Category: סודות העיצוב של נופי

אתם מכירים את זה שאתם שמים לב למכונית מסוימת בכביש ופתאום נראה שיש ממנה הרבה מבעבר? או שאתם מתעניינים בנושא מסויים ופתאום מופיעה אינפורמציה בנושא מכל מיני כיוונים לא צפויים?

כך קרה לי בנושא מגורי החצרות. בכל פינה התגלו עוד ועוד פנינות אשר הרחיבו את עיני וליבי.  

חצר ירושלמית

לאחר פירסום הכתבה הקודמת, אצלנו בחצר – סוד הגן הקסום, התחלתי לקרוא את הספר ״חבלים״ מאת חיים באר. בספר מציין באר כי סבתו בת השמונים התגוררה בירושלים בבית אונגרין: ״בשעות אחרי-הצהריים היתה סבתא מעמידה את כיסאה לפתח ביתה, לנוכח חצר האבן הארוכה והצרה, הכלואה בין שני הטורים של בתי האונגרין, וכל חברותיה, זקנות וקשות-יום מן ״הישוב הישן״, היו מגיחות מדירותיהן, אשה וכיסאה בידה, יושבות סביבה והיא היתה מספרת להן, כמספר השבט, את המשל של בן המלך שדימה יום אחד שהוא תרנגול….״ 

קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
הייטק בהולנד: המדבריך למהגרי ידע 
“יהודים צריכים ללכת גאים עם כיפה באמסטרדם” – ראשת אמסטרדם במיפגש עם הקהילה היהודית

מיד הלכתי ובדקתי מה הם אותם בתי אונגרין הנשמעים ממש כמו אותם hofjes עליהם כתבתי, וזה מה שמצאתי: בתי אוּנגָרִין פירושם “בתי הונגריה”, שכונה שנוסדה בשנת 1891 מחוץ לחומות והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה.

זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בנייני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש – חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, חבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבניינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.

מסתבר שבתי האונגרין הם לא מקרה בודד ושגם אצלנו, בישראל יש hofjes. הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 היו שכונות חצר. שכונת חצר מתאפיינת גם היא בחצר פנימית, בדרך כלל מרובעת, אשר סביבה נבנו דירות ה”שכונה”. דירות אלה נבנו צמודות זו לזו לכדי מבנה אחד היקפי, ושערים, שמספרם משתנה בהתאם לגודל השכונה וצרכיה, מובילים פנימה אל החצר. באופן זה שימשו הדירות כחומה ויתרו את הצורך בבניית חומה נפרדת. אפשר שהריכוז סביב חצר משותפת נבע משיקול הלכתי והוא יצירת רשות אחת בה אפשר לטלטל בשבת מבית לבית. 

כמו ב hof גם בחצר הפנימית המשותפת עמדו בדרך כלל המתקנים המשותפים ובהם בור המים, בית הכנסת, המקווה הציבורי והתנור השכונתי. מאחר שרוב השכונות מחוץ לחומה נבנו מכספי כולל משותף, אפשרה מתכונת זו לגבש את הקהילה סביב המתקנים המשותפים ולחסוך בהוצאות.

אך שלא כמו ה hofjes הדיירים היו משפחות ולא נשים בודדות, מה שמראה שצורה כזו של מגורים מתאימה גם לאוכלוסיה מעורבת. כמו כן, הם נבנו מחוץ לחומות העיר, ותפקדו כרשויות בפני עצמן עם כל השירותים בתוך השכונה. 

בכתבה הקודמת העלתי רעיון של קיבוץ חצרות, כרעיון שיוכל להוביל לשילוב בין אוכלוסיות שונות וליצירת קשרים שכנראה לא היו נוצרים בדרך אחרת.  והנה מתברר ששכונת נחלאות הירושלמית בנויה אף היא על בסיס אותו רעיון של קיבוץ חצרות. 

נשאלת השאלה מאיפה נלקח הרעיון של חצרות אלו: ייתכן שצורת החאנים – מלונות הדרכים שנבנו על הדרכים הראשיות – השפיעה על הבחירה במתכונת שכונות החצר.

אני תוהה אם המקור האמיתי של שכונות החצר בארץ לא בקהילות היהודים בארצות ערב שנהגו גם הם לגור בשכונות חצר. 

דוגמאות נוספות לקונספט החצר בהולנד

הודות לאפרת גומא (כותבת נוספת בדאצ’טאון) למדתי להכיר את centraal wonen ובעברית מגורים מרכזיים. אף הם צורת מגורים חלופית בה קבוצת דיירים בבתים שונים עושה שימוש במתקנים משותפים כמו חדר אוכל, חדר ישיבות, חדר כביסה, בית מלאכה וגינה. 

דוגמא מקסימה נוספת לשיכון אנשים עם אלצהיימר הוא הקונספט של vivium, הבונה שכונות אמיתיות עם רחובות, כיכרות, סמטאות, פארק ובתים. בכל בית מתגוררים יחדיו שישה עד שבעה קשישים עם צוות קבוע של מטפלים. הבתים מנהלים משק בית עצמאי לחלוטין שלא קשור לחיים בבית אבות מסורתי. חיים נורמליים כוללים גם פעילויות יומיומיות כמו בישול, קיפול הכביסה או יציאה החוצה ושליחויות, כל אחד עוזר בהתאם ליכולתו ורצונו.

כמו בכל שכונה המכבדת את עצמה יש גם תיאטרון, מסעדה, בית קפה, חנויות, קפה אינטרנט, מכון שיער ויופי. בנוסף לצוות הקבוע ולמשפחה, יש גם צוות מתנדבים שדואגים להמתיק את חיי הבדידות של הקשישים בפעילויות קטנות אך משמעותיות כמו אפיית עוגה יחד או טיול בפארק. 

לא מפתיע אותי לראות שגם שכונה זו בנויה בצורת חצר.

מגורים מן הסוג שהצגתי הם מגורים שהייתי מאחלת לכל אחד מאיתנו בהגיענו לגיל השלישי. בית שדואג לנו במגבלותינו, אך גם מאפשר לנו לחיות חיים עצמיים מלאי משמעות. סביבה בטוחה, מוכרת ומובנת (דבר שמאוד חשוב בעיקר לאנשים דמנטים). 

לכל הכתבות של נופי

תמונה ראשית: שכונת חצר בבית דוד בירושלים (ויקיפדיה)

---

 

לאחרונה השתתפתי באירוע ונקלעתי לשיחה מעניינת על מגורים קהילתיים לבני 50+. הנושא מאוד קרוב לליבי, שכן הורי חיים כבר מספר שנים בדיור מוגן. לאימי יש אלצהיימר מתקדם ואבי מתדרדר לכיוון בצעדי ענק.

שנים לפני שעברו לשם שקלה אימי את אפשרות המעבר, אך אבי סירב בכל תוקף. מה שעצר בעדם אז, מלבד השיקול הכלכלי המובן מאליו, היתה ההכחשה  שהם הגיעו לגיל המצריך מעבר שכזה. בשלב שבו לא היתה לאבי ברירה אחרת ובהחלטה של רגע הוא הסכים למעבר, אבל מיד לאחר מכן התחרט. אימי לעומת זאת, כל השנים הללו לא מבינה היכן היא נמצאת ומבקשת לחזור הביתה. מידי יום אני מלאת הודיה על הטיפול המסור שאחותי והמטפלת הפיליפינית מעניקות להם, תחת המעטפת של אותו דיור מוגן בו הם מתגוררים.

אחרי השיחה העניין המשיך להעסיק אותי. בזמנים עברו ילדים היו משכנים את הוריהם בביתם ומטפלים בהם עד יומם האחרון. גם הסבים והסבתות שלי סיימו את חייהם בצורה כזו בבתי דודיי ודודותיי ובתמורה, הם טיפלו ודאגו לנכדים.

הוריי כנראה ציפו לכך ומאוד התאכזבו מן המציאות השונה. למרבה הצער, זה המצב ברוב המשפחות, שכן בימינו, הן גודל הבתים והן אורח החיים שלנו אינם מאפשרים זאת. לעיתים הילדים גרים רחוק, אפילו בארץ אחרת – כמונו בהולנד.

השאלה שחזרה ועלתה בי, היא איך בעצם אנשים רוצים לחיות בזקנתם? 

אני חושבת שאם להוריי היה פתרון דיור שאינו מיועד אך ורק לזקנים, אלא כזה שאליו יכלו לעבור עוד בבריאות טובה ודעה צלולה, אזי הם היו מפתחים קשרים חברתיים עם שכניהם ואולי לא היו מגיעים למצב שבו הם נמצאים היום. המחשבות לא הניחו לי והתחלתי להתעמק בקריאה. ניסיתי לפרק את מורכבות הנושא למספר מושגים, כמו בדידות, תחושה של בית, קהילה, שיתוף, תרומה, ייעוד, הרגשת בטחון ושיגרה. כל זאת  בכדי להבין מה באמת ייגרום לאדם לבחור מקום מגורים שיתאים לו בזקנתו.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

• בקרוב בדאצ׳טאון: תוכנית אקטואליה משפטית חדשה
• קורונה בהולנד: כל העדכונים 
• ההורים מזדקנים בארץ ואנחנו כאן. מדריך רגשי ומעשי

בדידות, בית ושייכות

בדידות יכולה להיות חברתית ו/או רגשית. אנשים מזדקנים לעיתים קרובות בבדידות, נשים רבות מתאלמנות וחיות לבד זמן רב וגם בזוגיות יש לעיתים הרגשה של בדידות, כשהילדים יוצאים מהבית או לאחר היציאה לפנסיה. 

מי כמונו יודע שמעבר לסביבה חדשה שאינה מוכרת, שינוי השגרה, ריחוק מן משפחה והחברים יכול להיות מאתגר. ככל שמתבגרים, יותר ויותר קשה לנו להסתגל למצבים חדשים. אני יכולה לתאר לעצמי שלהוריי המעבר לבית מוגן היה קשה באותה מידה (ואולי אפילו יותר), כמו שלי היה קשה להסתגל למעבר להולנד. 

מה הוא בית? מצאתי כי ניתן לחלק את המושג ״תחושת בית״ לשלושה היבטים:  פיזי, חברתי, וסוביקטיבי.  

הפיזי – הצורך במקלט, הגנה ובטחון כדי שנרגיש בבית. מקומות מוכרים כמו כיכר שכונתית או ספסל בפארק יכולים ליצור חיבור לתחושת בית. 

החברתי – קהילה שאנשיה דואגים אחד לשני. היכולת להזדהות עם אחרים ולהרגיש חלק מקבוצה (ביתיות). 

הסובייקטיבי – שינוי והסתגלות למצב חדש מהווים קושי גדול יותר בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי. רבים מאיתנו מפתחים לאורך השנים שגרת חיים המותאמת לצרכים האישיים, המשפחתיים והחברתיים שלנו. אולם, בהגיענו לגיל השלישי תחושת הביטחון והשגרה הנלוות לה, מקבלות מקום משמעותי יותר. כשאנחנו מעבירים את ההורים שלנו מביתם למעונם החדש, הם מאבדים את תחושת השליטה המוכרת להם ולכן מרגישים כל כך תלושים.

אז מה הפתרון? 

מצאתי שהפתרון האידיאלי הוא מגורים עם הרכב מעורב של דיירים – משפחות ורווקים, צעירים וקשישים – שבהם אנשים יכולים לשמור על עצמאותם ופרטיותם תוך שהם מרגישים בטוחים ונותרים חלק מקהילה. מקום מגורים שבו מפתחים שיגרות משותפות ואישיות לאורך שנים והופכים למעין משפחה שלעת זקנה תומכת האחד באחר. 

בעודי תוהה והופכת בחיפוש פתרון דיור שלא רק מציע עבור התושבים עוד מתחם דירות מסורתי או שורת בתים צמודי קרקע, אלא גם מקדם לכידות חברתית בסביבתו, עלה בדעתי רעיון ה- hofjes ההולנדים. התחלתי לקרוא ולחקור עליהם כדי לשאוב השראה מהטיפולוגיה הזו, בשאיפה לתרגם אותה לזמננו ומטרותינו. אני מבקשת לחלוק איתכם כאן כמה מהדברים שלמדתי.

אואזיס נסתר – hofjes

hof פירוש מילולי: גן או חצר. זהו אוסף של בתים ציוריים, נעימים, המקובצים סביב חצר משותפת, כיום בדרך כלל גן נוי. בחצר ניתן היה למצוא את המשאבה המשותפת, בור המים ושירותים משותפים נוספים, אשר תפקדו כמקום המפגש המרכזי. מכיוון שהחצר סגורה מהעולם החיצון על ידי חומה או גדר (המכילה שער), היא זוכה לפרטיות האופיינית לה, זאת למרות הקרבה למרכז העיר.

ה- hofjes ההולנדיים קיימים עוד מימי הביניים. הם נועדו בעיקר לנשים לא נשואות או אלמנות, עם מעט כסף, שהורשו לבלות שם את זקנתן בתקופה ללא הטבות סוציאליות. הנשים קיבלו דיור חינם, דמי כיס חודשיים וחומרי בעירה עבור חימום ובישול. לעיתים נדרש מחיר קנייה, שבדרך כלל שולם על ידי מעסיק לשעבר, מעין פנסיה של ימינו. 

דיירי ה hofjes פיתחו לאורך השנים שיגרות משותפות, כמו לגימת יין יחד בגן המרכזי בשעות אחר הצהריים שטופות השמש, חגיגת ימי הולדת, ארוחות משותפות וכיוצא בזה. ארגון hofjes מבוסס על סוג של קולקטיביות ושיתוף, קיבוץ מיניאטורי, אם תרצו.

ישנם כ- 144 hofjes בהולנד, רובם נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, אך אם לא נדע על מיקומם נחלוף על פניהם מבלי לשים לב. אם יצא לכם להכנס פעם דרך שער של hof, אתם ודאי מכירים את ההרגשה של מעבר חד מרחוב סואן לאואזיס של שקט ורוגע. אם לא יצא לכם לבקר, כדאי לכם מאוד לחפש אחד קרוב לביתכם.

רוב ה hofjes נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, אך אם לא נדע על מיקומם נחלוף על פניהם מבלי לשים לב.

ה-hofjes הוקמו על ידי 2 גורמים עיקריים:

1) קרנות פרטיות: hofjes אלו הוקמו בזכות תרומות של אנשים פרטיים אמידים, אשר רצו לתרום לאחר מותם, לצדקה. תרומות אלו היו נפוצות במיוחד במאות ה -17 וה -18. הקמת hof העניקה למשפחת התורם מעמד רם ושמם נקשר לעיתים קרובות ל hof עצמו. לבנה בקיר החזית עם הקדשה, הדגישה בבירור את נדיבותו של התורם וכך שם המשפחה המשיך להתקיים שם בשנים הבאות. בראש הנהלת הhof עמדו יורשיו של הנדיב המנוח, אשר דאגו לביצוע רצון המייסד. 

2) מוסדות הכנסייה: hofjes שנוצרו על ידי ארגוני צדקה כנסייתיים. 

Hofjes שהוקמו על ידי אחוות רוח הקודש de Heilige Geest Broederschappen יוצאים דופן בכך שנועדו לקשישים משני המינים. אחד ה- hofjes הכי עתיקים ונחשב לאחד היפים, נוסד בשנת 1616, ממוקם ב- Paviljoensgracht 125 בהאג וכולל גם בית חולים. 

האם נוכל לגלות את סוד ה-hofjes ולתרגם אותו לזמננו?

אני רואה את השילוב של פתיחות והתבודדות, של פרטיות וקהילה כנוסחה אטרקטיבית לא רק לקשישים, אלא גם לזוגות ולרווקים צעירים בהרבה.

מגורים משותפים ב hof יכולים להציע פתרון למניעת בדידות (במיוחד בידוד חברתי) והזדמנות להזדהות עם קבוצת אנשים וסביבה מסוימת.

מה שהופך את ה- hofjes למושכים בעיני, זו האדריכלות המיוחדת של מתחם, כישות סגורה המכילה שער המפריד בין ה- hof לעולם החיצון, הגנים הפנימיים הפנטסטיים, מקום מפגש מרכזי, החיים בחברותא ולעיתים קרובות גם המיקום במרכז העיר הגדולה עם שירותים שימושיים רבים מעבר לפינה. 

במיוחד מדברת אליי הקטגוריה הראשונה של hofjes שכן לדעתי, לחילוניים ביננו יש צורך בפתרון שיעניק לנו זהות וחיבור. גם הרעיון שהמגורים הללו יהיו נגישים לכל שכבות האוכלוסייה ולאו דווקא לבעלי הממון מאוד מושך בעיניי. אני הייתי מפתחת את זה לקיבוץ של hofjes כאשר כל hof מאכלס תושבים בעלי עניין משותפים כמו hof מוזיקאים או hof מיינדפולנס וכדומה. כאשר לאנשים יש מכנה משותף או אידיאולוגיה משותפת קל להם יותר להתחבר. הייתי מצרפת לקיבוץ ה- hofjes גם סוג של מרפאה כדי שיהיה מענה מיידי למבוגרים שצריכים מעקב קרוב אחר בריאותם. בכל בית יש צורך בחדר לינה לאורחים – בגיל צעיר יותר יכול חדר זה לשמש את הנכדים שרוצים לבלות לילה אצל סביהם ובשלב מאוחר יותר ישמש את המטפל/ת. מצב כזה יאפשר גם לאנשים דמנטים או נכים להמשיך להתגורר בסביבתם המוכרת. נראה לי מובן שאלו צריכים להיות בתים צמודי קרקע ללא מדרגות פנימיות כדי שיתאימו למוגבלות פיזית (שלא לדבר על המדרגות ההולנדיות האופייניות שהן סכנת נפשות לכל גיל :-)). עם זאת, במצב הצפיפות של הערים הגדולות, יתכן ויהיה ריאלי יותר להקים מקבץ של בתי דירות עם מעלית.

התחושה האישית של בית היא בדרכים בהן אדם מייצר לעצמו את המרחב הפרטי בעזרת רהיטים וחפצים אישיים כמו תמונות, אלבומים ומזכרות שנאספו עם השנים.

החפצים שנוכחותם מאותתת – פה זה הבית, בית, שיש בו עבר, הווה ועתיד.

אך גם ביצירת שגרה של טקסים ידועים ומסורות משותפות המייצגות את אותה תחושה – אוכלים באופן קבוע יחד, חוגגים חגים יחד או מארגנים חופשה מדי שנה. גם פעילויות יומיומיות יותר, כמו שתיית כוס יין בחצר – תורמות לכך.

ההצלחה של פרויקט כזה לדעתי היא לא רק במראה היפה (שחשיבותו ברורה), אלא בעיקר בהיבט החברתי, באינספור סיפורים אנושיים ואישיים המתאחדים במתחם אחד. תחושת בית סובייקטיבית של אנשים רבים, כל אחד חלק בפאזל, וביחד מרכיבים תמונה שלמה. מקום המעניק ליושביו ביטחון, הרגשת שייכות ותרומה. 

מאמר זה נוגע על קצה המזלג בנושא מורכב ובעל היבטים רבים, אשר הינו תלוי תרבות, היסטוריה ומאפיינים אישיותיים. גם המילה בית מעוררת אסוציאציות רבות מעבר למה שנכתב כאן – מה זה בית בשבילך? 

לכל הפוסטים בבלוג של נופי

תמונה ראשית: Henri Berssenbrugge straat en landleven 1900-1930 ill Rotterdam straatacrobaten hofje Linker Rottekade 1910 b

במסורת היהודית יש שני מועדים שרובנו מוצאים בהם את הזמן הנכון לחדש ולרענן את עיצוב הבית והם ראש השנה ופסח: ראש השנה מסמל תקופה של התחדשות, התחלות חדשות, תקוות והזדמנויות להגשמת חלומות. פסח מסמל התחדשות של הטבע אחרי שנת החורף ולמסורתיים שבינינו גם ביאור החמץ. בשני מועדים אלה אנו נוטים להזמין אורחים לשולחן החג ויש בנו את הרצון להתהדר לקראתם. יש מאתנו הנכנסים לשיפוץ אך רובנו מעדיפים להסתפק בניקיון יסודי של הבית ורענון העיצוב בקלילות.

עם אווירת החג הקרב ובא, בחרתי לתת לכם כמה טיפים קלים לעיצוב הבית ושולחן החג אשר ביכולתם לעשות את ההבדל במינימום מאמץ. 

כפי שהזכרתי במאמר הקודם, תורת הפנג שואי היא תורה סינית עתיקה החוקרת את התנהגות הצ’י (=אנרגיה) בסביבה. כל חפץ, חי או דומם, משפיע על החלל בו הוא שרוי. לכל כלי יש השפעה ייחודית על סביבתו והוא עצמו גם מושפע ממנה. המטרה הראשונית והעיקרית בניתוח ויישום הפנג שואי היא להזמין את הצ’י לביתנו, לאגור אותו ולגרום לו לזרום בחופשיות סביבנו ובתוכנו. 

יש לוודא כי האנרגיה זורמת לתוך הבית ומגיעה לכל חלקיו בחופשיות, ללא חסימות.

עוד כתבות לראש השנה:

• משפחה לא בוחרים (פוסט  חגיגי לראש השנה) 
• כך תהיו “חזלך” סביב שולחן החג  
• תפוח בדבש? תנו לי סלק וכרישה 

אם ברצונכם להוסיף תחושה של העצמה והתרגשות לתהליך של קבלת הפנים לשנה החדשה בביתכם יש באפשרותכם לעשות זאת במספר דרכים פשוטות:

תשליך 

מינימליזם. להשאיר בבית רק מה שאנו אוהבים ומשתמשים בו.

• בראש ובראשונה נתחיל בטיהור הבית – תשליך – כדי שתהיה זו שנה טובה ומיטיבה. זה הזמן לבדוק מה מיותר בחדרי הבית ולנסות להגיע למינון נכון של רהיטים ואביזרים – שהסלון, למשל, לא יהיה עמוס מדי בחפצים, ומצד שני לא להשאיר אותו ריק מדי. כדי לאפשר בבית זרימת אנרגיה חיובית שתשליך על כל תחומי החיים, יש לפנות את הבית מחפצים מקולקלים או כאלה שאין בהם שימוש ולדאוג שבחדרים השונים, כמו גם במעברים ביניהם, אין רהיטים ואביזרים שחוסמים את התנועה או מפריעים לה. את החפצים המיותרים – רהיטים, צעצועים, בגדים וכלים אפשר ורצוי לתרום.   

• ניקיון ואבק. כל חפץ שאוסף אבק תוקע את הצ’י. אנרגיה נוטה להיתקע במקומות כמו מרווחים בין הארון לתקרה. רצוי להימנע ממצבים אלו ולנקות את האבק.

אם החפץ מפריע לנו – הוא מפריע גם לאנרגיה.

חפצים שאינם עובדים, שבורים, או שאנו לא אוהבים – משדרים לנו אנרגיה שלילית.

חפצים שאנו שומרים כי אולי נצטרך בעתיד –מומלץ להעביר הלאה.

הדגש על איכות ולא על כמות. 

• מומלץ לעשות טיהור אנרגטי אחת לתקופה, וראש השנה זה אחלה זמן לעשות זאת. במהלך הטיהור אנו משחררים אנרגיות אשר “תקועות” בפינות הבית ומחליפים את האנרגיה באנרגיה חדשה. יש כל מיני דרכים לעשות את הטיהור ואחת מהם היא שריפת מרווה יבשה בכל פינות הבית. חשוב שהחדר יהיה נקי, מסודר ומאוורר בזמן הטיהור.
• להתחדש בגופי תאורה חדשים, עדיף כאלה שאפשר לעמעם לפי הצורך. כתבתי על תאורה במאמר חודש דצמבר ובו יש יותר טיפים בנושא.

זריקות של צבע

• לצבוע את אחד הקירות בגוון מיוחד או להדביק טפט שישרה עליכם אווירה טובה ורגועה.  
• אם לא מתחשק לכם להכנס לפרוייקט צביעה אפשר להסתפק גם בתלייה של תמונות חדשות ופיזור של פריטים משלימים ברחבי הבית.
• שטיח חדש וצבעוני מוסיף עניין חדש לכל החלל (שימו לב שהוא בגודל הנכון).  
• פיזור של כריות נוי בגוונים וגדלים שונים. זה בעצם הפריט הכי אהוב עליי כיוון שיכול ממש לשנות את אווירת החדר לפי מצב הרוח או האופנה במינימום הוצאה. 
• פרחים, עציצים ואדניות הם תמיד תוספת אנרגטית מומלצת לבית. חשוב לשמור על עציצים מטופחים ורעננים ואת זרי הפרחים להחליף מיד כשהם מתחילים לנבול. צמחים גם פועלים כמטהרי אוויר, הם מחליפים את הפחמן הדו חמצני שמצטבר באוויר, בחמצן.

אביזרים לעידוד זרימת הצ’י (אנרגיה) בבית

• תליית מראות באזורים אסטרטגיים – הסינים מכנים את המראה ״האספירין של הפנג שואי״ בשל שימושיה הרבים. המראה משקפת, מעניקה אשליית גודל ועומק, מגבירה את התאורה, מכוונת את זרימת הצ’י ומעצימה אותו. 
• מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים: מומלץ למקם מראה מול בבואה שאנו רוצים להכפיל: מול נוף יפה בחוץ, היא מכניסה אותו הביתה. מול שולחן אוכל היא מכפילה את מספר הסועדים והאוכל ותיתן הרגשה של שפע. יש לשים לב לא למקם מראה מול דבר שאין אנו רוצים להכפיל כמו שירותים למשל.
• מראה על קיר חוסם מול דלת הכניסה, פותחת לרווחה את החלל ומזמינה את הצ’י להיכנס הביתה.
• שימו לב שהמראה תהיה נקייה וללא פגמים ושתהיה תלויה בגובה הנכון כך שגם אנשים גבוהים וגם אנשים נמוכים ישתקפו בה במלואם. עדיף שתהיה מראה אחת שמספיק גדולה לשקף אותנו ולא אוסף של מראות שמראות חלקים מגופנו. יש לכך שתי סיבות, האחת שגם בגוף שלנו יש צ׳י ולא כדאי לחתוך אותו והשניה, כיוון שאנו מוקפים בהילה בלתי נראית לעין והמראה צריכה לקלוט אותנו עם ההילה שלנו.

• קריסטלים – כלי רב חשיבות בניווט הצ’י בחדר. עוצמתו תלויה במספר הפאות שלו ובמידת שקיפותו. כמו אור אשר נשבר בעוברו דרך זכוכית מלוטשת, כך גם הצ’י, אשר נמשך לקריסטל ובעוברו דרכו הוא מתפצל ומאט את מהירותו. אתם יכולים לתלות קריסטל באמצע החלון שדרכו נכנסת שמש וכך יפזר את צבעי הקשת בתוך החדר. הקשת גם מחזקת את גוף האדם (השפעת הצבעים על גופנו זה נושא בפני עצמו). אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל. 

• פעמוני רוח או קני במבוק – הם גם מאטים את הצ’י בחלל אך גם יעילים כמחיצה קולית בין מקור רעש חיצוני לבין הבית. הצליל המופק מן הפעמונים או הקנים מושך את לב האנשים בבית, מסייע להם להתעלם מרעשים חיצוניים ויוצר תחושה נעימה ומרגיעה. חשוב לבחור את הפעמונים בקפידה כך שמנגיתם תהיה לכם ערבה לאוזן.

• מסדרון ארוך בבית יוצר מצב בו האנרגיה שזורמת דרכו – זורמת באפיק צר וארוך, ומאיצה בו. המטרה היא להאט את קצב הזרימה של הצ’י על מנת שיהיה איטי ורך. אחרת – צ’י לא יגיע לשאר החדרים לאורך המסדרון, ואילו החדר בקצה המסדרון יסבול מזרימת צ’י ישירה, חזקה ותוקפנית. על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י וייגרמו לה להאט: תאורה, מראה על הקיר הארוך, שטיח, סדרת תמונות, חפצי נוי לאורך המסדרון. יש לשים לב כי חפצים אלו אינם מפריעים לזרימה של הצ’י אלא רק מאטים אותה. בתמונה המצורפת נערכו מספר תיקונים למסדרון. 

אם אתם בעניין חידוש רהיטים

• רצוי לבחור באופן כללי ברהיטים בעלי צורה או פינות מעוגלות ולסדר אותם באופן כזה שיתאפשר מעבר חופשי ביניהם. אם רהיט מסוים “חוסם” את הדרך או שנתקלים בו לעיתים קרובות, הוא גם יחסום את זרימת האנרגיה. מקמו את הספות והכורסאות בצורה כזו שתעודד יצירת קשר עין בין היושבים. כדי שתהיה לכם שליטה (אלמנט מרכזי בשיטת הפנג שואי) על המתרחש, יש למקם את הספות והכורסאות עד כמה שניתן עם הפנים לכניסה.
• אם יש לכם כורסאות בסלון, ניתן לרפד את אחת הכורסאות בבד שונה ומעניין ולפזר את הצבע שלה בעזרת אביזרים אחרים בחדר.

• לשיפור הזוגיות – יש לאפשר בחדר השינה שלכם מעבר חופשי משני צידי המיטה הזוגית ולמקם שידות לילה בכל אחד מצידי המיטה. גם חפצים בזוג בצד מערב של החדר יעודדו את הזוגיות. זה יכול להיות פסל המורכב משני אנשים, שתי אבנים, שני עציצים, תמונה המשקפת צמד אנשים או שתי תמונות. ממש לא מומלץ להשתמש בתמונה של אישה או איש בודד בחדר השינה.

שולחן חגיגי לפי כללי הפנג שואי

• שולחן פינת האוכל צריך להיות ממוקם באופן כזה שניתן לעבור סביבו בחופשיות, גם כשכולם יושבים. כמו כן מספר הכיסאות מומלץ שיהיה מספר זוגי. 

• בנוגע לאביזרים לקישוט שולחן החג, נסו למעט עד כמה שניתן בשימוש בצבעי ירוק וכחול והעדיפו צבעים חמים או טבעיים- ניטראליים, למה? הירוק והכחול משבשים את תקינות העיכול ואילו הצבעים החמים דווקא מעודדים ומזרזים אותו.

• חגיגת השנה החדשה מתחילה בשעות הערב המאוחרות וכיוון שכך, שימוש בנרות יוצר אווירה רומנטית, אינטימית ונעימה. כפי שהזכרתי למעלה פמוטים מקריסטל יתנו אווירה עשירה, אלגנטית עם אנרגיות מיטיבות אך גם פמוטים צבעוניים על רקע של מפה בהירה יכולים לשדרג את המראה. ישנם גם נרות בעלי צורות יוצאות דופן שיכולים למשוך את העין. אני לא ממליצה על נרות ריחניים כי הם מזהמי אוויר. אם אתם רוצים להוסיף ניחוח לאווירה החגיגית אני ממליצה להשתמש בשמנים אתריים נקיים. במקרה שאני לא מוזמנת לארוחה אפשר גם להשתמש בקטורת ריחנית 🙂

אסיים בברכה לשנה החדשה, נופי

סודות העיצוב של נופי – כל הבלוגים הקודמים

אחד הזמרים הישראלים האהובים עליי ביותר הוא אריק איינשטין ז״ל. אני אוהבת כמעט את כל השירים שלו. כשמערכת דאצ’טאון ביקשה ממני להתמקד בפוסט הנוכחי בטיפים לבחירת בית או/ו דירה ועל מה יש להקפיד מבחינת אפשרויות עיצוב, מיד התנגן לי בראש השיר של אריק ״אוהב להיות בבית״: 

״יש אנשים שמטפסים על הרים

יש אנשים שצונחים מגבהים

יש אנשים שרוכבים על סוסים

ויש כאלה שגומאים מרחקים

אבל אני אוהב להיות בבית

עם התה והלימון והספרים הישנים

כן, אני אוהב להיות בבית

עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים

אוהב להיות בבית״ 

….

הפזמון של השיר הוא בעצם התמצית של המאמר הזה. 

לכל הטורים של נופי 

לא משנה מה אתם אוהבים לעשות מחוץ לבית, חשוב לברר מה יגרום לכם לאהוב את ביתכם החדש ולהרגיש בו בנוח, איזהו הבית שיעטוף אתכם ויפנק? איזהו הבית שיגרום לכם ביטחון ויספק את הצרכים שלכם? הבית שיניח לכם לבצע את ההרגלים שלכם בנוחיות. 

בעברית למילה ״בית״ יש מספר משמעויות: המבנה הפיזי (house), המבנה הרגשי (home), וגם השייכות המשפחתית, הקהילתית, התרבותית והלאומית.

הפעם אתמקד בהגדרה הראשונה של בית, המבנה הפיזי ומיקומו ומה חשוב בסידור הפנימי. ההגדרות האחרות של בית הן עניין סובייקטיבי יותר ונגעתי במובן הרגשי שלו על קצה המזלג במאמר הקודם. אך כמו שנראה בהמשך, כן יש קשר הדוק בין המקום הפיזי של הבית וסידורו הפנימי (house) לבין הרגשת הביתיות (home).

לא קל למצוא את הבית האידיאלי אותו אנחנו מדמיינים בעיני רוחנו, אני אנסה לעזור לכם לעשות סדר בשיקולים ובכך לדייק בבחירה.

אני נעזרת במאמר זה הרבה בתורת הפנג שואי כדי להבהיר ולבסס את דברי.

פנג שואי היא פילוסופיה ודרך חיים בת 3,000 שנה שמקורה בסין, אשר קושרת בין סידור חפצים ליצירת הרמוניה. לפי שיטה זו וכמובן גם לפי דעתי, הבית צריך להבטיח תפקוד אופטימלי של דייריו. המבנה צריך להיות הרמוני, מאוזן וכזה הנותן מרחב לדייריו ומאפשר זרימה טובה של אוויר וצ׳י (אנרגיה).

מיקום הבית

חשוב לבדוק את מיקומו האסטרטגי של הבית מבחינת מקום העבודה. אם אתם עובדים בעיר, האם יש תחבורה ציבורית מקשרת נוחה ומהירה? אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאתם כמוני ורוכבים על אופניים רק במזג אוויר סביר וכשיורד גשם אתם מעדיפים את רכבכם או תחבורה ציבורית. אך גם אם הפכתם להולנדים בכל רמ״ח איבריכם ואתם רוכבים על אופניים בכל תנאי מזג האוויר, עדיין תרצו שהבית יהיה בקרבה סבירה למקום עבודתכם.

אם אתם עובדים מחוץ לעיר ונוסעים ברכב פרטי, בידקו מה הקרבה לכביש המהיר ועד כמה קל להגיע אליו? מאוד חשוב שלא נבלה שעות בנסיעות ובעמידה בפקקים בכל יום כי זה מתיש.

אם יש לכם ילדים חשוב לבדוק אם בתי הספר המועדפים נמצאים בסביבת מקום. 

גם שירותים כמו סופר ופחי זבל בקרבת מקום יכולים להקל עליכם. אם אתם חדשים בהולנד כדאי שתדעו שהפחים למחזור לא ממוקמים תמיד בקרבת מקום. אם המטבח קטן ואין לו מזווה (bijkeuken) עם מקרר גדול ומקום לאחסון, קרוב לוודאי שתצטרכו לבקר בסופר על בסיס יומי. 

הדרך לעמוד על טיבו של מקום תחילתה בהתבוננות. טיילו בשכונה בה אתם חושבים להתגורר: 

• האם הדשא והעצים שם בריאים ומלבלבים? 
• האם הבתים מטופחים? 
• מהי צפיפות הבתים? 
• כיצד אתם מתרשמים מן הבתים הסמוכים לבית שאתם חושבים להשתקע בו? 
• ומה עם השכנים? 

שכנים טובים וידידותיים הם נכס. אנחנו כמובן לא יכולים לעמוד על קנקנם באופן אינדיבידואלי אבל יכולים לקבל תחושה סביבתית:

• האם הרחוב נקי או שזרוקה בו אשפה? 
• האם חפצים וחלקי ריהוט מוטלים בצד הכביש? 
• האם יש צואה של כלבים על המדרכה?

אם התרשמתם לטובה ממיקום הדירה או הבית כדאי לגשת למחלקת התכנון בעיריה שבאזור ולברר מהן התוכניות העתידיות לגבי הסביבה כדי שלא תקומו בוקר אחד ותגלו אתר בניה מאיים מול חלונכם או במקומות ירוקים שבשכונה.

מכיוון שבחירת בית כרוכה לרוב בשיקולים כלכליים, חשוב גם לקבל דו״ח מפרט טכני של תקינות הבית. אני רוצה להזהיר פה שהמחירים שהדו״ח הזה מספק בד״כ לא ריאליים וקרוב לוודאי שבסופו של דבר התיקונים יעלו יותר אבל חשוב לדעת על קלקולים סמויים שעלולים להיות במבנה. כדאי להתרחק ממבנה עם בעיות ביסודות, דליפה מהגג, נזקים של חרקים במבנה, רטיבות, בעיות אוורור, איטום, אסבסט וקני צרעות. תיקון בעיות אלו עלולים להיות יקרים וממושכים. גם צנרת ישנה זה עסק יקר מאוד.

חשוב גם לברר אם יש ועד בית (VVE), עד כמה הוא אקטיבי ומה התשלום החודשי המתחייב ממנו. לועד בית אקטיבי יש יתרונות אך גם חסרונות. החיסרון העיקרי הוא שכל מה שתרצו לעשות בחלק החיצוני של הבית, תצטרכו להתמודד קודם כל עם הועד ואח”כ עם העיריה. 

אם יש לכם חלומות על הרחבה ושינויים בחזיתות, כדאי שתבדקו את האפשרויות האלה לפני הרכישה כדי שלא תתאכזבו. עיריות שונות בקפדנותן מעיר לעיר אבל כלל אחד תקף לכולן, למונומנטים קשה לקבל אישורי בניה, אפילו חלונות עם זכוכית כפולה בעייתיים במקרים אלה.

לפי הפאנג שווי, הבית הוא ״אורגניזם בנוי״, המקיים עימנו, הדיירים, ועם הסביבה מערכת יחסים. לבית יש אנרגיה הנקראת צ׳י והיא אמורה לזרום בתוכו ומסביבו בנחת במעגלים. רבים מאיתנו יכולים מיד עם הכנסנו לבית להרגיש אם נוח לנו בו או לא, אם כי לא תמיד אנחנו יודעים להצביע על הסיבה. בכל זאת, יש גם אנשים רבים שפחות רגישים או שמושפעים מהריהוט והצבעים הנוכחיים של הבית ולא יכולים להרגיש את הבית מבחינה אובייקטיבית. 

לשם כך אתן פה כמה טיפים בסיסיים החשובים לזרימה טובה של צ’י:

חשוב לבדוק את גובה הבתים מסביב ואת אפשרויות ההצצה לתוך הבית. בהולנד החלונות גדולים כדי לאפשר חדירה מקסימלית של אור יום. זה פרט ארכיטקטוני שאני מאוד אוהבת אבל הוא מאבד מהיתרון שלו אם צריך לכסות את החלונות בוילונות יום ולילה כדי למנוע חדירה לפרטיות מהרחוב ומהשכנים. בית שסביבו בניינים מתנשאים גבוה מעליו חשוף להצצה פנימה. 

ואם מדברים על פרטיות, הקירות בבתים שנבנו לפני שנות השבעים אינם מבודדים ואפשר לשמוע כמעט כל מה שנעשה בבית השכנים, זה אומר שגם הם שומעים אתכם. אולי לא אכפת לכם כי בין כה וכה הם לא מבינים עברית אבל הם עלולים להגיב בצורה מאוד לא נחמדה כשמדובר בטונים גבוהים שמאפיינים אותנו הישראלים.

כאמור, חשוב שתהיה תחבורה ציבורית קרובה לבית אבל לא ממש מתחת לחלונות. בייחוד חשמליות ורכבות מרעישות מאוד בקרבת התחנה או בעיקולים. לתושבי אמסטרדם, אמסטלפיין והסביבה חשוב גם לקחת בחשבון את רעש המטוסים הממריאים והנוחתים. כדאי גם להיזהר מקרבה של עמודי חשמל גדולים שמפיצים שדה חשמלי.

צורת הבית

בפאנג שווי מחלקים את הבית, ולאחר מכן את חלקי הבית השונים לתשעה חלקים כמו בדוגמא למטה. לכל אזור מתאימים הצבע, החומר והאלמנט שלו – אם כל האזורים מתפקדים כמו שצריך, הצ’י זורם בבית טוב. לחלוקה זו קוראים פקואה. זו הסיבה שצורות הבית המועדפות הן ריבוע או מלבן המאפשרות לחלק את הבית וחדריו באופן שווה ובלי עודפים או חוסרים. לא כל עודף נחשב לבעיה; אם העודף קטן זה יכול דווקא להביא שפע בתחום אליו הוא מחובר. אני דווקא אוהבת בתים עם טוויסט בצורה אבל מודה בעובדה שהרבה יותר קל וזול לרהט חלל עם זוויות ישרות. 

עושר והצלחה רוח, עץ (קטן) כחול, אדום, סגול דרום מזרח עדינות, חדירה, התמדה 4	תהילה ומוניטין אש אדום דרום גמישות, הארה, דינמיות, אנרגיה 9	אהבה ושותפיות אדמה (גדולה) אדום, ורוד, לבן דרום מערב קליטה, מסירות, אהבה, גמישות 2
משפחה ובריאות רעם, עץ (גדול) ירוק וכחול (טורקיז) מזרח התעוררות, שורשים, חוסן 3	טאי צ’י אדמה צהוב וצבעי אדמה מרכז 5	יצירתיות וילדים אגם, מתכת (קטנה) לבן מערב רוגע, עליצות, שמחת חיים 7
ידע והתבוננות הר, אדמה (קטנה) שחור, כחול וירוק צפון מזרח שקט, מנוחה 8	קריירה מים שחור וטונים כהים צפון עומק, סכנה 1	תמיכה  שמים, מתכת (גדולה) לבן, אפור, שחור צפון מערב כוח, בטחון, הארה, יצירה 6

תחומי הפקואה

 

כניסה

תורת הפנג שוואי רואה בדלת הכניסה הראשית את פה הצ’י. בדומה לגוף האדם, שבו הפה מהווה כניסה למזון שממלא אותנו אנרגיה, כך גם הדלת היא מקור כניסה עיקרי לאנרגיה. 

כשנכנסים לבית, חשוב שהכניסה תהיה מאירת פנים ומכניסת אורחים. חשוב שיהיה מקום נוח לתליית מעילים ואולי גם לחליצת נעליים לאלה המקפידים בעניין. קיר חוסם מול דלת הכניסה עלול לחסום גם תחומי חיים שונים, מפני שהצ’י נחסם על ידי הקיר. עדיף שבכניסה לא יהיה מסדרון ארוך וחשוך.

כדאי שהמדרגות לא יהיו בקו ישר עם דלת הכניסה. תפקיד המדרגות להעביר את הצ’י בניחותא מקומה לקומה. כאשר המדרגות בקו ישר עם דלת הכניסה הצ’י עלול “לברוח” החוצה. המדרגות האידיאליות הן אלה הנוטות בשיפוע קל הצידה. 

חדר שינה

אנחנו מעבירים שליש מחיינו בחדר השינה ולכן חשוב לשים לב למיקומו, גודלו וצורתו כדי שנוכל לישון בביטחון ובנוחיות. בהולנד הרבה מהבתים בעלי סלון גדול אך חדרי השינה קטנים יחסית. עדיין חשוב לדמיין היכן תהיה המיטה? אם מתכננים חדר ילדים או עבודה, היכן יהיה השולחן? ישנם חדרים כל כך קטנים שיהיה קשה אפילו להציב מיטה בלי לחסום את כל החלל. חשוב לבדוק בחדרים בעליית הגג את גובה התקרה ואת מיקום הקורות. לא כדאי להציב מיטה מתחת לקורה וגם מאוד לא נעים לדפוק את הראש בתקרה כל פעם שקמים מהמיטה. בחדרי שינה, יותר מאשר בשאר החללים חשוב לבדוק את עניין הפרטיות מצד השכנים. 

מטבח – לב הבית

בסינית מנדרינית, המילה אוכל נשמעת כמו עושר. זה ממחיש את החשיבות שמייחסים הסינים למטבח ואת הקשר שהם עושים בין אוכל למצב חומרי. הסינים גם מאמינים שאם מכינים אוכל באהבה, האהבה מזינה את המשפחה במשך כל היום. אנשים אוהבים להתרכז סביב שולחן המטבח לא רק בגלל המזון המוגש עליו, אלא גם כיוון שהמטבח מהווה מעין מגנט רגשי. אני בטוחה שרובכם מסכימים בנקודה זו עם הסינים 😃. 

מטבח באופן כללי צריך להיות מאוורר ומואר היטב. בהמון בתים בהולנד, בייחוד בבתים ישנים, אין במטבחים מקום לשולחן אוכל או להתכנסות משפחתית. מומלץ במקרה הזה להתייעץ עם אדריכל.ית לאפשרויות הרחבה. אם אין אפשרות או רצון להרחבה, כדאי שתהיה פינת אוכל מרווחת ונגישה מכיוון המטבח. אני מציינת פה נקודה חשובה כי בהרבה בתים כאן פינת האוכל דיי רחוקה מהמטבח.

חדר האמבטיה, חדר רחצה הוא מקום הצטברות של הרבה לחות ולכן עדיף שאחד מקירותיו יהיה קיר חיצוני עם חלון אוורור יעיל. אם בית חלומותיכם לא התברך בכזה חדר אמבטיה, עדיין דאגו שהחדר יהיה מאוורר היטב. 

לגבי גינה או מרפסת, בישראל, אנחנו  בדרך כלל מחפשים את הצפון לקרירות וצל, קחו בחשבון שפה תרצו גינה או מרפסת הפונה לכיוון דרום או דרום מערב. רוב ימות השנה השמש, גם אם מאירה, לא ממש מחממת. כמעט תמיד יש רוח וכשהיא באה מהצפון או מהמזרח היא קרה מאוד.

לסיום

כשאתם מסתכלים על תמונות של בתים, הסתכלו גם על התוכניות. בהולנד הבתים נמכרים בעזרת מתווכים והתמונות המפורסמות באתרים השונים צולמו על ידי צלמים מקצועיים ועדשות רחבות שדרכן החללים נראים הרבה יותר מרווחים מהמציאות. הצצה בתוכניות ובמידות של חדרי הבית תחסוך לכם הרבה זמן ואכזבות.

מלבד מ״ר כללי של הבית בידקו גם את ניצולו של כל מטר. יש המון בתים שבנויים עם חללים לא פונקציונליים או מבוזבזים כמו חללים גדולים שאי אפשר להשתמש בהם בצורה טובה בגלל כמות הדלתות, חלונות, עמודים ושאר אלמנטים ארכיטקטוניים מוזרים.

מומלץ בחום להתייעץ עם אדריכל או מעצב פנים לפני הרכישה.

לסיום אני מצרפת באהבה נוסח חיובי ומשמח של ברכת הבית עפ”י דרך הפנג שואי: 

המשך ישיר לבלוג הקודם, אשר עסק בנושא תחילתה של אדריכלות פנים, אתמקד הפעם בנושא היחסים הבין אישיים, בין האדריכלית/ מעצבת פנים והלקוח. אני מדברת בלשון נקבה כי אני אישה, אך מכלילה בדבריי גם את הגברים במקצוע כמובן. 

>>> עדכוני קורונה: המצב ביעדי נופש פופולריים ועוד עדכונים 
>>> מאסטריכט הבירה של הדרום, המלצות למקומות שלא כדאי לפספס

מבחינת מערכת היחסים בין המעצבת והלקוח, להתרשמותי, מעצבת טובה היא מי שביכולתה להיות קשובה לצרכי הלקוח, ללמוד את סגנון החיים וכמו כן את התפקוד הכללי והספציפי בבית הלקוח. חלל מעוצב חשוב שיהיה הן מקום פונקציונלי למשתמש והן יפה מבחינה עיצובית. כשאני מדברת על פונקציונליות, אני לא מתכוונת באופן הכללי, אלא באופן מאוד ספציפי למשתמש.  אשתף אתכם בשתי דוגמאות אשר מסבירות את חשיבות ההקשבה לצורכי הלקוח. הראשונה בנושא חדר האמבטיה והשניה קשורה למיקום מכונת הכביסה.

חשוב לברר גם במה אין צורך

אתחיל בדוגמא של חדר האמבטיה: עיצבתי חדר אמבטיה המתוכנן לשימוש עבור שני ילדים. החדר נמצא בקומה העליונה בבית, ללא חיבור למים חמים, כאשר חיבור צינורות מים לחימום המרכזי אינו מעשי. נשאלות מספר שאלות כמו, מהם הרגלי הרחצה של הילדים? האם הם מבלים שעות תחת זרם המים החם (כמו בנותיי המתבגרות) או מקלחת זריזה מספיקה להם? או אולי משהו באמצע דיי מספק… נושא זה חשוב, ויכריע לגבי גודל הבוילר שהם צריכים. הצעד הבא בדרך כלל הינו, שאלת הרדיאטור בחדר. בצורה פונקציונלית רגילה הייתי מחפה את הרדיאטור עם כיסוי אסתטי כדי שלא יפריע, אך התברר שהמשתמשים בכלל לא צריכים חימום בחדר האמבטיה, אז כל נושא זה ירד מהפרק. חשוב כמובן לדעת גם במה אין צורך.

ואז הגיעה שאלת גודל הרהיט לכיור. שני ילדים בחדר אמבטיה לא גדול,  מה הם צריכים? מה גודל האחסון שהם צריכים? יש לנו נטייה להסתכל במגזינים ובאתרי עיצוב ולהתייעץ עם משפחה וחברים ולהחליט, חשוב מאוד לשאוב השראה ממקורות אלה, אך לדעתי חשוב גם לדייק זאת יותר ולשאול מה את/ה צריכה לאחסן? מה הריטואל שלך בחדר האמבטיה? או לפי הדוגמא שלנו, מה הריטואל של הילדים בחדר האמבטיה?  גם אם נראה שיש מקום לרהיט גדול, לא בהכרח צריך למלא את כל החלל אם אין מה לאחסן בו.

כעת נתקדם לנושא האריחים, כמה חיפוי צריך? האם מבריק או מט? איזה צבע? איזו צורה? כמו כן חשוב מאוד לבדוק, כמה זמן משקיעים בניקיון החדר. אריחי קיר מחוספסים עם בליטות, דורשים יותר השקעה וזמן ניקיון מאשר אריחים חלקים. כל שאר השאלות קשורות יותר בטעמו האישי של הלקוח, היבט סובייקטיבי שהמעצבת קשובה לו.

>>> החיים כמשל – איתמר גלבוע מפסל את מרכיבי חייו
>>> בית מונדריאן – במדריך המלא

המעצבת משמשת גם כמגשרת

מעבר לקשר הקרוב אשר נבנה עם הלקוח כדי להבין את צרכיו ואת דרך תפקודו בבית, בל נשכח שלפעמים מדובר בשני אנשים שונים לחלוטין המתגוררים באותו הבית, עם דעות שונות וטעם אישי שונה. כאן נכנס התפקיד של המעצבת גם בתור מגשרת. אחרי הכל, כל דיירי הבית צריכים להרגיש בנוח ולא רק אחד מהם.  

כיצד נעשה הגישור, אתם בטח שואלים, אתאר זאת על ידי הדוגמא השניה, שהיא חדר הכביסה. ברגע שראיתי את תוכניות הבית הייתה לי כבר דעה היכן כדאי למקם את מכונת הכביסה והמייבש, אך היא לא התקבלה על ידי דיירי הבית, באותו הזמן. עיצוב זה עניין של תהליך שמתלבש ומתגבש במהלך העבודה יחד. לפעמים רעיון טוב, צריך להתבשל, לעיתים מה שהמעצבת רואה, מתוך שנות ניסיונה המקצועי, לא תמיד מתקבל מיד בצד השני וזה בהחלט ברור ומקובל. 

השאלה הראשונה שנשאלת היא, מי עושה את הכביסה בבית, מי מקפל ומי שם בארון? אני מניחה שברוב הבתים זו תהיה האישה, אך כמובן שיש יוצאים מהכלל. אחרי שיודעים מי המבצע/ת מגיעות השאלות של כיצד מתנהל כל התהליך? האם יש הרבה כביסה? האם יש שימוש במייבש? האם ההעדפה היא לתלות על חבל? כמה זמן לוקח מהרגע שהכביסה יבשה ועד שהיא מקופלת ומסודרת בארון? האם נוהגים לגהץ את הכביסה? האם מכבסים ביד? היכן בני הבית שמים את הכביסה המלוכלכת? האם זה מקום מרכזי? האם הכביסה מיד ממוינת לצבעוני ולבן? או שלכל אחד מדיירי הבית יש סל כביסה משלו? ובכלל מה חשוב שיהיה בקרבת מקום? כמה שטח איחסון הם צריכים? לא תמיד כולם יודעים את התשובות להכל, לפעמים יש פתח להצעות.

אחרי ששאלות אלה נענו, מגיע שלב העיצוב ופה התעוררה המחלוקת, היכן להציב את המכונות ומה צריך שיהיה לידן. כמובן שזו שאחראית על כל תהליך הכביסה צריכה להחליט בעניין לדעתי, אבל במקביל חשוב מאוד להקשיב טוב לצד השני ולשמוע את נקודת מבטו ולעזור להגיע להסדר שיתקבל על דעת שניהם. במקרה שלנו הגבר חשב שהמכונות צריכות להיות ליד המרפסת והכיור. בתנאים של ישראל זה נשמע מאוד הגיוני. אבל מה? אנחנו בהולנד, בה רוב ימות השנה יש או גשם או סיכוי לגשם ולא רק גשם, יש גם רוחות שמשנות כיוון בכל רגע. פרט זה לא היה מופנם אצלם כיוון שהם עדיין לא גרים בהולנד. אז כמה ימים בשנה אתם יכולים לתלות את הכביסה בבטחה בחוץ? ברור שצריך אלטרנטיבה. מה גם שהמיקום ליד המרפסת מאוד מוגבל: בארון, בלי מקום לסל כביסה או להנחת כביסה יבשה שתחכה לזמן קיפול וגיהוץ.

כאשר מקשיבים טוב, ואחר כך נותנים הסבר הגיוני למה כדאי להציב את המכונות במקום שיהיה לאשתו יותר נוח, עם הבטחה שיהיה גם כיור ליד, דואגים שכל התהליך יהיה נוח וללא לחץ. חשוב לתת את הזמן לחשוב, לעכל ולהחליט, מן הסתם ההגיון ינצח.

העיצוב מתחבר גם לנפש האדם

בצורה כזו אפשר לעבור בכל חלל וחלל בבית ולבדוק את אופן השימוש הספציפי של המשתמשים. יש כאלה שאוהבים לבשל ויש כאלה שלא, יש כאלה שאוהבים לצפות בטלוויזיה בחדר השינה ויש כאלה שממש לא רוצים. יש כאלה שאוהבים ספה שוקעת ועמוקה עם מקום להתפרס ויש כאלה שאוהבים ספה שקל לקום ממנה. חשוב מאוד לדעת שאין נכון או לא נכון, אלא זו דרך ח

יים והעדפות לגיטימיות הן הקובעות. כשיש חילוקי דעות, תפקידה של המעצבת לנסות ולמצוא פתרונות שיניחו את דעת כולם. זו אומנות הגולשת מגבולות העיצוב והיופי ומתחברת יותר לנפש האדם, מה שהופך את המקצוע הזה לכל כך מעניין בעיניי.

כדי להגיע לתוצאות אופטימליות, חשוב ללוות כל פרויקט מהתחלה ועד הסוף. אבל כאשר מדובר ברילוקיישן, התפקיד של הגישור עובר גם לפסי גישור נוספים, כמו גישור על שפה ותרבות. כולנו יודעים, שינוי ארץ מגורים ומעבר למדינה אחרת, יכול להשפיע על דרך חיינו ולשנותה. לעיתים מה שהתאים עד כה, לא בטוח שיתאים גם בהמשך. 

כמי שגרה בהולנד כבר 25 שנים, דוברת את השפה ומכירה את התרבות, אני עוזרת ללקוחותיי לגשר גם על פערים אלה. 

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואעזור לכם להרגיש בבית גם כשאתם רחוקים ממנו כ 3,500 ק”מ.

>>> לכל הבלוגים של נופי

משחר ההיסטוריה, מאז שאנשים הפסיקו לנדוד והתיישבו במקום אחד, הם התחילו לבנות בניינים. הבניה השתכללה עם השנים וממבני בוץ וקש עברנו לבתי אבן ולאחר מכן בטון וברזל. במרוצת ההיסטוריה נבנו בניינים מרשימים ביותר שגורמים לנו השתאות עד ימינו אלה.

>>> קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, יום אחרי יום
>>> הנורמלי החדש – ממשלת הולנד בחוקים חדשים למצב הקורונה

>>>לכל הבלוגים של נופי

אנשים תמיד דאגו לקשט את בתיהם אם כי בתחילה, החללים היו מאוד פונקציונלים: מקום לישון, מקום לבשל, לאחסן את הפריטים הספורים שהיו ברשותם ומקום לאגירת מזון לימי החורף. אך גם אז הם רקמו, ארגו וציירו כדי לקשט את סביבתם. גם במבנים כמו מקדשים ומקומות קבורה ניכר הצורך בקישוט ועיצוב בעזרת ציורי קיר ועבודות פסיפס. בזמן האימפריה הרומית נבנו תשתיות ענק מפוארות ומרהיבות. 

בניינים תמיד ייצגו כוח והשפעה וכך גם עיצוב הפנים, אבל כל העבודה היתה בידיי האדריכל, הבנאים והאומנים. לא היה מישהו מיוחד שהיה ממונה על ההרמוניה בחלל הפנימי. 

ארמון ורסאי – לא גדוש לכם מדי? 

דוגמא טובה לתפקיד החשוב של עיצוב הפנים ויחד עם זאת עומס של פאר והפגנת כוח הוא ארמון ורסאי העצום והמפואר, שהקים לואי ה-14 שהיה פטרון של אמנות ואדריכלות. הוא קישט וריהט את הארמון בעושר ובהידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם, והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה  הנאו-קלאסיזם הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד.

ורסאי הוא הפלא האדריכלי של המאה השבע-עשרה שכולל את הפארקים והגנים, המפלים והמזרקות, ומסיבות החצר הכמעט

אינסופיות שלו, ובכך יצר אורגיה לעין ולנפש. הלבשת החללים השונים של הארמון נחלקה בין החללים שנועדו לגברים והיו

צריכים לשדר כח ועוצמה לחללים ששימשו נשים והיו צריכים להיות כמה שיותר מקושטים ועם זאת לשדר רכות. 

בכלל, כל החללים בארמון היו מצופים בשטיחים עמוסי פרטים ומרוהטים בכמות כזו של רהיטים, שהיתה גורמת לעין המודרנית שלנו ״מחנק״. תוצר של אוסף לא מבוקר של יצירות אומנות, רהיטים ופרטי אדריכלות שכל אחת ואחד מהם היו יצירות מופת אבל יחד הניבו מין עומס וגודש. 

 

תחילת דרכה של אדריכלות הפנים הפונקציונלית 

הנדריק פטרוס ברלאחה היה אדריכל הולנדי בתחילת המאה ה-20 שהושפע מהזרמים המודרניים של אותה תקופה כמו הבאוהאוס, דה סטייל (סגנון עליו כתבתי בבלוג הקודם), האדריכלות הפונקציונלית של פרנק לויד ולה קורבוזיה. וכמו מוריו Gottfried Semper ו Violet-le-Duc גם הוא חשב על אדריכלות בצורה יותר פונקציונלית ונקיה ואת האלמנטים הקישוטיים שלו הוא לקח מתוך החומר עצמו. הבניינים שלו מאופיינים בעיקר בטכניקת בנייה חדשנית של שימוש בלבנים, חללים מוארים ובצבעוניות מינימליסטית ושקטה.

התרומה הכי חשובה שלו היתה בכך שהוא שינה את דרך המחשבה שלנו. אם עד אז בנו בניינים מפוארים מבחוץ והשימוש הפנימי הגיע אחר כך, ברלאחה עיצב את הבניינים שלו מבפנים כלפי חוץ. מתוך הפונקציונליות של החללים הפנימיים נוצרה הקליפה החיצונית. הוא לימד אותנו שהחלל הפנימי על צורתו וצבעיו משפיעים על נפש האדם ובכך המציא את המונח binnenhuisarchitect שבתרגום לעברית זה אדריכלות פנים. 

אחת מיצירות המופת של ברלאחה הוא מוזיאון האומנות בהאג. אני לא חובבת מוזיאונים באופן כללי, אבל זה מוזיאון ששווה לבקר בו, ורק בכדי לחוות אדריכלות פנים וחוץ במיטבן. במוזיאון תראו עוד דוגמא לעיצוב בהשראת הזרם ׳דה סטייל׳ האהוב עליי כל כך. בבניין זה לא רק השימוש בצבעים הוא גאוני לטעמי, אלא גם החללים המרווחים המוארים באור טבעי. אם תשאלו אותי באיזה חלל הייתי מוכנה לגור, באחד בחדרי ארמון ורסאי או במוזיאון האומנות, אין ספק שאבחר באחרון.

אדריכלות פנים – לגמרי הולנדי 

למרות שאת מקצוע אדריכלות הפנים אפשר לתרגם לשפות השונות, הלכה למעשה רק בהולנד אפשר ללמוד אותו כלימודים גבוהים. אדריכלות פנים זהו מקצוע רשמי מאז שנת 1979, ומאז 1983 אפשר ללמוד אותו כלימודים אקדמיים כאן בהולנד. בכל שאר המדינות, כולל ישראל אין אפשרות ללמוד אותו, אתה הופך או למהנדס/אדריכל בעל תואר או בעל הסמכה מקצועית של מעצב פנים עם סיום קורס של מספר חודשים.

כשהגעתי להולנד לפני 25 שנים, החלום שלי היה להיות פסלת ואם אפשר אז בזכוכית. מכיוון שבתקופה ההיא לא היו לימודי תואר בתחום הזה, התחלתי להסתכל סביב. לא הייתי צריכה להרחיק מדי, כי אביו של בן זוגי היה אדריכל פנים. כך גיליתי את המקצוע הזה והוקסמתי! בעצם, בשבילי זה כמו לפסל, אבל בקנה מידה גדול יותר ומבחר חומרים בלתי מוגבל, שהרי אם תחשבו על זה, כל חלל הוא בעצם אובייקט לפיסול. הערך המוסף שבבחירתי באדריכלות פנים הוא עצום, אני לא יושבת לבדי בסטודיו ומפסלת בתקווה שמישהו ירצה לקנות ממני את הפסל, אלא אני נמצאת באינטראקציה מתמדת עם אנשים ,שבסופו של תהליך העיצוב אין יותר מתגמל מלראות אותם אוהבים את היצירה. 

אז אם יש לכם חלל שמצריך יד ודמיון של פסלת וניסיון של אדריכלית פנים – אשמח לעזור לכם 🙂

הקוד הגנטי של העיצוב ההולנדי

היום אני רוצה לכתוב לכם מאמר קצת שונה ולשתף קצת עליי ובמעט מהדברים שאני אוהבת בכל הקשור בעיצוב וארכיטקטורה כאן בהולנד.

הגעתי להולנד לפני כמעט 25 שנים, לא עלה בדעתי שאהיה אדריכלית פנים, חשבתי שאהיה פסלת בזכוכית או מעצבת אופנה. גדלתי בארץ ובואו נודה, רוב הבניינים בישראל לא מעוררים השתאות או את יצר הדמיון ולפני 25 שנים, על אחת כמה וכמה. 

לכל הבלוגים של נופי
קורונה בהולנד: כל העדכונים
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

מה שמשך אותי במיוחד פה בהולנד, היתה הצבעוניות. אם בישראל רוב הבתים היו מסויידים בצבע לבן מבפנים ומבחוץ או מצופים באבן בהירה, כאן, הקסים אותי השוני, הצבעוניות והצורות השונות. התרשמתי מחזית הבתים, הבנויים בעיקר מלבנים ורובם בגוונים אדמדמים וכשמטיילים ברחובות, מביטים ורואים צבעים רבים נוספים ואלמנטים מיוחדים והצבעוניות קיימת גם בתוך הבתים פנימה. 

כשאמרתי לבן זוגי ולאביו, שגם הוא אדריכל פנים, שאני רוצה לצבוע את קירות ביתנו בצבע לבן, הם פשוט הזדעזעו! והסבירו שזה צבע קר ולא מתאים למגורים. היום כשאני נכנסת לאינסטגרם אני שואלת את עצמי לאן נעלמו הימים האלה?

פה התעוררה נפש הפסלת שבי, שראתה את האפשרויות הטמונות באדריכלות ומה שמשך והקסים אותי, היתה האפשרות לעבוד עם כמות בלתי מוגבלת של חומרים. לא רק זכוכית, לא רק חימר אלא קשת רחבה ומתחדשת של חומרים. אין לכם מושג כמה זה הלהיב אותי. אבל זאת היתה רק ההתחלה ועם השנים כשנחשפתי לזרמים של אומנות משנות העשרים והשלושים ובמיוחד לזרם הנקרא דה סטייל מצאתי את עצמי בעולם חדש וקסום.

אז מה זה הזרם הזה?

דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: ‘הסגנון’) היתה תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד.

הקבוצה ניסתה ליצור אידיאל של הרמוניה וסדר. הם דגלו באמנות מופשטת וטהורה מתוך מגמה לצמצום כל אובייקט עד לצורה ולצבע הטהור. עקרונות התנועה היו השימוש בקווים אנכיים ואופקיים בלבד ושימוש בצבעי היסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור). הקשר בין הקו והצבע היה בדרך כלל: קו אופקי – כחול: כמו קו האופק של הים, קו אנכי – צהוב: כמו קרני השמש הניצבות לאדמה, שחור ולבן כצבעים נייטרליים העוזרים לקומפוזיציה ואדום כצבע מיוחד. אתם בטח מכירים את העבודות של מונדריאן מהתקופה הזו אבל אני דווקא התאהבתי בחריט ריטפלד שהתבלט בקבוצה בתחום העיצוב והאדריכלות. עבודותיו, היוו את הפרשנות התלת-ממדית של דה סטייל והדגישו את הקו והמישור העצמאיים במרחב ולא את הנפחיות והמאסה. 

אז מה משך אותי כל כך בעבודות שלו? זה לא רק הצבעים! יש עוד אלמנט שאני מאוד אוהבת באומנות. בציור אני הכי אוהבת את הסגנון הסוריאליסטי, כל פעם שאת.ה מסתכל.ת את.ה מגל.ה אלמנטים חדשים שלא ראית לפני. אם תרצו, אספר לכם בפעם אחרת על אהבתי ל M.C Escher.

בשאר תחומי האומנות אני אוהבת עבודות דינמיות, שאינן סטטיות. אם מסתכלים או מזיזים אותן הן משנות צורה. אולי כבר שמתם לב לזה אם קראתם את המאמר שלי על רהיטים פונקציונליים. זו גם אחת הסיבות מדוע אני כל כך אוהבת זכוכית, היא משנה פנים כל פעם שמסתכלים עליה מזווית או תאורה שונים.

חריט ריטפלד היה הראשון שיצר חללים כאלה. המאסטר פיס שלו היה בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröderhuis) שנבנה באוטרכט ב-1924 עבור לקוחה בשם טרוס שרדר (Truus Schröder), שהזמינה את הבית עבורה ועבור ילדיה. היא ביקשה שהבית יהיה במידת האפשר ללא קירות פנימיים.

את קומת הקרקע ניתן עדיין לראות כ”מסורתית” – מטבח ושלושה חדרי שינה המסודרים סביב גרם מדרגות מרכזי. הקומה השנייה, היא זאת ששינתה את פני ההיסטוריה והשפיעה על סגנון האדריכלות עד ימינו, במקום אוסף סטאטי של חדרים יש חלל פתוח, דינמי ומשתנה. אזור המגורים הוא חלל פתוח גדול, שהאזור היחיד בו המוקף קיר הוא חדר האמבטיה והשירותים. במטרה לחלק את החלל לחדרים הוקמה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים. כאשר כל המחיצות סגורות מתקבלת קומה ובה שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וסלון. בין מצב זה לבין המצב הפתוח לחלוטין ישנם צירופי מחיצות שונים רבים מאוד, שלכל אחד מהם חוויית חלל שונה.

חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים המנותקים בכוונה זה מזה ונראים כגולשים זה על פני זה – המטרה היא למנוע תחושה של מסה תלת ממדית במבנה, ולהגדיר גם את חללי הפנים בעזרת המישורים והקווים בלבד. לכל רכיב כזה, בהתאם למאפייני “דה סטייל”, צורה, צבע ומיקום מדויק משלו. כתוצאה מכך התאפשרה יצירתן של כמה מרפסות. הצבעים נבחרו במטרה לחזק את תחושת הפלסטיות של החזיתות – משטחים בלבן ואפור, משקופים ומסגרות בשחור ואלמנטים קווים שונים בצבעי יסוד.

חייבת לציין שלמרות האיכויות האדריכליות שלו, אני שותפה לדעת אלה החושבים שהמיקום של המבנה לא אופטימלי ביחסו עם סביבתו; הבית נבנה במרכז שכונה עם בתים בסגנון מסורתי ואחיד וחלקו האחורי צמוד בקיר משותף לאחד מבתים אלו. צורתו של הבית משתלבת באופן חסר הרמוניה ואף צורם ולדעתי היה ניצב הרבה יותר טוב במקום פתוח. 

אם לא ביקרתם עדיין בבית הזה, אני מזמינה אתכם לשים אותו ברשימת must visit, גם אם אתם לא אומנים אני מבטיחה לכם שהוא ישאיר בכם רושם בלתי נשכח.

ואם אתם רוצים לבקר בעוד בנין שלדעתי ללא ספק קיבל את השראתו מהטכניקה של ריטפלד, זה בניין הספריה בטילבוך הנקרא LocHal וזכה גם הוא בפרסי אדריכלות. זהו האנגר ישן לקטרים, שהוסב לספרייה, ובין יתר פרטי האדריכלות המרשימים, מחלק את החללים בעזרת מסכים ענקיים בצורה דינמית.

אז מי עדיין מפחד מאדום כחול וצהוב?

 

לאחרונה יצרה איתי קשר צלמת לשיתוף פעולה. היא חשבה שאולי אוכל לשלב את הצילומים שלה בחללים שאני מעצבת. איזו בקשה צנועה זו היתה מצידה, לתלות צילום על הקיר זה כמעט פאסה. פתאום קלטתי שאפילו צלמים מקצועיים לא מודעים לאפשרויות הרבות שיש לטכנולוגיה הדיגיטלית כיום כדי להפוך כל חלל להרבה יותר אישי. למעשה אפשרויות ההדפסה הן בלתי מוגבלות, אפשר להדפיס על כל חומר: טפט לקיר, בדים לוילונות, רהיטים, מפות שולחן מצעים ועוד. אפשר להדפיס על שטיחים, אריחים, ויניל, פנלים מעץ, זכוכית או פורמייקה. אפשר לבנות קירות חוצצים למשרד, פאנלים אקוסטיים, דלתות ומשטחי עבודה. אפשר אפילו להשתמש בתמונה לתאורה בהדפס על אהיל או זכוכית: אולי ראיתם כאלה פאנלים של תאורה אצל רופא השיניים שלכם?

קורונה בהולנד: כל העדכונים
ערוץ היוטיוב של דאצ’טאון 
לכל הטורים של נופי

תמונה מעניקה מייד לכל חדר אווירה שונה. בין אם לקישוט הבית שלכם או למשרד, חנות או מסעדה – עם תמונות תוכלו לתת לכל חלל או חפץ ייחודיות. במיוחד כשהתמונה “תלויה” במקום או בצורה לא צפויים ולוכדת את העין.

היום אני רוצה להתמקד בחדר השינה כדוגמה, אך אפשר ליישם את הרעיונות האלה בצורה זו או אחרת גם בחללים אחרים כיד הדמיון הטובה. חדר השינה זהו חדר הפנטזיות והחלומות, האם אתם יכולים לתאר לעצמכם לממש את החלום?

האם אתם אוהבים לישון בטבע? או שאתם מעדיפים בתי מלון נוחים והדורים? אם אתם כמוני, אוהבים את הטבע אבל גם מיטה רכה, אז הנה לכם הפתרון האולטימטיבי. אני בטוחה שעכשיו, אחרי 5 שבועות שאתם סגורים ומבודדים בבית עוררתי את סקרנותכם 🙂 איזה כייף!

אז עיצמו עיניים ותארו לכם מקום בטבע שהייתם רוצים לבלות בו: חוף ים עם חול לבן ומים טורקיז? יער קסום בסתיו או באביב? שדה פרחים או קני במבוק? הרי ההימלאיה או דווקא מדבר סיני? ברוב התמונות באינטרנט של עיצוב חדרי שינה, תראו תמונה כזו דווקא מאחורי המיטה וזה באמת יפה, נותן אווירה ומושך את העין כשנכנסים לחדר, אך מה תאמרו אם אומר לכם שבעזרת תמונה (פנורמית) אתם יכולים להפוך את כל החדר שלכם למקום קסום ולא רק קיר בודד? נשמע לכם משוגע? או דווקא פנטזיה ?

אז בואו נראה, בהולנד יש המון עצים וירוק, כשהשמש זורחת הכל נראה כמו גן עדן, אבל מה? מזג האויר כאן בלתי צפוי, קר וגשום גם בקיץ (בכל אופן לי), ולבלות בקמפינג אני מוכנה רק עם גילי והקהילה המטיילת שלה. אבל בואו נודה שבקתה יבשה עם מיטה, מתאימה יותר ממזרן לח באוהל עם שירותים בצד השני של הקמפינג ומים חמים במשורה. אני מפנטזת לי עכשיו על מקום הקמפינג האחרון שלנו עם הקהילה המטיילת וחולמת להביא את המקום הקסום הזה אליי הביתה. 

אז איך עושים זאת? 

לוקחים תמונה שממש אהבנו, שצילמנו בעצמנו או שמצאנו באחד האתרים כמו shutterstock ומדפיסים אותה על טפט לקיר, יש לכם חלון או שניים? אפשר להמשיך את התמונה גם לוילונות. יש לכם גם ארונות? אין בעיה, אפשר להדפיס גם על הדלתות של הארונות. אפשר להמשיך את האוירה עם שטיח בצבע אדמה, דשא או פרחים, להוסיף שמיים וכלי מיטה התואמים את הפנטזיה. רואים את התמונה?  

אז ספרו לי, מה הפנטזיה שלכם? איזה חדר אתם הייתם רוצים? סקרנית לשמוע.

צילום תמונה הראשית: אורי נודלר ז”ל 

עיצוב בית הולנדי: הגודל לא קובע, הבחירה הנכונה כן

במאמר הקודם דיברתי על מטבחים קטנים, אבל האמת שלא רק המטבח קטן בבתים ההולנדים, נכון?
מה שמצחיק זה שלכל מילה יש להולנדים לשון הקטנה (je), אבל כשהם מדברים על חדר שינה בגודל של 2X2 מטר, הם קוראים לזה אשכרה חדר.

סיפרתי לכם במאמר הראשון שלי על בחירת הבית שלנו בזכות האור הרב שנכנס בכל שעות היום (כשיש אור :-)), אך הפרמטר של גודל החדרים היווה גם הוא משקל בבחירת הבית שלנו. שני חדרים בגודל של 16.5 מ“ר היו אטרקציה די רצינית. התפשרנו על מטבח וסלון קטנים תמורת חדר שינה וחדר משרד מרווחים. אז לא הפריע לנו שהחדר האמצעי צנוע במידותיו שהרי הוא היה מושלם לחדר ארונות. 

אתם בטח יכולים להבין אותנו, שלא חשבנו אז לעולל זאת לילדתנו המתוקה, ולשכן אותה במקום שאנחנו קוראים לו חדר ארונות או תא… אבל מה? כשזה הגיע למצב שצריך לעשות הפרדת כוחות עם אחותה, אחרת יישפך פה דם, נאלצתי להשתמש בכל היצירתיות שלי ולהפוך ארון לחדר. טוב שזה קרה אחרי שכבר רכשתי ניסיון בעיצוב חללים קטנים, ואיך עשיתי זאת אתם שואלים? אספר מיד.

>>>קורונה בהולנד: כל העדכונים

>>>הקוד הגנטי של העיצוב ההולנדי

>>>ערוץ היוטיוב של דאצ’טאון

הגודל לא קובע 

אני יכולה לומר לכם שהמחמאה הכי גדולה שקיבלתי לפני מספר שנים היתה כשהחלפנו בתים. מעשה שהיה כך היה:

חברה יקרה עם הפרעות קשב וריכוז כבדות סידרה לנו החלפת דירות עם שכנתה בלב ליבה של תל אביב, ממש צמוד לתאטרון הבימה. עד לרגע ההגעה של השכנה של חברתי לביתנו הצנוע לא הבנתי שמדובר בשש נפשות שעומדות לאכלס לנו את הבית! הייתי בטוחה שמדובר באישה אחת מבוגרת ורק חששתי איך היא תעלה ותרד במדרגות ההולנדיות הטיפוסיות, המבין יבין.

כשהגענו לדירתה המרווחת בתל אביב חשבנו לעצמנו איך שפר מזלנו וקיבלנו  בית כזה ע נ ק במיקום נהדר. ואז התחילו גם רגשות האשמה: מה היא (ואחר כך כשנודע לנו – מה הם!) קיבלו בתמורה. כשחזרנו כל אחד לביתו, היא סיפרה לחברתי איזה בית מדהים ומרווח יש לי. 

אז מה הפואנטה פה? שהגודל לא קובע – הבחירה הנכונה כן.

איך אני עושה את זה? הקוד הראשון זה טרנספורמציה, הקוד השני זה כמה שפחות – זה יותר, כלומר להימנע בכל מחיר מגודש של רהיטים ואביזרים.

שיטת הריהוט הרב שימושי ודרכי אחסון יצירתיים

במאמר זה אספר לכם על שיטת הריהוט הרב שימושי ודרכי אחסון יצירתיים.

נתחיל בסלון: בהרבה חדרי מגורים כאן בהולנד, יש צורך למקם גם את פינת האוכל. אז תתארו לכם פינת ישיבה, פינת אוכל ואולי גם פינת מחשב בחלל של 25-30 מ“ר.כל רהיט שנכנס לחלל כזה צריך שיהיה לו ערך מוסף:

שולחן סלוני יכול להיות בצורת הדום לרגליים, עדיף עם אופצית אחסון. אם זה הדום עם ריפוד רצוי שיהיה עם מגש תואם שאפשר להניח עליו כיבוד בשעת הצורך. אפשר שיהיה בצורת ארגז ויהפוך לשרפרף כשצריך או שפשוט יהיה נייד. בבתי שלנו למשל, יש שני ארגזים קטנים המכילים פאזלים של הבנות ושאר פיצ’פקעס. הם עומדים רוב הזמן לצד הספה. כשבאים אורחים הם מועברים לקדמת הספה והופכים לשולחן סלוני לכל דבר. כאשר מספר האורחים הבאים לארוחת ערב עולה על שישה, הם הופכים לשני מקומות ישיבה.  

אני ממליצה לדאוג לכסאות אוכל נוחים לישיבה ארוכה, אך לא יותר מידי כבדים כדי שיהיו נוחים להזזה. כך הם יוכלו לשמש מקומות ישיבה נוספים בחלל המגורים, למשל בפינת ישיבה כמו במקרה שלנו שיש מקום רק לספה אחת.

אם ביתכם קטן ואין לכם חדר אורחים, מומלץ לדאוג שהספה בסלון תיפתח למיטה זוגית. במקרה כזה כדאי לבחור ספה ללא כפתורים וגם שלא תהיה מחולקת למושבים לשם נוחיות שינה מירבית. אם יש לספה גם ארגז אחסון, זכיתם בלוטו. למותג – Innovation Living לדוגמא יש ספות מעוצבות הנפתחות למיטות זוגיות.  

  

אני מאוד אוהבת שולחנות אוכל עגולים בחללים קטנים. סביב שולחן בקוטר של 120 ס״מ עם רגל במרכז, יכולים לשבת בשעת הצורך אפילו 8 סועדים. 

לזכוכית יש יתרונות וחסרונות: בחלל קטן, זכוכית נותנת הרגשת מרחב כך שאם שולחן האוכל עשוי מזכוכית, הוא תופס פחות מקום בעין. יתרון נוסף זה שהוא קל לניקוי ולא רגיש לכתמים. החסרון של שולחן זכוכית, בייחוד במשפחות עם ילדים, אלו טביעות האצבעות – שנראות לעין לא רק בחלק העליון של המשטח אלא גם בתחתיתו – ראו הוזהרתם. 

אם אתם צריכים עוד מקום אחסון ויכולים לדחוס לחלל עוד ארון, עדיף שייטמע בסביבתו או שיבלוט כ- eye catcher. אם בחרתם באפשרות הראשונה כדאי שיהיה פשוט ובצבע הקיר (בהיר). אם בחרתם באפשרות השנייה, תדאגו שזה יהיה הרהיט היחיד שבולט בחלל. 

בדצמבר האחרון הפתעתי את עצמי והצלחתי לארח 15 נשים מקבוצת ”נפגשות בסלון“. לכולן היה מקום לשבת במעגל, היו שולחנות לכיבוד וחלל פנוי במרכז, כל זאת בזכות השימוש הנכון ברהיטים. 

חדרי שינה 

אם מדובר בחדר שלכם או של ילדיכם אני ממליצה תמיד על מיטה עם אופציה לאחסון. כמו שאי במטבח זה שדרוג בלתי רגיל לאחסון, כך גם החלל מתחת למיטה. תחשבו על זה שהמיטה שלכם בגודל של לפחות 1.60×2.00 מטר שבעזרת מגירות יכולה להפוך לארון אחסון שימושי וחסכוני מבחינת המקום.  

בחדרי ילדים אפשר לבחור במיטה רגילה עם מגירות מתחת או מיטה גבוהה יותר וארונות מתחת. אם יש מקום, אפשר גם להפוך את מדרגות המיטה הגבוהה למגירות אחסון.  

 יש מצבים קיצוניים כמו במקרה שלנו שפשוט אין מקום למיטה! החדר כל כך קטן והתקרה נמוכה שגם האופציה של מיטה גבוהה בלתי אפשרית. במקרה הזה, ריפדתי את כל הרצפה במזרן זוגי, הגבהתי את אזור השינה עם מזרן נוסף ברוחב 70 ס״מ, שולחן כתיבה תלוי והישיבה על כדור. בצורה כזו בתי יכולה לישון, לשחק עם חברות ואפילו להזמין חברה ללילה. ארון בגדים תלוי גם כן ומתחתיו קופסאות אחסון קטנות להלבשה תחתונה. שאר הארונות תלויים בגובה, הדלתות מזכוכית והן משמשות מסגרות לתמונות ממסענו באוסטרליה. בצורה כזו הפכו הארונות לפריט קישוט. והכי חשוב, כניסה לחדר עם דלתות הזזה שחוסכות מקום.

לסיום אדבר על הרדיאטורים שתופסים מקום ומגבילים את השימוש בחלל. למזלנו יש כיום הרבה אופציות לוותר עליהם. לכל אופציה יש מגבלות וצריך לבדוק כל אחת לגופה. האופציה החביבה עליי זה החימום הרצפתי. לא רק שסוג חימום זה חוסך המון מקום, אלא החום שהחימום הרצפתי מפיץ, הרבה יותר נעים. במקרה ואתם מאוהבי השטיחים הרכים או שהרצפה שלכם מעץ, סוג החימום הזה אינו מתאים לכם (הכוונה לא לפרקט, אלא לבתים הישנים שהקונסטרוקציה עשויה עץ).
אפשרות אחרת היא חימום סמוי בקיר כולו. צריך לקחת פה בחשבון שהקיר צריך להישאר כמה שיותר חשוף, דהיינו בלי ארונות שיחסמו אותו. קיר כזה מפיץ חום עד 5 מטרים ממנו. 
חימום חבוי בפאנלים, גם כאן צריך לדאוג שהרהיטים לא יחסמו את החום. אפשר פשוט לדאוג לרהיטים עם רגליים גבוהות או תלויים.
חימום בזגוגית החלון: זה חימום שעובד על חשמל ועד עכשיו לא היה כל כך פופולרי, אבל עם המגמה החדשה של הממשלה לעודד בתים ללא שימוש בגז מצד אחד והסובסידיות לרכישת פאנלים סולאריים מצד שני, האופציה הזו הופכת לדי אטרקטיבית אם יש לכם חלונות גדולים.

אביב הגיע, פסח בא

אז עכשיו כשאנחנו נמצאים בביתנו (יותר מהרגיל) ואנחנו ממש לפני חג פסח, כדאי יותר מתמיד להסתכל סביב ולבדוק איך אנחנו יכולים ליצור לעצמנו יותר מרווח נשימה. זה הזמן לסדר פסח, זמן לשאול מה מיותר לנו בחלל ? מה אנחנו יכולים לשנות כדי ליצור יותר מרחב מחייה לכל דיירי הבית? 

אם יש לכם צורך בשינוי ואתם עדיין מתלבטים כיצד לעשות זאת, תוכלו לפנות אליי בשיחת וידאו ונבדוק יחד את האפשרויות. העלות: €60 לשעה.

מי מכם קיבל את השוק התרבותי של המטבח ההולנדי הפצפון שנראה יותר כמו צינוק מאשר מטבח? מי מצא את עצמו משחק בשעשועון “מה אפיל הפעם כשאנסה להחזיר את הצלחת למדף“?

אני מתארת לעצמי שרבים מכם שאלו את עצמם (בייחוד בחודש דצמבר) איך ההולנדים עושים קניות, מבשלים למשפחה, מארחים בחגים ובימי הולדת עם מקרר כזה קטן? אז עם השנה החדשה ולקראת החגים והשמחות הבאים עלינו לטובה, לפניכם מספר טיפים למטבח יפה, מרווח ונוח במקרה שאינכם רוצים או יכולים לשבור קירות. הרבה מהטיפים יוכלו לשמש אתכם גם אם אתם לא מתכננים שיפוץ.

עיצוב מטבחים קטנים נתפס כאתגר עיצובי גדול, אבל חשוב לדעת שגם עם תקציב מוגבל והגבלות בנייה אפשר לעצב בחכמה מטבח מדהים: פונקציונאלי, ויעיל. 

הדבר החשוב ביותר זה תכנון מקדים וקפדני:

• שיקנה לכם פתרונות חכמים שיאפשרו עבודה ארגונומית ונוחה לתפעול.
•  שלוקח בחשבון את גודל משטחי עבודה, מוצרי החשמל ומקומות האחסון.
• שיאפשר לכם לנצל כל סנטימטר מהחלל.
• לשמור על סדר שהוא קריטי במטבח קטן. 

אם אתם עומדים בפני שיפוץ כדאי גם לתכנן מראש את גובה הארונות ומשטח העבודה כדי שיהיו ארגונומיים ונוחים לשימוש יומיומי, את נקודות החשמל והאינסטלציה שישמשו אותנו וגם בעתיד.

תחנת עבודה

אחד האזורים החשובים ביותר במטבח הוא משטח העבודה. במטבח קטן יכול להיווצר מחסור בשטח דלפק כאשר לוקחים בחשבון את הכיור והכיריים. אני ממליצה להשתמש בכיסויים (משטחים) המתלבשים על הכיור והכירה, כך שיהיה ניתן לכסות אותם בשעת הצורך ולזכות בשטח דלפק יקר.

רצוי להעלים מהעין ‘מפגעים אסתטיים’ כמו מוצרי חשמל. אי סדר על משטח העבודה שלכם עלול לגרום לתחושה שהמטבח קטן יותר. נסו להימנע מפיזור של דברים קטנים רבים, במקום זאת מצאו להם מקום בתוך הארונות, מקום בו יהיו מחוץ לראיה ושמרו על משטח העבודה נקי מבלאגן ופתוח.

אני ממליצה על התקנה של כיור וחצי, כשבחלק הקטן אפשר להניח את סבוני הכלים והידיים, הספוגים והמברשות, מה שעוזר להשאיר את משטח העבודה נקי ואסתטי.

יצירת אשליה של מרחב

צבע הוא אלמנט מכריע בגיבוש האווירה והתחושה השוררות בחלל. כשהמטבח קטן וארונות כהים, סביר להניח שכל החדר יסבול מאווירה חנוקה ומעיקה, במיוחד כשמדובר במטבחון סגור.

אתם יכולים לגרום לחלל קטן להראות גדול יותר על ידי שימוש בצבעים בהירים ובוהקים – ארונות בהירים ומשטח דלפק מואר היטב. כל אלה יכולים ליצור מראה של חלל פתוח גם במטבחון  הכי קטן וצפוף. אני מודעת לעובדה שהטיפ הזה נוגד את האופנה האחרונה של מטבחים לבנים ומשטחי עבודה שחורים ועדיין אני נמנעת מעיצוב מטבחים עם משטחים שחורים או כהים באופן כללי אך בייחוד במטבחים קטנים. 

כדי לא להפוך את המטבח לחלל לבן וסטרילי, אל תשכחו לתת לו מעט אופי על ידי הוספה של מעט צבע במקום כלשהו. מומלץ לשלב את הצבעוניות בנגיעות, בעוד שהמסגרת של החלל נותרת בהירה.

כמובן שגם התאורה משחקת תפקיד חשוב מאוד ועל זה כתבתי בבלוג הקודם שלי

”הרמה“ של הארונות על ידי המשך חיפוי רצפה לסוקל גורם לאשליה שהם מרחפים וכך רצפת המטבח נראית גדולה יותר ממה שהיא באמת.

אם התמזל מזלכם ויש לכם חלון במרחב המצומצם, הקפידו להשאיר אותו חשוף ואל תחסמו אותו עם וילון שימנע מהאור לחדור פנימה. ככל שהחלל מואר יותר כך הוא מקנה תחושה של חדר גדול יותר.

שקלו ללכת על קו העיצוב האינטגרלי, בו המוצרים השונים ממוקמים בקו אחיד בכל המטבח ומוסתרים מאחורי דלתות, כך שהם מתמזגים במטבח ושומרים על מינימליזם. כדי להקנות הרגשה נעימה בחלל קטן אני מנסה ליצור קווים ארוכים. לצורך כך כדאי להשתמש בידיות אינטגרליות או פרופיל במה או לחצנים, אשר יוצרים קו אחד המשכי על כל המטבח (במקום מקטעים מקטעים של ידיות).

מקומות אחסון

רעיונות אחסון חכמים וייחודיים הם דבר הכרחי בכל עיצוב של מטבח קטן. כפי שכבר אמרתי, מכשירי חשמל כמו מיקרוגל, טוסטר או מיקסר הנמצאים בארונות מוסיפים שטח דלפק ומשחררים מטבחון צפוף. גם פח זבל עדיף לאחסן בארון מתחת לכיור על פני הצבתו בחוץ. 

שימוש במגירות הוא עניין הכרחי כדי שכל תכולת הארון תהיה קרובה לעין וליד. אם כבר יש לכם מטבח עם דלתות כדאי לכם לחשוב על התקנת מגירות פנימיות, מדפים נשלפים  או שימוש בקופסאות נשלפות.

בתוך הארונות הגבוהים, התקינו מדפים שיצרו הפרדה בחלל ויאפשרו לכם להעמיד עליהם כלים, במקום לערום ערימות ולהתפלל שהן לא יקרסו עליכם בכל פעם שאתם פותחים דלת.

כאשר יש מחסור בשטח אחסון במטבח, הפתרון האידיאלי הוא אחזקת המזון במקום אחר. מזווה נפרד בארון או חדר צדדי יכולים להוסיף המון שטח למטבחון קטנטן.

אולי קראתם טיפים שבהם ממליצים לכם על מדפים פתוחים או ארונות עליונים עם דלתות זכוכית שקופה, אבל לעניות דעתי זה מתאים רק לאנשים מאוד מסודרים שנולדו עם המטלית ביד. במגזינים זה אומנם נראה יפה אבל הלכה למעשה, אם לא שומרים על הכלים מסודרים ונקיים, עדיף לשמור אותם מאחורי דלת סגורה ואטומה, אחרת זה יוצר עומס ובלגן .

היררכיה! זה הזמן לעשות סדר ולדרג את הכלים משמישים ביותר, ועד אלה שאתם עדיין מאחסנים אצלכם למקרה ש… אם אתם ממש לא יכולים לוותר על הכלים שהשימוש בהם נדיר, איפסנו אותם באזורים פחות נגישים במטבח כמו ארון פינתי או גבוה ואף עדיף לאחסן אותם מחוץ למטבח. 

אם המטבח הקטן שלכם מיועד להכיל גם פינת אוכל, העיצוב הופך להיות אפילו יותר מאתגר. אמנם רובנו נהנים לאכול מדי פעם מעל הכיור (וישר מתוך הסיר כי למה ללכלך צלחת), אבל כל בית צריך שולחן אוכל. השאלה היא – איפה? אז כמובן ששולחן אוכל לכל המשפחה והחברים יצטרך למצוא מקום אחר, מחוץ למטבח, אך חשוב שיהיה בסביבתו הקרובה. לארוחות קטנות של בין לבין יש את הפתרון המיידי והזול של דלפק אכילה מתקפל או נשלף, שיכול לשמש 2-3 אנשים ואת הצלחות שלהם, לא כולל סירי אוכל וקופסאות. היתרון הנוסף והמשמעותי בדלפק כזה, שהוא מעניק לנו משטח עבודה נוסף במטבח בשעת הצורך.
דוגמא לשולחן תלוי מתקפל של איקאה

אז מה עושים בלי המקרר האמריקאי האופנתי (בארץ)

זה שאפשר להכניס בו את כל הסופר אם רק רוצים? אם משפחה שלכם גדולה ויש צורך באיחסון רב של מזון בקירור, אני ממליצה על אחת משתי האפשרויות הבאות: הראשונה, להשתמש במקרר גדול ללא מקפיא ועל ידו מתחת לדלפק, למקם מקפיא נפרד. האפשרות השניה היא להשתמש במקרר ובמקפיא נוספים במחסן, אם יש לכם כזה.

אם כמויות המזון שלכם מתאימות ברוב השנה למידת המקרר האינטגרלי הרגיל ורק בחגים נדרש לכם מקום נוסף, נצלו את היתרון של מזג האוויר ההולנדי! ברוב ימות השנה אפשר לאחסן את התבשילים או המשקאות בחוץ, על המרפסת או בגינה, במקום מוגן משמש וגשם. 

לסיום טיפ אחרון, כל מטבח הוא אחר ולכל משתמש בו יש צרכים משלו, לכן כדאי לכם להתייעץ עם מעצב/ת לפני שאתם משקיעים כסף רב בשיפוץ. מעצב טוב יעניק לכם את המטבח המותאם לכם אישית עם הנוחיות האופטימלית.

לשאלות , תגובות, הערות … אנא הגיבו לפוסט.

אם ברצונכם לעצב כל חלל בבית – אתם מוזמנים לפנות אלי ותהנו מהנחה של 21% כקוראי דאצ’טאון.

*פגישת אוריינטציה ראשונית היא חינם ללא התחייבות!

ליצירת קשר:

info@noffi.nl

06-30450071