Category: טיולים

  • קפיצה לבלגיה: אמנות באוויר הפתוח

    אחרי ימים ארוכים בבית החלטנו לאסוף את עצמינו ולצאת החוצה. אבל קודם דאגנו שתהיה לנו סיבה. טלי מצאה לנו אפילו 3: טבע, עיצוב ובלגיה. אז נכנסו לאוטו, התנענו את זכות חופש התנועה שלנו, והדרמנו לכיוון העיירה הקטנטונת הבלגית, Borgloon. מוקפים בטבע, שדות, יערות, שטיחים שטיחים של חקלאות, ואפילו גבעות, מצאנו את עצמנו מטיילים שעות ארוכות ביום קרררר במיוחד. ולא היינו לבד. נדמה שהבלגים שגרים בסביבה יצאו כולם לסיבוב הרגיל בשכונה (לצורך העניין, הטבע) מצויידים במעיל טוב, מגפיים לבוץ, וכלב גדול. זוגות צעירים עם תינוק במנשא, חבורת תיכוניסטים שמחפשים מה לעשות בשבת בבוקר, או חבר’ה בני 80 לפחות, “עושים הליכה”. בינות כל זה, פזורות יצירות אמנות. פסלים של ממש, אינטרקטיביים בדרכם המופנמת; כאלה שאפשר לרוץ עליהם, לטפס עליהם, אבל בעיקר להרגיש שאנחנו בתוכם, כשלמעשה אנחנו לגמרי בחוץ.

    הפסלים הם חלק מפרויקט, ביוזמה של  המוזיאון המקומי לאמנות מודרנית – Z33, שביקש לייצר מייצבים של אמנות במרחב הציבורי. אחד המייצבים היותר מיוחדים שייכים לאומן ההולנדי Dré Wapenaar שייצר אוהלים אמיתיים, תלויים בפואטיות, מעצים שיוצרים שדרה ארוכה. מהתמונות נדמה היה כאילו יצר האומן מושבת קינון לאנשים, בתוך טיפות עשויות בד. בגלל מזג האוויר החורפי, לא ראינו את האוהלים. אבל קראנו בשלט שהם יחזרו בימי הקיץ, וניתן יהיה להזמין לילה, לאפשר לנו להרגיש קצת יותר טבע מתמיד.

    אולי יעניין אותך גם:

    כך הולכים השותלים – סיפורו של יער אמסטרדם
    מזיעה בעברית בסאונה הולנדית
    הישראלי שמנהל תזמורת מרוקאית בהולנד

     

    הכנסייה הנעלמת

     

    “לקרוא בין השורות”

     

    תחנה ראשונה: טיול קסום בין מטעי פירות על שביל פתלתל. ופתאום, נפתח מולינו עמק רחב ידיים, ובין לבין אנחנו מבחינים בהולוגרמה, או לפחות ככה זה נראה. במציאות, כשמתקרבים מבחינים בקווים קווים, מציירים בנוף הפתוח מבנה של כנסייה, שהולך ומשתנה לנגד עיננו. “לקרוא בין השורות”, זוהי שמה של יצירת המתכת הפואטית הזאת. צמד המעצבים והאדריכלים, Pieterjan Gijs & Arnout Van Vaerenbergh, אחראים לפלא הזה. מצד אחד נדמה שהמבנה קליל, על סף נעלם; מצד שני 30 טונות של ברזל, 100 שכבות של קורות ו-2,000 עמודונים לקחו חלק בהפקה. עמדנו שם דקות ארוכות, הסתובבנו סביב, נכנסנו, יצאנו, ישבנו על הספסל ממול; לא יכולים להפסיק להתפעל. הבחירה של האמנים לפסל כנסייה, נעשתה בעיקר מתוך התייחסות למבנה ארכיטקטוני אייקוני, שחוזר על עצמו מאות ואף אלפים של פעמים בכפרים, עיירות קטנות וערים אירופאיות עתיקות. כאילו נדמה שהכנסייה הפכה לטבע שני של אירופה. הפסל שדרכו נראה הנוף של העמק, זוכה לרגעים קסומים נוספים, כמו שקיעות או זריחות או פריחות, שעושות חשק לשוב לכאן.  באופן אירוני ביותר, בסיום הביקור ב”כנסייה” הוצף הווטסאפ שלנו בתמונות של עשרות אלפים של חרדים מצטופפים, פוקדים את הלוויות האדמו”רים בירושלים. קשה היה שלא להבחין בהבדלים בין תחושת ההתרוממות מיצירה אבסטרקטית בדמות כנסייה, שזורה באווריריות בתוך טבע קסום, קורצת בין השאר לתמות מעולם הדת כמו תקווה ויופי הבריאה;  לבין המועקה שחשנו בגלל התנהגות לא אחראית, שנעשתה בשם הדת.

    ובאופן כללי הכל עוד לא פתור,
    השמיים כחולים אבל מה עם השאר,
    האיש שלך שוב, הולך לאיבוד,
    להקה מתוקה שרה על מועקה,
    זה מה שנשאר.

     

    קבורה בעידן המודרני

    Memento – מזכרת

     

    הפסל השני שגילינו במרחק נסיעה קצרה מהכנסייה הנעלמת, ניצב למעשה בבית קברות, המתפרש גם הוא בתוך תוואי הנוף המקומי. שמו של הפסל Memento, כלומר מזכרת, הולם את הרעיון שעומד מאחורי היצירה. הפסל נוצר כנסיון לתת מענה סימבולי לטקס הקבורה בעידן המודרני, ללא כל הקשר דתי, ובכל זאת כזה שייגע בלבבות ויחצה תרבויות. אנשי העיירה ביקשו שיהיה להם מקום בבואם לבית הקברות שמאפשר נחמה, שלווה והרהור, והאמינו שיוכלו למצוא את התשובות בדמות יצירת אמנות. לצורך כך נבחר האומן הבלגי הצעיר Wesley Meuris שיצר מעין חדר עגול, עשוי פלדה צבועה לבן, פתוח לשמיים. כשנכנסים פנימה מיד מביטים לשמיים, מוקפים בדממה לבנה, עוקבים אחר עננים זזים באיטיות. לפתע נדמה לנו שאנו חלק מהרגע המיוחד הזה; אותו רגע של המעבר בין החיים למוות. קירות החדר מחופים ריבועים ריבועים, לוחות לבנים עשויים מתכת, ועליהם לא כתוב דבר. אנדרטה המאפשרת לכל אדם להתחבר לזיכרון האישי שלו.

    במרחק מה מהפסל, הסתובבנו בין הקברים. הכל נראה אחרת ממה שאנחנו מכירים. באסתטיות בלגית אופיינית, מסביב ועל כל קבר, סודרו מנחות קטנות של פרחים בסלסלות, בובות, פסלונים, נרות וקישוטים. הילדים ואנחנו הסתובבנו שעה ארוכה, מרותקים. הכל נראה יפה כל כך וטרי, אבל סביר להניח שתמיד זה נראה כך. לכל קבר הוצמדה תמונה של האדם, ומשפט יפה למזכרת. זה הרגיש כמו מקום שמאפשר זיכרון וגעגוע לאנשים אהובים.

    זה מה שנשאר,
    רק כמה רגעים,
    הרבה בדימיון, מעט בחיים,
    זה מה שנשאר,
    אני מדליק את האור,
    אומר לעצמי, מחר זה מחר,
    מחר היא תחזור,
    זה מה שנשאר.

     

    לרוץ במעגלים בתוך יצירה

    הצצה לעמק היפה מתוך מען עדשה סלקטיבית

     

    הפסל השלישי הרגיש כבר כמו מגרש משחקים של ממש. טבעת אנונימית, פסל ללא שם, עשויה קורות עץ מרווחים, בתוכה רצנו במעגלים, רודפים אחרי הזנב של עצמינו. בימים קייצים נוספים לכל אלה גם משחקי אור וצל של קורות העץ, המצטרפים למשחק התופסת. גם הפסל הזה נמצא במרחק נסיעה קצרה מקודמיו. מגיעים אליו תוך טיול קצרצר, ופוגשים אותו בקצה הגבעה, על סף המדרון. קונסטרוקציה גדולה מאד של קרשים מסודרים במקצב קבוע ב360 מעלות יוצרים מסדרון ארוך, מעגלי. גם כאן ביקש האומן Aeneas Wilder לאפשר לנו הצצה לעמק היפה, ויצר מעין עדשה סלקטיבית. לפעמים המבט נמשך החוצה, אל הטבע; ולפעמים המבט שלנו מתכנס פנימה, לעצמינו.

     

    כבר שבועיים שאני תקועה עם השיר הזה בראש. מזמזמת שאריות של חיים נורמטיבים. תוהה לעצמי האם נחזור פעם למה שהיה? בתוך הכאוס אני בוחרת כל פעם מחדש באמנות; כמפלט ליופי, אסתטיקה אבל בעיקר לאמירה ללא מילים.

    ואני לא רוצה כבר מאף אחד כלום,
    אולי צפוי פה שינוי, אומר הספר,
    ואני קם ומדליק את מכשיר הטמטום,
    רואה ערוץ של סרטים, ערוץ של סוטים,
    זה מה שנשאר.

     

    לכל הכתבות של מיקי

     

     

  • כך הולכים השותלים – סיפורו של יער אמסטרדם

    לכבוד ט”ו בשבט, אנחנו מביאים לכם את אחד מסיפורי הנטיעות ההולנדים המיוחדים ביותר, הלא הוא סיפור נטיעתו של יער אמסטרדם.  

    רבים מכירים את יער אמסטרדם (Amsterdamse bos) ואוהבים לטייל ולרכוב בו, אך לא רבים מכירים את סיפור הקמתו. יער אמסטרדם הוא למעשה לא יער טבעי, אלא פארק שהוקם בשנות השלושים של המאה העשרים באחד הפרויקטים הלאומיים המרשימים, שנתן תעסוקה למובטלים רבים והעשיר את העיר בריאה ירוקה, גדולה פי שלוש מהסנטרל פארק של ניו יורק.

     

    ארטנסופ – קלאסיקה הולנדית עם טוויסט
    “על הקיפאון”: מסע נפשי ברילוקיישן להולנד
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    יער או פארק?

    העיר אמסטרדם מונה מעל ל-40 פארקים גדולים, אך מי לא מכיר את הגדול מביניהם ה- Amsterdamse bos?

    על התפר בין הערים, אמסטרדם ואמסטלפיין, ובמרחק רכיבת אופניים ממרכזי שתיהן, שוכן לו אי ירוק של שקט ושלווה. הפארק ממוקם הן בשטחה של עיריית אמסטלפיין והן בשטחה של עיריית אמסטרדם, אולם הינו בבעלות אמסטרדם ועל כן נקרא על שמה. זהו אחד הפארקים העירוניים הגדולים באירופה המשתרע על פני שטח מרשים של קרוב ל-10,000 דונם. הפארק משמש מקום מפלט לחובבי הטבע ולחובבי הספורט כאחד ונותן מענה לכ-4.5 מיליון מבקרים בממוצע בשנה!

    למרות שרבים מתושבי אמסטרדם ואמסטלפיין ודאי מכירים את האמסטרדמסה-בוס, לא רבים מכירים את ההיסטוריה שלו ואת הסיפור המרתק של הקמתו.

    התרגום המילולי של Amsterdamse bos הינו “יער אמסטרדם” אך למעשה, אין מדובר ביער טבעי אלא בפארק מתוכנן היטב בסגנון פארק נוף אנגלי ועל כן נכון יותר לקרוא לו פארק מאשר יער.

    צילום: מיטל בוים-למל

     

     

     

    רעיון הקמת הפארק

    היה זה הבוטניקאי ההולנדי שאק תייסה (Jac. P. Thijsse) אשר רצה לפצות על העדר טבע ושטחים ירוקים סביב העיר על ידי יצירת אזור מפלט ירוק וכבר בשנת 1900 נטע את הרעיון להקמת הפארק.

    עד שנות העשרים של המאה הקודמת פארקים בהולנד נועדו בעיקר לטיול של ימי ראשון, אולם בסוף תקופה זו גברה באירופה המודעות לבריאות וכושר. בעקבות זאת, ובהשראת רעיונותיו של תייסה החליטה קבוצת אדריכלי נוף לשתף פעולה בפרוייקט השאפתני של הקמת מרחב ציבורי שיתאים לפעילויות ספורט שונות.

    האדריכל בעל המוניטין קורנליס ואן אייסטרן (Cornelis van Eesteren), שכיהן כנשיא הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית וכן כפרופסור אורח בבית הספר לעיצוב ואדריכלות הבאוהאוס בגרמניה, נבחר להוביל את הפרויקט. הוא נעזר באדריכלית צעירה בשם יעקובה מולדר (Jacoba Mulder), שמאוחר יותר קיבלה את הכינוי ‘עלמת היער’ (Mejuvrouw van het Bos), משום שהקדישה את כל חייה לפארק האהוב, ואף הפכה לאחת הדמויות החשובות בארכיטקטורת הנוף ההולנדית.

    קורנליס ויעקובה פנו לחפש השראה בחו”ל. הם ביקרו בפארקים באנגליה, צרפת וגרמניה, וגילו שבגרמניה שימשו פארקים עירוניים בעיקר לספורט ולנופש, ואילו בלונדון, באופן מהפכני, הורשו המבקרים בפארק לשבת על הדשא! בעת התכנון סוכם שהפארק ישמש את כל תושבי אמסטרדם.

    יעקובה מולדר – עלמת היער
    תמונה מתוך ארכיון הצילומים של עיריית אמסטרדם

     

    תכנון הפארק והגישה האקולוגית

    היות והשטח עליו הוקם הפארק היה בעבר ים שיובש (גובהו של הפארק כ-4 מטרים מתחת לגובה פני הים!), מילאו שיקולים אקולוגיים חלק חשוב בתכנון הפארק. זהו הפרויקט הגדול הראשון אשר תוכנן בגישה אקולוגית ויישם את התאוריה המודרניסטית של הפונקציונליזם (“form follows function”) באדריכלות נוף, גישה לפיה הצרכים התפקודיים קובעים את הצורה ולא להיפך.

    תוכנית הפארק נראית כמו ציור מופשט, ומכילה עיצובים ביולוגיים טבעיים הנובעים מתהליכים הידרולוגיים ואקולוגיים, וכן עיצובים מלאכותיים הנובעים מפעילות פונקציונאלית (חתירה, ספורט, הליכה, רכיבה על אופניים וכדומה). צמחים מקומיים סייעו לתהליך של ייצוב האדמה, ויצירת אגמים, בריכות, נחלים ותעלות היוו חלק ממערכת ניקוז הקרקע. מאפיינים מהותיים של סגנון הנוף האנגלי, צורות נטורליסטיות כגון נחלים מפותלים, שולי יער מעוקלים וכרי דשא המתגלגלים בעדינות ומנוקדים בחורשות עצים, שולבו במודע בעיצוב בכדי לגרום ליער להיראות גדול מכפי שהוא באמת.

    כך הולכים המובטלים
    מתוך ארכיון צילומים של עיריית אמסטרדם

    פרוייקט ההעסקה הגדול

    המתכננים הגישו את עבודתם בשנת 1931 ועבודות הקמת הפארק החלו בשנת 1934. מכיוון שהיתה זו תקופה מאתגרת כלכלית ופוליטית במהלכה איבדו אזרחים רבים את מקום עבודתם, החליטה עיריית אמסטרדם להתמודד עם המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה ששררה אז (55,000 מובטלים באותה תקופה) על ידי יצירת פרוייקט תעסוקה. 

    בעירייה הבינו שבניית פארק עירוני תוכל לשמש כלי יעיל לשם מאבק באבטלה, וכך בין השנים 1934 ל-1940 סיפק הפרוייקט העצום עבודה למעל 20,000 מובטלים, אשר הקימו את הפארק במו ידיהם. בסרטון משנת 1934 ניתן לראות את הפועלים משתמשים בידיים חשופות באתים ומריצות, ונעזרים רק בקרונות קטנים על מסילות רכבת זמניות לשם העברת האדמה והאבנים. ההתלהבות הייתה עצומה ולעיתים קרובות עבדו בפארק אף פקידי עירייה ששכרם לא היה גבוה במיוחד באותה תקופה. בסך הכל עבדו על הפרויקט כ- 50,000 איש. 

    החלק הראשון של הפארק שכלל בין היתר את Bosbaan, אגם חתירה באורך 2.2 ק”מ שהינו מסלול החתירה המלאכותי הראשון בעולם, היה מוכן רק לאחר שלוש שנות עבודה, והוא נחנך על ידי המלכה וילהלמינה בשנת 1937. במהלך השנים אירח מסלול זה תחרויות חשובות רבות, לרבות אליפות העולם.

    תקופת מלחמת העולם השניה

    העבודה על הפארק התקדמה יפה ועל פי התכניות היתה אמורה להסתיים בשנת 1948, אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה האט את התקדמות העבודות. 

    במהלך המלחמה השתלטו הגרמנים על שטחים מסוימים מהפארק, והשתמשו בהם עבור מתקנים צבאיים. זרקורים וארטילריה נגד כלי טיס הוצבו על מנת להגן על שדה התעופה הסמוך, סכיפהול, מפני ההתקפות של בעלות הברית, ורצועות עצים צעירים גולחו על מנת לאפשר זאת. העירייה הכריזה כי אזורים מסויימים של הפארק אינם בטוחים והציבור הוזהר כי במידה ויתקרב לשטחים המגודרים בגדר תיל, הינו עושה כן על אחריותו בלבד. 

    על אף המצב, נותרו חלקים גדולים מהפארק נגישים, והעבודות המשיכו כשהעירייה שילמה לעובדיה תשלום נוסף בגין העבודה בסמוך למתקנים הגרמניים. יחד עם זאת, בחורף של 1944 כרתו תושבי האזור הרעבים עצים רבים והשתמשו בהם לשם הסקת בתיהם, וחלקים מסוימים בפארק הפכו לשדות עם יבולים כמו שעורה ושיפון.

     

    להצטרפות לרשימת הדיוור של דאצ’טאון 

    רוצים לקבל את כל העדכונים שלנו? לחצו ״לייק״ בעמוד של דאצ׳טאון וסמנו לקבלת התראות

     

    הפן היהודי

    במהלך המלחמה קיבל פרויקט התעסוקה נופך טראגי. הגרמנים הקימו מחנות עבודה, אחד עבור אסירים פוליטיים (לא יהודים), ואחד עבור אסירים יהודים. גברים יהודים מאמסטרדם הובאו למחנה שמוקם מצפון ל-Bosbaan ואולצו לקחת חלק בעבודות. לאחר תקופה בה עבדו בפרך, הגיעו יום אחד אל הפארק רכבים שהוגדרו כ”רכבי שוד”, ואספו את אותם פועלים יהודים ומאז לא נודעו עקבותיהם. 

    כיום, ליד האתר המקורי של המחנה ניתן למצוא אנדרטה אשר הוקמה בשנת 1996 לזכרם של הקורבנות ההולנדים של מחנה הריכוז דכאו (Dachaumonument).

    אנדרטת דכאו

    השלמת הפארק

    עם תום המלחמה ולאחר שהוצאו מן הפארק וסביבתו פצצות שנפלו ולא התפוצצו, המשיכו העבודות לשיפור והשלמת הפארק. בשלב זה המשך העבודות בוצע על ידי קבלנים מקצועיים שנעזרו בציוד מכני מתאים. בשנת 1955 הושלמו העבודות בחלק הדרומי וה”צעיר” ביותר של הפארק.

    בשנת 1964 הושלמה תוכנית הבנייה המקורית של הפארק, ובשנת 1970 לרגל יום נטיעת העצים הלאומי (חג האילנות ההולנדי) נטעה קבוצת תלמידים את העצים האחרונים על הגבעה בפארק.

    בסוף  שנת 1999 נפתח לציבור חלקו האחרון של הפארק Schinkelbos אשר נוצר יותר כמרחב פראי מאשר פארק מתוכנן, ומקנה מבט אל הנוף הפתוח ושטחי המים והביצה שבאזור. הצמחיה בחלק זה של הפארק והציפורים המגיעות בעקבותיה תואמים לאקולוגיה של בית הגידול הטבעי באזור.

    כמחווה לכל האנשים שנטלו חלק בעבודות הקמת הפארק במהלך המשבר לפני מלחמת העולם השנייה, הוצב בשנת 1980 בפארק דגם עץ של המריצה ששימשה את העובדים ולידו לוח המפרט את הסיפור ההיסטורי עם תמונה של אחד העובדים.

    בפארק ניתן להנות כיום ממספר אגמים מלאכותיים, עשרות גשרים, כ-137 קילומטרים של שבילי הליכה, 51 קילומטרים של מסלולי אופניים, כ-200,000 עצים מ-150 סוגים שונים וכ-200 מיני ציפורים. בנוסף ניתן ליהנות מקמפינג, בריכות שחייה רדודות, גני שעשועים, פארק טיפוס, בית פנקייק וחוות עיזים, וניתן לשכור אופניים וסירות קאנו או פדלים לשיט. הפארק מארח תחרויות שיט וכן ממוקמים בו תיאטרון היער (Bostheater), ומוזיאון היער (Bosmuseum) בו מוצגים הקשורים להיסטוריה של הפארק וכן תערוכות מתחלפות. 

    זוהי תמציתו סיפורו של Amsterdamse bos, תערובת מושלמת של נוף וטבע, ספורט ופנאי, אסתטיקה ופרקטיות וכן סיפור היסטורי מרתק.

    בברכת חג אילנות שמח לכולם, ולהתראות ביער.

    תמונה ראשית: צילום: מיכל מדר פורת

     

    צילום: מיכל מדר פורת
    צילום: שלום צוקרמן
    צילום: מיכל מדר פורת
  • כשנגיע לגשר – גשרים מיוחדים בהולנד

    אנחנו בעיצומה של תקופה אחרת. החיים באון אוף. כשחשבתי על מה לכתוב הפעם, המוזיאונים בהולנד בדיוק נסגרו לקהל הרחב. עכשיו, אחרי שכבר גיבשתי רעיון, והתחלתי לכתוב, בדיוק הודיעו שהם נפתחים מחדש. אז החלטתי לכתוב על עיצוב שנמצא בחוץ, כזה שלא תלוי בגחמות הקורונה. מכיוון שאנחנו בעיצומה של העונה היפה, הציורית והצבעונית הזאת, שנחשפתי אליה במלוא הדרה מאז שאני מתגוררת בהולנד, לצאת החוצה בסתיו בכל מקרה נשמע רעיון טוב. למעשה גם למדתי, כמו הולנדית טובה, שכל רגע שבו השמש מגיחה, הוא רגע לבלות בחוץ. אז החלטתי לכתוב על גשרים, ואספתי כמה מעניינים במיוחד. כך תוכלו לקחת את ההמלצות שאספתי גם לתוך החורף, לימים שטופי שמש, אפילו שבחוץ המעלות צונחות תחת לאפס…

    שוטטות

    בכל פעם שאני מגיעה למקום חדש, יש לי נוהל שוטטות. אני פותחת את  המפה ומחפשת גשרים. בעידן החדש הם סימבול לסופר-סטראקצ’רז, אייקוניים, חגיגה של עיצוב דרך הנדסה. ויש גם את אלה ההיסטוריים. החביבים עלי במיוחד הם האקוודוקטים: גשרים מדהימים מעשה ידי אדם, טרם עידן המכונה. האקוודוקט הרומאי הראשון נבנה לפני יותר מ- 2,000 שנה. לחשוב שהמוביל הארצי הראשון תוכנן 300 שנה לפני הספירה! לעמוד לפני גשר של 3 קומות, שנפרש לאורך של כ- 240 ק”מ זה פשוט לא נתפס. טיול ברחבי אירופה תמיד מאפשר הצצה לפלא הזה.. ממליצה בחום לחפש אותם, לאן שלא תגיעו: יוון, קרואטיה, גרמניה, צרפת, ספרד, טורקיה ועוד. מעניין שבהולנד, שמלאה בשרידים מהתקופה הרומית, לא ניתן למצוא אקוודוקטים. זה קשור מן הסתם במזג האוויר הגשום רב ימות השנה. למעשה כשהרומאים כבשו את הולנד, הם גילו סביבות עירוניות או כפריות, מרושתות תעלות וגשרים, המשמשות בעיקר כנתיבי תנועה ומסחר. את המים אספו ההולנדים מהבאר. בתחקיר לכתבה למדתי שרק באמסטרדם לבדה יש כ- 1,500 גשרים המתפרשים מעל לכל התעלות. לכן אני תמיד צוחקת שאומרים לי שלנסוע בהולנד באופניים זה קלי קלות, כי הולנד היא שטוחה… 

    קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
    להשאיר את השחור מאחור- פיטים צבעוניים 
    בין חצרות בהולנד וירושלים

    הגשר האדום – “Python Bridge”

    הגשר האדום

    את הגשר המופלא הזה גיליתי כסטודנטית לאדריכלות. אומרים שכשרואים אדם מסתובב ברחוב עם העיניים נשואות למעלה, כנראה שמדובר באדריכל. זו היתה התקופה שבה גיליתי את נפלאות הקונסטרוקציה, הסתובבתי עם העיניים מביטות למעלה, וכל מה שראיתי נגד עיניי היו הקווים האלה שמציירים גרפיקה במרחב: גגות של שדות תעופה נראו כמו שרטוט שקם לחיים, חיפויים מרהיבים של תחנות רכבת, או פרויקטים עתירי תקציב של אצטדיוני כדורגל, בערים שנבחרו לארח את האולמדפיאדה הבאה. גם גשרים פתאום נראו אחרת. משהו בגרפיקה זז מהסימטריה שהיתה אופיינית להם אלפי שנים. גשר כבר לא נראה כביטוי פשוט של קשת, אלא חגיגה של יצירה א-סימטרית בקנה מידה ענקי. בהולנד זה התחיל בשנת 1996 עם בנייתו של גשר ארסמוס ברוטרדם, בסגנון דומה מאד לגשר המייתרים שנבנה בירושלים כמה שנים אחר כך. הגשר האדום, נבנה גם הוא באותה התקופה באמסטרדם, ומיד זכה בתחרויות עיצוב בינלאומיות. הגשר הוא כמו אובייקט מצוייר, חגיגה של צבע באזור הנמל האפרורי. הפשטות של עיצוב פנסי הרחוב כציפורים על המזח, מוסיף לציוריות. כיף לבוא עם ילדים לטפס עליו ולרוץ בעליות ובירידות. כיף לבקר בגשר כשמושלג, או לקפוץ ממנו למים בימים החמים. הגשר עוצב על ידי קבוצת West8 ההולנדית, שעיצבה הרבה מרחבים יפים בהולנד ומחוצה לה (למשל כוורת הבטון שמקיפה את מקסימה פארק באוטרכט). הקבוצה מעצבת חללים עירוניים – Urban Landscapes, והופכת את החללים שבין הבניינים למקומות הכי מעניינים שיש. שטח פתוח בעיר, כמו גינה ציבורית, כיכר גדולה או סמטה צדדית יכולים בקלות להפוך בקלות למקום לא נעים, עזוב, או סתם משעמם. הכשרון והאתגר של West8 הוא מצד אחד לעצב מרחב פתוח, שלכאורה לא קורה בו כלום, ומצד שני הוא מצליח לייצר אינטרקציות חברתיות, מזמין אנשים לבקר במקום. תמיד יהיה אצלם בתכנון איזה אלמנט של משחק, צורה מעניינת לטפס עליה, צבע שלוכד את העין, ספסל מזמין לשבת עליו, ובאופן כללי חגיגה של עיצוב, כזה שמפעיל אנשים, מזיז אותם, עושה להם מעניין וכיף. אהבתי במיוחד איך הקבוצה מצליחה להרחיב את הפעילות שלה לאורך השנים. איך משרדים ממשלתיים מכירים בערכו של עיצוב, ומפנים לכך תקציבים. 

    הגשר שבתוך התעלה – Moses Bridge””

    הגשר שבתוך התעלה

    הגשר הזה הוא בדיוק מסוג הדברים שאומרים עליהם: איך לא חשבו על זה קודם. Moses Bridge הוא כמו גשר בלתי נראה. הוא שקוע בתוך התעלה, ומציע טיול כמו בתוך המים. כשהולכים בתוך הגשר הזה הראש מבצבץ החוצה, והידיים יכולות לרפרף על המים, או להשיט סירות נייר. שם הגשר, גשר משה, הוא מחווה למשה רבינו שהצליח לחצות את המים, ולאפשר לאנשים להלך בתווך, בסיפור קריעת ים סוף. הגשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים RO&AD שמונו לחדש את אזור המבצר ההיסטורי הקרוב, ולאפשר גישה להולכי רגל המגיעים מאזור היער הצמוד, שנעים לטייל בו. הרעיון מאחורי הגשר היה ליצור אלמנט שיגשר, אבל בה בעת שיהיה בלתי מורגש, כאילו הטבע מתקיים ללא יד האדם המתערבת בנוף. הגשר מוביל לאחו רחב ידיים, שבמרכזו בית קפה עם פינות ישיבה בחוץ. מקום נהדר לשתות בירה, כשהילדים משחקים כדורגל. בנוסף צמוד לגשר נבנה מגדל תצפית יפהיפה. מדובר במערכת קונסטרוקטיבית של קורות פלדה ועץ, כמו מגדל קלפים, נוטה על צידו, כאילו צמח מתוך הדשא. המגדל קורא לטפס עליו, לשחק בתופסת לגובה, ואפילו משמש כתאטרון שכונתי לתושבי האזור. המגדל אמנם תוכנן על ידי RO&AD, אבל יצא לפועל כפרויקט חברתי: הוא נבנה בזכות מימון המונים, מפעלים מהסביבה שסיפקו את קורות העץ או הפלדה, בתי ספר מקצועיים מהסביבה שסיפקו צוותי יעוץ ופיקוח, והכל קרה דרך Zoom… המגדל מכונה בפי תושבי השכונה המגדל שלנו ‘onze toren’. והם גאים בו מאד, בעיקר משום שהוא תוצאה של שיתף פעולה מוצלח בין אנשים שלא הכירו קודם והצליחו למנף את הפרויקט מהנייר למציאות, לעבוד, ליצור ולפעול יחד, ועל הדרך הרוויחו מקום מפגש שכונתי בטבע הסמוך. 

    גשרים באחוזת Elswout

    כמו ללכת בתוך ציור 

    אחוזת Elswout נבנתה במאה ה- 17 על ידי סוחר עשיר, בסמוך לאמסטרדם. היה צריך להעז כדי להפוך את אזור הדיונות הרחב, לאחוזה כפרית ירוקה. שתילה חכמה של עצים, מנע סחף של חול, ואיפשר את הבנייה של אחוזה רחבת ידיים, וסביבה מטופחת לצאת בה לטיולים רגליים. כעבור זמן מה הבעלים של האחוזה פשט רגל, והיא עברה לידיו של סוחר אחר שהצליח מאד בעסקיו. למעשה, כל כמה שנים נקנתה האחוזה על ידי סוחר עשיר אחד שגר בה, שיפץ אותה, עד שפשט את הרגל, ואז האחוזה עברה לידיים של סוחר עשיר חדש. בגלגולה הראשון עוצבו הגינות ברחבי האחוזה בסגנון צרפתי. הגינות הצרפתיות, כמו למשל הגינות של ארמון וורסאי, מאופיינות בעיצוב קפדני ואסטטי וכוללות סימטריה, גיאומטריה, סדר, ניקיון ואסתטיקה. הסגנון התפתח בחצרות המלוכה בצרפת בתקופת הבארוק (המאה ה- 17), ושיקף תפיסה תרבותית בה האדם הוא עליון על הטבע והוא המעצב אותו. בהמשך עברו הגינות מהפך, ועוצבו בסגנון האנגלי. נדמה שהגינות האנגליות הגיעו כתגובה ראויה למחשבות הסגנוניות נוסח מארי אנטואנט. הגינות האנגליות מאופיינות במראה אותנטי, טבעי ורומנטי, שאותן יוצר הטבע ללא הרבה מגע יד אדם. בגינות שכאלה נמצא שתילת עצים, שיחים ופרחים בצורה בלתי סדורה, ולא רק צמחי נוי אלא גם צמחי תבלין. השבילים בגינה האנגלית מפותלים, ומזמנים הפתעה מעבר לפינה: בריכת דגים, ספסל עץ לישיבה, גזיבו רומנטי או גשרים מעודנים. ביקור באחוזה מומלץ כיום טיול. אפשר לשלב אותו עם פיקניק, או פשוט ללכת לאיבוד בתוך הגינה ההיסטורית הזו, מוקפת ביער, במרעה כבשים, במבי וחיות אחרות. 

    + ותודה לאלינור על ההמלצה החמה והתמונות! וגם תודה לטלי על תמונת הפתיח הסתווית המשגעת!

    ולסיום, קצת פואטיקה ותקווה… 

    מילים: מיכה שיטרית. היום לפני 20 שנה. עדיין נשמע רלוונטי…

    נעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
    בָּאָבִיב, בָּאָבִיב
    בֵּינְתַיִם שֵׁב תַּחַת עֵץ הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת
    זֶה עוֹנָתִי, עוֹנָתִי

    קַבֵּל אֶת הַדִּין זֶה נוֹפֵל מִלְמַעְלָה
    תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה גֶּשֶׁם, תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה חֹרֶף, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
    נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
    בָּאָבִיב, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב

    לכל הכתבות של מיקי

  • בין מסורת לחדשנות: 5 אתרים מומלצים מחוץ למסלול

    כמה שאני אוהבת את הולנד! כבר למעלה מעשור שאני גרה כאן וכל פעם מתאהבת בה מחדש. מה אני אוהבת? אני אוהבת כמובן את הנופים, את הירוק האינסופי, את השמיים הכמו מצוירים ביד אמן, את האביב הגועש ומתפרץ. אני אוהבת גם את האסתטיקה ההולנדית הניכרת בסגנון הבניה הייחודי, בשימור העבר ובטיפוח העיקש של כל גינה, סמטה ורחוב. אבל יותר מכל אני אוהבת את הניגודיות בין חדש לישן כפי שהיא באה לידי ביטוי בחזות המרחב הבנוי. מצד אחד סמטאות עתיקות והיסטוריה שמדברת אליי דרך אבנים, ומצד שני חדשנות שבאה לידי ביטוי בתכנון ועיצוב הערים ובעיקר בארכיטקטורה. הנה ההמלצות שלי לחמישה מקומות מעניינים בהם תוכלו לקבל הצצה לכמה מאפיינים של התרבות ההולנדית ולהתרשם מהישן כמו גם מהחדש.

    רוטרדם ואמסטרדם: הבילויים שאסור לפספס החודש 
    מאסטריכט, הבירה של הדרום: המקומות שלא כדאי לפספס
    קמפינג בהולנד: איך תמצאו אתר מעולה בטבע

    פארק פרהיסטורי

    הפארק הפרהיסטורי Hunebed Centrum שבצפון-מזרח הולנד הוא מקום מצוין לבלות בו יום מעניין וכיפי עם ילדים, יום שכולו חוויה לימודית. איך מסבירים לילד מה זה פרהיסטוריה, איך חיו אבות אבותינו ואיך משפיע האקלים על נופי חיינו? בפארק הפרהיסטורי תוכלו לבקר במחנה ניאנדרטלי, באוהל של ציידי אילי צפון, בצריף מתקופת האבן, בבתי קברות פרהיסטוריים ואף לטייל בכפר פרהיסטורי משוחזר. בכפר ניתן להתרשם מצורות מגורים שונות ומשיטות עיבוד חקלאי עתיקות החל מראשית תולדות החקלאות של בני האדם. וכמובן שאפשר לחזות בדולמן הגדול בהולנד, שעל שמו קרוי הפארק (דולמן הוא מבנה פרהיסטורי עשוי אבני ענק).

    דולמן הוא מבנה פרהיסטורי עשוי אבני ענק, צילום by Eerko

     

    הכפר אורוולטה

    אורוולטה (Orvelte) שבצפון-מזרח הולנד הוא כפר מן המאה ה-11. זהו כפר בו חיים אנשים רגילים אך הוא משמש גם כמוזיאון פתוח ובו בתי חווה ומלאכה הפתוחים לביקור: מנסרה, נפחיה, בית מלאכה לנעלי עץ, גלריות ועוד. ניתן לטייל בשבילי הכפר, להיכנס לבתים השונים, לבקר בגלריות ולהתרשם מחיי הכפר בעבר. באפריל עד אוקטובר רוב הבתים פתוחים החל משעה 11.00. ובנובמבר עד מרץ הבתים פתוחים בסופי שבוע בלבד. שימו לב שאין כניסה למכוניות לכפר והחניה היא במקום מוסדר בכניסה אליו.
    טיפ: במהלך חודשי הקיץ נערכים בכפר אירועים רבים הפתוחים לקהל הרחב: ירידי עתיקות מסורתיות (ברוקנט) ב-25 עד 26 במאי, ב-31 באוגוסט עד 1 בספטמבר, ב-30 בנובמבר עד 1 בדצמבר. מידע נוסף Monumentendorp Orvelte.

    הכפר אורוולטה, משמש גם כמוזיאון פתוח, צילום: רחלי לביא-דגן

     

    Koninklijk Eise Eisinga Planetarium

    הפלנטריום (Eise Eisinga Planetarium) הפועל העתיק באירופה אם לא בעולם כולו, הוא אחד המונומנטים הכי מרשימים שנתקלתי בהם בהולנד. פלנטריום שלם, מעשה ידיו של אדם אחד, בחדר המגורים בביתו הצנוע של אייסינגה, אסטרונום חובב אך מרשים, בכפר פראנקר בפריסלנד שבצפון הולנד. 

    פלנטריום שלם, מעשה ידיו של אדם אחד, צילום: רחלי לביא-דגן

     

    בתי הכדור בדן-בוש

    בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, נבנו בהולנד פרוייקטים מעניינים שניסו לבדוק וליישם את האידיאל האדריכלי של אותה תקופה – ליצור אנטי-תזה לבניה המסיבית והקרה של אחרי המלחמה ובכך ליצור שכונות בעלות אופי ידידותי וחם יותר, שכונות שמקרבות בין התושבים ועדיין שומרות על אופיין הפונקציונלי. שכונה ידועה מאותה תקופה היא שכונת בתי הקוביה ברוטרדם. שכונה פחות מוכרת היא שכונת יער הכדורים בדן-בוש (Bolwoningen Den Bosch). ב”יער” עשרות בתי כדור ויחד הם יוצרים מראה כמעט בדיוני. הרעיון של הארכיטקט היה ליצור בתים פונקציונליים שגם מאפשרים קרבה לטבע באמצעות צורתם הכדורית. לצערי לא ניתן לבקר בתוך הבתים, אבל אפשר לטייל ביניהם ולהתרשם מהייחודיות, החדשנות והמקוריות של המקום.

    ב”יער” עשרות בתי כדור ויחד הם יוצרים מראה כמעט בדיוני, צילום: רחלי לביא-דגן

     

    הגנים באפלטרן

    המלצה אחרונה ואביבית במיוחד. הגנים בכפר אפלטרן (De Tuinen van Appeltern) שממערב לניימכן החלו כיוזמה פרטית של גנן שרצה לעצב גנים לדוגמה עבור לקוחותיו. היוזמה הצליחה וכך הפך הגן לפארק ענק ובו עשרות גינות בסגנונות שונים ומשונים. בנוסף להשראה, ניתן לקבל שם גם עזרה וייעוץ בתכנון גינות. אבל ההמלצה שלי היא לבוא לביקור בחודשי האביב, אז הכל פורח, להסתובב בפארק, לגלות פינות קסומות וכמובן גם לקבל השראה. במקום גם בית קפה חביב, קורסים, סדנאות דקורציה, סיורים מודרכים, אזור משחקים טבעי לילדים ועוד.

    הגנים באפלטרן: עשרות גינות בסגנונות שונים ומשונים, צילום: רחלי לביא-דגן
    [adrotate banner=”55″]
  • קמפינג בהולנד: איך תמצאו אתר מעולה בטבע

    החיים בהולנד מזמנים שלל הזדמנויות למצוא רגעי מנוחה ומקומות לטייל ולנפוש בהם. ההולנדים נהנים לצאת לחופשת קמפינג (kamperen) בכל עונות השנה. האפשרויות מרובות: לשכור קראוון עומד באתר קמפינג, להתגלגל עם קראוון מאחורי הרכב, קאמפר, אוהל, צימרים, טיפי, יורט, גלאמפינג, חופשת אופניים וכמובן – הליכה מרובת ימים עם האוהל על הגב. יש אפילו אתרי קמפינג מיוחדים שבהם אפשר ללון בבית עץ, באוטובוס ואפילו במטוס.

    אולי יעניין אותך גם:

    טיול לסופ”ש: דיונות, יער ונחש מזויף
    יום כיף צבעוני לילדים והורים בבית מונדריאן – המדריך המלא
    חופי ים בהולנד: ששת המומלצים 

    קמפינג זה עניין רציני

    כילדה אני זוכרת יציאה לקמפינג עם חברים כהחלטה של הרגע האחרון. תופסים את שק השינה, כמה בגדים ואוכל ויוצאים לישון לאור הכוכבים. רוב הסיכויים שאם ננסה זאת כאן יהיה לנו קר, רטוב ונתמלא בקרציות (סיפור אמיתי שקרה למאטס בעלי ונגמר בביקור בבית החולים עם חמש קרציות בישבן וסיפור מצחיק לספר לילדים).

    בתחילת מערכת היחסים שלנו הבנתי שבעלי איש קמפינג וטיולי טבע. אני הייתי קצת פחות בעניין, והנה אנחנו 18 שנים אחרי ואני לא יכולה לחכות כבר לחופשת הקיץ שלנו, שלושה שבועות עם האוהל ואוטו מלא בציוד (אני יושבת ברגע זה ליד האוהל). בסוכות אנחנו גם יוצאים לקמפינג שהפך חלק מהמסורת שלנו בשמונה השנים האחרונות (תמיד מפורסם בקהילה מטיילת ומי שרוצה להצטרף מוזמן).

    התאהבתי בשינה באוהל, כולנו יחד. ליהנות מבילוי רוב היום בחוץ, יציאה לטיולים, בישול ליד האוהל (גם כשיורד גשם), משחקים. ליהנות מרעש הגשם המטפטף על האוהל, לשכב בערסל שלי ולקרוא ספר.

    אנחנו כל כך אוהבים לצאת עם האוהל שיש לנו חמישה או שישה אוהלים, כולל אוהלים קטנים ששוקלים קילו וחצי כדי לשים בתיק על הגב או באופניים ולצאת לכמה ימים, אבל אלה הם טיולים שמאטס עושה עם הילדים לבד בדרך כלל.

    מידע שימושי

    אז איך מוצאים אתרי קמפינג שיתאימו לכם? האתרים בהולנד (שנקראים פשוט kamping) מגוונים ביותר מתחלקים לקבוצות שונות: קמפינגס גדולים עם פעילויות מרובות לילדים (animatie) בסיוע צוותי בידור בדרך כלל, קמפינגס בגודל בינוני, קמפינגס שקטים וקטנים, קמפינג אצל החקלאי, קמפינגס ירוקים (קטנים ומתחשבים בסביבה), קמפינגס ללא ילדים, קמפינגס בשמורות טבע, קמפינגס של נודיסטים וגלאמפינג (קמפינג באוהלים יוקרתיים ומצוידים שהוכנו עבורכם מראש).

    אנחנו אוהבים קמפינגס קטנים בחיק הטבע ונעזרים ב”ספר הירוק” (het groene boekje) למציאת אתרים מתאימים. כיום יש לספר אתר יעיל למציאת קמפינגס.

    הנה קישורים נוספים לאתרים שמתמחים בקמפינגס קטנים:

    וכאן קישורים לאתרי קמפינג מיוחדים:

    זהו רק חלק קטנטן מהאופציות לחיפוש, מאחר שיש כאן ובמדינות מסביב כל כך הרבה אתרים שונים.

    טיפ להכנות: לזכור להתכונן תמיד לגשם (בכל זאת מדובר בקמפינג בהולנד ולא בישראל) וכדאי לסדר חלק מהציוד (כמו דברי מאכל) בקופסאות עמידות למים. והכי חשוב לא לשכוח להביא בירה לרגע שאחרי העבודה האינטנסיבית של בניית האוהל. עבודה שעלולה להתרחש בגשם כאמור…

    שיהיה לכולם קיץ רגוע וחם, מלא בטבע. ומקווה לראות אתכם באחד מהטיולים של קהילה מטיילת בהולנד.

    [adrotate banner=”55″]
  • מאסטריכט, הבירה של הדרום, המקומות שלא כדאי לפספס

    מאסטריכט היא הבית שלי כבר 16 שנה, אחת הערים העתיקות בהולנד, בירת מחוז לימבורג, שברחובותיה ניתן לפגוש שרידים מימי ראשית הנצרות וימי הביניים וסטודנטים מכל העולם. העיר שוכנת בנקודת המיפגש של הולנד עם גרמניה ובלגיה, מקום מעולה לטיולי כוכב בכל האזור, במרחק שעה לכל כיוון אפשר להגיע לכל כך הרבה מקומות, שיתאימו לכל העדפה.

    >>אדם בעקבות גורלו – טיולים בהולנד עם איזי ריידר
    >>המלצות על מסעדות עם נוף, כולל אחת במאסטריכט
    >>סופ”ש בעיירה הקרובה ואלקנבורג

    צילום: לילך חן

    העיר מלאה אטרקציות ומקומות בילויי, אלה חלק מההמלצות שלי לביקור בעיר:

    שיטוט ברחובותיה הציורים של עיר העתיקה

    צילום: לילך חן

    החלק העתיק של מאסטריכט ממוקם בצד המערבי של נהר המאס. מומלץ לשוטט ברחובות העיר העתיקה המרוצפים, ולא להסתפק רק ברחובות הראשיים. בעיר העתיקה נמצאים שרידי החומה העתיקה מהתקופות השונות (המאה ה-13, המאה ה- 14 והמאה ה- 16), שעל חלקם אפשר לטייל. שער הגיהנום (Helpoort), השער העתיק ביותר ששרד בחומת העיר הוא אחת הכניסות היפות לעיר. לשמו של השער, שהתבסס במאה ה- 18, יש מספר הסברים: אחד מהם הוא שדרכו הוצאו החולים בצרעת, הסבר נוסף הוא שהשער קרוב לסדנת הנפחים שכונו Hel, החומות והמצודה כולם שווים ביקור.  

    צילום: לילך חן

    אם התעייפתם אפשר לבחור שולחן באחד מבתי הקפה או המסעדות בכיכר הווריטהוף (Vrijthof) כיכר רומנטית והיסטורית שהיא הכיכר הגדולה ביותר במאסטריכט. אפשר לשבת על כוס בירה או יין ולהשקיף על העוברים והשבים כמו המקומיים. הכיכר המיוחדת הזו, ידועה כתפאורה לקונצרטים של הכנר אנדרה ריו, יריד האוכל השנתי של העיר the Preuvenemint, אירועי הקרנבל ושוק חג המולד Magical Maastricht. בשאר ימות השנה הכיכר היא אזור בילויי פופולרי. מסביב לכיכר ישנם מבנים היסטוריים רבים שמזכירים את התקופה בה מאסטריכט הייתה מרכז דתי ומצודה צבאית, התאטרון העירוני, מסעדות עם טרסות נעימות ובתי מלון. 

    לבקר את הגירפה, הדוב והמוסקיטר

    הפארק העירוני (Stadpark), ריאה ירוקה השוכנת מחוץ לחומות העיר העתיקה, מרחבים של דשא ופינות חמד. הפארק הוא מקום אידאלי לפיקניק, לפעילות ספורטיבית או סתם טיול רגלי. שתי נקודות ציון שאני מאוד אוהבת בפארק:

    הדב ג’ו, צילום: ריקי נודלר

    בור הדובים: אם תכנסו לפארק מרחוב Prins Bisschopssingel, תתקלו בבור הדובים (Berenkuil) מוקף בגדר גבוהה. בבור גרו דובים אמיתיים, משנת 1920 עד שנת 1993, שהאחרון בהם, ג’ו, הועבר לגן החיות בעיר Rhenen. במקומו הוצבה בבור בשנת 2001 “מכונת הנוחות האוטומטית למחצה”, יצירתו של האמן מישל הוסמן. במרכז היצירה פסל של ג’ירפה שוכבת ולידה ילדה המנחמת אותה, שמלתה של שילדה מוחלפת כל שישה חודשים, מרחוק נראית הג’ירפה אמיתית ממש. בתעלה שמסביב מוצבים פסלי שני עשר חיות שונות שנכחדו, המביטות על המבקרים בעצב, שגורם לצופה בהם לחוש אי נוחות. היצירה של האמן עוררה מחלוקת, אך היא כבר חלק קבוע מנוף הפארק. במרחק חמישים מטר משם, על גבעה קטנה, תמצאו את פסלו של ג’ו הדב, יושב על ספסל, כשראשו מורכן. הדב בעל ידי אדם, הוקדש לדובים שגרו בבור. 

    פסלו של המוסקיטר ד’ארטניאן צילום: enneafive

    פסל המוסקיטר: לא רחוק מבור הדובים מוצב פסלו של המוסקיטר ד’ארטניאן (D’Artagnan), עליו התבססו סיפוריו של אלכסנדר דיומא האב, שהידוע ביניהם הוא שלושת המוסקטרים. ד’ארטניאן שנולד בצרפת, נהרג בשנת 1673, במהלך המצור על העיר, אליה הגיע עם צבאו של המלך הצרפתי לואי ה -14. הפסל בדמותו שהוצב בפארק, הוא נקודת חובה במיוחד כשמטיילים עם ילדים וילדות חובבי סיפורי אבירים בכלל, ושלושת המוסקטרים בפרט.

    מומלץ לא לפספס גם: את המזרקה ליד החומות, ההליכה על החומות והגן האורגני (Tapijntuin).

     

    להרשמה: Activiteiten@joodswelzijn.nl

    בית הקפה בחנות ספרים היפה בעולם

    צילום: לילך חן

    אחד המקומות היפים ביותר בעיר, מקום מושלם לאתנחתא קלה עם כוס קפה משובח. בית הקפה שייך לרשת Coffee Lovers, שבבעלות חברת Blanche Dael הותיקה, להם מספר בתי קפה בעיר, אך זה היפה שבהם. בית הקפה ממוקם בירכתי הכנסייה הדומינקנית, מהמאה ה- 13. בסוף המאה ה- 18 הפסיקה הכנסייה לפעול ומאז שימשה כאורווה, מחסן, ארכיון, חניון לאופניים ועוד עד שהוסבה בשנת 2006 לחנות ספרים. המבנה שופץ והעיצוב החדש שילב את האלמנטים הקיימים – חלונות הויטראז’ הצבעוניים, ציורי התיקרה, עם מבנה המתכת שמוקם באמצע הכנסייה, ועליו מאוחסנים הספרים. באפסיס, בו ממוקם בית הקפה,  מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים. ביקור בחלק העליון של המבנה מאפשר נקודת מבט נוספת על המבנה המשופץ, מומלץ לא לוותר. החנות מככבת ברשימת חנויות הספרים היפות בעולם, תחנת חובה!

    תערוכות מתחלפות בבית הקפה, צילום: ליאור דיסטלמן

    טיולים מתחת לאדמה

    בעבר השתמשו תושבי מאסטריכט באבן גיר (Lime stone) בכדי לבנות את בתי העיר, אשר נחצבה בגבעות שמסביב לעיר. בעקבות חציבת האבן במשך שנים רבות, נוצרו מספר מערכות של מנהרות ארוכות (20,000 מערות) בתוך הגבעות, בהן ניתן לבקר במסגרת סיורים מאורגנים, המוצעים באנגלית, הולנדית וגרמנית.

    כיום ניתן לראות בכל אחת ממערכת המערות יצירות מופלאות, הכוללת ציורים, פסלים ואף חללים שלמים מקושטים. רבות מהיצירות מתארות את ההיסטוריה של העיר, ומאפשרות הצצה לעברה של העיר. מתחת לצדה המערבי של העיר קיימת רשת מנהרות אשר נוצרה במאה ה- 18. רשת המנהרות נבנתה כמערכת הגנה, שאורכה 14 ק”מ מסדרונות אלה שימשו להגנה על העיר במהלך המצור. המנהרות והמערות, שימשו כמקומות מסתור במהלך מלחמת העולם השנייה.

    רישום הדינוזאור מאסטאזור, שחי באזור, על קירות המערה, צילום: “What Lies Beneath”

    אחת ממערכות המערות המיוחדות היא The Jesuit mountain, אשר שוכנת במחצבה ישנה במערב העיר, בגבעות קאנה (Canneburg). בין השנים 1860 ל- 1960 נכנסו למחצבה אנשי חינוך ונזירים של המסדר הישועי ביום רביעי החופשי שלהם, ויצרו רישומים, ציורים, ופסלים, שהביאו לאוסף ייחודי של יצירות אמנות, ששווה מאוד לראות.

    חשוב לזכור שהטמפרטורה מתחת לאדמה היא עשר מעלות, באופן קבוע, וחשוב להצטייד בלבוש חם, ונעליים סגורות, גם בימי הקיץ.  

    מאפיית הבישופ Bisschopsmolen

    גלגל המים, המופעל ע”י זרימת המים של נחל הייקר, צילום” k1rsch

    המאפייה שוכנת בטחנת מים אשר פועלת באמצעות כח המים של נחל הייקר במרכז העיר. למקור השם של הטחנה יש גרסאות: לפי אחת הטחנה הוקמה מאה ה -7, תקופת הבישופים של מאסטריכט. גרסה נוספת גורסת שבמאה ה- 11, כאשר בעל הטחנה, הדוכס גודפרי מבוילון, השכיר חלק מרכושו, כולל הטחנה, לבישוף של ליאג’, לצורך מימון השתתפותו במסע הצלב הראשון. זה כלל את ההוראה כי הרכוש המשועבד יגיע לבישוף, במעדה והדוכס לא ישוב ממסע הצלב. הדוכס, שהיה לא נשוי וחסר ילדים, הגיע לירושלים בשנת 1099 ןנפטר שם, כך הפכה הטחנה לרכושו של הבישוף, ושמה נקבע כטחנת הבישוף.

    הטחנה, ששוחזרה בשנת 2004, משמשת לטחינת כוסמין מאז 2005. הכוסמין שנטחן בטחנה מתקבל מהחקלאים באזור. במקום פועלים בית קפה ומאפייה, בהם ניתן לרכוש דברי מאפה המיוצרים מחומרי גלם מתוצרת מקומית של חקלאי פרובינציית לימבורג. מומלץ לטעום את המאפה המקומי, Vlaai, אשר תושבי לימבורג מתגאים בו מאוד, ומגיע מילויים שונים של פירות או אורז מתוק. במקום מתקיימות סדנאות אפייה, וניתן להשכיר חדר ללילה (Bed & Breakfast).

    חזית המאפייה, צילום: m-gem is licensed under CC BY-NC 2.0

    הואפל המושלם – פינקי

    כשאורחים מגיעים אלינו, אחד המקומות הראשונים שאנחנו לוקחים אותם הוא הדוכן של פינקי (Pinky), במדרחוב הקניות הראשי של העיר (Grote Staat 2). בשנים האחרונות נפתחו שלושה סניפים נוספים של החברה במרכז העיר, בהם נמכרים גם גלידה, שוקולד ומאקרונים, אך אני שומרת אמונים לפינקי המקורי שנפתח בשנת 1985. חנות ממתקים עם 400 סוגי ממתקים מכל סוג וצבע, שגל הריח שנישא ממנה, מושך אליה את אוהבים המתוקים, ממש כמו בסרטים המצויירים. הואפל של פינקי, ואפל בגרסת ליאג’, מבצק שמרים מתוק (לעומת גרסת בריסל האוורירית), הוא אחד הדברים המנחמים והטעימים בעיר. המתכון, הסודי ביותר, מפיק ואפל עסיסי ומתוק במידה הנכונה. היום ניתן לקבל את הואפל עם תוספות שונות: מקלות שוקולד מריר שמוחדרות לתוך הואפל ונמסות מהחום, נוטלה, קצפת, גלידה. אני אוהבת את הואפל שלי נטורל, מקסימום עם קצת אבקת סוכר. מבחינתי זו נקודת חובה בעיר, אפשר גם לקחת הביתה ולחמם בטוסטר קופץ, יעידו הקופסאות שאני אורזת במזוודה לאחיינים האהובים שלי.

    תחנה קבועה עם האורחים שלנו – פינקי! צילום: ריקי נודלר

    רובע ספינקס, נקודת תצפית מרהיבה על בעיר

    ממש בצמוד למרכז העיר העתיקה, האזור המתפתח ביותר כרגע במאסטריכט הוא רובע הספינקס. אזור של מפעלי תעשייה לשעבר, כשהגדול בהם הוא מפעל הקרמיקה הספינקס. כמעט כל מבני המפעל באזור זה שייכים למורשת התעשייתית של מאסטריכט, לחלקם מעמד של אנדרטה לאומית. מאז 2019 רובע הספינקס הוא מה שמכונה ‘נקודת עוגן’ של התוואי האירופי למורשת תעשייתית. יותר מ- 100,000 מ”ר של מורשת תעשייתית, משומרת בצורה מרשימה, תוך יצירת אזור בילויים מתחדש ושוקק חיים, המציע למבקרים חוויות תרבות, קולינריה וקניות.

    BOLD Rooftop Bar תצפית מרהיבה על העיר, צילום: ליאור דיסטלמן

    אפשר לכתוב כתבה שלמה רק על הרובע הזה (אולי בעתיד), אבל אני רוצה להמליץ על שיטוט באזור של מפעל הספינקס שכיום פועל בו מלון סטודנטים, חנויות שונות והמלצה שלי BOLD – Rooftop Bar, מסעדה שממוקמת על גג הבנין. נכנסים למלון דרך הכניסה הראשית, ועולים לקומה השמינית, ברגע שנכנסים לחלל המסעדה, נפרשת העיר כולה במראה מרהיב. אפשר לשבת להינות ממשקה, יש אחלה קוקטיילים, ההמלצה שלי Time to travel, קוקטייל על בסיס ג’ין עם טוניק. התפריט מציע מנות ממטבחים שונים, אוכל משובח, שמתעדכן מידי כמה חודשים.

    הליכה לארוך ההיסטוריה של מפעל הקרמיקה, צילום: ליאור דיסטלמן

    בסיום הארוחה, כשאתם יורדים חזרה למטה, אני ממליצה לעשות סיבוב בלובי של בית המלון, להינות מהעיצוב המקסים, שנותן כבוד לעבר, ומשלב את הכלים הסיניטריים שיוצרו במפעל בחלל הלובי. ביציאה מהמלון, אם תפנו ימינה ושוב ימינה, תגיעו ל- Sphinxpassage, בו קיבלה ההיסטוריה העשירה של תעשיית הקרמיקה המקומית מקום קבוע. מעבר שאורכו 120 מטרים, כמעט 30,000 אריחים המפיחים חיים בהיסטוריה של התעשייה, מיום היווסדה על ידי פטרוס רגאוט (Petrus Regout) ממש עד לסגירת המפעל ב-  Boschstraat בשנת 2006. הטיול לאורך המסדרון מציג את ההיסטוריה של המפעל, בעשרים ושישה פרקים המספרים את תולדות העובדים, שנקראים pottemennekes (אנשי סיר) בדיאלקט המקומי,  תהליך העיצוב והייצור של המוצרים, שמוצגים לאורך כל המסלול.

    יש עוד המון מקומות מקסימים אבל זה אולי בפעם הבאה, בילוי נעים! 

  • חופי ים בהולנד – ששת המומלצים

    למי שלא מכיר ולמי שצריך תזכורת – יש דבר כזה חופי ים בהולנד! בסוף השבוע הקרוב מבטיחים לנו שיהיה חם במיוחד. זמן לרענן את מלתחת בגדי הים שלכם, לדאוג במהירות לקרם הגנה, כובע ומשקפי שמש ופשוט ליהנות. החופים אפילו מרשימים ביופיים, לרוב הם טבעיים ומעבירים תחושה של מרחב אינסופי. הרצועה רחבה מאוד, המרחק מהמים אל מקומות הישיבה גדול אבל זה גם חלק מהייחוד של החופים ההולנדים.

    הכנו עבורכם רשימה עם שישה חופים באזורים שונים, חופים שקיבלו פרסים (ברור שיש דבר כזה בהולנד…) על איכות הטבע, שמירה על ניקיון ועוד פרמטרים שונים.
    אספנו מספר שאלות נפוצות על ההתנהלות בחופים, כדי שתהיו מוכנים, וכל שנותר לכם הוא לבחור איזה חוף הכי מתאים לכם לבלות בו בסוף השבוע הקרוב (ונקווה לעוד הרבה סופי שבוע כאלו).

    השאלות הנפוצות

    1. מהי תקופת הקיץ הרשמית המוגדרת בהולנד לביקור בחופים?

    שבו טוב: מרץ עד אוקטובר! כן, כן, מרץ ואוקטובר יחד עם המעילים הם לגמרי חלק מתקופת ביקור בחוף הולנדי.

    2. האם אפשר להביא כלבים לחופים?

    תלוי לאיזה חוף. בחופים מסוימים יש כללים מנחים אותם אפשר למצוא באתרי האינטרנט. יש חופים המגבילים כניסת כלבים בימים מסוימים בשנה או שעות מסוימות של היום. בחופים מסוימים יהיה קל יותר להכניס כלבים בתקופת החורף (אך שוב יש לבדוק כל חוף לגופו).

    3. האם החופים בהולנד צפופים?

    בגדול, תלוי עד כמה חם באותו יום. יש חופים יותר פופולאריים, כמו למשל, Scheveningen שבהאג. בימים חמים החוף הזה יהיה מלא ואפילו עד אפס מקום. עם זאת, יש חופים מרוחקים יותר שם סביר להניח שתמצאו מקום לשתות בירה קרה ולהשתזף.
    טיפ: חניה, בהתאם לעמוס בחוף. לסכווינגן למשל מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית.

    4. חופים נודיסטים – יש כאלו?

    כן, אבל  לא תמצאו המון אנשים בחופים אלו ומהסיבה הפשוטה: שטלפונים ניידים אינם מותרים לשימוש בחופי הנודיסטים.

    אולי יעניין אותך גם:

    ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל…
    טירות מומלצות בהולנד
    מסעדות טבעוניות בהולנד

    חוף סכווינגן – האג 

    אם כבר הזכרנו את סכווינגן, אז נמשיך ונפתח עם החוף הפופולארי במדינה. החוף הוא ענק (במימדים הולנדים וביחס לשאר החופים במדינה). לאורך החוף יש טיילת שמלאה במסעדות וברים, מגוון חנויות. בתקופת הקיץ יש מספר פסטיבלים שמשתלבים עם הנוף הימי. בשנה האחרונה נערכו מספר שיפוצים באזור זה ונפתחה אטרקציה ייחודית של אומגת ענק !  (ראו וידאו) מקצה אל קצה של החוף. גם הגלגל הענק המפורסם ממרבית תמונות התיירות של העיר, ממוקם בחוף זה.
    השפה הרשמית בהחלט יכולה להפוך לאנגלית בשיא העונה.

    הדרך המהירה להגיע את החוף באמצעות רכב פרטי או תחבורה ציבורית >> לחץ כאן

     Hoek van Holland או בתרגום חופשי – ״הפינה הדרומית של הולנד״

    החוף ממוקם בחלק הדרומי של הולנד. אזור מרוחק ולא מוכר לתיירים, אף על פי כן הולנדים רבים מעדיפים להגיע לנפוש באזור, השילוב של מגוון הצעות לבקתות או וילות להשכרת לילה, כפרי נופש עם החוף הטבעי (או הפראי) הם אטרקציה. החוף מרושת בבתי קפה ומסעדות. בימים חמים החוף הוא להיט ובימים קרים הרוח יכולה להיות חזקה מאוד. מצפון לחוף, אם ממש תרחיקו לכת – תמצאו רצועת חוף של נודיסטים.

    בתי חוף לאורך הרצועה, ההולנדים מתים על זה
    דיונות

    Berkencosch  Zeeland, זיילנד

    לאורך רצועת החוף המשובחת של זיילנד, תוכלו למצוא מספר חופים טבעיים ושקטים. בחרנו להתמקד ב״ברקנבוס״ שמאפיין את האזור. על החוף הזה אפשר לומר בהולנדית גאה: gezellig. החוף טבעי ולא מוקף במסעדות. הרבה יותר שקט. יש אתר קמפינג באזור לאוהבי הג׳אנר. החול מאוד נעים, האזור נקי, ויש חלקים בחוף שמורשים להכנסת כלבים לאורך כל השנה. אפילו מעודדים את הכנסת הכלבים לאזור בין היתר גם באמצעות מכירת חטיפים וצעצועים לכלבים.
    אין בעיית חניה, החניה בתשלום.

    פראי, ממבט על

     

    כמה יפה, כמה פשוט

     

    Zandvoort Aan Zee, זאנדפורט

    חוף עמוס ופופולרי (״מתועש״ קצת פחות מסכווינגן) בעיקר משום שהוא רק במרחק של – 30 ק”מ מאמסטרדם, וגם קרוב מאוד לאזור האג. בימים חמים הכביש אל החוף עמוס מאוד ויש פקקי תנועה רבים. אבל… כשמגיעים אל היעד אין ספק שזו הנאה גדולה. החוף מציע 5 ק״מ של טיילת נעימה רוויית מסעדות, בתי קפה ובירה קרה תמצאו שם בשפע. טיול לאורך הטיילת בזמן שקיעה יכול להיות רומנטי במיוחד. החוף חולי ונעים, הרצועה מאוד יפה והיא גם חלק מהפארק הלאומי Zuid-Kennemerland – אפשר לשלב טיול בדיונות וביערות.
    אוהבים הרינג? מצוין. כי המאכל הפופלארי בחוף נמכר בדוכנים יעודיים בצבעי הדגל ההולנדי.

    אתם לא מבינים מה זה להיות הולנדי אם לא ניסיתם הרינג!
    חופש ומרחב בזנדפורט
    המסעדות – ככה מול השקיעה

     

    Katwijk

    רצועת החוף של Katwijk היא השראה. הטיילת אותנטית, מראה הדיונות שמול הים מצד אחר יש מגדלור שמשתלב היטב עם הנוף, כמה בתי דייגים ישנים ורחובות קסומים. Katwijk נמצאת במרחק נסיעת אופניים לא רחוק מחופיה השכנים: נורדוויק וסכווינגן. החוף הספציפי הזה קיבל מספר פעמים פרס לשמירה על איכות הסביבה.
    שימו לב: כלבים לא מורשים להכנס אל החוף בתאריכים 1 באפריל ועד 1 באוקטובר בין השעות: 9:00-19:00.



     

    Ameland, אזור האיים הצפוניים

    Ameland הוא אי צפוני השייך לרצועת איים אליהם הגישה היא באמצעות מעבורת, מדובר באיים קטנים ושקטים. אם כבר החלטתם להגיע אל האי, רצוי להזמין מקום לינה באחד מהמלונות וליהנות מהיופי והמרחב המיוחד שיש לאי להציע. המקום מרוחק ויש יגידו שמושלם לסופ״ש או אפילו חופשה קצת ארוכה יותר. האי יפה, המראה הוא טבעי ולא ממוסחר. האי זכה בפרס איכות החוף בשנת 2009. שמורות הטבע הסמוכות של Hön ו- Het Oerd הן בית לצמחים ולבעלי חיים נפלאים.
    השמורה מגנה על הדיונות במראה הטבעי שלהן עם צמחייה פראית, בין היתר גם פרחי לילך. הינשופים שעפים מצד לצד משלימים את החוויה החופית המיוחדת של Ameland. באי מבנים עתיקים, מגדלור שמהווה אטרקציה למבקרים, והכפרים ציוריים ומיוחדים.

  • פריחה אביבית – חמשת המומלצים של אפריל

    אפריל מביא עימו את הפריחה האביבית, פסטיבלים ופעילויות חוץ שכבר אפשר ממש להתחיל ליהנות מהן. והפעם: חמשת המומלצות שלנו מכרונינגן דרך אמסטרדם ועד לליידן והאג. 

    יש לכם המלצה חדשה? מוזמנים לשלוח אלינו ונפרסם גם אותה !

    בקרו בעמוד שלנו באינסטגרם !
    מחפשים דווקא אירוע ישראלי או יהודי? בדקו את לוח האירועים שלנו

    מצעד הפרחים
    10-14 באפריל
    ליידן, האג, הארלם

    מראה מרהיב של אלפי פרחים מפוסלים בצורות שונות על גבי משאיות נוסעות, בשילוב עם אנשים מחופשים ושמחים.
    המצעד יעבור באזורים: ליידן, האג והארלם

    מסלול מצעד הפרחים מרשים ונוח לצפייה מכיוון שהוא עובר בעיירות רבות. אם אתם מתכננים להיות ב Noordwijk, Voorhout, Sassenheim, Lisse, Hillegom, Bennebroek, Haarlem או במקומות רבים בין לבין, השתדלו שלא לפספס את זה!

    שיבושי תנועה:
    ביום שישי בערב ובשבת, כמה כבישים ברחבי האזור יהיו סגורים במשך שעות רבות, כדאי  לתכנן את הביקור ולהתעדכן באתר להוראות נסיעה חלופיות.

    לתאר לחצו כאן

    פסטיבל הבירה
    3-6 באפריל, כרונינגן

    פסטיבל הבירה בכרונינגן עם טוויסט: יתקייים בכנסייה. כן, כן כנסייה. פחות מתאים? בימים אלו כנסיות רבות ברחבי הולנד משמשות לאירועים שונים וגם פה,
    הכנסייה Martinikerk תארח למשך שלושה ימים את באי הפסטיבל.

    מה אפשר למצוא שם?
    מגוון עשיר של בירות, הולנדיות ובינלאומיות, מהחבית או מבקבוק. מלבד הבירות גם אניני טעם יהנו משלל סדנאות מזון ואפילות תחרות בתחום הקולינרי בין שפים שונים, מבשלי בירה ועוד.
    הפסטיבל מציע גם תוכנית של סיורים והסברים על הבירות השונות, כולל טעימות.

    לפרטים והתוכנית המלאה לחצו כאן 

    פסטיבל הסרטים Imagine 
    10-20 באפריל, אמסטרדם

    פסטיבל סרטי המדע בדיוני והפולחן חוזר גם השנה לקולנוע eye באמסטרדם.
    הפסטיבל שהחל לראשונה בשנת 1984 התפתח והשתבח עם השנים ומאירוע קטן של סוף שבוע הפך לאירוע תרבותי חשוב הנמשך על פני שבוע ימים ולעיתים אף יותר.
    הפסטיבל מציג סרטים מכל העולם, כשהרוב הגדול הינם סרטים הולנדיים.
    מי שעוד ניסה – חווית קולנועית מומלצת !
    בתוכנית כ- 70 סרטים ארוכים וקצרים הכוללים את הז’אנרים: פנטזיה, אנימה ואימה. השנה יש ארבעה נושאים שונים:

    סיפורים חדשים במשחקים 
    הנושא “סיפורים חדשים במשחקים”, בוחן סיפורים פנטסטיים המשתמשים בדרכים אינטראקטיביות של סיפורים, כגון מציאות וירטואלית ומשחקי מחשב.

    הגברים הבאים
    התוכנית המדעית, הידועה בשם “דברים הבאים”, בוחנת חזיונות עתידיים של מדע בדיוני והקבלותיהם במדע. חשבו על מאדים, גנטיקה וביולוגיה הקשורים לגיבורי-על ולדרכים אחרות שבהן המציאות משפיעה על פנטזיה ולהיפך.

    סלאש-או-ראמה
    תוכנית הלילה “סלאש- O-Rama” לא לבעלי לב חלש. מתמקדת בסרטי אימה. 

    בואו נדבר על כתבים
    מנהיגים פולחן כמו צ ‘ארלס מנסון וג’ ים ג ‘ונס יהיה בין רבים פסיכולוגית טעונים מדגיש להתמודד עם כתות ו כתות בסרטים “בואו נדבר על Sects”.

    פרטים נוספים על התוכנית ניתן למצוא באתר, כאן 

     

    שבוע המוזיאונים
    8-14 באפריל
    רחבי הולנד

    כמיטב המסורת השנתית, בשבוע השני של אפריל מוזיאונים רבים ברחבי הולנד יקיימו שבוע בו הכניסה תורשה לקהל הרחב ללא תשלום.
    במסגרת שבוע זה יתקיימו גם אירועים יוצר מיוחדים, שוברי שגרה, כמו: הופעה של לאטיפה והתזמורת, 
    ב 13 באפריל במוזיאון het Valkhof בניינמכן
    וב 14 באפריל במוזיאון אמסטרדם  

    לתוכנית זו הצטרפו כ 400 מוזיאונים, לרשימה המלאה באתר 

    תערוכת פיסול בחול
    12 באפריל ועד 2 בנובמבר
    Garderen

    פסטיבל פיסול בחול המרהיב חוזר מאמצע אפריל ועד 2 בנובמבר ! תקופה ארוכה בהחלט כדי למצוא את הזמן הראוי ליום טיול לכיוון מזרח הולנד.

    נושא הפסטיבל הוא:  טיולים מסביב לעולם. 
    אנחנו פתוחים בשנת 2019 מ 12 אפריל – 2 נובמבר 2019, מיום שני עד שבת עם הנושא “מסע ברחבי העולם”. הכניסה לפסטיבל בהתאם לקונספט תהיה עם כרטיס עלייה למטוס, ואפילו דיילות ילוו את הבאים.
    מה אפשר לראות בתערוכה?
    מבנים מפורסמים מכל העולם, ערים ומקומות מוכרים כולל איים אקזוטיים, שווקים ומוזיאונים. 
    בתערוכה תוכלו ליהנות גם מחלק מיוחד של ״עולם המים״ עם אלמנטים 

    אטרקצי הנוספת היא פעילות נחמדה בסגנון של פאזל טריוויה. ניתן להשתתף במשחק השאלות ולגלות את התשובות תוך כדי סיור.

    התערוכה תהיה פתוחה בימי שני עד שבת (ראשון סגור)
    באתר המידע מציינים כי קיימת גישה טובה לכסא גלגלים

    לפרטים נוספים לחצו כאן
    ל
    דף הפייסבוק לחצו כאן 

  • טיול לסופ”ש: מכשפות בהולנד ומה הקשר לגבינה?

    מי שטייל בהולנד בערים כמו דלפט, הארלם והורן וכמובן אמסטרדם נתקל ללא ספק בבית השקילה העתיק, ה-Waag. זהו מבנה מפואר העומד במרכז הכיכר המרכזית של העיר, או במיקום אסטרטגי אחר. כיום משמשים בתי השקילה לרוב כמסעדות בשל אופיים המיוחד ומיקומם המרכזי. בימי הביניים שימש בית השקילה לשקילת סחורות כמו גבינה וחמאה. הזכות להפעלת בית שקילה ניתנה יחד עם זכויות העיר וכך חויב כל סוחר לשקול את סחורתו עם הגעתה לעיר. כבר אז נגבה מס סחורה, כמו המע”מ המקובל בימינו.

    *עוד טיולים בהולנד? לחצו כאן*

    באמסטרדם הוא נמצא ב Nieuwmarkt ומשמש כמוזיאון וכממסעדה. בהורן הוא משמש כמסעדה וכך גם בליידן ובעיר מגוריי ניימכן

    Amsterdam, de Oude Waag
    אמסטרדם
    הורן
    Afbeeldingsresultaat voor nijmegen waag
    ניימכן

    אבל בית השקילה בעיר אאודווטר (Oudewater) מיוחד במינו – הוא משמש כמוזיאון המכשפות.

    בימי הביניים האשמה בכישוף הועלתה לעתים קרובות בשל עניינים של מה בכך – מחלה, אי הצלחה בעסקים וכו’. ההאשמה הייתה למעשה ניסיון לפגיעה בשמו הטוב של אדם, לרוב אישה, וכדי לטהר את שמו נזקק המואשם לאישור בית השקילה על כך שאינו מכשף. כך הפך בית השקילה למקור הכנסה נוסף לעיר. באותה תקופה הומתו בין 30 ל-60 אלף אנשים באירופה (בעיקר באזורים של הממלכה הגרמאנית) בשל היותם חשודים כמכשפים. כ-80% מתוכם היו נשים. רובן היו זקנות, עניות, בודדות ולפיכך חסרות הגנה. בית השקילה באאודווטר קיבל גושפנקה חוקית מהקיסר קארל הגדול והיה היחידי באירופה שהיה מוסמך לקבוע אם מישהו הוא מכשף.

    במאות ה-16 עד ה-18 נשקלו כאן נשים שנחשדו בהיותן מכשפות. משקל קל העיד על היותך מכשפה, שהרי עלייך להיות מסוגלת לעוף על גבי מטאטא! ואם היית מלאה יותר זכית בתעודת הכשר. בית השקילה באאודווטר היה ידוע בכך שתהליך השקילה בו נעשה ביושר ולמעשה לא נרשמו מקרים של גילוי מכשפות בעיר הזאת. בית השקילה באאודווטר משמש כיום כמוזיאון. ניתן לראות בו את המאזניים המקוריים משנת 1482, להישקל ולגלות אם את/ה מכשף/ה ואף לקבל תעודה המעידה על כך. במוזיאון גם תערוכה המציגה את ההיסטוריה של רדיפת “מכשפות” באירופה ופינת משחק לילדים.

    המשקל המקורי מהמאה ה-15 הוא גם אתר צילומים פופולרי (מתוך עמוד הפייסבוק של המוזיאון)

    אאודווטר עצמה היא עיר הולנדית קטנה וטיפוסית, בין אוטרכט להאג. ניתן לטייל ברחובות היפים והאותנטיים לאורך התעלות ומומלץ להכיר אותה דרך המים. שיט בתעלות (45 דקות) יוצא מה  TIP ( Toeristisch (Informatie Punt ושם גם ניתן לקנות כרטיסים. פעם בשנה חוגגת העיר את המסורת המכושפת שלה ב-Heksenfestijn, אירוע שכולל מופעי מוזיקה בכיכר העיר, דוכנים וכמובן התחפשות למכשפות (התמונה למעלה היא מהאירוע בשנה שעברה). השנה מתקיים האירוע ב-29 וב-30 ביוני.

    ומה הקשר לגבינה?

    אם ניזכר בתפקידו המקורי של בית השקילה – שקילת סחורות – נזכה להציץ במסורת ארוכת שנים של שקילת גבינות בכיכר המרכזית של העיר, של שוק גבינות בו מחיר הסחורה נקבע בלחיצת יד. בהולנד מתקיימים עדיין שוקי גבינות מסורתיים בחמש ערים, ובהן ניתן לחזות בתצוגה של שקילת הגבינות והמסחר בהן:

    אלקמאר – כל יום שישי בבוקר בחודשים אפריל עד ספטמבר.

    הורן – כל יום חמישי בחודשים יוני עד ספטמבר.

    חאודה – כל יום חמישי בבוקר בחודשים אפריל עד אוגוסט.

    וורדן – כל שבת בבוקר נערך במקום שוק גבינות אותנטי.

    אדאם – כל יום רביעי בבוקר בחודשים יולי עד אוגוסט.

    השוק באדאם (מתוך האתר הרשמי)

    הייתי ממליצה לבקר בשוק הגבינות באדאם (Edam) עיר קטנה ופסטורלית מהמאה ה-12 השוכנת על נהר האיי, מצפון לאמסטרדם. עד המאה ה-17 ידעה אדאם שגשוג כלכלי בזכות תעשיית בניית הספינות שהתפתחה בה ובשל תעשיית הגבינות המוכרת גם היום.

    אם תטיילו לאורך התעלות, תוכלו אולי לראות איך הגשרים הקטנים נפתחים ואיך שומר הגשרים רץ עם מפתח מגשרון לגשרון כדי לפתוח ולסגור. מסעדת De Fortuna היא המקום לשתות קפה ואז להמשיך בשיטוט בסמטאות העיר. אם תמשיכו לאורך רחוב voorhaven שהופך לרחוב Oorgat תגיעו לבית הקברות היהודי הקטן מן המאה ה 18.

  • טיול לסופ”ש: דיונות וים קר לסוף הקיץ

    אני מודה ומתוודה, אני מאוהבת בשמורת דרום קנמרלנד (Zuid Kennemerland). קל להבין זאת מהטיולים שכתבתי עליהם בעבר, כמו הטיול שכולל מזכרות ממלחמת העולם השנייה, או הטיול שכולל מפגש עם פרות סקוטיות ועוד חיות משונות. זאת שמורה ענקית , יפיפיה, המכילה נופים שונים ומתאימה למשפחות ולרוכבי אופניים.

    עוד הצעות לטיולים בהולנד:

    במרחק 40 דקות נסיעה מאמסטרדם, באזור שבין הארלם, איימאודן וזאנדפורט משתרע הפארק הלאומי המרשים זאוד-קנמרלנד. 3,800 דונם של יערות ודיונות מהווים בית ליותר ממאה זנים שונים של ציפורים, לטאות, צבאים, שועלים, עטלפים, ארנבות, פרפרים, פרות סקוטיות (schotse hooglanders) וביזונים הולנדיים. לאורך השמורה אפשר למצוא צמחיה מגוונת ומוגנת – הרבה עצים נהדרים לטיפוס, איריס הבר, וצמחי מאכל כגון תימין, “שום לא שום” (look-zonder-look) עם פרחיו הלבנים, מנטה, פטל, תותי בר חמודים וקטנים ועוד (זהו טיול בפני עצמו). שטחי הדיונות מהווים מקור סינון למים שאנו שותים בצפון הולנד והם מטוהרים על ידי החול.

    אני יכולה לכתוב על עוד אינספור טיולים, היום אספר על טיול מקסים לכבוד המשלב דיונות וים, אורכו בערך שלושה עד ארבעה קילומטרים בשמורת דרום קנמרלנד.

    נחנה בחניון פרנאסיה (Parnassiaweg) שליד בלומנדל, תחילת המסלול בשביל ליד המסעדה האורגנית המוליך אותנו לצד הדיונות המקסימות. לאחר בערך קילומטר (אולי קילומטר וחצי) נראה מצד שמאל מעבר דרך הדיונות לחוף הים. את המעבר נזהה באמצעות עמודי העץ המסמנים אותו.

    קצת לאחר המעבר ניצבת דיונה גבוהה המאפשרת מסתור מהרוח עבור פיקניק. אפשר לטפס על הדיונה ולהשקיף על הנוף המרהיב של הדיונות מצד אחד והים מהצד השני (וגם ליהנות כמובן מהריצה מטה).

    מכאן נרד לכיוון חוף הים ונמשיך בטיול על חוף הים עד שנראה משמאל למעלה את המסעדה.

     

    מיקום החניה המדויק:

     Parnassiaweg: aan het einde van de Zeeweg bij Bloemendaal aan Zee

    ישנם עוד אינספור מסלולים המתחילים במגרש חניה זה וניתן למצוא אותם באתר של שמורת הטבע.

    טיפ: כדאי להתעדכן באתר הפארק בנוגע לאירועים מיוחדים לילדים ופעילויות למשפחות. מחר למשל (יום ראשון) הם עורכים “טיולי חיפוש” ביער בהנחה, וגם “משלחת” לחקור את חוף הים. הלילה אפשר להצטרף למסע לילי בשמורה. פרטים נוספים.

    עוד טיפ: בפעם הבאה שהילד שלכם יבקש לרגע להרגיש עד כמה המים קרים, שמרו על מרחק.