Tag: אלימות נגד נשים

  • גם בהולנד, את לא לבד: אלימות נגד נשים – סימני אזהרה

    בחודש שעבר הגיעה לביקור באמסטרדם אישה שהרשימה אותי רבות. רונית לב ארי היא קרימינולוגית, מחלוצות המחקר על אלימות כלפי נשים. היא הקימה את המרכז הראשון בישראל לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ועמדה בראש הרשות לקידום מעמד האישה. כיום היא מקדישה את עצמה לנערות בסיכון והקימה את “בית רות” – בית חם לנערות בסיכון בעפולה. להולנד הגיעה רונית לביקור משפחתי פרטי, אך גם כאן היא לא נחה וניצלה את ההזדמנות לספר על הנושא המורכב הזה, שקשה לעתים לגעת בו, אך הוא נוגע בכולנו כנשים, כאנשים וכחברה. ב-25 בנובמבר, היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, רציתי להעלות כמה נקודות ממה שחלקה איתנו בהרצאה שנערכה בבית חב”ד בארגון נשים מהקהילה הישראלנדית שלנו (תודות בסוף). בנוסף לדברים החשובים שהעלתה רונית, אספתי חומרים מכמה מקורות כדי לתת תמונה מלאה יותר של הנושא.

    ארגוני סיוע וייעוץ שאליהם ניתן לפנות בהולנד 
    ארגוני סיוע וייעוץ שאליהם ניתן לפנות בארץ 

    רונית לב ארי, מחלוצות המחקר על אלימות כלפי נשים.

    זה אף פעם לא בסדר

    אלימות במשפחה לא צריכה לקרות לאף אחד. לעולם. אבל היא מתרחשת. הן נשים והן גברים עלולים להימצא במערכת יחסים שבה הם חווים התעללות ואלימות. אך הרוב הגדול הן נפגעות (90 אחוזים). הנושא מורכב ביותר וארגונים רבים עוסקים בו בהיבטים שונים, כיוון שהוא קשור בחברה ומוסדותיה: בבתי המשפט, ברשויות הרווחה והבריאות, בארגוני זכויות אדם ועוד. אך מעל הכל זה קשור במשפחה, בזוגיות, בקשר הקרוב שיש לך בביתך. הכל מתחיל בבניית הקשר הכי חשוב שיש לך בחיים – הקשר שלך עם עצמך. הכרה בצרכים שלך כאדם, צרכים שווים לצרכים של כל אדם. 

    סימני אזהרה

    לרוב הקשר עם בן הזוג האלים מתחיל בצורה שנראית רומנטית, אולם קיימים סימנים רבים שמרמזים על בעייתיות שניתן לזהות עוד בתחילת הקשר הזוגי. להלן סימני אזהרה שבמקרים רבים מעידים על פוטנציאל לאלימות: 

    • חשדנות רבה של בן הזוג כלפייך.
    • קנאה מופרזת המובילה להתנהגות אובססיבית כגון מעקב אחרייך, שיחות טלפון מרובות שנועדו לבדוק איפה את, מה את עושה, עם מי את נמצאת. 
    • ניסיונות להטיל עלייך מגבלות שונות.
    • מצבי רוח קיצוניים.
    • ניסיונות לבודד אותך ולהרחיק אותך מבני המשפחה שלך, מחברות וחברים, ממעגלי התמיכה והחברה שלך.
    • ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשותייך ומחשבותייך, הקטנה של הישגייך ותחושותייך. 
    • התקפות מילוליות כלפייך וכלפי אנשים אחרים בחברתך.
    • האשמתך בכל דבר שלא מסתדר בזוגיות ובחיים המשותפים.
    • איומים באלימות ובפגיעה עצמית.

    יש לזכור שהתעללות היא לעולם לא חד פעמית – יש רצף. האלימות הפיזית הקשה שלעיתים מסתיימת ברצח, היא קצה קצהו של הרצף, אך ההתעללות התחילה הרבה לפני כן.
    בן הזוג עלול לנסות לגרום לבלבול בין אהבה להתעללות, למשל להסביר את האלימות שהוא משתמש בה כנגד בני המשפחה האחרים כאילו היו ביטוי לאהבה עמוקה.

    מאפייני הקשר ובן הזוג המתעלל*

    אנשים רבים שעוברים התעללות לא רואים בעצמם כקורבנות. מתעללים לא רואים את עצמם כמתעללים. אין מאפיין קטגורי לקשר אלים. כלומר, בני הזוג יכולים להיות מכל גיל, גזע, תרבות, דת, השכלה, תעסוקה, מעמד או מצב משפחתי. 

    עם זאת, לרוב בן הזוג האלים חווה בעבר אלימות ישירה כלפיו או שהיה עד לאלימות קשה בביתו במהלך שנות ילדותו. לעתים קרובות הוא חווה הזנחה רגשית קשה ונטישה. הוא סובל מחרדת נטישה ומדימוי עצמי נמוך. הוא נוטה להתחבר בזוגיות לאישה “גבוהה” ממנו (בסטטוס, השכלה, מעמד וכו’). בת הזוג לרוב מרגישה עמוק בפנים ובצורה לא מודעת שהיא לא שווה, שהצרכים שלה כאדם שווים פחות, ושיש אמת מסוימת בדברי בן הזוג כלפיה. הדבר קשור כמובן בדימוי עצמי נמוך, ובכך שהיא ראתה או חוותה בעצמה התעללות ואלימות בשנות ילדותה. מחקרים מראים שכ-80% מהגברים האלימים היו עדים לאלימות בביתם או חוו אלימות. כ-60% מהנשים שחוות אלימות גדלו בבתים שבהם הייתה אלימות. 

    הקשר האלים מושתת על שליטה וכוח. אלימות במשפחה והתעללות פסיכולוגית הן התנהגויות המשמשות אדם אחד בתוך מערכת היחסים כדי לשלוט באדם אחר. ההתעללות אינה תאונה. היא אינה מתרחשת כי מישהו היה מתוח, או בהשפעת סמים ואלכוהול. התעללות ואלימות הינן פעולות מודעות, שאדם אחד מבצע בתוך מערכת היחסים כדי להגיע לשליטה.

    המתעלל מתאפיין לרוב באנוכיות וממוקד בעצמו. מחזיק בגישת “מגיע לי” ומתייחס לאחרים כאל מי שאמורים לספק את צרכיו. הוא מאמין שיש לו זכויות יתר ושחיי המשפחה צריכים לסוב סביבו וסביב צרכיו. הוא ירגיש שנעשה לו עוול אם צרכיו לא מתמלאים וכי מצב זה מצדיק שימוש באלימות נגד בת הזוג שלא עמדה בציפיות הלא סבירות הללו. 

    הוא חש עליונות על פני בת הזוג ותופש אותה כטיפשה, כנחותה ממנו, כאובייקט לסיפוק צרכיו המיניים או הכספיים, או לביצוע עבודות בית. הוא רואה אותה ואת הילדים כרכושו הפרטי.  

    הוא מניפולטיבי ונוקט טקטיקה של בלבול, עיוותי דברים ושקרים. לעתים הוא מסוגל אפילו להפוך את היוצרות ולהציג את עצמו כמושלם ואת בת הזוג כמטורפת או מתעללת. הוא עלול להגיד דבר אחד ולעשות משהו אחר, כמו למשל לגנות אלימות בפני אחרים, בנסיבות חברתיות או בשיחות בתוך המשפחה, ובמקביל לנקוט אלימות כלפי בת זוגו.

    הוא מתנער מאחריות, מטיל את האשמה למעשיו על אחרים, בעיקר על בת הזוג, ולא רואה בעצמו אחראי להתפרצויות האלימות שלו עצמו. הוא מסרב להכיר בהתנהגות המתעללת, מנסה להפחית בחומרתה או להאשים את הקורבן (היא גרמה לזה, היא המציאה את זה כדי לקבל תשומת לב ואמפתיה).

    *מאפיינים אלה נכונים גם לגבי בת זוג מתעללת.

    האלימות ומאפייניה 

    אנשים חושבים על אלימות במשפחה במונחים של אלימות פיזית, כגון הכאה. אולם לאלימות במשפחה צורות רבות, כמו התעללות פסיכולוגית, רגשית, כלכלית ומינית, וכיום גם אלימות והתעללות אלקטרונית. לעיתים, אנשים רבים שעוברים התעללות לא רואים בעצמם כקורבנות. מתעלים לא רואים את עצמם כמתעללים.

    אלימות פיזית כוללת הכאה, דחיפה, הדיפה, השלכת חפצים. היא לרוב רק חלק ממערך ההתנהגויות המתעללות. אלימות מינית היא כל אקט מיני שנכפה עליך בידי בן הזוג שלך. התעללות פסיכולוגית, רגשית ונפשית כוללת עלבונות, איומים, מניפולציות כלפייך וניסיונות לשלוט בך. התעללות כלכלית משמעה שבן הזוג מחזיק בכל המשאבים הכלכליים של המשפחה או הזוג וכל שימוש בהם מצריך את אישורו. אלימות אלקטרונית היא שימוש לרעה בכלים טכנולוגיים, באופן שמפקיע את פרטיותך ואת זכותך הבסיסית לחופש. 

    אפשר לצאת מזה

    המסר הברור מהמפגש הוא שאפשר לצאת ממערכת יחסים מתעללת. גם בהולנד וגם בארץ יש ארגונים שניתן לפנות אליהם לסיוע. צריך לדבר, לספר למישהי או למישהו. גם אנחנו, הנשים הישראליות שחיות כאן, יכולות לסייע זו לזו ולמי שרוצה לפנות ולשוחח. הרגשנו זאת היטב במפגש. מי שרוצה וצריכה לשוחח, להתייעץ, מוזמנת לפנות גם אליי, את לא לבד. 

     

    המשתתפות במפגש עם רונית לב ארי באמסטרדם

    תודות

    תודה לרונית לב ארי על פועלה הרב, על ההרצאה והעלאת המודעות לנושא. לעדה קוייר-הררי, ידידתה של רונית, אשר יזמה את ההרצאה במסגרת פעילותה למען נשים באמסטרדם והסביבה. לאיילת ואן קאמפן על פרסום וקידום הנושא בדף הפייסבוק “ישראליות בהולנד”, ועל הירתמותה למען גיוס תרומות ל”בית רות”, בית לנערות בסיכון. לטייבי קמיסר המקסימה על האפשרות להתארח בהרצאה בבית חב”ד. לויקי מולה שהקדימה וסידרה לפני כולן שיהיה נעים. לתמר בורגר-סטאר עבור השיחה המשותפת והרעיונות בתקווה שישאו פרי. תודה רבה לכל הנשים אשר השתתפו במפגש שהיתה בו אווירה של אכפתיות, רצון ועשיית טוב. 

    אני מזמינה אתכן לקרוא עוד על “בית רות” שהקימה רונית לב ארי ולתרום לו בקישור הזה. 

  • אלימות נגד נשים בהולנד: נתונים וארגוני סיוע

    אלימות נגד נשים היא בעיה גדולה הרבה יותר מכפי שמראה הסטטיסטיקה. כמעט אחת מכל שתי נשים (47%) שחוו אלימות מעולם לא סיפרה על כך לאיש, לא למשטרה, לא לשירותי הבריאות, לחברה, לשכנה או לעמיתה. האלימות המדווחת היא רק שבריר מתוך המציאות.

    כך נטען בדו”ח האחרון (2017) של המוסד האירופי לשוויון מגדרי (EIGE) שפורסם לפני כמה ימים, לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, המצוין היום (שבת) ברחבי העולם. הארגון פיתח שיטת ציונים המשווה את רמת האלימות נגד נשים בין מדינות האיחוד האירופי. השיטה כוללת בחינה של היקף התופעה, חומרתה, והמידה שבה היא מדווחת או לא מדווחת. הציונים מבוססים לרוב על נתונים שנאספו ב-2012. הציון הכללי לאיחוד הוא 27.5 מתוך 100 (ככל שהציון גבוה יותר המצב חמור יותר). הציונים נעים בין 22.1 לפולין עד ל-44.2 לבולגריה. ציונה של הולנד עומד על 31.5.

    בדו”ח נטען כי 44.9% מהנשים בהולנד חוו אלימות פיזית ו/או מינית מידי אדם כלשהו מאז גיל 15. מבחינת החומרה נכתב כי 76.3% מהנשים סבלו מהשלכות בריאותיות של הפגיעה. בנושא דיווח על האלימות ניצבת הולנד במקום טוב יותר. “רק” 12.9% מהנשים שסבלו פגיעה פיזית ו/או מינית ב-12 החודשים האחרונים לא סיפרו על כך לאיש. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה במידה הגבוהה יחסית של האמון שנותנים האזרחים ברשויות האכיפה והסיוע.

    כדי להתמודד עם אלימות יכולה אישה בהולנד לפנות לרופא/ת המשפחה שלה, למיילדת שמלוונ אותה בהריון, או לעובדת סוציאלית.

    לפניכן מספר ארגונים העוסקים בסיוע לקורבנות אלימות במשפחה ואלימות מינית. אם את חושדת שמישהי בסביבתך היא קורבן לאלימות או שמישהי נתנה בך אמון וסיפרה לך על מצוקתה, את יכולה לפנות לארגונים הללו לשם ייעוץ. לרוב ניתן גם לשמור על אנונימיות. כמובן שבמקרה חירום של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה (112).

    Veilig Thuis

    0800-2000 קו חם 24/7

    מאז שנת 2015 הרשויות המקומיות הן האחראיות המרכזיות למאבק באלימות במשפחה והתעללות בילדים. ארגונים ארציים שהתאחדו ויצרו ארגון כלל-ארצי חדש שנקרא Veilig Thuis (בטוחים בבית). זאת על מנת לאפשר טיפול אחיד ויעיל.

    הארגון פועל על פי אזורים (כאן ניתן למצוא קישורים לאתרי הארגון על פי אזורים בהולנד) ומפעיל קו חם חינם שפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הקו ונותן מענה לקורבנות אלימות במשפחה, לעדים לאלימות, ואפילו למי שאחראים לאלימות ומעוניינים לשנות את התנהגותם. המספר הוא 0800-2000. המתקשרת יכולה להתייעץ לגבי עצמה, לדווח על אלימות שהייתה עדה לה או שהיא חושדת שמתרחשת. הקו מאפשר לדבר עם מישהו או מישהי שיקשיבו, יענו על שאלות ויציעו דרכי פעולה והכוונה להמשך עזרה. בתחילת השיחה תתבקש המתקשרת לומר באיזה אזור בהולנד היא נמצאת, והיא תופנה לסניף הפעיל באזורה. למרבה הצער, באתר הארגון באנגלית מצוין כי הקו החם פועל בהולנדית בלבד, ומומלץ לבקש עזרה מחברה דוברת הולנדית.

    האתר הממשלתי
    מרכז הסיוע
    מידע באנגלית 

    Hulplijn Verbreek de Stilte

    0900-9999-001 קו חם בימי שני עד שישי, בין 9:00 ל-17:00

    הקו החם “לשבור את השתיקה” מיועד לקורבנות התעללות מינית ואלימות פיזית או נפשית, או לעדים לאלימות כזו.

    “יחדיו נחפש את הסיוע שמתאים למצב שלך”, נכתב באתר הארגון. עוד מצוין שניתן גם לשמור על אנונימיות במגע עם העובדים. כדי לקבל סיוע או להתייעץ ניתן להתקשר למספר הטלפון 0900-9999-001. הקו פועל בשעות העבודה במהלך השבוע, לשלוח מייל או להתכתב עם נציג בצ’אט. בשיחה בצ’אט עם נציגת הארגון נאמר לדאצ’טאון כי לרוב ניתן לקבל עזרה באנגלית. לסיוע בשפות אחרות יש להיעזר במתורגמן.

    אתר האינטרנט

    זהו חלק מארגון גדול יותר, Slachtofferhulp Nederland (עזרה לקורבנות בהולנד), שמטרתו לעזור לקורבנות פשיעה ואלימות, תאונות דרכים ואסונות טבע. ניתן ליצור איתם קשר בטלפון, במייל או בצ’אט בשעות העבודה המקובלות. הם מספקים ייעוץ משפטי, תמיכה נפשית ועזרה מעשית – חינם. המספר: 0900-0101.

    Centrum Sexueel Geweld

    0800-0188 קו חם חינם 24/7

    “המרכז לאלימות מינית” מבקש לספק מענה מקיף לקורבנות אונס ופגיעה מינית, באמצעות סיוע וליווי רפואי, נפשי ומשפטי/פלילי. הארגון, שהוקם על ידי שתי נשים,  ד”ר לפסיכולוגיה וסקסולוגית המתמחות בטיפול בנפגעות אונס, מפעיל 16 מרכזים אזוריים ברחבי הולנד וקו חם טלפוני הפועל חינם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, במספר 0800-0188. בטלפון יפנו את הנפגעת למרכז באזור שלה, לשם תוכל להגיע ולקבל סיוע.

    על פי האתר, מרגע ההגעה למרכז ועד עזיבתו מלווה הנפגעת באחות. תפקידה להסביר לה למה היא יכולה לצפות, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. במרכז עובדים יחד אנשי רפואה, פסיכולוגים ואנשי משטרה וייעוץ משפטי כדי להציע טיפול מקיף וייעוץ. האתר מדגיש כי אחת ממטרות הצוות הוא לוודא שהנפגעת לא תיאלץ לספר את שאירע לה יותר מהמינימום הנחוץ. מודגש כי רצוי לפנות למרכז תוך שבוע מרגע הפגיעה. זאת כדי להגביר את הסיכוי להצלחת הטיפול או להבאת המבצע לדין (אם כך תבחר הנפגעת). למחרת הביקור במרכז תתקשר למטופלת “מנהלת התיק” שלה, אשת מקצוע (או איש מקצוע) שילווה אותה בהתמודדות הטיפולית ו/או המשפטית על פי צרכיה.

    אתר האינטרנט

    Blijf Groep

    088-2342450 קו חם

    מטרת הארגון היא למנוע ולשים קץ לאלימות במשפחה ולניצול במסגרת מערכת יחסים. הם מספקים עזרה מיידית שתפורה לפי צרכי המשפחה, בתוך הבית, במידת האפשר, או במקלטים מחוץ לבית.

    הארגון מפעיל “בתים כתומים” (Oranje Huis) שמייצגים גישה חדשה לטיפול בבעיות אלימות במשפחה על ידי הקמת מרכזי סיוע בולטים לעין בתוך השכונות. רוב המקלטים מיועדים לנשים וילדיהן, אולם קיימים מקלטים גם לגברים. הארגון מפעיל גם קו חם שניתן לפנות אליו במספר 0882342450. הארגון פעיל באזור צפון הולנד, אמסטרדם ופלוולנד.

    אתר האינטרנט בהולנדית

    אתר האינטרנט באנגלית