Just another WordPress site

Tag: אטרקציות ובילויים

  • אטרקציות אוקטובר: אוכל, מרתון וליל מוזיאונים

    השגרה חוזרת – ואיתה מדור ההמלצות של דאצ’טאון! שבוע המסעדות ברחבי הולנד, תערוכת פסלים במרחב הציבורי באמסטרדם, פסטיבל פנטזיה באיזור האג, מרתון ברוטרדם וליל מוזיאונים במאסטריכט.

    הנחיות הקורונה החדשות שנכנסו לתוקפן בסוף חודש ספטמבר, הן אות הפתיחה לאירועים שחוזרים לשגרה מבורכת. אספנו עבורכם אירועי תרבות, ספורט ואוכל ששווה לבדוק במהלך חודש אוקטובר. לפני שאתם יוצאים מהבית אנא בדקו את הנחיות הקורונה של האירוע/המקום בקישורים שצורפו.

    שבוע המסעדות הלאומי

    30 בספטמבר עד 31 באוקטובר

    נכון, השם מטעה, שבוע המסעדות נמשך חודשיים שלמים. חודש אחד כבר מאחורינו, אבל בגזרת חצי הכוס המלאה ניתן למצות את החודש השני והמלא!

    לא פחות מ-500 מסעדות לוקחות חלק באירוע הזה בכל רחבי הולנד. זה הזמן שלכם להתנסות בחוויות קולינריות מסעירות במחיר מיוחד. מסעדות רבות מציעות תפריט הפתעה של שלוש מנות במחירים מיוחדים, החל מ- 28.50€. ברשימת המסעדות תוכלו למצוא לא מעט מסעדות עם כוכבי מישלן שמציעות ארוחת שף במחיר מופחת.

    באתר תוכלו למצוא את רשימת המסעדות וההצעות המיוחדות שלהן, כמו גם קישור להזמנה.

    אולי יעניין אותך גם:

    צמחונות – זה בטבע שלנו
    שירים מכאן: הבחירה של רפי – ארצם של
    למידע על אירועים בהולנד, הכנסו ללוח האירועים של דאצ’טאון

    ARTZUID Amsterdam – תערוכת פסלים

    עד 17 באוקטובר

    צילום: לילך צדיק

    הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכת הפסלים העירונית ARTZUID Amsterdam. זו הפעם השביעית ש- ARTZUID מציגה באמסטרדם תערוכת חוויות עם יותר מ-50 יצירות אמנות לאורך מסלול של חמישה ק”מ ברחבי zuid Amsterdam. המהדורה הנוכחית מתמקדת במעורבות, והאמנים נדרשו להתייחס ביצירותיהם לנושאים אקטואליים בוערים כמו: אקלים, שוויון, בריאות, טבע ורווחת בעלי חיים.

    באתר של התערוכה ניתן למצוא מסלולים מומלצים ואף להצטרף לסיורים עם מדריכים (בתשלום).

    פסטיבל פנטזיה – אזור האג

    23-24 אוקטובר

    אם ממש מתחשק לכם לברוח מעט מהמציאות, בואו לפסטיבל פנטזיה שמתקיים ב-De Broodfabriek in Rijswijk, ממש ליד האג. בפסטיבל תוכלו ליהנות מכל מה שקשור לפנטזיה: קוספליי, גותי, סטימפאנק, אנימה, מנגה וכו’. תוכנית האירוע מכילה מופעים מסוגים שונים, החל בנגינת נבל דרך מופעי מוזיקה ועד מלחמת אבירים. בין המופעים תוכלו לטייל לאורך דוכנים המציעים את מרכולתם: ביגוד, תכשיטים, אביזרים וחפצי נוי לבית. אם תהיו רעבים תוכלו לאכול במסעדות שמציע הפסטיבל בשטחו.

    כרטיסים, תוכניה ועוד באתר.

    מרתון רוטרדם

    23-24 באוקטובר

    זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.

    פרטים נוספים באתר.

    ליל מוזיאונים – מאסטריכט

    22 באוקטובר

    לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.

    רשימת האירועים והמיקומים המלאה, כרטיסים ועוד באתר.

  • נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים – חלק שני

    לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק שני:

    נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים – חלק ראשון

    בית קפה ידידותי לילדים

    מורן אביב דביר: אני ממליצה על Café du Midi – בית קפה מתוק ופסטורלי בפאתי דלפט עם אחו קטן ומקסים ובו עיזים כבשים ותרנגולות החיים בשמחה והילדים מוזמנים להיכנס ללטף ולשחק עם טרקטור ובית מעץ. בזמן שהמבוגרים יושבים בנחת עם בירה צוננת הילדים משחקים ומשתוללים ממש ממול וקרוב. Win win. ממוקם במרחק 10 דק’ רכיבת אופניים  מלב העיר דלפט (בחמישי ושבת יש שוק משמח בכיכר העיר, אז אולי שווה לשלב). יש חנייה צמודה לבית הקפה וכדאי להזמין מקום מראש. 

    כתובת: Noordeindseweg 70, 2645 BC Delfgauw

    טלפון: 31152157469+

    אולי יעניין אותך גם:

    אפרת גומא: לא רחוק מתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם, ב-NEMO, מוזיאון המדע, נמצאת אחת הנקודות הכי שוות בעיר. Nemo Roof – מדובר על מסעדה, קפיטריה למעשה, שממוקמת על הגג המשופע של המבנה הירוק והחריג בצורת ספינה. לא מדובר פה על איזו הברקה קולינארית, אלא על רחבה גדולה, ‘כיכר’ כהגדרת האדריכל. נעים לשבת בה, לנשנש משהו, להתעמק באובייקטים שמפוזרים מסביב (שהם חלק מתערוכה שנקראית Energetica). אפשר להשתכשך במי המפל המלאכותי, ולהרגיש קרוב לשמיים. יש פה גם הזדמנות לראות את העיר מזווית פחות שגרתית.
    הכניסה לגג של NEMO היא ללא תשלום, ישירות ממפלס הרחוב. אם אתם מבקרים במוזיאון אפשר גם להגיע לגג מתוך הבניין עצמו. עקבו אחר השילוט מהרחבה שמול הכניסה למבנה.
    כתובת: Oosterdok 2, 1011 VX Amsterdam

     

    טיול ביער – ברגל או באופניים

    איתי בלייר: ההמלצה שלי היא BUITENPLAATS LEYDUIN, זהו יער יפה שנמצא ב VOGELENZANG שנמצא מסביב לאחוזה, הגנים הישנים ומבנים שונים שלה. השביל ליער עובר דרך אחו פתוח, בו רועות כבשים לפעמים. יש מספר מסלולים (להולכי רגל ולרוכבי אופניים) באורכים שונים, כולם קלים להליכה, יש לשים לב שבחלק מהמקומות סימוני השבילים מוסתרים על ידי הצמחיה, ולכן כדאי להוריד מפה מראש.

    במקום יש מסעדה חמודה בלב הטבע. זהו מקום נעים וירוק בקיץ, ויפה במיוחד בסתיו.

    גלריות לאומנות בהאנגרים

    דוד גולק: אני ממליץ על מסלול המשלב מספר הנאות: מאחורי תחנה מרכזית באמסטרדם עולים על מעבורת (בחינם) לכיוון NDSM (המעבורת הכי שמאלית) ושטים במשך כעשר דקות מהנות ומעניינות עד לתחנת ההגעה. מהמעבורת נשקף נוף רחב ידיים יפה ומעניין על שתי גדות נהר ה- IJ. לקראת סיום השייט ניתן להשקיף מדרום לכיוון אזור הנמל התעשייתי של אמסטרדם, המרשים בגודלו והיקפו. מצפון ניתן להתרשם מהאזור האלטרנטיבי של אמסטרדם (האנגר אמנות עצום עם גלריות וסדנאות, כפר אמנים, קירות גרפיטי ענקיים, סירות מפרש ישנות ופעילות, מסעדות באווירה שונה ועוד). ניתן בקלות לבלות שם לפחות חצי יום ויותר. מתאים ליחידים, משפחות וילדים. 

    קפיצה קטנה לישראל

    ריקי נודלר: אחד הדברים שאני מאוד מתגעגעת אליהם הוא ארוחת בוקר ישראלית בשמש. במאסטריכט נפתחה מסעדת קינג ג’ורג, מסעדה ים-תיכונית עם ארוחות בוקר נפלאות כמו בארץ, אפשר לבחור שקשוקה או חביתת ירק, שמגיעים עם סלטים וממרחים – יופי של התחלה ליום. שארבל, השף של המסעדה, מכין חומוס אלוהי, פלאפל ירוק ופריך, סלטים נהדרים, עראייס, קבב, מג’דרה עם סלט ירקות קצוץ, עלי גפן, קובה מטוגן בשרי או צמחוני ועוד. אפשר לשבת בחוץ, על הטרסה, להנות מכוס קפה שחור או בירה גולסטאר, ולהרגיש ישראל לרגע. ואל תוותרו על הכנאפה!.

    כתובת: Ambyerstraat-Noord 44, 6225 EE Maastricht

    חוף על גדות אגם

    ליהי אנגלסמן: מבחינתי כל עוד יש ימים שמשיים הבילוי המועדף עליי הוא בים או באגם עם תיק מוכן מראש עם כל טוב: פירות ונשנושים, כדור, שמיכה ושתייה. לא מזמן מצאנו במקרה לחלוטין “בריכה טבעית” באיינדהובן. שם גילינו Ijzerenman חוף מלאכותי עם אגם, מסעדה, דוכן צ’יפס, שירותים מסודרים, אזור ישיבה ודשא, נדנדות, ודק עם אפשרות לקפוץ לאגם. הכניסה לחוף עולה 4.5 יורו לאדם. מתאים למשפחות, זוגות או יחידים שמחפשים יום קיצי רגוע. מומלץ בחום!

    כתובת: Boslaan 49, 5263 NX Vught

     

    תמונה ראשית: “Blijburg – Busy September beach” by CharlesFred is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

     

    [adrotate banner=”55″]

  • עברית ברחוב ההולנדי

    לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בניימכן

    השפה היא אחד הדברים הראשונים המשפיעים על תיירים בארץ זרה. את מסתובבת כמו אליס בארץ הפלאות. הכל זר, שונה, לא תמיד מובן ולעיתים מוזר. כתיירת זה יכול להיות מהנה ואף משעשע, אך כמהגרת בארץ זרה החוויה מקבלת מימד שונה. התחושה של עליסה בארץ הפלאות מתפוגגת כעבור מספר חודשים, ארץ הפלאות הופכת לארץ היום-יום ואת צריכה ללמוד להסתדר.

    אני זוכרת את עצמי מתהלכת ברחובות העיר, שומעת סביב אנשים מדברים ולא מבינה דבר. שלטי החנויות זועקים לעברי מילים ארוכות בלתי ניתנות לפענוח, שמות הרחובות לא מעוררים בי שום קונוטציה והאנגלית לא מספקת כדי ליצור קשרים אמיתיים. תחושת זרות, ניכור ואי שייכות היו המוטיבציה להחלטה שלי ללמוד הולנדית ברמה גבוהה.

    ככל שההולנדית שלי הלכה והשתפרה וככל שתחושת הזרות הלכה ופחתה, הלכה וצמחה לה תופעה חדשה: כל זיהוי של סממן יהודי/ישראלי במרחב הציבורי ובנוף העירוני עורר בי שמחה עולצת. לשמע עברית בפארק המקומי בניימכן נעצרתי ובהיתי בפליאה במשפחה שישבה על הדשא לפיקניק. לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בעיר מושכים את עיני גם בפעם האלף כשאני חולפת לידם . שלט בהולנדית עליו השם “פתח-תקווה’” מיד תופס את עיני ומעורר סקרנות.

    אולי יעניין אותך גם:

    חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
    קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
    להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

    עברית בתיכון ההולנדי

    אם תרימו את הראש ותפקחו את העיניים כשאתם הולכים ברחוב בעיר הולנדית גדולה, יש סיכוי טוב שתיתקלו באותיות עבריות ובסמלים יהודיים. בואו נצא למסע בהולנד ונזהה את הסממנים היהודיים במרחב בהשראת הספר “עברית ברחוב” (‘Hebreeuws op Straat’). את הספר ערך פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם. במשך שנים ארוכות עסק פרופסור ואן דר היידה בהקניית השפה העברית העתיקה והמקראית לסטודנטים, וכיום כשהוא בפנסיה הוא עוסק בתרגום ספרות קלאסית מודרנית מעברית להולנדית. בין השאר, הוא מתרגם את סיפורי ש”י עגנון, מנדלי מוכר ספרים ואורי ניסן גנסין.

    פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם

     

    פרופסור ואן דר היידה שמח לשוחח עמי על הספר, על עבודתו, ועל הסיבה למשיכתו לשפות שמיות ובכלל זה עברית.

    “כבר מילדות נמשכתי לשפות שונות. כילד טיילתי הרבה עם הוריי במקומות שונים בעולם. אני זוכר שביקרנו באפריקה ושם ראיתי לראשונה כתובת בשפה הערבית שמשכה את תשומת לבי. העתקתי את המילים על פיסת נייר ואחר כך ניסיתי לפענח את משמעותן. בתיכון (גימנזיום) היתה אפשרות ללמוד שפות עתיקות וגם עברית וכך נחשפתי לשפה. ההתעניינות שלי בשפות הלכה וגדלה ונרשמתי ללימודי שפות שמיות באוניברסיטה. על הקהילה היהודית ועל תולדות העם היהודי לא ידעתי אז כמעט דבר. רק כסטודנט התחלתי ללמוד על ההיסטוריה של היהודים ועל היהדות.

    את צודקת בכך שאני שונה בנוף האקדמי בתחום הזה. רוב הקולגות שלי הגיעו משני עולמות תוכן – התיאולוגי או היהודי. הסטודנטים רובם (אם כי יש יחסית מעט) באים או מרקע כנסייתי, או מרקע יהודי גם אם בעברם הרחוק, או כאלה שפשוט רוצים ללמוד שפה”.

    ומדוע נמשכת אתה לעברית?

    “השפה העברית מכילה בתוכה את כל ההיסטוריה של העם היהודי וניזונה מהשפעות שונות כמו התלמוד והיידיש. מרתק אותי ללמוד על הדינמיות של השפה, על איך היא נשמרה לאורך אלפי שנים ועל כך שהוחייתה בארץ ישראל. לצערי השליטה שלי בשפה המדוברת לוקה בחסר ואת שפת הרחוב אינני מכיר כלל. העובדה שהעברית היא שפה חיה ודינמית משמחת אותי”.

    פרופסור ואן דר היידה שימש גם כעורך כתב העת א”ב (Alef Beet) של האגודה לקידום העברית בהולנד (Vereneging Hebreeuws). כן, יש דבר כזה. האגודה מוציאה לאור את כתב העת פעמיים בשנה, והוא מיועד לחובבי השפה העברית, מהאקדמיה ומחוצה לה. בחגיגות עשרים שנה לארגון הם הוציאו לאור ספרון שעסק במופעיה הכתובים של השפה העברית ברחוב ההולנדי. צוות של שבעה גמלאים שיתף את כל חברי הארגון במציאה ותיעוד של כתובות עבריות בהולנד וכך נולד הספרון הזה שיצא לאור בשנת 2010.

    בואו נצלול את תוך הספרון ואל הדוגמאות המעניינות שבו.

    ניתן לחלק את הכיתוב בשפה העברית בהולנד למספר סוגים, רובם קשורים לעבר של הקהילה היהודית. נתייחס לכתובות עבריות על גבי חזיתות בתי כנסת ושערי בתי קברות, אנדרטאות, וקבוצה קטנה של מופעים אחרים ויוצאי דופן.

    בית הקברות Vierlingsbeek

     

    השער האחרון

    גם בכניסה לבתי קברות יהודיים יהיה לעתים קרובות כיתוב בעברית משולב בשער. בבתי קברות בהם יש גם מבנה, יופיע כיתוב בעברית גם על חזית המבנה (בית טהרה). הכיתוב יהיה גם הוא ציטוט מתאים מהתנ”ך.

    “קָטֹ֣ן וְ֭גָדֹול שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו” (איוב, ג’, י”ט)

    בית הקברות בכפר פירלינגסבייק שבצפון ברבנט Molenweg Vierlingsbeek

    בשער דוגמת מגן דוד ולצדו כתובת בעברית: “עיני עיני ירדה מים על אלה שנסחבו מביתם וימותו מזנאים ומשדדים”.

    כתובת מבית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד

     

    עוד מופע שאינו מופיע בספר (ואליו הגעתי בזכות חברתי נורית סמפסון) הוא אבן חזית של בית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד בחצר הטירה במקום. בקיר הוטבעו אבני חזית בעלiת משמעות היסטורית מקומית. פרופסור ואן דר היידה שמח לשמוע על כך וקיבל ממני את המידע כדי להוסיפו באתר כהשלמה לספר.

    הכתובת: אני אמית ואחיה

    עברית ממעוף הציפור

    יד זיכרון ליהודי דורדרכט שנספו בשואה – רק מי שירים את הראש יראה

    בהולנד ניצבות אנדרטאות זיכרון רבות הקשורות לקהילה היהודית ולחבריה, החל מאבן זיכרון קטנה ועד לאנדרטה גדולה ומרשימה. לא כולן מכילות כיתוב בעברית אך יש לא מעט שכן. יש אנדרטאות שנבנו מיד לאחר המלחמה ובהן כאלה עם שמות תושבי המקום שנספו. רוב האנדרטאות נבנו בשלושים השנים האחרונות ומכילות מעט אם בכלל מילים בעברית.

    מופע מעניין שנתקלתי בו בעיר דורדרכט ואינו מופיע בספרון (מופיע בהשלמות לספרון באתר האגודה) הוא למעשה חלק מיד זיכרון ל-221 יהודים תושבי העיר אשר נרצחו בשואה. בתוך מבנה בית העירייה הישן הוקמה מצבה ועליה שמות כל הנספים וטקסט בהולנדית ובעברית. המעניין הוא דווקא החלק החיצוני של האנדרטה. מעין קוביה כחולה אשר צמודה לקרן חזית הבניין כך שרק שלוש פאות שלה חשופות. על אחת מהן חרוט מגן דוד, על השנייה המילים “והגדת לבנך” ועל השלישית התרגום להולנדית. רק מי שירים ראשו למעלה יבחין בקוביה המיוחדת הזאת.

    בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange) בפרובינציית חרונינגן על הגבול עם גרמניה, ישנה כתובת מעניינת נוספת. בשנת 1989 הוצבה שם אבן זיכרון לזכר 46 יהודי המקום שנשלחו למותם בגרמניה, הכוללת שני פסוקים מספר דברים (כה, פסוקים יז,יט):

    זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

    וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

    לוח זיכרון ל-46 יהודי העיר שנספו בשואה, בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange)

     

    שיר ישראלי על הקיר

    שיר של יוסף שריד על קיר בליידן

    נדירים יותר הם מופעים אחרים של עברית במרחב הציבורי בהולנד, כאלה  שאינם קשורים בהיסטוריה היהודית המפוארת או העגומה של הולנד. פעם או פעמיים נמצאו כתובות גרפיטי בעברית. בליידן ריסס פעם סטודנט תמהוני לשפות שמיות את הכתובת “ישוע מלך ישראל”.

    עם זאת, יש כמובן מילים רבות מן העברית אשר מופיעות בכיתוב הולנדי. למשל, שמות תנכיים המופיעים על גבי מבנים פרוטסטנטיים: Rehoboth, Eben Haëzer, Pniël of Elim. ויש גם חנויות עם שמות בעברית: Sjofar, Sjaloom of Chananja.

    מופעים נוספים הם של מילים בודדות כמו המילה “כשר”, אולי המילה הכי שכיחה במרחב הציבורי. היא מופיעה על דלתות מסעדות וחנויות ומייצגת שתי פונקציות: גם פונקציה אינפורמטיבית (למי שרוצה לאכול או לרכוש מוצרים כשרים) וגם פונקציה בידולית (כאן יש אוכל מיוחד, אוכל יהודי).

    ואולי המופע המיוחד ביותר הוא במסגרת מיזם “שיר על הקיר” בעיר ליידן, שם מוצג שיר בעברית על חזית בית ברחוב Herengracht 47. השיר נכתב על ידי המשורר והמלחין הישראלי יוסף שריג אשר נהרג במלחמת יום כיפור. הוא היה חבר קיבוץ בית השיטה, נשוי ואב לשניים. לישראלים הוא מוכר בזכות שירו “אור וירושלים” (“ראיתי עיר עוטפת אור…”). השיר “מאזניים” נכלל בספר שירים קטן אשר יצא לאור בהולנד בשנת 1983 וקיבל חיים מחודשים במסגרת המיזם 101 שירים על בתים, שבו נכתבו שירים בשפות שונות ובאופנים שונים על קירות מבנים בעיר.

    להמשיך לחפש דרישת שלום מהבית

    לסיום, שאלתי את פרופסור ואן דר היידה מהי הדוגמה המיוחדת ביותר עבורו מתוך הספר. הוא התקשה לבחור דוגמא אחת, אך לבסוף בחר כתובת שאותה הוא עוד זוכר מימי מגוריו באמסטרדם.

    “דוגמה מעניינת עבורי היא ברחוב Rapenburgerstraat 171 באמסטרדם. הכתובת נמצאת על בית היתומות היהודי, במקום בולט לעין וניתן לראותה מהרחוב. הכתובת קשורה להיסטוריה היהודית באמסטרדם, ושופצה בשנת 2003 ביוזמת דרי המקום. עבור חדי עין והבנה מעניין לציין שהיא מכילה כנראה טעות. במקום המילה ‘הגיעו’ נכתבה המילה ‘הניעו’ וכך נוצר משפט לא כל כך מובן: “והניעו בית בבית”. המשפט המקורי מופיע ביהושע ה’ ח’”.

    אין זה מפתיע שהרוב המכריע של מופעי העברית במרחב הציבורי בהולנד קשור קשר ישיר למסורת היהודית ולעבר המפואר והטרגי של יהדות הולנד. מעניין שגם השיר המודרני, הישראלי, שהשתרבב לליידן, הוא שיר בעל נופך טרגי.

    יש משהו מנחם בידיעה שכתובות רבות נשמרו ושהן מקבלות יחס של כבוד גם בימים כאלה בהם נשמעים קולות קיצוניים אפילו בחברה ההולנדית הפתוחה והפלורליסטית. כישראלית החיה בהולנד, אמשיך להביט סביבי ולחפש כתובות עבריות, גם מתוך כבוד למשמעות הטמונה בהן, וגם כ”דרישת שלום” מהבית או מקרובים רחוקים.

     

    לכל הכתבות של רחלי

     

    [adrotate banner=”20″]

  • מסע משכר בין בירות הולנדיות

    אז מסתבר שביום שישי, ה-6 באוגוסט, נרים כוסית לציון יום הבירה הבינלאומי. אני מודה בבושת פנים שעד השנה לא ידעתי על קיומו של יום שלם בלוח השנה המוקדש למשקה האהוב. מבחינתי כל יום הוא יום טוב לשתות בירה. יום הבירה הבינלאומי הוא רק תירוץ לכתוב על בירה, ולדאצ’טאון כותבים על בירות הולנדיות.

    80 ליטר בירה בשנה

    במרחב בו אנו חיים הולנד אינה נתפסת כמעצמת בירה. לפחות ברמה התודעתית היא חוסה בצילה של השכנה מדרום. בבלגיה אכן פועלות למעלה מ-300 מבשלות שמייצרות אלפי סוגים של בירות, ואלו עשו לעצמן שם עולמי במגוון קטגוריות. אבל יש להביא בחשבון שההולנדי  הממוצע שותה כמעט 80 ליטר בשנה, שזה כעשרים אחוז יותר מהבלגי הממוצע ופי ארבע (!!!) מהישראלי הממוצע. הולנד עצמה היא יצרנית ויצואנית בירה מהגדולות בעולם.

    כולנו מכירים את הייניקן, אמסטל וגרולש. אין לי כוונה להרחיב עליהן, גם כי כולם מכירים אותן, ובעיקר כי מדובר בבירות לאגר חיוורות ונטולות  עומק. לעולם לא הבנתי מדוע המקומיים שותים אותן בשרשרת בכוסות מיניאטוריות של 200 מיליליטר, כאילו היו צ’ייסרים של מים.

    בטור זה נתמקד דווקא באותן בירות עם פחות יחסי ציבור אבל עם טעם וסיפור ייחודי.

    אולי יעניין אותך גם:

    נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים
    עשרת הטיפים המובילים לנופש מהנה ובריא
    הפרש הבודד – הסיפור של טוני שוקולונלי
    להצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ’טאון

    Texels Bock – ניחוח הים

    להולנד יש שרשרת איים קסומה בשם Wadden, מעין שורה של כתמי צבע מתנועת מכחול לא רצונית של רמברנדט עמוק לתוך הים הצפוני. האי הדרומי והגדול בשרשרת נקרא Texel. בשנת 1999, במתחם ששימש מחלבה ישנה, הוקמה המבשלה עטורת הפרסים הנושאת בגאווה את שם האי: Texels. הסלוגן מבטיח Taste the Island, drink the beer. חומרי הגלם של הבירה, כולם טבעיים, נבחרים בקפידה ואת השעורה מגדלים על האי עצמו. המבשלה מתהדרת כיום ב-10 סוגי בירה שונים,  אך אנו נתמקד היום ב- Texels Bock, הבירה המעוטרת ביותר של המבשלה שזכתה בפרסים בחמש תחרויות בינלאומיות.

    Texels Bock היא בירת לאגר סתווית כהה ועוצמתית. הגוון האדום העמוק שלה מתובל בטעם מתקתק של קרמל שמייצר חוויה סמיכה ועשירה בתוך חלל הפה. ספטמבר מעבר לפינה, הזמינו לכם ארגז וחכו לערב סתווי קריר. התרווחו במרפסת פתחו בקבוק (רצוי שניים). המראה, הטעם, וניחוח הים שבבקבוק, לצד שבעת אחוזי האלכוהול ישלחו אתכם למיטה עם חיוך.

    Jopen Koyt – טעם של פעם

    בימי הביניים הייתה הארלם מוקד בישול בירה מרכזי בהולנד ובאירופה. את הבירה הובילו אז בחביות עץ גדולות גדולות שהכילו 112 ליטר שנקראו Jopen, ומכאן שם המבשלה המודרנית. מבשלת Jopen הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, במטרה להפיח חיים בשני מתכוני בירה עתיקים שנמצאו בארכיון העיר: האחד  משנת 1407 והשני מ-1501.

    ה-Jopen Koyt היא התוצר של אותו מתכון מיתולוגי מ-1407, בירה זהה במאת האחוזים לזו ששתו בהארלם וסביבתה לפני למעלה מ-600 שנה. אחד הרכיבים במתכון הוא ה-Gruit, תבלין עתיק ומסתורי מימי הביניים. האגדה מספרת שהצמח שממנו מופק ה-Gruit גורם להזיות, ועל מנת להמנע מאלה, הורשו ללקט אותו רק מכשפות עירומות בלילות ירח מלא.

    התוצר הסופי הוא בירה בגוון אדום-חום בעלת ניחוח חריף של מנטול וטעם ראשוני רך ומתקתק. באפטרטייסט החריפות שבה לפתע אל קדמת הבמה. הבירה מכילה לא פחות מ-8.5 אחוזי אלכוהול, בקיצור בירה למטיבי לכת שרוצים לצאת למסע משכר בזמן.

    De Molen #3000 – בירה מושחתת

    מבשלת De Molen הממוקמת ב- Bodegraven, חצי שעה דרומית לאמסטרדם, דורגה בעבר כמבשלה הטובה בהולנד. היא מככבת באופן תדיר במגוון דירוגים של מאה המבשלות הטובות בעולם. המבשלה מייצרת עשרות סוגי בירה ואף מייצאת את חלקן לכ-30 מדינות.

    בחרתי להתמקד בבירה הנושאת את השם חסר המעוף שמתאים יותר לפרשות שחיתות ממחוזותינו: De Molen #3000

    מדובר בבירה בסגנון יין שעורה שישבה בחביות ששימשו בעבר לאחסון יין לבן. המרקם סמיך וקרמי, מתובל בגיזוז עדין. הטעם מזכיר קקאו, מתוק מאד, אבל לא מוגזם. את הנחיריים ימלא ניחוח סוכר חום. שעטנז אקזוטי במקצת בין יין לבירה, בין שוקולד לאלכוהול – שחיתות כבר אמרנו? מפתיע שהשילוב מחליק בגרון בצורה חלקה למדי בהתחשב ב-14.6 אחוזי האלכוהול.

    La Trappe Puur – הגביע הקדוש

    מאז המאה ה-17 נפוצו המנזרים הטראפיסטיים בעיקר בבלגיה, אך גם בהולנד, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות. בתחילה בושלה הבירה לשימוש עצמי של יושבי המנזר ותושבי הסביבה. בהמשך הורחב הבישול במטרה לממן פעולות נוספות של המסדר הסגפני, בדגש על צדקה. המסדר הטראפיסטי הגדיר שלושה חוקים נוקשים לייצור בירה טראפיסטית:

    1. הבירה תבושל אך ורק בתוך תחומי המנזר, על ידי הנזירים עצמם או בפיקוחם.
    2. המבשלה פחותה בחשיבותה מהפעילות המהותית של המנזר – הפעילות הדתית.
    3. המבשלה איננה מיזם למטרת רווח. ההכנסות ממנה נועדו לכלכל את צרכיהם הבסיסים של הנזירים, תחזוקת מבנה המנזר וסביבתו, והשאר מוקדש לתרומה לנזקקים.

    בהולנד יש מבשלה טראטפיסטית אחת שהוקמה בשנת 1884 – De Koningshoeven. המבשלה שוכנת במנזר הנושא את אותו השם. הבירות של המבשלה מכונות La Trappe.

    נתמקד הפעם ב- La Trappe Pure, העדינה יותר מבין שמונה הבירות של המנזר, עם 4.5 אחוזי אלכוהול. מדובר בבירה בגוון בלונד בהיר וזך, המתעטפת בשכבת קצף עבה ואוורירית. הארומה שלה פירותית והטעם מריר באופן מעודן ונעים. ללא ספק מלאכת קודש .

    לופט עם 68 ברזי בירה

    נסיים בהמלצה לחובבי הבירה במאסטריכט וסביבתה. בימים אלו ממש נערכות ההכנות האחרונות לפתיחתו של היכל בירה ססגוני בשם The Loft. בקומת הקרקע של הלופט יוצבו לא פחות מ-68 ברזי בירה מכל הסוגים והמינים. המזיגה היא בשירות עצמי. בקומה הראשונה תהיה מסעדה שמטרתה המרכזית לאפשר ספיגה מסוימת של האלכוהול לפני שיורדים חזרה למטה לבדוק ברז נוסף. לכל מנה בתפריט יש בירה מומלצת שתלווה אותה. במקום תקבלו הכוונה מאנשי מקצוע עם עשרות שנות ניסיון בבישול בירות. הלופט צפוי לפתוח שעריו במהלך חודש אוגוסט.

    יום בירה שמח ומבושם למי שחוגג – לחיים!

     

  • שבוע הגאווה באמסטרדם נפתח עם הדגל הפרוגרסיבי

    שבוע הגאווה באמסטרדם, נערך השנה בתאריכים 31 ביולי עד 8 באוגוסט, בסימן 25 שנות גאווה באמסטרדם. ההיקף יהיה מצומצם מפאת הקורונה, והאירועים הגדולים נדחו לשנת 2022. מצעד הגאווה עצמו יתקיים ב-7 באוגוסט ועוד מספר אירועים קטנים יותר יתקיימו בכל זאת. ניתן להתעדכן באירועים באתר הרשמי.
    Photo: Alisson Carriel Facebook: Pride Amsterdam

     

    השנה תחגוג אמסטרדם גאווה עם דגל גאווה חדש – הדגל הפרוגרסיבי

    במהלך השנים ניתן לראות שינויים בדגל הגאווה. אחד הנפוצים שבהם הוא משולש עם צבעים נוספים הקרוי הדגל הפרוגרסיבי (progress).
    דגל הגאווה הקלאסי עם צבעי הקשת שנים ארוכות משמש את הקהילה הגאה. דגל צבעי הקשת עוצב בשנת 1978 על ידי הפעיל האמריקאי הגאה גילברט בייקר וכולל 8 צבעים שמשמעותם:
    ורוד: מין
    אדום: חיים
    כתום: ריפוי
    צהוב: שמש (כולנו צריכים להיות מחוץ לארון ובאור השמש)
    ירוק: טבע
    טורקיז: אומנות
    אינדיגו: הרמוניה
    סגול: רוח
    בייקר שנפטר בשנת 2016 בחר בצבעי הקשת מאחר ולדבריו הם מייצגים את כולם: “הם מראים את המגוון של המבקרים, גזעים, גילאים וכל האופנים השונים שבהם אנחנו שונים זה מזה.”
    דגל הגאווה הנפוץ מכיל רק 6 צבעים, הורוד והטורקיז אינם נכללים בו. החברה שממנה ביקש בייקר לייצר את הדגל לא יכלה להדפיס את הורוד. הטורקיז והאינדיגו (גוון של כחול) מיוצגים יחד על ידי הכחול.
    בשנים האחרונות מופיעות גרסאות חדשות של דגל הגאווה. כבר ב-2017 הוסיפו בארה”ב שחור וחום כדי להלחם האפליה בתוך הקהילה הגאה. הגרסה הכי נפוצה לאחרונה היא הדגל הפרוגרסיבי, שגם באירועי 25 שנות גאווה באמסטרדם יחליף את דגל הגאווה הקלאסי. הוא עוצב על ידי דניאל קאסר (Daniel Quasar) כדי להדגיש יותר הכלה וקידמה. לדבריו הקהילה הגאה צריכה גם בתוכה להמנע מאפליה של קבוצות שוליים ומדוכאות.
    לדגל הפרוגרסיבי נוספו חמישה צבעים חדשים:
    שלושה צבעים עבור קהילת הטרנסג’נדרים, פס שחור וחום עבור חברי הקהילה בעלי עור כהה וכן כדי לייצג אנשים החיים עם HIV או איידס או שנפטרו מהמחלה.
    הצבעים החדשים יוצרים ראש חץ המסמל את כברת הדרך שיש עוד להתקדם בה.
    בקהילה הגאה ישנם דיונים האם הדגל החדש אכן מייצג את כולם ונראה שעיצוב הדגל עדיין לא סגור.
    למידע על האירועים שמתקיימים השנה : https://www.amsterdamgaypride.nl
    מקור: nu.nl
    [adrotate banner=”20″]

  • נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים

    לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק ראשון:

    בית קפה שקוף באמצע גן קסום

    מיטל בוים-למל: ההמלצה שלי היא לבראנץ’ מפנק במרכז ירוק של עיר גדולה, הרי היא אמסטרדם. Dignita Hoftuin גן קסום במרכזו בית קפה שקוף שמספק אווירה ירוקה גם אם גשום בחוץ, אבל בוודאי הנאה צרופה בימי שמש. מגוון מנות כיפיות וטעימות וקוקטיילים מרעננים (כן,כן גם לצהרי היום!). מנה מומלצת: Benny Boy Zalm בשילוב קוקטייל: Grapefruit Gin Spritz, הכי קיץ שיש! חניה בחניונים באיזור או באחד הרחובות הקטנים הסמוכים.

    כתובת:  Koninginneweg 218h 1075 EL Amsterdam

    אולי יעניין אותך גם:

    פארק מים וחיות

    יערה נסאו: ההמלצה שלי לימי השמש היא ביקור בחווה בשילוב פארק מים. ממליצה על ביקור בחוות בעיר המקסימה דלפט. שתי פינות קסומות ומתוקות להפליא בהן ניתן ללטף חיות ולשחק במים. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים צעירים, אבל מניסיון גם ילדים גדולים יכולים ליהנות. בשתי החוות יש מסעדות נעימות.

     Kinderboerderij en waterspeeltuin Tanthof – קצת מרוחקת ממרכז העיר אבל שווה ביקור. כתובת: Abtswoude 5, 2623 NB Delft

    Buyten Delft חווה קרובה למרכז העיר ולאגם. כתובת: Korftlaan 3a, 2616 LJ Delft

    פיקניק בפארק עם חוף רחצה

    שירית קפלן: ההמלצה שלי לימים החמים היא להגיע ל-Haarlemmermeerse Bos, הפארק רחב הידיים ממוקם בצפון הופדורפ וניתן לבלות בו חצי יום בקלות. שפע של מדשאות המזמינות לפיקניק, פינות משחק המותאמות לגילאים שונים מסתתרות בין העצים, מתקני כושר שונים לספורטאים, שפע של מסלולי הליכה/ריצה/רכיבה והכי חשוב בקיץ – חוף רחצה נהדר באגם שבמרכז הפארק (יש גם אגם קטן המותאם לקטנטנים). אפשר לקנח בגלידה בקיוסק או לשבת לארוחה במסעדה Papa’s Beach House אשר על שפת האגם. 

    בית תה מהאגדות

    שלום צוקרמן: ממזרח לאוטרכט, במרחק של 15 דקות באופניים מהמרכז, או 5 דקות מתחנת הרכבת של Bunnik נמצא בית התה ריינאוון (Theehuis Rhijnauwen). באמצע היער, ליד הנהר, עם הרבה שבילים לרכיבה או הליכה וריח של פנקייק שמריחים כבר מרחוק. אפשר גם לשכור סירות קאנו לא רחוק משם ולהגיע בשיט רגוע. יש גם גן משחקים קטן לקטנים. המקום עצמו נראה כמו בית מהאגדות, האוכל סביר בהחלט והשרות תמיד אדיב. הרחצה בנהר לא ממש מותרת או מוסדרת – אבל בימים חמים תמיד יש אנשים במים. 

    כתובת: Rhijnauwenselaan 16, 3981 HH Bunnik

    מסעדה אסייתית לכל אירוע

    לילך צדיק-וייס: לארוחה רומנטית או משפחתית המסעדה האהובה עלי, באמסטרדם, היא  Mr. Sam’s Asian Bistro , מסעדה שלוקחת את הסועד לסיור במגוון סוגי המטבח האסייתי. הציורים המדליקים על התפריט והקירות, האווירה הרגועה, השירות המהיר ובעיקר האוכל שאף פעם לא מאכזב: הם סיבות מצויינות לביקור במר סאם. אוכלי הסושי במשפחה נהנים מהסושי היצירתי. אוכלי הבשר נהנים מבאמבו באלי צ׳יקן, מפנקייק ברווז, או משיפודי עוף יקיטורי. והכי חשוב בשבילי, יש מבחר גדול לצמחונים והרבה ממנות הבשר ניתנות ל׳צימחון׳ – אהובה עלי במיוחד היא מנת הבאמבו באלי צ׳יקן עם כרובית במקום עוף. מה שלא תבחרו, מובטחת חגיגת טעמים שתשאיר טעם של עוד.  Eet smakelijk 

    חניה: יש הרבה חניה ברחובות הסמוכים. מחירים: בינוניים (מנות עיקריות בין 13 ל-24 אירו).

    כתובת: Amstelveenseweg 344 1076 CT Amsterdam

     

    החלק השני של המלצות הצוות

     

  • קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי

    אל תתנו לגשם להטעות אתכם – הקיץ הגיע להולנד, גם אם באיחור אופנתי. אנחנו מקדמים אותו בברכה ושמחים על כל יום שבו מציצה אלינו השמש. בהולנד זו מסורת קבועה: יום שמש מחייב יציאה החוצה להתאווררות ואם נוסיף לזה את חופשת הקיץ של הילדים מתקבלים ימי אור  ארוכים שמאפשרים פעילות חוץ מהנה לכל המשפחה. לא צריך להזכיר לנו שגם ימי הקיץ אינם חפים מגשם ולכן יש לנצל עד תום כל שעת שמש. למי שחדש בהולנד, ולמי ששכח בגלל הקורונה, קבלו את ההמלצות שלנו לפעילויות ילדים במהלך החופשה, בחוץ ובפנים! 

    פארקי שעשועים

     

    אפטלינג תמונה: Nicola since 1972 is licensed under CC BY 2.0

    הולנד משופעת בפארקי שעשועים המותאמים לכל גיל! Walibi, אפטלינג, דאונרל ועוד רבים וטובים! בפארקים ניתן למצוא גם מתחמי מזון, חנויות מזכרות ואפילו כפר נופש. מומלץ להצטייד בנעליים נוחות ואם הפארק גדול מאוד אולי אפילו לשקול לינה באזור על מנת להספיק להנות ממתקנים רבים ככל האפשר.

    בחודשי הקיץ בפארק אפטלינג, למשל, תוכלו לבלות עד השעות המאוחרות של הלילה או לחלופין לקנות כרטיס לשעות הערב בלבד: 18:00-22:00 מה שיכול להתאים במיוחד לבני הנוער.

    לאלה ממכם שכבר מכירים את הפארקים האלה, ואפילו היטב, נספר שיש חדש תחת השמש ההולנדית:

    באפטלינג נפתח לפני כחודשיים יער משחקים חדש בשם Speelbos Nest הכולל משחקים לילדים קטנים (אך אמיצים) ולבעלי מוגבלויות. חובבי רכבות ההרים ימצאו בוואליבי רכבת הרים חדשה יחסית העונה לשם untamed. זוהי אטרקציה בנויה מעץ ומברזל ומגיעה למהירות של 92 קמ”ש. בפארק דאונרל שכולל גם את פארק מים טיקיבד יש מהקיץ הזה גם בריכות פתוחות, ולא רק מקורות.

    למידע נוסף על הפארקים:

    אולי יעניין אותך גם:

    חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
    יש טרסה? 5 המלצות למסעדות עם נוף ואווירה
    להצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ’טאון

    חוות עירוניות

    צילום: ralphbijker is licensed under CC BY 2.0

     

    עמותת  vSKBN מפעילה חוות עירוניות במספר רב של מיקומים ברחבי הולנד. בחוות חיות משק, פינות ליטוף, כיתות לימוד, גינות ירק וסדנאות בהתאם לעונה. הכניסה לרוב החוות היא חינם אך חלק מהסדנאות מחוייבות בתשלום. יש מגוון מאוד גדול של חוות- כדי למצוא את החווה הקרובה אליכם היכנסו לקישור.

    עוד אפשרות לבילוי בסגנון חווה היא חוות fruittuin van west. במקום תמצאו: קטיף עונתי, בית קפה, סופר אורגני, לול התרנגולות רחב ידיים בו תוכלו לאסוף ביצים (בתשלום) ואפילו סדנאות לחביצת גבינה.

     

    [adrotate banner=”55″]

    גן חיות וספארי

     

    פארק Safaripark Beekse Bergen צילום: Arend is licensed under CC BY 2.0

     

    גם בתחום הזה יש מגוון לא קטן: גן החיות ב Amersfoort ,Artis באמסטרדם, ספאריפארק Beekse Bergen, פארק הקופים Apenheul ועוד.בכולם מפגש עם חיות בר מרתקות. במרבית האתרים גם פעילויות נוספות לכבוד חודשי הקיץ. אם ביצורי המים חשקה נפשכם, יש גם מספר אתרים כדוגמת הדולפינריום הממוקם ב-Harderwijk וגם Burgers’ Zoo שממוקם ליד ארנהיים. שם בחודשי הקיץ תוכלו להנות מפעילות מיוחדת לכל המשפחה: למשקימי הקום מביניכם, תוכלו לבחון את הרגלי היקיצה של החיות (לסיורים מתלווה מדריך והעלות היא 2 אירו לאדם. הכסף נתרם להרחבת הפעילות במקום). למידע נוסף.

    צאו לטיול בטבע!

     

    בהולנד יש אינסוף מסלולי טיול מהנים, צאו לפגוש את הטבע עוצר הנשימה ברגל או באופניים.

    פנינו לגילי ואן אמן-גנור שהקימה את עמוד הפייסבוק- קהילה מטיילת בהולנד Kehila walking. בעמוד תוכלו למצוא סיורים עצמאיים וטיולי משפחות שמארגנת גילי או להצטרף לחברים אחרים בקהילת המטיילים.

    הנה מסלול אחד שעליו ממליצה גילי בחום:

    “טיול ביער מקסים עם מרכז מבקרים מעניין, מסעדה נהדרת ואזור משחקים מיוחד מאחור (תשלום סמלי, חינם למנויי Oerrrrr לילדים). ביער ניתן למצוא לפי העונה גם פטריות יפיפיות, ערמונים ופטל.

    היער שייך לארגון  Natuurmonumenten אשר אחראית על התחזוקה של עוד מגוון של יערות ברחבי הולנד. ניתן לעשות דרכם מנוי שנתי לילדים, כל חודש יש המלצה למשהו אחר  והפתעה, חוץ מזה יש להם הרבה פעילויות במהלך השנה (עם הנחה למנויים). אנחנו תורמים להם כל חודש סכום קטן ונהנים מהידיעה שאנחנו עוזרים לטבע ההולנדי.בערך שעה מאמסטרדם בתחבורה ציבורית”.

    ועוד משהו: באתר האינטרנט של ארגון natuurmonumenten תמצאו לא פחות מ 403 פעילויות לילדים המתקיימות בטבע ובמחיר סמלי, כאן תמצאו את רשימת הפעילויות.

    מוזיאונים

     

    אין לכם עדיין כרטיס מוזיאונים? מהרו להזמין לכל המשפחה! ברשימת המזויאונים לילדים תמצאו מגוון גדול לכל תחום: מדע, אומנות, צעצועים ואפילו ממתקים. בנוסף, מציעים חלק גדול מהמוזיאונים סדנאות והפעלות לילדים. גם המוזאונים הגדולים מציעים פעילויות לילדים ושווה לבדוק באתר כרטיס המוזיאונים אילו פעילויות מוצעות לילדים.

    מוזיאון Museon שבהאג, הוא מוזיאון לתרבות ומדע, במקום תערוכות קבועות ומתחלפות בנושאים שונים. בקיץ הזה מציג המוזיאון תערוכה מתחלפת בנושא מוזיקה לכל המשפחה: מבטהובן ועד לביונסה. התערוכה אינטרקטיבית ובה 5 פסלי סאונד אינטרקטיביים ו-25 תחנות עבודה המאפשרות לילדים להתנסות. גם הורים שמתעניינים במוזיקה קלאסית ימצאו עניין בביתן בטהובן שהוקם לציון שנת ה-250 להיולדו.

    ועוד המלצה קטנה: ביקורים במוזיאונים מרוחקים יניבו לכם גם ביקור בעיירות קטנות וציוריות, אחרי הביקור שוטטו במרכזי הערים ותרוויחו טיול ליום שלם.

    עוד מידע על כרטיס המוזיאונים

    בהצלחה! וזיכרו – הקיץ לא ארוך, אז מהרו וצאו מהבית (אחרי שתבדקו שהגשם פסק)

  • כך הולכים השותלים – סיפורו של יער אמסטרדם

    לכבוד ט”ו בשבט, אנחנו מביאים לכם את אחד מסיפורי הנטיעות ההולנדים המיוחדים ביותר, הלא הוא סיפור נטיעתו של יער אמסטרדם.  

    רבים מכירים את יער אמסטרדם (Amsterdamse bos) ואוהבים לטייל ולרכוב בו, אך לא רבים מכירים את סיפור הקמתו. יער אמסטרדם הוא למעשה לא יער טבעי, אלא פארק שהוקם בשנות השלושים של המאה העשרים באחד הפרויקטים הלאומיים המרשימים, שנתן תעסוקה למובטלים רבים והעשיר את העיר בריאה ירוקה, גדולה פי שלוש מהסנטרל פארק של ניו יורק.

     

    ארטנסופ – קלאסיקה הולנדית עם טוויסט
    “על הקיפאון”: מסע נפשי ברילוקיישן להולנד
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    יער או פארק?

    העיר אמסטרדם מונה מעל ל-40 פארקים גדולים, אך מי לא מכיר את הגדול מביניהם ה- Amsterdamse bos?

    על התפר בין הערים, אמסטרדם ואמסטלפיין, ובמרחק רכיבת אופניים ממרכזי שתיהן, שוכן לו אי ירוק של שקט ושלווה. הפארק ממוקם הן בשטחה של עיריית אמסטלפיין והן בשטחה של עיריית אמסטרדם, אולם הינו בבעלות אמסטרדם ועל כן נקרא על שמה. זהו אחד הפארקים העירוניים הגדולים באירופה המשתרע על פני שטח מרשים של קרוב ל-10,000 דונם. הפארק משמש מקום מפלט לחובבי הטבע ולחובבי הספורט כאחד ונותן מענה לכ-4.5 מיליון מבקרים בממוצע בשנה!

    למרות שרבים מתושבי אמסטרדם ואמסטלפיין ודאי מכירים את האמסטרדמסה-בוס, לא רבים מכירים את ההיסטוריה שלו ואת הסיפור המרתק של הקמתו.

    התרגום המילולי של Amsterdamse bos הינו “יער אמסטרדם” אך למעשה, אין מדובר ביער טבעי אלא בפארק מתוכנן היטב בסגנון פארק נוף אנגלי ועל כן נכון יותר לקרוא לו פארק מאשר יער.

    צילום: מיטל בוים-למל

     

     

     

    רעיון הקמת הפארק

    היה זה הבוטניקאי ההולנדי שאק תייסה (Jac. P. Thijsse) אשר רצה לפצות על העדר טבע ושטחים ירוקים סביב העיר על ידי יצירת אזור מפלט ירוק וכבר בשנת 1900 נטע את הרעיון להקמת הפארק.

    עד שנות העשרים של המאה הקודמת פארקים בהולנד נועדו בעיקר לטיול של ימי ראשון, אולם בסוף תקופה זו גברה באירופה המודעות לבריאות וכושר. בעקבות זאת, ובהשראת רעיונותיו של תייסה החליטה קבוצת אדריכלי נוף לשתף פעולה בפרוייקט השאפתני של הקמת מרחב ציבורי שיתאים לפעילויות ספורט שונות.

    האדריכל בעל המוניטין קורנליס ואן אייסטרן (Cornelis van Eesteren), שכיהן כנשיא הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית וכן כפרופסור אורח בבית הספר לעיצוב ואדריכלות הבאוהאוס בגרמניה, נבחר להוביל את הפרויקט. הוא נעזר באדריכלית צעירה בשם יעקובה מולדר (Jacoba Mulder), שמאוחר יותר קיבלה את הכינוי ‘עלמת היער’ (Mejuvrouw van het Bos), משום שהקדישה את כל חייה לפארק האהוב, ואף הפכה לאחת הדמויות החשובות בארכיטקטורת הנוף ההולנדית.

    קורנליס ויעקובה פנו לחפש השראה בחו”ל. הם ביקרו בפארקים באנגליה, צרפת וגרמניה, וגילו שבגרמניה שימשו פארקים עירוניים בעיקר לספורט ולנופש, ואילו בלונדון, באופן מהפכני, הורשו המבקרים בפארק לשבת על הדשא! בעת התכנון סוכם שהפארק ישמש את כל תושבי אמסטרדם.

    יעקובה מולדר – עלמת היער
    תמונה מתוך ארכיון הצילומים של עיריית אמסטרדם

     

    תכנון הפארק והגישה האקולוגית

    היות והשטח עליו הוקם הפארק היה בעבר ים שיובש (גובהו של הפארק כ-4 מטרים מתחת לגובה פני הים!), מילאו שיקולים אקולוגיים חלק חשוב בתכנון הפארק. זהו הפרויקט הגדול הראשון אשר תוכנן בגישה אקולוגית ויישם את התאוריה המודרניסטית של הפונקציונליזם (“form follows function”) באדריכלות נוף, גישה לפיה הצרכים התפקודיים קובעים את הצורה ולא להיפך.

    תוכנית הפארק נראית כמו ציור מופשט, ומכילה עיצובים ביולוגיים טבעיים הנובעים מתהליכים הידרולוגיים ואקולוגיים, וכן עיצובים מלאכותיים הנובעים מפעילות פונקציונאלית (חתירה, ספורט, הליכה, רכיבה על אופניים וכדומה). צמחים מקומיים סייעו לתהליך של ייצוב האדמה, ויצירת אגמים, בריכות, נחלים ותעלות היוו חלק ממערכת ניקוז הקרקע. מאפיינים מהותיים של סגנון הנוף האנגלי, צורות נטורליסטיות כגון נחלים מפותלים, שולי יער מעוקלים וכרי דשא המתגלגלים בעדינות ומנוקדים בחורשות עצים, שולבו במודע בעיצוב בכדי לגרום ליער להיראות גדול מכפי שהוא באמת.

    כך הולכים המובטלים
    מתוך ארכיון צילומים של עיריית אמסטרדם

    פרוייקט ההעסקה הגדול

    המתכננים הגישו את עבודתם בשנת 1931 ועבודות הקמת הפארק החלו בשנת 1934. מכיוון שהיתה זו תקופה מאתגרת כלכלית ופוליטית במהלכה איבדו אזרחים רבים את מקום עבודתם, החליטה עיריית אמסטרדם להתמודד עם המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה ששררה אז (55,000 מובטלים באותה תקופה) על ידי יצירת פרוייקט תעסוקה. 

    בעירייה הבינו שבניית פארק עירוני תוכל לשמש כלי יעיל לשם מאבק באבטלה, וכך בין השנים 1934 ל-1940 סיפק הפרוייקט העצום עבודה למעל 20,000 מובטלים, אשר הקימו את הפארק במו ידיהם. בסרטון משנת 1934 ניתן לראות את הפועלים משתמשים בידיים חשופות באתים ומריצות, ונעזרים רק בקרונות קטנים על מסילות רכבת זמניות לשם העברת האדמה והאבנים. ההתלהבות הייתה עצומה ולעיתים קרובות עבדו בפארק אף פקידי עירייה ששכרם לא היה גבוה במיוחד באותה תקופה. בסך הכל עבדו על הפרויקט כ- 50,000 איש. 

    החלק הראשון של הפארק שכלל בין היתר את Bosbaan, אגם חתירה באורך 2.2 ק”מ שהינו מסלול החתירה המלאכותי הראשון בעולם, היה מוכן רק לאחר שלוש שנות עבודה, והוא נחנך על ידי המלכה וילהלמינה בשנת 1937. במהלך השנים אירח מסלול זה תחרויות חשובות רבות, לרבות אליפות העולם.

    תקופת מלחמת העולם השניה

    העבודה על הפארק התקדמה יפה ועל פי התכניות היתה אמורה להסתיים בשנת 1948, אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה האט את התקדמות העבודות. 

    במהלך המלחמה השתלטו הגרמנים על שטחים מסוימים מהפארק, והשתמשו בהם עבור מתקנים צבאיים. זרקורים וארטילריה נגד כלי טיס הוצבו על מנת להגן על שדה התעופה הסמוך, סכיפהול, מפני ההתקפות של בעלות הברית, ורצועות עצים צעירים גולחו על מנת לאפשר זאת. העירייה הכריזה כי אזורים מסויימים של הפארק אינם בטוחים והציבור הוזהר כי במידה ויתקרב לשטחים המגודרים בגדר תיל, הינו עושה כן על אחריותו בלבד. 

    על אף המצב, נותרו חלקים גדולים מהפארק נגישים, והעבודות המשיכו כשהעירייה שילמה לעובדיה תשלום נוסף בגין העבודה בסמוך למתקנים הגרמניים. יחד עם זאת, בחורף של 1944 כרתו תושבי האזור הרעבים עצים רבים והשתמשו בהם לשם הסקת בתיהם, וחלקים מסוימים בפארק הפכו לשדות עם יבולים כמו שעורה ושיפון.

     

    להצטרפות לרשימת הדיוור של דאצ’טאון 

    רוצים לקבל את כל העדכונים שלנו? לחצו ״לייק״ בעמוד של דאצ׳טאון וסמנו לקבלת התראות

     

    הפן היהודי

    במהלך המלחמה קיבל פרויקט התעסוקה נופך טראגי. הגרמנים הקימו מחנות עבודה, אחד עבור אסירים פוליטיים (לא יהודים), ואחד עבור אסירים יהודים. גברים יהודים מאמסטרדם הובאו למחנה שמוקם מצפון ל-Bosbaan ואולצו לקחת חלק בעבודות. לאחר תקופה בה עבדו בפרך, הגיעו יום אחד אל הפארק רכבים שהוגדרו כ”רכבי שוד”, ואספו את אותם פועלים יהודים ומאז לא נודעו עקבותיהם. 

    כיום, ליד האתר המקורי של המחנה ניתן למצוא אנדרטה אשר הוקמה בשנת 1996 לזכרם של הקורבנות ההולנדים של מחנה הריכוז דכאו (Dachaumonument).

    אנדרטת דכאו

    השלמת הפארק

    עם תום המלחמה ולאחר שהוצאו מן הפארק וסביבתו פצצות שנפלו ולא התפוצצו, המשיכו העבודות לשיפור והשלמת הפארק. בשלב זה המשך העבודות בוצע על ידי קבלנים מקצועיים שנעזרו בציוד מכני מתאים. בשנת 1955 הושלמו העבודות בחלק הדרומי וה”צעיר” ביותר של הפארק.

    בשנת 1964 הושלמה תוכנית הבנייה המקורית של הפארק, ובשנת 1970 לרגל יום נטיעת העצים הלאומי (חג האילנות ההולנדי) נטעה קבוצת תלמידים את העצים האחרונים על הגבעה בפארק.

    בסוף  שנת 1999 נפתח לציבור חלקו האחרון של הפארק Schinkelbos אשר נוצר יותר כמרחב פראי מאשר פארק מתוכנן, ומקנה מבט אל הנוף הפתוח ושטחי המים והביצה שבאזור. הצמחיה בחלק זה של הפארק והציפורים המגיעות בעקבותיה תואמים לאקולוגיה של בית הגידול הטבעי באזור.

    כמחווה לכל האנשים שנטלו חלק בעבודות הקמת הפארק במהלך המשבר לפני מלחמת העולם השנייה, הוצב בשנת 1980 בפארק דגם עץ של המריצה ששימשה את העובדים ולידו לוח המפרט את הסיפור ההיסטורי עם תמונה של אחד העובדים.

    בפארק ניתן להנות כיום ממספר אגמים מלאכותיים, עשרות גשרים, כ-137 קילומטרים של שבילי הליכה, 51 קילומטרים של מסלולי אופניים, כ-200,000 עצים מ-150 סוגים שונים וכ-200 מיני ציפורים. בנוסף ניתן ליהנות מקמפינג, בריכות שחייה רדודות, גני שעשועים, פארק טיפוס, בית פנקייק וחוות עיזים, וניתן לשכור אופניים וסירות קאנו או פדלים לשיט. הפארק מארח תחרויות שיט וכן ממוקמים בו תיאטרון היער (Bostheater), ומוזיאון היער (Bosmuseum) בו מוצגים הקשורים להיסטוריה של הפארק וכן תערוכות מתחלפות. 

    זוהי תמציתו סיפורו של Amsterdamse bos, תערובת מושלמת של נוף וטבע, ספורט ופנאי, אסתטיקה ופרקטיות וכן סיפור היסטורי מרתק.

    בברכת חג אילנות שמח לכולם, ולהתראות ביער.

    תמונה ראשית: צילום: מיכל מדר פורת

     

    צילום: מיכל מדר פורת
    צילום: שלום צוקרמן
    צילום: מיכל מדר פורת

  • מפסטיבל האורות לרולינג סטונס: אטרקציות חורף

    לוח האירועים של חודש דצמבר השנה, מצומצם משמעותית מבשנים קודמות. אירועים רבים המאפיינים את את התקופה החגיגית, כגון שוקי חג המולד וירידים, בוטלו בשל מגבלות הקורונה. יחד עם זאת ליקטנו עבורכם הצעות לבילויים משפחתיים שירוממו את הרוח וירחיבו את הלב.

    שיטוט בפסטיבל האורות, שעשועים באפטלינג, ביקור במרכז החלל, צפייה בפסלי חול או בחירה במוזיקה של הרולינג סטונס? האטרקציות של תקופת החורף לפניכם:

    • מומלץ ורצוי לפני צאתכם לדרך לבדוק באתרי האינטרנט של האירועים עצמם האם הם מתקיימים, האם יש צורך ברישום מוקדם ומהן ההגבלות הנוספות.

    קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
    להשאיר את השחור מאחור- פיטים צבעוניים 
    מכבי מאמאנט – קהילה תומכת בתקופת הקורונה
    ״המוזיקה משפרת אותנו״ – בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם

    פסטיבל האורות, אמסטרדם
    10 בדצמבר ועד 3 בינואר

    הפסטיבל יתקיים השנה בפעם התשיעית, ומבלי להתעלם מהתקופה שעוברת על האנושות בחרו השנה בנושא: ‘When Nature Calls’, העוסק בנקודות המשיקות שבין האדם לטבע, ומתוך מחשבה שמגפת הקורונה מביאה אל הקצה את מערכת היחסים המורכבת הזו. הפסטיבל תוכנן והוקם יחד עם אמנים, מדענים, שותפים חברתיים, בתי ספר ואוניברסיטאות. השנה לא תוכלו לטייל בין המיצגים בשביל ההליכה המסורתי (Light Walk) או בסירה, אך מי שמתגורר בעיר או מזדמן אליה, יוכל להנות מהמיצגים הפזורים בה. הרחוקים מבינינו יוכלו לחקור ולגלות עוד על הנושא וליהנות מן האמנות המוצגת, באמצעות אתר האינטרנט של הפסטיבל.

     

    עץ חג המולד הענק, כיכר דאם, אמסטרדם
    החל מ- 6 בדצמבר

    מדי שנה מתקיימת חגיגה סביב הדלקת עץ חג המולד הענק שבכיכר דאם. העץ שמתנשא לגובה של 20 מ’ ומיובא להולנד במיוחד מגרמניה, מקושט בלא פחות מ-40,000 נורות לד. השנה לא יתקיים האירוע המסורתי של הדלקת העץ, אך כן יוצב העץ ויקושט כמיטב המסורת, להנאת הציבור.

     

    פארק השעשועים אפטלינג (מהדורת חורף)
    16 בנובמבר ועד 31 בינואר

    ביקור באפטלינג הוא תמיד משמח ומהנה, אבל בחורף הוא הופך לחוויה קסומה ממש! מדי שנה, וגם השנה עם התאמות מיוחדות, פארק השעשועים בן ה-22 יפתח מתחם חורף מיוחד ויציג מופעי חורף יחודיים. בשונה משנים קודמות, השנה לא ניתן יהיה ליהנות ממתחם ענק של החלקה על הקרח, אך פעילויות אחרות יחממו את האווירה.  לכבוד העונה החגיגית הוקם גן חורף מקושט באלפי אורות מנצנצים, מדורות, מקומות ישיבה רבים ודוכני אוכל שיציעו לכם משקאות חמים ומרקים. מלך ומלכת השלג גם הם מתכוננים לקבל את פני הבאים. בפארק יתקיימו מופעי בידור רבים דוגמת  Aquanuara water show: מופע מזרקות מים מרהיב המשלב אורות שחותם כל יום בימי החורף, מופעי מוזיקה, מופע זיקוקים בערב השנה החדשה ועוד.

    בנוסף, רכבת המים De Vliegende Hollander (ההולנדי המעופף) תישאר פתוחה במהלך חופשת חג המולד (עד ה-3 בינואר 2021) אם תנאי מזג האוויר יאפשרו זאת.

    שימו לב: יש צורך ברכישת כרטיסים מראש.
    לפרטים נוספים על גן החורף. 
    להזמנת כרטיסים.

     

    תערוכת THE ROLLING STONES, חרונינגן
    עד ל- 28 בפברואר

    גם אם אתם לא חובבי מוזיקת רוק, אין ספק שתהנו בתערוכה הזו! אחרי לונדון, ארצות הברית ואסיה, התערוכה הגיעה להולנד ומוצגת ב-Groninger Museum בעיר חרונינגן.  בתערוכה מוצגים למעלה מ- 400 חפצים מקוריים מאוסף האבנים המתגלגלות. לא רק כלי נגינה ועיצוב במה, אלא גם קטעי שמע ווידאו נדירים, יומנים אישיים, תלבושות אייקוניות, פוסטרים, עטיפות אלבומים ואפילו הסטודיו שלהם בלונדון, כל אלו משולבים עם מוצגים וקטעי וידאו ייחודיים וטכנולוגיה אינטראקטיבית. התערוכה מספקת מבט מקיף במיוחד על 50 שנות היסטוריה של הלהקה ועל הקריירה של מיק ג’אגר, קית׳ריצ’רדס, צ’רלי ווטס ורוני ווד. המבקרים יהיו עדים לסיפור המוזיקלי של הסטונס ולהתפתחות להקת הבלוז הלונדונית מראשית שנות השישים ועד לאייקוני התרבות הבינלאומיים מעוררי ההשראה של ימינו. המעריצים יוכלו לחוות בצורה ייחודית כל שלב במורשת של הלהקה עד לסיום המרתק, המתייחס לרגע אייקוני בהיסטוריה של האבנים המתגלגלות, ומועבר באמצעות מערכת סאונד רב מימדית multi-dimensional Dolby Atmos Sound.

    יש להזמין כרטיסים מראש

     

    ביקור במרכז החלל space expo, נורדוויק
    עד ל- 31 בדצמבר

    space expo משמש כמרכז המבקרים של ESA ESTEC (סוכנות החלל האירופאית) ובמוזיאון תערוכת חלל קבועה. הביקור מתאים לכל הגילאים וכולל סיור של 60 דקות במוזיאון בו תוכלו לצפות במוצגים שונים ומגוונים, לדוגמא:  ההיסטוריה של מסעות החלל, דגם של תחנת החלל הבינלאומית, חשיפה להתפתחויות עכשוויות גדולות בתחום והדובדבן שבקצפת, מודל בגודל טבעי של הנחיתה על הירח. האסטרונאוט ההולנדי אנדרה קויפרס והסופר סנדר קואן לוקחים אתכם למשימה מיוחדת במוזיאון  Space expo!  החל מספטמבר ועד סוף השנה מופעל במקום space academy למבקרים בגילאים 4-12, מדובר בסדנא שתכשיר את השאפתנים הצעירים להיות אסטרונאוטים אמיתיים, בסוף ההכשרה יקבלו המשתתפים תעודת אסטרונאוט ותג אסטרונאוט ייחודי של האקדמיה לחלל. כרטיס הכניסה של הילדים כולל ערכה ובה כל הציוד הנדרש להכשרה כאסטרונאוט.

    יש להזמין כרטיסים מראש כאן 

     

    פסטיבל פסלי חול, גרדרן
    עד  ל- 31 בדצמבר

    פסטיבל פסלי חול t Veluws Zandsculpturen festijn נפתח השנה כבר באוגוסט ומציג פסלי חול מרהיבים ביופיים. התערוכה ממוקמת ב Garderen ובשונה משנים קודמות ובשל הקורונה, החליטו להמשיך את התצוגה גם אל תוך עונת החורף. נושא הפסטיבל הוא 75 שנות שחרור ופסלי החול מציגים סצנות שונות מסיום מלחמת העולם השניה ושחרור הולנד מידי הכיבוש הנאצי. מומלץ לטייל לאורך כל המסלול באופן חופשי וליהנות מהפסלים המסתתרים בפינות השונות. יש להזמין כרטיסים מראש. במתחם קיימת מסעדה (״גן הורדים״)אשר מעסיקה צוות מלצרים עם תסמונת דאון. בשל מגבלות הקורונה אין אפשרות לשבת במסעדה, אך היא פתוחה ומציעה תפריט איסוף עצמי הכולל כריכים, עוגות, שתיה חמה ומרקים. עוד במתחם חנות עיצוב לגינה ולבית במראה כפרי של פעם (De Beeldentuin). 
    כתובת: Oude Barnevelderweg 5, 3886 PT, Garderen.

    האתר להזמנת כרטיסים

    *נכון לכתיבת שורות אלו שוקי חג המולד באזור אמסטרדם, המופיעים בקישור, בוטלו. יחד עם זאת יתכן ובמהלך חודש דצמבר יחולו שינויים בהנחיות הממשלה ועל כן הקישור מצורף לנוחיותכם. 

    לאירועי חנוכה לחצו כאן

     

    קרדיט לתמונה ראשית של הרולינג סטונס:

    Mario Escherle (alias Flickr user DerPfalzgraf) – https://www.flickr.com/photos/derpfalzgraf/3166497114/, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=17276687

     

  • DDW – שבוע העיצוב ההולנדי מתחיל עכשיו!

    כל שנה באמצע אוקטובר העולם מחכה בהתרגשות לבשורות הכי חדשניות, הכי עדכניות, וגם הכי טכנולוגיות שיש להולנדים להציע בתחום העיצוב. בניגוד לשבוע העיצוב האיטלקי, מדובר פחות בפריטים סקסיים של עיצוב הבית, רהיטים, אקססוריז או דקורציות כאלה ואחרות. שבוע העיצוב ההולנדי עסוק במתן פיתרונות לבעיות עולמיות בוערות, בעיקר בנושאים כמו: אקלים, מחזור, טכנולוגיית חומרים, תכנון מגורים ותכנון עירוני, פיצוץ אוכלוסין, פוליטיקה וכלכלה. התערוכה מקיפה ומסקרת תחומים רבים: מעיצוב מוצר, דרך אמנות ועד אדריכלות, ואוספת מבקרים מכל העולם שפוקדים את הולנד בעונה זו, במיוחד כדי לבקר בתערוכה. 

    אלא, שאז באה הקורונה. בזריזות ומקצועיות השתנה כל פורמט התערוכה לדיגיטלי. הביקור בתערוכה השנה לא עולה כסף, והוא פתוח לכולם. אמנם חבל לפספס את התחושה שמשהו חשוב קורה באיינדהובן, ההתרחשות, העיר המלאה באנשים, המוניות שמסיעות חינם מבקרים מלוקיישן ללוקשיין, הבניינים הנטושים שעוברים הסבה לחללים סופר מגניבים, בתי הקפה שצצים בכל פינה בעיר, האנשים היפים והנכונים, ובאופן כללי הבאז. ובכל זאת, התכנסנו כאן כדי להרגיש שאנו חלק ממשהו גדול יותר, גם אם החוויה שלנו היא אינטימית; ובעיקר ללמוד, להשכיל ולהבין שהעולם כבר לא על סף של עידן חדש, העידן החדש כבר כאן.

    בקרוב בדאצ׳טאון: תוכנית אקטואליה משפטית חדשה
    אטרקציות חודש אוקטובר 
    מילון התפוחים ההולנדי 

    הכירו את השגרירים

    בכל שנה נבחרים שגרירים לייצג את שבוע העיצוב – (Dutch Design Week (DDW, השגרירים הינם אושיות חשובות מאד מהתחום, הממוקמים בחזית סצינת העיצוב העולמית. שגרירי DDW לשנת 2020 הם:

    סבין מרסליס – Sabine Marcelis: מעצבת הולנדית צעירה, כוכבת עולה בשמי העיצוב. ברוח שבוע העיצוב גרסת 2020, סבין מציעה מבט מפוכח על העולם, וחוקרת את המצב אליו נקלענו, לפיו מעצבים צריכים להנגיש מוצר ואת כל התחושות הסנסוריות שנילוות במגע איתו, אלא שהפעם – באופן דיגיטלי. בשיתוף עם עורך מגזין העיצוב FRAME אתם מוזמנים לשעה של שיחה מעניינת של השניים בנושא, שתשודר ביום ראשון 18 באוקטובר בשעה 17:00. בשיחה יסקרו שניהם את התערוכה שיצרה סבין, וישוחחו על החשיבות של אינטרקטיביות ביחסים בין הצופה/המשתמש לאובייקט, כפי שהיא בחנה בתערוכה שלה, וכשם שאנו מורגלים מחיי היום יום שלנו…טלפונים, רמקולים מדברים, סירי ואלכסה..

    שון קרני – Sean Carney: קרני ההולנדי עומד בראש מחלקת עיצוב בתחום הבריאות של חברת פיליפס. בימים טרופים אלה, בהם העולם במירוץ לייצור מספיק מכונות הנשמה, סופר מרתק לשמוע בהרצאה את דבריו  של האיש שתחתיו עובדים 600 מעצבי מוצר מרחבי העולם שעובדים בפיתוח מוצרים של פיליפס, בתחום הבריאות.

    לי אדלקורט – Lidewij Edelkoort: האישה שמספרת לעולם איך יראה העתיד שלנו, כהנת הטרדנים הגדולה. לי אדלקורט ההולנדית היא שם דבר בתעשיית העיצוב. סיפור ההצלחה שלה התחיל כשעבדה כאחראית מחלקת האופנה של Bijenkorf – סניף אמסטרדם. בסיום לימודי אמנות עברה לצרפת, ושם פתחה את סוכנות הייעוץ שלה בנושא טרדנים ותחזיות. בעקבות ההצלחה המטאורית נפתחו סניפים של משרדה גם בניו יורק ובטוקיו. פעמיים בשנה היא מוציאה קטלוג תחזיות מקיף, לוק אנד פיל רווי תמונות שמדברות בעד עצמן, החל מסבונים אקולוגיים, דרך הריצפה שעשויה בייצור מקומי, טקסטיל, צבע, ספריית חומרים, חיפויים, ובאופן כללי לייף סטייל. היא מייעצת לחברות ברחבי העולם, כמו קוקה-קולה או אבן קיסר. הפעם, במיוחד עבור שבוע העיצוב, ניגשה לי לבחון את סגנון החיים העכשווי, תוך שהיא נותנת משקל רב למציאות החדשה בה אנו חיים: ריחוק חברתי, סגר, בדידות, מפגשים דרך מסכים. התערוכה שלי אצרה New Melancholy = מלנכוליה חדשה, ברוח התקופה, מתקיימת בשני לוקיישנים צמודים זה לזה באיינדהובן, בהרשמה מראש. 

    ההזדמנות בכל זאת לראות תערוכה, אחרי שרוב המייזמים הפיזיים בעיר בוטלו, הוציאה אותי מהבית. הגעתי לאיינדהובן, והרחובות היו שוממים מן הרגיל. נכנסתי לקומפלקס Kazerne בו מוצגת התערוכה, ואפילו ניתקלתי בלי האגדית. התערוכה נותנת במה למעצבים צעירים ובוגרים, והזכירה לי פעם נוספת כמה ש Design Matters, במיוחד בתקופה לא פשוטה זאת שתרבות ועיצוב נדחקים הצידה. מלנכוליה חדשה הצטיירה בעדינות מונו-כרומטית, דלות החומר, איטיות. כמו שיקוף של זמן שעוצר מלכת, שנותן לכולנו הזדמנות להתכנס, לבחון מחדש, לתקן, לשנות. הנה כמה מהתמונות, הרגעים והתובנות מהסיבוב שלי:

    טבע דומם

     

    מכונת אריגה שעובדת על קידוד פעילות חברתית ברשת. כל לייק/comment נרשמים בתוך חומר.
    #ייצור דיגיטלי / אנלוגי
    כסא שהוא שולחן שהוא כסא #צמצום
    אפקט החממה. אמבטיה בטבע, שעובדת על אפקט סולרי לחימום המים, וכוללת באר לצבירת מי גשם.
    מלנכוליה חדשה. # אינסטוש
    #מרחק

    התמה: אינטימיות חדשה

    מגיפת הקורונה שהתפרצה לחיינו רק הדגישה את דחיפות הטיפול באתגרים החברתיים הגדולים שהיינו מודעים אליהם די הרבה זמן, ולא תמיד טופלו כראוי: שינויי אקלים, אי שוויון ועוני, יחסים בין חברה לממשל, ניהול מדיניות פנים ומערכות בריאות. בתוך כל זה מתנהל אדם בסביבתו המשתנה באופן מואץ, מחפש איזון. לפעמים מדובר בערכים בסיסיים וחשובים כמו אינטימיות, למרות המרחק אליו אנחנו מוכרחים. כאן נכנס תפקידו של מעצב, ובזכות ידע, דמיון וכושר המצאה, תוך שימוש באופטימיות ויצירתיות יכול להציע חיבורים חדשים ומעניינים ולספק לנו כלים להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עלינו. ביום שבת 17 לאוקטובר בשעה 17:00, אתם מוזמנים לשעה של שיחה והרהורים בנושא אינטימיות חדשה, בהגשת הקרן לעיצוב הולנדי.

    בהקשר הזה אשמח להסב את תשומת לבכם ללוגו המלווה את אתר התערוכה השנה. הלוגו נראה כאובייקט שנמצא בתנועה מתמדת. כמו ייצור כלאיים שבין האמיתי לווירטואלי. אובייקט שנדמה שכל הזמן מתעצב  מחדש, כאילו הוא מגיב לשינויים בסביבתו, ומשתנה בהתאם. זה קצת מזכיר ממשק של מציאות ווירטואלית (VR) לפיה אדם מסתובב בסביבה דיגיטלית שנראית מציאותית לחלוטין, והסביבה מצליחה להגיב בזמן אמת לשינויים שקורים בין האדם לסביבתו, גם אם החיבור בינהם למעשה כלל אינו ממשי. 

    למעצבים בתחום הדיגיטלי או חובבי הז’אנר אני ממליצה על הרצאה מרתקת בתחום מציאות מדומה (VR), שתתקיים ביום רביעי 21 לאוקטובר בין השעות 10:00-12:30.

    התמצאות באתר

    אתר שבוע העיצוב מציע שפע של חומרי קריאה, שיחות והרצאות (בשעות מסויימות), תערוכות וסיורים ווירטואליים וגם מעט מאד סיורים באיינדהובן, העיר המארחת. כדי להקל עליכם את השיטוט אני מציעה לפנות לאינדקס ולחפש את הנושאים שמעניינים אתכם. תחת התגיות השונות, כל אחד יכול להעמיק ולהכיר מעצבים חדשים (למשל זוכי פרס העיצוב לשנת 2020), טכנולוגיות וחומרים חדשים (למשל גידול פטריות לבנייה אקולוגית), עיצוב ביולוגי, עיצוב חללי מגורים בשנת 2040, איך נשמע סיעור מוחות של יוצרים בעידן החדש ועוד. התערוכה היא סופר אינטיליגנטית, מעמיקה וחוקרת גישות סופר חדשניות לעיצוב הסביבות שאנחנו חיים בהם, המוצרים אותם אנו צורכים והזבל אותו אנו מייצרים. 

    ואם במקרה קראתם / חקרתם / גיליתם אייטם מעניין ששווה שיתוף עם קוראים ומבקרים אחרים בתערוכה, אתם מוזמנים להוסיף לינק בתגובות לכתבה.  

    בדרך חזרה עצרתי לקנות לי קפה לנסיעה הביתה. ואז נתקלתי סוף סוף ב- future שאליו חיכיתי זה זמן רב, והיה כל כך פואטי לסיים כך את הביקור בשבוע העיצוב. קפה שארוז בתוך קפסולות שמתפרקות מעצמן, ואפילו אפשר לזרוק אותן לפח של הקומפוסט! הקפה מיוצר על ידי Vascobelo הבלגית, היה טעים, לא חמוץ בכלל… קניתי 25 קפסולות ב10 יורו. אפשר להזמין אותן און ליין. 

    קפה בקפסולה אקולוגית

    שוב התרגשתי מהנוכחות של עיצוב בחיינו. איך בזכות עיצוב טוב ניתנת לנו האפשרות להיות צרכנים שקולים, טובים לעצמינו וטובים לסביבה שלנו.

    בילוי נעים!

    לכל הכתבות של מיקי מן