Category: תרבות ופנאי

הסיכוי שהעיר זוולה (Zwolle) תוזכר בדפים ראשונים של מדריך תיירות בהולנד הוא לא רב. למרות זאת, אם יש לכם כמה שעות להקדיש לביקור בזוולה הממוקמת כשעה וחצי נסיעה בכיוון צפון מזרח מאמסטרדאם, אז תוכלו לגלות את הולנד פחות ממורקת ומדושנת וגם לבקר בתערוכה הבוחנת את נבכי נפשו של האדם של יוצרת הולנדית מרתקת, פסלת לוטה בלוקר (Lotta Blokker).

מבקר ארעי בזוולה, בירת מחוז אוברייסל (Overijssel), יבחין מיד שאופייה של העיר קצת שונה מערים הולנדיות טיפוסיות של מחוזות צפון ודרום הולנד. הרחובות של העיר לא יוצרים מבנה סדור ומתוכנן בקפידה ומרכז העיר, אותו ניתן לחצות בעשר דקות, הוא בצורת כוכב משונה המוקף תעלה ששימשה להגנת העיר בימי הביניים. לאורך התעלה – מדשאות רחבות ידיים ובתים מרשימים של סוחרים עוד מתקופת ימי הביניים, כאשר זוולה הייתה עיר מסחר חשובה, חברה בברית ערי הנזה. בתוך מרכז העיר אולי תרגישו יותר כמו בעיר גרמנית או אף דרום אירופאית מאשר בהולנד – עצי אלון וערמון מרהיבים שמסתירים את השמיים ומשליכים את מרכולתם ארצה ללא בושה, בתי עשירים מפוזרים לרווחה בין גינות וכיכרות – לא בדיוק מופת של אדריכלות פרוטסטנטית הולנדית טיפוסית – והעדר של רשת תעלות מפותחת, מאפיין חובה של ערים הולנדיות.

אנשי זוולה הם אנשים מחוספסים ולא מתרגשים מאפנות בקלות. את אחד מהם לא תוכלו לפספס: העתק של אדם, יצירתו של אוגוסט רודן, עומד כבר חמישים שנה בכיכר המרכזית של העיר,Grote Kerkplein. ליד הפסל תמצאו את מספר הטלפון של אדם ואם תתקשרו אליו אז תשמעו אותו מגולל את מסכת חייו העסיסית, מרכל על אנשי ממסד התרבות של הולנד ובעיקר מלין על גורלו המר של הפֶּסֶל. האיבר המרשים של אדם הוא אצבעו המורה הימנית שמופנית בחוזקה כלפי מטה – כנראה כמחווה של רודן לאדם של מיכלאנג’לו בפרסקו המפורסם.

אילו רודן היה יוצר את האדם היום, הוא לבטח היה מניף את אצבעו המרשימה בכיוון של Museum de Fundatie, הנמצא במרחק חמש דקות הליכה, בו מוצגת היום תערוכה The Hour of the Wolf של פסלת הולנדית לוטה בלוקר (Lotta Blokker), ממשיכת דרכו מובהקת של רודן. המוזאון עצמו הוא מוזאון אומנות אקלקטי, פרי דמיונו של דירק האנמה (Dirk Hannema), אספן אמנות מושבע ודמות ציורית אך שנויה במחלוקת בהולנד בשל יחסיו החמים עם השלטון הנאצי בשנות הכיבוש. למבנה המוזאון בעל סגנון ניאו-קלאסי מפואר היסטוריה עשירה משלו: הוא הוקם באמצע המאה התשע-עשרה עבור בית משפט מחוזי אך ננטש כעבור כמה עשרות שנים ומאז עבר מיד ליד ושימש לצרכים שונים. רק בתחילת שנות האלפיים לאחר שיפוץ יסודי הוא הפך למשכן של המוזאון החדש. לא מזמן התווספו אליו שתי קומות נוספות בצורה של בועה ענקית היושבת מעל למבנה הקלאסי המקורי. הבועה נראית כחללית מסרט מדע בדיוני: היא מכוסה במרצפות בצבע שמימי ומשקיפה על העיר מהמעמד הרם דרך עין ענקית הלא היא חלון בגובה שתי קומות מזכוכית כחולה. אקלקטיקה, כבר אמרנו? בתוך חלל התערוכות הפוסט-מודרני הזה נמצאת התערוכה בשבילה באנו לזוולה.

לוטה בלוקר לא חוששת מלעסוק בנושא שייצא מהאפנה די מזמן – נפש האדם. זה מתחיל מהשם של התערוכה, The Hour of the Wolf, שהוא הפנייה לסרט אימה קלאסי של אינגמר ברגמן על אדם הנרדף על-ידי הזיות מהעבר. בשביל לוטה בלוקר השעות הקטנות של הלילה זה הזמן שבו מתגלים המאוויים של הנפש, זה הזמן שהיא מתחילה לעבוד. הפסלים של בלוקר הם אנשים במצבים נפשיים שונים – געגוע, פחד, חיבה, אבדן דרך, כמיהה. טכניקת הפיסול שלה הוא ריאליסטית להחריד עד כדי תחושה פיזית ממש כי אלה אנשים אמתיים ששרויים בחלל התערוכה. כל פסל הוא דרמה שאפשר להתבונן בה ארוכות. בלוקר מנצלת את סוגת הפיסול עד תום וכל מגע של האזמל שלה הוא אמירה. לכל חריץ ולכל רגב יש תפקיד.

אם העיניים הם הראי של הנפש אז לעיניים מקדישה לוטה בלוקר תשומת לב מיוחדת. דרך העיניים העמוקות מביטים בנו אנשי בלוקר בחזרה ובוחנים אותנו בקפידה כאילו אלה הם שבאו לתערוכה לבהות בנו ולא להפך. כל מפגש עיניים כזה מרטיט משהו בפנים וזה ממשיך לרטוט עוד זמן רב. אצל לוטה בלוקר העיניים הם הדבר הראשון והאחרון שאתה פוגש וזה בניגוד מעניין למקורותיה הקלאסיים שלה. ביוון ורומה העתיקה ואף אצל מיכלאנג’לו העיניים הם לעולם מרכז הכובד של יצירה. הם משלימים אבל ולא מובילים אותה. לוטה בלוקר מגיעה לנקודת שווי משקל נדירה בין עמידה בטוחה על כתפיהם של הנפילים לבין קריאתם הביקורתית שמאפשרת יצירת שפה אמנותית אישית חדשה.

האקספרסיה של בלוקר והטכניקה העצמתית לא משאירות ספק לגבי מקור ההשראה העיקרי שלה – אוגוסט רודן. היא נשבתה בקסמו לאחר ביקור במוזאון רודן בפריז ומאז הולכת בעקבותיו בבטחה. היא למדה פיסול בעיר ממנה רודן עצמו שאב השראה, פלורנס. מרחב הדימויים שלה מתחיל בפיסול הקלאסי אך ממשיך הרבה מעבר: מונוס ממילו ומדונה של מיכאלאנג’לו בפייטה ועד ל”סטאלקר” של אנדריי טרקובסקי ודיוקן עצמי של לוסיאן פרוייד.

יש משהו מרענן להפליא באמנית הולנדית צעירה שבוחרת במדיום קלאסי וכל-כך פיזי שהוא בדרך כלל נשלט על-ידי גברים בשביל לעבוד על נושא שתמיד נשאר עכשווי. וכשהיא עושה את זה במיומנות עילאית ובכישרון כביר אז יש סיכוי שהרענון יישאר לזמן ארוך. לכו תבקרו את לוטה בלוקר ומה שאתם חושבים על פיסול מודרני כבר לא יהיה אותו דבר.

כתובת המוזיאון: Blijmarkt 20, 8011 NE, Zwolle,

התערוכה פתוחה בתאריכים:  30/08/2014-05/01/2015

צילומים בכתבה באדיבות: ג’ני גרשקוביץ

בעוד כשנה, בקיץ 2015 יתקיימו משחקי מכבי אירופה.

למי שלא יודע, מדובר במהדורה אירופאית של משחקי המכביה המתנהלים בכל 4 שנים בישראל.

ענפי ספורט רבים מתחרים באירוע הגדול הזה בארץ ובאירופה מקבל האירוע שמתנהל כל 4 שנים גם כן בין מכביות, נפח לא פחות גדול .

המשחקים הראשונה תחת המסגרת של מכבי אירופה התקיימו לראשונה  בשנת 1929 בפראג ולאחר מכן באנטוורפן. אחרי הפסקה של 30 שנה, חזרו המשחקים להתקיים שוב על אדמת אירופה בשנת 1959 בקופנהאגן.

במשחקי אירופה האחרונים, התארחו 40 מדינות וכ- 2,100 ספורטאים בעיר המארחת – וינה.

לאחר הצלחת המשחקים הללו נבחרה ברלין להיות העיר המארחת של המשחקים המנציחים את רוח הספורט ואחוות העם היהודי ביבשת. אין ספק כי למשחקים הללו ישנה משמעות מיוחדת וגדולה במיוחד הפעם. להיות יהודי בברלין!

מרטי המבורגר, היא עורכת דין הולנדית יהודייה, קטנת מימדים  שחיה כל חייה בהולנד והיא רוכבת סוסים חובבנית אך נחושה מאוד.  בקיץ האחרון  היא גילתה כי במסגרת משחקי המכביה ה – 19 שהתקיימה בישראל נפתחו לראשונה גם תחרויות רכיבה על סוסים  בשני ענפים שהם גם ענפי ספורט אולימפיים – קפיצות ראווה ודרסאז’ (רכיבה אומנותית שבה נראים הרוכב והסוס רוקדים לצלילי מוזיקה , בין היתר).

למי שלא יודע, ספורטאי, גם אם אינו אזרח המדינה בה הוא מתגורר, אך נמצא בה מעל חצי שנה, יכול לבקש לייצג את אותה מדינה במשחקי מכבי. לדוגמא – ישראלי שחי בהולנד יכול לבקש להיות חלק מנבחרת הולנד בענף הספורט שבו הוא מתחרה גם אם הינו עדיין אזרח ישראל . כמו כן, ישראל נחשבת למדינה המתחרה באירופה ולכן גם לה תהיה משלחת למשחקים בברלין!

“מיד התחלתי להתעניין מי מארגן את התחרויות ואמרו לי שזה ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה הישראלית. באותה זמן התאמנתי אצל “ואן לירן” (Laurens van Lieren – Stal Hexagon) ושם הייתה רוכבת ישראלית שרכבה הרבה שנים שעזבה חזרה לישראל על מנת להתחתן, (שמה רז ניצני – י.ז.) שמעתי עליה הרבה ועל הסיוע שלה ביוזמה לקיום תחרויות דרסאז’ במכביה וחשבתי לעצמי – וואוו, מה שהיא עשתה, זה מה שתמיד רציתי לעשות. למה אנחנו לא עושים כזה דבר בהולנד? עכשיו שהבנתי שישראלים באים אלינו להתאמן ולרכב ויש משחקים כאלו בישראל למה שלא נבוא לישראל בפעם הבאה אבל בינתיים, נעשה את זה גם באירופה?” סיפרה מרטי לאתר “אקווסטריאן IL ”  ( אתר ידיעות מעולם ספורט הסוסים בעברית ).

מרטי הנלהבת החליטה להפשיל שרוולים ולנסות ליזום בעצמה תחרויות רכיבהשל יהודים ,כמו במשחקי המכביה, אבל באירופה. היא כותבת מכתב  ליו”ר מכבי בהולנד ומציעה לו להקים 2 נבחרות – בקפיצות ובדרסאז’. במקביל היא שולחת מייל להתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בישראל ומתחילה לברר פרטים על התחרויות שהתקיימו בארץ על מנת ללמוד מה היה במכביה ומה כדאי לעשות באירופה. 

לאחר עבודה לא פשוטה, היא רתמה אליה מספר אנשי מקצוע מעולם ספורט הסוסים ההולנדי ,שכידוע  נחשבת לאחת מהמדינות החזקות ביותר בעולם בענפי ספורט אלו,  ובונה בעזרתם תכנית לתחרויות.לאחר מכן היא חוזרת לאנשי מכבי הולנד ואומרת להם  “הגיע הזמן להוציא את הרעיון מגבולות הולנד ! עכשיו, צריך לספר לגרמנים מה אנחנו עושים על מנת לקבל את ההסכמה להוספת המשחקים ברכיבה” היא אומר ליו”ר. יחד הם בונים את מבנה המשחקים ואת הבקשה להציג מול הועדה המארגנת בברלין והוא פונה אל הועדה. 

הפגישה בין הצדדים מסתיימת ברוח חיובית ולאחר תקופת המתנה מגיעה התשובה חיובית. אל ענפי הספורט במשחקי מכבי אירופה מצטרפים מעתה, בזכות יהודה קטנה אך נחושה מהולנד, גם משחקי רכיבה – כמו באולימפיאדה.

לעזרתה של מרטי באו גם אנשי ההתאחדות הלאומית לספורט הרכביה בהולנד ה – KNHS  שלמרות שמדובר באירוע ליהודים בלבד, החליטו לעמוד בראש ולדחוף את רעיון קיום המשחקים הללו . ראשי אירגון הספורט של ה – KNHS  אף הוציאו איגרת לכל המדינות וההתאחדויות לספורט הרכיבה באירופה על מנת לסייע בלאתר את ספורטאים היהודים המחרים בענף בכל מדינה על מנת להביא לתשומת ליבם את האפשרות להגיע ולהתחרות בקיץ הבא .

 ” לא מספיק שרק ההתאחדויות רואות את הפניה ששלחנו כי הם רואים ומתעלמים או שזה נשאר במיילים שלהם. מה חשוב לנו כרגע זה להגיע אל הרוכבים עצמם שיפנו לסניפי מכבי אצלם במדינה ויגידו שהם רוצים להשתתף על מנת שיהיו לנו מספיק נבחרות ורוכבים לפתוח את המשחקים” מציינת מרטי את המטרה הכי חשובה עכשיו. ” אנחנו מנסים להגיע לשופטים בכל מיני מדינות שבגלל שהם בתוך מערכת הספורט במדינה שלהם הם יכולים להצביע על הרוכבים שאנחנו מחפשים ולפנות אליהם או להפנות את תשומת הלב שלהם לעניין על מנת להקים נבחרות ולהגיש את זה לוועדה בברלין. אנחנו מחפשים רוכבים לרמת ה”גראנד פרי” בדרסאז’ כרגע, ובהולנד כבר יש לנו מספר רוכבים שנבחנים ברמה הזו לנבחרת, ובקפיצות זה כנראה יהיה לפחות 1.35מ’. אם נראה שיש בעיה אולי נוריד קצת את הרמה בדראסז’ . ” היא מפרטת.

“כתבתי פניה בפייסבוק בעמוד של המשחקים לרוכבים לפנות ולבוא להתחרות כדי שכולם ידעו. אנחנו מכל כיוון שולחים עכשיו מכתבים ופניות לאנשים על מנת שידעו שיש תחרויות “. מרטי מגלה כי גם ארה”ב,למרות שאינה חלק מהיבשת יוכלו באם יפנו וירצו להביא נבחרת, לקחת  גם כן חלק במשחקים בענפי הרכיבה.

מרטי הקימה בימים אלו עמוד פייסבוק לרוכבים היהודים ההולנדים על מנת לשמש להם במקום מפגש בו יוכלו לדעת מה קורה ולהתחבר למטרה שעדיין רחוקה.

המטרה שלה, היא הרבה יותר רחבה מרק משחקים בברלין ” אחרי כן, אני רוצה להביא את כל זה, כולל ספונסרים וארגון וספורטאים מהשורה הראשונה, גם למכיבה הבאה בישראל. אני רוצה ששם יהיו המשחקים האמתיים. כי שם הכול קורה” היא אומרת לי מלאת אנרגיה ועם עיניים נוצצות כמו של ילדה קטנה ונלהבת.

ואת? אני שואלת לסיום, “את תבואי ?” “כן. אבל לא להתחרות” היא צוחקת. “זה מעל הרמה שלי. אבל זה נפלא לראות משהו גדל ככה מול העיניים. משהו שאתה אוהב והתחיל כרעיון והופך למציאות”.

הנה הקישור לאתר משחקי מכבי ברלין 2015  .

לכל מי שרוצה לקחת חלק בכל ענף ספורט שמתחרה הנה הקישור לאתר מכבי הולנד.

הנה הקישור לעמוד הפייסבוק של ענף הדרסאז’ של הולנד למשחקים הקרובים. (העמוד בהולנדית)- למי שמעוניין לסייע למרטי .

הנה הקישור לכתבה והריאיון המלא עם מרטי באתר “אקווסטריאן IL” .