Category: חדשות

רעיון המועדון העסקי לישראלים בהולנד נולד מתוך צורך ממשי של בעלי עסקים דוברי עברית בהולנד לפלטפורמה שתיתן להם את האפשרות להתייעץ, לדבר ולערוך סיעור מוחות בשפת האם שלהם.
ביום רביעי, 5-11-2014 התקיים המפגש הרביעי של המועדון וזו הזדמנות נהדרת לערוך סקירה קצרה של מה היה ומה התוכניות לעתיד

אז מה היה לנו שם במפגש הרביעי?

המפגש נערך כולו בסגנון המספר 5. למה חמש? כי במוחותיהם הקודחים של חברי ההנהלה והצוות צץ מספר זה פתאום מתוך התת מודע. בדיקה קצרה העלתה שהמספר חמש מתקשר לתחום העסקים ובדיקה נוספת גילתה לנו שבין חברי המועדון ישנה גם נומרולוגית שיכולה לספר לנו קצת על תורת המספרים בכלל ועל המספר חמש בפרט. בנוסף, המפגש התקיים בחמישי לחודש והכל התקשר אחד אל השני.

מתוך כל זה, הוחלט על על ערב בסימן המספר 5.

שלי נתנה לנו הרצאה מרתקת וסיפקה הסברים לגבי הספרה חמש וכיצד היא מתקשרת לעולם העסקים. אנשים המאופיינים בספרה חמש הינם בעלי יכולות תקשורתיות ומהירי קליטה, תכונות החשובות לכל איש עסקים מצליח. בנוסף התגלה לנו שהמספר חמש מתקשר באסטרולוגיה למזל אריה ולשמחתנו גילינו שכולנו מכירים דוגמא טיפוסית לבני/בנות המזל (אלה ואן טילבורג היא בת מזל אריה).

לאחר ההרצאה נערכה פעילות סיעור מוחות. המשתתפים חולקו לקבוצות של (ניחשתם נכון, 5 אנשים) ועברו בין שלוש תחנות שונות:

את התחנה הראשונה ניהלה דיתי אסייאג, בעלת חברה לייעוץ בנושא מדיה חברתית “From a different angle”. הדיון נערך תוך מתן עצות על ידי דיתי לגבי נושאים שונים בתחום המדיה החברתית וביניהם עשה ואל תעשה בפייסבוק ורעיונות לסטטוסים אותן יכולות חברות שונות לכתוב על מנת להגדיל את כמות המבקרים בדף העסקי.

את התחנה השנייה ניהל אלון גולדיס, בעל חברת הטלקום FixedPhoneCosts המאפשרת שיחות יוצאות ונכנסות ל- 50 מדינות ברחבי העולם (בין היתר לישראל). אלון ערך ביחד עם שאר המשתתפים דיון בנושא שיווק. בין יתר הנושאים שעלו היו טכניקות שיווק שונות עם מתן דגש על נטוורקינג ופירגון הדדי לעסקים אחרים.

את התחנה השלישית והאחרונה ניהלה לימור לוי, גרפיקאית בעלת חברת עיצוב גרפי Limca Design. הנושא של תחנה זו היה תימחור ובו העלתה לימור לדיון את השאלה כיצד אנו יכולים לתמחר את עצמנו בצורה הנכונה. מהשיחה שנפתחה התברר שרבים מאיתנו מתקשים בנושא זה כיוון שמצד אחד אנו לא רוצים להיות יקרים מדי ומצד שני כשאנו מתמחרים על פי השוק הלקוחות אינם מגיעים.
בזמן דברי הסיום ביקשה איילת לוי, אשת התקשורת של העיתון דאצ’טאון להסביר על אפשרויות הפרסום השונות באתר. אנשים המעוניינים לקבל מידע נוסף או לפרסם באתר העיתון מוזמנים ליצור קשר עם איילת בכתובת Advertise@dutchtown.nl

בסוף הערב ביקשנו מהמשתתפים לתת לנו משוב לגבי הערב, הנה סיכום התגובות:

– החלוקה לקבוצות קטנות הייתה נהדרת;

– הדיונים היו מעניינים אך קצרים מדי. כל קבוצה קיבלה 10 דקות בכל תחנה אך בעתיד כדאי לתת לפחות 20-30 דקות ליצירת דיונים מעמיקים יותר;

– האוירה הייתה נהדרת ונוצרו דינמיקות טובות בין המשתתפים;

– קיים צורך בזמן נוסף לפני תחילת הערב לעריכת נטוורקינג;

– התקבלה בקשה להכנת שולחן עליו ניתן יהיה להניח כרטיסי ביקור/פליירים של המשתתפים;

– יש צורך בעריכת היכרות בין המשתתפים לפני תחילת הפעילויות המתוכננות;

באופן כללי היה ערב מהנה, כיפי ופורה. כן ירבו!
 

מה הם דמי הפיקדון בכלל? ומהו הסכום אותו אתם יכולים לקבל בחזרה? במסגרת סדרת הכתבות בנושא חיסכון וחישוב כלכלי נכון אנסה לתת לכם בכתבה הבאה את כל המידע הקיים על דמי הפיקדון. מי יודע? אולי אם תחסכו את כל הכסף שאתם מקבלים מדמי הפיקדון בצד תוכלו להזמין אותי לארוחת ערב בעתיד? 😆

מהם דמי הפיקדון?

דמי פיקדון נקראים בהולנדית Statiegeld אך מוכרים גם בשמות השונים staged או consigne. מדובר כאן בסכום קטן אותו הינכם משלמים ביחד עם עלות המוצר. במידה ותחזירו את אריזת המוצר לחנות תקבלו את הסכום הזה בחזרה.

כל עניין דמי הפיקדון החל בסביבות שנת 1799, כשספקים ניסו להוריד את עלות האריזות שלהם על ידי מיחזור אריזות קיימות. כך לדוגמא היו אריזות בקבוקי הזכוכית המלאים בחלב נאספים, נשטפים ומועברים לשימוש חוזר.

בשנת 1980 החלו עלויות חומרי הגלם (בעיקר זכוכית) לרדת בצורה כל כך רצינית שמיחזור אריזות בקבוקי הזכוכית הפך ללא משתלם. כיום, בקבוקי הזכוכית ממוחזרים על ידי איסוף הזכוכית, המסתה ויצירת זכוכית חדשה.

בשנים 50-80 של המאה ה 20 ניתן היה לקבל דמי פיקדון בהולנד ובבלגיה על בקבוקי החלב שנמכר. לאחר שבקבוקים אלה החלו להיעלם והחלב עבר להימכר בקופסאות קרטון נעלמו גם דמי הפיקדון.

על מנת לעודד בקרב האוכלוסיה את שמירת איכות הסביבה הוחזרו דמי הפיקדון לשימוש. כיום, ניתנים דמי פיקדון על בקבוקי שתייה העשויים פלסטיק ועל בקבוקי בירה העשויים זכוכית.

לעומת הולנד בה לא ניתנים דמי פיקדון על פחיות שתיה, בגרמניה, נורבגיה, שוודיה ופינלנד ניתנים דמי הפיקדון גם על אלה.

על מה מקבלים דמי פיקדון?

בשוק ההולנדי קיימות סוגי אריזות שונות. לא על כל סוגי האריזות מקבלים דמי פיקדון.

רוב המשקאות הקלים עשויים מאריזת פלסטיק הנקראת בהולנדית PET. ה- PET הינו חומר נפוץ הידוע בעיקר בזכות השקיפות שלו. כאשר מוסיפים לחומר זה (בצורתו הגולמית) גם צבע, מקבלים בקבוק צבעוני (לדוגמא, הבקבוקים בעלי הגוון הכחלחל למים או בקבוקי התרופות בעלי הגוון החום).

בנוסף יש לחומר זה עמידות גבוהה בפני מוצרים המכילים אלכוהול או שמנים והינו בעל חסימה גבוהה של מעבר חמצן אל תוך המוצר שבתוכו.

לעומת זאת, ה- PET אינו מצטיין בעמידות לכימיקלים וחומצות והינו בעל רגישות לטמפרטורות גבוהות.

על רוב אריזות ה PET ניתן לקבל דמי פיקדון. בנוסף, ניתנים דמי הפיקדון גם על בקבוקי וארגזי בירה.

היכן ניתן להחזיר את אריזות המשקאות על מנת לקבל את דמי הפיקדון בחזרה?

ברוב הסופרים המקומיים ממוקמת מכונה מיוחדת המאפשרת החזרה של בקבוקי השתייה. לאחר שסיימתם להכניס את כל הבקבוקים תקבלו תדפיס ממוחשב אשר בעזרתו תוכלו לבקש בקופה את הסכום המצויין.

כמה דמי פיקדון באפשרותכם לקבל על האריזות השונות?

שימו לב שלא על כל בקבוקי היין ניתן לקבל דמי פיקדון. בנוסף, על פחיות שתייה ובקבוקים המכילים פחות מ- 0,5 ליטר גם אינם מאפשרים החזר של דמי פיקדון.

שיתוף הפעולה הראשון מסוגו הוליד מכתב לראש הממשלה ומשם לפגישה בכנסת ישראל. מדובר בשלב חדש ומשמעותי בהתפתחות התפוצה הישראלית

שיתוף פעולה בין ישראלים פעילים מארה”ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה שהחל בראשית 2011, הביא לידי שליחת מכתב בנובמבר אשתקד, לראש הממשלה, בנימין נתניהו. במכתב ביקשו למנות ועדה בין משרדית שתרכז את הקשר עם הישראלים בתפוצות מול הגופים השונים הפועלים בנושא כיום, דוגמת הסוכנות היהודית, משרדי ממשלה שונים, שליחים במדינות שונות. על פי ההערכות של גופים העוסקים בקהילות הישראליות בתפוצות, חיים מחוץ לישראל קרוב למיליון אזרחים בעלי זיקה חזקה לישראל, שבעבר לא הייתה אליהם התיחסות באג’נדה המדינית של ישראל או של הקהילות היהודיות שמסביבם.

מגמה של שינוי

אולם בשנים האחרונות נוצרה מגמה של שינוי ביחסה של מדינת ישראל לאותם ישראלים שנמצאים בתפוצות, וגוברת ההכרה שהם חלק מהעם היהודי וכי קבוצה זו יכולה לתרום למדינה ולחברה בארץ. לאור שינוי זה נוצר צורך בשיתוף גלובלי בין קהילות ומנהיגים ישראלים מרחבי העולם בתחומים רבים, כגון: הסברה, תרבות, חינוך, רישות עסקי, זהות ישראלית ועוד. בשנה האחרונה נרקם קשר בין פעילים ישראלים מובילים מקהילות נוספות באירופה שחברו לפעילי ארה”ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה ויחד הובילו את הכנס הראשון למנהיגות ישראלית שהתקיים ב 28.3.14 בלונדון, וכן יום עיון נוסף שהתקיים ביום חמישי ה 30.10.14 בכנסת, בירושלים.

בעיתון “עלונדון“, התפרסם כי ביום העיון נכחו למעלה מ- 100 משתתפים, ובהם אנשי אקדמיה, רוח, נציגי ממשלה, נציגי הישראלים בתפוצות במסגרת יוזמות וארגונים שונים. יום העיון אורגן ונערך על ידי יזמי “מנהיגות ישראלית עולמית” ארן היימן, ענת קורן, רן מסטרמן ואיתן דרורי. הכנס כלל 27 דוברים והוצגו בו הגישות השונות, ובחלקן החדשניות, ליחסי מדינת ישראל וישראלים בתפוצות. יום העיון, היווה אבן דרך בשינויי התפיסה שבה החזיקו הגורמים הרשמיים עד כה, על ידי שילוב כוחות והעצמה של אוכלוסיית הישראלים בתפוצות. יום העיון הוא המשך ישיר לכנס לונדון שנערך בחודש מרץ האחרון במלון דנוביוס ריג׳נטס פארק בו השתתפו 70 איש מ- 13 מדינות, שם התחילה יוזמת ״פורום הארבעה״ במסגרת היום, התייחסו הדוברים השונים לישראלים בעולם כנכס חשוב ואסטרטגי למדינת ישראל בכלל ולישראלים בכל מקום מושבם בפרט.

משרדי הממשלה השונים, אחידים בגישתם בצורך בשינויי גישה אל מול הטיפול ביחס בין הישראלים בתפוצות וחשיבות שימורם במסגרת העם היהודי בתפוצות, שבאה לידי ביטויי במספר דוברים בכירים בכנסת ח”כ הרב דב ליפמן (יש עתיד): “כמי שגדל בחו”ל בקהילה יהודית אני יכול להעיד כי הישראלים לא היו אף פעם חלק מהקהילה. אני רואה חשיבות רבה בשילובם בעולם היהודי וקורא לדון בנושא בועדת קליטה ותפוצות”

שינוי בטרמינולוגיה מנפולת להכרה ושיתוף פעולה
באופן מרגש ניתן היה להבחין ולראות השינוי משמעותי, לאורך כל היום ובמספר רב של דוברים, בשימוש בטרמינולוגיה מ”יורדים” “חבורה של נפולות נמושות” ל- ‘הכרה’, ‘שיתוף פעולה’, ‘חיבוק’, ‘שינוי’.
יום העיון, הינו יריית הפתיחה בלבד, למהלך חשוב ופורץ דרך באשר לתפיסת הממסד הישראלי את הישראלי בתפוצות. פרופ’ אוריאל ריכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה: ” יש לגייס את כל מי שיכול לסייע בהתמודדות עם אתגרי ההסברה והמלחמה בדה לגיטימציה של ישראל. מי שרוצה לשנות ולתקן את החברה הישראלית צריך לעשות זאת מתוך ישראל. לא נכון לתת את הטיפול בתפוצה הישראלית למפלגה פוליטית, הסוכנות היהודית היא המקום הטבעי לטיפול בנושא ומטעם הממשלה צריך זה להיות משרד רה”מ.

נציגי הולנד ביום העיון

ביום העיון נכחו גם 3 נציגים מהולנד, ניר גבע – נציג “קהילה עברית” מאמסטרדם, איילת לוי – נציגת הארגון  “מוקום עברי” וחברת צוות דאצ’טאון, ואוהד לוי – נציג שבט הצופים המקומי.

ניר גבע, סיפר “היה מרגש במיוחד לראות שהעיסוק בעניני הישראלים בתפוצות עולה לדיון בכנסת, וכבר לא נעשה רק בשיחות סלון ובמפגשים פרטיים בגולה. משמח לדעת שבממשלת ישראל ובכנסת, בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית, רואים סוף סוף בישראלים החיים מחוץ לישראל שותפים של ממש לדרך ולחזון- בשר מבשרם של הישראלים, ובאותה עת חלק ייחודי אך בלתי נפרד מיהדות התפוצות, וראש גשר של ישראל אל העולם הגדול, בכל התחומים.”

איילת לוי ציינה כי “בהמשך לכנס שהיינו בלונדון, ממשלת ישראל מיישמת את שינויי המגמה בהתייחסותה לקהילת הישראלים החיה בחו״ל. לא עוד יורדים אלא, אחים ושגרירים. עצם פתיחת דלתות בית המחוקקים הישראלי לכנס שכזה, הוא הוכחה לשינויי המתרחש. היה מרגש לייצג לא רק את מוקום עברי אלא גם את הדור הצעיר על ידי אוהד לוי בוגר שבט שבשבת, (הצופים העבריים באמסטרדאם) העושה שנת שרות  בישראל במסגרת גרעין צבר של הצופים. והראה שהדור הצעיר בקרב קהילת הישראלים בחול יודע גם לתרום…״

כנס נוסף עתיד להתקיים במרכז הבינתחומי בפברואר

“פורום הארבעה” כבר מתכנן את הכנס הבא למנהיגים ישראלים בעולם, שייערך בחודש פברואר. בתאריכים 24-26 בפברואר יתקיים כנס של מנהיגים ישראלים מקהילות שונות ברחבי העולם במרכז הבינתחומי בהרצליה. המיזם קורא לכל מי שרואה עצמו פעיל בתחום להירתם ולסייע באיתור מנהיגים וחיבור קהילות ישראלים בעולם לכנס.
לפרטים נא לפנות: anat@alondon.net
צילום מתוך אתר עלונדון

בטיפין טיפין משתחרר מידע נוסף לגבי השינויים הקשורים בהצהרת יחסי העבודה של פרילנסרים מול קבלן. נכון לשנת 2014 מציעה הצהרת ה- VAR הוכחה וביטחון לקבלן שאין מדובר ביחסי עובד מעסיק בינו לבין הפרילנסר. כל שעל הקבלן לעשות הוא לוודא שהנתונים האישיים של הפרילנסר נכונים ותואמים את אופי העבודה הנעשית על ידו.
החל משנת 2015 יחולו שינויים רבים בהצהרת יחסי העבודה ומקבלנים המעוניינים להעסיק פרילנסרים תידרש אחריות נוספת.

מהי הצהרת יחסי העבודה?

הצהרת יחסי העבודה, בשמה ההולנדי Verklaring Arbeidsrelatie או בקיצור VAR מהווה אישור ממס הכנסה, ותוחמת את גבולות חוזה ההעסקה של כל עוסק עצמאי המציע את שירותיו האישיים לקהל הרחב.

הצהרת ה- VAR מגיעה במספר סוגים:

VAR Winst Uit Onderneming – או בשמה המקוצר, VAR-WOU (הכנסות מתוך עסק). הצהרה זו פוטרת את לקוחותיו של הפרילנסר מתשלום מיסים על מתן שכר ומעידה בעצם על כך שהמועסק הינו בעל חברה עצמאית.

מתי ניתן לקבל הצהרה זו? במידה והינכם עומדים בתנאים הבאים:

• תיאור העבודה המופיע על גבי ההצהרה תאום את סוג העבודה אותה אתם מבצעים עבור לקוחותיכם;
• הינכם מבצעים את העבודה באותה שנה בה הצהרת ה- VAR נמצאת בתוקף;
• הלקוחות שלכם אישרו את זהותיכם (על ידי הצגת תעודת זהות והוכחת רישום בלישכת המסחר);
• הלקוחות שלכם קיבלו העתק של הצהרת ה- VAR לצורך שמירה בניירת שלהם;

VAR Loon Uit Dienstbetrekking – בשמה הקצר, VAR-loon (הכנסות מתוך עבודה כשכיר) אינה מעניקה
באופן אוטומטי פטור מתשלום מיסי שכר. על הלקוח לברר בעצמו האם מתקיימים במקרה שכזה יחסי עוסק-מעסיק.

מתי ניתן לקבל הצהרה זו? במידה והינכם עומדים בתנאים הבאים:

• הינכם נדרשים לעקוב אחרי הוראות הניתנות לכם מצד הלקוח;
• הינכם נדרשים לבצע את העבודה באופן אישי;
• הלקוח מתחייב לשלם לכם שכר גם במקרה של מחלה או בתקופת החגים;

VAR Resultaat uit Overige Werkzaamheden – או בשמה הקצר, VAR-ROW הינה הצהרה הניתנת לפרילנסרים אשר אינם מוכרים כעוסקים עצמאיים (אבל כן כעוסקים מורשים).

מתי ניתן לקבל הצהרה זו: במידה ואינכם עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי מס הכנסה לעוסקים עצמאיים ולכן אינכם נחשבים ככאלה בעיני הרשויות אך בד בבד אינכם עובדים כשכירים ולצד כל זאת יש לכם הכנסות המגיעות מתוך מתן השירותים שהינכם מציעים. הכנסות אלה נחשבות כ”הכנסות ממקור אחר שאינו עסק או מקום עבודה”. גם במקרה זה אין הלקוח מקבל פטור אוטומטי מתשלום מיסי השכר ואחריות הבדיקה האם מדובר ביחסי עוסק-מעסיק נופלת על כתפיו.

VAR Directeur Grootaandeelhouder – בשמה המקוצר, VAR-DGA (מנכ”ל ובעל מניות) הינה הצהרה הניתנת אך ורק למנהלים ובעלי מניות העובדים בשם החברה שלהם. בעל מניות נחשב ככזה במידה והינו בעל 5% או יותר ממניות החברה. בעת הצגת הצהרה זו מקבל הלקוח פטור אוטומטי מתשלום מיסי השכר.

מתי ניתן לקבל הצהרה זו: במידה והינכם עומדים בתנאים הבאים:

• תיאור העבודה המופיע על גבי ההצהרה תאום את סוג העבודה אותה אתם מבצעים עבור לקוחותיכם;
• הינכם מבצעים את העבודה באותה שנה בה הצהרת ה- VAR נמצאת בתוקף;
• הלקוחות שלכם אישרו את זהותיכם (על ידי הצגת תעודת זהות והוכחת רישום בלישכת המסחר);
• הלקוחות שלכם קיבלו העתק של הצהרת ה- VAR לצורך שמירה בניירת שלהם;

בשביל מה צריך את זה?

בעקבות צמיחת העוסקים העצמאיים בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הבנייה, ועל מנת למנוע מצב בו אנשים הופכים להיות עוסקים עצמאיים על גבי הנייר ובעצם ממשיכים לקבל שכר מהמעביד הקודם שלהם הוחלט במס הכנסה על יצירת “הצהרת יחסי העבודה” – VAR.

בהגשת הצהרה זו בפני הלקוח אתם בעצם מספקים הוכחה לכך שהלקוח אינו המעסיק הרשמי שלכם אלא שוכר את שירותיכם בלבד.

מה היה… מה הולך להשתנות?

עד עכשיו ניתן היה להוריד את טופס הבקשה להצהרת ה- VAR דרך האתר של מס ההכנסה, להדפיס אותו, למלא, לחתום ולשלוח בדואר. החל משנת 2015 ניתן יהיה למלא את הטופס באופן דיגיטלי ולשלוח אותו ישירות מתוך האתר. הדבר ייעשה על ידי כניסה לחלק האישי והמאובטח של האתר.

בזמן שמילוי הטופס עד היום היה פשוט יחסית וכרוך במתן תשובה על 3 שאלות פשוטות, הטופס החדש יכלול 18 שאלות אשר יתמקדו בין היתר במערכת היחסים הבלתי תלויה בין הפרילנסר ללקוח.

שינוי נוסף יחול בהארכת ההצהרה מדי שנה. בזמן שעד עכשיו ניתן היה לקבל הארכה באופן אוטומטי החל מהשנה הבאה ייאלצו פרילנסרים להגיש מדי שנה בקשה חדשה. בנוסף, ייתכן ולא כל הצהרה תחול באופן אוטומטי לכל לקוח. במקרים מסויימים יידרש הלקוח לוודא שהנתונים המתארים את אופי הפעילות של הפרילנסר תואמים את אופי העבודה המתבקשת ובמידה ולא, ייאלץ הפרילנסר להגיש בקשה להצהרת יחסי עבודה חדשה המותאמת לכל לקוח בנפרד.

למרות שרשויות המס אינם ממהרות לצאת בהצהרות שונות ואינם רוצות להדליף פרטים על התנאים החדשים אך בעקבות תסיסה ומחאה של פרילנסרים ברשתות המדיה החברתית יצא דובר מס הכנסה עם הדברים הבאים: “במידה ותנאי העבודה אינם משתנים בין לקוח ללקוח לא ייאלץ העוסק העצמאי להגיש בקשה נפרדת לכל עבודה”.

כל שנשאר לנו לעשות הוא להמתין בסבלנות עד לקבלת פרטים נוספים.

הממשלה עובדת על תוכניות להקטנת מספר העוסקים העצמאיים בהולנד. בין היתר דובר על ביטול הטבות מס שונות הניתנות לעסקים עצמאיים כגון ניכוי המס לעוסק עצמאי (Zelfstandige aftrek).

מספר העוסקים העצמאיים בהולנד גדל מ- 632,000 בשנת 2009 ל- 800,000 נכון לשנת 2014. נתונים אלה עולים מתוך בדיקה של מסמכים ממשלתיים העוסקים בנושא.

בישיבת הקבינט האחרונה שנערכה ב- 16 בספטמבר הדנה בתקציב המדינה עלה נושא גדילת וצמיחת העוסקים העצמאיים בשוק העבודה ההולנדי. צמיחה זו הינה בעלת צדדים חיוביים ושליליים כאחד. בקבינט טוענים שהגידול במספרם של העוסקים העצמאיים תורם לתעסוקה, חדשנות וייעול. מנגד, נטען בישיבה שפרילנסרים הפועלים כיום אינם תורמים מספיק לתקציב המדיני, אינם דואגים מספיק לעצמם (פרילנסרים רבים אינם מבוטחים במקרה של אובדן כושר עבודה ואינם חוסכים לפנסיה) והינם בעלי סיכון גדול יותר לעוני בתקופה מאוחרת יותר של חייהם.

נכון להיום, רשאים עוסקים עצמאיים להגיש בקשה להטבות מס שונות בזמן הגשת הדו”ח השנתי. כך לדוגמא קיימת הטבת ניכוי המס לעוסק עצמאי המקנה פטור ממס ההכנסה על 7,280 היורו הראשונים. לצד זאת, הטבת ניכוי המס לעוסקים מתחילים מאפשרת לפרילנסרים לא לשלם מס על 24,000 היורו הראשונים.

הסיבה המקורית להטבות המס הנ”ל נעוצה בעובדה שעוסקים עצמאיים אינם רשאים לביטוח נכות, קצבת פנסיה או דמי אבטלה. מטרת הטבות המס הייתה לאפשר לעוסקים עצמאיים לחסוך כסף לעת הצורך.

העלמות הדרגתית של הטבות המס המדוברות תגרום לפרילנסרים רבים “לטבוע” והם ייאלצו לחזור לשוק העבודה הציבורי.

משרדי הרווחה, האוצר והכלכלה רוצים לעודד עוסקים עצמאיים להפוך מ- ZZP ל- ZMP (עוסק עצמאי עם צוות עובדים).

במילים אחרות, הממשלה רוצה לעודד עוסקים עצמאיים להפוך לחברות קטנות היוצרות מקומות עבודה. עדיין לא ברור בשלב זה מהם הקריטריונים על פיהם ייבחרו היזמים שייהפכו ל- ZMP.

שר האוצר ירון דייסלבלום (Jeroen Dijsselbloem) הגיב גם הוא לכתבות שהתפרסמו לאחרונה בעיתונים השונים: “מטרת הממשלה היא לא להפחית בכמות העוסקים העצמאיים”. דייסלבלום טוען שהממשלה מבקשת לבדוק דרכי התמודדות שונות עם גדילת וצמיחת העסקים העצמאיים.

על מנת לבדוק את דרכי הפעולה הטובות ביותר הוקמו ועדות שונות שתפקידן לעקוב אחרי גדילת העוסקים העצמאיים ולערוך ניתוח מעמיק לגבי ההשלכות יש לצמיחה זו על הכלכלה המדינית ומערכת הביטחון הסוציאלית ויצירת דו”ח מפורט בנושא.

הועדות קיבלו זמן עד ה- 1.12.2014 להגשת הממצאים.