Category: אטרקציות

השגרה חוזרת – ואיתה מדור ההמלצות של דאצ’טאון! שבוע המסעדות ברחבי הולנד, תערוכת פסלים במרחב הציבורי באמסטרדם, פסטיבל פנטזיה באיזור האג, מרתון ברוטרדם וליל מוזיאונים במאסטריכט.

הנחיות הקורונה החדשות שנכנסו לתוקפן בסוף חודש ספטמבר, הן אות הפתיחה לאירועים שחוזרים לשגרה מבורכת. אספנו עבורכם אירועי תרבות, ספורט ואוכל ששווה לבדוק במהלך חודש אוקטובר. לפני שאתם יוצאים מהבית אנא בדקו את הנחיות הקורונה של האירוע/המקום בקישורים שצורפו.

שבוע המסעדות הלאומי

30 בספטמבר עד 31 באוקטובר

נכון, השם מטעה, שבוע המסעדות נמשך חודשיים שלמים. חודש אחד כבר מאחורינו, אבל בגזרת חצי הכוס המלאה ניתן למצות את החודש השני והמלא!

לא פחות מ-500 מסעדות לוקחות חלק באירוע הזה בכל רחבי הולנד. זה הזמן שלכם להתנסות בחוויות קולינריות מסעירות במחיר מיוחד. מסעדות רבות מציעות תפריט הפתעה של שלוש מנות במחירים מיוחדים, החל מ- 28.50€. ברשימת המסעדות תוכלו למצוא לא מעט מסעדות עם כוכבי מישלן שמציעות ארוחת שף במחיר מופחת.

באתר תוכלו למצוא את רשימת המסעדות וההצעות המיוחדות שלהן, כמו גם קישור להזמנה.

אולי יעניין אותך גם:

צמחונות – זה בטבע שלנו
שירים מכאן: הבחירה של רפי – ארצם של
למידע על אירועים בהולנד, הכנסו ללוח האירועים של דאצ’טאון

ARTZUID Amsterdam – תערוכת פסלים

עד 17 באוקטובר

הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכת הפסלים העירונית ARTZUID Amsterdam. זו הפעם השביעית ש- ARTZUID מציגה באמסטרדם תערוכת חוויות עם יותר מ-50 יצירות אמנות לאורך מסלול של חמישה ק”מ ברחבי zuid Amsterdam. המהדורה הנוכחית מתמקדת במעורבות, והאמנים נדרשו להתייחס ביצירותיהם לנושאים אקטואליים בוערים כמו: אקלים, שוויון, בריאות, טבע ורווחת בעלי חיים.

באתר של התערוכה ניתן למצוא מסלולים מומלצים ואף להצטרף לסיורים עם מדריכים (בתשלום).

פסטיבל פנטזיה – אזור האג

23-24 אוקטובר

אם ממש מתחשק לכם לברוח מעט מהמציאות, בואו לפסטיבל פנטזיה שמתקיים ב-De Broodfabriek in Rijswijk, ממש ליד האג. בפסטיבל תוכלו ליהנות מכל מה שקשור לפנטזיה: קוספליי, גותי, סטימפאנק, אנימה, מנגה וכו’. תוכנית האירוע מכילה מופעים מסוגים שונים, החל בנגינת נבל דרך מופעי מוזיקה ועד מלחמת אבירים. בין המופעים תוכלו לטייל לאורך דוכנים המציעים את מרכולתם: ביגוד, תכשיטים, אביזרים וחפצי נוי לבית. אם תהיו רעבים תוכלו לאכול במסעדות שמציע הפסטיבל בשטחו.

כרטיסים, תוכניה ועוד באתר.

מרתון רוטרדם

23-24 באוקטובר

זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.

פרטים נוספים באתר.

ליל מוזיאונים – מאסטריכט

22 באוקטובר

לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.

רשימת האירועים והמיקומים המלאה, כרטיסים ועוד באתר.

לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק שני:

נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים – חלק ראשון

בית קפה ידידותי לילדים

מורן אביב דביר: אני ממליצה על Café du Midi – בית קפה מתוק ופסטורלי בפאתי דלפט עם אחו קטן ומקסים ובו עיזים כבשים ותרנגולות החיים בשמחה והילדים מוזמנים להיכנס ללטף ולשחק עם טרקטור ובית מעץ. בזמן שהמבוגרים יושבים בנחת עם בירה צוננת הילדים משחקים ומשתוללים ממש ממול וקרוב. Win win. ממוקם במרחק 10 דק’ רכיבת אופניים  מלב העיר דלפט (בחמישי ושבת יש שוק משמח בכיכר העיר, אז אולי שווה לשלב). יש חנייה צמודה לבית הקפה וכדאי להזמין מקום מראש. 

כתובת: Noordeindseweg 70, 2645 BC Delfgauw

טלפון: 31152157469+

אולי יעניין אותך גם:

טיול ביער – ברגל או באופניים

איתי בלייר: ההמלצה שלי היא BUITENPLAATS LEYDUIN, זהו יער יפה שנמצא ב VOGELENZANG שנמצא מסביב לאחוזה, הגנים הישנים ומבנים שונים שלה. השביל ליער עובר דרך אחו פתוח, בו רועות כבשים לפעמים. יש מספר מסלולים (להולכי רגל ולרוכבי אופניים) באורכים שונים, כולם קלים להליכה, יש לשים לב שבחלק מהמקומות סימוני השבילים מוסתרים על ידי הצמחיה, ולכן כדאי להוריד מפה מראש.

במקום יש מסעדה חמודה בלב הטבע. זהו מקום נעים וירוק בקיץ, ויפה במיוחד בסתיו.

גלריות לאומנות בהאנגרים

דוד גולק: אני ממליץ על מסלול המשלב מספר הנאות: מאחורי תחנה מרכזית באמסטרדם עולים על מעבורת (בחינם) לכיוון NDSM (המעבורת הכי שמאלית) ושטים במשך כעשר דקות מהנות ומעניינות עד לתחנת ההגעה. מהמעבורת נשקף נוף רחב ידיים יפה ומעניין על שתי גדות נהר ה- IJ. לקראת סיום השייט ניתן להשקיף מדרום לכיוון אזור הנמל התעשייתי של אמסטרדם, המרשים בגודלו והיקפו. מצפון ניתן להתרשם מהאזור האלטרנטיבי של אמסטרדם (האנגר אמנות עצום עם גלריות וסדנאות, כפר אמנים, קירות גרפיטי ענקיים, סירות מפרש ישנות ופעילות, מסעדות באווירה שונה ועוד). ניתן בקלות לבלות שם לפחות חצי יום ויותר. מתאים ליחידים, משפחות וילדים. 

קפיצה קטנה לישראל

ריקי נודלר: אחד הדברים שאני מאוד מתגעגעת אליהם הוא ארוחת בוקר ישראלית בשמש. במאסטריכט נפתחה מסעדת קינג ג’ורג, מסעדה ים-תיכונית עם ארוחות בוקר נפלאות כמו בארץ, אפשר לבחור שקשוקה או חביתת ירק, שמגיעים עם סלטים וממרחים – יופי של התחלה ליום. שארבל, השף של המסעדה, מכין חומוס אלוהי, פלאפל ירוק ופריך, סלטים נהדרים, עראייס, קבב, מג’דרה עם סלט ירקות קצוץ, עלי גפן, קובה מטוגן בשרי או צמחוני ועוד. אפשר לשבת בחוץ, על הטרסה, להנות מכוס קפה שחור או בירה גולסטאר, ולהרגיש ישראל לרגע. ואל תוותרו על הכנאפה!.

כתובת: Ambyerstraat-Noord 44, 6225 EE Maastricht

חוף על גדות אגם

ליהי אנגלסמן: מבחינתי כל עוד יש ימים שמשיים הבילוי המועדף עליי הוא בים או באגם עם תיק מוכן מראש עם כל טוב: פירות ונשנושים, כדור, שמיכה ושתייה. לא מזמן מצאנו במקרה לחלוטין “בריכה טבעית” באיינדהובן. שם גילינו Ijzerenman חוף מלאכותי עם אגם, מסעדה, דוכן צ’יפס, שירותים מסודרים, אזור ישיבה ודשא, נדנדות, ודק עם אפשרות לקפוץ לאגם. הכניסה לחוף עולה 4.5 יורו לאדם. מתאים למשפחות, זוגות או יחידים שמחפשים יום קיצי רגוע. מומלץ בחום!

כתובת: Boslaan 49, 5263 NX Vught

תמונה ראשית: “Blijburg – Busy September beach” by CharlesFred is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

השפה היא אחד הדברים הראשונים המשפיעים על תיירים בארץ זרה. את מסתובבת כמו אליס בארץ הפלאות. הכל זר, שונה, לא תמיד מובן ולעיתים מוזר. כתיירת זה יכול להיות מהנה ואף משעשע, אך כמהגרת בארץ זרה החוויה מקבלת מימד שונה. התחושה של עליסה בארץ הפלאות מתפוגגת כעבור מספר חודשים, ארץ הפלאות הופכת לארץ היום-יום ואת צריכה ללמוד להסתדר.

אני זוכרת את עצמי מתהלכת ברחובות העיר, שומעת סביב אנשים מדברים ולא מבינה דבר. שלטי החנויות זועקים לעברי מילים ארוכות בלתי ניתנות לפענוח, שמות הרחובות לא מעוררים בי שום קונוטציה והאנגלית לא מספקת כדי ליצור קשרים אמיתיים. תחושת זרות, ניכור ואי שייכות היו המוטיבציה להחלטה שלי ללמוד הולנדית ברמה גבוהה.

ככל שההולנדית שלי הלכה והשתפרה וככל שתחושת הזרות הלכה ופחתה, הלכה וצמחה לה תופעה חדשה: כל זיהוי של סממן יהודי/ישראלי במרחב הציבורי ובנוף העירוני עורר בי שמחה עולצת. לשמע עברית בפארק המקומי בניימכן נעצרתי ובהיתי בפליאה במשפחה שישבה על הדשא לפיקניק. לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בעיר מושכים את עיני גם בפעם האלף כשאני חולפת לידם . שלט בהולנדית עליו השם “פתח-תקווה’” מיד תופס את עיני ומעורר סקרנות.

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

עברית בתיכון ההולנדי

אם תרימו את הראש ותפקחו את העיניים כשאתם הולכים ברחוב בעיר הולנדית גדולה, יש סיכוי טוב שתיתקלו באותיות עבריות ובסמלים יהודיים. בואו נצא למסע בהולנד ונזהה את הסממנים היהודיים במרחב בהשראת הספר “עברית ברחוב” (‘Hebreeuws op Straat’). את הספר ערך פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם. במשך שנים ארוכות עסק פרופסור ואן דר היידה בהקניית השפה העברית העתיקה והמקראית לסטודנטים, וכיום כשהוא בפנסיה הוא עוסק בתרגום ספרות קלאסית מודרנית מעברית להולנדית. בין השאר, הוא מתרגם את סיפורי ש”י עגנון, מנדלי מוכר ספרים ואורי ניסן גנסין.

פרופסור ואן דר היידה שמח לשוחח עמי על הספר, על עבודתו, ועל הסיבה למשיכתו לשפות שמיות ובכלל זה עברית.

“כבר מילדות נמשכתי לשפות שונות. כילד טיילתי הרבה עם הוריי במקומות שונים בעולם. אני זוכר שביקרנו באפריקה ושם ראיתי לראשונה כתובת בשפה הערבית שמשכה את תשומת לבי. העתקתי את המילים על פיסת נייר ואחר כך ניסיתי לפענח את משמעותן. בתיכון (גימנזיום) היתה אפשרות ללמוד שפות עתיקות וגם עברית וכך נחשפתי לשפה. ההתעניינות שלי בשפות הלכה וגדלה ונרשמתי ללימודי שפות שמיות באוניברסיטה. על הקהילה היהודית ועל תולדות העם היהודי לא ידעתי אז כמעט דבר. רק כסטודנט התחלתי ללמוד על ההיסטוריה של היהודים ועל היהדות.

את צודקת בכך שאני שונה בנוף האקדמי בתחום הזה. רוב הקולגות שלי הגיעו משני עולמות תוכן – התיאולוגי או היהודי. הסטודנטים רובם (אם כי יש יחסית מעט) באים או מרקע כנסייתי, או מרקע יהודי גם אם בעברם הרחוק, או כאלה שפשוט רוצים ללמוד שפה”.

ומדוע נמשכת אתה לעברית?

“השפה העברית מכילה בתוכה את כל ההיסטוריה של העם היהודי וניזונה מהשפעות שונות כמו התלמוד והיידיש. מרתק אותי ללמוד על הדינמיות של השפה, על איך היא נשמרה לאורך אלפי שנים ועל כך שהוחייתה בארץ ישראל. לצערי השליטה שלי בשפה המדוברת לוקה בחסר ואת שפת הרחוב אינני מכיר כלל. העובדה שהעברית היא שפה חיה ודינמית משמחת אותי”.

פרופסור ואן דר היידה שימש גם כעורך כתב העת א”ב (Alef Beet) של האגודה לקידום העברית בהולנד (Vereneging Hebreeuws). כן, יש דבר כזה. האגודה מוציאה לאור את כתב העת פעמיים בשנה, והוא מיועד לחובבי השפה העברית, מהאקדמיה ומחוצה לה. בחגיגות עשרים שנה לארגון הם הוציאו לאור ספרון שעסק במופעיה הכתובים של השפה העברית ברחוב ההולנדי. צוות של שבעה גמלאים שיתף את כל חברי הארגון במציאה ותיעוד של כתובות עבריות בהולנד וכך נולד הספרון הזה שיצא לאור בשנת 2010.

בואו נצלול את תוך הספרון ואל הדוגמאות המעניינות שבו.

ניתן לחלק את הכיתוב בשפה העברית בהולנד למספר סוגים, רובם קשורים לעבר של הקהילה היהודית. נתייחס לכתובות עבריות על גבי חזיתות בתי כנסת ושערי בתי קברות, אנדרטאות, וקבוצה קטנה של מופעים אחרים ויוצאי דופן.

השער האחרון

גם בכניסה לבתי קברות יהודיים יהיה לעתים קרובות כיתוב בעברית משולב בשער. בבתי קברות בהם יש גם מבנה, יופיע כיתוב בעברית גם על חזית המבנה (בית טהרה). הכיתוב יהיה גם הוא ציטוט מתאים מהתנ”ך.

“קָטֹ֣ן וְ֭גָדֹול שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו” (איוב, ג’, י”ט)

בית הקברות בכפר פירלינגסבייק שבצפון ברבנט Molenweg Vierlingsbeek

בשער דוגמת מגן דוד ולצדו כתובת בעברית: “עיני עיני ירדה מים על אלה שנסחבו מביתם וימותו מזנאים ומשדדים”.

עוד מופע שאינו מופיע בספר (ואליו הגעתי בזכות חברתי נורית סמפסון) הוא אבן חזית של בית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד בחצר הטירה במקום. בקיר הוטבעו אבני חזית בעלiת משמעות היסטורית מקומית. פרופסור ואן דר היידה שמח לשמוע על כך וקיבל ממני את המידע כדי להוסיפו באתר כהשלמה לספר.

הכתובת: אני אמית ואחיה

עברית ממעוף הציפור

בהולנד ניצבות אנדרטאות זיכרון רבות הקשורות לקהילה היהודית ולחבריה, החל מאבן זיכרון קטנה ועד לאנדרטה גדולה ומרשימה. לא כולן מכילות כיתוב בעברית אך יש לא מעט שכן. יש אנדרטאות שנבנו מיד לאחר המלחמה ובהן כאלה עם שמות תושבי המקום שנספו. רוב האנדרטאות נבנו בשלושים השנים האחרונות ומכילות מעט אם בכלל מילים בעברית.

מופע מעניין שנתקלתי בו בעיר דורדרכט ואינו מופיע בספרון (מופיע בהשלמות לספרון באתר האגודה) הוא למעשה חלק מיד זיכרון ל-221 יהודים תושבי העיר אשר נרצחו בשואה. בתוך מבנה בית העירייה הישן הוקמה מצבה ועליה שמות כל הנספים וטקסט בהולנדית ובעברית. המעניין הוא דווקא החלק החיצוני של האנדרטה. מעין קוביה כחולה אשר צמודה לקרן חזית הבניין כך שרק שלוש פאות שלה חשופות. על אחת מהן חרוט מגן דוד, על השנייה המילים “והגדת לבנך” ועל השלישית התרגום להולנדית. רק מי שירים ראשו למעלה יבחין בקוביה המיוחדת הזאת.

בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange) בפרובינציית חרונינגן על הגבול עם גרמניה, ישנה כתובת מעניינת נוספת. בשנת 1989 הוצבה שם אבן זיכרון לזכר 46 יהודי המקום שנשלחו למותם בגרמניה, הכוללת שני פסוקים מספר דברים (כה, פסוקים יז,יט):

זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

שיר ישראלי על הקיר

נדירים יותר הם מופעים אחרים של עברית במרחב הציבורי בהולנד, כאלה  שאינם קשורים בהיסטוריה היהודית המפוארת או העגומה של הולנד. פעם או פעמיים נמצאו כתובות גרפיטי בעברית. בליידן ריסס פעם סטודנט תמהוני לשפות שמיות את הכתובת “ישוע מלך ישראל”.

עם זאת, יש כמובן מילים רבות מן העברית אשר מופיעות בכיתוב הולנדי. למשל, שמות תנכיים המופיעים על גבי מבנים פרוטסטנטיים: Rehoboth, Eben Haëzer, Pniël of Elim. ויש גם חנויות עם שמות בעברית: Sjofar, Sjaloom of Chananja.

מופעים נוספים הם של מילים בודדות כמו המילה “כשר”, אולי המילה הכי שכיחה במרחב הציבורי. היא מופיעה על דלתות מסעדות וחנויות ומייצגת שתי פונקציות: גם פונקציה אינפורמטיבית (למי שרוצה לאכול או לרכוש מוצרים כשרים) וגם פונקציה בידולית (כאן יש אוכל מיוחד, אוכל יהודי).

ואולי המופע המיוחד ביותר הוא במסגרת מיזם “שיר על הקיר” בעיר ליידן, שם מוצג שיר בעברית על חזית בית ברחוב Herengracht 47. השיר נכתב על ידי המשורר והמלחין הישראלי יוסף שריג אשר נהרג במלחמת יום כיפור. הוא היה חבר קיבוץ בית השיטה, נשוי ואב לשניים. לישראלים הוא מוכר בזכות שירו “אור וירושלים” (“ראיתי עיר עוטפת אור…”). השיר “מאזניים” נכלל בספר שירים קטן אשר יצא לאור בהולנד בשנת 1983 וקיבל חיים מחודשים במסגרת המיזם 101 שירים על בתים, שבו נכתבו שירים בשפות שונות ובאופנים שונים על קירות מבנים בעיר.

להמשיך לחפש דרישת שלום מהבית

לסיום, שאלתי את פרופסור ואן דר היידה מהי הדוגמה המיוחדת ביותר עבורו מתוך הספר. הוא התקשה לבחור דוגמא אחת, אך לבסוף בחר כתובת שאותה הוא עוד זוכר מימי מגוריו באמסטרדם.

“דוגמה מעניינת עבורי היא ברחוב Rapenburgerstraat 171 באמסטרדם. הכתובת נמצאת על בית היתומות היהודי, במקום בולט לעין וניתן לראותה מהרחוב. הכתובת קשורה להיסטוריה היהודית באמסטרדם, ושופצה בשנת 2003 ביוזמת דרי המקום. עבור חדי עין והבנה מעניין לציין שהיא מכילה כנראה טעות. במקום המילה ‘הגיעו’ נכתבה המילה ‘הניעו’ וכך נוצר משפט לא כל כך מובן: “והניעו בית בבית”. המשפט המקורי מופיע ביהושע ה’ ח’”.

אין זה מפתיע שהרוב המכריע של מופעי העברית במרחב הציבורי בהולנד קשור קשר ישיר למסורת היהודית ולעבר המפואר והטרגי של יהדות הולנד. מעניין שגם השיר המודרני, הישראלי, שהשתרבב לליידן, הוא שיר בעל נופך טרגי.

יש משהו מנחם בידיעה שכתובות רבות נשמרו ושהן מקבלות יחס של כבוד גם בימים כאלה בהם נשמעים קולות קיצוניים אפילו בחברה ההולנדית הפתוחה והפלורליסטית. כישראלית החיה בהולנד, אמשיך להביט סביבי ולחפש כתובות עבריות, גם מתוך כבוד למשמעות הטמונה בהן, וגם כ”דרישת שלום” מהבית או מקרובים רחוקים.

לכל הכתבות של רחלי

[adrotate banner=”20″]

לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק ראשון:

בית קפה שקוף באמצע גן קסום

מיטל בוים-למל: ההמלצה שלי היא לבראנץ’ מפנק במרכז ירוק של עיר גדולה, הרי היא אמסטרדם. Dignita Hoftuin גן קסום במרכזו בית קפה שקוף שמספק אווירה ירוקה גם אם גשום בחוץ, אבל בוודאי הנאה צרופה בימי שמש. מגוון מנות כיפיות וטעימות וקוקטיילים מרעננים (כן,כן גם לצהרי היום!). מנה מומלצת: Benny Boy Zalm בשילוב קוקטייל: Grapefruit Gin Spritz, הכי קיץ שיש! חניה בחניונים באיזור או באחד הרחובות הקטנים הסמוכים.

כתובת:  Koninginneweg 218h 1075 EL Amsterdam

אולי יעניין אותך גם:

פארק מים וחיות

יערה נסאו: ההמלצה שלי לימי השמש היא ביקור בחווה בשילוב פארק מים. ממליצה על ביקור בחוות בעיר המקסימה דלפט. שתי פינות קסומות ומתוקות להפליא בהן ניתן ללטף חיות ולשחק במים. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים צעירים, אבל מניסיון גם ילדים גדולים יכולים ליהנות. בשתי החוות יש מסעדות נעימות.

 Kinderboerderij en waterspeeltuin Tanthof – קצת מרוחקת ממרכז העיר אבל שווה ביקור. כתובת: Abtswoude 5, 2623 NB Delft

Buyten Delft חווה קרובה למרכז העיר ולאגם. כתובת: Korftlaan 3a, 2616 LJ Delft

פיקניק בפארק עם חוף רחצה

שירית קפלן: ההמלצה שלי לימים החמים היא להגיע ל-Haarlemmermeerse Bos, הפארק רחב הידיים ממוקם בצפון הופדורפ וניתן לבלות בו חצי יום בקלות. שפע של מדשאות המזמינות לפיקניק, פינות משחק המותאמות לגילאים שונים מסתתרות בין העצים, מתקני כושר שונים לספורטאים, שפע של מסלולי הליכה/ריצה/רכיבה והכי חשוב בקיץ – חוף רחצה נהדר באגם שבמרכז הפארק (יש גם אגם קטן המותאם לקטנטנים). אפשר לקנח בגלידה בקיוסק או לשבת לארוחה במסעדה Papa’s Beach House אשר על שפת האגם. 

בית תה מהאגדות

שלום צוקרמן: ממזרח לאוטרכט, במרחק של 15 דקות באופניים מהמרכז, או 5 דקות מתחנת הרכבת של Bunnik נמצא בית התה ריינאוון (Theehuis Rhijnauwen). באמצע היער, ליד הנהר, עם הרבה שבילים לרכיבה או הליכה וריח של פנקייק שמריחים כבר מרחוק. אפשר גם לשכור סירות קאנו לא רחוק משם ולהגיע בשיט רגוע. יש גם גן משחקים קטן לקטנים. המקום עצמו נראה כמו בית מהאגדות, האוכל סביר בהחלט והשרות תמיד אדיב. הרחצה בנהר לא ממש מותרת או מוסדרת – אבל בימים חמים תמיד יש אנשים במים. 

כתובת: Rhijnauwenselaan 16, 3981 HH Bunnik

מסעדה אסייתית לכל אירוע

לילך צדיק-וייס: לארוחה רומנטית או משפחתית המסעדה האהובה עלי, באמסטרדם, היא  Mr. Sam’s Asian Bistro , מסעדה שלוקחת את הסועד לסיור במגוון סוגי המטבח האסייתי. הציורים המדליקים על התפריט והקירות, האווירה הרגועה, השירות המהיר ובעיקר האוכל שאף פעם לא מאכזב: הם סיבות מצויינות לביקור במר סאם. אוכלי הסושי במשפחה נהנים מהסושי היצירתי. אוכלי הבשר נהנים מבאמבו באלי צ׳יקן, מפנקייק ברווז, או משיפודי עוף יקיטורי. והכי חשוב בשבילי, יש מבחר גדול לצמחונים והרבה ממנות הבשר ניתנות ל׳צימחון׳ – אהובה עלי במיוחד היא מנת הבאמבו באלי צ׳יקן עם כרובית במקום עוף. מה שלא תבחרו, מובטחת חגיגת טעמים שתשאיר טעם של עוד.  Eet smakelijk 

חניה: יש הרבה חניה ברחובות הסמוכים. מחירים: בינוניים (מנות עיקריות בין 13 ל-24 אירו).

כתובת: Amstelveenseweg 344 1076 CT Amsterdam

החלק השני של המלצות הצוות

הולנד היא ארץ החירות והחופש, ארץ פתוחה המקבלת אנשים באשר הם, אבל היא לא תמיד הייתה כזו. בהיסטוריה של הולנד יש פרק אפל של עבדות. ההולנדים חטפו ושיעבדו אנשים, בעיקר מאפריקה, לקחו אותם מבתיהם, לעיתים בעודם רק ילדים צעירים והעבירו אותם לעבוד בחקלאות וכמשרתים בבתי עשירים באמסטרדם ובמקומות נוספים. אחרי הרבה שנים של עצימת עיניים מול ההיסטוריה הכואבת הזו מישירה הולנד מבט אל מולה, מודה ומתנצלת.

ב-1 ביולי, בטקס לציון יום סיום העבדות, התנצלה ראשת העיר של אמסטרדם על חלקה של העיר בעבדות, ״אני מתנצלת בשם מועצת העיר על מעורבותה הפעילה של מועצת אמסטרדם בעבדות ובסחר עבדים״.

לא רק הפוליטיקאים מישירים מבט לעברה האפל של הולנד. הקיץ מציג מוזיאון הרייקס באמסטרדם תערוכה על העבדות. בישירות ההולנדית הטיפוסית מוצגת העבדות וחלקה של הולנד בהֿ כפי שהייתה, ללא התייפיפות או טיוח.

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

בכניסה לתערוכה מקבלים אודיו-גייד חינם המספר את סיפורם של המוצגים דרך סיפורי עשרה אנשים: עבדים, בעלי עבדים, ולוחמי חירות.

כששועבדו, אפילו שמותיהם נלקחו מהם והם קיבלו שמות חדשים עם מכירתם – שמות של עבדים. הם הפכו לרכוש של אחרים, הם וצאצאיהם. בתחילת התערוכה מוקרנים שמות עבדים על הקיר: Geluk (מזל) ו- Fortuijn (הון) היו שמות נפוצים שניתנו לעבדים. המזל וההון התייחסו מן הסתם למשעבדים ולא לעבדים האומללים.

אנו נחשפים בתערוכה לבעלי העבדים שהתעשרו על גבם. מוצגים פורטרטים שצייר רמברנדט שקשה ליהנות מהם כשמסתכלים בפני העשירים שהתעשרו על גבם של העבדים. תיעוד רב מהתקופה מוצג ברשימות וספרים שניהלו בעלי העבדים ובאמצעות יצירות אומנות המשקפות את החיים של האדונים ולצידם העבדים. העבדות בהולנד עצמה הייתה אסורה, אך היו כאן עבדים שעבדו כמשרתים. ניתן ללמוד על כך מקולרי זהב שנהגו לענוד לצווארם של ה״משרתים״ הללו. קולרים שבעבר סברו שהיו של כלבים אך מהתמונות ומהפסלים מהתקופה ניתן לראותם על אנשים.

ניתן להתרשם מחיי היום-יום של העבדים של דרך החפצים ששימשו אותם, כמו כלי מוזיקה וחרוזים. החרוזים שימשו ככסף לעבדים שנאסר עליהם להשתמש בכסף אמיתי. הכלים ששימשו אותם להפיק למשל סוכר מהקנים או מוסקט מאגוזי המוסקט. בסוף התערוכה ישנו מיצג מרשים מהחרוזים ששימשו ככסף לעבדים והושלכו על ידם עם שיחרורם מהעבדות כשהותר להם להשתמש בכסף ככל אדם.

בתערוכה אנו נחשפים, לעינויים הנוראים שסבלו עבדים שהתמרדו או ניסו לברוח, דרך מכשירי עינויים וסיפורים.

לצד העושר של התערוכה וההשקעה המרובה הניכרת בה מצד המוזאון, הושמעה ביקורת  על התערוכה, בכך שלא כל המידע המוצג בה נכון. למשל, בתערוכה מוצגים כלי נגינה, ומסופר שבעלי העבדים אסרו עליהם לנגן ולרקוד. הם נאלצו לעשות כן בחשאי. בעוד שקיימים תיאורים של מבקרים בסורינם שצפו בעבדים מנגנים, רוקדים ומתופפים. בעלי האחוזות סלדו מתאוות הריקודים של העבדים אך לא אסרו על כך. גם על מיצג החרוזים המרשים החותם את התערוכה נשמעה ביקורת שלעבדים כן היה כסף וחלקם יכלו אף לרכוש בו את חירותם.

התערוכה מעניינת ומלאה ביצירות אומנות מרשימות, אך לא קלה ומציפה ברגשות אל מול תהומות האכזריות האנושית והיקף הזוועה שנפרשת לפנינו במיוחד כשלקורבנות ניתנים פנים ושמות. אני ממליצה בסוף התערוכה לשבת בבית הקפה של הרייקס, לשתות קפה, לספוג את האווירה ולהנות מהחופש שהולנד הנהדרת מציעה לנו היום.

מידע למבקרים:

איפה: מוזיאון הרייקס באמסטרדם

מתי: התערוכה פתוחה עד ה-29 באוגוסט.

עלות: כלולה במחיר הביקור במוזיאון  – 20 אירו (חינם לבעלי כרטיס מוזיאונים).

חובה להזמין כרטיסים מראש לתערוכה.

כמה זמן: לפחות שעה וחצי.

מה הכי הולנדי? פרה שחור לבן על רקע מרעה ירוק.

מה הכי ישראלי? שוקולד פרה כמובן!

אז כישראלנדית גאה הלכתי בעקבות הריח אל המקום בו מתרחש הנס הגדול – נס השוקולד. נכון שזה לא המפעל של עלית ברמת גן, ששירים נכתבו עליו, אבל יש כאן אג׳נדה חשובה ושוקולד אפילו טעים יותר – ברוכים הבאים לטוני שוקולונלי, ״הפרה״ של השוקולד ההולנדי.

אז איך הכל התחיל?

איש אחד שהסגיר את עצמו למשטרה עקב אכילת שוקולד. כן כן, הזוי, נכון?

אותו איש, טוני, טון ואן קווקן (Teun van de Keuken) החליט ששוקולד שמיוצר בתנאי עבדות הוא שוקולד שמייצר ״טעם לוואי״. אי אפשר באמת ליהנות ממוצר שנוצר על ידי סבל של מישהו אחר, לא?

אחרי מאבק עיקש ביצרנים הגדולים, הרבה הדים, אבל פחות תוצאות, הוא החליט להקים מותג שוקולד משל עצמו. כזה שיפעל על בסיס ההנחה שלו- שניתן ליהנות משוקולד ללא סבל.

אולי יעניין אותך גם:

שוקולד! מזון האלים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

פרהיסטוריה – הולנד כמעצמת קקאו

מקורו של הקקאו בדרום-אמריקה ובמשך מאות שנים הוא שימש את הילידים לייצר את “משקה האלים”. פולי קקאו הם בטבעם מרירים ביותר, העמים הילידים תיבלו את המשקה עם פלפלי צ’ילי ותבלינים מקומיים אחרים. למרות זאת, התוצאה הייתה תערובת בוצית של מים, פולי קקאו טחונים ותבלינים. משקה “אלוהי” שלמעשה לא היה טעים לטעמם האירופי של המתיישבים.

משם גם קולומבוס תרם את חלקו. הוא החזיר את פולי הקקאו הראשונים ליבשת הישנה, ​​קבלת הפנים לא הייתה בדיוק נלהבת. עברו עשרות שנים עד שהמומחיות הילידית יכלה להפוך למשקה נעים עבור האירופאים. מספרד התפשט ״הנס״ דרך צרפת. בתחילת השלב האירופי נותר השוקולד כחידוש לעשירים ולאריסטוקרטים. משקה מהודר שתוכלו ליהנות ממנו בחצרות מלוכה ובבתים אצילים. כבר בעשורים הראשונים של המאה ה-16, ביססה הולנד את תפקידה בהיסטוריה האירופית של הקקאו. הודות למושבה הקאריבית ההולנדית קוראסאו וכוח הסחר של חברת הודו המערבית ההולנדית, הולנדים כבשו את שוק הקקאו.

בעוד שבעשורים הראשונים באירופה המשקאות עברו מעט מאוד שינויים, בראשית המאה ה-17 החלו האנגלים וההולנדים להוסיף לו חלב והקימו בתי שוקולד. הביקוש לקקאו גדל לאט אך בהתמדה במהלך המאה ה-18, בעוד אמסטרדם ביססה את עצמה כאחד מנמלי הקקאו החשובים בעולם.

שפע פולי קקאו שנכנסו לנמל אמסטרדם דגדגו את דמיונם של כמה מוחות הולנדים חרוצים, הכימאי יליד אמסטרדם קספרוס ואן האוטן ובנו קנראד הציגו חידושים טכנולוגיים פורצי דרך בעיבוד הקקאו. למרבה הפלא, הם אפשרו להשתמש בו בצורה מוצקה. הבנתם כבר לאן זה הולך…

הידד! סוף סוף שוקולד היה אוכל, ונגיש למספר גדול יותר של אנשים!

חזרה למאה ה-21, הולנד עדיין בחזית הקקאו והשוקולד. היות שהמדינה היא מעבד הקקאו הגדול בעולם, נמל אמסטרדם נותר נקודת ההגעה הגדולה ביותר לפולי קקאו מרחבי העולם.

אז אם חשבתם שהולנד זה רק גבינה צהובה ואופניים, תחשבו שוב. כאשר כל כך הרבה קקאו מפליג במשך מאות שנים, זה לא מפתיע שאמסטרדם היא ביתם של יצרני שוקולד ובעלי מלאכה רבים.

איך משנים? עושים!

אחד מסיפורי השוקולד המצליחים ביותר בעיר הוא זה של טוני שוקולונלי. למה לונלי? תיכף תדעו.

ב-22 במרץ 2004 ניגש עיתונאי הצרכנים טוני (טון) ואן דה קוקן לתחנת המשטרה הקרובה והסגיר את עצמו. מול מצלמות הטלוויזיה, הוא הכריז על עצמו אשם בניצול העבדות. הוא בילה את החודשים הקודמים בחקירת עבודת ילדים ועבדות בתעשיית הקקאו. מסקנתו היתה שאין אפשרות לצרכן לדעת בוודאות שהמוצר שהוא צורך אינו מבוסס על עבדות במטעי הקקאו. להיות מודע לסבל שמאחורי השוקולד ועדיין לאכול אותו היה, בעיניו, שווה לביצוע פשע של ניצול ביודעין. מתברר שעבודת ילדים בלתי חוקית ועבדות מודרנית נפוצה באופן מדאיג במערב אפריקה – ממנה מקורו של רוב הקקאו. זה מזעזע במיוחד בהתחשב בכך שבשנת 2001 חתמו מספר חברות שוקולד בינלאומיות גדולות על פרוטוקול הארקין אנגל (Harkin Engel Protocol) במטרה לחסל את “הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים”.

מחוותו הצליחה למשוך את תשומת לב התקשורת ההולנדית בנושא והובילה להולדת המותג טוני שוקולונלי. המותג התחייב למשימה הבודדה מאוד (אף אחד לא רצה להצטרף), להביא שוקולד ללא עבדות לשוק ההולנדי, ועדין לייצר שוקולד איכותי.

המותג: יצרן שוקולד חברתי או אירגון חברתי שמייצר שוקולד?

אז מה התוכנית? ממה בעצם נובעת העבדות ואיך פותרים אותה? חברת השוקולד טוני שוקולונלי, טוענת כי הם ״חברה שמשפיעה המייצרת שוקולד, ולא ההפך״. מבחינת החברה הבסיס לפעולתה ומטרתה העיקרית הם שחברות השוקולד בעולם ייקחו אחריות על תהליכי היצור. ״ניעור״ המערכת ובניית תוכנית כללית לשינוי התפיסה בעולם יצור השוקולד. איך? על ידי חיזוק החוואים שעומדים בבסיס במערך, תשלום גבוה יותר עבור התוצרת והכוונה. על ידי ניטור של הקקאו מרגע שהוא יצא מידיו של החוואי ועד שהוא מגיע למפעל. החברה מוודאת שבכל שלב ושלב אין חשיפה לעבדות או ניצול ושכולם פועלים בהתאם לתוכנית שהם מפעילים. האם זה אופטימלי? האם אין בעיות בדרך? כמובן שיש. בדווח האחרון שפורסם על ידי החברה הם מציינים שנמצאו חוות גידול שניסו ״לעקוף״ את המערכת ולפעול בדרכים לא חוקיות. העבודה מול אותן חוות הושעתה.

החברה פועלת בשקיפות מוחלטת ובבית הקפה של המותג (באמסטרדם) ניתן למצוא לצד התפריט גם את הדו״ח השנתי של החברה.

אחד הדברים המעניינים שטוני’ס עשו הוא שינוי חלוקת טבלת השוקולד. הטבלה מחולקת לחלקים שאינם שווים בגודלם ובצורתם. “קיבלנו את ההחלטה הזו מכיוון שאנו מוצאים את זה לא הגיוני לייצר טבלאות שוקולד המחולקות לחלקים שווים כאשר תעשיית השוקולד מנציחה את אי השוויון החברתי בעולם”.

מפעל ליצור מקומי בעתיד

בשנת 2011 51% מהחברה נקנו על ידי איש העסקים הנק יאן בלטמן. טוני קיווה שכניסת איש העסקים תעזור לקדם את החזון שלו אך בסרט דוקומנטרי משנת 2016 אמר טוני שעבדות היא עדיין חלק משרשרת הייצור. בלטמן לקח את זה כאתגר להמשיך במאבק בעבדות בתעשיית הקקאו.

כיום משתפת חברת טוני שוקולונלי פעולה עם חברת השוקולד הבלגית קליבו (Barry Callebaut). טוני פועלים כפס יצור עצמאי נפרד במפעל של קליבו. מטרת שיתוף הפעולה היתה להוזיל עלויות. אולם, שיתוף הפעולה הזה יצר מספר הרמות גבה. לאחרונה (פברואר 2021) התפרסם כי האירגון האמריקאי ״slave free chocolate” הסיר את טוני שוקולונלי מרשימת החברות ברשימה עקב שיתוף הפעולה עם קליבו.

המטרה הסופית של טוני היא להקים מפעל עצמאי בהולנד. רעיון אחד שנראה כי מתגבש לכדי פעולה היה המפעל בזאנדם שכלל גם רכבת הרים (סגנון וולי וונקה), אולם הפרויקט נדחה. נשקלת גם אופציה להשכרת מבנה ברוטרדם, אך נכון להיום, היצור עדין מתקיים בחלקו בבלגיה.

בית הקפה וחנות הדגל של המותג

הלכתי לבקר בבית הקפה של המותג, ואני חייבת לציין שלא נפלתי מהרגלים. המקום מעוצב בצורה נעימה וממותגת להפליא, המגוון לא רחב, ולא תמיד יספק את כל הסועדים (בן ה-9 לא מצא שום דבר שיתאים לקיבתו). אבל אם אתם מחובבי המותג, מזדהים עם המטרה ומתחשק לכם לתרום, כנסו, תהנו מחטיף סמורס, וקחו חלק. בחנות הממוקמת מתחת לבית הקפה ניתן לרכוש מגוון רחב של חטיפים. מלבד המחויבות למען מטרה אצילית, חטיפי השוקולד של טוני שוקולונלי טעימים באמת. החל ממתכונים מקוריים קלאסיים ועד למהדורות מיוחדות שכוללות את מיטב המסורות ההולנדיות כמו אפל סטרופ ו-Kandijkoeken. 

יחד נהפוך את הטעם המריר למתוק יותר.

חג שוקולד שמח לכולכם!

אתר האינטרנט של החברה

כתובת בית הקפה והחנות: Oudebrugsteeg 15, 1012 JN Amsterdam

עוד על קקאו ניתן לקרוא בכתבה של גלית האן

עוד על קקאו, עבדות והולנד – בסרט החשוב הזה 

לכל הכתבות של מיטל

[adrotate banner=”20″]

השנה כולנו מקולי קאלקין, תקועים בבית וצריכים להעביר את הזמן. צוות דאצ’טאון הכין לכם כמה המלצות חמות לחופשה הקרה. קריסטינה סלמן התכרבלה עבורכם מול הטלויזיה וחזרה עם מספר המלצות שגם ישפרו לכם את ההולנדית, ואילו מיטל בויום למל התיישבה עם בני ביתה מול האח, וביחד הם בדקו עבורכם כמה משחקי קופסה בלתי נשכחים. 

טלוויזיה חינוכית / קריסטינה סלמן

למאותגרי השפה והתרבות ההולנדית שבינינו (כלומר כולנו), חופשת הכריסמס בסימן קורונה היא תקופה נהדרת להשקיע קצת זמן בניחותא ובכיף בשפת המקומיים, ואפילו בלי לצאת מהבית.

נראה שהחופשה הקרובה, תאלץ להשאיר אותנו הרבה בבית. מה נעים יותר מלשבת יחד עם המשפחה, בן או בת הזוג, או אפילו לבד, בביתינו החם, כשבחוץ מינוס שתי מעלות, ולצפות יחד בסרט טוב או בתכנית מדליקה. ואם אתם רוצים על הדרך גם ללמוד הולנדית, לשפר ולהשתדרג לקראת 2021, אז מצאתי עבורכם את הבילוי האולטימטיבי: תכניות וסרטים הולנדים!

כמובן שרק מישיבה על הטוסיק וצפיה בסדרות ותוכניות לא תלמדו את השפה על בוריה (תאמינו לי, ניסיתי), אבל אם תשלבו זאת עם הקורס החדש ללימוד הולנדית, ״האולפן״ של דאצ’טאון ומכבי, (כן, מבשלים לכם תכנית מעולה, בקרוב נפרסם את כל הפרטים) וגם תאזרו קצת אומץ לדבר עם העוברים והשבים בהולנדית – יש לכם כאן מתכון מנצח. ומה טוב מלהתחיל את השנה החדשה באוצר מילים עשיר ומגוון. 

אז שבו, תתרווחו עם קערת פופקורן או קערת פירות ומשקה אהוב ו… זפזפו. אפתח בהמלצה על שני סרטים. הראשון הוא קומדיה קלילה והשני דרמה סוחטת דמעות.

בלה דונס – Bella Dona’s

סרט קומדיה שיצא לאקרנים בשנת 2017. זהו סרט על שלוש חברות, אשר מחליטות להשלים את ה׳באקט ליסט׳ של חברת הנפש הרביעית שלהן בלה, אשר הלכה לעולמה במפתיע. ׳בלה דונה׳ אינו סרט שמעורר רגשות עמוקים, אבל כרעיון הוא נפלא. החברות משלימות את רשימת ה׳באקט ליסט׳ של בלה עליה השלום בהרפתקה מצחיקה ומוטרפת.

הסרט גדוש ברגעים הומוריסטיים, שהופכים אותו לבילוי מהנה על הכורסא שלכם בסלון. אם תסתכלו על התמונה הגדולה ועל כל הרגעים הביזארים והמצחיקים שקורים בסרט, אתם בהחלט יכולים ליהנות ממנו. סרט קליל שלא באמת מכריח אותנו לחשוב. מצויין לשחרור מכל הכבדות שפקדה אותנו השנה.

טריילר לצפיה  

אישה אחת באה לרופא (Komt een vrouw bij de dokter)

סרט דרמה המבוסס על ספרו של סופר המכנה עצמו קלוּן (Kluun). באנגלית תרגמו את שם הסרט באופן מוזר מאוד ל LOVE LIFE (אני לא תמיד מבינה את התרגומים ומשמעותם, ולמה בחרו לתרגם באופן מסוים).

הסיפור הוא אוטוביוגרפיה דרמטית של קלון ואשתו שחלתה בסרטן ונכנעה למחלה אחרי מאבק אלים וקשה מנשוא. הספר זכה בפרס הקהל לספר ההולנדי הטוב ביותר לשנת 2006. כעבור שלוש שנים הספר הפך גם לסרט שגרף ביקורות מדהימות. במרכז הסיפור עומד גיבור הסרט, סטיין. פרסומאי עשיר, אגוצנטרי שיודע ליהנות מהחיים. הוא מוצלח וגם חתיך רציני. אוהב את החיים והחיים אוהבים אותו בחזרה: העסק, הבת, והאישה היפה ששמה כרמן. חיים את החלום. כשכרמן חולה לפתע בסרטן השד, עולמו קורס. לא אספר לכם את העלילה ובטח לא את הסוף, אבל יכולה להגיד שבזבזתי ממחטות רבות. במהלך הצפיה. דרמה, כבר אמרתי?! 

הטריילר לסרט

שתי תכניות טלויזיה שאני באופן אישי ממש אוהבת לצפות בהן:

‘יום ראשון עם לובך ‘-Zondag met Lubach‘

זונדך מט לובך היא תוכנית לייט נייט סאטירית שעלתה לאוויר ב- 2014. הקונספט הוא כיוון הומוריסטי לחדשות השבוע החולף. בסגנונו הסאטירי והמתוחכם, מזכיר לי לובך את ליאור שליין. גם באינטונציה ואפילו בתפאורת האולפן אפשר למצוא מכנה משותף. בתכנית לובך מפשט נושאים מסובכים בצורה מצחיקה ולעיתים אף נכונה עד כאב. 

הוא מציע פתרונות לבעיות הממשל השונות. לפעמים זה כל כך עצוב עד שזה מצחיק, וההיפך!

סקרנים? כאן תוכלו לצפות בתוכניות האחרונות של העונה הנוכחית

‘דבר אלי בהולנדית’ ‘Praat Nederlands Met Me‘

תכנית חידון סאטירית המשודרת בערוץ RTL 4. שם התכנית לקוח כנראה ממילות השיר המגניב של קני בי בשם ‘פריס’ שכבש את הולנד בשנת 2015 והפך ללהיט. אגב, לימוד שפה דרך שירים זהו רעיון לא רע בכלל, אבל אל תתפסו אותי במילה לגבי השיר הנוכחי ולימוד ההולנדית, כי דווקא בשיר הזה נזרקות לאוויר מילים רבות בצרפתית.

החידון “דבר אלי בהולנדית”, שעלה לאוויר לראשונה בשנת 2018, עוסק בכל צורות השפה החדשות. החל בסלנג, שפת רחוב, שפת משרד ושפת הוואטסאפ ועד להתקשרות בעזרת אימוג’ים, הכל כלול.

את תכנית החידון מנחה ארט רוייאקרס (Art Rooijakkers) ושלושה קפטנים קבועים בכל תכנית: ג’ורג’ינה וורבאן (Georgina Verbaan), ירום סנלדרס (Jeroom Snelders) ומרטיין קונינג (Martijn Koning). שני סלבריטאים הולנדיים ואחד בלגי מוכרים המארחים בכל תכנית סליבריטאים אורחים אחרים, והצוותים מתחרים זה בזה. הצמד עם מספר נקודות הרב ביותר הוא המנצח. בתוכנית הזו לא רק תצחקו ותשפרו את השפה ההולנדית, אלא גם תלמדו דבר או שניים על התרבות, ותכירו את ז׳רגון הרחוב, בתנאי שתבינו מילה ממנו… כי לעיתים קרובות אני ממש חושבת שצוחקים עלי וממציאים את המילים. 

לסיום אציין כי המבחר הוא גדול וישנם תוכניות וסרטים הולנדיים מוצלחים מאוד. 

אבל זו הבחירה שלי להפעם, בחירה אינטואיטיבית ביותר – מעברים קיצוניים מצחוק לבכי, קצת דרמה, ובכלל… אלו הם החיים, הלא כך?  

שווה גם לזפזפ בנטפליקס (אבל עשו טובה, בלי כתוביות בעברית!)

צפיתם בסרט או תכנית שתרצו להמליץ עליהם? שתפו בתגובות.

veel plezier met kijken – צפיה מהנה!

• קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
• כשנגיע לגשר – גשרים מיוחדים ברחבי הולנד
• מוזיקה הולנדית – סרטים לחורף

משחקים אותה הולנדים /  מיטל בויום למל

חופשת חורף בהתאם להנחיות מובילה אותנו לשעות של הצטנפות בחדרי חדרים. המשפחה הגרעינית, לעיתים עם שחקני חיזוק בדמות סבא וסבתא או שכנים, נותרת בדלת אמותיה ומחפשת עיסוק. מה יותר מגבש ומהנה ממשחקי לוח/קופסא ״אולד פאשן״? אז הנה מספר המלצות פרטיות למשחקים שאצלנו בבית גורמים לחידוד חושים והפעלת יצר התחרות אצל הקטנטנים כמו גם אצל המבוגרים. 

מונופול

המלצה ראשונה היא מונופול. מי לא מכיר? מדובר באחד המשחקים הנמכרים בעולם. המשחק שקיים כבר למעלה מ-70 שנה ועדיין רלוונטי לכל שכבת גיל. 

אצלנו בבית עדין משחקים באותה קופסא שקיבלתי לבת המצווה שלי לפני מספר דו ספרתי של שנים, אך כמובן שניתן למצוא את המשחק המפורסם גם בגרסאות חדישות ומעודכנות יותר. בהולנד ניתן למצוא אפילו מונופול עם כרטיס דיגטלי ומכשיר תשלום (betaal automaat), אבל כמובן שאין תחליף לשטרות הכסף הנערמים (או נעלמים) מול עינינו. לכל שחקן יש את אותה מטרה, להרוויח כסף והרבה. שחקנים יכולים לקנות רחובות, לבנות מלונות וכך לגבות שכר דירה כששחקן אחר מגיע לבקר. הגרסה ההולנדית של מונופול כוללת רחובות ידועים כמו קלברסטראט באמסטרדם והספוי בהאג. 

הערך המוסף של המשחק, מלבד שעות של הנאה רצופה, הוא לימוד הילדים על ערכו של כסף, תירגול פעולות חשבון כמו חיבור, חיסור ואחוזים, וכמובן בניית אסטרטגיה. 

סיפור הצלחה – Levensweg

משחק נוסף שיש שיאמרו מקביל למונופול, אך לדעתי עדין בעל ערך רב הוא- סיפור הצלחה – בהולנדית Levensweg – משחק הלוח פורסם על ידי חברת מילטון בראדלי, שהיא כיום חלק מחברת המשחקים הידועה הסברו (Hasbro). משחק זה מתאים לילדים מגיל שמונה, וניתן לשחק עם שניים עד שישה שחקנים לכל היותר. במשחק זה אתה נכנס לעורו של אדם אחר לזמן מה והמטרה היא (שוב) להתעשר מאוד במהירות האפשרית (מתי ימציאו משחק שהמטרה שלו היא לעשות כמה שיותר דברים בעלי משמעות, או להיות כמה שיותר מאושר? טוב לפחות פה לא הורגים אף אחד).

מובן מאליו שדרך החיים שלך מתחילה בבית הספר. לאחר מכן, ניתן לבחור בלימודים אקדמאים או להיכנס ישירות לתחום העבודה. שחקנים יכולים ללוות כסף, להחליף עבודה, להמר בבורסה. אפשר גם להביא ילדים לעולם, לפרוש לגמלאות או לקנות וילה גדולה. 

אצלנו בבית משחקים בגרסה הישראלית, אך כאשר אנחנו מתארחים אצל חברים אנו משחקים גם בגרסה ההולנדית. אני בטוחה שדרך המשחק תוכלו לגלות בעצמכם מה ההבדל הבין-תרבותי, ומהם החיבורים שצולחים גם את התרבויות השונות. כמובן שגם במשחק זה קיים ערך מוסף של לימוד הילדים על משמעות הבחירות שנעשות בחיים, ולאן הן מובילות אותנו בהמשך.

רמיקוב (Rummikub)

רמיקוב הוא משחק שמלווה אותי מגיל צעיר מאד. כצאצאית למשפחה רומנית המשחק היה משחק חובה, ונלמד מוקדם על מנת שנוכל לקחת חלק במשחקים המשפחתיים שהתקיימו לעיתים קרובות. בבגרותי הבנתי שההיסטוריה של המשחק מחברת אותי אליו מקצוות שונים. המשחק נוצר על ידי אפרים הרצנו (Ephraim Hertzano) ברומניה לפני מלחמת העולם השניה. בתום המלחמה, היגר עם משפחתו למדינת ישראל. המשחק עדיין לא שווק באופן מסחרי, ובישראל של אותה תקופה משחקים לא היו נחלת הכלל. עם השנים והעקשנות הרבה של הממציא הרומני התחיל המשחק לצבור תאוצה. הוא הקים את חברת למדה בשנת 1950 ועבד יחד עם מפעל פלסטיק קטן בקרבת מקום. בהדרגה אנשים רבים בישראל החלו להכיר ולשחק במשחק וכמה רישיונות ניתנו ליצרני משחקים זרים (בלי שהמשחק יתפוס תאוצה מיד במדינות האלה).

בשנת 1975, עדי גולד (Adi Golad) הישראלי, אז בן 24, הנשוי להולנדית בשם מרגריט נתקל במשחק במהלך טיול. עדי ורעייתו נהנו מהמשחק ולקחו אותו עימם להולנד. המשפחה ההולנדית נהנתה מהמשחק ועדי הזמין בו במקום 80 משחקים ושלח אותם להולנד. בהמשך קנה גולד 500 משחקי רמיקוב ועבר לגור בהולנד. שם התחיל, עם רישיון להפיץ את המשחק לשוק ההולנדי, את חברת הצעצועים גוליית (Golaith). בהמשך הפך המשחק לרב מכר בהולנד. 

איזה חיבור מטורף, נכון? רומניה- ישראל- הולנד, ממש כמו המשפחה הפרטית שלי… ועדין אני מכירה כל כך הרבה שחקני רמיקוב ללא חיבורים היסטורים שנהנים מהמשחק כבר שנים. להבדיל ממשחקי הלוח, כאן תמיד ישנה קופסא עם 4 לוחות ומספר זהה של אבני משחק. השוני הוא בכללים. ישנם כללי המשחק המופיעים בעלון המצורף, אך אני מכירה לפחות עוד 4 גרסאות שונות שנהוגות עוד מימי רומניה…

המשחק נהדר לילדים מגיל 6, עוזר בחידוד שפה, צבעים, הבנה של מספרים עוקבים וסדרות חשבוניות. במהרה תגלו של שהקטן בחבורה הוא גם העיפרון המחודד ביותר בקלמר המשפחתי.

מה לגבי קלפים? 

Uno Explosion

משחק הקלפים המוכר לכולם, הינו הטאקי הישראלי, אך כאו אתמקד דווקא בגרסה ההולנדית שלו uno.

ישנם מספר סוגים של התאום לטאקי הישראלי. המוצלח מבניהם לדעתי הוא Uno Explosion, אשר נותן טוויסט למשחק הקלפים המסורתי באמצעות מכשיר אלקטרוני שמקפיץ באופן ספונטני את הקלפים והופך את המשחק כולו לבלתי צפוי ומהנה יותר. מטרת המשחק לסיים את הקלפים ביד, אבל לא רק. השחקן אשר צבר ראשון 500 נקודות בסופו של המשחק כולו (לא רק בסיבוב אחד) הוא המנצח. כיצד צוברים נקודות? לאחר שהשחקן שניצח בסיבוב זרק את הקלף האחרון ונותר ללא קלפים, יתרת השחקנים צריכים להראות את הקלפים שנשארו בידם. לכל קלף ערך שונה – הסכום של סך כל המשתתפים הוא הניקוד שיקבל הזוכה בסיבוב. הסכום מצטבר בכל סיבוב עד לכ-500 נקודות וניצחון כולל במשחק. נדמה שהמכשיר האלקטרוני הופך את משחק הקלפים הסטנדרטי לחוויה בלתי נשכחת. מתאים למי שאינו רגיש לצלילים צורמים. המשחק משלב זריזות, עורמה ומזל. 

אז מה המשחק מועדף עליכם? שתפו בתגובות!