Category: תרבות ופנאי

מהקריביים ועד טורקיה, מ”אינדורוק” ועד ג’אז וראפ של מוזיקאים ומוזיקאיות ממוצא מרוקאי, ההולנדים החדשים פורצים מחסומים תרבותיים – וזה נשמע מצוין

 
דוד שלי לא אוהב את כור ההיתוך. “בני אדם לא נועדו להתכה. הם נועדו לשכנוע, להפריה ולהשפעה הדדית”, הוא אומר.

האוכלוסייה בהולנד מורכבת מקבוצות גדולות של מהגרים ובני מהגרים, חלקם הלא מבוטל בני הקולוניות ההולנדיות לשעבר ברחבי הגלובוס. המשרד המרכזי ההולנדי לסטטיסטיקה ממפה את הקבוצות האתניות השונות במדינה, אתם יכולים לבדוק. גם אנחנו הישראלים נמצאים שם, כמובן. מתוך גישה רב-תרבותית, הנה טעימה קטנה של המוזיקה ששומעים ההולנדים החדשים.

מרוקו

Rajae El Mouhandiz

רג’אה אלמהנדס היא זמרת ג’אז, משוררת ומלחינה, שנולדה בעיר הנמל לראש במרוקו וגדלה באמסטרדם. בתחילת דרכה למדה בלט ומוזיקה קלאסית, והייתה לצפון-אפריקאית הראשונה שלמדה בקונסרבטוריון הולנדי. ומאז היא פורצת מחסומים תרבותיים וחברתיים, כאישה-אומנית-מוסלמית. בשיחהמעוררת השראה ב-Ted היא מספרת איך אומנות יוצרת “תרבות היברידית-גלובלית חדשה”. ועל זה בדיוק אנחנו מדברים.

עלי B

עלי B נולד בצפון הולנד למשפחה מרוקאית, והיום הוא אחד הראפרים המצליחים בהולנד, בין היתר הודות לעבודתו בטלוויזיה כמגיש תוכנית מוזיקה, וכשופט ב-The Voice. ב-2007 הקליט את השיר המלנכולי Ghetto, עם הראפר האמריקאי Akon. הנה שיר שמח לעומת זאת, שהקליט במרוקו, יחד עם Charly Luske שהתמודד ב-The Voice.

טורקיה

Karsu Dönmez

פסנתרנית, זמרת פולק טורקי, וסול-פופ אמריקאי. נולדה באמסטרדם, ב”פייפ”, למשפחה ממוצא טורקי, והתחילה לנגן בפסנתר בגיל שבע, בתחילה יצירות קלאסיות, ומאוחר יותר מוזיקה טורקית מסורתית וג’אז אמריקאי. הביצועים שלה מצוינים, אבל הקליפים מגוחכים להפליא.

Onur Ataman

גיטריסט הולנדי יליד טורקיה, מוצלח מאוד. מלבד השכלה מוזיקלית שרכש בקונסרבטוריון של אוניברסיטת איסטנבול ובקונסרבטוריון המלכותי בהאג, הוא גם בעל דוקטורט בלימודי טורקיה מאוניברסיטת ליידן. מנגן ג’אז פרוגרסיבי בעיקר, ולמרות שהוא מושפע בעיקר מסגנון הג’אז המערבי, הוא שואב השראה רבה גם ממוזיקת פולק טורקית וסוּפית.

ובכלל, אם אתם מתעניינים עוד קצת בסצינת המוזיקה היום באיסטנבול, מוזמן לבדוק למשל את להקת No Land, או את ההקלטות של קבוצת המוזיקה Sofar באיסטנבול, למשל זו.

אינדונזיה

The Tielman Brothers

להקת רוק משנות ה-50 וה-60, שהייתה מורכבת ממהגרים אינדונזים בהולנד, ושימשה השראה ללהקות רוק הולנדיות רבות. על אף שהיא לא הייתה הלהקה האינדונזית הראשונה בהולנד, היא נחשבת לנציגה המפורסמת ביותר של סצינת ה”אינדורוק” בהולנד. דבר שבולט במיוחד במוזיקה האינדונזית הוא האהבה הגדולה לגיטרה (שהגיעה לאינדונזיה על ידי הכובשים הפורטוגלים, לפני הכיבוש ההולנדי), וקשה לפספס אותה בהופעה הזו:

הקריביים

Kris Berry

כריס בארי היא ילידת החלק הקריבי של הממלכה ההולנדית. בארי גדלה באיים קורסאו וסנט מרטין, והיום חיה ויוצרת באמסטרדם. המוזיקה שלה היא מוזיקת סול, לא לגמרי קריבי-אותנטי, אבל תענוג. ב-2013 היא הוציאה אלבום מגניב עם המוזיקאי Perquisite.

Sherry Dyanne

שרי דיאן היא זמרת ג’אז מאמסטרדם, בת למשפחה ממוצא קריבי, והיא משלבת במוזיקה שלה סגנונות ישנים וחדשים. דיאן מודה שהאהבה השנייה שלה היא מתמטיקה (!) והיא התחילה את הקריירה שלה כמורה למתמטיקה בתיכון באמסטרדם.

לסיום, משהו משלנו

השחקנית דאנה איבגי מוציאה בקרוב אלבום ראשון בזכות תמיכה של אנשים פשוטים וטובים בהאדסטארט. ברוח הכתבה, הקליפ המגניב של וניה היימן לשיר On The Bus מתרחש על אוטובוס עירוני צפוף בניו-יורק.

הפעם בפינתנו, מוזיקה הולנדית “קלאסית” – מיטב שנות השישים והשבעים. וגם הפעם, רשימת כל השירים ברצף, כאן.

Shocking Blue

“כחול מזעזע” היא להקת רוק שהוקמה ב-1967 בהאג, ואחראית ללהיט האלמותי Venus, שהגיע למקום הראשון בדירוג המוזיקה של המגזין האמריקאי “בילבורד”, ולמקום השני במצעד הבינלאומי השנתי בישראל. הלהקה זכתה גם להופיע בארץ לכבוד יום עצמאותנו ה-23. לאחר שהוציאה 11 אלבומים, ולמרות ההצלחה המסחררת, הלהקה התפרקה ב-1974 לאחר שהסולנית, מריסקה ורס, פרשה לקריירת סולו.

De Golden Earring

אחת הלהקות ההולנדיות הותיקות המצליחות ביותר בזירה הבינלאומית. את הלהקה הקימו ג’ורג’ קויימנס ורינוס חריטסן ב-1961 כשהיו שכנים בהאג, בהיותם בני 13 ו-15. במהלך שנות ה-60 הצטרפו ללהקה 2 אמנים נוספים שיצרו את הרביעייה שמופיעה יחד עד היום, על אף שבמרוצת השנים הצטרפו ללהקה, ופרשו, עוד 10 אמנים אחרים. השיר Radar Love שיצא ב-1973 הגיע למקום ה-13 בדירוג בארה”ב, ולעשיריה הראשונה במדינות רבות. להופעה בסוף אפריל בברדה עוד נותרו כרטיסים.

Willeke Alberti

זמרת ושחקנית מאמסטרדם שהתפרסמה מאוד בשנות השישים בזכות הלהיט De winter was lang (“היה זה חורף ארוך”), וב-1965 החלה להופיע בתוכנית טלויזיה משותפת לה ולאביה. מאז הופיעה בסרטים הולנדים רבים (האחרון שבהם מ-2013, בעל השם הקלישאתי “Sinterklaas en de Pepernoten Chaos“), וגם הפכה במרוצת השנים ל”אייקון גאה” (אם כי נחלה כישלון חרוץ בייצוג הולנד באירוויזיון של 1994…).

Rob Hoeke

רוב הוקה היה זמר, פסנתרן, מלחין וכותב, מהארלם. הוקה יצר בסגנונות שונים – בלוז, סול, רוק ו-RnB. שיא ההצלחה שלו מיוחס לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, אך ב-1974 איבד שתיים מאצבעותיו בתאונת עבודה (בגינה), ולמרות שכעבור כמה שנים חזר לנגן, זה כבר לא היה אותו הדבר… הוא המשיך להופיע ולהוציא אלבומים עד שנות התשעים המאוחרות, וב-1999 נפטר, בגיל 60 בלבד. הנה אלבום נהדר (“Fingerprints”) שהקליט ב-1975 עם Hein van der Gaag (על הפסנתר):

Q65

להקת רוק שהוקמה בהאג ב-1965, כחלק מסצינת ה–Nederbeat (מוזיקה הולנדית בהשפעת הביטלס והרולינג סטונז), והייתה פופולארית מאוד בשנות ה-60. הלהקה החליפה הרכבים מספר פעמים, אבל חזרה לסיבוב הופעות בהרכבה המקורי בשנות ה-80. השיר The Life I Live שהיה לשיר המצליח ביותר שלהם, הוא גם שיר הנושא של סדרת המשטרה Seinpost Den Haag.

The Bintangs

באינדונזית “הכוכבים” (כמו בירת “הכוכב” האינדונזית Bintang Beer), להקת שהוקמה בתחילת שנות ה-60 ב-Beverwijk, כלהקת “אינדורוק” (סגנון שהתפתח בהולנד ומשלב מוזיקה אינדונזית ומערבית), ו-RnB. ב-1966 הלהקה ביצעה את הופעת החימום לרולינג סטונז בביקורם בהולנד. למעט הפסקה למספר שנים בסוף שנות השמונים, The Bintangs ממשיכים להופיע ולהוציא אלבומים עד היום.

Armand

“בוב דילן ההולנדי”, התפרסם בשנות ה-60 כחלק מהסצינה ההיפית, אבל ממשיך להופיע (הרבה!) גם בימים אלה, באווירה היפית מסורתית. ” Ben ik te min” (“אינני ראוי?”) היה לאחד משיריו הגדולים, ומסופר שנכתב בעקבות בחורה שפגש בהופעה ב-Roosendaal, וידע מראש שהוא עני מדי בשבילה ובשביל “המכונית הגדולה של אבא שלה”… שירים רבים שלו נאסרו להשמעה ברדיו בעקבות תמיכתו הנלהבת בשימוש בקנאביס, המשתמעת גם משיריו.

Ramses Shaffy

רמסס שאפי היה שחקן וזמר-שאנסונים הולנדי (אם כי נולד בפריז, לאבא מצרי, ולאמא פולנייה-רוסייה…). בנערותו פרש מבית הספר התיכון, בליידן, והתקבל ללימודי משחק באמסטרדם. לאחר נסיון כושל בקריירת משחק ברומא, חזר להולנד ופתח בקריירה מוזיקלית. ב-1971 הוציא את השיר “Zing, vecht, huil, bid, lach, werk en bewonde” (“שיר, הלחם, זעק, התפלל, צחק, עבוד והתפעל”), שהוגדר ע”י העיתון Het Parool כשיר ההולנדי הטוב ביותר של המאה הקודמת. הטקסט בשיר פונה לאנשים המרגישים בודדים, באופן כזה או אחר, ומנסה לכוון אותם לדרך פעלתנית, משותפת, שתפתור אותם מבדידותם.

קלאסיקה משלנו

איך הזמן רץ. 4 דקות נהדרות של הסטוריה ישראלית, ע”פ המוזיקאי וה”יוטיוביסט” קוטימן.

הסופר הישראלי נבחר לשאת השנה את הנאום המרכזי לרגל יום השחרור הלאומי. הוא דיבר על הטרגדיה האישית שלו ועל המשמעות של חיים במלחמה והצהיר:

“ישראל לא תהיה בית עד שלפלסטינים יהיה בית משלהם”

“אפילו זר כמוני יכול לומר בביטחון מסוים ששחרורה של הולנד הוביל בסופו של דבר לחירותה. בעוד העם היהודי, אף ששוחרר מאימת רצח העם, עדיין איננו חופשי. אני חושב שזה מעניין שהזמנתם סופר ישראלי לדבר על חירות שהרי אני – שחייתי כל חיי במצב מלחמה וחוויתי את השיתוק וההתשה שטמונים בחיים של אלימות בלתי פוסקת – מעולם לא ידעתי חירות קיומית אמיתית”.

כך הצהיר בתחילת דבריו הסופר דוד גרוסמן, שנאם השבוע את “נאום 5 במאי” המסורתי, במעמד ראש הממשלה מרק רוטה, שגרירים ונכבדים נוספים. מדי שנה מוזמנת “אישיות מעוררת השראה” מהולנד או מרחבי העולם לשאת דברים בנושא חירות ביום השחרור הלאומי, יום סיום הכיבוש הגרמני.

גרוסמן עסק בתחילה בחירויות אישיות ואינטימיות, שאותן לדבריו הוא מבין טוב יותר מאשר את החירות הלאומית. אלו הן החירות שמעניקה לו הכתיבה וזו שעשוי לחוות הקורא השוקע בספר טוב. גרוסמן תיאר את כתיבתו כעוסקת שוב ושוב במאבקו של היחיד מול כוח מאיים, שרירותי, עריץ וחזק ממנו. הוא הודה שבכתיבתו אמנם לא הצליח לגרוע “ולו שמץ” מכוחם של השירותיות והעריצות בעולמנו, אך גילה שעמידתו שלו מול אותם איומים השתנתה. “אני כבר איני לכוד באחיזתם האימתנית של השרירותיות והעריצות. איני משותק עוד כפי שהייתי לפני שהתחלתי לכתוב. כשאני כותב אני רואה בבהירות גוברת את המקום בתוכי שבו עודני חופשי. ואף שפקדה אותי טרגדיה קשה וחוויתי את נחת זרועה של השרירותיות, עדיין איני נידון להיות מוגדר אך ורק על ידי הטרגדיה הזו. איני חייב להיות קורבנה הפסיבי. כשאני כותב אותה, היא אינה מוחקת אותי. למדתי שגם במצבים הקיצוניים ביותר עדיין יש לו לאדם חירות אחת קטנה, החירות לתאר את הטרגדיה שלו במילותיו שלו”.

אחר כך שב להגות בחירות שאותה לדבריו אין הוא מכיר באופן אישי: “החירות הטמונה בשלום, בחיים ללא מלחמה”.

“מה אני יכול לספר לכם על שלום? אתם כאן יודעים על כך יותר ממני. אני חי בתוך סכסוך אלים שנמשך זה יותר ממאה. כל המשתתפים בו, ישראלים ופלסטינים, נולדו לתוכו, ורובם אינם מאמינים שהוא ייפתר אי פעם. נראה שרובם השלימו עם הרעיון שיחיו לנצח בתוך מעגל מלחמה, שחייהם יהיו דחוקים לעד, מלאי פחד, משוללים אותה מלאוּת שבקיוּם, נידונים רק לשרוד מאסון לאסון, ממלחמה למלחמה. אלה המוכנים להמשיך ולחיות כך למעשה הכריזו על עצמם כקורבנות חסרי אונים של נסיבות שמעבר לשליטתם.

קשה ואף משפיל לשאת תפישת עולם כזו.

כישראלי וכיהודי אני מתקשה להשלים עם כך. אחרי הכל, הרעיון המופלא שעמד בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שלוש שנים אחרי השואה, היה שהיהודים לא יהיו עוד קורבנות, שיהיה מקום אחד בעולם שבו יוכלו לקיים ריבונות ולזכות בחירות. יהודים אף פעם לא הרגישו ‘בבית’ בעולם – והיה זה אחד המשאות הכבדים שנשאו על כתפיהם לאורך ההיסטוריה. אפילו במקומות הבודדים שבהם התקבלו, הם חיו בפחד מתמיד… מדינת ישראל הייתה אמורה להיות הבית הזה בכל מובן של המילה. אבל ב-67 שנות קיומה היא לא הצליחה להיות מקום שתושביו חשים ביטחון ושלווה… אומר זאת בפשטות: ישראל לא תהיה בית עד שלפלסטינים יהיה בית משלהם. לפלסטינים לא יהיה בית עד שישראל תהיה לבית אמיתי עבור היהודים החיים בה.

ישראלים ופלסטינים לא יוכלו להשיג שלום אם לא יוכלו לראות את הסכסוך מנקודת המבט של אויביהם, דרך פצעיו של האחר ותודעתו. עד שהדברים הללו יקרו, אנחנו, ישראלים ופלסטינים, לא נזכה לחירות. חירות במובנה העמוק ביותר – חופש מחרדה קיומית בלתי פוסקת, חופש מייאוש משתק, חופש משנאה וממלחמה, חופש מהמועקה שבהיותך אויב. מתיש כל כך להיות אויב ולהיות מטרה לעוינותם של אחרים. אכן, שלום הוא חירות. אולי כאן, בהולנד, לאחר 70 שנים ללא מלחמה, אינכם זוכרים עוד ששלום הוא לא דבר מובן מאליו”.

כשירד גרוסמן מהבמה נעמד הקהל על רגליו והוא זכה למחיאות כפיים סוערות.

למחרת נערך בספריית אמסטרדם אירוע ספרותי לרגל הוצאתו לאור בהולנדית של ספרו החדש של גרוסמן, “סוס אחד נכנס לבר” (Komt een pard de kroeg binnen בהוצאת Cossee ובתרגומו של Ruben Verhasselt). חרף ההנחיה הקרירה של מבקרת הספרות מריה ולאר, הצליח גרוסמן לסחוף את הקהל (האוהד גם כך) במיוחד, כשהקריא בעברית קטע מהספר החדש. “לפי הצחוקים מהקהל אולי אנחנו צריכים לדבר בעברית”, התבדח גרוסמן. אולם הקהל המגוון כלל דוברי הולנדית ודוברי עברית, צעירים ומבוגרים, וגם ההקראות המצוינות בהולנדית זכו פרצי צחוק במקומות הנכונים (ונראה על פניו שהנוכחים הבינו היטב מהו ההבדל בין “נתניה” לבין “קיסריה”).

בנוסף לעיסוק בספרות, נדרש גרוסמן גם לסוגיית הממשלה החדשה שהוקמה בארץ באותו ערב, ולבחירתו מחדש של בנימין נתניהו. גרוסמן, ממתנגדיו החריפים של נתניהו, אמר על ראש הממשלה: “בכל שנות כהונתו לא שמעתי ממנו מילה אחת של חזון אלא רק עוד ועוד איומים… הוא דובר מוכשר והוא יודע לערבב יחד את הסכנות האמיתיות שאורבות לנו במזרח התיכון עם ההד של טראומת העבר, השואה, ואנחנו חסרי אונים מול המניפולציה הזאת ומתנהגים בדרך שהיא טרגית עבורנו”.

במהלך הערב בוצעו על הבמה שניים משיריו של גרוסמן, “אורחת זרים” ו”קצר פה כל כך האביב”, על ידי הרכב מצוין שעיבד את השירים במיוחד לערב זה: יסמין קידר על השירה, ענן דן בור על הפסנתר, רועי שבת בחצוצרה ואולף קויס על כלי ההקשה.

האירוע נערך במסגרת פסטיבל Spot on Israel שכולל מספר אירועי תרבות ישראליים, ובמעמד שגריר ישראל בהולנד חיים דיבון.

קישור לפסטיבל

תמונות מתוך דף הפייסבוק של ההוצאה לאור Uitgeverij Cossee

בדומה לסמיכות בין יום הזיכרון ליום העצמאות בישראל, בהולנד יציינו בשבוע הבא את יום הזיכרון ויום השחרור. להרצאה המרכזית של דוד גרוסמן אמנם לא ניתן להיכנס, אבל אספנו עבורכם כמה אירועים מצוינים ברחבי הולנד – מהיסטוריה יהודית ועד מסיבות מקפיצות.

אחרי שנרגענו מחגיגות יום המלך אנחנו יכולים ליהנות מחודש מאי הגדוש בימי חופשה ושבתון ברחבי הולנד. הקרוב מביניהם הוא יום השחרור ההולנדי, 5 במאי, יום חג לאומי לציון שחרורה של המדינה מהכיבוש הגרמני ב-1945. יום לפני כן, 4 במאי, הוא יום הזיכרון הלאומי בו הולנד זוכרת את הקורבנות ההולנדים, אזרחים וחיילים כאחד, שנהרגו או נרצחו במלחמת העולם השנייה או במשימות צבאיות מאז המלחמה.

במרכז יום הזיכרון עומד הטקס הממלכתי בכיכר דאם באמסטרדם, ולצדו טקסי זיכרון בערים ובאתרים הקשורים למלחמת העולם השנייה, כמו למשל מחנות הריכוז שמהם נשלחו יהודי הולנד אל ההשמדה. בשעה שמונה בערב בדיוק מציינים ברחבי המדינה שתי דקות דומייה. גם ללא צפירה, רבים ממקומות הבילוי מחרישים את המוזיקה, התחבורה הציבורית עומדת מלכת ומטוסים מנועים מלטוס מעל לכיכר דאם.  

למחרת משתנה האווירה והתושבים נקראים לחגוג את יום כניעת הצבא הגרמני ואת שחרורם, ולחשוב גם על אלו ברחבי העולם שעדיין נאבקים למען חירותם ומתמודדים עם סכסוכים אלימים. גולת הכותרת של אירועי היום הם “פסטיבלי השחרור” (Bevrijdingsfestivals) הנערכים בכיכרות הערים הגדולות ברחבי המדינה. האירועים כוללים בעיקר מופעי מוזיקה, מצעדי כלי רכב צבאיים ועוד. באתר של כל עירייה ניתן למצוא פרטים מדויקים. בנוסף נערכת מדי שנה הרצאה מרכזית של דובר מעורר השראה, הולנדי או זר, במעמד הזוג המלכותי. השנה נבחר לשאת דברים הסופר דוד גרוסמן. לצערנו, האירוע סגור לציבור.

מידע נוסף על יום הזיכרון ויום השחרור ועל האירועים המרכזיים ניתן למצוא באתר הוועדה המארגנת (הולנדית ואנגלית)

הנה מקבץ מהאירועים הנערכים ברחבי הולנד:

בתים יהודים פתוחים (רחבי המדינה)

ביום הזיכרון וביום השחרור יתקיימו מפגשים פתוחים לקהל בבתים שהיו של יהודים. אפשר יהיה לשמוע את סיפורם של הניצולים על החיים שלפני המלחמה, במהלכה ואחריה, על הרדיפה וההתנגדות. העדויות ילוו בסרטים, במוסיקה, בתמונות ובקטעי יומן אישיים.

הערים המשתתפות: אמסטרדם, דבנטר, הארלם, האג, טילבורג, חרונינגן, רוטרדם, אוטרכט ועוד.
בין הדוברים באמסטרדם גם הסופר ארנון גרונברג שיספר על קורות אמו בזמן המלחמה. המפגש יתקיים ב-5 במאי, בשעה 15:00 בבית הכנסת חררד דו (Gerard Doustraat 238).

למידע נוסף על הבתים הפתוחים 

פרויקט מיוחד לילדים ונוער (אמסטרדם)

באמסטרדם תיערך סדרת אירועים מיוחדים לילדים ונוער במטרה לספר לדור הצעיר על המלחמה במסגרת מתאימה. האירועים מתקיימים במקומות שונים בעיר וכוללים בין היתר סיורים מודרכים, נסיעה בחשמלית היסטורית בעיר והאזנה לסיפורי המלחמה, משחקי חוץ באזור הוונדל פארק, תיאטרון לילדים, תוכנית ערב מיוחדת במועדון ה-Melkweg לגילאי 13 עד 17 ועוד.

למידע נוסף

קונצרט על האמסטל (אמסטרדם)

האירוע המרכזי שיחתום את חגיגות יום השחרור הוא הקונצרט השנתי על נהר האמסטל במעמד המלך וילם-אלכסנדר והמלכה מקסימה. החל מהשעה 21:00 יופיעו אמנים מז’אנרים מוזיקליים מגוונים בשיתוף עם תיאטרון Royal Carré על במה צפה מיוחדת.

למידע נוסף

פסטיבל BEVRIJDINGSPOP (הארלם)

פסטיבל המוזיקה Bevrijdingspop יערך השנה בפעם ה-15, ב-Frederikspark בהארלם, כחלק מחגיגות יום השחרור. הפסטיבל נערך לראשונה ב-1980 כדי לספק אטרקציה ל”דור הצעיר” בתוך שלל אירועי הבידור המסורתיים המיועדים בעיקר לילדים ול”זקנים” (לצורך העניין “זקן” הוא מי שמאס במוזיקת פופ “רועשת”, לאו דווקא מי שכבר משתמש בקטטר).

הפסטיבל פתוח לקהל הרחב, חינם, הודות לעבודתם המסורה של 35 מתנדבים לאורך השנה וכ-450 מתנדבים נוספים ביום הפסטיבל. למעשה זהו פסטיבל המוזיקה החינמי הגדול ביותר בהולנד, והוא מושך אליו כל שנה כ-150,000 איש.

השנה תיערך גם תוכנית אומנותית ב-4 במאי בערב (יום הזיכרון) שתכלול הופעה מיוחדת של תזמורת הג’אז של ה-Concertgebouw מאמסטרדם. במהלך ההופעה יוקרנו על המסך תמונות של הארלם מתקופת מלחמת העולם השנייה ומהשנים שאחריה. למחרת, יום השחרור, יעלו על במות הפסטיבל 33 אמנים ולהקות מהולנד ומחו”ל. 

הליין-אפ המלא נמצא באתר הפסטיבל אבל הנה כמה אמנים נבחרים שעל כמה מהם כבר כתבנו במדור המוזיקה:

Sue the Night (הארלם)

Jacqueline Govaert (הארלם)

Racoon

La Chiva Gantiva (בלגיה)

Too Many Zooz (ניו-יורק)

פסטיבל Mumbai (אוטרכט)

“לחגוג את החופש“, זו סיסמת הפסטיבל הצבעוני ואחד מהיצירתיים באירופה, שאולי נכון יותר להגדירו כמסיבה המונית. הפסטיבל הצעיר מתקיים זו השנה השלישית ביער  Fort vacthen  שבאוטרכט, ב-5 במאי.

אמנם מדובר בשעתיים בלבד (12:00-10:00) אבל ההכנות להפקה זו עצומות. שטח של טבע שהופך למתחם מוזיקה עם במות ענק והקטע שבשבילו תגיעו אל האירוע – פצצות אבקה צבעונית שנזרקות לעבר החוגגים (חולי אסטמה וסובלים מאלרגיות היזהרו, המתחם גדול אבל האבקות צפויות להיזרק בכמויות). הפסטיבל מציע לקהל הזדמנות לציין בצורה סימבולית את החופש, מה יותר מתאים ממוזיקה וכל צבעי הקשת?
טיפ: אין צורך להביא צבעים משלכם! במקום משתמשים בצבעים מיוחדים ידידותיים לסביבה.

עלות: 27.5 יורו לכרטיס 

לפרטים נוספים לחצו לאתר הפסטיבל

השתתפו בכתיבת הכתבה: לימור לוי ויוני רשף

זו כתבה משנת 2015, לכתבה העדכנית לאפריל 2018 לחצו כאן

מתחשק לכם לחבוט במישהו בכרית, לבקר במוזיאון בחינם, לחזות בתצלומים הנוקבים בעולם או פשוט לשמוע הופעה טובה? שש הצעות לבילויים (לא רק) באמסטרדם בחודש הקרוב, לכל מזג אוויר

World pillow fight day

4 באפריל

מה יותר כיף מאשר לתפוס כרית מלאה בנוצות, לצאת לכיכר העיר בפיג’מה (רצוי) ולהתחיל לחבוט בהמונים – בידיעה שבאותו הזמן עסוקים בכך עוד רבבות ברחבי העולם?

זו הדרך של המארגנים להפיץ “חופש טהור, יצירתיות ואושר במרחב הציבורי…”

האירוע יתקיים בכיכר דאם החל מהשעה 15:00 מיועד לכל המשפחה. כניסה חופשית.

שימו לב לחמשת הכללים המופיעים בפרסומים וכוללים בין השאר איסור על חבטה באדם בלתי חמוש (בכרית) וקריאה להצטרף מיד בסיום האירוע לחגיגת הניקיון ההמונית.

לפרטים נוספים על האירוע באמסטרדם

לפרטים נוספים על האירוע במאסטריכט

World press photo 15

18 באפריל עד 21 ביוני

תחרות צילומי העיתונות הגדולה והנחשבת בעולם מתחילה את סבב התערוכה העולמי שלה כמדי שנה באמסטרדם.

התערוכה תתארח ב-Nieuwe Kerk שבכיכר דאם. בהמשך תנדוד התערוכה לערים נוספות בהולנד ובעולם, ותתארח גם בהילברסום, בזוטפן, באיינדהובן ובמאסטריכט.
לתחרות נשלחו כמעט 100 אלף תצלומים מ-131 מדינות שונות, המציגים שלל אירועים משנת 2014. מתוכם מוצגים בתערוכה 200 תצלומים בקטגוריות שונות. מקומה של ישראל לא נפקד מהתערוכה ומבצע “צוק איתן” מיוצג בשתי תמונות קשות מעזה. בתמונה בסגנון אחר לחלוטין נראה מפרץ חיפה על רקע חתונה אריתראית יפהפיה.

עלות כרטיס: 10 יורו למבוגר. הנחות לילדים, למחזיקי כרטיס iAmsterdam, Stadpas, Museum Card.

לפרטים לחצו כאן

פסטיבל הקולנוע Imagine – לא רק סרטי אימה

8 עד 18 באפריל

הפסטיבל, שהתחיל כמרתון סוף שבוע של סרטי אימה, מציג היום שלל סרטי מדע בדיוני, פנטזיה ומתח, קצרים ובאורך מלא. המארגנים שומרים על המסורת ב”לילה של סרטי אימה” – ארבעה סרטים ברצף בבית הקולנוע הישן והיפה Tuschinski  באמסטרדם. כמו כן, כמדי שנה מוענק פרס מפעל חיים לקולנוענים מובילים בתחום סרטי הפנטזיה. בשנים האחרונות קיבלו את הפרס יוצרים כגון טים ברטון, רוטגר האוור, טרי גיליאם, דאריו ארג’נטו, פול ורהובן ורוג’ר קורמן, שאף הגיעו לפסטיבל.

הפסטיבל יתקיים ב-EYE

לפרטים לחצו כאן

Nationale Museumweek

18 עד 26 באפריל

כ-500 מוזיאונים ברחבי הולנד יפתחו את שעריהם לקהל הרחב ללא עלות או בהנחות ענק. במוקדים השונים יתקיימו גם פעילויות פופולריות כגון סדנאות, סיורים, טעימות, חפש את המטמון לילדים, מופעי מוסיקה ועוד.

רשימת המוזיאונים המשתתפים תפורסם באתר

London Calling

24 עד 25 באפריל

פסטיבל מוסיקת אינדי הדו-שנתי של מועדון הפרדיסו נותן במה ללהקות צעירות. האווירה במקום מיוחדת, שילוב של חדש וותיק בעיר הגדולה.

עלות כרטיס ברכישה מוקדמת: 20 יורו

עלות כרטיס במהלך סוף השבוע: 35 יורו

לפרטים לחצו כאן

Bredeweg Festival

26 עד 27 באפריל

פסטיבל רחוב גדול שיתקיים בערב יום המלך בחלקה המזרחי של אמסטרדם, כניסה חופשית. כיאה לפסטיבל רחוב מושקע, אפשר יהיה למצוא שם תיאטרון רחוב, הופעות, נגנים, אנשים מחופשים ועוד.

חגיגה צבעונית לכל המשפחה!

לפרטים:
http://www.bredewegfestival.nl/

http://www.amsterdamsebos.nl/evenementen/11-4-cherry-blossom/