השגרה חוזרת – ואיתה מדור ההמלצות של דאצ’טאון! שבוע המסעדות ברחבי הולנד, תערוכת פסלים במרחב הציבורי באמסטרדם, פסטיבל פנטזיה באיזור האג, מרתון ברוטרדם וליל מוזיאונים במאסטריכט.
הנחיות הקורונה החדשות שנכנסו לתוקפן בסוף חודש ספטמבר, הן אות הפתיחה לאירועים שחוזרים לשגרה מבורכת. אספנו עבורכם אירועי תרבות, ספורט ואוכל ששווה לבדוק במהלך חודש אוקטובר. לפני שאתם יוצאים מהבית אנא בדקו את הנחיות הקורונה של האירוע/המקום בקישורים שצורפו.
שבוע המסעדות הלאומי
30 בספטמבר עד 31 באוקטובר
נכון, השם מטעה, שבוע המסעדות נמשך חודשיים שלמים. חודש אחד כבר מאחורינו, אבל בגזרת חצי הכוס המלאה ניתן למצות את החודש השני והמלא!
לא פחות מ-500 מסעדות לוקחות חלק באירוע הזה בכל רחבי הולנד. זה הזמן שלכם להתנסות בחוויות קולינריות מסעירות במחיר מיוחד. מסעדות רבות מציעות תפריט הפתעה של שלוש מנות במחירים מיוחדים, החל מ- 28.50€. ברשימת המסעדות תוכלו למצוא לא מעט מסעדות עם כוכבי מישלן שמציעות ארוחת שף במחיר מופחת.
באתרתוכלו למצוא את רשימת המסעדות וההצעות המיוחדות שלהן, כמו גם קישור להזמנה.
הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכת הפסלים העירונית ARTZUID Amsterdam. זו הפעם השביעית ש- ARTZUID מציגה באמסטרדם תערוכת חוויות עם יותר מ-50 יצירות אמנות לאורך מסלול של חמישה ק”מ ברחבי zuid Amsterdam. המהדורה הנוכחית מתמקדת במעורבות, והאמנים נדרשו להתייחס ביצירותיהם לנושאים אקטואליים בוערים כמו: אקלים, שוויון, בריאות, טבע ורווחת בעלי חיים.
באתר של התערוכה ניתן למצוא מסלולים מומלצים ואף להצטרף לסיורים עם מדריכים (בתשלום).
פסטיבל פנטזיה – אזור האג
23-24 אוקטובר
אם ממש מתחשק לכם לברוח מעט מהמציאות, בואו לפסטיבל פנטזיה שמתקיים ב-De Broodfabriek in Rijswijk, ממש ליד האג. בפסטיבל תוכלו ליהנות מכל מה שקשור לפנטזיה: קוספליי, גותי, סטימפאנק, אנימה, מנגה וכו’. תוכנית האירוע מכילה מופעים מסוגים שונים, החל בנגינת נבל דרך מופעי מוזיקה ועד מלחמת אבירים. בין המופעים תוכלו לטייל לאורך דוכנים המציעים את מרכולתם: ביגוד, תכשיטים, אביזרים וחפצי נוי לבית. אם תהיו רעבים תוכלו לאכול במסעדות שמציע הפסטיבל בשטחו.
זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.
לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.
רשימת האירועים והמיקומים המלאה, כרטיסים ועוד באתר.
היי לכם. החופש הגדול כבר בשיאו; והפעם, במדור העיצוב בחרתי להמליץ על ביקור במוזיאון, ובעצם לסגור לכם את הפינה של אחלה יום כיף להורים ולילדים בחופש הגדול. בית מונדיראן הוא מוזיאון קטן ומקסים שמספר את סיפורו של האיש שצייר בקווים שחורים וריבועים צבעוניים את דרכו האומנותית. אתם בטח מזהים את ציוריו, המודפסים על כל פריט אפשרי: החל מגרביים ועד למגבות לים. אפילו מעצב האופנה איב סאן לורן, שכבר בגיל 5 התאהב בציוריו של מונדריאן, החליט להקדיש לו מיני קולקציה של שמלות קוקטייל, כמחווה לרעיונות היצירתיים, והעקרונות האומנותיים שעימם הזדהה.
להרשמה: Activiteiten@joodswelzijn.nl
כדי להפוך את הביקור במוזיאון למהנה, כתבתי הקדמה קלה ושימושית, ובה אפרוש את סיפורו של האומן, מלווה בהסברים ופרשנויות למושגי יסוד באומנות. מזמינה אתכם לעשות קפה, לקרוא, ולגזור לשימוש בעת הצורך…
המשקפיים של מונדריאן הפכו ברבות השנים גם הן לאייקון
פיט מונדריאן, האומן ההולנדי המפורסם, נולד בעיר Amersfoort לפני כ- 150 שנה. בניין המוזיאון הוא למעשה הבית בו גדל. כיף להסתובב במוזיאון, ולהביט דרך החלונות הגדולים בתעלה ממול, בעצים המשתנים עם עונות השנה, בעננים המשתנים עם חלוף השעה, ולדמיין איך הילד פיט היה חולם בהקיץ. איך מתוך העיירה הקטנה גדל מנהיג של מהפכה, שהתחוללה בעולם הציור, העיצוב והאדריכלות. פיט נולד למשפחה קלוויניסטית, ונוקשות היוותה בסיס משמעותי באומנות אותה ייצר. בתחילת דרכו למד ציור קלאסי באקדמיה, והרבה לצייר תמונות נוף, טבע דומם ופורטרטים בהזמנה. זוהי התקופה שבה צייר למעשה ציורים פיגורטיביים, כלומר ציורים המתארים דבר הקיים בטבע, כמו אגס, אישה או שדה פרחים; figure = דמות.
בשנת 1905 ביקר מונדריאן בתערוכת ציורים של ואן גוך ההולנדי, והושפע ממנה מאד. ואן גוך השתייך לזרם האימפרסיוניסטיהמאוחר. אימפרסיוניסטי מלשון Impression = התרשמות. ואן גוך צייר את התרשמותו מהטבע, והמציא טכניקה חדשה בכדי לבטא את הרשמים שלו בציור. כשאנו מביטים בשדה פתוח, גם אם נדמה שאף ציפור לא עפה, ושום מכונית לא עוברת, עדיין מתרחשת תנועה עדינה: החיטה שזזה ברוח, העלים של העצים מרשרשים קלות, השמש מרצדת על התבואה, העננים שבשמיים. הכל למעשה נמצא סביבנו בתנועה מתמדת. את התנועה הזאת הצליח ואן גוך לתאר במשיכות מכחול קצרות ומרובות על גבי הקנבס. הריצוד שנוצר מצליח לייצר סוג של תנועה בעיניים, ולהמחיש את התנועה במציאות. למעשה טכניקת הרישום הזו היתה אבן הפינה בתהליך של פירוק הדימוי המוכר, ה- figure, והפיכתו לציור צורני, גאומטרי.
עונת הריבועים
1910: מונדריאן מצייר שדה
הביקור בבית מונדריאן מתחיל בסרט משגע: ציורים של מונדריאן מוקרנים על מספר מסכים, כמו מרכיבים ציור אחד ענק. התמונות מתחלפות במהירות, מלוות במוזיקה וכובשות אותנו הצופים במחול של צבעים, צורות וקווים, מבוגרים וילדים כאחד. זהו רעיון מבריק של המוזיאון לדבר אלינו את שפת המוזאון, ולספר את כל מה שתיארתי כאן למעלה במילים, באופן אחר. בעצם, להפעיל עלינו את הקסם הזה שקוראים לו: אומנות.
אנו זורמים בתוך מסע בזמן ללא מילים, וחווים את השינויים הגרפיים שעוברים על מונדריאן. כמו ואן גוך, גם הוא ניגש לצייר טבע. אנו מביטים בציוריו, ומאד ברור לנו שאנו מביטים כעת בשדה פרחים צבעוני ושמיים תכולים. והדבר המעניין הוא שאין בציור ולו פרח אחד.
1919: מונדריאן מצייר שדה
כעשור אחרי, מצייר מונדיראן שדה נוסף, צבעוני ומרהיב לא פחות. גם כאן לא מופיע אפילו פרח אחד. בעשור הזה שחלף בין 2 ציורי השדות הללו, הספיק מונדיראן לנסוע לפריז ולהיחשף לגדולי האמנים המודרניים שפעלו בשדה האומנות דאז (פיקסו, למשל). גם הם ניסו להתמודד עם הרעיון של כיצד להביע, לתאר ולצייר שינויים בזמן ובמרחב, דרך ציור דומם (קוביזם, למשל). מלחמת העולם הראשונה החזירה את מונדריאן הביתה, להולנד. בשנים אלה עסק פחות בציור. מונדריאן חבר לקבוצה של אמנים הולנדים, ויחד בילו ימים רבים בהעלה על הכתב, וניסוח של התאוריות שלהם ל”ציור החדש”. בשנת 1917 הם מחליטים להקים מגזין, בו יפרסמו את המסקנות המהפכניות שלהם, שיהפוך עם השנים לזרם חדש באומנות, הנקרא: DeStijl, ה-סטייל.
העולם החדש שהמציא כבש את מונדריאן בכל אספקט של חייו. במוזיאון טיילנו בתוך שחזור מדוייק של הסטודיו של מונדריאן בפריז. החלל מינימליסטי: קירות לבנים, והרהיטים ההכרחיים בשביל לחיות. נדמה שמונדריאן השתמש בקירות ביתו כקנבס ענקי לבן ותלת מימדי, עליו צייר ריבועים בצהוב, אדום ואפור. כאילו כך איפשר לעצמו לטייל בתוך הציורים שלו, ולבחון את המושגים החדשים אליהם שאף: איזון דרך צמצום. יש לזכור שבאותה תקופה “הבית” ברחבי העולם התקלף מקישוטים: באנגליה נפטרו מטפטים, והחלו לסייד את הקירות בלבן. גם בהולנד זנחו את המורשת של העיטורים הכחולים מבית היוצר של דלפט Delfts Blauw, שהיו פופולרים במיוחד כאריחים מסביב לאח, או צלחות המקשטות את קירות המטבח. מדהים לגלות איך התאוריה הקיומית הזאת שהתחילה את דרכה לפני כ- 100 שנה, כה רלוונטית לימינו. למשל, תאוריות אקולוגיות בנות זמננו המעודדות צמצום של צריכה על מנת להגיע לאיזון בחיי אדם לצד טבע.
ניכר שמונדריאן העריך את הצמצום בחפצים, כמו גם הצמצום באמצעים בעזרתם צייר. בנוקשות האופיינית לו הוא החליט לצייר רק קווים ישרים, רק על רקע לבן, ובין לבין הוא פיזר ריבועים או מלבנים צבועים רק בכחול, אדום או צהוב. גם כאן נדמה שמדובר בניצנים של עוד רעיון מהפכני, בניסיון הראשון לקודד: הרעיון שעולם שלם מיוצג באמצעות כמה פרמטרים בודדים: היום זה 1/ 0; אז זו היתה זווית של 90 מעלות…
ניו יורק, ניו יורק
לרוץ בתוך ציור
שנתיים אחרי הקמת De Stijl, הצטרף אל התנועה Rietveld ההולנדי, שבהמשך תכנן על פי עקרונות התנועה את כסא ריטוולד המפורסם ובית שרודר. ביקור בבית שרודר שבאוטרכט מספק הצצה מעניינת לרעיונות התנועה, כמו טיול בתוך ציור.
באותה תקופה במקביל, הוקמה בגרמניה תנועה המזוהה עם אותם העקרונות, אותה אתם מכירים בשם באוהאוס (Bauhaus). התנועה נוסדה בעידודה של ממשלת גרמניה, שביקשה לעודד בסיום מלחמת העולם הראשונה את אזרחי המדינה המיואשים, ולהעניק להם תחושה של התעוררות, תקווה וחדשנות בתחום החברתי, התרבותי והתעשייתי. על רקע התמודדות ממשלות ברחבי העולם כיום עם משבר הקורונה, מיזם כזה נשמע כמעט אוטופי; שלא נאמר עתידני: הקמת מוסד אקדמי, שיקנה השכלה ומקצוע בפועל לתלמידיו, תוך דגש על שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
באופן אירוני, בשנת 1933 סגרה ממשלת גרמניה את בית הספר, תחת שילטונו של היטלר, בטענה שהוא חותר להיות מהפכני מדי. גם מונדריאן הפך לנרדף על ידי השלטונות הנאצים, ומצא את עצמו במנוסה עד שבשנת 1940 הגיע לניו יורק.
כשמונדריאן הגיע לניו-יורק הוא הרגיש בשמיים! הגריד של מנהטן היה מימוש פיסי של רעיונותיו האומנותיים: רחובות ארוכים מסודרים במאונך לשדרות, מנוקדים בקוביות של בניינים, ובינהן מסתובבות המוניות הצהובות. או אז מקבל סיגנונו האישי שינוי: מתוך המסגרות הנוקשות והגאומטריה הקפדנית, מצליח מונדריאן להפתיע עם קומפוזיציה תוססת, שכמעט מאיימת לפרוץ את מרחב הציור, כזו שמצליחה לעורר בנו שמחה והתרגשות.
יום כיף, לסיכום
Amersfoort ביום שמש
הביקור בבית מונדריאן מותאם מאד לילדים, מלווה בהמון חוויות אינטרקטיביות. בסוף המסלול מחכה הפתעה חמודה: קיר גדול לילדים, ובלוקים של לגו בצבעי “מונדריאן”, המאפשרים לכל ילד לגלות את המונדיראן הקטן שבו. כמובן שאי אפשר לוותר על שיטוט בחנות המוזיאון, והכי חשוב שיטוט באמרספורט הציורית. ממליצה במיוחד לרדת מרחובות הקניות הראשיים, ולשוטט גם בין הרחובות הקטנים, ולהציץ לתוך הבתים היפים.
היום אני רוצה לכתוב לכם מאמר קצת שונה ולשתף קצת עליי ובמעט מהדברים שאני אוהבת בכל הקשור בעיצוב וארכיטקטורה כאן בהולנד.
הגעתי להולנד לפני כמעט 25 שנים, לא עלה בדעתי שאהיה אדריכלית פנים, חשבתי שאהיה פסלת בזכוכית או מעצבת אופנה. גדלתי בארץ ובואו נודה, רוב הבניינים בישראל לא מעוררים השתאות או את יצר הדמיון ולפני 25 שנים, על אחת כמה וכמה.
מה שמשך אותי במיוחד פה בהולנד, היתה הצבעוניות. אם בישראל רוב הבתים היו מסויידים בצבע לבן מבפנים ומבחוץ או מצופים באבן בהירה, כאן, הקסים אותי השוני, הצבעוניות והצורות השונות. התרשמתי מחזית הבתים, הבנויים בעיקר מלבנים ורובם בגוונים אדמדמים וכשמטיילים ברחובות, מביטים ורואים צבעים רבים נוספים ואלמנטים מיוחדים והצבעוניות קיימת גם בתוך הבתים פנימה.
כשאמרתי לבן זוגי ולאביו, שגם הוא אדריכל פנים, שאני רוצה לצבוע את קירות ביתנו בצבע לבן, הם פשוט הזדעזעו! והסבירו שזה צבע קר ולא מתאים למגורים. היום כשאני נכנסת לאינסטגרם אני שואלת את עצמי לאן נעלמו הימים האלה?
פה התעוררה נפש הפסלת שבי, שראתה את האפשרויות הטמונות באדריכלות ומה שמשך והקסים אותי, היתה האפשרות לעבוד עם כמות בלתי מוגבלת של חומרים. לא רק זכוכית, לא רק חימר אלא קשת רחבה ומתחדשת של חומרים. אין לכם מושג כמה זה הלהיב אותי. אבל זאת היתה רק ההתחלה ועם השנים כשנחשפתי לזרמים של אומנות משנות העשרים והשלושים ובמיוחד לזרם הנקרא דה סטייל מצאתי את עצמי בעולם חדש וקסום.
אז מה זה הזרם הזה?
דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: ‘הסגנון’) היתה תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד.
הקבוצה ניסתה ליצור אידיאל של הרמוניה וסדר. הם דגלו באמנות מופשטת וטהורה מתוך מגמה לצמצום כל אובייקט עד לצורה ולצבע הטהור. עקרונות התנועה היו השימוש בקווים אנכיים ואופקיים בלבד ושימוש בצבעי היסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור). הקשר בין הקו והצבע היה בדרך כלל: קו אופקי – כחול: כמו קו האופק של הים, קו אנכי – צהוב: כמו קרני השמש הניצבות לאדמה, שחור ולבן כצבעים נייטרליים העוזרים לקומפוזיציה ואדום כצבע מיוחד. אתם בטח מכירים את העבודות של מונדריאן מהתקופה הזו אבל אני דווקא התאהבתי בחריט ריטפלד שהתבלט בקבוצה בתחום העיצוב והאדריכלות. עבודותיו, היוו את הפרשנות התלת-ממדית של דה סטייל והדגישו את הקו והמישור העצמאיים במרחב ולא את הנפחיות והמאסה.
כיסא בעיצובו של חריט ריטפילד בסגנון “דה סטייל”
אז מה משך אותי כל כך בעבודות שלו? זה לא רק הצבעים! יש עוד אלמנט שאני מאוד אוהבת באומנות. בציור אני הכי אוהבת את הסגנון הסוריאליסטי, כל פעם שאת.ה מסתכל.ת את.ה מגל.ה אלמנטים חדשים שלא ראית לפני. אם תרצו, אספר לכם בפעם אחרת על אהבתי ל M.C Escher.
בשאר תחומי האומנות אני אוהבת עבודות דינמיות, שאינן סטטיות. אם מסתכלים או מזיזים אותן הן משנות צורה. אולי כבר שמתם לב לזה אם קראתם את המאמר שלי על רהיטים פונקציונליים. זו גם אחת הסיבות מדוע אני כל כך אוהבת זכוכית, היא משנה פנים כל פעם שמסתכלים עליה מזווית או תאורה שונים.
חריט ריטפלד היה הראשון שיצר חללים כאלה. המאסטר פיס שלו היה בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröderhuis)שנבנה באוטרכט ב-1924 עבור לקוחה בשם טרוס שרדר (Truus Schröder), שהזמינה את הבית עבורה ועבור ילדיה. היא ביקשה שהבית יהיה במידת האפשר ללא קירות פנימיים.
את קומת הקרקע ניתן עדיין לראות כ”מסורתית” – מטבח ושלושה חדרי שינה המסודרים סביב גרם מדרגות מרכזי. הקומה השנייה, היא זאת ששינתה את פני ההיסטוריה והשפיעה על סגנון האדריכלות עד ימינו, במקום אוסף סטאטי של חדרים יש חלל פתוח, דינמי ומשתנה. אזור המגורים הוא חלל פתוח גדול, שהאזור היחיד בו המוקף קיר הוא חדר האמבטיה והשירותים. במטרה לחלק את החלל לחדרים הוקמה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים. כאשר כל המחיצות סגורות מתקבלת קומה ובה שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וסלון. בין מצב זה לבין המצב הפתוח לחלוטין ישנם צירופי מחיצות שונים רבים מאוד, שלכל אחד מהם חוויית חלל שונה.
בית ריטפלד שרדר: חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים
חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים המנותקים בכוונה זה מזה ונראים כגולשים זה על פני זה – המטרה היא למנוע תחושה של מסה תלת ממדית במבנה, ולהגדיר גם את חללי הפנים בעזרת המישורים והקווים בלבד. לכל רכיב כזה, בהתאם למאפייני “דה סטייל”, צורה, צבע ומיקום מדויק משלו. כתוצאה מכך התאפשרה יצירתן של כמה מרפסות. הצבעים נבחרו במטרה לחזק את תחושת הפלסטיות של החזיתות – משטחים בלבן ואפור, משקופים ומסגרות בשחור ואלמנטים קווים שונים בצבעי יסוד.
חייבת לציין שלמרות האיכויות האדריכליות שלו, אני שותפה לדעת אלה החושבים שהמיקום של המבנה לא אופטימלי ביחסו עם סביבתו; הבית נבנה במרכז שכונה עם בתים בסגנון מסורתי ואחיד וחלקו האחורי צמוד בקיר משותף לאחד מבתים אלו. צורתו של הבית משתלבת באופן חסר הרמוניה ואף צורם ולדעתי היה ניצב הרבה יותר טוב במקום פתוח.
אם לא ביקרתם עדיין בבית הזה, אני מזמינה אתכם לשים אותו ברשימת must visit, גם אם אתם לא אומנים אני מבטיחה לכם שהוא ישאיר בכם רושם בלתי נשכח.
ואם אתם רוצים לבקר בעוד בנין שלדעתי ללא ספק קיבל את השראתו מהטכניקה של ריטפלד, זה בניין הספריה בטילבוך הנקרא LocHal וזכה גם הוא בפרסי אדריכלות. זהו האנגר ישן לקטרים, שהוסב לספרייה, ובין יתר פרטי האדריכלות המרשימים, מחלק את החללים בעזרת מסכים ענקיים בצורה דינמית.
זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.
לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.
.jpg){kind=link}