. לעתים קרובות הם מנהלים את רשימת המוזמנים, מארגנים הפתעות ומסבירים לקהל מה עליו לעשות בכל שלב.
רבע עוף לא כאן
העניינים מסתבכים כשבפרוצדורה מעורב גם טקס דתי, ואתם מוצאים עצמכם מוזמנים לכנסייה בשעה שש וחצי או שבע. אל תתנו לתזמון לבלבל אתכם. גם אם הוזמנתם לשעה שנהוג לאכול בה ארוחת ערב או נאלצתם לצאת מהבית בחמש, תצטרכו לדאוג לעצמכם למזון. איני אומרת זאת לגנאי, אלא רק חשה חובה להציל את רעיי לגרגרנות הישראלית מגורל דומה לשלי בחתונה ההולנדית הראשונה שאליה הוזמנתי. לאחר כשעתיים של השתרכות ברכבות ו-45 דקות של טקס יפה ומרגש בכנסייה, הגענו למסעדה הצנועה שבה התקיימה קבלת הפנים. מיד הרגשתי שמשהו אינו כשורה – באולם הצדדי שבו היינו לא היו די מקומות ישיבה לכולם. איש לא נראה מודאג וכולם אכלו בנחת את עוגות הקרם שהוגשו והערו לגרונם ספלי קפה וכוסות בירה, כמנהג ההולנדים. על הרחבה הקטנה ערכו בני משפחה וחברים הופעות קטנות לכבוד בני הזוג, ועדיין לא נראה רבע עוף באופק. שמתי לב לכמה שולחנות בצד שסביבם ישבו אורחים שנראו כמו משפחה, וניכר כי היו ערוכים בעבר הלא רחוק. רק אז נזכר ההולנדי להסביר לי שאלו הם בני המשפחה הקרובים, אורחי היום, שבוודאי סעדו קודם לכן בצוותא, לפני הטקס.
אך לא הכל אבוד. מי ששורד במסיבה מעבר לשעה עשר יתוגמל בחטיפים הולנדיים מסורתיים, הלא הם ה-hapjes: קוביות גבינה ונקניק בחרדל, חצאי ביצים ממולאים מיונז, מלפפונים “חמוצים” קטנים, וכמובן, ביטרבולן. בחתונה אחת קיבלנו גם צ’יפס בשקיות נייר מרשרשות.
חתונה בקלומפן. כל כך רציתי (Daniel Kim Photography)
ובחזרה רגע לכנסייה. עם סיום הטקס כבשתי את הדחף לפצוח בצהלולים (קולולולולולו) אבל רציתי לפחות לרוץ ולברך בהתרגשות את בני הזוג. כללי הטקס התחוורו לי עד מהרה. זכות הקדימה נשמרה לאותם מכרים שהגיעו רק לטקס בכנסייה ולא המשיכו איתנו לקבלת הפנים. הם יצרו תור מסודר ובירכו את הזוג שזה הרגע קיבל את ברכת האל, בעוד אנחנו נמנענו מיצירת קשר עין בשלב זה והמשכנו בדרכנו למסעדה. עם הגיענו למקום נכנסנו מיד לתור הארוך שבסופו עמדו החתן והכלה והוריהם, באופן שהזכיר בר מצווה של פעם. זה היה הזמן ללחיצות ידיים, אמירת gefeliciteerd מסורתית (אין צורך בברכות מקוריות) ושלוש נשיקות לכלה באוויר כדי לא להרוס את האיפור.
צ’ק או מתנה
וכמובן שזה גם הזמן להענקת המתנות.
וכאן המקום לציין הבדל ניכר נוסף בין החתונה הישראלית לזו ההולנדית. אמנם זוגות רבים מצייינים בהזמנה כי הם ישמחו לקבל כסף (ועושים זאת בצורה מעודנת כשהם כותבים cadeautip וליד ציור של מעטפה קטנה) אולם נראה שרבים מהאורחים לא מרגישים מחויבים לכך. רבים מביאים מתנה או סכום צנוע. לעתים קרובות אותו ceremoniemeester שהזכרתי קודם יארגן מתנה “קיבוצית”. מבלי שהזוג יידע במה מדובר הוא יצרף להזמנה דף ובו הסבר לגבי המתנה. למשל, בחתונה אחת התבקשו האורחים לשלוח למארגנים מתכון אהוב עליהם ולהביא איתם סלסלה ובה המצרכים להכנתו. המארגנים יצרו כך ספר מתכונים אישי לבני הזוג, שיכלו לגשת מיד לעבודה. בחתונה אחרת, של חובבי בירה, קנו המארגנים כוננית נאה והמוזמנים התבקשו להביא עמם בקבוקי בירה מיוחדים. ויש מי שמביא זר פרחים, עציץ, ספר או קופסת ממתקים.
אני בטוחה שבין הקוראים יהיו מי שיראו בכך עוד עדות ל”חסכנות” ההולנדית הידועה, אך אין לי כל כוונה להשמיץ את התרבות שלתוכה התחתנתי. לצערי בשנים האחרונות בישראל העלות של מצוות שימוח חתן וכלה האמירה והאורחים חשים לעתים שנדרש מהם “לכסות” את ההוצאות של בני הזוג. בחתונה הולנדית אולי לא תקבלו ארוחה מפוארת (או ארוחה בכלל) אך גם לא תרגישו שעליכם לשלם “קנס”. מה עדיף? אולי כדאי לחתן מסורות מכאן ומכאן, וכמו תמיד ללכת עם הלב, אבל גם עם החיך והארנק.
שיהיה בהנאה לכל המוזמנים לחגוג הקיץ, ביום או בערב, ומזל טוב לאלו העולים על סיפונה של ה-huwelijksbootje, סירת הנישואים ההולנדית.
כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים שאוכלים להם את הגבינה מהלחם, שונאים חולבי בתים, ומתים ליפול עם האף בחמאה (אבל לא להסתובב איתה על הראש). רוצים לדעת מה זה אומר? לכבוד שבועות, קבלו ניבים הולנדים שימושיים ומשעשעים עם מוצרי חלב.
אין זה מפתיע שבמעצמת חלב וגבינה כמו הולנד רוויה השפה בביטויים ובמטבעות לשון הלקוחים מעולם מוצרי החלב. ושבועות זו הזדמנות מצוינת ללמוד כמה מהם.
1. ik heb van ______ geen kaas gegeten (איק הבּ ואן _____ חיין קאס חחייטן)
כשלא מבינים במשהו עדיף לא לצאת חומוס, ולהודות בפה מלא שלא אכלתם מהדבר הזה גבינה. למשל, אם השיחה נסבה על מחשבים תוכל לומר ik heb van computers geen kaas gegeten.
אם מדברים איתך על הולנדית תוכל להודות ש- van Nederlands heb ik geen kaas gegeten, דבר שיבלבל כמובן את כל הנוכחים ההולנדים.
2. Ik laat me niet de kaas van het brood eten (איק לאט מה ניט דה קאס ואן הט ברוט אייטן)
“boterham met kaas” by bies is licensed under CC BY-NC-SA 2.0
כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים לצאת פראיירים, רק שאצלם זה בא לידי ביטוי בשמירה אדוקה על כריך הגבינה. אז אם למשל הצלחת לחמוק ממתווך נכלולי שניסה להוציא ממך עוד כמה יורו, תוכל לספר לחבריך ש- ik laat hem niet de kaas van mijn brood eten, כלומר לא נתת לו לאכול לך את הגבינה מהלחם.
3. Huisjes melken (האושייס מלקן)
אבל לעתים קשה לחמוק מאותם בעלי בתים שכל פרנסתם היא על עושק דייריהם בכל צורה שהיא. אלה עוסקים במלאכה העתיקה של “חליבת בתים” – huisjes melken, והמטאפורה ברורה.
4. Boter bij de vis (בּוטר ביי דה ויס)
אותם בעלי בתים, סביר שלא יסכימו לדחות את התשלום, אלא יבקשו את הכסף “חמאה ליד הדגים”, boter bij de vis, כלומר באופן מיידי ולא בהקפה או בשוטף פלוס.
5. Een melkkoe (מלקּוּ)
“Paid parking against expansion” by Roel Wijnants is licensed under CC BY-NC 2.0
אם, לעומת זאת, אתה הוא בעל הבית שברשותו בניין דירות בלב אמסטרדם שהוא ירש מדודה של חמותו – ברכותיי! יש בידך melkkoe, פרה חולבת שניתן להפיק ממנה עוד ועוד.
מטבע הלשון הזה משמש לרוב לגנות הממשלה שמוצאת לה melkkoe בדמות מסים על מוצרים כמו אלכוהול וסיגריות, כלומר מוצרים שאנשים ממשיכים לקנות בכל מקרה ובכך מבטיחים את המשך זרימת החלב.
6. Ik viel met mijn neus in de boter (איק פיל מט מיין נוס אין דה בּוטר)
תשתדלו ליפול לתוכה עם האף (Butter, jacqueline, Flickr, CC License)
ואם נמשיך בענייני הדיור, הרי שאם אכן ירשת בניין דירות בלב אמסטרדם מאיזו דודה נשכחת, תוכל לומר שנפלת עם האף בחמאה – ik viel met mijn neus in de boter. אפשר להשתמש בביטוי הזה גם להתרחשויות משמחות פשוטות יותר. למשל, אם מישהי התחילה לעבוד במשרד חדש ושבוע לאחר מכן הוציאו את כל הצוות לחופשת סקי מגבשת, הרי שניתן לומר עליה: ze valt met haar neus in de boter.
7. Boter op je hoofd hebben (בּוטר אופּ יה הופד הבּן)
זהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.
8. Niets in de melk te brokkelen hebben (ניטס אין דה מלק טה בּרוקלן הבּן)
מאז שאבא שלי התחתן עם אישה חדשה, hij heeft niets in de melk to brokkelen, “אין לו שום דבר לפזר בחלב”, היא מחליטה הכל ולו אין מה לומר. ייתכן שמקורו של הביטוי במאכל המקומי מעורר התיאבון, ה-pap, כלומר דייסה, שהייתה מורכבת מחלב ובו סוכר וצנימים. העשירים היו יכולים להרשות לעצמם להמתיק את הדייסה ולהעשיר אותה בלחם, בעוד לעניים לא היה מה “לפזר בחלב” והם נאלצו להסתפק בדייסה דלה ודלילה. מכיוון שבעל המאה הוא גם בעל הדעה, הדימוי ברור – מי שיש לו מה לפזר בחלב הוא מי שיש לו זכות להביע את דעתו ולהשפיע בנושא מסוים. אפשר להשתמש בביטוי גם על דרך החיוב: בדמוקרטיה, גם לעניים יש משהו לפזר בחלב, ze hebben iets in de melk te brokkelen.
9. Hij kan nog geen deuk in een pakje boter slaan (היי קאן נוח חיין דואוק אין אן פאקייה בוטר סלאן)
טוב, זה לא נשמע טוב בעברית, אבל המשמעות ברורה – מישהו ש”לא מסוגל לעשות שקע בחבילת חמאה” הוא פשוט חלשלוש, מישהו שלא צריך לפחד ממנו.
10. Er de boter uitbraden (אר דה בוטר אאוטבראדן)
חברים, הייתי יכולה להמשיך כך עם עוד עשרות ביטויים חלביים, אבל לא צריך לצלות את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה… טוב, הביטוי הזה ממש לא עובד בעברית, ויסלחו לי שומרי הכשרות, אבל הכוונה היא למצות דבר מה, לסחוט אותו עד הטיפה האחרונה, לטוב ולרע. למשל: התיירים הצעירים באמסטרדם צלו את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה כשהלכו מסטולים לרייקסמוזיאום לאחר בילוי לילי בקופישופ, ze braadden de boter eruit.
יותר ויותר בתי ספר מבקשים ללמד באנגלית מגיל צעיר, ומנפנפים ביתרונות הדו-לשוניות. אבל האם הכל חיובי? NRC בדקו 4 טיעונים רווחים והגיעו למסקנה – it’s complicated.
מעמדה של השפה האנגלית בבתי הספר בהולנד הולך ועולה. גם בבתי הספר היסודיים. מספר בתי הספר שבהם משקיעים שעה בשבוע ו”עושים משהו באנגלית” כבר מגיל ארבע (groep 1) הולך ועולה בהתמדה. הודות לחוק חדש שאושר לא מזמן, יוכלו בתי הספר והגנים להעלות את מספר שעות האנגלית השבועיות לשלוש.
בנוסף לכך, מזה כמעט שנתיים, מתקיים ניסוי לשוני ב-18 בתי ספר. בבתי הספר הללו ניתן החינוך בשתי שפות במקביל: חצי בהולנדית וחצי באנגלית, החל מ-groep 1.
תומכי הגישה להגברת החשיפה לשפה האנגלית כבר מגיל הגן ובית הספר היסודי מגבים את טיעוניהם במחקרים מדעיים. הם טוענים שהילדים ילמדו יותר מהר אנגלית. ההולנדית שבפיהם לא תסבול בשל כך, וידיעת מספר שפות מצוינת למוח. מספר תומכים ברעיון אף מציינים כי הנחלת השפה האנגלית מגיל צעיר יכולה להפחית את הסיכויים לפתח אלצהיימר בגיל המבוגר.
אולם נראה כי תומכי הרעיון מתלהבים קצת יותר מדי. ב-NRC הביאו בשבוע שעבר “תמונת מצב אמיתית” לאור ארבעה טיעונים עיקריים:
ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, כך יותר טוב
הטיעון העיקרי מאחורי המדיניות הנוכחית גורס שככל שהילדים יתחילו להיחשף לשפה נוספת בגיל מוקדם יותר, כך הם ילמדו אותה מהר יותר. זה נכון שילדים שכבר מלידתם נחשפים לשתי שפות, לומדים את השפה השנייה מהר יותר לעומת ילדים שמתחילים ללמוד שפה שנייה רק בגיל 12 (מאמר זה ואחרים בנושא, ניתן למצוא באתר הבית של פרופ’ כרמן מוניוס.
אולם, למידת שפה זרה בבית הספר שונה מאוד לעומת רכישתה בסביבתו הטבעית של הילד.
במחקר גדול שנערך בברצלונה קיבלו הילדים שיעורי אנגלית בבית הספר היסודי. מהמחקר עלה כי ילדים בני 11 רכשו את המיומנות בשפה מהר יותר בהשוואה לילדים בני שמונה. הסיבה לכך ברורה מאליה: ילדים בני 11 מפותחים יותר קוגניטיבית לעומת ילדים בני שמונה, ולכן הם מסוגלים לרכוש את השפה מהר יותר, כאשר היא מוקנית במסגרת הבית-ספרית.
להקניית שפה שנייה אין השלכות שליליות על השליטה בשפה הראשונה
כאשר ילדים לומדים אנגלית במשך שעה בשבוע, אין לכך השלכות מדידות על השליטה שלהם בהולנדית. הדבר נכון גם לגבי ילדים שמדברים בבית שפה שלישית.
ומה מגלה הניסוי ב-18 בתי הספר בהם מתקיים חינוך דו-לשוני מלא? קבוצת חוקרים הולנדים בחנה מספר ניסויים שנערכו בבתי ספר יסודיים בחו”ל שבהם התקיימו לימודים דו-לשוניים מלאים (עבודתם של אלן ואן דן ברוק ואחרים). המסקנה שהתקבלה הייתה כי כישורי שפת ההוראה הראשונה – הולנדית במקרה המקומי – אינם נפגעים בטווח הרחוק.
(Tobias Mikkelsen, Language Diversity (Flickr, CC License
כמו כן הבחינו החוקרים כי בכמה בתי ספר בארצות אחרות שבהם התנהלו מיזמים כאלו קרה משהו מעניין: כישורי השפה בשפת ההוראה הראשונה נותרו באותה רמה ולא התפתחו, כלומר נוצר פיגור בהתפתחות השפה, בקרב ילדים שקיבלו חינוך בשפת האם בלבד. אולם לקראת סיום בית הספר היסודי נסגר פער זה. איך זה ייתכן? זו שאלה שפתוחה להשערות בלבד. ככל הנראה, הפרדת שתי שפות יוצרת בתחילת הדרך עיכוב מסוים. בשלב מאוחר יותר, שליטה בשפה אחת משפיעה באופן חיובי על השליטה בשפה האחרת.
אולם ייתכן שיש כאן גם השפעות עקיפות. חינוך בשתי שפות מאתגר את התלמידים, ואם התלמידים מתמודדים איתו בהצלחה, יכולה להיות לכך השפעה חיובית על הביצועים הלימודיים בתחומים נוספים.
ידיעת מספר שפות מעכבת אלצהיימר
קיימות אינדיקציות לכך כי סוגים מסוימים של דו-לשוניות בקרב אנשים שיש להם נטייה לאלצהיימר יכולה לעכב את תחילת התפתחות המחלה בכארבע שנים. אולם נמצא כי השפעה זו מתקיימת רק בקרב אנשים שהחלו להשתמש בשתי שפות מגיל מוקדם מאוד. בקרב אנשים שלמדו שפה שנייה בבית הספר ומשתמשים בה פה ושם מאוחר יותר בחייהם, לא נמצאה השפעה דומה. לכן לא ניתן להשתמש בטיעון זה כאשר באים לקבוע מדיניות להקניית חינוך רב-לשוני בבתי הספר.
למעשה, עדיין לא ברור לחלוטין איך משפיעה ידיעת שפות נוספות על התפתחות אלצהיימר. האפקט החיובי התגלה ב-2006 (מאמר זה ומאמרים נוספים ניתן למצוא באתר של ד”ר אלן ביאליסטוק). במחקר מפורסם שנערך בקרב מהגרים לקנדה שדיברו בנוסף לאנגלית את שפת המדינה שממנה היגרו (גרמנית, פולנית או הונגרית). ייתכן כי דו-לשוניות גורמת למוח להיות מסוגל לפצות במשך שנים מספר על כישורים שאובדים במחלת האלצהיימר ובכך לדחות את תחילת התפתחות המחלה. אולם מדובר כאן בלא יותר מהשערה.
במחקרים מאוחרים יותר שהתקיימו במדינות אחרות ובקרב קבוצות אוכלוסיה שונות, לא אוששו ממצאים אלה. ביניהם נמנה גם מחקר קנדי נוסף שהנסיינים בו דיברו אנגלית כשפה ראשונה וצרפתית כשפה שנייה. במחקר שנערך בארה”ב ובדק אמריקאים שדיברו ספרדית כשפה ראשונה ואנגלית כשפה שנייה, נמצא אפקט חיובי זה רק בקרב נסיינים שרמת החינוך שקיבלו הייתה נמוכה.
לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים
ביאליסטוק מצאה כי לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים, אולם גם כאן, זוהה אפקט זה רק בקרב אנשים שנחשפו לשפה נוספת עוד מינקותם והשתמשו בה כל חייהם.
ניתן לבחון כישורים קוגניטיביים אלו במספר דרכים: תנו להם להתבונן במסך ובקש מהם להגיב מיד על מה שמוצג לפניהם. במקביל הקשו עליהם על ידי הצגת פרטי מידע מסיחים. הדו-לשוניים יכולים להתמודד טוב יותר עם אתגר שכזה לעומת חד-לשוניים. הם מסוגלים להתרכז טוב יותר במידע הרלוונטי שלפניהם ולהתעלם בקלות רבה יותר מן המידע המסיח.
מחקרים רבים נוספים הראו כי כישורי השפה בקרב אנשים דו-לשוניים מגיל ינקות זהים בשתי השפות, אך נמוכים יותר בהשוואה לאנשים חד-לשוניים. אוצר המילים הפסיבי (מספר המילים שאנחנו מבינים) נמוך יותר בקרב דו-לשוניים. דו-לשוניים גם מגיבים לאט יותר כאשר הם מתבקשים לזהות תמונות וקצת יותר איטיים כאשר הם נדרשים לזהות או להגות מילים.
לפיכך, טיעוניהם של התומכים בחינוך דו-לשוני, כי לרב-לשוניות יש אך ורק יתרונות – אינם לגמרי נכונים. העניין הוא מעט יותר פרוזאי: יש לכך יתרונות, אך גם חסרונות.
——-
ועכשיו שאלה לקוראינו הנאמנים: האם אתם מרגישים שידיעה של לפחות שלוש שפות (עברית, אנגלית והולנדית, ואולי שפות נוספות ששמעתם בבית) עוזרת לכם או מעכבת אתכם? חשבו למשל האם כשאתם מגיעים לביקור בארץ, אתם מרגישים שאתם מעורים לחלוטין בחידושי השפה והסלנג בהשוואה לביקורכם הקודם? האם כשאתם חוזרים מהביקור קל לכם לחזור לדבר הולנדית (או אנגלית) – או אולי לוקח כמה ימים להתאפס? שתפו אותנו בתגובות!
למרות מזג האוויר הסגרירי הראו קוראי דאצ’טאון רוח ספורטיבית ויצאו לחגוג, למכור, לקנות וכמובן – לצלם. הנה לפניכם כל התמונות מתחרות הצילומים של יום המלך 2016
יום המלך ידוע גם כחגיגת יום ההולדת הגדולה בעולם, יום שבו חוגגים ההולנדים את הולדתו של מלכם, וילם-אלכסנדר, בשתיית בירה, מופעי רחוב ומכירה וקנייה נמרצות של שמאטעס ב”שווקים חופשיים” (Vrijmaarkt). תחרות הצילומים של דאצ’טאון הוכיחה שאפילו הישראלים בהולנד לא נרתעו ממזג האוויר החורפי שזימן לנו היום, ויצאו למכור, לקנות, לשמוח ולתעד את החגיגות הכתומות. התמונה שצילמה טלי לוינשטיין עברון היא הזוכה בהדפסת קנבס מתנת Orange Copy House – Amsterdam. אבל היו כל כך הרבה תמונות יפות, מוזמנים להתרשם בעצמכם.
גם הגשם שצפוי השנה לא הולך לקלקל להולנדים את חגיגת יום ההולדת הגדולה בעולם. ברוח היום, אנחנו מחלקים לכם מתנה מדליקה
מה זה בכלל?
עד שנת 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שנתיים, לאחר הכתרתו של המלך וילם-אלכסנדר ב-2013. הכתרתו של המלך התרחשה מוקדם מכפי שההולנדים ציפו. במלאת 200 שנה למשטר המלוכה ו-75 שנה לה באופן אישי, החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.
טקס ההכתרה של וילם-אלכסנדר:
https://www.youtube.com/watch?v=5-zU5Y-7uu8
ביאטריקס קיבלה את הכתר ההולנדי מאמה, המלכה יוליאנה, שמלכה על הולנד במשך 31 שנה. יוליאנה הייתה בת 73 ובמצב נפשי קשה כשהעבירה את הכתר לבתה. לעומתה, ביאטריקס פרשה מהתפקיד כשהיא פעילה ובבריאות טובה. “אני לא החלטתי לפרוש מכיוון שהתפקיד הפך להיות קשה יותר בימים אלו אלא כי אני מאמינה שהאחריות למדינה זו צריכה לעבור לדור הצעיר יותר”, הסבירה אז ביאטריקס את החלטתה.
החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885 לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה, ומאז הפכו למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו. השנה יהיה המלך בן 49. מזל טוב!
להתחבק עם המשפחה המלכותית
ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. המשפחה המלכותית משתתפת במשט סירות. בכל שנה המלכותיים מבקרים באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה זוולה (Zwolle) לכבוד. אז אם אתם רוצים סלפי עם וילם-אלכסנדר (או אולי עדיף עם מקסימה) כאן אפשר למצוא את כל הפרטים על הביקור המלכותי המתוזמן היטב.
יום המלכה 2009 (Heiloo Online, Flickr, CC License)
שוק פשפשים בכל מקום
שבועות מראש מתכוננים ילדי הולנד לאטרקציה המרכזית של יום המלך – ה-Vrijmarkt, שוקי הרחוב. בשווקים אלו מוכרים מוצרים מיד שנייה: ספרים, תכשיטים, תיקים, ביגוד ורהיטים. כל אחד יכול לסמן לעצמו מקום לדוכן באחד מהרחובות או מהפארקים המשתתפים בחגיגה ולהציע את מרכולתו במחירים מצחיקים אפילו לחפצים משומשים. שוק הפשפשים הענק הזה, שבו משתתפים גם מבוגרים, פטור ממס, ומספק את אחת החוויות האהובות על ההולנדים – ההזדמנות לקנות בזול ולהרוויח כמה גרושים.
ההתרגשות של המשתתפים גדולה עד כדי כך שכשבוע לפני החגיגות הם מסמנים על המדרכות את שטח הדוכן שלה ובלילה שלפני רבים בוחרים לישון במקום כדי לשמור על מרחב המכירה. הילדים אוהבים מאוד להשתתף ולהתנסות בסחר חופשי. בפארקים הגדולים אפשר לראות מיצגים שונים ומאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. שימו לב שכדי למכור מוצרי מזון עדיין יש צורך באישורים הרגילים.
יום המלכה 2008 (sabinesabine, Flickr, CC License)
לא רק אמסטרדם
ביום הזה הופכות תעלות אמסטרדם ורחובותיה לנהרות אדם. כתומים כמובן. זו אולי חגיגה ענקית, אבל למי ששונא להצטופף עדיף להתרחק ממנה. החדשות הטובות הן שבכל מקום חוגגים את יום הולדתו של המלך. בכל עיירה וכפר מוקמת במה עם מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. כמובן שהאירועים התוססים באמת נערכים בערים הגדולות. באוטרכט למשל שמרו על מסורת שהייתה נהוגה פעם בכל הולנד – שוק הפשפשים נפתח בה כבר בערב שלפני, בשעה שש, ונשאר פתוח עד למחרת בשש בערב. בשאר בערים הוא נפתח בבוקר יום המלך עצמו. במהלך היום תיערך מסיבת ריקודים ענקית, Kingshouse festival, במרחק קצר מתחנת הרכבת. המסיבה כוללת גם רחבה מקןרה שכנראה תהיה פופולרית במיוחד לנוכח מזג האוויר. בהאג ייערכו סיורים ברגל, בסירות ובחשמלית היסטורית סביב האתרים החשובים לממלכה ההולנדית. ברוטרדם ייערכו אינספור מסיבות, וליד מגדל היורומאסט יתקיים קרנבל למשפחות. גם איינדהובן מתהדרת בשלל מסיבות ריקודים וגם באירוע King’s & Queers Day שבו יופיעו כמה מלכות דראג.
יום המלכה 2013 (Salomao Nunes, Flickr, CC License)
תחרות הצילומים של דאצ’טאון
דרך מעולה להיכנס לאווירה של יום המלך היא להשתתף בתחרות הצילומים של דאצ’טאון, וכמובן לזכות בפרס שווה. כל שצריך לעשות הוא להעלות תמונות שאתם צילמתם בחגיגות יום המלך לעמוד הפייסבוק של דאצ’טאון. צוות השופטים, שכולל את עורכות דאצ’טאון והצלם המקצועי עידן חמו, יבחר את התמונה הזוכה. כמובן שלייקים יכולים לעזור לנו להחליט…
אפשר להעלות כמה תמונות שרוצים, כל דבר שקשור ליום המלך הולך – אופניים מקושטים בכתום, פיזוזים על רחבת הריקודים, ילדים צבועים, משקפיים מגוחכים, אתכם שותים בירה בפאב חמים כשבחוץ סערה, דגלים נרטבים בגשם… בקיצור, אל תתנו למזג האוויר לקרר לכם את היצירתיות.
התחרות תיפתח ב-27 באפריל. ניתן להעלות תמונות במשך כל היום וביום שלמחרת. ביום שישי, 29 באפריל, נכריז על הזוכה.
היום הלאומי וחגיגות הענק לכבוד יום ההולדת של הבוס הגדול קרב ובא. זהו היום בו אנו הפאשניסטיות יכולות להתפרע על גבול איבוד השליטה בכל הנוגע לקניות ומכירות. חלומה הרטוב של כל מכורת שופינג על גווניו לקחת חלק בשוק הפשפשים הגדול בעולם! רחובות על גבי רחובות של פישפושים ומציאות. הללויה.
מה נלבש ביום החגיגי
אך נתחיל בהתחלה…לפני היום הגדול עלינו לבחור את האאוטפיט המנצח. בכל מה שנוגע לשילוב צבעים אין על מה לבזבז את הזמן. כבר הוחלט עבורינו מראש. היום תלבשי כתום. אז יקומו כמה ויאמרו, אבל כתום לא מתאים לצבע הפנים שלי! גם לזה יש פתרון, זה הזמן לבקר במיטת השיזוף הקרובה לביתכן. כמו שנאמר, בהולנד תתנהגי כהולנדית. לא מכירה באזור? מבט קליל בהולכות הרגל ברחוב שלך ותוכלי מיד למצוא אחת עם שיזוף עמוק איתה תוכלי להתייעץ איזהו המכון המומלץ ביותר באזור. (*במאמר מוסגר: השיזוף לא בריא לבריאות).
אז הגיע היום הגדול ואת עומדת בפתח הדלת, אל תשכחי!
תיק גדול לכל השלל
כסף קטן
צפצפה מיום העצמאות להבריח את כל המטרידנים שעל הדרך
היום היחידי להתמקחות
בנות, למי שמורגלת (מטיולים במזרח, בתורכיה או בישראל) ולמי שלא, זה המקום והזמן (כמעט) היחידי בהולנד שניתן ואפילו רצוי להתמקח. זהו גם הזמן ללמד את דור ההמשך עסקים מה הם.
חסכנות זה שם המשחק? למה לשלם כמה יורואים כשאפשר גם בחינם? סוף היום יהיה הזמן שלכן, כל בעלי הבאסטות למיניהם נוטשים בדרך כלל את הסחורה מאחורה ומשאירים לנו ללקט את השאריות. במקרה כזה, הייתי ממליצה לגשת לאזור היותר יוקרתי של העיר לאסוף את השאריות של העשירים.
פותחים דוכן
החלטת השנה שהגיע הזמן למכור? תיקחי בחשבון שהמוטו הוא להפטר מבגדים ישנים בכדי לפנות מקום בארון לבגדים חדשים ועל-כן הסכומים למכירה הם סמליים בלבד. כן, זה לא המקום לאקזיט ממרוץ העכברים.
הכנת את חבילת הבגדים, הצעצועים של הילדים, קנקן הלימודה והקאפקייקס (כי גם על הילדים חובת המכירה). לא לשכוח! לשים מחירים על הפריטים, תחשבו שלרב האנשים (לי) אין סבלנות (או רצון) לשאול על כל פיפס קטן כמה זה עולה.
שיהיה יום כתום לכולנו!
יש לך חברה או קרובת משפחה שמגיעה לאמסטרדם ומעוניינת להכיר חנויות אחרות בעיר?
עבורה הכנתי את המדריך לשופינג אחר באמסטרדם, להורדה כאן בחינם!
גרה פה ובא לך ייעוץ ארון לגלות את האוצרות החבויים בו, שופינג ביחד שכולל ייעוץ אישי, ערב נשים עם חברות, שובר מתנה לחברה או רעיון לחברות / בנות משפחה שמגיעות לביקור באמסטרדם ומעוניינות בחוויית שופינג אחרת, את מוזמנת לרחרח באתר שלי.
וכמובן בדף הפייסבוק תוכלו למצוא המלצות נוספות על סיילים, חנויות, השראות סטיילינג ועוד. מוזמנים/ות להכנס וכמובן ללחוץ על כפתור הלייק לעידכונים…
מבחני האינטגרציה שאותים נדרשים זרים לעבור (inburgering) מעוררים ביקורת בהולנד. “שאלות משונות על מו ממרוקו, חצי מאוכלוסיית הולנד הייתה נבוכה”.
לאחרונה נשמעת בהולנד ביקורת רבה על מבחני האינטגרציה (inburgeringsexamen) ועל קורס האינטגרציה (inburgeringscursus) שאותם נדרשים לעבור זרים שקיבלו אשרת שהייה בהולנד ומעוניינים לשדרג אותה לתושבות. כך עולה למשל מתוצאות משאל שנערך על ידי העיתון החינמי Metro.
ארגון VluchtelingenWerk, המבוסס ברובו על פעילותם של מתנדבים, ופועל למען שילובם של פליטים במערך החיים בהולנד, יצר לצורך ניסוי גרסה מקוצרת של מבחני האינטגרציה הנוכחיים המונהגים בהולנד. במבחן הניסוי הופיעו שאלות כגון “איזו מושבה הולנדית זכתה לעצמאות מעט לאחר תום מלחמת העולם השנייה?” ו”האם מלך ספרד ששלט בתקופתו של המלך ווילם ואן אורנייה היה קתולי או פרוטסטנטי?”. היו במבחן גם שאלות על היכן מתגורר מלך הולנד הנוכחי ולאן הולך הכסף המשולם למס ההכנסה.
64% מהנבחנים בגרסת הניסוי נכשלו. מן התוצאות עולה כי השאלות אינן מותאמות לרוח הזמן, והידע אותו מתבקשים המהגרים להפגין אינו ידע המשרת זרים בבואם להיטמע באורח החיים בהולנד. דובר הארגון ציין כי מבחן הניסוי נועד להראות כי חלק מן השאלות במבחן אינן טובות מבחינה איכותנית וכי “השאלות ניתנות לפרשנות מכמה וכמה זוויות ויש יותר מתשובה אחת אפשרית”.
האן אנטזינגר (Han Entzinger), מרצה ללימודי אינטגרציה והגירה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, אשר קרא את השאלות המופיעות בבחינה, אמר כי חלקן גרמו גם לו לקמט את מצחו בפליאה. “מבחן אינטגרציה אמור לבחון ידע בסיסי של החוק המונהג במדינה וכן ידע בסיסי בגיאוגרפיה והיסטוריה ולא להציג שאלות שפותחות נושאים לדיון, כגון איך מתמודדים עם מצב שבו אמך הופכת להיות דמנטית”.
בין הנכשלים במבחן היה הסופר רודאן אל גלידי (Rodaan Al Galidi). אל גלידי, שהגיע להולנד מעירק כמבקש מקלט, הוציא לאור כמה וכמה ספרים בהולנדית ולאחרונה אף זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות הולנדית על ספרו “האוטיסט ויונת הדואר”. בראיון שנתן בתוכנית הרדיו של חייס סטאברמן ברדיו NPO2, הוא מתח ביקורת על השאלות: “לא היה במבחן שום דבר על וינסנט ואן גוך, אופניים, טחנות רוח, כיכר דאם או תעלות, אלא שאלות משונות כמו ‘מו, שהגיע ממרוקו, מקבל קיצבת מחיה חודשית. הוא רוצה לשלוח את בנו לגן, מי משלם על כך?’ או ‘מו ואמאל מתגוררים בדירה של הדיור הציבורי. אם שכר הדירה גבוה מסכום הקצבה, מה קורה אז?’”. לפני השאלות מוקרנים סרטוני וידאו שאמורים לספק את התשובות. “אני חושב בכנות שחצי מאוכלוסיית הולנד הייתה ממש נבוכה לראות את הסרטונים האלו. אני תוהה מה מהגרים מרוקאים חושבים כשהם רואים כיצד הם משתקפים בסרטונים ובשאלות הללו”.
אל גלידי מציין בין היתר כי היו במבחן כעשר שאלות שרק נשים יכלו לענות עליהן: “אין לי מושג מתי אישה מקבלת מחזור אחרי שהפילה את תינוקה, בגלל שאף פעם לא הייתי בהריון – ואת זה אני יכול אפילו להוכיח”, הוא מעיר בציניות.
אל גלידי אף מלין על פרק הזמן הקצר המוקצה לפתרון המבחן, 45 דקות בסך הכל. “תשע שנים התגוררתי במרכז קליטה לפליטים עד שהצלחתי להוכיח כי אני זכאי למעמד של מבקש מקלט. על מנת להוכיח שאני זכאי למעמד של תושב, נותנים לי 45 דקות, משונה, לא?”
מאז 1 בינואר 2013 מונהגים בהולנד מבחני אינטגרציה המורכבים מהבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה בכתב, הבעה בעל-פה והכרת אורח החיים ההולנדי. מי שקיבל אישור שהיה בהולנד אחרי 1 בינואר 2015 נבחן בנוסף גם בהכרת שוק העבודה בהולנד.
(מקור: Metro, Volkskrant, NPO2)
תמונה: Unox Nieuwjaarsduik Scheveningen 2013, by Maurice, Flickr, CC License
לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?
כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.
ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…
אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?
כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?
יש רק דרך אחת לברר זאת:
?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.
אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.
(Pottery Kiss (Smabs Sputzer, Flickr, CC license
במעבר לזוגיות
אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.
אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):
Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).
Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).
וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?
Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.
כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:
המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.
ומה עם תאוות הבשרים?
ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.
המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.
ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.
זהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.
כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:
