אחרי שכבר הסכמנו שלמוזיקאים ההולנדים יש הרבה מה להציע בכתבה הקודמת, בכתבה זו נמשיך לבדוק את שורשיה ופירותיה של המוזיקה המקומית בכמה סגנונות נבחרים.
פופ
Jan Smit
נתחיל עם מכונת הלהיטים יאן סמית – שהתחיל את דרכו בגיל 12 עם השיר Ik zing dit lied voor jou alleen , כ-Jantje Smit. יש לו כמה הופעות כל שבוע, למשל, בתחילת דצמבר באיינדהובן, זאנדאם, ארנהם, אמסטלפיין…
רוק
De Dijk
להקה שהוקמה בשנות השמונים באמסטרדם, יוצרת רוק וסול בהולנדית, עם מעל ל-20 אלבומים . De Dijk זכתה פעמיים בפרס אדיסון שנחשב לפרס המוזיקה היוקרתי ביותר בהולנד. עדיין נותרו כרטיסים להופעות שייתקיימו בתחילת דצמבר בקטוייק ובאמסטרדם.
פולק
Emil Landman
מוזיקאי צעיר ומבטיח מאוטרכט, שסיים שם את לימודיו באקדמיית “הרמן ברוד” למוזיקה. אמיל הוציא כבר 2 אלבומים, בסך הכל די טובים. הנה קליפ חדש שלו, שבו מככב קיר צבעוני, וניכר שיוצריו לא לגמרי הצליחו לחשוב על רעיון נוסף לקליפ, מעבר לנוכחות הקיר (על אף שהוא קיר אדיר לכל הדעות).
אמיל יופיע באוטרכט ב-8 בדצמבר (ב-TivoliVredenburg) בתור חימום להופעה של רודריגו וגבריאלה. אם אתם עוד לא מכירים את צמד המקסיקנים האלה, הרי שמדובר בתענוג של וירטורואוזיות עם גיטרה קלאסית. לא הולנדים בכלל, אבל שווה.
צועני
The Balcony Players
מוזיקת עולם, ובעיקר כליזמרים, מוזיקה יהודית וצוענית. משמח. מדובר ב-5 נגנים-זמרים צעירים, מהולנד, בלגיה, ניו-אורלינס ופרו, שנמצאים בעיקר ברוטרדם. האלבום האחרון שלהם,Balcony Adventures Around the World, איכותי מאוד. תוכלו לרכוש ולשמוע את כולו כאן, או להאזין :
אינדי
I am Oak
להקה מאוטרכט עם שם ראוי, של מחבקי-עצים. פולק-אקוסטי איכותי, לעיתים מעט בלוגראס. בכל אופן, מדובר בלהקה חרוצה שמאז 2008 הוציאה שישה אלבומים ושלושה *EPs, הם זכו בכמה וכמה פרסים לאומיים. כרגע, נמצאים בסיבוב הופעות בגרמניה, ויחזרו לקראת הכריסטמס להופיע בפסטיבל Stille Nacht, שייתקיים בלליסטאד, איינדהובן ורוטרדם.
לוק אווטרפלד ודיק דה-ביי היו צמד שותפים לדירת סטודנטים בחרונינגן, איש איש ולהקת הרוק החובבנית שלו. הם החלו לשתף פעולה ב-2009, זנחו את הרוק, והחלו ליצור מוזיקה אלקטרונית איכותית. האלבום האחרון שלהם, The Road, הוא משובח.
היפ-הופ
Typhoon
Glenn de Randamie ובשם הבמה שלו “טייפון” הוא ראפר הולנדי, מ-זוולה, שהתחיל לכתוב שירים כשהיה בן 12 ולהופיע בגיל 15. משתף פעולה עם מוזיקאים רבים בהולנד, כולל להקת הג’אז – New Cool Collective (גללו למטה…). הוא מופיע בסוף נובמבר בטילבורג (ובדצמבר באמסטרדם, אבל סולד-אאוט). השיר הזה, שנקרא “השמיים נופלים” (בתרגום חופשי), הוא שילוב אהוב של היפ-הופ וכלי נשיפה, ומתאר אהבה הולנדית חוצת דתות. מרגש.
ג’אז
New Cool Collective
להקת ג’אז שהוקמה ב-1994 ובהרכבה המלא (New Cool Collective Big Band) מונה כיום 19 נגנים. במרוצת השנים הוציאו 20 אלבומים, ובשנת 2000 זכו בפרס אדיסון היוקרתי. בהרכבים שונים הלהקה מופיעה בשיתופי פעולה מעניינים עם אמנים הולנדים שונים, כרגע בסיבוב הופעות עם הזמר הוותיק Guus Meeuwis. האלבום האחרון שלהם, electric monkey sessions, מוצלח מאוד.
סול
Ntjam Rosie
זמרת סול-ג’אז טובה מאוד מרוטרדם (ילידת קמרון). הוציאה מאז 2008 ארבעה אלבומים, השני, Elle, נמכר במספר מדינות באירופה באסיה ובאוסטרליה. מאז הספיקה לגרוף כמה פרסים לאומיים. החודש יש לה הופעות ב-steenwijk, רוטרדם, ליידן והארלם.
מוזיקה קלאסית
Netherlands Bach Society
התזמורת “ידידי באך בהולנד” היא אחד מהרכבי המוזיקה הקלאסית הוותיקים באירופה, והיא פתחה במאי השנה בפרוייקט AOB – All of Bach. במסגרת הפרוייקט, יבוצעו ויוקלטו כל 1080 יצירותיו של באך, ויועלו ובאיכות גבוהה ובחינם (!) כאן. עד כה הושלם ביצוען של 34 יצירות. הנה טיזר:
טוב, ברור שיש פה קאץ’… Amira Willighagen, שזכתה באחת מתוכניות הכוכב-נולד ההולנדיות בקיץ האחרון, היא רק בת 10!
הפינה הישראלית
על “המקלחת של סוף היום” של מארש דונדרומה, כבר שמעתם או שעדיין אתם נכנסים למקלחת כרגיל?
*EPs: רשימת שירים שהיא קצרה מדי מכדי להקרא אלבום. מתפרסם בדרך כלל כדי לפרסם אלבום שבדרך, או להכניס שירים שלא התאימו בדיוק באלבום שכבר יצא. בעברית קוראים לזה לפעמים “מיני אלבום”.
כמו מדי שנה, מתקיים בימים אלה הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע תיעודי באמסטרדם, IDFA. מלבד היותו פסטיבל גדול וידוע שמציג מדי שנה כמאתיים סרטים ומושך אלפים רבים של צופים, הפסטיבל מעניין בזכות הגישה שלו כלפי הז׳אנר (סוגה) של קולנוע תיעודי. היום, כאשר בזכות ההתפתחות הטכנולוגית קל יותר לצלם סרטים ובזכות האינטרנט ישנם ערוצים רבים להפצתם, מטשטשים הרבה גבולות בעולם המדיה, בפרט בין עיתונות לקולנוע תיעודי. ובכן הוגי הפסטיבל חושבים שקולנוע תיעודי שונה בתכלית מעיתונות. בדומה לעבודה עיתונאית, מדבר סרט תיעודי לרוב על ענייני דיומא ומרחיב את הידיעה שלנו על המתרחש סביב. אבל בשונה ממנה, סרט תיעודי הוא יצירת אמנות שכמו כל יצירת אמנות הוא ראשית כל פרי דמינו של היוצר שנכתב, בוים וצולם בסגנון ייחודי שלו.
מתוך הסרט Art and Craft. תמונה באדיבות IDFA
מאז הקמתו יש בפסטיבל נוכחות ישראלית קבועה. כמה סרטים ישראלים אף זכו בפרסים במהלך השנים. סרטים ישראלים שמשתתפים וזוכים בפסטיבל מדברים על צדדים עגומים של מציאות ישראלית, לעתים קרובות כתוצאה מהסכסוך. כצופים ישראלים אנו נידונים ליחס אמביוולנטי כלפי סרטי כחול-לבן. מחד, אנו מזדהים בקלות עם הנושאים. מאידך, אנו גם ערים יותר מצופה אירופאי ממוצע למורכבות של התופעות המוצגות, המורכבות שלרוב לא מועברת במלואה דרך עדשת המצלמה. בכלל, נראה כי הגישה האמנותית של הפסטיבל לקולנוע תיעודי מחדדת את המתח הטמון בז׳אנר עצמו בין תיעוד אובייקטיבי של המציאות לאמירה אישית של היוצר. השנה יש ארבעה סרטים ישראלים בתכנית הפסטיבל.
הפסטיבל מתקיים בין 19 ל-30 בנובמבר ואת התכנית אפשר למצוא באתר. הסרטים מוקרנים באולמות שונים ברחבי אמסטרדם.
הצצה לסרט ישראלי שיוקרן במסגרת הפסטיבל: הנסיך הירוק
יין מתובל חם, נקניקיות, וופל בלגי, פטריות חמות, ערמונים קלויים, משטחי החלקה על הקרח ומוסיקת רקע, כל אלו ועוד הם סממנים מובקהים בכל שוק כריסטמס אירופאי.
בעוד כחודש יחגגו את חג המולד, החג שמזוהה עם אורות מנצנצים, חלונות זוהרים ועצי אשוח מקושטים להפליא. ברחבי אירופה, כמסורת שנתית, צצים להם שווקים רבים בעלי קונספט דומה: דוכני מכירה של מזון ומשקאות, מזכרות ופריטים מגוונים. הכנו עבורכם רשימה קצרה עם השווקים השווים בהולנד וסביבתה.
שווקי חג המולד
שווקים בהולנד
וולקנבורך (Valkenburg) אחד השווקים המיוחדים באירופה. ממוקם במערות התת קרקעיות בעיר, המערות מתחברות במן מבוך בו מטיילים. מסדרונות המערות מוארים בשלל אורות וצבעים, מוסיקה מלווה את המבקרים ויוצרת אוירה קסומה. בשוק ניתן למצוא מאכלים שונים כגון מרקים חמים , פטריות מוקרמות וכן מוצרים מגוונים: קישוטי חג המולד, פסלים, נרות, מוצרים מקומיים בעבודת יד ועוד. וולקנבורך מתפקדת כחגיגה אחת גדולה, כבר מאמצע נובמבר ועד סוף דצמבר. מחוץ למערות, במרכז העיר מתקיים מצעד חג המולד: בימי רביעי ושבת. פרטים נוספים: * הכניסה למערות הינה ללא תשלום, הכניסה לכלבים אסורה. * השוק פתוח מה 14 בנובמבר ועד ה 23 בדצמבר. כתובת: gemmentegrot cauberg 4 6301BT, valkebburg. ליחצו למידע נוסף
דוכנים במערות
מאסטריכט (Maastricht) מאסטריכט הופכת לארץ הפלאות בתקופה של חגיגות חג המולד אפילו לסנטה יש בית זמני ממש במרכז השוק… יש הרבה מה לעשות לכל הגילאים, לילדים גדולים וקטנים כאחד. שוק חג המולד מציע מגוון רחב של מוצרים, למחפשים מתנות מיוחדות זה המקום. בשוק יותר מ -50 דוכני מזון ומשקאות, כאשר “מנות הדגל” הן הפנקייקים ההולנדים והסופגניות המפורסמות: olie bollen. בסמוך לשוק תמצאו משטח החלקה על הקרח גדול כמיטב המסורת החורפית באזור, וכן גלגל ענק ממנו מתצפתים על כל העיר. פרטים נוספים: השוק פתוח החל מ ה 29 בנובמבר עד ה 30 בדצמבר. כתובת: winterland maastricht ליחצו למידע נוסף
שוקולדים ומתנות
יריד כריסטמס בטירה De Haar אחד הירידים היפים בהולנד, מתקיים מדי שנה בנובמבר בטירה המיוחדת שליד אוטרכט. ביריד מציגים דוכנים שונים: מזון ומשקאות, קישוטים לבית ולגינה, ביגוד, צמחייה ומתנות במבחר גדול. היריד נמשך בסך הכל 5 ימים ויש לרכוש כרטיסי כניסה באתר האינטרנט (לילדים עד גיל 12 כניסה חופשית). החניה רחוקה מן הטירה, היכונו להליכה באויר הקר. פרטים נוספים: השוק פתוח מה 26 ועד ה30 בנובמבר. כתובת: Kasteel de Haar Utrecht Kasteellaan 1 3455 RR Haarzuilens
de haar
דורדרכט: (Dordrecht) באופן מפתיע השוק בדורדרכט הוא מהשווקים הפחות מוכרים אך זהו אחד השווקים הגדולים אם לא הגדול ביותר בהולנד, ומשתתפים בו כ 200 דוכנים. ההיצע למכירה בדוכנים הוא גדול, ניתן למצוא שם מתנות מסוגים שונים: לבית, לילדים, פינוקים ומתוקים. השוק מתחיל במרכז העיר העתיקה ומתפרש על פני 2.5 ק”מ. אם יהיה לכם מזל אולי תזכו לצפות במקהלות המופיעות מפעם לפעם, וכמובן כמו כל שוק מסורתי, קיים משטח החלקה על הקרח. שימו לב, גם שוק זה מתקיים מספר ימים קצר ביחס לאחרים: מה12 עד ה 14 בדצמבר. ליחצו למידע נוסף
אורות נוצצים, צילום: יפעת זהר
שווקים בבלגיה
ברוז’, בלגיה: (Brugge) כשאומרים ברוז’ מדמיינים וואפל בלגי עשיר בשוקולד נוזלי וריח מתקתק עולה לאויר… העיר המתוקה, רומנטית בכל ימות השנה ובחורף במיוחד. מסעדות קטנות מצויידות בנרות לאין סוף, קישוטי החג ואורות בסימטאות, מכתירים את העיר כנקודה רומנטית ששווה ביקור גם בלי שיתקיים בה שוק חג המולד. ובכל זאת, כמה מילים על השוק: בדומה לשווקים אחרים גם כאן תמצאו צריפי עץ קטנים ציוריים, שמקנים לשוק מראה של כפר זעיר. מלבד השוקולדים מציעים הדוכנים גם עוד מיני מתוקים: אגוזים מסוכרים, סוגים שונים של סופגניות ולביבות, עוגיות זנגויל, לחמי דבש ואגוזים וכן גם מתנות וקישוטים של החג. פרטים נוספים: * השוק פתוח החל מה 22 בנובמבר ועד 2 בינואר. * אטרקציה נוספת בעיר: עד ה 4 בינואר: “פסטיבל פיסול הקרח” לפרטים נוספים על פסטיבל הקרח הקלק כאן כתובת: Simon Stevinplein and Grote Markt Market Square
קישוטי כריסטמס. צילום: יפעת זהר
בריסל: (Brussels) השוק בבריסל הינו השוק המרכזי בבלגיה והוא מתפרש על כמה רחובות היוצאים מהכיכר המרכזית בעיר וסביב לה. בשוק ניתן למצוא עבודות עץ, משקאות ומזון, וכמובן – וופל בלגי! בנוסף, גם משטח ענק להחלקה על הקרח וגלגל ענק. בדרך כלל החנויות במרכז העיר פתוחות במשך חמשת השבועות של השוק כולל סופי שבוע. לפרטים נוספים: השוק פתוח החל מ28 בנובמבר עד ה 4 בינואר. ליחצו למידע נוסף
החלקה על הקרח בבריסל. צילום: יפעת זהר
שווקים בגרמניה
דיסלדורף: (Dusseldorf) אחד מהשווקים היפים בגרמניה. בתקופה זו של השנה השוק הופך את העיר לעלייה לרגל עבור מבקרים רבים גם מהמדינות השכנות…העיר נוצצת, מרכזה מלא בחנויות אופנה מוקפדות, לחובבי השופינג זו חוויה מאין כמוה, שווה בהחלט לשקול ביקור של מספר ימים בעיר. השוק מתקיים במספר מוקדים סמוכים זה לזה. ניתן למצוא משטחי החלקה על הקרח עם כסאות החלקה מיוחדים לילדים, גלגל ענק, הצגות תיטארון לילדים ועוד הפתעות שנגלות לעיני המשוטט. הלהיט של השוק: בקתות עץ שהפכו למסעדות ומסבאות למשך חמשת שבועות אלו. מרדת החשכה המסבאות הומות אדם, מוסיקה רועשת וכוסות בירה ויין מדלגות מיד ליד… פרטים נוספים: השוק פתוח החל מ ה 20 בנובמבר עד ה 23 בדצמבר. ליחצו למידע נוסף
דוכן קרמבו בכל הטעמים בדיסלדורף
אאכן: (Aachen)מדי שנהלפני חג מולדהכיכרותסביבהקתדרלה במרכז העירהופכותלגן עדן שלאורות וצבעים, צליליםוריחותמפתים. הדוכנים מציעים שפע של מתנות ועבודות יד, קישוטים לעץ האשוח, נרות, צעצועים,לביבות תפוחי אדמה, עוגות מכל הסוגים ומעל לכל אווירת חג חמה ושופעת אופטימיות שמשתלטת על כולם. אטרקציה לילדים היא הקרוסלה הגדולה בעוד שהמבוגרים יהנו מיין חם מתובל בציפורן וקינמון. עוד לילדים: תיאטרוני בובות ועבודות עץ קטנות מציגות את סצינת לידתו של ישו ומקהלות שרות מזמורי חג נוצריים ואפשרות להצטלם עם סנטה קלאוס. לתוכנייה המלאה של אטרקציות באזור השוק ניתן למצוא כאןפרטים נוספים: השוק פתוח החל מה 21 בנובמבר ועד 23 בדצמבר.
שלשום (א’) התקיים יריד אוכל מיוחד בבית הספר הבינלאומי ISA שהכנסותיו מוקדשות לתרומה לנזקקים. בבית הספר לומדים ילדים מתשע מדינות שונות שהקימו גם הם דוכנים והכל למען גיוס כספים לנזקקים.
החורף אמנם טרם הגיע להולנד במלוא עוזו, אך ירידי חורף ודוכני כריסטמס על קישוטיהם השונים כבר החלו לצוץ במקומות מרכזיים בערים השונות. במקביל, קיים שלשום (א’) בית הספר הבינלאומי באמסטרדם (ISA) שוק אוכל במסגרת יריד החורף. האירוע מאורגן בהתנדבות ומתרומות ומתמקד במכירת בגדים וצעצועים “יד שנייה”, דוכני אומנות לילדים, מתקני ספורט ואיך לא מגוון דוכני אוכל שונים המייצגים את התרבויות השונות והעמים השונים בבית הספר.
באופן “מפתיע” התמקד הדוכן הישראלי בטיגון ומכירת פלאפל כמייצג תרבותי של מדינת ישראל. הילדים הבוגרים וההורים הם שחותכים, מטגנים ומוכרים את מנות הפלאפל בהכנה עצמית. הכניסה עולה סכום סמלי של 2.5 יורו למבוגר ו- 2.3 יורו לילד. ההכנסות מכל הדוכנים משמשות כתרומה לנזקקים, כל דוכן בוחר את הארגון שלו הוא בוחר להקדיש את התרומות. בשנים קודמות בחרה הקהילה הישראלית לתרום את הכנסותיה לקרן לשיקום יער פארק הכרמל (לאחר השריפה בכרמל) וכן לעמותה המממנת ניתוחי שפה שסועה לילדים חסרי אמצעים.
פלאפל / הדוכן הישראלי
בבית הספר הבינלאומי באמסטרדם חברות כ-20 משפחות ישראליות ולצידן לומדים ילדים ממדינות אחרות על פני הגלובוס: גרמניה, קוריאה, יפן, הודו, פורטוגל, ברזיל, סין ובריטניה. שפת הלימוד בבית הספר הבינלאומי היא אנגלית כשפת אם ושכר הלימוד השנתי גבוה ונע בין 15 אלף יורו לילדי הגן ומאמיר לפי הגיל עד ל- 17 אלף יורו לשנה. מאחר ומדובר בבית ספר פרטי לומדים בו בעיקר ילדי מהגרי עבודה של חברות בינלאומיות. כ- 40 משפחות ישראליות נוספות צפויות להגיע לבית הספר בשנה הבאה.
ענת קרלינסקי, אם לשתי בנות (9, 12) שלומדות בבית הספר מספרת: “אנחנו גרים כעשר שנים בהולנד והחברה של בעלי דואגת עבורינו למימון שכר הלימוד. במסגרת היריד בחרנו להכין אוכל ישראלי, בעיקר פלאפל. אחד ההורים מכין את העיסה, הורה אחר מטגן, אחר שוטף כלים וכן הלאה”.
הנציגות הישראלית כללה גם את שבט הצופים הישראלי בהולנד, דוכן קוסמטיקה טבעית, מאכלים ישראלים מבושלים וציירת מדיטטיבית המציירת תוך כדי מדיצטיה והלקוח אינו יודע איזה ציור יקבל בסוף.
נציגות ישראלית ביריד
שרון פרס אם לשלושה ילדים הלומדים בבית הספר מסבירה את היתרונות של בית הספר הבינלאומי על פני בתי ספר אחרים: “בית הספר הצטייר כמקום ייחודי בו ישנן שיטות הוראה מתקדמות המתקיימות באוירה בינלאומית סבלנית. באופן אישי, אני יכולה לומר שלאחר חמש שנים אנחנו בהחלט מרגישים שבית הספר מקיים את הבטחותיו ואף הרבה הרבה מעבר. כחלק מהפעילות הענפה שמקיים ועד הורי בית הספר מתקיימות פעילויות רבות לשימור הצביון הקהילתי התרבותי של הילדים והקשר עם ארצות מוצאם. האירוע הזה הוא אחד מהם”.בדומה לחשיבה הישראלית של בחירת מאכל מנצח, גם בדוכן היפני בחרו להציג את “הפלאפל שלהם”, הלא הוא הסושי כמובן. לא רחוק מהם, בדוכן הפורטוגזי בחרו למכור בעיקר “פינגר-פוד”, מנות קטנות של פשטידות עוף, אמפנדס למיניהם, מגוון קינוחים מתוקים ומיץ ברזילאי מסורתי בשם – גוראנה (Guaraná) לדברי כריסטינה ביספו, נציגת הקהילה ואם לשתי בנות (16,13) בבית הספר “המאכלים שבחרנו מסמלים את התרבות שלנו, והמשקה הוא הפופולארי ביותר בברזיל ועשוי מפירות יער ברזילאיים”.
סושי להמונים אמפנדאסמשקה ברזילאי מסורתי מפירות יער
פעילויות נוספות שמקיים בית הספר במשך השנה:
* בחודש פברואר מתקיים global village day שהוא יום פעילות משותפתובו נערכת תערוכה בינלאומית של קהילות בית הספר בעולם. הילדים כולם מייצגים את המדינות מהן הגיעו בתהלוכה חגיגית. בהמשך ״מבקרים״ ילדי החטיבה היסודית במדינות שונות בעולם ומשתתפים בפעילות ייחודית למדינות האלו.
* בחודש נובמבר מתקיים בבית הספר פסטיבל האורות בו נערכת תערוכה ופעילות בנושא חגים הקשורים לאור המתקיימים בעולם בעונה זו של השנה. הקהילה הישראלית מדריכה כל שנה כ- 600 תלמידים מבית הספר היסודי בנושא חנוכה במקביל לקהילה ההודית, ההולנדית והאיטלקית.
מוזיקה הולנדית. האינסטינקט הראשוני לצמד המילים הזה הוא כנראה – “כן, אבל… אפילו ההולנדים לא שומעים מוזיקה הולנדית”. והרי, זה לא נכון.
למוזיקאים של הולנד יש הרבה מה להציע. גם לפסטיבלים של הולנד לא חסר.
תופעה נפוצה באירופה היא להקות ואומנים מקומיים, שיוצרים באנגלית. היא רווחת למדי גם בארץ (אסף אבידן, עידן רייכל, הקולקטיב, אסתר רדא, ועוד רבים ומשובחים) אבל כנראה שבצפון-מערב אירופה אפילו יותר.
לאנשים ששפתם אינה הולנדית, לפחות לא כשפת אם, ייתכן והמוזיקה המקומית באנגלית נגישה יותר, כאילו הייתה שלוחה של מוזיקה אמריקאית מוכרת. אז כשאתם שומעים את המוזיקה ההולנדית-הולנדית צריך רק להשקיע קצת יותר מאמץ (בסגנון המוזיקלי שמדבר אליכם, כמובן), וההתמכרות תגיע.
הנה סקירה גסה, מסגנונות שונים. תקראו לזה מיינסטרים, בסדר.
Dotan
נתחיל עם משהו רגוע. “הקשר הישראלי”. דותן הרפנאו, מוכר בשם הבמה פשוט “דותן” (כן, כמו מדונה), הוא זמר ויוצר מאמסטרדם, יליד ירושלים. דותן יוצר בסגנון אינדי, באנגלית בלבד, הוציא מאז 2011 שני אלבומים. הראשון – Dream Parade, יצא גם בארץ, אבל לא זכה שם לאהדה גדולה (חרף ניסיונות, איזוטריים אמנם, לפרסמו כ-“הירושלמי שכבש את הולנד!”). אלבומו השני – 7 layers, יצא רק השנה, ולטעמי הוא מוצלח הרבה יותר. טוב, לא רק לטעמי, הוא כבר הגיע בהולנד לאלבום זהב.
Chef’Special
Chef’Special היא להקת רוק-פופ מגניבה מהארלם, יוצרת באנגלית, ומשלבת סגנונות שונים – פאנק, ראפ ופופ וקצת רגאיי. יוצרים בהשראת ה-Roots והרד הוט צ’ילי פפרס (אם כי ג’ושוע נולט, הסולן, מזכיר באופן תמידי את הראפר האמריקאי מקלמור… אותן הג’סטות והכל. כולל ביצוע אישי של Can’t hold us). 2 ההופעות הבאות שלהם יתקיימו רק במרץ, באמסטרדם, ואחת מהן כבר sold out! מהרו.
Racoon
ראקון היא להקת רוק – אלנטרנטיב-רוק, מגוס, שבזיילנד. ארבעת חברי הלהקה יוצרים בהולנדית ובאנגלית, מסוף שנות התשעים. האלבום האחרון שלהם – Liverpool Rain, כולו באנגלית, והוא מצויין. ההופעות הקרובות שלהם הן ב-Brouwersdam, זיילנד, ב-21 לחודש, ולמחרת, ברוטרדם, בפסטיבל Songbird.
ואם כבר הזכרנו את Songbird ברוטרדם, ב-21.11 תופיע שם Démira Jansen (בשם הבמה – Démira, בנוהל). מדובר בזמרת רוק-פולק הולנדית, מלחינה וכותבת באנגלית, היא רק בת 17, והיא מעולה. ל- Démira יש כבר רזומה מרשים, היא מופיעה מגיל ינקות, ובגיל 11 כבר הופיעה בפסטיבלים מול 25,000 איש.
טיזר אחרון ל-Songbird. Jacqueline Govaert היא פסנתרנית וזמרת פופ-רוק מצליחה. עד 2009 הייתה הסולנית של להקת Krezip מטילבורג שהתפרקה (לא אסון גדול, אם תשאלו אותי). יוצרת מוזיקה מלודית-רגועה יחסית, באנגלית, ולפעמים עם יותר גרוב, כמו ב- Hear How My Heart Beats, שנוצר עבורו קליפ עם בילי-אליוט-הולנדי:
להקת קאנטרי הולנדית חדשה. קצת בלוגראס, קצת פופ. הכל באנגלית. הוקמה ב-2013 ובינתיים שחררה אלבום אחד, שמו כשם הלהקה, שהצליח לא רע באירופה. הם גם היו הנציגים של הולנד באירוויזיון השנה, אבל זה לא מעניין אותנו. הלאה.
Ilse DeLange, חברת הלהקה, היא לא רק פרצוף יפה. יש לה גם קריירת סולו מצליחה –
De Jeugd Van Tegenwoordig (“הנוער של ימנו”)
להקת היפ-הופ מאמסטרדם, פופולארית מאוד. 4 חברי הלהקה, מצויידים בכינויים הולמים (פרדי “המטונף” ו-ווילי “ג’יבריש”…), יוצרים בסגנון הומוריסטי אופייני, ודואגים לספק מילים חדשות ללקסיקון ההולנדי. אחד הלהיטים הראשונים שלהם נקרא Watskeburt?!, כתרגום מילולי ל-Whatsup (הרבה לפני האפליקציה, שבעקבותיה גם העִברוּת המצויין של ארץ נהדרת – “מַנְשְמָע”). המוזיקה המוצלחת של DJVT מקושטת בהרבה ביטים אלקטרונים, אם כי לפעמים באופן קצת מכביד (עד כדי פלאשבקים מ”דייב”).
Gers Pardoel
Gers הוא ראפר מצליח, במקור מניימכן, הוציא עד היום 2 אלבומים, הראשון, ב-2011 – Deze Wereld Is Van Jou (“העולם הזה הוא שלך”), זכה לאלבום פלטינה בהולנד ובבלגיה. עבור השיר הפופולארי ביותר באלבום – Ik Neem Je Mee (“אקח אותך איתי”) הופק קליפ באנימציה נהדרת:
Nielson
בחבר’ה אולי היינו קוראים לזה “מוזיקת עמחה”. אבל לעמחה פרשנויות רבות, והשירים של נילסון הם פשוט קיצ’ים, וכיפים. תפתחו רגע את הרדיו ההולנדי שלכם – הנה, זה שיר של נילסון (טוב אולי של Jan Smit. בהזדמנות). נילסון במקור היה ראפר, אבל היום הוא שר שירי פולק עם גיטרה, סוג של דיויד ברוזה אם הוא היה משה פרץ.
שיתופי הפעולה של נילסון עם אמנים הולנדים הולידו שירים קצ’יים נחמדים,
פה עם BLØF:
ופה עם מיס מונטריאול, באחד השירים היותר דביקים:
Jayh
ג’יה הוא זמר פופ – היפ-הופ, מצועצע קצת, ששר בהולנדית. השיר המדבק Mooi Dag (“יום יפה”), הוא שיר ציני, שבעולם אחר היה אולי דומה ל”כלום לא עצוב” של אביתר בנאי, אבל לא, אין בו שום אמירה חברתית, הוא פשוט שיר על חוק מרפי. והקליפ שלו… כן, אנשים מתים שם.
Maaike Ouboter
לסיום, גברים בוכים.
שיר באמת יפה של Maaike Ouboter, מתוך העונה השנייה שלDe Beste Singer-Songwriter van Nederland.
רבים מהם נערכים באוויר הפתוח ותלוי מזג אויר ובאמסטרדם, כידוע, הגשם יכול להכות בהפתעה. את הפתרון לבעיה מצאו ההולנדים בצורת – שווקים מקורים.(סוף סוף נפל האסימון).
קורת גג מעל הראש ושום שלג, גשם או רוח לא ימנעו מההולנדי המצוי לנגוס בגבינה הנמסה על הלחם או לשתות בירה, גם כשממש קר.
באיזור המערבי של העיר נפתח לפני ימים אחדים שוק שכזה המסתמן כלהיט הבא של החורף “פוד האלן” (De foodhallen) או בתירגום פשוט: “מסדרונות אוכל”.
מדובר בקונספט שהזכיר לי במבט ראשון את ‘מתחם התחנה’ ביפו (למי שזכה להכיר).
חלל ענק ששימש בעבר כחנייה לרכבות הקלות באמסטרדם (הטראם) אליו מגיעים על שביל הכניסה הנראה כמו פתח אותה חנייה עם שבילי רכבת שמובילים לכיוון הכניסה.
מאחר ואין שילוט מוסדר עדיין ובהינתן מסילות רבות על הריצפה שהולכות לכיוונים שונים, קצת מסורבל להיכנס, אבל ברגע שמתאפסים ונכנסים מגלים חלל מעוצב ואופנתי גדוש בכל טוב.
ההולנדים, הידועים בחיבתם לעיצוב, הצליחו לשמר את המראה האותנטי של חניית הרכבת עם קונספט תעשייתי גס אך מעוצב באופן מודרני ובו דוכני מזון מדליקים וברים “שיקיים”.
מלבד ‘חלל המזון’ מדובר במקום ענק שבצמוד אליו ישנו גם בית מלון, אולם קולנוע, גלריה, ספרייה וחנויות הכל תחת אותו המתחם מה שמספק לחובבי אוכל והתרבות חוויה תחת קורת גג אחת.
כבר בכניסה חיכתה לנו הפתעה – דוכן בשם Maza שמוכר אוכל ים תיכוני.
המוכרת הנעימה הסבירה לנו שמדובר בשיתוף פעולה ישראלי, לבנוני וטורקי שהסביר את השלט שתלוי שם בגאון המעודד צריכת חומוס על גווניו: Give peas a chance.
מי שמתגעגע לטעם של בית ישמח לגלות שמוכרים שם טחינה עם טעם ישראלי לגמרי ! ואפילו אפשר לקחת בשקית קירור הביתה במחיר של 2.5 יורו לקופסא קטנה ו – 4.20 יורו לקופסא גדולה.
במקום יש גם חומוס בטעמים: סטנדרטי, ממרח חומוס פפריקה עם קוסקוס ואחרון חביב – ‘באבאגנוש’ (לחובבי הז’אנר ) שהוא שילוב של חומוס על ממרח חצילים. בדוכן ניתן למצוא גם פלאפל ביחידות, או כמו שההולנדים אוהבים – מרוח על לחם, falafer broodje , שזה אומר 3 כדורי פאלאפל, חומוס וחסה (5 יורו).
חובבי הבשר ימצאו דוכנים רבים לממכר המבורגר, בשרים משומרים וחזרזירים.
בדוכן שנקרא “המטבח הגס” – The rought kitchen ניתן להתנסות ב’סנדביץ פופיק של חזיר’ (6.5 יורו) או ‘פיגי פלטר’ (צלחת חזרזיר) עם כל סוגי הטעימות ב 14.5 יורו.
אנחנו העדפנו ללכת על בטוח והלכנו לדוכן שנקרא בפשטות “הקצב” – The Butcher ומוכר המבורגרים במחירים שונים הנעים בין 5.95 יורו ל11.50 יורו.
ההמבורגר שנדגם על ידינו היה ‘טראפל בורגר’ ברוטב פטריות טראפל (9.90 יורו) והוכרז פשוט כמעדן!
לקינוח, ניסינו מיני ‘פאטיסרי’ בדוכן מומחים במקום. (2.5 יורו ליחידה).
גם לצמחונים יש מה לחפש במקום – אל דאגה! ישנם דוכנים ירוקים על טהרת הבריאות , כולל ב”מאזה” שהוזכר קודם המוגדר כצמחוני ואף “כשר” ו”חלאל” (הכשרות המוסלמית).
עוד מלהיטי המקום – דוכן גבינה “ארומטי” שבו ניתן לטעום ״קאס״ בטעמים שונים. בדוכן מתיכים גבינה צהובה על בגט ואפשר גם להזמין צלחת טעימות פוטוגנית (9.5 יורו).
מי שחשקה נפשו דווקא בפאי ממולא, יכול לקפץ עבר הדוכן האוסטרלי ולמצוא בו סוגי פאי מגוונים במחירים הנעים בין 2 ל-4 יורו.
לכל הצמאים וחובבי הבירה והאלכוהול, פניו מועדות אל מרכז החלל בו ממוקם בר גדול המהווה את מוקד הפעילות ומזכיר במעט את סצנת הברים התל-אביבית והוא שוקק חיים גם בשעות הצהריים , כיאה להולנד.
לצד ההתלהבות כדאי להוריד ציפיות בכל הקשור לפעילות הילדים והצפיפות .
יתכן שבגלל שמדובר באטרקציה חדשה אבל נכון ליום הביקור שלנו באמצע שבוע המקום היה צפוף מעט למרות שלצד זה כדאי לציין כי האוירה במקום נעימה.
נקודה נוספת היא כאמור – הילדים.
נראה כי לא ממש חשבו על ביקור המבוגרים עם הילדים. מלבד הלבוש המהודר של המבקרים שנראו כאילו הגיעו ל ״אירוע״ , לא מצאנו מאכלים המתאימים לילדים למעט דוכן גלידה ויוגורט אחד ובנוסף, בתפריטים שבהם הסתכלנו לא ניתן היה למצוא ״מנות ילדים״ .
גם הצפיפות שהזכרתי, לא אידיאלית להסתובבות עם ילדים ולכן, המלצה – שריינו בייביסיטר או לכו באמצע השבוע כשהזאטוטים עדיין בבית ספר על מנת לנצל את היום לשוטטות קולינארית.
לסיכום – האוכל היה ברמה גבוהה, מומלץ להגיע בימים פחות עמוסים, כי אם באמצע שבוע לא היה מקום לשבת יתכן שבסופי שבוע זה יהיה מאד מאד גדוש ובסך הכל – חווית מומלצת לחובבי הקולינריה.
כתובת:
Hannie Dankbaar Passage 33
1053 RT Amsterdam
שעות פתיחה – 7:00 – 23:00 ובסופי שבוע עד 3 לפנות בוקר.
אתר: כרגע בבניה אבל ניתן למצוא פרטים כללים ומפה של המקום בקישור: De Hallen Amsterdam
בכתבה הקודמת (אצל אלה בגינה) התחלתי לדבר על אלמנטים שיכולים להקשות עלינו – כישראלים בהולנד – לגור כאן, החל בשוני בין תרבויות האוכל וכלה במנטליות האחרת המובילים, בדרך כלל, לחיפוש אחר הטעמים והריחות של הבית, אלו שגדלנו עליהם , שגורמים לנו להעביר אנציקלופדיות שלמות של מידע באבחת ריח או טעם אחת.
להביא את הריח והטעם מהבית בישראל להולנד
אז חשבנו איך ניתן להביא את הריח והטעם בחזרה אלינו, אם זה בגינה האחורית, על אדנית במרפסת או באיזה עציץ קטן במטבח – ניתן תמיד לגדל ולשחזר את אותם זכרונות מהילדות.
התחלנו עם כמה נקודות בסיסיות לתכנון מקדים של הגינה/אדנית/עציץ, על מנת להבין מה הפוטנציאל הביתי שלנו (ישנם אנשים שלא מבינים את האוצר הבלום עליו הם יושבים, בזמן שאחרים מנסים לכבוש את השמיים עם יותר מדי זמן מבוזבז).
אם סגרתם את נקודות אלו (זמן השקעה כללי, קביעת יעד, תנאי התחלה, עלויות, מיקום ועוד), ניתן כעת להמשיך הלאה עם תכנון הגידולים לתקופת הסתיו-בואכה החורף.
(הבהרה: אני הולך לדבר על תנאים כלליים לגידולים בגינה צמודה, אולם בסעיף האחרון אכניס אפשרויות לאדניות ועציצים).
שוברים את המיתוס “מגדלים דברים באביב כשהכל פורח ויפה”.
אין ספק שכולנו יודעים שישנם גידולים לאורך כל השנה, אולם לאלו מאיתנו שמעוניינים לגדל לצורך מאכל (או באופן כללי לגדל צמחים), ישנה איזו אפיניות (או בפשטות – זיקה) לתקופת האביב, מעין הבנה ש”אז זה יצא הכי טוב”.
אז המחשבה הזו היא לא נכונה! ישנם לא מעט גידולי מאכל (שלא לדבר על צמחים בכלל) שיכולים לגדול בתקופות אחרות מלבד האביב. גינה יכולה – ואף צריכה , לתפקד במהלך כל השנה. נדרשת חלוקה נכונה לאזורים שונים בתוכה וכדאי לוודא שגידול זה או אחר יהיה נוכח בה (נקודה חשובה – במסגרת “גידולים” אני מכליל גם כאלו שאמנם לא מיועדים למאכל אדם, אולם כאלו שיעזרו בפרק זמן אחר לגידולי מאכל אותם נצרוך).
תקופת הסתיו הינה על אחת כמה וכמה אחת התקופות היותר פוריות מבחינת הגידולים (לאלו מאיתנו שהחל את מלאכתו). בתקופות “קצת” יותר מוקדמות (למעשה עד לפני 100-200 שנה), היה מדובר בזמן די קריטי, מכיון שמדובר בתקופה בה היה יבול אחר יבול מבשילים וניתן לצרוך אותם ישירות ו/או לשמר אותם בדרכים שונות (מה שלמעשה עשו בתקופות בהם לא היה קירור תעשייתי, מסחר עולמי במזון וסופרמרקטים פתוחים 24/7).
תקופת הסתיו הינה אחת התקופות הפוריות בשנה
עגבניות אדמדמות ומלפפונים ירוקים נכבשו בתוך צנצנות חומץ ו/או מי-מלח על מנת להזכיר לנו את טעם השמש בימים הכי קצרים בשנה, ירקות שורש מילאו את המרתפים, פירות יער בושלו באופן ארוך ואיטי ליצירת ריבות ומרמלדות, צמחי מרפא ותבלין יובשו ו/או עברו תהליך מיצוי ליצירת רקיחות ותרופות, יינות אוחסנו למשמרת/יישון ו/או עברו תהליך החמצה ליצירת חומץ ועוד ועוד.
ויחד עם זאת, ישנם גידולים הזקוקים למכת הקור/כפור על מנת לקבל טעמים חזקים יותר ולסיים את תהליך ההבשלה (סלרי ושורש פטרוזיליה הם דוגמאות טובות).
משימות לסתיו
1. מכיוון שאנחנו בהולנד, אני חייב לתת הערה מקדימה בנוגע לעצי תפוחים ואגסים – זו התקופה לקטיף. מומלץ לשמור את אלו השלמים (ללא פציעות או אזורים רכים), עטופים בנפרד בנייר עיתון (מומלץ ללא תמונות צבע) במקום קריר – כך הם נשמרים לאורך חודשים (לא לערבב תפוחים ואגסים ביחד, מומלץ להרחיק ביניהם).
עונת הקטיף של התפוחים – הפגומים יהפכו למאפים או סיידר.
את אלו שפצועים/רכים מדי, ניתן להתמיר לריבה, סיידר, מאפים או פשוט לצרוך ישירות.
לא לשכוח לאסוף את כל עלי השלכת סביב עצים אלו ולהטמינם ב”קומפוסט” (או בפח הזבל הירוק), זה צעד היגייני שימנע פטריות באזור העצים (ובו זמנית יגדיל את מסת הקומפוסט שלכם).
2. לכל מי שגידל תירס, סלק, ארטישוק, גזר, כרוב ניצנים, דלעת (Halloween), שורש פטרוזיליה, תפו”א, תרד, בצל ולפת – ספטמבר- נובמבר היא תקופת הקציר.
ניתן לאחסן אותם במרתף, לקבור ב- storage clamp (שיטה בה חופרים שוחה מאורכת בקרקע ומאכסנים בה ירקות שורש, אותם מכסים בשכבה של שחת יבשה, עליה עורמים שכבת אדמה ומוודאים שישנם פתחי איוורור בצדדים. ניתן לאחסן ככה למשך כל החורף, להוציא חלק מהם מבלי להפריע לשאר, יש לוודא שהירקות הינם מאותו סוג, לא פצועים וללא פטריות).
בחלקות בהן קצרנו את ירקות השורש, מומלץ לגדל זבל ירוק (בהרחבה בהמשך).
ניתן לחכות עם עגבניות עד הסתיו עצמו. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי קוטף עגבניות נהדרות במהלך אוקטובר.
3. הכנה לסתיו
– בין ספטמבר לנובמבר יש להשתמש בחממות/מיני-חממות/אדניות ועציצים בתוך הבית בשביל הנבטת זרעים של כרובית, חסה, אפונה, צנון ותרד. הנבטה זה מסוג הדברים שעד שאתה לא עושה אותם אתה לא מאמין בהם (תמיד קיימת המחשבה שזה לא יצליח, ש”ככה לא בונים חומה”), אולם ברגע שעושים זאת => לא מבינים איך לא עשינו זאת כל חיינו.
הגינה בבית – חממות ביתיות שישמרו על טמפרטורה נעימה לצמחים.
– באזור ספטמבר – אוקטובר, בעלי הגינות יכולים לשתול זבל ירוק (צמחים המעשירים את הקרקע), כדוגמת קטניות (פול, תלתן, גרגרנית יוונית (ידועה יותר כ’חילבה’), אפונת-פרא ואפונת חורף).
לא מעט מהדוגמאות הנ”ל ישרדו חורפים רגועים, אולם גם אם לא – הם יעשירו את הקרקע גם בזמן ההתפרקות שלהם. מלבדן, ניתן גם לשתול חרדל ושיפון בתור זבל ירוק..
– למי שמכין קומפוסט, לאחר תקופת הקיץ העשירה בשאריות-אוכל ובחום השמש, הערימה שלכם כבר מבושלת – מומלץ לפזר את הקומפוסט בין החלקות השונות ובו זמנית להכין את מיקום הערימה המקורית לקליטת השאריות מכל הקציר אותו סיימתם כעת.
– פינת צמחי תבלין – ישנם צמחי תבלין שניתן לגדלם במהלך הסתיו והחורף (אפילו אם יורד שלג, מרביתם יכנסו לתרדמת קלה ויחזרו לחיים לכשיתחמם, את אלו שימותו – ניתן להחליף עם הזרעים שניצור בשלב הבא) – רוזמרין, מרווה, טימין, פטרוזיליה ודפנה הם דוגמאות טובות. יש לנקות את הפינה מצמחים מתים (נגד פטריות) ולבנות כיסוי קרקע טבעי לצמחי התבלין שממשיכים לגדול – ארחיב על כך בהמשך.
בכל מקרה, מומלץ במהלך הסתיו להכין זרעים מצמחי התבלין השונים – פשוט תולים לייבוש במקום מאוורר ויבש את חלקי הצמח עם הזרעים.
– למי שמגדל רוברבה (Rhubarb) – תקופת החורף הינה זמן תרדמת חשוב לצמח זה, יש לדשן טוב את החלקה בה הוא גדל ולהשאיר אותו לנפשו.
– כיסוי קרקע טבעי – בהגדרה כל חומר ממקור טבעי שיכול להתפרק ללא בעיות אל תוך הקרקע יוצר שכבה בעלת יכולת בידוד טובה. ספיציפית לענייננו אנחנו נעדיף כיסוי מחומר אורגני יבש (עלים, שחת, שבבי עץ וכיו”ב) שניתן לכסות עימו את מרבית אם לא את כל הגינה.
היתרונות של כיסוי קרקע טבעי: שומר על טמפרטורת קרקע יציבה ולא קיצונית (מונע קפיאה של הקרקע), שומר על לחות הקרקע (שומר על קרקע לחה ולא מיובשת), מעכב צמיחה של עשבים שוטים (מעכב פוטוסינתיזה) ובעת התפרקותו – מוסיף חומרי תזונה לקרקע ומהווה חלק מבנייתה. (מכל היתרונות הנ”ל, מרבית הלקוחות שלי חוזרים עם ההתלהבות מהעיכוב של עשבים שוטים, זה פשוט בולם ומעכב את הצמיחה שלהם לרמה שטיפול שבועי הופך לחודשי ואף דו-חודשי).
4. עצה לבעלי אדניות/עציצים – את כל תבניות הזרעים ניתן (ורצוי) לגדל בבית, יש להקפיד לשמור את הקרקע לחה ולא להציב את התבניות קרוב למוקדי חימום. כשמגיעים לשלב בו ניתן להעביר את השתילונים למיקום גדול יותר, אז ניתן להעביר לאדניות (לוודא מרחבים בין שתילון למשנהו).
– תבלינים – ניתן לגדל באופן דומה לגינה, מכיוון שמדובר בתוך אזור חמים יחסית, אין בעיה של קפיאה, אולם יש להקפיד לשמור אותם לחים ולא להציב אותם קרוב למוקדי חימום.
בפעם הבאה- חורף!
מתכון לשמירת הקיץ לחודשי הקור – הפעם: צ’אטני עגבניות ותפוחים
צ’אטני זו אכן חידה לא פשוטה, לא בדיוק רוטב, לא בדיוק ריבה, אלא מעין שילוב מעולה בינהן היוצר מרקחת עם כל הטעמים האפשריים.
הצ’אטני הינו תרומה קולינארית למטבח ההודי מטעם המטבח הבריטי (בבקשה לא לצחוק) מזמן תקופת הקולוניאליזם – זוהי למעשה שיטת שימור מאכלים. העקרון הוא די פשוט – שימוש בחומרי שימור טבעיים (מיץ לימון, חומץ, תבלינים חריפים, סוכר, מלח, דבש ועוד) על מנת להאריך את חייהם של פירות וירקות.
הבריטים היו צריכים את השיטות הללו בגלל שמקררים עוד לא הומצאו בתקופה ההיא. במושבות הבריטיות (הודו למשל) השיטות הללו פרחו בצורה מדהימה עם שלל הפירות והתבלינים שתת-היבשת יכולה להציע (מנגו, אננס, תמרינד, נענע, קוקוס, צ’ילי, קארי ועוד).
למעשה ישנם 2 דברים שאני אוהב בצ’אטני:
– הגיוון – ניתן לשלב כל כך הרבה סוגים שונים של פירות ותבלינים שתמיד ניתן למצוא שילוב מתאים לכל אחד.
– יכולת השימור הטבעי – אם הולכים על פי ההוראות, הצ’אטני שתכינו יכול להישמר בצנצנת בארון חשוך וקריר במשך חודשים רבים (בניו-זילנד הייתי מכין בעונת הסתיו שימורים לכל השנה).
נצלו את תקופת הסתיו, בה הפירות והירקות זולים מאוד ותעשו לעצמכם ערב הכנת צ’אטני משפחתי – ילדים עוד בטעות יתלהבו מזה.
המתכון שאני מעביר כאן הינו בסיסי ובר המרה להמון וריאציות, הסוד לצ’אטני טוב טמון בשילוב טעמים מנוגדים (מתוק מול חריף, מתוק מול חמוץ).
חומרים (לכ-3 צנצנות בינוניות)
– 3 צנצנות זכוכית בינוניות נקיות (עברו הרתחה, ניקוי בסבון וייבוש יסודי)
– 1 ק”ג עגבניות מקולפות ומרוסקות (ניתן להמיר עם מנגו, שזיף, חציל, משמש, תפוחים ועוד)
– 2 תפוחי בישול בינוניים (גראני סמית’, קראב-אפל או ה-Goudreinet ההולנדי) התפוחים חשובים בגלל הפקטין שבהם – אחראי על קרישת המרקחת (ניתן להמיר עם כל פרי אחר בעל רמות פקטין גבוהות: משמש, דובדבנים, תפוזים, גזרים, קליפות של פרי הדר)
– 3 בצלים בינוניים
– 100-200 גרם צימוקי סולטנה (לפי טעם אישי, אני אישית מעדיף הרבה)
– 2-3 שיני שום כתושות (ניתן להמיר עם צ’ילי אדום ו/או ירוק)
– 1 כף ג’ינג’ר טרי קצוץ
– 200 מ”ל חומץ (ניתן להמיר עם מיץ לימון או חומץ בן יין אדום)
– 60 גרם סוכר חום (ניתן להמיר עם דבש)
– תבלינים (ציפורן, הל, קינמון, אבקת כוסברה, פלפלי צ’ילי קטנים, פלפל שחור, מלח)
הכנה
– לקלף את התפוחים, להוציא את הליבה, לקצוץ דק ולשים בקערה. לקלף את הבצלים, לקצוץ דק ולהשאיר על קרש החיתוך
– לקחת סיר גדול, לשים על להבה גבוהה, להוסיף 3-4 כפות מים, להוסיף את הבצלים ולבשל על אש בינונית לכ-4-5 דקות
– להוסיף את השום ולבשל למשך דקה נוספת, לאחר מכן תפוחים וצימוקים – לבשל עד שהכל רך (ניתן לחצות עם כף מעץ)
– להוסיף את העגבניות, ביחד עם הג’ינג’ר, החומץ, הסוכר והתבלינים, להביא להרתחה, להוריד ללהבה נמוכה, לכסות עם חצי מכסה ולבשל למשך כשעה או עד שהתערובת מספיק סמיכה כך שניתן להעביר כף עץ ולראות את התחתית ללא הפרעה (לערבב מדי כמה דקות – לא לתת לתחתית להישרף)
– ברגע שמוכן – להעביר מייד לצנצנות הזכוכית, לסגור את המכסים, לשים סטיקר עם תאריך+תיאור ולהפוך אותן על כשהמכסה למטה (יוצר ואקום שמאריך את חיי הצ’אטני). שיהיה מרווח של לפחות 7-10 ס”מ מצנצנת לצנצנת (הן פולטות חום רב) ולהשאירן על השיש למהלך הלילה
ניתן לאחסן במקום קריר וחשוך (לא מקרר) למשך חודשים רבים (עד שנה), כל פעם שפותחים צנצנת – להכניס למקרר (כשמורחים את הצ’אטני יש להשתמש בסכין נקייה.
המוזאון הטרופי באמסטרדם (Tropenmuseum) שייך לזן הולך ונכחד של מוזאונים אתנוגרפיים. למרות עברו המפואר, היום נאבק המוזאון על חייו באמצעות עצומות ציבוריות שמבקשות להמשיך את קיומו. אולי זאת הסיבה למאמצי על של צוות המוזאון למשוך עניין מחודש באמצעות תערוכה חדשה ומקורית. התערוכה מבוססת על רעיון של אומן משוטט במחסני המוזאון ומרכיב חלל מגורים פרטי דמיוני מפריטים שהוא מוצא. כך או אחרת, התערוכה Soulmade באצירתו של יאספר קראבה היא חוויה מסוג שונה ששואלת הרבה שאלות קיומיות על מוזאונים, אמנות, פוליטיקה ומה שביניהם.
פעם אנשים הלכו למוזאונים בשביל ללמוד על ארצות מרוחקות, אנשים שחיים בהן, ותרבויות ומנהגים שלהם. המוזאונים האלה נקראו מוזאונים אתנוגרפיים והיוו נדבך חשוב בנוף העירוני. היום, בעידן מודרני ודיגיטלי, הם יצאו מהאפנה. אין להם סיכוי נגד מוזאונים לאמנות שעדיין מושכים קהל רב ומשתמשים בחלק נכבד מההכנסות למיתוג עכשווי וטרנדי, נגד מוזאוני-בוטיק אפנתיים שהוקמו או שודרגו בשנים אחרונות או נגד מוזאונים בהם עדיין אפשר לראות ולחוות דברים שאי-אפשר לחוות דרך האינטרנט, כמו מוזאונים למדע. אז מה כבר יכול להציע היום מוזאון אתנוגרפי שעל פניו כל מה שיש בו זה אוסף חפצים מאובקים די דומים להיצע בשוק פשפשים וכמה סיפורים שאפשר למצוא ב-Wikipedia?!
בין מוזיאון לשוק פשפשים (צילום: פבל כץ)
המוזאון הטרופי באמסטרדם הוא דוגמה מצוינת לגורלם המר של מוזאונים אתנוגרפיים. אני מוכן להתערב שמחצית מתיירי אמסטרדם כלל לא יודעים על קיומו, מחצית מאלה שיודעים לא חשבו אפילו לבקר בו ומאלה שחשבו הרוב לא באו. וחבל.
המוזאון הוקם באמצע המאה התשע עשרה בשם המאוד לא “פוליטקלי קורקט” “מוזיאון הקולוניות” ומטרתו הייתה להראות את הרוחב והעושר של הקולוניות של הממלכה דאז. בתחילת מאה העשרים הוא עבר למשכנו הנוכחי במבנה מרשים הדומה לטירה בחלקה המזרחי של העיר. לאחר שהולנד ירדה מנכסיה הקולוניאליים ואף אזכור של קולוניות בפרהסיה נהיה בעייתי, שונה השם של המוזאון ל”מוזאון הטרופי” ומאז הוא מדרדר מדכי אל דכי. לפני כמה שנים משרד החוץ ההולנדי, אחד המממנים של המוזאון, התחיל לקצץ בתקציבו ואף גרם למכירת החיסול של אלפי ספרים נדירים מהספרייה שבו ולפיטורים של עובדים רבים. לפני כשנה נסגר, לצערם של רבים, גם Tropentheater , מועדון לתאטרון ומוזיקת עולם שפעל בחסות ובמבנה המוזאון. היום ניתן לחתום על עצומה באינטרנט הקוראת לממשלה לא לסגור כליל את המוזאון.
אבל כל עוד המוזיאון קיים הוא חייב לפחות לנסות למשוך מבקרים ולהעלות תערוכות חדשות, תענוג לא זול בכלל. אולי בגלל מצבו העגום נאלצו מנהלי המוזאון לחשוב ביצירתיות והעלו תערוכה מסוג חדשני ומקורי: Soulmade – משחק מילים עם המילה Soulmate (חבר נפש) – באצירתו של אומן הולנדי יאספר קרבה (Jasper Krabbé).
המיצגים הם פרי שיטוטיו של קרבה במרתפי המוזאון – שהם בטח קירוב לא רע של המערה של אלי באבא – כאשר הוא בוחר פריטים ומרכיב מהם את החללים של ביתו הדמיוני: חדר אורחים, חדר שינה, חדר עישון, חלל תפילה, גלריה, מטבח ועוד. קרבה משלב חפצים ללא שום קשר לנתוניהם בקטלוג המוזאוני – כגון ארץ, תרבות, תקופה – ומונחה רק על-ידי החוש האסתטי שנסמך על מאפיינים כמו צבע, צורה, מרקם. רעיון העל של התערוכה הוא לגלות קשרים חדשים בין חפצים שלכאורה – לפחות לפי ההיגיון המוזאוני – אין ביניהם שום קשר. את בחירותיו וראייתו האישית את חלק מהפריטים, מסביר קרבה בהסברים מפיו המלווים את התערוכה.התוצאה היא מעניינת אבל, חוששני, לא מהסיבה שיאספר קרבה כוון אליה. במודע או שלא מודע מעלה קרבה מספר שאלות על אמנות, על תפקידו של מוזאון ועל פוליטיקה. (אגב, לצערי תשובות אמיתיות על השאלות האלה לא מיטיבות עמו, אבל זה לא הנושא).
הבעיה העיקרית היא שכמה שהתערוכה לא תהיה מעניינת כשלעצמה היא באמת מוחקת את ההבדל בין מוזיאון לשוק פשפשים. יש משהו פוסט-מודרניסטי מדי בביטול כולל את תפקידו ההיסטורי של מוזאון והפיכתו בין לילה לגני תערוכה ואוסף פריטים ישנים. זה נכון שמוזאונים רבים נאבקים על קיומם בעידן הדיגיטלי ומחפשים להגדיר מחדש את מקומם בחברה אבל עדיין יש מרחק רב בין זה לכיבוי אורות במוזאון כמוזאון. קצת כבוד לא יזיק.
“קצת כבוד לא יזיק” – פורטרט אום כולתום (צילום: פבל כץ)
שנית, אתנוגרפיה.
כאן חוטא המוזאון חטא כלפי תפקידו המקורי – ללמד על ארצות נכר ולסגור את פערי הידע של אזרח הולנדי ממוצע.
הסבריו של קרבה מסגירים חוסר עניין משווע במהות החפצים אותם הוא מרכיב ביחד. יש כאן בלבול מוחלט בין אמנות מקורית של תרבויות אפריקה ומזרח לבין מוצרי צריכה יומיומית שם, בין יצירות מופת ממש של יוצרים בעלי שם שעבודות שלהם התגלגלו למרתפי המוזאון לבין חפצים ללא כל ערך אמנותי, בין דיוקנאות משומנים של אום כולתום בערפל של נרגילות בבר מצרי לבין מיניאטורות יפניות שמימיות בהם כל משיכה של מכחול משאירה סימן הולך ומטשטש על הנייר. נראה שבשביל למצוא את חברי הנפש האבודים של הפריטים, יש קודם כל למחוק לגמרי את הזהות הקודמת שלהם. ממש אתר הכרויות מקוון שכל מה שחשוב לבעליו זה כמות הצפיות של הפרסומות כאשר הוא לא מתעניין מאומה במצבם הנפשי של לקוחותיו. ובכן, מר קרבה, יש פריטים שכבר לא רוצים להכיר מישהו. הם מעניינים, צבעוניים ומלאי חיים ולא מעוניינים להכיר. פשוט לתלות ולהתבונן, לא לחפש חברים.
ולבסוף, אי אפשר שלא לתהות כיצד ממלאת התערוכה את תפקידה במסע הייסורים המפרך של המוזאון אל כפרת חטא היוהרה הקולוניאליסטית. איפה הרגישות לתרבות אחרת והעניין בה? הסתכלות על האחר כעל שווה ובחינה בגובה עיניים של הישגיו? נראה את יאספר קרבה מנסה את אותו הטריק ברייקסמוזיאום או בכל מוזיאון אחר המוקדש לתרבות אירופית. היו מגרשים אותו בבושת פנים ואוסרים כניסתו לצמיתות.הבלגן שאפשר לעשות לתרבויות אמריקה לטינית, אפריקה ומזרח במוזאון הטרופי אין סיכוי שבכלל יעלה על הדעת במוזיאון של תרבויות צפונה משם. אבל כן, זה קצת מעבר ל”פוליטיקל קורקט” על אוטומט כשמדברים על קולוניות.אבל מה יש כאן בעצם להיות לא מרוצה? תפקידן של תערוכות הוא הרי לעורר בנו שאלות ומחשבות, לא כך? אז הנה לכם הזדמנות לבקר במבנה יפהפה לא רחוק ממרכז אמסטרדם, במוזיאון מעניין ובתערוכה מעוררת מחשבה וכל זה בכרטיס אחד.
כרטיסי הקטלוג המקוריים של הפריטים במוזיאון. (צילום: פבל כץ)
מה גם, שבסוף התערוכה, ממש לפני היציאה, יש פרס – כרטיסי הקטלוג המוזאוני המקורי של הפריטים המוצגים בתערוכה. חלקם נכתבו עוד במאה התשע-עשרה, בכתב יד אדם דק אבל עקשני, בו כל אות מסגירה אהבה, כבוד וידע. בחלק מהכרטיסים יש ציורים של ממש של הפריט המתאר, מדויקים להפליא. להתבונן ולהתפעם.חברי נפש אמתיים.
התערוכה פתוחה עד ה-25 בינואר ב-Tropenmuseum בכתובת Linnaeusstraat 2 באמסטרדם.
אוקטובר. רשמית עונת הסתיו החלה, אפשר לראות זאת בשולי המדרכות, חום-צהוב שמכסה ירוק הולך ונעלם.
זה הזמן בו מזג האויר מתעתע בנו, מה שמתחיל מיום אפרורי או מעט גשום יכול להתחלף לשמשי ונעים ולהיפך. כדי לא להיות שבויים בתחזיות הזויות הכי כדאי להתחיל לתכנן את הביקורים במקומות סגורים ובטוחים.
חמישה מהאירועים הקרובים בארבע ערים מרכזיות.
amsterdam dance event פסטיבל המוסיקה
15-19 באוקטובר אמסטרדם
פסטיבל מוסיקה אלקטרונית המתקיים מדי שנה בתקופה זו במקומות שונים בעיר.
הפסטיבל כאחד מן האירועים החשובים יותר באמסטרדם אשר תפס מקום של כבוד, מקדם אומני מוסיקה רבים מרחבי העולם: במסיבות, ראיונות וסימפוזיונים שמשודרים במדיה.
במהלך ימי הפסטיבל קשה מאוד להשיג מקומות לינה , אם אתם מגיעים מחוץ לעיר (או להולנד) רצוי להערך מראש. המלצה זו רלוונטית גם לגבי המסעדות הטובות והמסיבות
הנחשקות. הקדימו ושריינו לכם מקומות…
לתוכנייה המלאה לחצו כאן: http://www.amsterdam-dance-event.nl/program/festival/events/
cinekidפסטיבל הסרטים לילדים
11-18 באוקטובר
Westergasfabriek אמסטרדם
במהלך חופשת הסתיו בהולנד, מתקיים פסטיבל הסרטים ביותר מ- 30 ערים בהולנד.
בתוכניית הפסטיבל ניתן למצוא הקרנות רבות ומגוונות של סרטים דקומונטרים, קצרים, הפקות שונות, סדרות ועוד.
יש פרויקטים מיוחדים שעוצבו עבור הילדים, הפקות שנותנות במה לילדים. ובעיקר – הרבה עניין לילדים קטנים וגדולים.
הגיל המומלץ להתחיל ולבקר במוקדי הפסטיבל הוא 6. (אף על פי שלפעמים אפשר למצוא גם פעילות המתאימה לקטנים יותר)
לאתר הפסטיבל לחצו כאן: http://www.cinekid.nl/
יריד אומנות עכשווית
Art the hague
1-5 באוקטובר דן האג
לסיירי הגלריות ואלו שמוצאים עצמם מהופנטים מול יצירות מודרניות עכשוויות, כדאי לבקר ביריד האומנות לחובבנים ואספנים.
היריד מתקיים בסביבה תעשייתית מעוררת השראה. 40 גלריות של אומנים, יוצרים ומעצבים, ביניהם גם בינלאומיים, המציגים יצירות אומנות עכשוויות.
בתוכנייה תוכלו למצוא הצעות לסיורים ללא תשלום,הרצאות, פעילויות.
במקום גם תמצאו פינוקים קולינריים.
לאתר לחצו כאן: http://artthehague.nl/217/english.html
Nederlandse Dansdagen – פסטיבל מחול הולנדי
3-5 באוקטובר מאסטריכט
חובבי עולם הריקוד, זה בשבילכם:
3 ימים של פסטיבל מחול וריקוד באזור לימבורך היפה.
הפסטיבל למחול הולנדי הוא מוקד משיכה לאוהבי המחול העירוני, בלט קלאסי, מודרני. להקות שונות וכירואוגרפים מצויינים שזכו לשבחים רבים מככבים בפסטיבל.
ההופעות מתחילות מהשעות המוקדמות בבוקר ועד לשעות הערב, יש לבדוק פרטים בתוכנייה.
לאתר הפסטיבל לחץ כאן: http://www.festivalslimburg.nl/nederlandse-dansdagen/
Dutch Design Week – שבוע העיצוב
18-26 באוקטובר Eindhoven
שבוע העיצוב באיינדהובן הינו אירוע העיצוב הגדול בהולנד.
כל תחומי העיצוב נפגשים במקום אחד: עיצוב תעשייתי, עיצוב גראפי, עיצוב קונספט, טקסטיל ואופנה, עיצוב מזון וכן מגמות וטרנדים שונים בעיצוב.
תשעה ימים, 300 אירועים, מעל 60 מקומות… כולם יחד מושכים אל העיר כ 150,000 איש!
האירוע הזה מרכז את מיטב המעצבים ההולנדים, חלקם אף מהחדשנים בעולם. מי שבתחום מגיע בין אם זה להסתובב ולהתרשם ממגמות וטרנדים ובין אם זה להשתתף
בהרצאות או בסדנאות המאורגנות.
גם סטודנטים וחובבים אוהבים ומכירים את הפסטיבל השנתי. גולת הכותרת של שבוע העיצוב היא – פרסי העיצוב ההולנדי.
מעצבים הולנדים מוכשרים מציגים את עבודותיהם ומקווים לזכות בפרס הנכסף.
לאתר הפסטיבל לחצו כאן : http://ddw.nl/zoek_results.php?mainsearch=overview&bkp=Overview
ההמבורגר שנדגם על ידינו היה ‘טראפל בורגר’ ברוטב פטריות טראפל (9.90 יורו) והוכרז פשוט כמעדן!
המתכון שאני מעביר כאן הינו בסיסי ובר המרה להמון וריאציות, הסוד לצ’אטני טוב טמון בשילוב טעמים מנוגדים (מתוק מול חריף, מתוק מול חמוץ).
