מחגיגות הקרנבל בלימבורג ועד תערוכת האומנות הגדולה ברוטרדם, ששת הנבחרים שלנו לפברואר
קבלו את שנת הקוף
ראש השנה הסיני הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה הסיני, והוא חל למעשה ב-8 בפברואר, אז נפתחת שנת הקוף. המנהגים דומים לשאר מנהגי חגים שאנו מכירים כמו ארוחות משפחתיות, משלוח כרטיסי ברכה, הענקת מתנות ועוד. השיא שבשבילו כדאי לנו לצאת לרחובות בימי החג הוא פסטיבל הרחוב שבמהלכו סינים רבים מגיעים לאמסטרדם מחופשים וצבועי פנים, רוקדים ונהנים. הרחוב הומה אדם וקצת מזכיר את העדליאדע של פורים, עם סממנים סינים מסורתים כמו בובות ענק של דרקונים ואריות (שנועדו לגירוש רוחות רעות).
פסטיבלי הרחוב ייתקיימו בערים אמסטרדם, רוטרדם והאג, בתאריכים שונים.
כשמדברים בהולנד על “הקרנבל”, ברור על איזה אירוע מדובר. קרנבל אמיתי יש רק אחד, והוא קורה בפברואר במחוז לימבורג הדרומי. הקרנבל פופולרי בלימבורג וברבנט שעל גבול בלגיה, בעיקר בעיר מאסטריכט, שם אפשר למצוא את התהלוכות והמסיבות המיוחדות ביותר.
https://www.youtube.com/watch?v=Rr2aM-5fAB4
הולנדי “דרומי אמיתי” לא יעז לפספס את אירועי הקרנבל, אך גם תיירים כבר מכירים את מיטב מסורת החגיגות – תחפושות רבות ומגוונות, בובות ענק מעיסות נייר מקשטות את הכבישים, צבעים ססגוניים, נגני רחוב, מוזיקה ואלכוהול. בערים הצפוניות יותר והקתוליות פחות, כמו אמסטרדם, רוטרדם, האג וכרונינגן, לא חוגגים את הקרנבל אבל חנויות הצעצועים לא פוסחות על האפשרות של מכירת תחפושות ומציגות מלאי מרשים לעונה זו, כך שאפשר להצטייד לפורים, שחל בחודש הבא.
פסטיבל הסלסלה באמסטרדם יתקיים במשך שלושה ימים רצופים במרכז הקונגרסים והמסיבות RHONE . בתוכנית מגוון סדנאות לחובבנים ולמקצוענים, מופעי סלסה ועוד. המסיבה המרכזית של הפסטיבל תחל בשבת ב-22:00 ותימשך עד ראשון בבוקר. רשמית זהו יום ה”וולנטיינס” ולכן נושא המסיבה הוא “אהבה”.
שימו לב, קוד הלבוש בהתאם: רווקים מתבקשים ללבוש ירוק, מי שבמערכת יחסים רגילה ילבש אדום ומי שבמערכת יחסים “מורכבת” יעטה סגול. אז חפשו את הבגד המתאים וצאו לבלות.
Art Rotterdam היא אחת מתערוכות האמנות החשובות ביותר בהולנד. ומציגות יותר מ-70 גלריות מכל רחבי אירופה, שנבחרות על בסיס איכות ומקוריות. התערוכה מתקיימת במוקדים שונים בעיר; אזור המזרח “וילהמינה”, גשר ארמוס המפורסם, מלון “ניו יורק” ומספר גורדי שחקים.
ומי שמגיע לרוטרדם יכול ליהנות גם מפסטיבל הסרטים הבינלאומי IFFR ה-45 שנמשך עד 7 בפברואר. למרבה הצער אין סרטים מישראל, אבל בין 227 סרטים באורך מלא ו-253 סרטים קצרים מ-60 מדינות, בטח אפשר למצוא משהו שתאהבו.
פסטיבל האוכל השנתי Taste of holland יתקיים באוטרכט לאחר מהדורה מוצלחת בשנה הקודמת באמסטרדם. במשך שלושה ימים יתארחו בפסטיבל המסעדות הטובות ביותר בהולנד. אבל זה לא הכל! יהיו גם טעימות של יין ובירה, סדנאות אוכל שונות וטיפים ממיטב השפים הידועים.
גם ילדים מוזמנים להשתתף בסדנאות והכניסה מתחת לגיל 16 חינם.
אם אנחנו מחוברים לתזמוני חדשות מישראל, צופים בערוצים ישראליים, ומפנטזים על הקרמבו בחורף כנראה שאך טבעי שגם נשתוקק לתרבות ישראלית, למשהו מוכר וטוב מהבית. ואכן, לאחרונה נראה כי יש התעוררות יצירתית ותרבותית בקהילה הישראלית ואפשר ליהנות ממגוון אירועים בעלי ציביון ישראלי באזורנו. אירועים שכוללים קצת מינגילנג, קפה ועוגה, סרט טוב, הרצאה או תערוכה, מופע מחול או הופעת רוק זוכים להתלהבות בקרב הקהילה. זה לא רק התוכן התרבותי, אלא גם עצם המפגש באווירה ישראלית הוא שהופך את האירועים הללו למיוחדים עבורנו, בהולנד הרחוקה.
כמה דוגמאות ואירועים עתידיים שכדאי לעקוב אחריהם בלוח האירועים: ראינו את פסטיבל “סרט” בנובמבר האחרון, שהציג סרטים ישראלים מצליחים שקצרו תשבוחות. הקרנות סרטים קבועות מתקיימות בבית הכנסת הליברלי בארגונה של מאיה פונר. תערוכות של אמנים ישראלים מתקיימות ללא הרף, למשל תערוכת האומנות ושיח גלריה של היוצרת אורית לודן ותערוכת הציורים של תמר שילו. ימי צוותא מתקיימים פעמיים בשנה, לא מזמן נפתחה הספרייה העברית בהאג, ביוזמת אילנה לאנג-שומרוני, וניתן ליהנות בימי ראשון ובחגים. פסטיבל התיאטרון והתרבות Spot On Israel יוצא לדרך עם אירוע השקה שיתקיים החודש (הפסטיבל עצמו ייערך בספטמבר, ובמרכזו יצירותיו של דוד גרוסמן).
גם מוזיקאים ישראלים מגיעים להופעות בהולנד: דייויד ברוזה ואחינועם ניני שהופיעו בחודש שעבר, הפרויקט של עידן רייכל בחודש הבא, כמו גם אירוע ההתרמה של “הצל לבו של ילד” עם ריטה ואסף אבידן.
ובקרוב מאוד, ב-7 בפברואר, אירוע גדול ביוזמת “הבית הישראלי” עם i singing events – הופעה חיה של להקת LIVE, מהרכבי הקאברים הישראליים המצליחים ביותר, שיביאו לנו ממיטב הרוק הישראלי. מפיקות האירוע הן מיכל רדמקר-נמדר ולימור לוי, אחת משלנו כאן בצוות דאצ’טאון, הצמד שהביא לנו בשנה שעברה את המופע המוצלח משירי אריק איינשטיין. מלווה מוזיקלי: רן טריגר.
The LIVE Band
האירוע יתחיל עם “מינגלינג” איכותי מלווה בבר אלכוהולי ונשנושים חמים וקרים, ויעניק הזדמנות לראות פנים מוכרות ולפגוש ישראלים חדשים.
אחר כך יעלו על הבמה חברי ההרכב יובל ניב, יונתן פריג’, עמית שטרייקר, גידי הרץ ותומר לוי. יחד עם חברים נוספים בהרכב הם הופיעו במהלך השנים עם גדולי האמנים בארץ: עידן רייכל, ריטה, עברי לידר, מירי מסיקה, כוכב נולד, היהודים, אביב גפן, שירי מימון, רמי קליינשטיין, פבלו רוזנברג ועוד. מחברי הלהקה גם עיבדו שירים של ריטה ועברי לידר וליוו בגיטרות את עידן רייכל.
ומה הם מבטיחים לנו? “אנחנו מאמינים שכל אירוע יכול להפוך למסיבה סוחפת וכל שצריך הוא לבחור את התוכן המתאים לאופי הקהל”, מסרו חברי הלהקה, “אחד מהיתרונות הבולטים שלנו הוא הרפרטואר העצום שלנו, כך שאנחנו יודעים להרגיש מה נכון למסיבה באותו הרגע ולהתאים את השירים לקהל בזמן אמת”.
כחודש לפני מותו של כוכב הפופ הגיעה התערוכה המדוברת David Bowie Is למוזיאון חרונינגן כחלק מסיבוב עולמי. הרטרוספקטיבה כוללת מאות פריטים מארכיונו האישי של בואי ותוארה כ”מדהימה ומרגשת”
התערוכה הצבעונית והסוערת הסוקרת את חייו של דייויד בואי, שקצרה שבחים עוד לפני מותו של הזמר, הגיעה לפני כחודש לתחנתה המתוכננת האחרונה – מוזיאון חרונינגן. הרטרוספקטיבה, David Bowie is היא “חווית מולטימדיה” שבה המבקר מצטייד באוזניות וזוכה להצצה תיאטרלית לתחנות חייו של כוכב הפופ.
בואי עצמו לא השתתף ביצירת התערוכה אך העניק לאוצרים גישה לארכיונו הפרטי העצום. בתערוכה מוצגים יותר מ-300 פריטים שכוללים מילות שירים בכתב ידו של בואי, תחפושות מקוריות, תצלומים, כלי נגינה, תפאורות, עיצובים מקוריים של אלבומיו וחומרים נוספים מ-50 השנים האחרונות.
התערוכה שברה את שיא ההזמנות כשנפתחה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, במרץ 2013. באנגליה לבדה ביקרו בה 300 אלף מבקרים, ומאז היא התארחה במוזיאונים בטורונטו, סאו פאולו, ברלין, שיקגו, פריז ומלבורן. הולנד היא התחנה האחרונה אך לא נופתע אם מותו של כוכב הפופ יביא את האוצרים לשקול סיבוב עולמי נוסף.
המגזין “רולינג סטון” כינה את התערוכה “מדהימה” כשהגיעה לארה”ב אך ציין כי המבקר עלול להיות המום משפע המידע המוטח בו. ואילו מבקר האומנות של ה”טלגרף” הבריטי סבר כי זוהי הדרך ההולמת את בואי וכתב: “הגישה חסרת המנוח והמקוטעת של האוצרים תואמת לחלוטין לנושא התערוכה, שלא נח לרגע מבחינה אמנותית, ושכתב שירים מעורפלים רבים על ידי גזירה של עמוד כתוב וסידור מחדש של המילים באופן שרירותי… יש שילינו על כך שלא ניתן די מקום לתפקיד שהביסקסואליות והאנדרוגניות של בואי מילאו במאבק לזכויות הומוסקסואלים, או שלא הוצגה כראוי השפעתו על כוכבי הפופ התיאטרליים של היום שמשחקים בזהותם (ממדונה ועד ליידי גאגא). אבל אלו הן התפלפלויות מינוריות, התצוגה מרגשת. ללא ספק אינני היחיד שהרגיש ביציאה מהתערוכה שהוא בעיקר משתוקק להדרן”.
David Bowie is תוצג בחרונינגן עד 13 במרץ אך על פי אתר המוזיאון הכרטיסים הולכים ואוזלים. יש לקנות כרטיסים מראש באתר המוזיאון, לביקור בתאריך ובשעה מסוימים. הכרטיסים מקנים כניסה לכלל המוזיאון. התערוכה פתוחה ביום שישי בשעות הערב המאוחרות.
מחירים: 23 יורו למבוגר. הנחות לסטודנטים, ילדים ונוער ומחזיקי כרטיסי הנחה שונים. חינם לילדים עד גיל חמש. מחיר מיוחד לביקור בשעות הערב המאוחרות (Bowie Late Night).
צבעוניים וניחוחות לשנה החדשה ביום הטוליפים, וויסקי לשבת, מוזיקה לנשמה, תחרויות סוסים לחובבים ודוכני אוכל על גלגלים. המידע לפניכם
יום הטוליפים
יום הטוליפים יתקיים בסופשבוע הבא (16.1.16) ויסמל את פתיחת עונת הטוליפים על ידי מגדליהם ההולנדים (גידול הטוליפים נעשה בין ינואר עד לסוף אפריל). ביום הטוליפים מפזרים בכיכר דאם כ 800.000 טוליפים, הציבור מוזמן לבוא ולקטוף ללא עלות, המראה מרהיב, צבעוני ומהפנט.
מדי שנה בתקופה זו, מתכנסים חובבי האלכוהול האיכותי לסופשבוע שכולו על טהרת הוויסקי החגיגה מתקיימת בפאב שנקרא Posthoornkerk, לבאים מחכה משקה וויסקי מתנה כולל כוס זכוכית למזכרת ובקבוק מים לטעימות שבין לבין.
שוף שבוע של וויסקי. תמונה מאתר www.whiskyamsterdam.nl
מחזמר על להקת ה”ביטלס” האגדית “Love The Beatles”
מחזמר על הלהקה המדוברת משנות ה-60, הביטלס, מגיע מלונדון הישר למתחם RAI באמסטרדם. הפקה זו כוללת תמונות היסטוריות של חברי הלהקה, יצירות מחווה של כ 60 אומנים שונים ואת מיטב השירים המוכרים: ועוד רבים let it be, hi jude, She Loves You, Drive My Car
“כתום הוא הזהב החדש” – ככה כינו את ההולנדים בהתאחדות העולמית לסוסים לאחר שזכו במשך 3 השנים האחרונות בתחרויות האולימפיות במדליות זהב (בתחרויות קבוצתיות ואישיות, בקפיצות ראווה). ספורט הסוסים הוא ענף חזק בהולנד ואירוע זה הוא אחד הבולטים והחשובים למי שפעיל בתחום. האירוע יתקיים במשך ארבעה ימים במתחם RAI באמסטרדם, ההתמקדות תהיה במיוחד בקפיצות ראווה ותחרויות רכיבה אומנותית.
כתובת: RAI Amsterdam Holland complex
Europaplein 22 Amsterdam
לחובבי התחום קישור לדף פייסבוק של אקווסטריאן Equestrian IL, חדשות וכתבות בעברית על ספורט הרכיבה על סוסים.
פסטיבל האוכל – Food Soul festival
גרסת החורף של פסטיבל האוכל יתקיים במהלך שלושת הימים של סוף ינואר במתחם סגור בצפון אמסטרדם. במקום יהיו מטבחים נעים בקרוניות מעוצבות יציעו לקהל מגוון של טעמים ממטבחים שונים כולל דוכני מיצים או אלכוהול וקינוחים מתוקים. ניתן למצוא גם דוכנים מפתיעים ומזמינים כמו: עיצוב שיער, צילום ועמדת די.ג’יי על עגלה של סוס, תלווה את הבאים מוזיקה ולילדים תהיה פינת יצירה.
פיסול בקרח, מצעד שהוא גם ארוחה חגיגית, פעלולנים ואקרובטיקה, שחייה המונית בכפור, גלישה על גלגלי ענק וגם – טיול רגלי בדיונות קפואות: מגוון האטרקציות מדצמבר ועד ינואר לפניכם:
מדי שנה מתקיים בעונה זו פסטיבל הפיסול בקרח. זהו אירוע מיוחד בו משתתפים למעלה מ- 40אומניהקרחהטובים בעולם, מפסלים בקרח ומשתמשים באפקטים מיוחדיםכדי ליצור פסלים מרהיבים. הנושא לתערוכה השנה הוא: “מסע בעולם הקפוא”. הפסלים שתמצאו שם הם כלי תחבורה רבים: רכבים, משאיות, רכבות, ספינות ועוד. באולם התערוכה -10 מעלות! התלבשו חם.
חוץ מהתערוכה אפשר למצוא במקום פעילויות נוספות לילדים, מתקני שעשועים, קרוסולות, בית קפה בו תתחממו עם שוקו חם או קפה ומאפה, ועוד דוכני מזון.
כתובת:
Zwolle Station, Hanzelaan 101, 8017 JE, Zwolle לאתר לחץ כאן
אוכלים עם שחקנים –winterparade 17-30 בדצמבר וגם 7-9 בינואר
אחד הרעיונות המענינים יותר למי שמחפש אטרקציה חורפית אחרת. זהו “שואו”, מופע וחגיגה בערב שמציע תיאטרון, מוסיקה, מחול ומאכלים טעימים והכל משולב לצד שולחן שאורכו 120 מטר! השולחן משמש כבמה לתכנית מגוונת עם שחקנים, רקדנים, נגנים ועוד, בעוד שהקהל המגיע למקום נהנה מארוחת ערב.
האירועים האלו יתקיימו בשתי ערים: אמסטרדם והארלם. אמסטרדם: 17-19 בדצמבר 25-30 בדצמבר
מיקום: Grote of St. Bavokerk Grote Markt 22 2011 RD Haarlem
לעוד פרטים לחץ כאן *שימו לב כי כרטיס הכניסה מקנה לכם הנאה מהתוכנית האומנותית כולל ארוחה, ללא משקאות.
קרקס החורף 19 בדצמבר עד 3 בינואר
קרקס החורף הינו אטרקציה לכל המשפחה, אחת מהפעילויות האהובות על תושבי הולנד. הקרקס מציג פעלולנים רבים המציגים מעשי אקרובטיקה (זהו אינו קרקס חיות). כדי ליצור אוירה מושלמת של תקופת חורף וחג המקום כולו מעוצב בהתאם וכולל דוכני אוליבולן, מתקני שעשועים לילדים (קרוסלות, משחקי מזל) ועוד.
הקרקס מגיע ל-4 ערים: אמסטרדם, אוטרכט, דן האג ומאסטריכט. בכל עיר יש תוכנית קצת אחרת, רצוי להתעדכן באתר הקרקס.
גם השנה כמו בכל שנה, המוני הולנדים מגיעים אל חוך הים – בסכווינגן (Scheveningen) לשחייה קבוצתית, כל זה קורה בקור המקפיא, בשיא החורף, כשכולם לבושים רק בבגדי ים (!) המסורת ההולנדית החלה בשנת 1960 ב זאנדפורט (Zandvoort) כאשר מועדון השחייה החליט להתחיל את השנה חדשה בטבילה בים. לאחר שמותג מרקים גדול החליט לתת חסות לאירוע בשנים שלאחר מכן, האירוע זכה לחשיפה גדולה והחל לסחוף אחריו המונים ולהתקיים במספר מוקדים בהם יש מקווה מים גדול.
בין השעות: 12:00-13:00, יש להגיע ב 10:30 ולהרשם מראש. כל אחד שרוצה יכול להשתתף, אין הגבלות. יש לרכוש כרטיסים (אפשר מראש או במקום) בעלות של 2 יורו למשתתף.
מגלשת הקרח נמצאת לצד חוף הים בסכווינגן והיא משתרעת לאורך של 30 מטר, הגלישה נעשית בישיבה על גלגלי ענק. אטרקציה נהדרת למבוגרים וילדים כאחד. המגלשה אינה מקורה. פתוח בין השעות 12:00-20:00. עלות כניסה: 3 יורו לגולש. במקום מספר בתי קפה וביתנים חורפיים המציעים משקאות חמים: שוקו, יין חם מתובל, קפה ותה לצד עוגות ועוד מאכלים הולנדיים מסורתיים לעונה.
כתובת: Kurhausplein, Scheveningen Den Haag למידע נוסף
טיולים רגלים בטבע – דווקא בחורף המלצה שאינה שגרתית לעונה: טיול רגלי ביערות או לאורך חופי הים.
דווקא בחורף, הליכה ביער או בדיונות של חופי הים יכולה לעשות פלאים. כל מה שצריך זה לבחור את המקום המתאים לכם, להתלבש טוב (עם כל האביזרים המחממים!) להצטייד בטרמוס עם תה או שוקו חם, ולצאת לדרך…
Zandvoort – חוף ים, כ – 30 דקות מאסטרדם האזור מוקף בדיונות, בין אם יהיה שלג בקרוב או לא, האזור יפה ולא קשה להליכה. נקודת התחלה מומלצת: תחנת הרכבת Zandvoor
תמונה מתוך דף פייסבוק: Kerstmarkt Dordrechtתמונה מתוך דף פייסבוק: Kerstmarkt Dordrecht
דורדרכט (Dordrecht) 11-13 בדצמבר
השוק בדורדרכט הוא אחד מהשווקים הגדולים אם לא הגדול ביותר בהולנד, ומשתתפים בו כ-200 דוכנים, מה שאולי מפתיע מכיוון שהוא השוק הקצר ביותר ונמשך 3 ימים. ההיצע למכירה בדוכנים הוא גדול, ניתן למצוא שם מתנות מסוגים שונים: לבית, לילדים, פינוקים ומתוקים. השוק מתחיל במרכז העיר העתיקה ומתפרש על פני 2.5 ק”מ אל תוך העיר התוססת. מקהלות שונות מופיעות לאורך דוכני השוק, וגם משטח החלקה על קרח מסורתי.
שוק חג המולד בדוונטר מיוחד מכיוון שהוא משתלב עם פסטיבל צ’רלס דיקנס שמתקיים יחד ביומיים אלו במרכז העיר. הפסטיבל על שם הסופר האנגלי הידוע ביותר והמשפיע ביותר של המאה ה -19. פסטיבל דיקנס הוא ההזדמנות לפגוש מספר רב של גיבורים מספריו של דיקנס, כגון: אוליבר טוויסט, פיקוויק, סקרוך ומרלי ועוד ועוד. רבים מגיעים מחופשים ברוח נושא הפסטיבל, ונהנים ממזמורי החג, מצעדים במקום ועוד. בשוק דוכני ממכר רבים, המזכירים שווקים אחרים של החג כמו – מזכרות ומתנות, ערמונים ויין חם. הרחובות מוארים באלפי נורות, בבניני החנויות, חלונות הראווה וחלונות הבתים הפרטיים. האוירה קסומה. כל החנויות בעיר פתוחות בימים אלו. השוק מושך אליו מדי שנה כ-150.000 מבקרים, אלו יומיים עמוסים במיוחד.
“חזיילח” בהארלם, תמונה מתוך פייסבוק: kerstmarkt haarlem
בעיריית הארלם גאים לפרסם כי השוק הוא בין חמשת השווקים הטובים בהולנד. מה עושה אותו כל כך פופולארי? ככל הנראה הקרבה של המוני זרים והולנדים המתגוררים בסמיכות, ומביאים לשוק גוון בינלאומי. המבנה של רחובות העיר הצרים תורם לתחושת ה “חזיילח”. בשוק יש מאות דוכנים ורבים מהם מוכרים מוצרים בעבודת יד, מושקעים ובאיכות גבוהה. כמו כן יש דוכנים לממכר קפה ותה מסוגים שונים ומצמחים שונים, שוקולד בעבודת יד, מתנות ועוד.
השוק בכרונינגן בסימן היסטוריה ימית. שלושה ימים של חגיגת קניות, דוכנים וגם פעילויות מגוונות, כגון: ביקור במוזיאון הימי (חינם), סיורים על ספינות או טיפוס על התורן. התוכנייה המלאה כאן
בדוכני השוק תמצאו כמעט הכל, דברי מתיקה, שוקו חם, מזכרות, תיקים ואפילו רהיטים שונים.
צילום: Thomas H השוק בליידן הוא שוק צף. באופן זמני ובמיוחד לתקופה זו מציבים כ- 70 מבנים מיוחדים עבור ביתני המכירה. גם משטח ההחלקה על הקרח יהיה משטח צף. אירוע הפתיחה יהיה מיוחד, על הבמה המרכזית יופיעו להקות שונות שימשיכו להנעים את זמנם של האורחים גם בימים שלאחר מכן.
היום הראשון, 11/12: 17:00-21:00 שאר הימים: 12:00-21:00 היום האחרון, 20/12: 12:00-18:00
השוק בקוקנהוף, מראה מרהיב בלילהקוקנהוף, גן הפרחים המקסים פותח שעריו לתקופה קצובה גם החורף, שני סופי שבוע של פסטיבל ושוק מלא בכל טוב. מתנות מיוחדות, ביגוד, מתוקים, קרוסלה מסורתית לקטנים, משחקי kermis, משטח החלקה על הקרח, הופעות ופעילויות. במקום יש טירה שעוצבה במיוחד לכבוד החג: הכניסה לטירה היא בעלות של 3 יורו לאדם (מכירת כרטיסים נסגרת בשעה 16:00), ילדים עד גיל 4 – חינם. בסמוך למקום יש חניה מוסדרת בעלות של 6 יורו.
“מאג’יקל מאסטריכט” (או “מאסטריכט הקסומה”) הוא הפסטיבל הפופולארי (החורפי) בעיר. ואכן זהו קסם של מקום. עם 75 דוכני ממכר, משטח החלקה על הקרח גדול במיוחד וגלגל ענק, מאסטריכט מבטיחה לכם הנאה מרובה. השוק והחגיגה בעיר מתקיימים במשך חודש, ורצוי להתעדכן באטרקציות החורפיות הרבות שהעיר מציעה בתקופה זו, ביניהם: תערוכת צילום, סדנאות לילדים, קרקס, מוזיאונים, מספר מופעי מוזיקה מקומית (שאינם מקהלות חג המולד), מכירות סוף עונה ועוד.
שעות פתיחת השוק: שני-רביעי: 11:00-20:00 חמישי-שבת: 10:00-22:00 ראשון: 12:00-18:00
תהלוכת חג המולד בוולקנבורך, צילום: kerststadvalkenburg.nl
השוק המיוחד ביותר של הולנד נמצא במערות התת קרקעיות של וולנבורך, אזור יוצא דופן בנוף ההולנדי. דוכני השוק מתפרשים לאורך מסדרונות המערות המוארים בשלל אורות וצבעים. המקום גדול וההליכה מרובה, יש כמה פינות חמד עם בתי קפה שהוקמו במיוחד לקונספט זה. בשוק ניתן למצוא מאכלים שונים כגון מרקים חמים, פטריות מוקרמות וכן מוצרים מגוונים של קישוטי חג המולד, פסלים, נרות, מוצרים מקומיים בעבודת יד ועוד.
אטרקציות נוספות: פיסול בחול – פסלים ברוח חג המולד, תערוכה מרהיבה והכניסה בתשלום. תהלוכת חג המולד: בימי שבת ורביעי בערב במרכז העיר תתקיים תהלוכה משופעת בדמויות, אורות, רקדנים ועוד.
בעקבות ההצלחה של היריד הבינלאומי הגדול שהוקם לראשונה בשנה שעברה גם השנה ניתן ליהנות ממבחר של דוכנים המציגים מרכולתם: יין חם, גילופי עץ, נרות ועוד מתנות לכבוד החג. היריד יתקיים בלב המרכז התרבותי של העיר: מרחק הליכה מאולם התיאטרון, הקולנוע, הארמון המלכותי ועוד. ניתן יהיה למצוא פעילויות מגוונות למבוגרים וילדים במסגרת היריד.
פסטיבל הסרטים התיעודיים הגדול מגיע גם השנה לאמסטרדם, הפתיחה: מחר. ארבעה סרטים של יוצרים ישראלים ישתתפו בתחרויות במסגרת הפסטיבל ועוד ארבעה סרטים ישראלים יוקרנו במסגרת שאינה תחרותית.
IDFA, פסטיבל פסטיבל הסרטים הבינלאומי לקולנוע תיעודייפתח מחר בערב, זו השנה ה- 28 ברצף של הפסטיבל באמסטרדם. IDFA מציג למעלה מ-200 סרטים דקומונטריים מכל מעולם ומושך אלפים רבים של צופים.
הפסטיבל מקדם גם תחרות ליוצרים חדשים אשר סרטם מוצג לראשונה. בתחרות מתחרים השנה 15 סרטים על שני פרסים, הראשון על סך 7,500 יורו והשני על סך 2,500 יורו. הסרטים המנצחים יבחרו על ידי ועדה המונה חמישה שופטים jury.
מאז הקמת הפסטיבל יש בו גם נציגות ישראלית קבוע, וכמה סרטים ישראלים אף זכו בפרסים במהלך השנים. סרטים ישראלים המשתתפים וזוכים בפסטיבל מדברים לרוב על צדדים עגומים של מציאות ישראלית, לעתים קרובות כתוצאה מהסכסוך. כצופים ישראלים אנו נידונים ליחס אמביוולנטי כלפי סרטי כחול-לבן. מחד, אנו מזדהים בקלות עם הנושאים. מאידך, אנו גם ערים יותר מצופה אירופאי ממוצע למורכבותה של התופעות המוצגות, מורכבות שלרוב לא מועברת במלואה דרך עדשת המצלמה. בכלל, נראה כי הגישה האמנותית של הפסטיבל לקולנוע תיעודי מחדדת את המתח הטמון בז׳אנר עצמו בין תיעוד אובייקטיבי של המציאות לאמירה אישית של היוצר.
סרטים של יוצרים ישראלים שישתתפו בתחרויות: “פרינסיס שואו”, סרטו של עידו הר יתמודד בתחרות המרכזית בפסטיבל; “בת זונה” של נירית אהרוני ו“קרדיט לרצח” של ולאדי אנטונביץ’ יתמודדו בתחרות סרטי הביכורים ו“בית האילמת” של תמר קיי ישתתף בתחרות סרטי הסטודנטים.
ארבעה סרטים ישראלים שאינם ישתתפו במסגרות התחרותיות: “חפיפה” של איריס זכי, “שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים” של מור לושי, “מיסטר גאגא” של תומר הימן ו“ויטה אקטיבה, ביוגרפיה רוחנית של חנה ארנדט” בבימויה של עדה אושפיז.
תמונה: יח”צ, “חפיפה”
איריס זכי, יוצרת ישראלית בפסטיבל
פגשנו את, איריס זכי, בימאית, שסרטה “חפיפה” משתתף בפסטיבל ממחיש את הגישה האומנותית, נוגע בקשר הנשי בין נשים ערביות לנשים ישראליות ותוהה מה היה יכול להיות אילו אנשים באמת היו מתקשרים זה עם זה, בחיים הרגילים, במדינת ישראל.
במשך חודש ימים זכי הגיעה בעצמה למספרה בואדי ניסנס בחיפה שבבעלות נשים ערביות-נוצריות, בכדי לעבוד כ”חופפת” במקום.
תוך כדי ובין לבין החפיפות, שוחחה עם הנשים וצילמה את השיחות ואת האוירה של החיים במספרה, מה שתרם לה רבות להכיר את תושבות העיר הערביות ולתעד הכל לתוך יצירתה.
המספרה הקטנה התגלתה במהרה כמוסד חיפאי המהווה מקום מפגש לנשים ערביות ויהודיות, המשאירות את הפוליטיקה מחוץ לכותלי המספרה, ומגיעות לשם כדי לצחוק, לאכול ולטפל בשערן.
מה מביא אותך לעסוק בנושא זה?
“במקור אני מחיפה, אבל מעולם לא היתה לי תקשורת עם ערבים בעיר, כשהחלטתי לעשות סרט דוקומנטרי חדש רציתי להתמקד בשכונה ערבית בעיר ולהכיר אנשים. רציתי ליצור מצב בו אני יכולה לתקשר בקלילות עם נשים ערביות, והחלטתי לצלם במספרת נשים ולעבוד שם כחופפת. הבנתי שחפיפת שיער במספרה יכולה להיות הזדמנות טובה לדבר עם נשים. חיפשתי מספרה מתאימה ובסופו של דבר הגעתי למספרת פיפי (FIFI) בואדי ניסנאס. זו מספרה קטנה וותיקה עם קהל לקוחות אדוק – ערביות ויהודיות, המגיעות לשם שנים. בין הלקוחות יש קשר מיוחד והמקום הוא חם ואוהב, כך שיצא שהסרט שלי הלך לכיוון של סרט על דו-קיום במספרה”
תמונה: יח”צ, “חפיפה”
ספרי לנו על התהליך של עשיית סרט דקומנטרי בנושא טעון כגון דו-קיום בין ערבים ליהודים בישראל ? איך התרשמת מהנשים במקום? “זה אכן נושא טעון, ולצערי מאד אקטואלי, בשל המצב הנוראי הנוכחי בישראל. כל מה שיש במספרה ובסרט שלי, מרגיש כמו חלום רחוק. הגזענות כלפי ערבים ושאר מיעוטים בישראל הגיעה לשיאים חדשים, ואין לערבים ויהודים יותר מדי הזדמנויות להכיר אחד את השני, והתקשורת והפוליטיקה רק מחזקים את הפער והפחד. כך שאמנם הסרט שלי אופטימי ומציג מציאות מאד ורודה וטובה, אבל זה לא מייצג, אמנם ערכתי את הסרט באופן שיהיה נאמן לאווירה החיובית במספרה, אבל גם ישלב ביקורת על ישראל וכן יציג את המספרה כאיזושהי מציאות מקבילה של מה שיכול להיות עם אנשים באמת יתקשרו זה עם זה בחיים הרגילים.”
איך קיבלו אותך אותן נשים? איזה חיבור נוצר ביניכן? “הנשים במקום קבלו אותי בזרועות פתוחות ועם המון אהבה. זה התחיל עם בעלות המספרה – פיפי ונוואל, שבן-רגע הסכימו שאצלם שם סרט וקבלו אותי כבת-בית, וכן הלקוחות ששיתפו פעולה ואימצו אותי גם הן.ככל שעבר הזמן התחברתי יותר ויותר למקום, וממש ביום הצילום האחרון היתה חתונה של הבן של פיפי, והלכתי לשם, ואחרי כמה כוסות יין, כשהגיע הרגע לעזוב ובעצם להפרד מנשות המספרה, התפרצתי בבכי. כי בחיים לא התיחסו אלי כמו במספרה, עם כל כך הרבה חום, ואמון בי ובסרט, ורגישות.”
פסטיבל “סרט” לקולנוע וטלויזיה מציג בימים אלו את המהדורה הראשונה באמסטרדם. משנה לשנה, הקולנוע הישראלי יוצר יותר ויותר סרטים מגוונים, מענינים ומחדשים שזוכים להכרה בינלאומית ואהדה גם בקרב קהל שאינו דובר עברית. הפסטיבל הוא הוכחה לכך שעשייה ויצירה ישראלית נדרשת גם מעבר לים. הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים, “זינוק בעלייה” (“Hill Start”) ובאירוע גאלה חגיגי.
אירוע הגאלה שהתקיים ביום שבת (14.11) בערב, בקולנוע באמסטלפיין היה בדיוק מה שאירוע גאלה נוצץ צריך להיות: “מינגלינג” בסטייל כשעה לפני ההקרנה בקומה עליונה ונפרדת שהייתה שמורה רק לבאי הפסטיבל. במקום הסתובבו מארחות עם מגשי “פינגר פוד” טעימים של Daan’s Kitchen וכוסות יין לאורחים, כוכבי הסרט שהוקרן (“זינוק בעלייה”) הסתובבו בין הקהל, פיזרו חיוכים ותמונות לכל דורש, נוכחות מכובדת של שגריר ישראל, חיים דיבון מלווה באשתו ומספר מאבטחים סמויים בקהל.
מייסדות הפסטיבל: ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש נראו גאות לפתוח את אירוע הגאלה. “פסטיבל סרט החל דרכו לפני ארבע שנים בלונדון. אחרי ארבעה פסטיבלים באנגליה, כאשר כל אחד יותר גדול ומוצלח מקודמו, אנו שמחות להגיע גם לאמסטרדם. בחודש הבא יגיע הפסטיבל גם לסנטיאגו, צ’ילה. בעשור האחרון סרטים ישראלים מסתמנים כמצליחים במיוחד, מגיעים אל מעבר לים וקוטפים תארים רבים ותשבוחות. הסרטים הישראלים הם הקול של הדור החדש, המשקף כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים” אמרה הרוש.
מייסדות הפסטיבל עם שגריר הולנד, חיים דיבון ואשתו. צילום: יח”צ
דיבון, שגריר ישראל, התייחס אל מאורעות הדמים הקשים שהתרחשו יום קודם לכן בפריז והעביר לקהל מסר חזק, “זה חשוב מאוד להמשיך לקיים אירועי תרבות כגון אלו. גם בשעות קשות, כדי לא לתת לטרור לנצח. צריך לעשות מה שאנו מאמינים בו. פסטיבל הסרטים מתקיים בהולנד לראשונה ואנו גאים שהקולנוע הישראלי מקבל גם פה הכרה בינלאומית.”
בסרט הפותח אכן ראינו את היתוך התרבויות עליו מדברת הרוש בדמות מגוונת של החברה הישראלית.
הסרט השנון הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה”ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).
כוכבת הסרט, רותם זיסמן כהן, בהנחיית קלאודיה לנדסברגר (מפיקה ויוצרת בתחום) ענתה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית. זיסמן-כהן, מתוקה ועדינה ושונה לגמרי מהדמות אותה היא משחקת בסרט ציינה, “התפקיד בסרט קרץ לי מכיוון שהדמות שגילמתי שונה מאוד ממי שאני.”
אוירה חגיגית במקום. צילום: יח”צ
מי עוד הגיע לתמוך? בין שלל המבקרים שראינו שכללו את ארז מינמר מארגון סיאה, דוב סבו, ניר גבע מ afi אירופה, דורון חכמון מ ziggo, ירון מ xt, שרון בואנוס מהבית הישראלי, צוות מכובד של מערכת העיתון (ואני ביניהן) זכינו לראות גם את השחקן מוריס כהן המסוקס (“כפולים”) שלא נתן לאשתו, זיסמן-כהן להגיע לבד, נלי תגר החייכנית מלווה בבעלה וניר ברגמן (בימאי הסרט: “יונה”). על הפסנתר, אבי דארש הנעים את זמנם של באי הגאלה. השינשינים הופקדו בכניסה על חלוקת כרטיסי הכניסה לסרט.
במהלך יום ראשון היו חמש הקרנות נוספות לסרטים: “הנסיך הירוק”, “אפס ביחסי אנוש”, “תפוחים מן המדבר” , “הגננת” ו”יונה” – באולמות שונים באמסטרדם ואמסטלפיין.
הזדמנות אחרונה לצפות באחד משני הסרטים שסוגרים את הפסטיבל הערב בשעה 20:00 – “הנסיך הירוק” (כולל שיחה עם מאיה פונר) ו”תפוחים מן המדבר”.
פסטיבל “סרט” יגיע בחודש הבא לסנטיאגו, צ’ילה, ייערך בין 3 ל-7 בדצמבר, בקולנוע הממלכתי והיוקרתי Cineteca Nacional – Centro Cultural La Moneda. הסרטים המוצגים בו הם: “זינוק בעלייה”, “אפס ביחסי אנוש”, “למלא את החלל”, “גט”, “ערבים רוקדים”, “הגננת”, “גב’ מוסקוביץ’ והחתולים”, “רוק בצבע האדום” ושני סרטים קצרים: “משא” ו”אדונים”. חורחה גורביץ’ במאי גב’ מוסקוביץ’ והחתולים יסייע בהצגת הסרטים השונים. האירוע בשיתוף שגרירות ישראל בסנטיאגו ומשרד התרבות של צ’ילה.
לאחר שכבשו את לונדון ורגע לפני שהן מסתערות על סנטיאגו, נשות פסטיבל Seret International מביאות לאמסטרדם סרטים ישראלים עטורי פרסים ויוצרים מוערכים שלא כדאי להחמיץ
הרגע הזה, כשהמסך הגדול עולה, ועל הבד עולות דמויות מוכרות, דמויות שמדברות בשפה שלי, במחוות שלי, שמסתובבות ברחובות המוכרים של ירושלים או תל אביב שכמו הופכים גם הם לדמות בסרט, דמויות שנושמות אוויר מדברי שלא קיים כאן, לובשות את המדים שאני כבר פשטתי ומספרות בדיחה טובה. בעברית. בקיצור, לראות סרט ישראלי על המסך הגדול, בארץ אחרת, לאחר חודשים שלא הייתה לי הזדמנות לכך – פשוט תענוג. ואת התענוג הזה מביאות כעת להולנד שלוש נשים שכבר הוכיחו את עצמן בזירת הקולנוע הבינלאומית. ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש (הפעילה גם בצוות דאצ’טאון) הפכו את “Seret International“, פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה הישראלי, לשם דבר בלונדון, ועתה מסמנות את היעד הבא – אמסטרדם.
בחודש הבא (16-14 בנובמבר) נוכל ליהנות מהקרנות של שישה סרטים ישראליים עכשוויים על המסך הגדול באמסטרדם, ומשיחות עם יוצרים מוערכים ומסקרנים. ואפשר יהיה גם להביא את החברים ההולנדים, שכן כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית. הפסטיבל, שמגיע לראשונה להולנד לאחר ארבע שנים מוצלחות באנגליה, עדיין אינו נרחב כמו מקבילו הלונדוני, המונה עשרות הקרנות, אך הוא מציג קשת נאה של ז’אנרים, נושאים ויוצרים.
“הסרטים הישראלים משקפים כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים, ומעודדים את הקהל לבחון מחדש את דעותיהם”, אומרות מארגנות הפסטיבל. ואכן על המסך עולה דמות מגוונת של החברה הישראלית, ובאופן מרענן ומסקרן, דמות נשית למדי. רבים מהסרטים בפסטיבל מעמידים במרכזם דמויות נשיות: מחיילות השלישות ב”אפס ביחסי אנוש”, סרט שגם בוים ונכתב על ידי אישה, טליה לביא, שמציג את החוויה הצבאית הישראלית המוכרת כל כך מזווית אחרת; עבור בצעירה החרדית ואמה ב”תפוחים מן המדבר”, פרי עטה של סביון ליברכט; וכלה ב”גננת”, שבמרכזו אישה בתפקיד “נשי” שהופך אפל, וב”יונה”, שמציג את חייה של המשוררת יונה וולך, דמות נשית נועזת ויוצאת דופן.
מימין לשמאל: הרוש, קורן והוכמן בפסטיבל בלונדון (רעיה קוטרל)
הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים וחדשים ובאירוע גאלה חגיגי. “זינוק בעלייה” (Hill Start) הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה”ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).
כוכבת הסרט, השחקנית רותם זיסמן כהן, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית.
הפסטיבל ממשיך עם הקרנת בכורה הולנדית של “אפס ביחסי אנוש” (Zero Motivation), הקומדיה השחורה שהייתה הזוכה המרכזית בטקס פרסי אופיר האחרון (תסריט ובימוי, שחקנית ראשית, עריכה, מוזיקה וליהוק) וזכתה גם בפרס תא המבקרים הישראלי (הסרט הטוב ביותר) ובפסטיבל טרייבקה (הסרט הטוב ביותר, במאית מצטיינת). הוא הפך לאחד הסרטים הנצפים והרווחיים ביותר בישראל בשנים האחרונות, וחלק מן המבקרים זיכו אותו בתואר “סרט פולחן”.
עלילת הסרט מחולקת לשלושה פרקים שמתייחסים זה לזה, ויחדיו יוצרים תמונת מצב מצחיקה ועגומה של משרד שלישות בבסיס מדברי מרוחק. הסיפור הראשון מגולל את קורותיה של דפי הנואשת (נלי תגר) שעושה הכל כדי לעבור לשרת בקריה בתל אביב. כאשר היא נתקלת בחיילת חדשה שהגיעה לבסיס (יונית טובי), דפי בטוחה שמדובר במחליפה שלה, אלא שטוויסט בלתי צפוי משנה את התוכנית. הסיפור השני עוקב אחר ניסיונותיה של זוהר (דאנה אבגי), חברתה המרדנית של דפי למשרד המכורה למשחק המחשב “שולה מוקשים”, לאבד את בתוליה. ואילו במרכז הפרק השלישי עומדת המפקדת הישירה שלהן, קצינת השלישות רמה (שני קליין), שרצונה לזכות בקידום מאותגר על ידי שתי החיילות נטולות המוטיבציה.
גם במקרה זה השחקנית הראשית, נלי תגר, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הצופים בתום ההקרנה.
הקרנת בכורה נוספת היא של “תפוחים מן המדבר” (Apples from the Desert) המבוסס על הנובלה מאת סביון ליברכט, שגם חתומה על התסריט. רבקה אברבאנל (מורן רוזנבלט) היא בת צעירה למשפחה חרדית, המתגוררת עם הוריה בשכונת נחלאות בירושלים. כשאביה (שלומי קוריאט) מורה לה להתחתן עם אלמן מבוגר שיביא לה פרנסה טובה, היא מסרבת לקבל את רוע הגזירה. דודתה (עירית קפלן) מסייעת לה בחשאי והיא חומקת לחוג ריקודי עם. שם היא פוגשת את דובי הקיבוצניק (אלישע בנאי) ובורחת איתו למדבר. אמה (ריימונד אמסלם) נשלחת להחזירה מחיי ההפקר החילוניים, אך המפגש עם הזוג הצעיר בקיבוץ הדרומי מביא אותה לחשבון נפש בעצמה. זהו סרטם של צמד הבמאים אריק לובצקי ומתי הררי.
והפתעה קטנה – לפני ההקרנה השנייה של הסרט, יוקרן הסרט הקצר “חרדת שחקים“ של אלון נוימן, מוקומנטרי שצולם כולו בתוך מטוס. ליורם יש 24 שעות כדי לטוס ללונדון ולהשיג את כספי הירושה שהשאירה לו דודתו. אם לו יגיע בזמן יועבר הכסף לצדקה, רק שלפני כן עליו להתגבר על הפחד שלו מפני טיסה.
לא רק שחקנים יתארחו בפסטיבל, אלא גם הבמאי המוערך ניר ברגמן (“כנפיים שבורות”, “הדקדוק הפנימי”) עם סרטו “יונה” (Yona), סרט עלילתי על חייה של המשוררת החד-פעמית יונה וולך. “יונה” נפתח בהצגתה של וולך (נעמי לבוב) כבת כפר צעירה המבקשת לפרוץ ולפלס את דרכה בסצנת השירה העברית, הנשלטת בעיקר על ידי גברים. הסרט ממשיך בתיאור מערכות יחסיה עם המשורר יאיר הורביץ (מיכאל מושונוב) והעורך הספרותי גבריאל מוקד (שלום מיכאלשווילי) תוך התמקדות במחלת הנפש שלה. אנחנו מלווים את וולך במהלך שני אשפוזים בבית החולים לחולי נפש בטלביה, הראשון – במחלקה הפתוחה, השני – בסגורה. במהלך האשפוז הראשון וולך משתוקקת להתנסות במסע LSD, וזוכה בכך, בשני היא נאבקת במשבר כתיבה.
הבמאי ניר ברגמן יתארח בסוף ההקרנה ויענה על שאלות הקהל.
סרט נוסף שנוגע בשירה ומציב במרכזו אישה הוא “הגננת” (The Kindergarden Teacher), שגרף שבחים בישראל ובעולם. “אחד הסרטים הישראליים הייחודיים, המקוריים, המורכבים ואף המרגשים ביותר”, תיאר אותו המבקר אורי קליין, עמיתו שמוליק דובדבני כינה אותו “נדיר ונהדר”, והמבקר אבנר שביט כתב כי הוא “מרתק ומעורר מחשבה”. עלילתו התמציתית של הסרט מביאה את סיפורה של גננת (שרית לארי) המזהה בגן ילד בעל כישרון נדיר לשירה שאמו נטשה אותו, ומטפחת עמו קשר ייחודי. נירה נפעמת מיכולתו הספונטנית של יואב (אבי שניידרמן) לחבר שירים תוך כדי הליכה מונוטונית אנה ואנה שבסופה הוא מכריז “יש לי שיר”. היא לוקחת אותו תחת חסותה ויוצרת עמו קשר אימהי-אינטימי, אך גם מקריאה את שיריו בסדנה, כאילו היו שלה. אביו המסעדן (יחזקאל לזרוב) מעוניין בחיים נורמליים עבור בנו ולא רוצה לפתח את הנטיות האמנותיות שלו ואפילו דודו (דן תורן) משורר בעצמו, מסרב לעזור. בהדרגה מפתחת נירה אובססיה לכישרון הצעיר ול”הצלתו”, אך האם היא דווקא מסוכנת לו? בתפקיד המטפלת של יואב מופיעה הזמרת אסתר רדא, שגם מבצעת את אחד משיריו של הבמאי נדב לפיד, שכתב כילד. זהו סרטו השני באורך מלא של לפיד (“השוטר”).
ולבסוף, כמובן שמקומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא נפקד מהפסטיבל, והוא זוכה ליייצוג יוצא דופן בדמות סרטו התיעודי של נדב שירמן, “הנסיך הירוק” (The Green Prince). זהו כינויו של אחד מהמקורות המודיעיניים החשובים ביותר של ישראל בשנות ה-90 וה-2000, מסעב חסן יוסף – לא אחר מבנו של אחד מבכירי חמאס. הסרט מבוסס על ספרו המצליח של חסן יוסף, “בן החמאס”, שבו הוא מגולל את השינוי האידיאולוגי והאישי שעבר לאחר שישב בכלא הישראלי. בנוסף להפיכתו לסוכן עבור ישראל, חסן יוסף גם המיר את דתו לנצרות. הסרט מסופר משתי נקודות מבט, זו של חסן יוסף עצמו, השוטח את קורותיו כנער ואז כיד ימינו של אביו וכסוכן סמוי; וזו של איש השב״כ לשעבר גונן בן יצחק, מפעילו של חסן יוסף במשך שנים ארוכות והאיש שגייס אותו לעבודה. מדובר בדוקומנטרי שנחווה כסוג של מותחן ריגול, וכולל ראיונות לצד שחזורים מבוימים.
זהו סרטו השלישי של שירמן, שעוסק באופן קבוע בריגול, טרור, וחיים כפולים. סרטו התיעודי הראשון, “מרגל השמפניה” (2007), הביא את סיפורו של וולפגנג לוץ, מרגל ישראלי שפעל במצרים בשנות ה-60. סרטו השני, “חדר חושך” (2013), סיפק ראיון אינטימי עם מאהבתו הגרמניה של הטרוריסט הבינלאומי קרלוס. “הנסיך הירוק” זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס האחרון.
בנוסף לפן האמנותי ולחשיפה של התרבות הישראלית, פסטיבל Seret הוא גם עמותה רשומה העוסקת בצדקה, והשנה היא תומכת בארגון הישראלי “חיבוק ראשון – העמותה לטיפול בתינוקות נטושים“. מתנדבות ומתנדבי “חיבוק ראשון” מעניקים חום ומגע אנושי לתינוקות שננטשו בבתי חולים, מתוך הכרה בחשיבות החיבוק, המגע, השירה והמשחק להתפתחות התקינה של תינוקות אלה.
בין אם אתם רווקים הוללים שמחפשים דייט, חובבי מוזיקה שלא מזהים שירים, איבדתם את האוהל או אתם מחפשים את החברים שלכם – יש לנו כמה אפליקציות שיעשו לכם את הפסטיבל
הימים שבהם עברנו ממקום למקום בפסטיבלים, עם תוכניה מודפסת בידנו חלפו להם מן העולם. היום יש דרך אחרת להתעדכן במידע על מי מופיע, מתי ואיפה ואפילו לקבל עדכונים חיים – הכל דרך יישומון (אפליקציה) שניתן להוריד ולהתקין בטלפון הנייד. בנוסף ליישומונים הרשמיים שמפיק כל פסטיבל, קמו להם מתחרים רבים בשטח. הנה מספר יישומונים שימושיים שכדאי לארוז לצד הבירה והחטיפים:
I’m In – יישומון המאפשר לזכות בכרטיסי כניסה לפסטיבלים.
FestivalInfo – אפליקציה אחת שנועדה לרכז את המידע על כל הפסטיבלים המתקיימים באיזור בנלוקס (Benelux=Belgium, Netherlands, Luxemburg), כולל לוח ההופעות ומפת השטח.
Wunderlist – מאפשר לשתף עם החברים את לו”ז ההופעות האישי שלכם.
MusixMatch – למקרה שאתם לא זוכרים את מילות כל השירים בעל-פה. היישומון SoundHound יזהה את השיר במקרה ששכחתם לא רק את המילים…
Glance – אם אתם רווקים הוללים וחובבי פסטיבלים, היישומון הזה הוא בדיוק בשבילכם: תוכלו לציין לאיזה פסטיבל מועדות פניכם, ולסמן אנשים שאותם תרצו לפגוש לדייט. ליישומון הזה יש יתרון חשוב: בניגוד לפגישה יזומה בבית קפה, אם הדייט לא מזהיר, תמיד אפשר לעזוב וללכת לחפש את החברים…
כדי שתוכלו למצוא את החברים שלכם, היישומון Find My Friends יכול להיות אופציה שימושית למדי.
אחרי שנמצאו הנפשות האבודות, הגיע הזמן לגלות היכן מתחבא האוהל. TentFinder יסייע לכם לאתר את האוהל שלכם בחושך.
