Category: הולנדיה

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

 

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת”א

האם כדאי להתחיל מו”מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו”ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. “כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו ‘רעיון מעניין’, הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת”. מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. “פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים ‘at your earliest convenience’ ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול”.

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. “כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת ‘אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם’, כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת”. אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

“יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים”, אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. “מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות”. ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. “בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות”, אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש”הקולגה האמריקאי שלי” יהפוך פשוט ל”ג’ון, הקולגה שלי”.

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. “אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב”. הולנדים רוצים “להגיע מהר אל הנקודה”, אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח”. אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. “לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי”. מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. “בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר”, מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, “כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות”.

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

 

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. “בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה”, סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

 

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: “מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים”.

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

 

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

(מקור: Metro)

מהקריביים ועד טורקיה, מ”אינדורוק” ועד ג’אז וראפ של מוזיקאים ומוזיקאיות ממוצא מרוקאי, ההולנדים החדשים פורצים מחסומים תרבותיים – וזה נשמע מצוין

 
דוד שלי לא אוהב את כור ההיתוך. “בני אדם לא נועדו להתכה. הם נועדו לשכנוע, להפריה ולהשפעה הדדית”, הוא אומר.

האוכלוסייה בהולנד מורכבת מקבוצות גדולות של מהגרים ובני מהגרים, חלקם הלא מבוטל בני הקולוניות ההולנדיות לשעבר ברחבי הגלובוס. המשרד המרכזי ההולנדי לסטטיסטיקה ממפה את הקבוצות האתניות השונות במדינה, אתם יכולים לבדוק. גם אנחנו הישראלים נמצאים שם, כמובן. מתוך גישה רב-תרבותית, הנה טעימה קטנה של המוזיקה ששומעים ההולנדים החדשים.

מרוקו

Rajae El Mouhandiz

רג’אה אלמהנדס היא זמרת ג’אז, משוררת ומלחינה, שנולדה בעיר הנמל לראש במרוקו וגדלה באמסטרדם. בתחילת דרכה למדה בלט ומוזיקה קלאסית, והייתה לצפון-אפריקאית הראשונה שלמדה בקונסרבטוריון הולנדי. ומאז היא פורצת מחסומים תרבותיים וחברתיים, כאישה-אומנית-מוסלמית. בשיחהמעוררת השראה ב-Ted היא מספרת איך אומנות יוצרת “תרבות היברידית-גלובלית חדשה”. ועל זה בדיוק אנחנו מדברים.

עלי B

עלי B נולד בצפון הולנד למשפחה מרוקאית, והיום הוא אחד הראפרים המצליחים בהולנד, בין היתר הודות לעבודתו בטלוויזיה כמגיש תוכנית מוזיקה, וכשופט ב-The Voice. ב-2007 הקליט את השיר המלנכולי Ghetto, עם הראפר האמריקאי Akon. הנה שיר שמח לעומת זאת, שהקליט במרוקו, יחד עם Charly Luske שהתמודד ב-The Voice.

טורקיה

Karsu Dönmez

פסנתרנית, זמרת פולק טורקי, וסול-פופ אמריקאי. נולדה באמסטרדם, ב”פייפ”, למשפחה ממוצא טורקי, והתחילה לנגן בפסנתר בגיל שבע, בתחילה יצירות קלאסיות, ומאוחר יותר מוזיקה טורקית מסורתית וג’אז אמריקאי. הביצועים שלה מצוינים, אבל הקליפים מגוחכים להפליא.

 

Onur Ataman

גיטריסט הולנדי יליד טורקיה, מוצלח מאוד. מלבד השכלה מוזיקלית שרכש בקונסרבטוריון של אוניברסיטת איסטנבול ובקונסרבטוריון המלכותי בהאג, הוא גם בעל דוקטורט בלימודי טורקיה מאוניברסיטת ליידן. מנגן ג’אז פרוגרסיבי בעיקר, ולמרות שהוא מושפע בעיקר מסגנון הג’אז המערבי, הוא שואב השראה רבה גם ממוזיקת פולק טורקית וסוּפית.

 

ובכלל, אם אתם מתעניינים עוד קצת בסצינת המוזיקה היום באיסטנבול, מוזמן לבדוק למשל את להקת No Land, או את ההקלטות של קבוצת המוזיקה Sofar באיסטנבול, למשל זו.

 

אינדונזיה

The Tielman Brothers

להקת רוק משנות ה-50 וה-60, שהייתה מורכבת ממהגרים אינדונזים בהולנד, ושימשה השראה ללהקות רוק הולנדיות רבות. על אף שהיא לא הייתה הלהקה האינדונזית הראשונה בהולנד, היא נחשבת לנציגה המפורסמת ביותר של סצינת ה”אינדורוק” בהולנד. דבר שבולט במיוחד במוזיקה האינדונזית הוא האהבה הגדולה לגיטרה (שהגיעה לאינדונזיה על ידי הכובשים הפורטוגלים, לפני הכיבוש ההולנדי), וקשה לפספס אותה בהופעה הזו:

 

הקריביים

Kris Berry

כריס בארי היא ילידת החלק הקריבי של הממלכה ההולנדית. בארי גדלה באיים קורסאו וסנט מרטין, והיום חיה ויוצרת באמסטרדם. המוזיקה שלה היא מוזיקת סול, לא לגמרי קריבי-אותנטי, אבל תענוג. ב-2013 היא הוציאה אלבום מגניב עם המוזיקאי Perquisite.

 

Sherry Dyanne

שרי דיאן היא זמרת ג’אז מאמסטרדם, בת למשפחה ממוצא קריבי, והיא משלבת במוזיקה שלה סגנונות ישנים וחדשים. דיאן מודה שהאהבה השנייה שלה היא מתמטיקה (!) והיא התחילה את הקריירה שלה כמורה למתמטיקה בתיכון באמסטרדם.

 

לסיום, משהו משלנו

השחקנית דאנה איבגי מוציאה בקרוב אלבום ראשון בזכות תמיכה של אנשים פשוטים וטובים בהאדסטארט. ברוח הכתבה, הקליפ המגניב של וניה היימן לשיר On The Bus מתרחש על אוטובוס עירוני צפוף בניו-יורק.

 

הפעם בפינתנו, מוזיקה הולנדית “קלאסית” – מיטב שנות השישים והשבעים. וגם הפעם, רשימת כל השירים ברצף, כאן.

 

Shocking Blue

“כחול מזעזע” היא להקת רוק שהוקמה ב-1967 בהאג, ואחראית ללהיט האלמותי Venus, שהגיע למקום הראשון בדירוג המוזיקה של המגזין האמריקאי “בילבורד”, ולמקום השני במצעד הבינלאומי השנתי בישראל. הלהקה זכתה גם להופיע בארץ לכבוד יום עצמאותנו ה-23. לאחר שהוציאה 11 אלבומים, ולמרות ההצלחה המסחררת, הלהקה התפרקה ב-1974 לאחר שהסולנית, מריסקה ורס, פרשה לקריירת סולו.

De Golden Earring

אחת הלהקות ההולנדיות הותיקות המצליחות ביותר בזירה הבינלאומית. את הלהקה הקימו ג’ורג’ קויימנס ורינוס חריטסן ב-1961 כשהיו שכנים בהאג, בהיותם בני 13 ו-15. במהלך שנות ה-60 הצטרפו ללהקה 2 אמנים נוספים שיצרו את הרביעייה שמופיעה יחד עד היום, על אף שבמרוצת השנים הצטרפו ללהקה, ופרשו, עוד 10 אמנים אחרים. השיר Radar Love שיצא ב-1973 הגיע למקום ה-13 בדירוג בארה”ב, ולעשיריה הראשונה במדינות רבות. להופעה בסוף אפריל בברדה עוד נותרו כרטיסים.

Willeke Alberti

זמרת ושחקנית מאמסטרדם שהתפרסמה מאוד בשנות השישים בזכות הלהיט De winter was lang (“היה זה חורף ארוך”), וב-1965 החלה להופיע בתוכנית טלויזיה משותפת לה ולאביה. מאז הופיעה בסרטים הולנדים רבים (האחרון שבהם מ-2013, בעל השם הקלישאתי “Sinterklaas en de Pepernoten Chaos“), וגם הפכה במרוצת השנים ל”אייקון גאה” (אם כי נחלה כישלון חרוץ בייצוג הולנד באירוויזיון של 1994…).

Rob Hoeke

רוב הוקה היה זמר, פסנתרן, מלחין וכותב, מהארלם. הוקה יצר בסגנונות שונים – בלוז, סול, רוק ו-RnB. שיא ההצלחה שלו מיוחס לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, אך ב-1974 איבד שתיים מאצבעותיו בתאונת עבודה (בגינה), ולמרות שכעבור כמה שנים חזר לנגן, זה כבר לא היה אותו הדבר… הוא המשיך להופיע ולהוציא אלבומים עד שנות התשעים המאוחרות, וב-1999 נפטר, בגיל 60 בלבד. הנה אלבום נהדר (“Fingerprints”) שהקליט ב-1975 עם Hein van der Gaag (על הפסנתר):

Q65

להקת רוק שהוקמה בהאג ב-1965, כחלק מסצינת ה–Nederbeat (מוזיקה הולנדית בהשפעת הביטלס והרולינג סטונז), והייתה פופולארית מאוד בשנות ה-60. הלהקה החליפה הרכבים מספר פעמים, אבל חזרה לסיבוב הופעות בהרכבה המקורי בשנות ה-80. השיר The Life I Live שהיה לשיר המצליח ביותר שלהם, הוא גם שיר הנושא של סדרת המשטרה Seinpost Den Haag.

The Bintangs

באינדונזית “הכוכבים” (כמו בירת “הכוכב” האינדונזית Bintang Beer), להקת שהוקמה בתחילת שנות ה-60 ב-Beverwijk, כלהקת “אינדורוק” (סגנון שהתפתח בהולנד ומשלב מוזיקה אינדונזית ומערבית), ו-RnB. ב-1966 הלהקה ביצעה את הופעת החימום לרולינג סטונז בביקורם בהולנד. למעט הפסקה למספר שנים בסוף שנות השמונים, The Bintangs ממשיכים להופיע ולהוציא אלבומים עד היום.

Armand

“בוב דילן ההולנדי”, התפרסם בשנות ה-60 כחלק מהסצינה ההיפית, אבל ממשיך להופיע (הרבה!) גם בימים אלה, באווירה היפית מסורתית. ” Ben ik te min” (“אינני ראוי?”) היה לאחד משיריו הגדולים, ומסופר שנכתב בעקבות בחורה שפגש בהופעה ב-Roosendaal, וידע מראש שהוא עני מדי בשבילה ובשביל “המכונית הגדולה של אבא שלה”… שירים רבים שלו נאסרו להשמעה ברדיו בעקבות תמיכתו הנלהבת בשימוש בקנאביס, המשתמעת גם משיריו.

Ramses Shaffy

רמסס שאפי היה שחקן וזמר-שאנסונים הולנדי (אם כי נולד בפריז, לאבא מצרי, ולאמא פולנייה-רוסייה…). בנערותו פרש מבית הספר התיכון, בליידן, והתקבל ללימודי משחק באמסטרדם. לאחר נסיון כושל בקריירת משחק ברומא, חזר להולנד ופתח בקריירה מוזיקלית. ב-1971 הוציא את השיר “Zing, vecht, huil, bid, lach, werk en bewonde” (“שיר, הלחם, זעק, התפלל, צחק, עבוד והתפעל”), שהוגדר ע”י העיתון Het Parool כשיר ההולנדי הטוב ביותר של המאה הקודמת. הטקסט בשיר פונה לאנשים המרגישים בודדים, באופן כזה או אחר, ומנסה לכוון אותם לדרך פעלתנית, משותפת, שתפתור אותם מבדידותם.

קלאסיקה משלנו

איך הזמן רץ. 4 דקות נהדרות של הסטוריה ישראלית, ע”פ המוזיקאי וה”יוטיוביסט” קוטימן.

 

 

כמו אצל שאר האנשים, זהו יום המלך השני שלי. אצלי כי זו השנה השניה שלי בהולנד, אצל השאר זה מפני שמאז 1890 ועד לפני שנתיים זה עדיין נקרא ‘יום המלכה’. אבל הסיבה לחגיגות לא באמת חשובה, לא לי, וגם בטח לא לכל ההולנדים. בסך הכל זה נראה קצת מופרך שכל החגיגה המוגזמת הזאת בכתום היא מסיבת יום ההולדת ה-48 של המלך ווילם אלכסנדר. אני די בטוח שהאנשים ברחוב חוגגים בשביל עצמם, לא בשבילו. אבל ליום המלך/כה יש חוקים משלו, לפי מה שסיפרו לי. רוב תחזיות מזג האוויר בשבוע שלפני היו של גשם וקור (יחסי), אבל בסוף, כמו בכל שנה, יצאה השמש. אולי המלך הזה בכל זאת יודע לעשות כמה דברים.

בדרך על האופניים מהדירה שלי במזרח העיר לכיוון המרכז, רוב המדרכות הפכו ליום אחד לשוק פשפשים. ילדים הולנדים, בעידוד ההורים, מנצלים את החופשה לאמן את כישורי הסחר שלהם, ביום היחיד בשנה שהוא פטור ממס. עפ”י מה שקראתי בויקיפדיה, זו ג’סטה היסטורית של המלכה לנתיניה.
קצת מוזר לראות באיזו רצינות הם מתכננים את העניין הזה, כשטריטוריות המכירה מסומנות כבר כמה ימים מראש עם איזולירבנד על המדרכות.
כשאני עובר מול הילדה המרוכזת בכינור שלה ליד הסופרמרקט בוואטרלופליין, אני תוהה מה הסיבה שגרמה לה לעבור להתאמן בנגינה בחוץ. ההולנדיים באופן כללי הם אנשים ביתיים, אוהבי הפרטיות. כלל זה לא ממש תקף ביום המלך, כשאנשים מרוקנים את הבתים שלהם למכירה ברחוב. ביום אחד בשנה, ההולנדים יוצאים מהבית, ומוציאים איתם את הבית החוצה.

 

דאם סקוור, 19:30. סוף יום עבודה, ואני חוזר לרחובות העמוסים לסשן תמונות קצר נוסף. השמש כבר מתחילה להתקפל מאחורי הארמון המלכותי. המדרכות מלאות בהרבה פחיות בירה ירוקות שעברו הרבה קיבות בדרך להרבה שירותים ניידים. שוטרים על סוסים וניידות משטרה מפלסים דרך בין הקאלברסטראט לדאמראק, במסר חד משמעי שהכל בשליטה ותחת פיקוח. מזווית מסוימת כל ההצגה הזאת מרגישה די מאולצת, לא משהו חסר תקדים. בסך הכל זוהי מסיבת רחוב גדולה עם הרבה אלכוהול, הרבה אנשים, והרבה זבל שיפונה עד הבוקר. כאוס מתוכנן ומאורגן.

 

את האופניים השארתי בבוקר בחניון בטוח ליד התחנה המרכזית. ברחוב, אין מצב שהם היו נשארים שלמים. בדרך לחניון אני מביט בסירות הצבעוניות האחרונות אשר עושות דרכן בתעלות. כנראה שההבדל בחוויה שלי בין הקינגס-דיי שעבר לנוכחי, הוא שהשנה יכולתי לדעת בדיוק למה לצפות, ומה שאני רואה מסביב כבר לא מדהים אותי. על האופניים, אני מפלס את דרכי בין האנשים חזרה מזרחה, לדירה. שקיעה אמסטרדמית צבעונית ואני די מבסוט שהיום הזה נגמר, ויחזור רק עוד שנה ובאותה מתכונת בדיוק. בדירה החתולה כבר בטח מתה מרעב ומחכה שאאכיל אותה. כנראה שאני כבר קצת הולנדי.

צילומים: עמרי רביב

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

יום המלך (עד לא מכבר יום המלכה) הוא המסיבה הגדולה ביותר של המדינה. רחובות הערים, התעלות והפארקים הופכים למסיבת רחוב ענקית, רוחשת נחשולי אדם לבושים כתום, עטורים בכובעים מצחיקים ולרוב עם כוס בירה ביד. מה כדאי לדעת לקראת היום הגדול.

בכל שנה הולנד נרגשת ומתחילה לעטות כתום שבועות לפני היום החשוב. החנויות מתמלאות באביזרים כתומים מכל הסוגים, אנשים מכינים ביגוד כתום מכף רגל ועד ראש וממיינים את כל החפצים שמהם רוצים להיפטר לקראת המכירה הגדולה בשוקי הרחוב. חוויה שלא תרצו להחמיץ.

כבוד לסבתא?

הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה בשנת 2014, לאחר הכתרתו של המלך וילם-אלכסנדר ב-30 באפריל 2013 – אז עדיין יום המלכה (Koninginnedag). הכתרתו של המלך הגיעה מוקדם מכפי שההולנדים ציפו. במלאת 200 שנה למשטר המלוכה ו-75 שנה לה באופן אישי החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

ביאטריקס קיבלה את הכתר ההולנדי מאמה, המלכה יוליאנה, שמלכה על הולנד במשך 31 שנה. יוליאנה הייתה בת 73, ובמצב נפשי קשה כשהעבירה את הכתר לבתה. לעומתה, ביאטריקס פרשה מהתפקיד כשהיא פעילה למדי ובבריאות טובה. “אני לא החלטתי לפרוש מכיוון שהתפקיד הפך להיות קשה יותר בימים אלו, אלא כי אני מאמינה שהאחריות למדינה זו צריכה לעבור לדור הצעיר יותר”, הסבירה אז ביאטריקס את החלטתה.

החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885 לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה, ומאז הפכו למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו. השנה יהיה המלך בן 48. מזל טוב!

שוק חופשי

האטרקציה המרכזית של יום המלך היא שוקי הרחוב (Vrijmarkt) שיוצרים למעשה את שוק הפשפשים הגדול במדינה, והיחיד שפטור ממס.
בשווקים אלו מוכרים מוצרים מיד שנייה: ספרים, תכשיטים, תיקים, ביגוד ורהיטים. כל אחד יכול לסמן לעצמו מקום לדוכן באחד מהרחובות או מהפארקים המשתתפים בחגיגה ולהציע את מרכולתו במחירים מצחיקים אפילו לחפצים משומשים.
ההתרגשות של המשתתפים גדולה עד כדי כך שכשבוע לפני החגיגות הם מסמנים על המדרכות את שטח הדוכן שלה ובלילה שלפני רבים בוחרים לישון במקום כדי לשמור על מרחב המכירה. שימו לב שכדי למכור מוצרי מזון עדיין יש צורך באישורים הרגילים.
הילדים אוהבים מאוד להשתתף ולהתנסות בסחר חופשי. בפארקים הגדולים אפשר לראות מיצגים שונים ומאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה.

הלילה שלפני

יום המלך הוא סיבה ענקית למסיבה. ובנושא הזה ההולנדים, ואיתם תיירים רבים, לא מסתפקים ביום אחד. כמיטב המסורת, בערב שלפני כבר מתחילות המסיבות ברחבי הערים, כל מועדון ובר בכל פינה מארגן אירוע באווירה של קרנבל כתום. בתעלות ישוטו סירות מקושטות בכתום עם אנשים שמחים במיוחד.
כפי שהבנתם קוד הלבוש הוא כתום, ועדיף שלא להסתפק בפריט לבוש אחד מהמשפחה הכתומה. כמה שיותר אביזרים מלכותיים הרי זה משובח (ניתן למצוא אותם בכל רשתות השיווק בימים הקרובים).

תחבורה ציבורית ומוסדות ממשלתיים

יום המלך הוא יום חג לאומי ולכן המוסדות הממשלתיים ביום זה סגורים. רבים מהמוזיאונים ייסגרו גם הם או יפעלו במתכונת שונה.

רכבות פנים לא יגיעו לתוך מרכזי הערים ורכבות בינלאומיות מהתחנות המרכזיות לא יופעלו ביום זה.
תנועת הרכבים לא תורשה ברחובות הצמודים למרכז.
שימו לב שהתחבורה הציבורית תהיה עמוסה והרחובות הצפופים (כמו גם הזבל ושברי הזכוכית) עלולים להכביד על הרכיבה על אופניים.

 

מאת: יוני רשף
צילום תמונה: דותן בלעיש

כתבה שלישית בסידרה אך הפעם בעיקר מוזיקת אינדי, שתשב טוב עם קפה פילטר ומשהו מחמם. וכמה רעיונות לסרטים הולנדים לחורף.

The black Atlantic

להקה שהוקמה בחרונינגן ב-2006, ע”י המוזיקאי חיירט ואן דר ולדה. הלהקה הוקמה כפרוייקט בפסק הזמן שחיירט לקח מלימודי הפילוסופיה. השיר הראשון שחיירט הקליט היה בכלל מתנה ליום האהבה לחברה שלו, היום אשתו (ולפרקים חברה בלהקה). לאחר הקלטת מיני אלבום שזכה לציון לשבח בארה”ב,חיירט פרש מלימודיו לטובת המוזיקה. ב-2014 הקליט אלבום יחד עם להקת האינדי מאוטרכט I am oak (מהכתבה הקודמת), שנקרא, איך לא…? Black Oak.

janne schra

הזמרת המצויינת הזו הובאה לאוזניי בזכותה של הולנדית אחת, שהשמעתי לה שיר של אסתר רדא ומיד היא ביקשה להשמיע לי את מקבילתה ההולנדית. למרות שסירבתי להסכים ברגע הראשון, צדקה! עם או בלי השוואות, יאנה סחרה היא זמרת מוכשרת מאוד, עם רפרטואר מגניב ומגוון – תריצו חיפוש. אני תורם דוגמה אחת:

Eefje de Visser

אפי דה-ויסר, במקור מ- Voorburg, הייתה כלת פרס הולנד למוזיקה ב-2009, ומאז הוציאה שני אלבומים יפים. היא שרה בהולנדית, בקול נעים מאוד, מלאכי שכזה, ובסגנון שמזכיר את קרן אן.

Mister and Mississippi

להקת אינדי שהוקמה לפני שנתיים כפרוייקט של אקדמיית “הרמן ברוד” באוטרכט, וב-2013 זכתה בתואר “תגלית השנה”. האלבום שהוציאו באותה שנה (ותיעדו את ייצורו במפעל התקליטים), הוא יפה והם יופיעו איתו ברחבי הולנד ושכנותיה במהלך כל ינואר ומרץ.

Kensington

Kensington היא להקת רוק מוצלחת מאוטרכט, שהוקמה ב-2006 ובשנתיים האחרונות מופיעה גם בפסטיבלים גדולים. החל מינואר הם בסיבוב הופעות באירופה, ולהמחשת הפופולאריות – ההופעה הבאה שלהם בהולנד היא ב-20 בפברואר בהייכל הייניקן (5500 מקומות) באמסטרדם, אבל ההופעה– נמכרה כבר מנובמבר. ב-2013 הופק קליפ יפהפה לשיר Ghosts, שמתעד רגעים בארכיפלג הסקוטי Out Skerries, קבוצת האיים עם מספר התושבים הקטן בעולם. מדהים!

Tim Knol

טים קנול הוא זמר ויוצר מהוורן, שהתחיל לכתוב שירים כבר בגיל 10 וכנער הופיע בלהקה מקומית. ב-2009 טים התחיל בקריירת סולו ומאז הוציא שלושה אלבומים. ב-2012 ביצע את שיר הנושא לסרט – Koning van Katoren, שמבוסס על ספר ילדים משנות השבעים. סרט פנטזיה נחמד לכל המשפחה. סרט עם מסר מדאיג על שחיתות פוליטית אך בסופו של דבר אופטימי, כי אהבת העם מנצחת הכל.

niels geusebroek

נילס חווסברוק הוא זמר פולק-פופ, מאמסטרדם. האלבום שלו Lines לא רע, קליל ורומנטי. ב-2014 ביצע את שיר הנושא לסרט Hartenstraat (גם בצפייה ישירה), קומדיה רומנטית שמתרחשת באמסטרדם. עלילת הסרט די טיפשית, אבל אמסטרדם יוצאת פוטוגנית כרגיל.

https://www.youtube.com/watch?v=gHUfLGaeaB0

Bløf 

להקת רוק שהוקמה ב-1992 ב-Vlissingen שב-זיילנד, וזכתה לפופולאריות רבה בזכות שיתופי הפעולה שלה עם מוזיקאים מהולנד ומחו”ל (בכתבה הראשונה דיברנו על שיתוף פעולה עם Nilson), והנכונות שלהם להכניס סגנונות מגוונים לתוך המוזיקה שלהם. הלהקה זכתה פעמיים בפרס אדיסון הוקרתי כלהקה הטובה בהולנד. ב-2007 הפיקו את שיר הנושא עבור הסרט Alles is Lifde(גם בצפייה ישירה, אבל בלי כתוביות) – קומדיה רומנטית מוצלחת, בעיקר סביב אירועי הסינטרקלאס במשפחה ההולנדית, ועל הדרך גם סיפור אהבה בין הנסיך למוכרת ב-V&D…

Moss

להקת אינדי רוק מאמסטרדם, שהוקמה ב-2003 ע”י מרטין דורליין, שזכה בפרס חתן הולנד למוזיקה ב- 1999. ב-2013 מוס הפיקו קליפ דוקומנטרי לשיר Tiny Love – תיעוד קצר של כמה ימים בחייה של מרלוס קונן, לוחמת MMA (אומנות לחימה משולבת) הולנדית מ-אולסט, שמדורגת היום 2 בעולם בקטגוריה שלה. בתחילת הסרטון מסבירה קונן על הקונפליקט הנשי במקצוע הזה, וגם הקצב של השיר – שהוא איטי ושקט יחסית – יוצר איזה דיסוננס עם אווירת הקרב.

“יצאתי לשאוף קצת רוח…

והנה עולמי הנה ארצי הנה עירי
הנה ביתי, הנה אשתי וילדי
הנה גופי ואיבריי, הנה נפשי וכשרונותי
רוחי, עשתונותי, נשמה שלי, חיי –
שם השיר: ואיפה אני בכל העסק הזה. “

השנה סינטרקלאס הגיע גם לישראל!
מסתבר שלא רק אנחנו, הישראלים מחפשים קשר קהילתי, להרגיש את הבית ואת הביחד, גם אם רחוק… בישראל יש כ 12,000 איש כיום עם דרכון הולנדי מתוכם כמה אלפים שייכים לפורום ההולנדי שמטרתו לתת הרגשה של בית הולנדי בישראל. לעזור ולתמוך בהולנדים, בשפה שלהם, בישראל.
הפורום הוקם לפני כ 15 שנה על ידי קבוצה קטנה של הולנדים שעלו לישראל, תחילה היו מפגשים חברתיים שנעו סביב חגיגית החגים והאירועים המסורתיים בהולנד: יום המלכה, משחקי כדורגל וסינטרקלאס. עם הזמן השמועה עברה מפה לאוזן, הפורום גדל והקים בית ספר המתקיים יום בשבוע לילדים. בבית הספר הילדים מקבלים חיזוק לשפה ההולנדית ומשמרים את התרבות ההuלנדית עליה גדלו הוריהם. עם הזמן הדרישה גדלה וכיום יש כבר שלושה בתי ספר הולנדיים: בתל אביב, מודיעין וירושלים. והממשלה ההולנדית תומכת בבתי הספר.

האירועים הגדולים שחוגגים ההולנדים בישראל מאוד מוצלחים ומאורגנים כמיטב המסורת ההולנדית ומתוקתקים להפליא. אירועי חגיגות המונדיאל האחרון, היו קרוב ל 3,000 איש בנמל תל אביב, צבועים ולבושים בכתום, מספר לנו מתיו ריינדרס, מנהל הפורום “נדמה היה לרגע שאנו נמצאים באחד הפאבים בהולנד, כל כך שמח ומגובש” האירוע האחרון שנחגג הוא הסינטרקלאס. החג המרכזי בהולנד, שכמובן אי אפשר לוותר עליו. הקבוצה ארגנה שסינט והפיטים השחורים שמגיעים מן הים, יחזרו לספרד ממש כפי שהאגדה מספרת, וכל זה קרה בנמל יפו. חברי הפורום נפגשו במקום, ולמרות מזג האויר הקייצי, הצליחו ליהנות ולחוש חלק מקהילה הולנדית אמיתית. שאלנו את מתיו איך מרגישים כשחוגגים את החג הזה בישראל החמה? הרי זה חג שכל כך מאופיין בתקופה חורפית, קרח והכנה לחופשת כריסטמס הגדולה. מתיו סיפר כי “היה חם מאוד, קרוב ל 30 מעלות באותו היום, זה שונה אבל החגיגות הן אותו הדבר. אנחנו מתחפשים וצובעים את הפנים והכל בשביל הילדים. אפילו הבאנו 50,000 פפר נוטן מהולנד”
האמת, זה אפילו הצליח להפליא אותנו. 50,000? זו כמות ענקית. אי אפשר למצוא את זה בארץ או למצוא תחליף? “אין תחליף למקור” אומר מתיו. “אין סינטרקלאס בלי פפר נוטן, קשה לתאם את הייבוא אבל אנחנו כבר מורגלים לעשות זאת שנים. גם באירועים אחרים שלנו אנחנו מביאים דברים מהולנד. למשל, ביום המלך הבאנו 2,000 ביטר בולצ’ס, דגלים כתומים ועוד אביזרים בכתום”. מסביר מתיו.

הפורום ההולנדי מוכר וקיים גם במדינות אחרות בעולם: ברזיל, סין, דרום -אפריקה. כנראה שחסר לקהילות ההולנדיות בעולם להרגיש את הבית. להרגיש את הביחד, ואולי זה דרכו של עולם, כל אחד רוצה לחוש בבית, רוצה חברה בשפה שלו, מי כמונו הישראלים בהולנד מכירים ואולי מזדהים?

אחרי שכבר הסכמנו שלמוזיקאים ההולנדים יש הרבה מה להציע בכתבה הקודמת, בכתבה זו נמשיך לבדוק את שורשיה ופירותיה של המוזיקה המקומית בכמה סגנונות נבחרים.

פופ

Jan Smit

נתחיל עם מכונת הלהיטים יאן סמית – שהתחיל את דרכו בגיל 12 עם השיר Ik zing dit lied voor jou alleen , כ-Jantje Smit. יש לו כמה הופעות כל שבוע, למשל, בתחילת דצמבר באיינדהובן, זאנדאם, ארנהם, אמסטלפיין…

רוק

De Dijk

להקה שהוקמה בשנות השמונים באמסטרדם, יוצרת רוק וסול בהולנדית, עם מעל ל-20 אלבומים . De Dijk זכתה פעמיים בפרס אדיסון שנחשב לפרס המוזיקה היוקרתי ביותר בהולנד. עדיין נותרו כרטיסים להופעות שייתקיימו בתחילת דצמבר בקטוייק ובאמסטרדם.

פולק

Emil Landman

מוזיקאי צעיר ומבטיח מאוטרכט, שסיים שם את לימודיו באקדמיית “הרמן ברוד” למוזיקה. אמיל הוציא כבר 2 אלבומים, בסך הכל די טובים. הנה קליפ חדש שלו, שבו מככב קיר צבעוני, וניכר שיוצריו לא לגמרי הצליחו לחשוב על רעיון נוסף לקליפ, מעבר לנוכחות הקיר (על אף שהוא קיר אדיר לכל הדעות).

אמיל יופיע באוטרכט ב-8 בדצמבר (ב-TivoliVredenburg) בתור חימום להופעה של רודריגו וגבריאלה. אם אתם עוד לא מכירים את צמד המקסיקנים האלה, הרי שמדובר בתענוג של וירטורואוזיות עם גיטרה קלאסית. לא הולנדים בכלל, אבל שווה.

צועני

The Balcony Players

מוזיקת עולם, ובעיקר כליזמרים, מוזיקה יהודית וצוענית. משמח. מדובר ב-5 נגנים-זמרים צעירים, מהולנד, בלגיה, ניו-אורלינס ופרו, שנמצאים בעיקר ברוטרדם. האלבום האחרון שלהם,Balcony Adventures Around the World, איכותי מאוד. תוכלו לרכוש ולשמוע את כולו כאן, או להאזין :

אינדי

I am Oak

להקה מאוטרכט עם שם ראוי, של מחבקי-עצים. פולק-אקוסטי איכותי, לעיתים מעט בלוגראס. בכל אופן, מדובר בלהקה חרוצה שמאז 2008 הוציאה שישה אלבומים ושלושה *EPs, הם זכו בכמה וכמה פרסים לאומיים. כרגע, נמצאים בסיבוב הופעות בגרמניה, ויחזרו לקראת הכריסטמס להופיע בפסטיבל Stille Nacht, שייתקיים בלליסטאד, איינדהובן ורוטרדם.

https://www.youtube.com/watch?v=WXFvSE7GBbs

אלקטרוני, מינימל-טכנו

Ludique

לוק אווטרפלד ודיק דה-ביי היו צמד שותפים לדירת סטודנטים בחרונינגן, איש איש ולהקת הרוק החובבנית שלו. הם החלו לשתף פעולה ב-2009, זנחו את הרוק, והחלו ליצור מוזיקה אלקטרונית איכותית. האלבום האחרון שלהם, The Road, הוא משובח.

היפ-הופ

Typhoon

Glenn de Randamie ובשם הבמה שלו “טייפון” הוא ראפר הולנדי, מ-זוולה, שהתחיל לכתוב שירים כשהיה בן 12 ולהופיע בגיל 15. משתף פעולה עם מוזיקאים רבים בהולנד, כולל להקת הג’אז – New Cool Collective (גללו למטה…). הוא מופיע בסוף נובמבר בטילבורג (ובדצמבר באמסטרדם, אבל סולד-אאוט). השיר הזה, שנקרא “השמיים נופלים” (בתרגום חופשי), הוא שילוב אהוב של היפ-הופ וכלי נשיפה, ומתאר אהבה הולנדית חוצת דתות. מרגש.

ג’אז

New Cool Collective

להקת ג’אז שהוקמה ב-1994 ובהרכבה המלא (New Cool Collective Big Band) מונה כיום 19 נגנים. במרוצת השנים הוציאו 20 אלבומים, ובשנת 2000 זכו בפרס אדיסון היוקרתי. בהרכבים שונים הלהקה מופיעה בשיתופי פעולה מעניינים עם אמנים הולנדים שונים, כרגע בסיבוב הופעות עם הזמר הוותיק Guus Meeuwis. האלבום האחרון שלהם, electric monkey sessions, מוצלח מאוד.

סול

Ntjam Rosie

זמרת סול-ג’אז טובה מאוד מרוטרדם (ילידת קמרון). הוציאה מאז 2008 ארבעה אלבומים, השני, Elle, נמכר במספר מדינות באירופה באסיה ובאוסטרליה. מאז הספיקה לגרוף כמה פרסים לאומיים. החודש יש לה הופעות ב-steenwijk, רוטרדם, ליידן והארלם.

מוזיקה קלאסית

Netherlands Bach Society

התזמורת “ידידי באך בהולנד” היא אחד מהרכבי המוזיקה הקלאסית הוותיקים באירופה, והיא פתחה במאי השנה בפרוייקט AOB – All of Bach. במסגרת הפרוייקט, יבוצעו ויוקלטו כל 1080 יצירותיו של באך, ויועלו ובאיכות גבוהה ובחינם (!) כאן. עד כה הושלם ביצוען של 34 יצירות. הנה טיזר:

http://youtu.be/txyquSXPPD4

 

אופרה

טוב, ברור שיש פה קאץ’… Amira Willighagen, שזכתה באחת מתוכניות הכוכב-נולד ההולנדיות בקיץ האחרון, היא רק בת 10!

 

הפינה הישראלית

על “המקלחת של סוף היום” של מארש דונדרומה, כבר שמעתם או שעדיין אתם נכנסים למקלחת כרגיל?

 

*EPs: רשימת שירים שהיא קצרה מדי מכדי להקרא אלבום. מתפרסם בדרך כלל כדי לפרסם אלבום שבדרך, או להכניס שירים שלא התאימו בדיוק באלבום שכבר יצא. בעברית קוראים לזה לפעמים “מיני אלבום”.

תמונה ראשית: מתוך דף הפייסבוק של Balcony players