מאת: ירדן סקופ ולימור לוי
כתבה שיווקית
אחת ההחלטות המורכבות ברילוקיישן או מעבר לארץ חדשה עם ילדים היא בחירת המוסד החינוכי בו ילמדו. מצד אחד אנחנו, כהורים, רוצים שישתלבו בחברה המקומית ומצד שני קיים חשש שיאבדו את הזהות הישראלית והיהודית שלהם. קשה למצוא מוסד חינוכי שמציע את שני הדברים גם יחד. גם מי שאינו דתי רוצה בדרך כלל שהילדים ידברו עברית, יכירו את חגי ישראל ואת המנהגים. את השילוב הזה בין השתלבות בהולנד לשמירה על קשר לישראל וליהדות מציע ארגון מוסדות הלימוד היהודים באמסטרדם, joods bijzonder onderwijs) JBO) הכולל את גן הילדים ״שמחה״, בית הספר היסודי ״ראש פינה״ ובית הספר התיכון ״מימונידס״. הלימודים במוסדות אלו מתקיימים בשפה ההולנדית וכוללים גם שיעורי עברית. חלק מאנשי הצוות דוברים עברית, מה שמקל על הקשר עם ההורים.
שוחחנו עם אנשי הצוות בבית הספר, מכל שכבות הגיל, על מנת להבין מה ייחודי בו וכיצד באה לידי ביטוי התפיסה החינוכית של המוסד.
גן ״שמחה״ – ביטחון לילד ולהורה
כרמית מזרחי, מנהלת הגן היהודי ״שמחה״ שיתפה אותנו במספר תובנות חשובות. מבחינתה הדבר הכי חשוב בגן איכותי הוא הגננות. ״אם הגננת מגיעה בשמחה ובכיף לעבודה הילדים מרגישים את זה ונהנים בגן יותר וגם מקבלים הרבה יותר. אני רוצה שהגננות שלי יצחקו וייהנו״, מסבירה כרמית, ״אני רוצה נשות צוות שירצו לבוא כל בוקר ושתהיה להן את התשוקה הזו לעבודה״.
כרמית התחילה את דרכה בהולנד כשהקימה את גן ״פרפר״. בזכות כישוריה וניסיונה קהל הישראלים הוותיקים כבר מכנים אותה ה״גננת הכי טובה בעיר״. ישראלים מרגישים נוח מאוד איתה ועם החמימות שהיא משדרת. כרמית משלבת בין הערכים המקומיים והתרבות ההולנדית ובין ארגז הכלים שיש לה מישראל. כשהיא מדברת על הגן ועל הילדים היא קורנת ממש. נראה שהיא מאוד קפדנית, שמה לב לפרטים הקטנים ומעל לכל – לילדים. גננת מהנשמה.
בשנה האחרונה, אחרי שהגן הפרטי שהקימה התייצב ופועל באופן שוטף, כרמית הרגישה שיש לה צורך למלא את החלל בפעילות נוספת וניהול ״גן שמחה״ נראה לה פרויקט משמעותי ונכון. היא החלה לנהל את הגן בפברואר האחרון ועסוקה תמיד בשיפור ובפיתוח הצוות.
לצדה בגן עובדת חן שתפקידה הוא ״local manager״. היא אחראית על ההפעלות והפעילות היומיומית בגן ובנוסף מרכזת את העבודה מול ארגון ה-GGD (ארגון הבריאות העירוני המפקח על הגן) ודואגת שהגן יעמוד בדרישות הארגון.
בדומה לחלק מהגנים האחרים במדינה, הקבוצות בגן מחולקות לפי גילאים, כדי לאפשר מתן תשומת לב לצרכים השונים של הילדים בשלבי ההתפתחות השונים.
לדברי כרמית, יש לגן קשר עם בית הספר במהלך השנה כך שלילדי הגן תהיה קליטה קלה יותר בבוא היום כשהם יעברו לבית הספר. הם כבר מכירים את מבנה בית הספר וגם כמה מהמורות . פעם בשבוע ילדי הגן מתפללים ביחד עם ילדי בית הספר. ״בימי שישי אנו עורכים קבלת שבת ואפיית חלות, אני גם רוצה להכניס תכני לימוד לגן שמתואמים עם בית הספר למשל, אני חושבת שרצוי שכל ילד בן ארבע יגיע לבית הספר כאשר הוא יודע כבר לזהות את השם שלו כתוב, וגם לספור מ-1 עד 10 ואחורה מ-10 עד 1. אני מבקשת מבית הספר לעדכן אותי בנושאי הלימוד בקבוצות 2-1, אילו ספרים הם קוראים למשל, כדי שנוכל לעבוד על אחד הספרים ולהכיר אותו לילדים מראש, כדי שיהיה להם עוד חיבור למשהו מוכר״.
לדברי כרמית, הערכים החשובים בגן הם אחריות ועצמאות, משום ש״ככל שיש לך יותר עצמאות אתה יותר בטוח״, בחירה, כי ״ילד צריך לדעת לבחור, לא כל הילדים חייבים לשבת אצלי במעגל (זמן פעילות ולמידה) למשל. המעגל צריך להיות מספיק מעניין כדי ש-99% מהילדים יקשיבו וירצו לשמוע. אני מנסה להעביר את המסר שלמידה היא לא מתוך חובה, אני רוצה שהילדים יבינו שלמידה היא דבר מעניין״.
מקומה של הדת בגן היהודי היא סוגיה שמעסיקה הורים רבים. ״להגיע לגן יהודי זה אומר שלהורים חשוב שתהיה זיקה ליהדות״ אומרת כרמית. היא רואה בחינוך היהודי משהו שלם שכולל שורשים, בית, ערכים ומסורות שחשובים להמון אנשים, גם אם אינם דתיים. ״כיפה שמים בכל בוקר בתפילה בלבד. מבחינת הילדים תפילה זה בעצם שיר, הם לומדים שיר ושרים״. בנוסף יש בגן שיעורי יהדות שלוש פעמים בשבוע שמתקיימים סביב החגים ועונות השנה. לדבריה ״סיפורים יפים מעבירים את הנושאים לילדים בצורה מאוד נעימה ומרתקת״.
״גן שמחה״ הוא גן יהודי בהגדרתו אבל חשוב להבין כי לא מדובר בגן דתי כפי שאנו מכירים מישראל. ״הגן מעניק לילד קודם כל הרבה חום ואהבה״, מסבירה כרמית. ״אנושיות, צוות קשוב ומכיל וזה הכי חשוב לילדים ובמיוחד קטנטנים ועל אחת כמה וכמה ילדים חדשים שמגיעים להולנד מישראל או מכל ארץ אחרת, ללא ידיעת השפה ההולנדית, למקום זר, ללא משפחה מורחבת, סבא או סבתא. ילדים כאלו נמצאים במצב רגשי מורכב יותר, והגננות רואות אותם ומלוות אותם לפי הצרכים של כל ילד. אם יש ילד שצריך שידברו אליו בעברית כדי שירגיש ביטחון – כרמית וחן יעשו את זה״.
כרמית לא בתפקיד הגננת כיום אבל עדיין חשוב לה הקשר האישי אל הילדים. היא ניגשת אליהם ומדברת איתם ומרגיעה אותם כשצריך. לדבריה, השימוש בשפה העברית לילדים חדשים מעניק יתרון עצום בהרגשת הנחיתה הרכה והבטוחה. ילד צריך שיעטפו אותו בכמה שיותר אהבה והבנה, ונראה שזה משהו שכרמית לא מתפשרת עליו.
וגם ההורים זקוקים לנחיתה רכה. ״ההורים עצמם פוגשים עוד ישראלים ובשפה שלהם הם יכולים לשתף חוויות ולקבל פידבקים. זה נותן המון ביטחון להורה וכך כמובן גם לילד״. בכל חודש יוצא ניוזלטר להורים והוא כתוב גם באנגלית. לכרמית אפשר להתקשר תמיד באופן אישי ולשוחח על עניינים הקשורים לגן.
בית הספר “ראש פינה” – תהליך אינטגרציה אישי ייחודי
תלמידים חדשים שמגיעים לבית ספר הולנדי ללא ידיעת השפה עלולים לחוות זעזוע בתחילת השנה. המעבר למקום זר, עם שפה ומנהגים זרים, ללא חברים, הוא מורכב, וההתאקלמות היא תהליך שדורש זמן. בבית הספר ראש פינה לומדים שלוש שעות שבועיות עברית, כך שילדים שמגיעים מישראל, ואינם יודעים הולנדית, מגיעים לחממה. בית הספר מורכב ממשפחות ישראליות, משפחות הולנדיות ומשפחות מעורבות, ישראליות והולנדיות, ויש בו המון תלמידים ישראלים שעברית היא שפת האם שלהם. מההיבט הלימודי יש לתלמידים האלו יתרון במקצוע העברית, בו הם יכולים לקבל מיד ציונים גבוהים ולהרגיש ביטחון. זה מעניק להם נקודת חוזק שהם יכולים לחזור אליה בתקופה המורכבת הזו.
מעבר לכך בית הספר עובד על פי תוכנית אינטגרציה מיוחדת של קליטת ילדים שאינם דוברי הולנדית. במשך השנה הראשונה הילדים הישראלים לומדים בכיתת אם הולנדית, אבל יוצאים ממנה למספר שעות ביום (עד חצי יום) של לימודי תגבור בהולנדית. לפי קצב ההתקדמות האישי של כל ילד מוחלט כמה שעות ביום יוקדשו לתגבור וכמה מהר יוכל להשתלב לחלוטין בכיתת האם. בכל מקרה כל הילדים יוצאים להפסקות יחד עם כולם, ועוברים יחדיו גם את שיעורי הספורט והמתמטיקה, שבמהלכם הם מקבלים סיוע בשפה העברית כדי להבין את השיעור.
בית הספר היהודי קיבל אישור מיוחד מהממשלה לקיים תוכנית אינטגרציה בתוך בית הספר. באופן רגיל, בתי ספר הולנדיים רגילים ממליצים למהגרים לשלוח את ילדיהם לבית ספר מיוחד לאינטגרציה ולימודי שפה בשנת הלימודים הראשונה. בבתי הספר הללו לומדים יחדיו ילדים בגילים שונים וממדינות שונות שנפגשים לראשונה עם מדינה זרה ותרבויות זרות לחלוטין. לאחר שנה הם נאלצים שוב לעבור, הפעם לבית הספר ההולנדי הרגיל.
הנחיתה בראש פינה היא רכה מההיבט הזה. התלמידים החדשים ילמדו בכיתת האם שלהם וייעזרו בתהליך אינטגרציה בתוך בית הספר עצמו ולפי קצב ההתקדמות האישי שלהם.
זהות יהודית היא יתרון
כל התלמידים בבית הספר יהודים. רובם ממשפחות חילוניות לגמרי, חלקם ממשפחות מסורתיות או דתיות אך אין זה בית ספר חרדי או דתי כמו שאנחנו מכירים מישראל (בשכונה קיים בית ספר חרדי שהוא מוסד נפרד לחלוטין וממוקם במבנה אחר). למרבית הישראלים לא ברור מה המשקל של הדת בבתי הספר היהודיים, משום שזו מסגרת שונה מהמבנה של מערכת החינוך בישראל. מנהלת בית הספר ראש פינה, ג׳קלין ברכר מסבירה שזהות יהודית זה לא רק דת. זהות יהודית מחוברת לכל כך הרבה ערכים שבית הספר מקנה. זהות יהודית קשורה בציונות, בישראל, בזיכרון השואה, בשפה העברית. כל אותם אלמנטים שבמערכת החינוך הממלכתית בישראל, גם בבית ספר חילוני, הם מובנים מאליהם. אבל במעבר למדינה חדשה שבה התרבות היהודית אינה התרבות הרווחת, חשוב להדגיש אותם בבית הספר, אחרת הם לא יהיו חלק אינטגרלי מחיי הילדים מחוץ לביתם. לדברי ג׳קלין, ״אני נוהגת להסביר גם להורים חדשים בבית הספר שלמעשה זהות יהודית נבנית ממספר חלקים. אם נניח נדמיין שיש לנו פיצה והיא מחולקת לכל מיני חלקים, ואפשר להוסיף תוספות שונות ומגוונות, כך גם בבית ספרנו. אנו מציעים מגוון נושאים ברמה הלימודית כמו לימודי עברית ויהדות ולימודי הליבה שזהים בכל הולנד״. היא מוסיפה כי ״ברמה הערכית אנו משתדלים להעביר לילדינו ערכים חשובים, מסורת של הכלה וקבלה של האחר, יש לנו כל מיני סוגי ילדים בבית הספר והתלמידים צריכים להיות סובלניים לחברים שלהם, לסביבה שלהם. צוות המורים מכוון את התלמידים לכך״.
הרבה משפחות ישראליות או מעורבות נמצאות בהולנד בלי המשפחה המורחבת ובלי התמיכה שמציעים סבא וסבתא, דודות ודודים. בבית הספר הן מכירות עוד משפחות כמותן, הן יוצרות רשת ביטחון, אוספות חוויות משותפות ויכולות לדבר עליהן בשפה שלהן. גם למי שעבר להולנד לאחרונה וגם למי שמתגורר בה כבר מספר שנים, מדובר ביתרון חשוב.
עוד נדבך המסייע לתחושת השייכות הוא שבבית הספר היהודי חוגגים את כל החגים היהודיים והישראליים, כמו בישראל. הילדים קוראים מן המגילה בפורים ועורכים סדר פסח בבית הספר, ביום העצמאות חוגגים בכחול לבן ואוכלים פלאפל וחומוס. בנוסף, בשיעורי יהדות חובשים כיפה אבל לטיולים שנתיים יוצאים בלעדיה. לדברי ג׳קלין, ״בית הספר ממלא פה פונקציה מאוד משמעותית בקיום ושמירה על הזיקה היהודית או הישראלית״.
בראש פינה יש תלמידים דוברי עברית ויש שאינם דוברי עברית. לכן, לימודי העברית מתקיימים בכיתות נפרדות לפי רמת הידע של התלמידים בשפה. ילדים דוברי עברית מקבלים חומר שונה ולומדים את השפה ברמה גבוהה יותר.
״המיוחד בבית ספרנו הוא שאנו מקבלים את כל הילדים היהודים״, אומרת ג׳קלין, ומוסיפה, ״גם אם יש ילדים עם קשיים, אנו מתמחים ברגישות המקצועית לכל ילד וילד, אנו לא רוצים להפנות אותם לחינוך המיוחד. במשך שנים אפשר לראות ש’ראש פינה’ הוא אחד מבתי הספר שלא נושרים ממנו ילדים לבתי ספר של חינוך שמתמחה בקשיים לימודיים. אנו קודם כל מנסים לעשות כל שביכולתנו לעזור לילדים האלו, ולחזק אותם באמצעות התוכנית התומכת שלנו, הן בתוך הכיתה והן בשעות לימוד נוספות מחוץ לכיתה. בעוד שבשאר אמסטרדם המספרים של נשירת תלמידים רק עולים״.
בנוסף לכל אלה, בית הספר מחויב לממשלה ההולנדית ותוכנית הלימודים בו מותאמת לחוק בהולנד בדומה לשאר בתי הספר ההולנדים.
“ראש פינה” מציע גם תוכניות מותאמות אישית לתלמידים מחוננים. הם עובדים בקבוצות ייעודיות ומוקצה להם מורה מיוחד שמנהל את התוכנית ומפקח על התלמידים. יחד עם בית הספר התיכון “מימונידס” הם מציעים שיעורי מתמטיקה במיוחד לתלמידים מחוננים.
בית הספר התיכון “מימונידס”, שיתוף פעולה עם סטארט-אפים
בדומה לכלל מערכת החינוך בהולנד, מערכת החינוך במימונידס מחולקת לשלוש רמות. שיטה זו זרה לתושבים חדשים בהולנד ובמיוחד למי שמגיע מישראל. עם זאת, כדאי לדעת שלשיטה זו יש גם יתרונות מכיוון שכל ילד מנותב למסלול התואם את יכולותיו, וכמו כן ניתן לנוע בין הרמות השונות בהתאם ליכולת, או להשלים את הרמה לאחר סיום התיכון.
חשוב להכיר את החלוקה הבסיסית על מנת להבין כיצד נראית מערכת החינוך בהולנד:
מסלול לימודים מקצועי הנקרא vmbo בו לומדים בני נוער במשך ארבע שנים ויוצאים עם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה (מתאים לבעלי מקצועות כגון חשמלאי, נהגת אוטובוס, מעצב שיער, מכונאית רכב ועוד).
מסלול אקדמי שנקרא havo בו לומדים בני נוער במשך חמש שנים ומסיימים עם תעודה המאפשרת קבלה לתואר ראשון ולתואר שני ללא מחקר (תלמידים אלו יוכלו ללמוד מקצועות כגון עריכת דין, סיעוד, ניהול וכו’).
מסלול אקדמי-מחקרי הנקרא vwo בו לומדים בני נוער במשך שש שנים. התלמידים מכוונים למחקר ולאקדמיה. התעודה הזו מאפשרת קבלה לתארים מתקדמים ומחקריים.
ברוב בתי הספר באזור אמסטרדם נהנה התלמיד משנת ״גשר״, שנה ראשונה של מעבר והתאקלמות שאחריה מוחלט באיזה מסלול ימשיך. ואילו “מימונידס” מציע תקופת התאקלמות של שלוש שנים עד שהתלמיד מנותב למסלול הנבחר סופית. לתלמידים יש הזדמנויות להשקיע ולהוכיח לעצמם שהם מסוגלים לעבור לשלב הבא, ולכן חלק מהתלמידים שמגיעים ברמת havo אכן מצליחים לסיים ברמה הגבוהה ביותר בתום שש שנות בית הספר. התלמידים מקבלים ליווי אישי, רגשי ומקצועי שמסייע להם להצליח להגיע אפילו לרמת הלימודים הגבוהה ביותר.
מאז כניסתה של איריס אשל לתפקיד מנהלת בית הספר התיכון, נערכו מספר שינויים בצורת הלימודים הבית ספרית. איריס מעוניינת להפוך את בית הספר לסביבה לימודית מעוררת השראה. הדבר נעשה באמצעות שילוב העולם הדיגיטלי בתוכנית הלימודים בבית הספר וגם באמצעות למידה מבוססת פרויקטים, שיטה שתופסת תאוצה גם בבתי ספר בישראל. איריס מציינת כי חשוב לתת תשומת לב לכל תלמיד ולתהליך הלמידה. הפרויקטים הם בנושאים שונים שהילדים בעצמם בוחרים. לדבריה, ״השיטה יותר פתוחה וכוללת פחות למידה פרונטלית מבעבר ויש יותר מקום עבור התלמיד ליטול יוזמה, לשאול שאלות, ולמעשה כך מכינים את התלמידים לפתח מיומנויות למידה ומיומנויות דיגיטליות״.
היא מוסיפה כי ״החינוך הרב-תחומי הזה מפעיל את התלמידים ומאתגר אותם לפתח את הכישורים והידע שלהם בצורה אופטימלית. נושאים כמו היסטוריה, לימודי חברה, הולנדית ואנגלית שזורים בפרויקטים. בנוסף לכך אנו ממשיכים ללמד את מקצועות הליבה (הולנדית, אנגלית ומתמטיקה) בכיתה, אך נעשה שימוש רב יותר בשיטות הוראה דיגיטליות.״
שינוי נוסף הוא בצורת ההדרכה האישית של התלמידים. בעבר היה מורה אחד לכל כיתה ואילו כעת איריס מספרת כי ״אנו דוגלים בשיטה של מספר מורים שמנחים את התלמידים ועוקבים אחר ההתקדמות שלהם. מדובר בהנחייה אישית שבאמצעותה לומדים איך ללמוד. המורים מנחים קבוצה של 12-10 תלמידים ברמה לימודית זהה. תלמידים אלה יכולים לדון במטרות משותפות עם המורה״.
הפרויקטים שנבחרו קשורים לתרבות היהודית או להיות התלמידים חלק מהקהילה היהודית. אחד מהפרויקטים נערך בשיתוף עם המוזיאון היהודי באמסטרדם. בפרויקט מבקרים התלמידים במוזיאון ההיסטורי היהודי ולומדים על תולדות יהדות אמסטרדם. עובדי המוזיאון מספקים מבוא לפרויקט. לאחר הביקור מתבקשים התלמידים לפתח רעיון לתערוכה ואת תוכנית הפרויקט לתערוכה. בנוסף לתוכן התערוכה, נבדקות גם המחויבות, היצירתיות, היוזמה האישית והמיומנות.
בפרויקט נוסף שנקרא Centropa התלמידים חוקרים את ההיסטוריה של משפחתם לצד היסטוריה עולמית ולבסוף הם מפיקים סרטון באנגלית על ממצאיהם. הפרויקט כולל העמקה בהיסטוריה, תהליכי הגירה, אנגלית ופיתוח כישורים דיגיטליים. זהו מיזם בין-לאומי שבו משתתפים בתי ספר נוספים באירופה.
בפרויקט החדשנות יוצר בית הספר קשר עם סטארט-אפ ישראלי בעזרת ארגון CIA (ארגון קרן היסוד בהולנד) והתלמידים נדרשים ליצור דבר מה שיקדם את המוצר או השירות מציע אותו סטארט-אפ, למשל פוסטר או סרטון. בסוף הפרויקט התוצר שהתלמידים יספקו יהיה בעברית. הקשר עם ישראל הוא מרכזי בפרויקט זה, והוא מספק גם נגיעה ראשונה בתחום הכלכלה.
פרויקט נוסף הוא חברתי, ובו התלמידים מתנדבים עבור ארגונים שונים בהולנד, בשיתוף עם מוסדות חברתיים יהודיים. לדוגמה, התלמידים יכולים לארגן אחר הצהריים בבית האבות היהודי בית שלום, או יום עיון ודיאלוג בושאים שקשורים לזהותם היהודית. מטרת הפרויקט היא פיתוח חשיבה ביקורתית וטכניקות לביסוס טיעונים, כך שהתלמידים יוכלו לפתח חזון משלהם לגבי זהותם היהודית. ״התלמידים נפתחים להשקפות אלטרנטיביות ולומדים לפתח כבוד ואמפתיה לדעות אחרות בחברה״, מסבירה איריס.
בנוסף לפרויקטים שלעיל, התלמידים מעמיקים בפרויקט לבחירתם, שהעיסוק בו נמשך מספר שבועות. בימי שישי אחר הצהריים, התלמידים מתחלקים ל”בתים” הקרויים על שם דמויות יהודיות מרכזיות – שפינוזה, איינשטיין, מכבי ושאגאל. המיזמים השונים עוסקים בפתרון בעיות, פיתוח מנהיגות, יצירתיות ומוזיקה. ״התלמידים מאוד מתחברים לזה ומצפים לכך במשך כל השבוע״, אומרת איריס.
כך, לצד עיסוק בזהות היהודית, מהווה בית הספר היהודי בית אמיתי לתלמידים, שחלקם מתמודדים עם התאקלמות בארץ חדשה. לכן ניתנת תשומת לב מיוחדת לפן הרגשי, מבלי לוותר על הקפדה על מצוינות ואוריינות ברמה הגבוהה ביותר, והכנת התלמידים לאתגרים שמצפים להם בהמשך החיים.
יום פתוח בבית הספר ראש פינה יתקיים ב- 5 בפברואר 2020, לעוד פרטים: ib@rosjpina.nl
יום פתוח בבית הספר מימונידס יתקיים ב- 4 בפברואר 2020
שיעור ניוסיון בבית הספר מימונידס יתקיים ביום 14 בפברואר 2020, יש להרשם מראש: info@jsgmaimonides.nl
לאתר האינטרנט של בתי הספר והגן : www.jbo.nl
