Category: סקירת חדשות

מה הקשר בין נפילתו של הכדורגלן אריקסון והציוץ נגד חיסוני הקורונה?

מנהיג קבוצת המחאה ״האמת של הוירוס״ הגדיש את הסאה עם ציוץ לגבי אריקסון. וילם אנגל, מייסד תנועת ״האמת של הוירוס״, צייץ, לגבי חיסוני הקורונה, מיד לאחר התקף הלב של שחקן הכדורגל. זה הכעיס את הוירולוג הבלגי, מארק ואן ראנסט, שדיווח עליו, ״סיימתי עם הרמאי הזה״, הוא אמר.

אנגל צייץ ביום שבת לאחר שאריקסון התמוטט ועבר החייאה על המגרש בסוף המחצית הראשונה במשחק נגד פינלנד, ״אדם מדנמרק הרגע התמוטט בגביע האירופי, אני מקווה שיצליחו להחיותו. הניסוי נכשל. לפעמים הכי גרוע זה להיות צודק. צריך לעצור את החיסונים מיד.״

אנגל, מורה לריקוד ומייסד קבוצת ״האמת של הוירוס״, עוסק בביקורת על מדיניות הקורונה של הממשלה וטוען שמדובר בקונספירציה וכי הקורנה אינה מסוכנת יותר משפעת. בשנת 2021 הוא הגיש תביעה נגד העוצר הלילי, זכה בערכאה הראשונה אולם דעת הממשלה התקבלה בערעור.

לדברי ואן ראנסט, הציוץ לגבי שחקן הכדורגל אריקסון עבר את הגבול, ״אני גמרתי עם הרמאי הזה ואני רק יכול להציע לכל ההולנדים לשכוח ממנו לתמיד. פיניטה לה קומדיה,״ כתב הוירולוג בתגובה לציוץ של אנגל.

טוויטר השעתה את חשבונו של אנגל ודרשה שימחק את הציוץ השנוי במחלוקת. אנגל סירב למחוק וטוען כי מדובר בסחיטה. הוא דורש שהשעיית חשבונו תבוטל ומאיים בתביעה.

אולי יעניין אותך גם:

עדן ברדה פותחת מסעדה וסוגרת מעגל
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
הצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ’טאון

שני תלמידי תיכון באמסטרדם נפלו אל מותם

ביום שישי בערב, נפלו אל מותם שני בני עשרה בני 16, תלמידי בית הספר ליסאום סנט-ניקולאס שבדרום אמסטרדם. השניים נפלו ממרפסת בגג של בניין ברחוב קליפורדסטראט, באמסטרדם ווסט.

בית הספר דיווח ביום שני שהם רק סיימו את בחינת HAVO החמישית שלהם. שניהם נפטרו כתוצאה מהנפילה.

תושבי השכונה בווסט, המומים ולא מאמינים לנוכח המקרה. בזמן שילדים שיחקו ברחוב, נפלו פתאום שני בני עשרה לרחוב ולמרות ניסיונות החייאה של השכנים ושל שירותי ההצלה הם מתו ברחוב.

מהמשטרה נמסר שמדובר במקרה עצוב מאד וחקירת סיבת הנפילה עדיין בעיצומה, אם כי אין חשד לפלילים. ״מאחר ומדובר בשני קורבנות קטינים, לא נמסרות הצהרות נוספות, גם מתוך התחשבות במשפחות. החוקרים נמצאים בקשר ישיר עם בני המשפחה״/ המקרה לא דווח לתקשורת ביום שישי כדי שניתן יהיה קודם לעדכן את המשפחות. נציגי שירותי הבריאות העירוניים (GGD) נוכחים שם מאז יום שישי כדי לתמוך בהם. פרחים רבים הונחו במקום בו נפלו הנער והנערה אל מותם.

הפליית אנשים במשטרת הגבולות בעת ביקורת הגבולות

האם משטרת הגבולות יכול לעשות סיווג אתני לנוסעים? שאלה זו נדונה, ביום שלישי, בבית המשפט בהאג. ארגוני זכויות אדם ושני אזרחים מבקשים שיאסר סיווג אתני בביקורות הגבולות.

לדבריהם מבוצע סיווג המפלה אנשים לא לבנים. הם הצביעו על כך שהחלטות מתקבלות על בסיס גורמים כמו צבע עור וארץ מוצא, ובנוסף משטרת הגבולות עובדת עם סיווג רמת מסוכנות המבוסס על לאום. הארגון טוען שהסיווגים הללו מפרים את האיסור על הפליה. הם דורשים שהפרקטיקות האלו יפסקו.

בשנה שעברה מזכירת המשרד היוצאת למשפטים וביטחון, ברוקרס קנול ענתה לשאלות פרלמנטריות לגבי תהליך הסיווג. היא הודתה אז שמשטרת הגבולות פועלת עם סיווג רמות מסוכנות של הנוסעים המבוססות על מידע מודיעיני ועל פרופילים. אינדיקציות לסיכון הן, לדוגמא, שילוב של הקבוצה והמוצא, התנהגות חריגה ומסלול הנסיעה. אם הגורמים הללו סוטים מהנורמה מתבצעת בדיקה. לדברי משרד המשפטים זה נחוץ כדי לעצור את הפשיעה בגבולות,

למשל בנושאים של סחר בבני אדם. המדינה אינה חושבת שיש להחמיר את הכללים. מראה חיצוני, לרבות צבע עור, נחשב כגורם סיכון רק בשילוב גורמים נוספים. לכן סבורים במשטרת הגבולות שההתייחסות למוצא מותרת ומידתית.

מפנזו במנגה, חבר מועצה לשעבר מאיינדהובן הצטרף לתביעה, .לדבריו יש בהולנד סיווג אתני מובנה, אותו חווה פעמים רבות על בשרו. ״זה קרה כשהגעתי מרומא לשדה התעופה באיינדהובן. עיכבו אותי ונחקרתי״. לדבריו נאמר לו שאין סיבה מסוימת לחשד בו אלא שזו בדיקה מניעתית. ״העובדה שיש לי חזות לא הולנדית הייתה הגורם להחלטה״. הוא מתאר את ההרגשה ככואבת ומשפילה, :להכניס מוצא לפרופיל הסיכון היא מפלה. אתה אומר שצבע העור מהווה גורם סיכון להתנהגות עבריינית. אבל צבע העור אינו קובע שאתה עבריין״.

פסק הדין יינתן ב-22 בספטמבר.

התנהגות עבריינית של מבקשי מקלט בהולנד

אחוז קטן ממבקשי המקלט בהולנד גורמים בהתנהגות עבריינית וא-סוציאלית למצבים מטרידים במרכזי הפליטים ובסביבתם. מפקח מטעם משרד המשפטים שערך חקירה בנושא, מזהיר שמרכזים הרגילים אינם מסוגלים לפתור את הבעיות האלה.

מדובר בקבוצות אנשים המתמודדות עם התמכרויות או בעיות נפשיות ולרב עובדי המרכזים אין הכשרה מתאימה או הסמכה לטיפול במצבים הללו. זה מוביל לשיעור היעדרות גבוה בקרב העובדים ולמצבים קשים בחיי שאר דרי מרכזי הפליטים ותושבים מקומיים אשר גרים בסמוך למרכזים.

המרכז לטיפול בפליטים מסכים שיש צורך בעובדים ובשירותים שערוכים יותר לטיפול בבעיות נפשיות ובהתמכרויות בקרב מבקשי המקלט במרכזים עצמם ובשירות הציבורי.

בהולנד יש כרגע כ-27,500 מבקשי מקלט, המטרדים נגרמים על ידי קבוצה של כ-350 אנשים מלאומים שונים ובעיקר: מרוקו, אלג׳יר, לוב וטוניס. לדברי המפקח הסיכויים שלהם להישאר בהולנד נמוכים מאחר והם אינם נרדפים בארצות המוצא שלהם מסיבות פוליטיות, או דתיות.

שירות ההגירה (IND) נותן עדיפות לטיפול בפניותיהם כדי להוציא את המטרדים ממרכזי הפליטים מהר ככל האפשר, אבל זה לא תמיד מתאפשר וישנם מדינות שמסרבות לספק את המסמכים הנחוצים כדי שמבקשי המקלט הללו יוכלו לנסוע בחזרה לארצם.

המלצות הפיקוח הן לשפר את הטיפול במקרים הבעייתיים. למשל, צריכה להיות אפשרות רבה יותר להתמודד איתם במסגרת הליכים פליליים ושיתוף מידע לגביהם בתוך האיחוד האירופי.

:

הרשויות המקומיות מרגלות אחרינו ברשתות החברתיות

הרשויות המקומיות ההולנדיות עוקבות אחרי תושביהן ברשתות החברתיות בעזרת חשבונות מזויפים על אף שזה אסור. כך דיווח ארגון המחקר של המשטרה (Politie en Wetenschap)

על בסיס מחקר שערכו עבורו של NHL Stenden University of Applied Sciences ואוניברסיטת חרונינגן. במחקר התברר שהרשויות עוקבות אחר קבוצות פייסבוק, פרופילים בטוויטר ועוד רשתות חברתיות כדי לגלות בעיות פוטנציאליות כמו מהומות והפגנות.

95% מעובדי הרשויות שהשתתפו במחקר אמרו שהרשות שלהם מנטרת את פעילות התושבים באינטרנט. יותר ממחציתם דיווחו שאין להם פרוטוקול מסודר לפעילות הזו.

בכשישית מהרשויות מתבצע המעקב באמצעות פרופילים מזויפים, שיטה שרק למשטרה ולשירותי המודיעין מותר להפעיל תחת מגבלות חמורות. בחלק מהמקרים, מצטרפים עובדי העירייה לקבוצות פייסבוק פרטיות תחת שמות בדויים.

ממצאים מהמחקר

מהמחקר עלה שבמרבית המקרים, עובדי הציבור אינם מודעים לכך שהם עוברים על החוק. רובם אינם יודעים אילו חוקים או פרוטוקולים חלים על כך. כשלושה רבעים מהנשאלים חשבו שהרשות שלהם עוקבת אחרי אזרחיה בצורה אחראית ואתית, במיוחד כאשר מדובר במעקב אחרי דמויות ציבוריות. לדוגמה, אחד העובדים כתב שבזמן משבר הפליטים הוא הצטרף בחשאי לקבוצות פייסבוק פרטיות כדי לראות ״מה קורה״. הרשויות מחפשות אונליין גם תרמיות לגבי עזרה סוציאלית. למשל הן מסתכלות במרקטפלטס לאתר רווחים סמויים, וכן בודקות סיפורי בריחה של מבקשי מקלט ברשתות החברתיות.

חיפוש אונליין תחת שם בדוי, איסוף מידע אישי, והצטרפות לקבוצות פרטיות הם הפרה חמורה של זכויות אזרח אומר ברט קוסטרס, פרופסור למשפט ומדעי מידע מאוניבסיטת ליידן. ״זה פשוט אסור. לרשויות המקומיות אסור לשחק בעבודת משטרה או מודיעין״. זה יכול להוביל להפרות פרטיות רציניות. ״אם השלטון פעיל אונליין עם חשבון מזויף, למשל כאשר המשטרה עוסקת בעבודה במסווה הם חייבים לבקש אישור מבית המשפט. זו אינה עבודתן של הרשויות המקומיות. בנוסף קיים סיכון שמידע האישי ידלוף״.

וילן בנטמה, חוקר וסוציולוג של המשפט מאוניברסיטת NHL Stenden University of Applied Sciences אומר, ״נראה שאין כמעט דיון בתוך הרשויות לגבי מה מותר או אסור״.

הצבא ההולנדי מאתר אי-שקט חברתי

המחקר מראה שבכשליש מהרשויות האחראי על הגנת המידע אינו מעורב בניטור אונליין, למרות שזו דרישת החוק. לדברי החוקרים עיקר ההפרות הן ברשויות קטנות ובינוניות. לערים גדולות יש בדרך כלל  מדיניות יותר ברורה. ארגון הרשויות המקומיות של הולנד (VNG) אינו מעוניין עדיין להגיב. ״כרגע אין לנו עדיין תמונה מלאה של הניטור באינטרנט״, אמר הדובר, ״אנחנו עובדים על איסוף המידע והמחקר הזה יכול לסייע בכך״. החדירה העמוקה של הרשויות המקומיות למרחב האישי האינטרנטי של התושבים היא חלק ממגמה.

מחקר של NRC Handelsblad בחודש האחרון הראה שהועדה הלאומית לביטחון וטרור (NCTV) משתמשת בפרופילים מזויפים בניגוד לחוק. לפני כן גם התברר שהצבא ההולנדי מנתח את המתרחש ברשתות החברתיות בהיקף גדול כדי לאתר אי שקט חברתי.

ברט יעקובס, פרופסור לאבטחת מידע באוניברסיטת ראדבאוט אומר, ״החברה מגבירה את דרישותיה מהרשויות. אני מבין למה הן רוצות לדעת מתי ואיפה חוליגנים נפגשים, למשל״. לדעתו כל עוד הרשויות מקפידות על הכללים מעקב אונליין יכול להועיל. ״חשבו למשל על חשבון טוויטר שברור שעוקב רק אחר מגמות כלליות״. אך לדברי בנטמה, זה לא תמיד מספיק. מידע מעניין לגבי הפגנות, לדוגמה, משותף בעיקר בקבוצות סגורות. ״אפשר לראות שהרשויות צריכות ללכת יותר ויותר רחוק. ולכן חשוב שהכללים והחוקים יהיו ברורים בהקדם״.

המחקר התבסס על תשובות של 156 מתוך 352 רשויות הולנדיות שאליהן נשלח השאלון.

מקורות: NU, Volkskrant

אולי יעניין אותך גם:

״אנחנו מודאגים מהמתרחש בישראל, וגם באירופה״
איך להתחסן ללא הזמנה בהולנד?
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

שנת הקורונה היא שנת שיא בסכסוכי שכנים

בשנת הקורונה היה מספר שיא של סכסוכי שכנים, בעיקר על רקע של מטרדי רעש. בשנה האחרונה דווחו לארגוני הגישור בין שכנים כ-20,000 סכסוכים, כ-2,500 יותר מהשנה הקודמת. הבעיה הגדולה ביותר הייתה מטרדי רעש בעיקר על רקע ילדים שעושים רעש, מוזיקה רועשת ורעשים בגלל שיפוצים.

מהנתונים השנתיים של המרכז לביטחון ומניעת פשיעה (CCV) עלה שהבעיה גדולה יותר בערים הגדולות. שם אנשים גרים יותר קרוב אחד לשני, הם הפריעו יותר זה לזה. דובר הארגון מסר, ״אנחנו רואים שמשבר הקורונה השפיע באופן משמעותי על איכות חיי האנשים. למרות שעבודתם של ארגוני הגישור נהייתה קשה יותר בשנה החולפת בגלל שלא ניתן להיפגש פיזית, הם טיפלו במרבית המקרים. עכשיו כשכולם נמצאים יותר בבית והילדים היו כל היום בבית, כולם שמים יותר לב לשכניהם. מתחילים להתעצבן מרעשים שתמיד היו וזה מתווסף לרעשים של השכנים כשהם מבצעים מטלות בבית. זה פוגע בהנאה מהחיים״.

CCV  הוקם כעמותה עצמאית בשנת 2004, שעוזרת לזהות ולפתור בעיות בטיחות. תושבי 300 מתוך 352 הראשויות המקומיות בהולנד יכולים להנות משירותיהם ללא עלות. לדבריהם הם מצליחים לפתור 7 מכל 10 מקרים באמצעות גישור.

מקורות:  NU, De Telegraaf

[adrotate banner=”6″]

תמונה ראשית: CIDI

היום (חמישי) אחר הצהרים התקיימה עצרת תמיכה בישראל במרכז העיר האג. העצרת אורגנה על ידי הארגונים CIDI,  CIJO וארגון הנוצרים למען ישראל.
זאת בהמשך לדיון שהתקיים היום בפרלמנט ההולנדי ביחס למצב הביטחוני בישראל.
באירוע נכחו מאות אנשים והוא התנהל בצורה נעימה ורגועה ללא הפרעות או מחאות נגדיות. המשטרה שנכחה במקום פיקחה על המתרחש. 

חברי פרלמנט הגיעו לתמוך

ראשונת הנואמים היתה הגבת חנה לודן יושבת ראש ארגון CIDI שהודתה לנוכחים על התמיכה והביעה דאגה רבה בנוגע למתרחש בישראל ובאירופה. בנאומה (אשר נערך בהולנדית לטובת מרבית הנוכחים) הצהירה לודן על דאגתה הרבה למתרחש סביבנו. ״אנחנו מודאגים ממה שקורה בישראל, אך גם ממה שקורה כאן באירופה. התמיכה הרבה בארגון הטרור חמאס והפצת השנאה״. היא ציינה עוד את החשש הרב מהתמיכה והשנאה העיוורת כנגד ישראל וכנגד יהודים בעולם כולו. ״אנשים לא מבינים את הסכנה שבעידוד ארגון טרור והאדרת מעשיו. זה מתחיל בהנפת דגלים ואמירת סיסמאות אבל אנחנו לא יודעים איפה זה יסתיים״/

עוד השתתפו במסכת הנאומים נציג ארגון הנוצרים למען ישראל, Frank van Oordt, רוני נפתיאל יו״ר CIJO, הרב בנימין יעקבס, ושגריר ישראל בהולנד, נאור גילון.

בעצרת נכחו גם חבר הפרלמנט גידי מרקוסהובר ממפלגת PVV אשר נולד בת״א וחברי פרלמנט נוספים התומכים בזכות של ישראל להגן על אזרחיה.

כל הרוג הוא אחד יותר מידיי

״התייחסות פרופורציונלית בכמות ההרוגים אינה רלוונטית. לישראל הזכות להגן על עצמה, וכל הרוג, משני הצדדים, הוא הרוג אחד יותר מידי״ אמר נפתיאל. דאגה רבה נשמעה ממנו לגבי המשך הלחימה העתידית. הוא ציין כי מגיע מימון רב לחמאס מקאטר ואירן, אשר באמצעותו הם מחדשים את מלאי הרקטות ובניית המנהרות במקום אלו שנהרסו על ידי צה״ל. ״לפלסטינים יש הנהגה שתמיד תבחר בהרס על פני בניה והקמה. זאת המטרה של חמאס. לכן אנחנו קוראים- עזרו לעזה להשתחרר מחמאס. הדרך היחידה היא למצוא פיתרון קבוע ומתמשך המושתת על שלום בין הצדדים״.

אולי יעניין אותך גם:

מה יודעים וחושבים הצעירים בהולנד על המצב בישראל?
רוטה: יש להפסיק את הלחימה ולפעול להפסקת אש״ 

הרב בניימין יעקובס, בחר להדגיש את הקריאות בלונדון לאונס נשים, את השנאה ליהודים שהתגברה, ואת החשש הקיים ליהודים שנושאים סממנים חיצוניים בלבושם להסתובב ברחוב. ״בפרלמנט יודעים שהמנהיגים המוסלמים קוראים לאחיהם ברחבי העולם לפעול כנגד יהודים, כולל כאן בהולנד, והם לא עושים דבר. התפיסה האנטי ישראלית שלכם מבעירה את אש המלחמה במקום להרגיע אותה. אני רוצה להזכיר את העזרה שנתנו ערביי ישראל לניצולים באסון הר מירון עד לא מזמן. מדובר במשפחה. החופש לא יגיע כל עוד בספרי הלימוד, הממומנים גם מכספי המיסים שלנו, יופיעו טקסטים המעודדים שנאת יהודים״.

שגריר ישראל: תודה על התמיכה

שגריר ישראל בהולנד, נאור גילון ביקש להודות לראש ממשלת הולנד, מארק רוטה על תמיכתו בישראל. הוא ציין שקשה לו להבין כיצד בזמן שישראל מותקפת על ידי למעלה מ-4,000 טילים, שמשוגרים מעזה, עדין קיימים גורמים אשר רוצים להגביל את הזכות של ישראל להגן על עצמה. הוא הודה לפרלמנט ההולנדי על כך שדחה היום בקשות רבות לפעולות כנגד ישראל, והודה למשתתפים הרבים שהגיעו במיוחד לתמוך בישראל ולתושבי הכפר הנוצרי URK שתלו דגלי תמיכה.

עורך הדין רוני אייזנמן, המכהן כיו״ר בארגון CIDI אמר כי זה לא פופולרי לעמוד היום לצד ישראל, ״אבל הנה חברים אתם כאן ואנחנו כאן אחד לצד השני לטובת ישראל! לטובת מדינה דמוקרטית מוקפת אויבים, שמאז ומתמיד נמצאת במלחמה. ישראל צריכה את התמיכה שלו עכשיו יותר מתמיד, בעיקר כשברקע אנו שומעים, מוות ליהודים, מוות לציונים. כל יהודי הוא ציוני, כל חבר של מדינת ישראל הוא ציוני. בקריאותיהם הם מדברים עלינו!״

שליח ארגון בני עקיבא, פדיה הלפרין, שהשתתף בעצרת מסר לדאצ׳טאון שהוא שמח מאוד שנכח במקום. ״העצרת הייתה עצרת של שלום באווירה טובה. שרנו שירים ביחד, זה נתן לי כוח.״

העצרת הסתיימה בשירה משותפת של התקווה ושירת ״עם ישראל חי״. 

מאת: שלום צוקרמן, לילך צדיק וייס, והגר וונק-שפריר

בני נוער וצעירים בשנות העשרים לחייהם כבר כמעט שאינם קוראים עיתונים או צופים בחדשות. את האינפורמציה שלהם הם מקבלים באמצעות הרשתות החברתיות. סרטונים וכתבות מועברים באינסטגרם ובטיקטוק, ואתרי חדשות רבים מפרסמים בעצמם כתבות קצרות ומפיצים אותם לעוקבים שלהם ברשתות. סרטונים אלה זוכים לחשיפה עצומה וגם לשיתופים ותגובות רבות. מה לומדים הצעירים ההולנדים ממקורות אלה על המצב בישראל בימים האחרונים? בהמשך לכתבת הסקירה שלנו של אתרי חדשות בהולנד – בדקנו עבורכם גם את המקורות המיועדים לצעירים.

NOS-Stories

אתר זה, השייך לרשת NOS הוא הפופולרי ביותר בקרב צעירים ויש לו עוקבים רבים באינסטגרם (890,000), יוטיוב, ועוד. מאז תחילת האירועים האחרונים בישראל, פרסם האתר ארבעה סרטונים, וכל אחד מהם זכה לתגובות רבות.

NOS Jeugdjournaal

חדשות הנוער של רשת NOS הן מוסד מיתולוגי בהולנד שכל הולנדי צפה בו בטלוויזיה כשהיה צעיר. אלה הן חדשות יומיות המיועדות לצעירים. כיום מופצות חדשות אלה גם דרך הרשתות החברתיות באמצעות סרטונים קצרים. מאחר שגם אתר זה שייך ל-NOS, יש חפיפה בין הסרטונים.

הכתבות באתר קצרות מאוד ומסקרות את העניינים באופן מאוזן ועובדתי מבחינת תוכן הטקסט, אולם יש משמעות רבה גם לתמונות אשר נראות ברקע. באחת הכתבות לדוגמה, הקריינית אמנם מקריאה את תוכן הכתבה כפי שהוא מופיע באתר, אבל התמונות הסרטון מציג את האוכלוסיה הפלסטינית כקורבן; אמהות פלסטיניות מתארות את מצוקת ילדיהן ומוקרנות תמונות של מטופלים בבית החולים הפלסטיני מול טקסט על נפגעים משני הצדדים. הצד הישראלי מתואר בתמונות של צבא וטנקים, ולפיכך מצייר את הצד הישראלי כצד התוקפני. מן התגובות לכתבה ניתן לראות שרוב התגובות מתייחסות לסרטונים, ולא לטקסט.

ביום כתיבת המאמר ירד סיקור הנושא לחלק התחתון של האתר. הנושא הראשי היה כתבה על נמר שנמלט לתוך שכונת מגורים בארה”ב וסוף סוף נתפס.

אולי יעניין אותך גם:

דאצ’ניוז: מה אומרים אתרי החדשות ההולנדים על המצב בארץ?
רוטה: יש להפסיק את הלחימה ולפעול להפסקת אש
איך להתחסן ללא הזמנה בהולנד?

אתרי החדשות הרגילים ברשתות

לכל אתרי החדשות שסקרנו בכתבה הקודמת (Telegraaf, NRC, NU.nl, RTL 4 ועוד) יש גם דפי אינסטגרם, פייסבוק, ואחרים, אשר בהם מופצים סרטונים קצרים שגם הם נצפים על ידי צעירים רבים וגם זוכים לשיתופים ולתגובות.

גם בסרטונים המצורפים למטה, מתאר הטקסט המצורף לסרטון עמדה יחסית מאוזנת. לדוגמה לצד התמונות של הפצצת הבניין בו שכנו משרדי אל ג’זירה, נאמר כי ישראל הזהירה את בעל הבניין מבעוד מועד, וכי ישראל טוענת שההפצצה מוצדקת כיוון שהחמאס פעל מן הבניין. אולם תגובות הגולשים הצעירים לצד הסרטון הן כמעט באופן מוחלט פרו פלסטיניות.

סרטון בעמוד האינסטגרם של RTL

סרטון בעמוד האינסטגרם של NU.NL

לצד האתרים ודפי המדיה הרשמיים, הצעירים בעיקר ניזונים מסרטים שחבריהם שולחים להם ברשתות השונות. מקורם של סרטונים אלה הוא לכן לא בהכרח באתר אחריו הצעיר ‘עוקב’, ויכול להגיע ממקורות רבים ושונים.

“תגובות הגולשים 90% נגד ישראל”

נועה (23) היא סטודנטית בעיר ליידן. היא נולדה וגדלה בהולנד לאב ישראלי ואם הולנדית ויש לה משפחה ענפה בישראל, בה היא מבקרת לעיתים תכופות. שאלנו את נועה מאין היא וחבריה ההולנדים מקבלים את האינפורמציה שלהם לגבי המצב, וכיצד היא חווה את האירועים האחרונים:

“אני עוקבת אחרי NOS Stories, NOS app, Nu.nl, ו-NOS op 3, הכל דרך האינסטגרם. רוב הסרטונים הרשמיים הם בעיני פחות או יותר מאוזנים, או לפחות עושים כמיטב יכולתם להציג את המצב מכל הזוויות. אבל התגובות של הגולשים לכל התמונות והסרטונים הן 90% נגד ישראל ומאד בוטות בדרך כלל. הרבה מהתגובות מופנות גם נגד הסרטונים עצמם שהם כאילו לא אובייקטיביים. זה מרגיז ולא נעים לראות את זה כי אנשים מתלהמים ו’צועקים’ דברים לא נכונים ושקריים. אם מישהו מנסה להתווכח או להציג דעה מנוגדת, הוא מיד חוטף מבול של עלבונות. אפשר אולי להסביר את הכמות של התגובות האנטי ישראליות בכך שתמיד אלה שלא מסכימים מגיבים הכי הרבה, ולכן נוצר מצב של 90% תגובות נגד. וגם אני חושבת שמוסלמים בהולנד, שמרגישים מופלים כאן, מזדהים מאד ולכן מגיבים בצורה אמוציונלית כזו”

איך את מרגישה כמישהי שקשורה לישראל לגבי כל הדיווחים והוויכוחים האלה?

“זה מאד קשה ולא נעים. אני מבינה את התגובות והזעזוע של האנשים לתמונות והדיווחים מעזה, אבל הם אומרים וצועקים בלי שהם יודעים את העובדות ומכירים את כל הסיפור. לפני כמה ימים חברה טובה שלי שיתפה פוסט של בלה חדיד שאומר – ‘איך אנשים יכולים להילחם עבור זכויות של נשים ולהט”ב, ולא עבור הפלסטינים’, ואני מאד פעילה בענייני זכויות נשים ולהט”ב. בחרתי לא להגיב לפוסט הזה.

אבל כשאני נתקלת בזה אצל אנשים בסביבה שלי, לא ברשת, אז אני בדרך כלל כן אומרת משהו. במסעדה שבה אני עובדת, היינו בהפסקה ואחת המלצריות הראתה סרטון מעזה ואמרה תראו כמה נורא, ויש שם גם מישהו שהחברה שלו חיה בעזה. אמרתי להם שזה באמת נורא ואיום מה שקורה ושאני גם לא תמיד מסכימה עם מה שישראל עושה, אבל הראתי להם סרטון שקיבלתי מחברים בישראל שרואים מתל אביב את השמים מלאים טילים שמיורטים על ידי כיפת ברזל. וגם סיפרתי להם שהפלסטינים כבר ירו יותר מ-1,400 טילים אל ישראל. הם לא ידעו את זה והזדעזעו לשמוע – ונראה לי שהם מבינים יותר טוב עכשיו. אז ברשת אני לא מגיבה, אבל אם זה בסביבה שלי אז אני אומרת משהו ומנסה להסביר.”

משפיענים (influencers) מתערבים גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני

כוכבים הוליוודים, ספורטאים, אומנים וסלבריטאים נוספים מתייחסים, בימים האחרונים, ברשתות החברתיות למצב בישראל וברשות הפלסטינית. כאן בהולנד, משפיענים רבים שיתפו סרטונים, הצהרות תמיכה, והודעות המסבירות את הקונפליקט עם מיליוני עוקביהם שהם לעיתים מאד צעירים. גם התגובות סוערות. נשאלת השאלה מדוע הקונפליקט הזה מעורר כל כך הרבה תגובות בקרב צעירים הולנדיים?

הראפר ההולנדי פרסקו, המגישים דפנו (Defano) הולויין וטים הופמן, השחקנית ג׳ורג׳ינה ורבאן ורבים אחרים פירסמו פוסטים על הסכסוך. משפיענים רבים תומכים בפלסטינים, אבל יש כמה חשבונות אינסטגרם פופולארים, כמו של ערן זהבי, המשתפים תוכן פרו-ישראלי בסטורי.

המשפיענים הפרו-פלסטינים לא רק מעבירים ביקורת על ישראל, אלא גם על הפוליטיקאים המערביים ועל המדיה. למשל, לדעתם המדיה מדווחת יותר מהזווית הישראלית ולא נותנת מספיק דגש לזווית הפלסטינית. הם משתפים דיווחים של ארגוני זכויות אדם כדוגמת אמנסטי, הביקורתיים כלפי ממשלת ישראל, ומאשימים את ארגוני החדשות שלא מעבירים את המסר הזה מספיק.

עמדת הצעירים כלפי הסכסוך משתנה

ההיסטוריון פטר מלקונטנט, שחקר את גישת הולנד וההולנדים לסכסוך אומר ש״בהחלט רואים שינוי בעמדת הדור הצעיר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. באופן מסורתי הולנד הייתה אחת הארצות הכי פרו-ישראליות באירופה. זה נבע בעיקר מרגשות אשמה סביב השואה ומספרם הגבוה של היהודים ההולנדים שנרצחו במהלכה. אבל הדור הצעיר פחות שותף לתחושת האשמה הזו״. לדבריו ניכר שהחברה נוטה יותר לכיוון פרו-פלסטיני, ״ההולנדי הממוצע לא מחבב במיוחד את הפלסטינים, אך סבור שהאלימות כלפיהם אינה מוצדקת. ניתן לראות בסקרים שיש, בקרב ההולנדים, עליה בביקורת כלפי ישראל. על אף שהגרעין הקשה של פרו-פלסטינים הוא קטן״.

צעירים עם רקע מוסלמי, חשים את הקונפליקט אחרת מאשר פוליטיקאים הולנדים. לדוגמא, היוטיובר איסמעיל אילגון, סיפר ל- NOS Stories שהעובדה שהוא גם מוסלמי היא אחת הסיבות שהוא חש חיבור לפלסטינים. הוא משתף בכל יום סרטוני יוטיוב עם מאות אלפי עוקביו. ״האנשים אשר מופיעים שם הם גם מוסלמים, אז אני יכול להזדהות איתם ולדמיין שזה היה קורה לי או למשפחתי״.

העובדה שהאלימות ניצתה במהלך הרמדאן, הקדוש למוסלמים, ושמסגד אל-אקצא, אחד המקומות הכי קדושים למוסלמים קשור אליה, גם משמעותית.

ההיסטוריון מאלקונטנט סבור שהרבה צעירים עם רקע מוסלמי רואים בפלסטינים גיבורים, שכמו דוד נלחמים בגוליית. ״זה קשור גם לזה שהצעירים האלה מרגישים כמו אזרחים סוג ב׳ בהולנד, ומאמינים שהפלסטינים גם מקבלים יחס של אזרחים סוג ב׳״.

רגישות לזכויות אדם

אבל זה רק חלק מההסבר. המשפיענית סלמה עומארי, סיפרה ל- NOS Stories שעבורה האמונה אינה החלק העיקרי בסכסוך, ״אצלי זה נוגע לזכויות אדם, אני רואה ילדים קטנים בעזה שנורו בראשם, בתים ובתי ספר מופצצים. זה כואב״. מסיבה זו היא משתפת מסרים חדשים מדי יום בחשבון האינסטגרם שלה לכמעט חצי מיליון עוקביה.

העיתונאית והסופרת נטשה ואן וייזל גם נחשפה לסרטוני וידאו רבים. למרות שהיא בעצמה יהודיה ויש לה משפחה ליד תל-אביב, הפיד שלה מלא בתוכן פרו-פלסטיני ופרו-ישראלי בשל פעילותה, ארוכת השנים, לקדם שיח בין מוסלמים ליהודים ובין פלסטינים לישראלים. ״אלו כמובן תמונות קשות. מהזווית הפרו-פלסטינית, נגע לליבי סרטון של פלסטיני שהוצא ממכוניתו בלוד, על ידי קבוצה גדולה של ישראלים. בסרטון נאמר, ׳ככה זה ישראלים׳. אני רואה תמונות של מקלטים וטילים מעל תל-אביב״. תמונות אלו שותפו גם על ידי שחקן הכדורגל ערן זהבי שיש לו מעל 300,000 עוקבים, רבים מהם צעירים הולנדים.

ואן וייזל מוטרדת לגבי שטף הסרטונים. ״אם רואים למשל תמונות של ילדים מתים או פצועים, או של טיל בבית, אז חושבים שהצד השני הוא מפלצת. אני חוששת שכך אנשים יתייחסו אחד לשני״.

ואן וייזל סבורה שצעירים רבים, יהודים ונוצרים קונסרבטיבים חשים קשר חזק לסכסוך. ״יהודים רבים תומכים בישראל, ללא קשר למה שקורה. מאחר והם רואים בישראל כמקלט לאנשים ללא מולדת. יהודים, מניסיוני האישי, תמיד חוששים שאף אחד לא יתמוך בהם ולכן רבים ממשיכים לתמוך בישראל״.

ואן וייזל חוששת ממה שיקרה אם תהיה התלהטות נוספת על ידי כניסת כוחות קרקעיים לעזה, למשל וגם מההפגנות בהולנד שמובילות ליותר קיטוב. ״אני לא מרגישה במקום באף הפגנה. בזמן מלחמת עזה ב-2014, הראפר אפא צעק  ‘Fuck the Talmud’ זה ממש כאב. אבל גם בהפגנות הפרו-ישראליות נאמרים דברים לא נעימים כמו שהפלסטינים לא קיימים״. היא עצמה מנסה להמשיך ולשתף תכנים למשל היא שיתפה תמונות שלה עם חברים פלסטינים או את המסר ״Stop the war״. ״אני דואגת לכולם, לחברי הפלסטינים ולישראלים שמהם אני מקבלת סרטונים מהמקלט״.

הציוץ של רוטה

ביום שישי זכתה ישראל לרוח גבית מצידו של ראש הממשלה מארק רוטה שצייץ בטוויטר בתמיכה לזכותה של ישראל להגן על עצמה.

https://twitter.com/minpres/status/1393190477843795972?s=21

תרגום הציוץ: ״ אני מאד מודאג מהאלימות המתמשכת בישראל ובעזה. לא מקובל שהחמאס יורה רקטות על אוכלוסייה אזרחית. הולנד תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה באופן פרופורציונלי ובמסגרת החוק הבינלאומי״.

הציוץ הזה זכה לתגובות זועמות רבות. אחת מהן של השחקן והמשורר ההולנדי רמזי נאצר (שמוצאו בין היתר פלסטיני) שכתב בחשבון הפייסבוק שלו: ״הי מארק! רק הודעה קצרה כדי לומר לך שאתה ׳בן ז…ה׳ – אם זה כל מה שיש לך לומר על ההרס והטבח שמתרחשים בעזה. זכותך להיות חבר של ישראל אבל אין לך זכות לתמוך בטיהור אתני: זה נקרא שיתוף פעולה. בברכה, רמזי״.

מאת: הגר וונק-שפריר ושלום צוקרמן

תמיד מעניין לראות כיצד עיתוני העולם מסקרים התרחשויות בישראל כמו אלה להם אנו עדים בימים האחרונים. עבורנו כמובן, האתרים ההולנדים הם המעניינים ביותר. בכתבה זו הכנו עבורכם סקירה קצרה של אתרי החדשות ההולנדים, ונתנו להם ציונים.

NU.nl – מאוזן מינוס

פלסטינים

באתר הפופולרי NU.nl הופיעה בין השאר הכותרת הבאה: “בעקבות האלימות (geweld) בין ישראל לפלסטינים נהרגו 33 בני אדם… הפצצות ישראליות על מטרות פלסטיניות הובילו למותם של שלושים פלסטינים, ביניהם עשרה ילדים. במתקפת תגובה ירו הפלסטינים טילים שהובילו למותם של שלושה ישראלים” .

בכתבה מאוחרת יותר נעשה הדיווח מאוזן יותר ונאמר: “חברי ארגון הטרור חמאס שיגרו מאות רקטות מעזה למטרות בדרומה ובמרכזה של ישראל, וביניהם ירושלים תל אביב, ולוד… הצבא הישראלי מדווח שמאז יום שני בערב שוגרו יותר מאלף טילים לכיוון ישראל… ישראל מכה בחוזקה בתגובה להפצצות הפלסטיניות. עד כה נפגעו בוודאות כארבעים פלסטינים ביניהם עשרה ילדים” 

האתר מדווח גם על המהומות בלוד ועל אובדן השליטה שם, ומצטט את ראש העיריה שאומר: “כל ישראל צריכה לדעת שיש כאן אובדן שליטה מוחלט… זוהי מלחמת אזרחים” 

באופן כללי האתר נראה מאוזן למדי תוך שהוא משתדל להציג את טענות שני הצדדים והכתבות על ישראל אינן בעדיפות גבוהה. אתמול (שלישי) דווח בעמוד הראשי על ההתפתחויות, אך היום הדיווחים נדחקו אחורה.

אולי יעניין אותך גם:

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
חגיגה בלבן – עוגות טבעוניות לשבועות
הקבינט: חזרה לשגרה עם כפתור השהייה

NRC – נטיה פרו פלסטינית

האתר NRC פרסם ביום שלישי בערב את הכותרת הבאה: “חמאס שיגר 130 טילים לעבר תל אביב כנקמה על תקיפה אווירית הישראלית”. גם בגוף הכתבה מוצגים האירועים כאילו ישראל היתה הראשונה לשגר טילים: “התנועה הפלסטינית המיליטנטית חמאס פתחה ביום שלישי בערב בהתקפת טילים  על תל אביב כנקמה על התקפה אווירית ישראלית על רצועת עזה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, עשרות בני אדם נהרגו בהתקפות: לפחות 28 בעזה ושלושה בישראל.
המתקפה הישראלית מוקדם יותר שלשום  ברצועת עזה כללה שמונים מטוסים, ומוטטה מגדל שבו שכן משרד חמאס. חמאס אומר כי ירה בתגובה 130 טילים”

גם באתר זה הידיעה אינה מופיעה בעמודים הראשיים.

AD – מאוזן

העיתון Algemene Dagblad מציין בכותרת “שליח האו”ם: ישראל וחמאס בדרך למלחמה מסיבית”. המאמר מציג תמונה מאוזנת למדי המתארת את המצב באופן שקול בשני הצדדים: 

“בלילה שבין שלישי לרביעי, תושבי עזה הרגישו את בתיהם רועדים והשמיים נדלקים מטילים מעופפים וירי נגד מטוסים. יחד עם זאת, ישראלים נאלצו לברוח למקומות בטוחים כדי להסתתר מפני התקפות.על פי הדיווחים נשמעו פיצוצים בתל אביב לאחר שהעיר הייתה מטרה להתקפות טילים ביום שלישי.

בהתקפת הרקטות ביום שלישי בין ישראל לעזה מתו 40 בני אדם, בהם 35 פלסטינים. על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, 12 מהם ילדים. לפחות שלושה אנשים מתו בצד הישראלי.
כמה עיתונים דיווחו כי גבר בן 52 ובתו בת ה-16 נהרגו בפיגוע רקטה אמש. אמש שלוש נשים מתו.”

העיתון מציין ממקורות ישראלים כי נורו כ-1,050 רקטות.

עפ”י העיתון, הסיבה לפרוץ האירועים הייתה “בעקבות ימים של פרעות בירושלים. היה חשש מגירוש מתוכנן של משפחות פלסטיניות במזרח העיר. עליהם היה לפנות את מקומם למתנחלים יהודים. מאות בני אדם נפצעו כאשר מפגינים פלסטינים התעמתו עם משטרת ישראל במסגד אל-אקצה”. 

הכתבה מסתיימת בציון התגובה של נתניהו לאירועים ואיומו להגביר את תדירות ההתקפות, ומאידך, קריאה מצד האו”ם לשני הצדדים להפסיק את ההסלמה.

יום לאחר האירועים, הכתבה ממוקמת במקום לא בולט במיוחד בדף האינטרנט הראשי של העיתון. האירוויזיון יותר חשוב!

DE TELEGRAAF – נטיה פרו-ישראלית

הטלחראף מציג את האירוע כולו מהזווית הישראלית’ ומתאר את אימת התושבים במקומות שונים במדינה: תל אביב, “הבירה המסחרית של ישראל”, ראשון לציון, לוד וחולון. 

בפער ניכר לעומת AD, מציין הטלחראף 130 רקטות בלבד. הוידאו במרכז הכתבה מציג תמונה מאוזנת, אך אין לעומת זאת כל התייחסות לתגובה הבינלאומית. 

הכתבה מסתיימת בשני סיפורים אישיים, האחד על שתי נשים שלא הצליחו להינצל מהתופת באשקלון משום שבבינייני המגורים שלהן לא היו מקלטים. השני בתיאור מקלט ציבורי שלמרות מצבו העלוב, סיפק לאישה בכיסא גלגלים ולמטפלת שלה מחסה שבזכותו ניצלו חייהן. לבסוף מתוארת התגובה הישראלית. 

NOS – מאוזן

באתר החדשות של NOS, בדומה ל-AD, מוצגת תמונה עניינית ומאוזנת לגבי הפגיעות בשני צידי המתרס. האתר אף מציין כי ישראל הזהירה את יושבי הבניין שאותו עמדה להפציץ שעליהם לעזוב, ורק אז ירתה עליו. 

בשונה מהטלחראף, אין כלל התייחסות לזווית האישית של ההתרחשויות. אם כי כאן מצטיירת תמונה מדאיגה של מלחמת אזרחים, שהתפשטה אף לחיפה. “לדברי הכתבת אנקי רכס, חמאס חוגג את שבעת הטילים הפלסטינים שפגעו בישראל כניצחון. בינתיים, האלימות התפשטה גם למקומות בישראל שבהם מתגוררים פלסטינים רבים. ערים כמו חיפה, נצרת, יפו ולוד, עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים ופלסטינים, הוצתו”. רכסמוסיפה יש גם הפגנות ופציעות: “זה למעשה חסר תקדים ואולי אפילו מדאיג יותר מההפגזה עצמה”.

הידיעה באתר מרחיבה מעט יותר באשר לגורם להתרחשויות, אך הגורם מוצנע בסוף הכתבה. אחרי תיאור תגובת האו”ם, שאינה מזכירה כל קריאה לצדדים להרגיע את הרוחות: “העימותים התעוררו תחילה בגלל מגבלות חופש של פלסטינים במהלך הרמדאן בעיר העתיקה, ואז על פינוי משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים.”

הנושא כולו מסוקר בראש העמוד הראשי של האתר. 

מסקנות

לסיכום, כל מקור מדווח תמונה שונה מעט של ההתרחשויות, ושם דגשים על אספקטים שונים של הקונפליקט. חלק מציירים את זה כמלחמה בין ישראל לחמאס, וחלק משרטטים תמונה של מלחמת אזרחים.

בסך הכל לא ניתן לדבר כאן על סיקור מוטה מצד רוב האתרים, מלבד ה-NRC הפרו פלסטיני, והטלחראף שפרסם כתבה יותר מוטית לטובת הצד הישראלי. כל אחד מאיתנו (ומההולנדים) רשאי להחליט בעצמו כמובן מי מהאתרים מייצג עבורו את התמונה המהימנה ביותר, אולם בינתיים לא ניתן לומר שההולנדים כולם נגדנו.

ראיתם דיווחים אשר נטו מאוד לטובת אחד הצדדים? כתבו לנו בתגובות (וצרפו לינק לכתבה).

מפגין פרו-פלסטיני בכיכר דאם יועמד לדין בגלל ‘דגל התיקנים’

המפגין, רוברטו- וילם ואן נורן, כבר שנים מפגין על הקלנועית שלו בכיכר דאם כנגד מה שהוא מגדיר כדיכוי והתעללות בפלסטינים על ידי ישראל. חילופי דברים בהפגנותיו גוררים ויכוחים, מריבות ולעיתים אף מהלומות.
עד כה חסו פעולותיו תחת הגנתו של חופש הביטוי. כעת לראשונה, ננקטים כלפיו הליכים. מה שהטה את הכף היה שהוא הציג בכיכר הדאם דגל ישראל ובו במקום מגן דוד היה תיקן. 

אולי יעניין אותך גם:

קנצלרית גרמניה: ״לעולם לא נשכח שהולנד הגיע אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה״
הסבתא הגיבורה שלי
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות,עדכונים שוטפים

מיכאל יעקובס, בן לניצולי שואה, רואה במה שמכונה עכשיו ‘דגל התיקנים’ אנטישמיות לשמה והגיש תלונה בנושא. ״בזה אתה אומר: יהודים הם אנשים רעים, מזיקים שצריך להשמיד. זו קריאה לאלימות״.
יעקובס התלונן במשטרה על ההפגנות האנטישמיות לכאורה בכיכר דאם כבר כ-50 פעמים וכ-50 פעמים תלונותיו נסגרו ולא ננקטו הליכים בעקבותיהן מאחר והפגנה כנגד המדיניות בישראל מוגנת על ידי חופש הביטוי. 

הפעם כן ננקטו הליכים לאחר הפעלת לחץ פוליטי וחברתי מתמשך על ידי יעקובס והודות לחוות דעת משפטית שהוגשה וייצוגו מול הפרקליטות על ידי עורכי דינו. הפעם, לדעת הפרקליטות, יהודים כעם, ובאופן תקדימי ישראלים כקבוצת אוכלוסיה, מופלים לרעה על ידי דגל התיקנים.
זה נכון לכאורה גם למצב בו הוחלף מגן הדוד בצלב קרס. 

הרשעה בגין העלבת קבוצת האוכלוסיה היהודית כמו גם הישראלית, תואמת את המדיניות והפרשנות המשפטית שיושמו בהעמדתו לדין ובהרשעתו התקדימית של חירט וילדרס בגין הצהרות ה״פחות מרוקאים״ שלו, מסביר עורך הדין רוני אייזנמן המייצג את יעקובס.
בית המשפט קבע, במקרה של וילדרס, שמדובר בהעלבת קבוצה כאשר הערך העצמי של גזע או קבוצת אוכלוסיה נפגעים. עורך הדין אייזנמן יבקש מהשופט להטיל קנס על ואן נורן ולחייבו בתשלום פיצויים ליעקובס.
הפיצויים הנדרשים הם סימליים בלבד ומטרתם ליצור הרתעה בעזרת הפגיעה בכיס העבריינים וכן להביא להכרה משפטית בפגיעה האישית בקורבן.

הליכים משפטיים

ואן נורן מואשם בעבירה פלילית של העלבה קבוצתית שעונשה המירבי שנת מאסר וקנס של עד 8,700 אירו. העונשים יכולים להיות כבדים יותר בגלל החזרה על העבירה ובגלל האלמנטים האנטישמיים שבה. בנוסף, יכולים השופטים כחלק מההליך הפלילי לפסוק פיצויים לקורבן.
ביום שישי התקיים בבית המשפט באמסטרדם דיון בנושא דגל התיקנים בלבד, בפני ערכאה מורחבת של 3 שופטים. הדיון נמשך 7 שעות ופסק הדין יינתן בעוד מספר שבועות.
הצוות המשפטי של יעקובס שומר לעצמו את הזכות לדרוש מהפרקליטות להעמיד את ואן נורן לדין בגין עבירות נוספות כגון, הדגל עם צלב הקרס.

גבול שנחצה

דגל התיקנים משך גם את תשומת ליבם של חברי מועצת העיר, ״הגבול של חופש הביטוי נחצה כאן״, אמר חבר CDA דידריק בומסמה.
ואן נורן אמר למשטרה שהוא הוריד את תמונת דגל התיקנים מהאינטרנט. לדבריו הוא תומך במטרה הפלסטינית, ״אני דואג לזכויות הפלסטינים. אני רוצה להגיד למישהו ״לך …״, אם אתה פוגע בי, אפגע בך בחזרה״.
הוא אומר שאינו שונא יהודים, רק את המדיניות הישראלית נגד הפלסטינים.
״הם רואים בי יהודי בעייתי״, אומר יעקובס, ״אבל אני דור שני לניצולי שואה, אנחנו עדיין חיים עם הכאב היומיומי שירשנו מהורינו. ׳חמאס, יהודים לגז׳, ׳סרטן- יהודי, אתה כמעט מתרגל לזה בהולנד, אבל לראות תיקן על דגל ישראל היה הלם גדול.
צריך גם לחשוב על תיירים ישראלים שמגיעים להולנד כי הם חושבים שזו מדינה סובלנית. זו ממש התקדמות שהפרקליטות מעמידה אותו לדין מיוזמתה״.

מקור:  De Telegraaf

הסאה של המוסלמים גדשה: ננטשנו לבד במערכה

למוסלמים בהולנד נמאס לאחר סדרת איומים ואלימות כנגד מסגדים. הם דורשים שהפוליטיקאים יתייחסו לבעיה ברצינות. לקראת הרמאדן, לפחות 15 מסגדים בהולנד קיבלו איומים ומכתבים פוגעניים.
בתחילת אפריל הגיעו מכתבי איומים למספר מסגדים בהולנד, על המעטפות היה כתוב ״מתנת פסחא לבכיינים בחברה״. באותו זמן הוצת גם מסגד בבניה בחאודה. 

״אלו כבר לא תקריות, זו בעיה מבנית״, אומר החוקר רומר ואן אורדט העוסק בניטור אפליית מוסלמים. 

מוסין קוקטס, מהארגון המקשר בין המוסלמים לממשלה טוען שיש לנקוט באותם אמצעים הננקטים במוסדות יהודיים, כלומר יותר הגנה ויחס יותר רציני לתלונות. למצוא ולהעניש את האשמים״.

מדי שנה מדווחות 20 עד 80 תקריות, אך לדברי ואן אורדט זה רק קצה הקרחון. ״הרבה מסגדים לא מדווחים על כך כי הם חוששים מהתגובות או שהיה להם ניסיון גרוע עם המשטרה״.

״ננטשנו לבד במערכה״, אומר פאריז אקועה, יו״ר המסגד עומר איבן אל קאטאב באלמירה. לאחרונה הוא קיבל מכתב שבו נאמר ש״יש להרעיל את כל הטורקים והמרוקאים בגז״.
הוא מאשים את העירייה שאין שמירה גלויה על המסגד שתתן למבקרים תחושת בטיחות. עיריית אלמירה אמרה שכן היה פיקוח נוסף על המסגד.

הקהילה היהודית תומכת בדרישה. רוני נפתנאל, יו״ר המרכז להסברה יהודית, דורש הצהרה ברורה מהקבינט.
״זה יהיה טוב מאד אם ראש הממשלה או שר המשפטים יבקרו במסגד ויאמרו: זה לא יתכן, זה אסור, אני תומך בקהילה״.

לדברי מנהיג מפלגת דנק, פריד עזרקאן, עמיתיו בהאג נטשו את המוסלמים. הוא אומר שכבר ביקש, פעמים רבות,  דיון לגבי האיומים כלפי המסגדים, אך לא קיבל תמיכה מספקת בבית הנבחרים.

״אם זה היה קורה בכנסיה או בבית כנסת, עמיתי יעמדו בתור לדרוש דיון״, אומר עזרקאן, ״אני רואה שזה לא קורה עם מוסלמים ואני חושב שזה שערורייתי״.

נפתנאל מהמרכז להסברה יהודית מסכים איתו, ״אני חושב שהפוליטיקאים שקטים מדי ומפנים את מבטם״.

ביוזמת דנק, יאורגן שולחן עגול בהשתתפות מנהלי מסגדים ומומחים בפגרת בית הנבחרים, VvD הצטרפה ליוזמה.

מקור: NOS

תגובות קשות לפוסטר יום השחרור של מפלגת הפורום לדמוקרטיה

יו״ר בית הנבחרים, ורה ברחקאמף, סיפרה לטלחרף שהיא מתכוונת להציע ביקור שלהם באשוויץ עם תום משבר הקורונה. ביקור כזה, עם משלחת גדולה, היה מתוכנן לשנה שעברה אך בגלל מגבלות הקורונה הוא בוטל.
״הביקור באשוויץ תוכנן כחלק מחגיגות 75 שנות חירות. לרוע המזל הביקור לא התקיים בגלל משבר הקורונה״ הסבירה היו״ר. ״ברגע שהמצב יאפשר זאת, אני בהחלט אגיש את ההצעה שוב, כדי שנוכל לראות האם וכיצד נוכל לארגן ביקור באשוויץ״.

יו״ר CIDI , חנה לודן, פנתה לברחקאמף בבקשה שתחזיר את הביקור לסדר היום: ״מודעות להיסטוריה שלנו היא משימה מתמשכת, גם לנבחרינו מסתבר״.

קריאתה באה בעקבות פוסטר של מפלגת הפורום לדמוקרטיה לקראת יום השיחרור, שפורסם ברשתות החברתיות. בפוסטר כתוב: ״ב-5 במאי אנו מציינים 75 שנות חירות 1945- 2020״.
וליד השנה 2020 מופיע צלב המתים. בנוסף,
הטקסט המלווה את הכרזה ברשתות החברתיות (פייסבוק למשל): ״מאז מרץ שנה שעברה, החופש עבורו נלחמו אבותינו, מוגבל יותר ויותר. לכן ב-5 במאי אנו זוכרים ועומדים יחד עבור החירות״.

בכך מוחה המפלגה כנגד מגבלות הקורונה. לודן הגיבה, ״זה לא במקום. הם לא מבינים את ההבדל בין מלחמת העולם השניה לבין עכשיו. זה בלתי ניתן להשוואה.
אני חושדת בפורום לדמוקרטיה שהם מחפשים סנסציה כדי לחדד את המסר״.

מסיבה זו, הפוליטיקאים בהאג מתלבטים בשאלה האם זה הגיוני להגיב שוב ושוב להצהרות הפורום לדמוקרטיה. הוגו דה יונג, ״שר הקורונה״, אמר, ״ראיתי את הפוסטר וזו טעות מכל כיוון אפשרי. יחד עם זאת, כל תשומת לב מגבירה את זה. לכן בואו לא ניתן לזה יותר מדי תשומת לב״. 

הפוסטר גרר תגובות רבות בגלל סמיכות הפרסום ל-4 במאי. צ׳רי בודה, מנהיג הפורום לדמוקרטיה, אינו רואה את הפסול בכך, ״במשך שנים מתנגדינו מנצלים מלחמות לצרכים פוליטיים, כדי לדחוף להגירה המונית, פנטזיות כוח אירופאיות ואומנות מודרנית.
עכשיו אנו מציעים: ב-5 במאי, בואו נחשוב על החירויות שאיבדנו ב- 2020 וב-2021, זה אסור? זו צביעות.

[adrotate banner=”6″]

מרקל מודה להולנד על ההתפייסות עם גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נאמה בשעה האחרונה במסגרת אירועי יום השחרור ההולנדי.
מרקל הוזמנה כאורחת של מסורת ״נאום 5 במאי״ לשאת דברים בנושא ״חירות״ במעמד ראש ממשלת הולנד.
מרקל הודתה להולנד על הפיוס אחרי מלחמת העולם השנייה. “אנו הגרמנים לעולם לא נשכח שהולנד הגיעה אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה שהדבר הביא לידידות גרמנית-הולנדית”, אמרה בנאומה.
מרקל נשאה את נאומה מברלין. לדבריה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, חירויות היסוד מצטמצמות “במידה שלא יכולנו לדמיין לפני המגיפה.”
עוד דיברה גם על האחריות של גרמניה לשמור על זיכרון המלחמה לעד. לדעתה, צעדים כאלה מוצדקים רק אם הם זמניים ומבוססים על התפיסה כי חופש כרוך גם באחריות.
“כך גם חופש מחברינו – ממש עכשיו מול האיום על הבריאות והחיים שנגרם על ידי וירוס”.

אולי יעניין אותך גם:

על זכרון ועצמאות אמיתיים
מה שקרה אז בקופישופ, מה שקרה בחנות הספרים
הולנד, 1944: תינוק יהודי נולד בבּוֹר
הסבתא הגיבורה שלי

“לעולם לא לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר”

רוב הנאום של מרקל היה על המלחמה. היא קראה להשאיר את הזיכרון בחיים “האחריות הנצחית של גרמניה.” “שום דבר לא יכול למלא את החלל שהשאירו האנשים שנרצחו. שום דבר לא יכול להסיר את אובדן הכאב של הניצולים.״
מרקל ציינה כי לעולם אין לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר. “אנחנו יכולים וחייבים ללמוד את הלקחים הנכונים. כל אחד יכול לתרום לקיום הדמוקרטיה, לחיזוק זכויות האדם ולהגנה על החלשים.”
כדי להדגיש את חשיבותה, היא הזכירה את התקפות הימין הקיצוני האחרונות בגרמניה, כמו אלה בקאסל, בהאלה ובהנאו. “כאזרחים עלינו להתנגד בנחישות לכל סוג של אנטישמיות וגזענות, כנגד כל סוג של שנאה ועוינות נגד קבוצות מסוימות.”

״נאום היסטורי״

היא גם הביעה את תודתה לאווה וייל, שנכחה בקהל בהאג. וייל ששרדה את מחנה וסטרבורק כילדה צעירה מספרת על חייה בבתי ספר גרמניים. “אי אפשר להפריז בחשיבותה של עדות זו. אני מודה לך מקרב לב על שמצאת את הכוח לעשות זאת.”
אווה וייל הודתה לקנצלרית על דבריה.
ראש הממשלה רוטה, כינה את הפנייה של מרקל לאווה וייל כרגע החשוב ביותר בנאום. לדבריו הנאום “היסטורי באמת” מכיוון שהיא דיברה כקנצלרית המכהנת. דבר משמעותי ומשאיר רושם.
לאחר נאומה, מרקל שוחחה עם סטודנטים במשך 45 דקות על נושא החופש וענתה לשאלותיהם שכללו גם את נושא ההתמודדות של מרקל עם פליטים ומהגרים, משבר האקלים וכמובן גם הקורונה. בנושא האחרון אמרה מרקל כי היא “לא מרגישה נוח בכלל להגביל את החופש”. “הייתי מעדיפה לא לעשות את זה, אבל עלינו להילחם בנגיף.”

ניתן לצפות בנאום המלא כאן:

יום הזיכרון ויום השחרור בהולנד – 4-5 במאי 2021

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

״הולנד-קזינו״ (Holland Casino) בהפסד החמור ביותר בתולדותיו

בגלל הפאנדמיה, סבל הקזינו המפורסם הולנד-קזינו ב-2020 מההפסדים הגרועים בתולדותיו. הכנסותיו פחתו לפחות ממחצית ממה שהיו ובשורה התחתונה הפסיד הקזינו כ-80.7 מיליון אירו. כך עלה מהדו״ח השנתי שפרסם הקזינו ביום שלישי השבוע. בשנה שעברה היו סניפי הקזינו פתוחים ללא הגבלות כ-71 ימים בלבד. כתוצאה מכך ירד מספר המבקרים מ-6.2 מיליון ב-2019, ל- 2.5 מיליון בשנה שעברה. כתוצאה מההפסדים נפרד הקזנו מכ-300 עובדים שהיוו כ-10% מעובדיו. למרות שהמגפה טרם חלפה, המנכ״ל ארווין ואן למבארט אופטימי, ״למרות הנסיבות שמשתנות כל הזמן והאתגרים שהציבה לנו המגפה, אני מאמין שנשרוד את המשבר״. ואן למברט מצפה לפתוח מחדש את סניפי הקזינו, עם מגבלות אמנם, כבר ברבעון הנוכחי. כשהמגבלות יבוטלו לחלוטין, הוא מצפה למספרי שיא של מבקרים, ״הביקוש לכניסה לקזינו בקיץ מראה את זה״. הוא כן לוקח בחשבון שהמיתון הכלכלי ישפיע גם על הקזינו.

מקור: NU

אולי יעניין אותך גם:

לכל הידיעות החדשותיות בהולנד
מתחת לבלטות של השכן ההולנדי
CBD לקורונה – תרופת פלא או מקסם שווא?
לעמוד האינסטגרם של דאצ׳טאון

בית המשפט ביטל את קמפיין מכשירי השמיעה של רשת האופטיקה Specsavers ואיים בקנס

בית המשפט באוטרכט אסר, ביום שני, על שימוש בכל הפרסומות של קמפיין ״האמת״ (De Waarheid) של רשת Specsavers. הארגון המקצועי של טכנאי מכשירי השמיעה תבע את הרשת מאחר ובקמפיין שלה נטען שניתן לקבל השתתפות מהביטוח עבור כל מכשירי השמיעה.

השופט פסק שלא יהיה ברור לצרכנים שמדובר רק על מכשירי החברה, ״שלא לדבר על העובדה שהטענה לא לחלוטין נכונה״. לדברי השופט, חברת Specsavers מציעה רק חלק מהמכשירים הזמינים בשוק. בנוסף, אסור לחברה לומר שבמקומות אחרים המוכרים מכשירי שמיעה יפתו אנשים לקויי שמיעה לרכוש מכשירי שמיעה במתק שפתיים או, ליצור רושם שהמכשירים בגינם חברות הביטוח משלמות הם בעלי איכות ירודה. בית המשפט הורה על הפסקת קמפיין הפרסום, שנמשך עד ה-4 באפריל, במתכונתו הנוכחית.

הפרת הוראה זו תגרור קנס של 25,000 אירו ליום. רמקו ברקל, מנהל Specsavers הולנד, הודיע שהם לא יערערו על ההחלטה. לדבריו ״השופט אישר את מהות הדברים ש-Specsavers רצו לומר״. לדברי ברקל, הצד השני ״קיבל מכה על היד על כך שפעל לרעת הצרכנים״. הוא מודה שהקמפיין כוללני מדי בכך שהוא לא מפרט את התכונות הספציפיות של כל מכשיר. הארגון המקצועי רצה שהרשת תפרסם הבהרה, אך דרישה זו נדחתה על ידי השופט מאחר והנוסח שהוצע על ידי הארגון היה מנוסח בצורה רחבה מדי וכלל פרסומת סמויה לבעלי מקצוע אחרים, ״במיוחד כשזה מתפרסם באתר מתחרה״.

מקור: NU

הולנד כבר אינה בעלת המניות השניה של  KLM

תאגיד התעופה אייר פרנס- KLM גייס השבוע הון נוסף של יותר ממילארד אירו וממשלת הולנד נדחקה ממעמדה בחברה מהחזקות של 14% להחזקות של 9%. לפני שבועיים הכריז שר האוצר הוקסטרה, שהחזקות המדינה בחברה תדוללנה בגלל גיוס כספים. בעלת המניות העיקרית בחברה היא ממשלת צרפת ואחריה חברת התעופה  China Eastern.

מנכ״ל חברת אייר פרנס KLM, בן סמית הצהיר ביום שני, בפסטיבל התעופה העולמי שעדיין מתקיימים דיונים בין ממשלת הולנד לרשות האירופאית לגבי הוויתורים ש-KLM נדרשת לעשות תמורת תמיכה נוספת. בשנה שעברה אישר הוקסטרה לחברת KLM הלוואה של מיליארד אירו, ״כבר נרמז בשנה שעברה שהולנד עשויה להפוך את ההלוואה להשקעה״, אמר סמית. בנוסף למיליארד אירו, צרפת ממירה הלוואות בסכומים של 3 מיליארד אירו להלוואות היברידיות שנחשבות להון. גם לאחר כל ההון הנוסף, מאזן החברה עדיין שלילי.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה שהוא עדיין בדיונים עם כל הנוגעים בדבר. ״אין עדיין הסכם. הולנד אישרה את החבילה הצרפתית אך עדיין לא את ההולנדית״. כתוצאה מהמרת ההלוואות צריכה KLM לוותר על טיסות בסכיפהול שיעברו למתחרים. מאחר וסכיפהול הגיע למספר הטיסות המקסימלי יהיה קשה להחזיר את הטיסות הללו. השר הוקסטרה מעוניין, בעזרת ההשקעה, להבטיח את האינטרסים של KLM בסכיפהול. לפני שנתיים הוא חשב שזה מצדיק השקעה זהה לשל צרפת. הם לא השאירו לו מרווח תמרון והוא עדיין ממתין למקומ/ות במועצה. 

מקור: De Telegraaf

בנק ABN AMRO שקע עמוק בפרשת הלבנת כספים, מה השתבש?

ביום שני הוכרז שהבנק הגיע להסדר של 480 מיליון אירו עם הפרקליטות מאחר והבנק לא ערך בקרות מספיקות למניעת הלבנת כספים. אבל במה שגה בדיוק הבנק ומי אחראי למחדל?

מה קרה?

לבנקים יש תפקיד חשוב במניעת פשיעה כלכלית כגון הלבנת כספים או מימון טרור. לדברי הפרקליטות, הבנק לא עשה מספיק למניעת הלבנת כספים באמצעות חשבונות בנק בין השנים 2014 – 2020. חקירה פלילית שהחלה לפני שנתיים ה על ידי ה- FIOD (היחידה לפשיעה כלכלית), הראתה ש״הבנק מפר באופן שיטתי, בפעילותו בהולנד, את החקיקה למניעת הלבנת כספים ומימון טרור״, כך הצהירה הפרקליטות. למשל, הבנק לא הקדיש תשומת לב מספקת ללקוחות שהשתמשו במזומן , מה שעשוי לעורר לפעילות פלילית. לקוחות רבים קיבלו פרופיל של סיכון נמוך לפי מערכת זיהוי אוטומטית. בנוסף, נעשו מעט מדי הערכות מחדש ללקוחות והתראות על עסקאות יוצאות דופן לא טופלו כראוי. בגלל הפיקוח הלא מספיק היו לקוחות שעשו שימוש לרעה בחשבונם בבנק. דוגמא לכך היא מקרה של שתי חברות הולנדיות, בעלות חשבונות בבנק, שבשנים 2010-2017 זרמו ביניהם עשרות מיליוני אירו על אף שמאז 2015 נכתב בתקשורת רבות על שחיתות בחברות הללו. הבנק דיווח ל- FIU רק ב-2019 על עסקאות יוצאות דופן.

מה יעשה הבנק אחרת מעכשיו?

הבנק מודה שהוא שגה בשנים האחרונות ושיש צורך בהתייעלות. הם כבר נקטו במספר צעדים כדי לשפר את הפיקוח כמו ניטור עיסקאות, אבל זה לא מספיק. הם העבירו את כל הפעילויות נגד הונאה למחלקה אחת והתחילו תוכנית לזיהוי פשיעה כלכלית. תקציב נוסף הוקצה במיוחד למערכות טובות יותר ולכוח אדם נוסף. מהבנק נמסר ש-1 מכל 5 עובדים מעורב כעת במניעת פשיעה כלכלית. הרה-ארגון יושלם עד לסוף השנה ויעלה כ-2 מיליארד אירו.

מי אחראי?

הבנק החליט שלא להטיל אחריות אישית על עובדים, היות והבעיה הייתה מערכתית. לפרקליטות, יש דעה שונה בנושא והיא רואה ב-3 עובדים לשעבר שהיו חברים במועצת המנהלים כבעלי אחריות אישית, מאחר והפרת החוק התרחשה תחת ניהולם. אחד מהם הוא חריט זאלם שהיה יו״ר הנהלת הבנק בשנים 2009-2017 ולפני כן שר האוצר בשתי ממשלות. שני חברי מועצה נוספים, כריס ווחלזאנג ויוף ויין נחקרים גם הם. הפרקליטות מדגישה שעדיין לא ברור אם שלושת העובדים הללו יועמדו לדין, החקירה צריכה להראות האם יש תשתית ראייתית מספקת שהם אכן ביצעו עבירות פליליות.

האם היו ליקויים במניעת פשיעה פלילית בבנקים נוספים?

כן. ING נקנס לפני 3 שנים בסכום של 775 מיליון אירו לפחות. גם במקרה הזה דובר בבקרה לא מספקת על הלבנת כספים בשנים 2010- 2016 מה שיצר אפשרות של הלבנת מאות מיליוני אירו ללקוחות הבנק.

מקור: NU

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

ביום שלישי שעבר הופיעו כוכבי תוכנית הטלוויזיה ״המאפיה המרוקאית״ אוסאמה אחמוד (20) ובילאל וואהיב (22) בלייב סטרים באינסטגרם. אחמוד, ניהל את הלייב סטרים, שבו השתתפו באמצעות הצ׳אט אלפי משתתפים.

וואהיב הציע לאחד המשתתפים, קטין בן כ-12, 17,000€ אם יחשוף את איבר מינו. בתחילה הילד אמר שאין לו חשבון בנק אליו ניתן יהיה להעביר את התשלום. וואהיב השיב שהוא יכול לתת לו מזומן ובתגובה חשף הילד את עצמו. שני השחקנים פרצו בצחוק והרבה משתתפים הגיבו בצ׳אט עם אימוג׳י צוחקים. האווירה השתנתה כשהתברר שמדובר בקטין והמשתתפים התבקשו לעצור את ההקלטות. וואהיב אמר ״לא ידעתי״. וואיהב הצטרף, לכאורה, לשיחה לאחר התחלתה ולא ראה שמדובר בקטין. אחמוד הזהירו שמדובר בקטין, אבל כבר היה מאוחר מדי.

המשטרה התייחסה לכך כאל פורנו עם קטין ועצרה את וואהיב בחשד שיצר והפיץ את הפורנו. וואהיב שוחרר אך המשטרה עדיין רואה בו חשוד בעבירה. המשטרה אינה מגלה אם הוגשה תלונה כנגד וואהיב אבל אפשר להעמידו לדין גם ללא תלונה, מסר דובר מטעם המשטרה.

אולי יענייין אותך גם:

כניסה מחו”ל להולנד: מדריך לנוסע הישראלי שמבקש להגיע להולנד
כך באתי מהולנד והתחסנתי נגד קורונה בישראל
דאצ’ניוז: משפט מרנגו – מורה נבוכים למשפט המאפיה בהולנד
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

החקירה עדיין נמשכת

עורכת דינו של וואהיב, נינקה הוחרורסט, מסרה לטלחרף הצהרה מטעמו של השחקן: ״הוא מודה שהוא עשה טעות ענקית והוא מאד מצטער. זה היה מעשה פזיז ובדיחה גרועה. הוא מושפע מאד מהאירוע ו״עכשיו רואה את הכל מתמוטט סביבו״. היא מאשרת בפני הטלחרף שלקוחה מאושם בהפצת פורנוגרפית קטינים. החזקת והפצת פורנוגרפית קטינים יכולה להביא למאסר של עד 4 שנים. דובר המשטרה מסר ש״החקירה עדיין בעיצומה״.

המשטרה עדיין בעיצומה של החקירה אך בית המשפט הציבורי כבר הכריע: אינסטגרם ופייסבוק חסמו את חשבונו לתמיד, ופועלות להסיר את כל עותקי הוידאו מהפלטפורמה. השתתפותו בתוכנית הילדים Teenage Boss ששודרה ב- NPO Zapp תיפסק. מהרשת נמסר, ״הודענו לבילאל ולמנהלים שלו שאנחנו מסיימים את שיתוף הפעולה עימו כמגיש Teenage Boss באופן מיידי״. שידור פרקים בהשתתפותו בסדרת הטלוויזיה המאפיה המרוקאית בוטל. וכן,  בוטל פרס Edison Pop (פרס מוזיקה הולנדי) אותו הוא היה אמור לקבל בזכות שירו Tigers בקטגוריית הכוכב החדש. מהקרן נמסר ״לאור האירועים האחרונים, הקרן החליטה שלא לתת את הפרס לבילאל וואהיב, ובאופן מאד יוצא דופן פרס האדיסון לא ינתן כלל בקטגוריה זו השנה״.

De familie van de 12-jarige jongen die vorige week onder druk van acteur en zanger Bilal Wahib zijn geslachtsdeel liet zien tijdens een Instagram Live-video, vraagt om rust https://t.co/9DjXU0jgDV

— AD Show (@ADshownieuws) March 29, 2021

ההשלכות לא אחרו לבוא

חברת התקליטים של וואהיב  Top Notch גם הודיעה על סיום העבודה עימו. ״אנחנו מצרים מאד על המצב ומביעים סלידה מהתנהגות האומן״ כך נאמר בהצהרת החברה.

השחקן כינה את מה שקרה בדיחה שהשתבשה. אבל לבדיחה הזו היו השלכות קשות לנער המעורב, כך אמר שמיר קוליירס, דובר המרכז כנגד סחר בילדים ובבני אדם. ״זה מאד מפחיד אותי, שני הולנדים מאד מפורסמים נגד ילד״. קוליירס הסביר שהנער לא היה מסוגל לחזות את השלכות המעשה, והוא בטח חשב שזה קול להיות בלייב סטרים עם השחקנים שהוא מעריץ, אבל הוא לא היה מוכן לזה. ״בהתחלה ניתן לראות שהוא ניסה להדוף את הבקשה, אבל לבסוף הוא התרצה״. הוידאו הגיע לבית הספר שלו ולמשפחתו, הילד עוד יסבול מזה זמן רב, חושש הדובר, קורבנות נוטים להאשים את עצמם. המשטרה קוראת לאנשים שלא לשתף את הוידאו שבו פניו של הילד חשופות, כדי להפסיק את הפגיעה בו. ״שיתוף או העברה של פורנוגרפיה עם ילדים היא עבירה פלילית״.

קולרייס מסביר שילדים מרגישים שיש להם פרטיות כשהם ברשתות החברתיות, ״הילד לא הרגיש שהוא בחדר עם אלפי אנשים״, יש להגן על ילדים מפני זה, ״סלברטי מכיר את הקהל שלו ויודע שהוא יכול להשפיע עליהם בקלות״.

מנהלת מרכז הדיווח קינדרפורנו (פורנו קטינים), ארדה חרקנס, מסרה שהם קיבלו כ- 30 פניות לגבי הוידאו בהשתתפות שני השחקנים. הדיווחים הגיעו מאנשים שצפו בוידאו באינטרנט, ועד כמה שידוע לה, לא מאנשים שהשתתפו בלייב סטרים. המרכז שלהם היה בקשר עם פייסבוק ויוטיוב כדי לוודא שסרטוני הוידאו יוסרו פלטפורמות מהר ככל האפשר.

יש גם דיעה אחרת

עוה״ד הפלילי, מקס דן בלנקן טען כי מה שוואהיב עשה זו ״טעות, טעות, טעות. הוא עשה טעות גסה בכך שלחץ על מישהו לחשוף את עצמו, אבל הוא שחקן, הוא יכל גם לומר ׳גלח את ראשך או קפוץ לתעלה׳״. הוא לא מסכים עם שימוש המשטרה במונח פורנוגרפיית קטינים או בהתייחסות התקשורת לכך כקלטת סקס. לדבריו לא צריך להיות מומחה למשפט פלילי כדי לראות שזו לא פורנוגרפיה. ״האם בילאל ניסה במכוון ליצור וידאו מגרה? אני חושב שלחלוטין לא. הוא התכוון לכך כאל בדיחה, מתיחה״. לא צריך להתייחס לזה שאל פשע מיני וזה גם לא פלילי, אמר דן בלנקן. לדבריו זה לא מעשה שתוכנן מראש. ״צריך לדון בהתמודדות עם מקרים כאלה. אבל מונחים כמו פדופיליה או פורנוגרפיית קטינים לא עוזרים״.

עוה״ד סבור שעל וואהיב להתנצל בפני הילד ולשלם לו את הסכום שהבטיח לו.

הכוכב השני של המאפיה המרוקאית, אוסמה אחמוד, שהיה בלייב סטרים, טוען שלא היה לו שום קשר לתקרית, ולדבריו מדובר רק בדיחה שיצאה משליטה. המשטרה מתייחסת אליו כעד בלבד.

מקור: NOS

לכל הכתבות של לילך

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם