Tag: אמסטלפיין

ארבע אמניות וציירות ישראליות הפועלות באמסטלפיין מציגות בימים אלה את עבודותיהן בטריאנלה של מוזיאון “קוברה” באמסטלפיין. מלי קליין, ענבר חסון, תמר רוזנבלט ותמר שילו מילוא גדלו כולן בארץ ועברו להולנד מהסיבות שכולנו מכירים – אהבה, לימודים, קריירה ועבודה. נפגשתי איתן לשיחה מהלב על אמן אוניברסלי ועל אמנות כתבנית נוף מולדתה של האמנית ועל מה אפשר ללמוד מתוך התבוננות ביצירה.

>>> קורונה בהולנד: עדכון יומי
>>> הנורמלי החדש – ממשלת הולנד בחוקים חדשים למצב הקורונה

אמנית מארץ אקזוטית

בארץ עסקה ענבר חסון באומנות כתחביב לצד קריירה בעיצוב ואדריכלות פנים. את העיסוק המקצועי בציור החלה כשעברה להולנד. “החלטתי שזו ההזדמנות שלי להגשים חלום, לפתח את האמנות בכיוון מקצועי. לפני שלוש שנים סיימתי תוכנית חמש שנתית ב Wackers Academie תחת ההנחיה של הצייר Sam Drukker (הולנדי ממוצא יהודי), כיום אני ‘אמנית במשרה מלאה’. מעניינת אותי פעולת החיבור בין אלמנטים שונים שלא מתיישבים זה עם זה באופן טבעי ושגרתי, פעולה שמולידה דימויים שיש בהם מן הסוד והחידה. מצבים אשר נמצאים בתחום האפל, בין האסור למותר ובין הנורמטיבי לחריג. לעתים קרובות העבודות עוסקות בתחושה אל-ביתית, מאיימת, באופן המקשה עלינו לפרש את הסיטואציה, כטובה או כרעה, כמענגת או כמטרידה, כמצחיקה או כגרוטסקית”.

בתערוכה יוצגו שתי עבודות מתוך סדרה מורחבת של עבודות שנקראת planted. ענבר אומרת בחיוך כי שתי העבודות עוסקות במצב האישה ומקומה בחברה, נושא שחוזר אצלה בעבודות ובסדרות נוספות, “אני רואה את עצמי כאמנית “פמיניסטית שלא מבחירה”. ההשראה לדימויים מגיעה ממקורות שונים: חומרים יומיומיים, חוויות אישיות, נושאים שעל סדר היום, ובתוך כך עולות על פני השטח סוגיות חברתיות ופוליטיות. “אני רואה בפלטפורמה שמציע עולם האמנות, הזדמנות ייחודית להעלאת סוגיות ושאלות מטרידות מבלי להתיימר להציע תשובות”.

ענבר מתגוררת עם משפחתה בהולנד מזה תשע שנים וכשאני שואלת אותה לגבי תחושותיה כאמנית ישראלית בהולנד עולה קשת של רגשות. “יש לכך יתרונות לצד אתגרים. היתרון הוא שכאמנית שחיה בהולנד יש ניחוח של ‘חוצלארץ’ כשמציגים בישראל, ואילו בהולנד אני נהנית מסטטוס של אמן מארץ ‘אקזוטית’. האתגר מנגד הוא היעדר network ענף בהולנד לצד הקושי להיות פעילה ורלוונטית בקהילת האמנים בישראל”.

אמן מוערך: “Adrian Ghenie, רומני במקור, אחד מבין האמנים הכי מעניינים לטעמי שפועלים היום. אמן בעל יכולות טכניות מעולות בשילוב עם אמירה משמעותית ומעניינת. כמו כן, אמן שמשפיע ומלווה אותי מקצועית בשנים האחרונות הוא נחום טבת, ישראלי בעל שם עולמי, לו אני חבה חלק מהותי מההתפתחות המקצועית שלי”.

איך השפיעה הקורונה עלייך ועל עולם האמנות: התבטלו ירידי אמנות שעבדתי לקראתם חודשים רבים. אני מאמינה שעולם האמנות יעבור שינויים. כיום ירידי האמנות הם הזירה העיקרית שבה מתרחשות המכירות. זה מודל שעובד על השקעה כספית משמעותית מצד הגלריות, בתמורה לחשיפה לכמות מבקרים גדולה. אני מניחה שגלריות יתפתחו לכיוון של “סלון אמנות” במתכונת של “private viewing” ומכירות באינטרנט בהיעדר יכולת לקיים תערוכות וירידים רבי משתתפים”.

כתובת המייל של ענבר hassoninbar@gmail.com

אתר האינטרנט של ענבר

כאשר אנחנו נוגעים באדמה

תמר רוזנבלט יוצרת ומציירת כ-30 שנים בהולנד ומציגה בתערוכות ברחבי העולם. היא אמנם הייתה אלופת הארץ בשייט קיאקים אולימפיים, וייצגה את ישראל בתחרויות בין-לאומיות, אך לדבריה החיבור לציור ולאמנות היה עמה עוד בילדות. בביקורים עם אמה במוזיאון בתל-אביב היא הרגישה כאילו הציורים והפסלים מדברים אליה ומספרים סיפור. “זה תמיד משך אותי ועניין אותי, לעשות אמנות זה הכרח לחיים עבורי, דברים נוגעים בי ועולמות נולדים. זה משהו שלא מתחיל ולא נגמר”. בעבודותיה יש משהו אימפרסיוניסטי ואקספרסיוניסטי.

“הציורים שלי אשר נבחרו להיות מוצגים בתערוכה השנה הם מהסדרה שאני קוראת לה ‘כאשר אנחנו נוגעים באדמה’. הכוונה היא למשמעות שמלווה את צעדינו על פני האדמה. אני רוצה להיות יותר מודעת במעשיי, יותר מודעת לכוונותיי ולהשפעות שיש להן על העולם ועל אנשים אחרים. אני מקווה לעורר את המודעות הזו גם בקרב הצופים ובאי התערוכה”. 

ציירים שמעריכה ומתעניינת בעבודותיהם: גויה, הילמה אף קלינט, ביל ויולה ואדוארד מונש.

ובנושא ההשפעה של הארץ על הציורים “מעניין אותי התהליך שעוברים, כשעוברים מהארץ לארץ אחרת, הרגשות משתנים ומתפתחים כמו גלים שעוברים דרכם. מעניין אותי לגלות איזה חלק קשור בהשפעה של החיים בארץ ואיזה חלק קשור בחיים כאן והיכן החלק שזה אתה נקי יותר, ללא השפעות”.

אתר האינטרנט של תמר

פרופיל הפייסבוק של תמר

מכניסה את הישראלית שבי לציורים

החיבור של תמר שילו מילוא לציור נבע מהצורך למצוא קצת זמן ושקט לעצמה, בין האימהות, לבין קריירה. “מצאתי את הרוגע שהציור נוסך בי יחד עם חדוות היצירה. את הרוגע הזה אשר עטף אותי אז בזמן הציור, מצאתי גם ביומיום של הולנד, שאליה עברנו בשל עבודתו של בעלי. האווירה פה בהולנד איפשרה לי להתמסר לציור, יחד עם גידול ארבעת ילדינו. מספר שנים של לימודי ציור במסגרות שונות גרמו לי להבין שהיצירה שלי לוקחת אותי לכיוון חדש ואני עוברת מטיפוח פרחים לציור”.

אבל הפרחים נשארו חלק ממנה ומהיצירה. “החיבור שלי לטבע חזק ומתבטא בציורים. הוא נובע מלימודי התואר הראשון והשני שלי במדעי הצמח ועבודתי כאגרונומית ומטפחת פרחים, כך שהקשר מוטבע בציורים”. 

ציוריה של תמר אשר נבחרו לתערוכה מביעים את ההמשכיות והקשר שלה בין לימודיה בישראל ויצירותיה בהולנד,”שלוש העבודות אשר נבחרו לתערוכה הן חלק מסדרה של 27 עבודות שנקראת Flora Reacrylica. העבודות הן על דפי מגדיר הצמחים שלי מהתיכון בארץ, שהתגלגל והגיע איתי להולנד. הצבעים שהשתמשתי בהם הם שאריות הצבעים מחוגי הציור שאני מעבירה, צבעי אקריליק שהתייבשו על פלטות הציור, שגירדתי ויצרתי איתם פרחים חדשים, אבל לא כאלו שאנחנו מוצאים בטבע. הבחירה בצבעי אקריליק יבשים היתה מושכלת, היות וזהו צבע פלסטי והאמירה שלי בסדרה היא לעורר מודעות לשימוש המופרז בפלסטיק ואיך הוא משפיע על צמחי הבר. בנוסף השימוש בדפים ממוחזרים ובשאריות הצבעים מאפשר גם הוא להראות שניתן ליצור אומנות מחומרים ממוחזרים”.

“להיות ציירת ישראלית בהולנד מאפשר לי להכניס את הישראליות שבי לציורים, אם זה בצבעים, בחום, בזכרונות הילדות וצמחיית הארץ. ב-2016 נבחר ציור שלי לתערוכה שנושאה ׳שינוי׳ במוזיאון Opsterland. בציור ששמו ׳הדרך הביתה׳ רואים את מכונית הסוסיתא, כמו זו שהייתה לאבי, עם שדרת הברושים הצמודה לבית הוריי והחום של הארץ עולה מהצבעים. כתבתי טקסט קצר על השינוי שעברתי עם המעבר למדינה חדשה. להפתעתי הרבה, הטקסט, שנכתב בהולנדית בסיסית, הוקרא בפתיחה החגיגית לתערוכה. זה היה רגע מרגש ומחבק מאוד מבחינתי”. תמר חברה בארגון אמני האמסטל לנד (Vereniging Amstelland Kunst) מזה שש שנים. יחד מציגים בתערוכות משותפות ובפרויקטים אומנותיים, כמו פרוייקט Sustainability art תערוכה שנדדה ברחבי הולנד ותגיע בשנה הבאה לרוסיה.

אמן מוערך? “הצייר שהשפיע עליי בתחילת הדרך הוא מאטיס. פשטות הקו, הצבעים העזים והשמחים בהם צייר, אוריינטליות (שנבעה מהבדים ששימשו לו רקע) גרמו לי לחיבור מיידי”.

איך השפיעה עלייך הקורונה? “לא יכולתי להמשיך בהעברת חוגי הציור בסטודיו, ועל מנת לשמור על שגרת הציור של המשתתפות בחוגים יזמתי מפגשי זום עם הרצאות בנושא ציירים ותנועות, יחד עם תרגילי ציור. עם ההקלות חזרנו להיפגש לשיעורי ציור בטבע, עם שמירה על מרחק. שמחתי לגלות שהמשתתפות מצאו חיבור ומעט רוגע בתרגילי הציור השבועיים וההרצאות. כך למדתי שאפשר ליצור גם במצבי לחץ ואי ודאות והיצירות משפיעות ומושפעות. כמו כן ציירתי ציור ששמו ׳מחוץ לכוורת׳ שעוסק בתקופת הסגר, לתערוכת אונליין בנושא, שנקראת ׳In or Out of the Box׳. בתחילת הסגר השתתפתי במיזם אומנותי של ציירת הולנדית, שבו אלפי אומנים מרחבי הולנד, הציגו עבודה שלהם בחלון ביתם עם ההאשטג KUNSTVOORJERAAM#. המטרה הייתה להקל על האנשים שעוברים ברחוב ולתת לאמנות מקום גם בימים קשים. ראיתי אנשים פוסעים בשביל ליד ביתי, נעצרים, מתבוננים בציור ומדי שבוע החלפתי ציור. במקביל נפתחה קבוצה בפייסבוק של האמנים המשתתפים. הם צילמו את חלון ביתם עם היצירה שהציגו. זו היתה דרך יפה להכיר אמנים ועבודות שלהם בכל הולנד”. 

אתר האינטרנט של תמר

אמנים הם בני מזל

מלי קליין מתגוררת באמסטלפיין ויוצרת בהולנד מעל 30 שנים, “הגעתי לכאן בעקבות האהבה ומזה שנים רבות אני מתעסקת באומנות ויזואלית אשר מושפעת מהסובב אותי. עיקר עבודתי מתמקדת בחומר – הנייר. הנייר הינו  סיפור בפני עצמו כי גם הוא עובר תהליך עוד לפני שיש לי אפשרות לבטא את הרצונות שלי. מתנהל לכאורה מן דו-שיח עם הנייר ותכונותיו, שהן שונות ומגוונות. 

העבודות שמלי מציגה הן חלק מפרויקט שנקרא “Unconditional Nature”. מטרת הפרויקט היא ליצור מודעות, כיצד אנו יכולים להשתמש בחומרים טבעיים ואורגניים. אוסף הטפטים הידידותיים לסביבה שיצרתי זו דוגמה, כיצד ניתן להשיג מטרה זו, על ידי שימוש בחומר פשוט, קל ונגיש כמו דשא. “Green Green Grass of Home” הינו שילוב נוסטלגי בין אוסף הרשמים בזמן עבר, הבית, הגינה, הירוק, ריח הגשם הראשון, שהיה כה אהוב עליי, לבין ההסתכלות שלי ‘כאן ועכשיו’ כלפי הטבע. המפגש הזה בן שני הזמנים, עבר והווה, ותרגומם לפרויקט, משרת אלמנטים רגשיים ופרקטיים כאחד”.  

מלי חברה באיגוד הבין-לאומי לאומני נייר. בשנים האחרונות השתתפתה בתערוכות בינלאומיות ותצוגות אופנה במדינות שונות באירופה, אוסטרליה, קוריאה, וסין. מלבד השימוש בנייר הקיים היא גם מייצרת נייר מקליפות עץ  ומצמחים אורגניים. “חשוב לי לא להפריע לתהליך הטבעי של היצירה ולכן אני משתדלת להשתמש בפיגמנטים טבעיים במקרה הצורך. החלק שלי בכל התהליך הוא יותר במגע והבנתו של החומר על מנת ליצור את הטקסטורה שתשרת את הרעיונות שלי, אך אני עדיין נשארת נאמנה לשינוים הטבעייים של הנייר (כי כל חומר גלם מתנהג אחרת) כמו לדוגמא שלבי התייבשות שהוא תהליך מרתק, לראות איך הנייר משנה את צורתו ואופיו”. 

בנושא השפעת תקופת הקורונה, משיבה מלי בישירות: “זה אתגר לא פשוט, לא אומר שלא חלפו בי מחשבות בנושא, אך הן היו מחשבות של הרגע שהן חולפות וחוזרות כיוון שיש מציאות חדשה. לא פשוט להיות סגור ולנהל שיחות ומחשבות אישיות עם עצמך ולא משנה במה אתה עוסק. תמיד אמרתי שאמנים הם בני מזל, יש להם את היכולת לחיות בתוך חלום ולתרגם אותו ביצירה, שזה לוקסוס”. 

אתר האינטרנט של מלי

כתובת סטודיו:  Max Havelaarlaan 87 1183 LM Amstelveen

טלפון: 14937039 06

הטריאנלה נערכת השנה בפעם השמינית. היא נפתחה ב-19 ביוני ותוצג למשך חודש ימים עד ה-19 ביולי 2020. תמר, מלי, תמר וענבר ישמחו להיות בקשר עם המבקרים והמבקרות בתערוכה. ניתן ליצור עימן קשר ולתאם פגישות במוזיאון, לשוחח, להכיר וליהנות מהחוויה של מפגש עם האמניות במוזיאון לצד עבודותיהן ועבודות רבות נוספות. 

אתר התערוכה

אתר המוזיאון

החיים כמשל – איתמר גלבוע מפסל את מרכיבי חייו

פסטיבל Seret ממשיך לגדול ובשנתו הרביעית בהולנד הוא מגיע ללא פחות מארבע ערים: לאמסטרדם, אסטלפיין ומאסטריכט מצטרפת השנה גם רוטרדם. הפסטיבל, שנערך בלונדון, בברלין ובסנטיאגו, מביא עמו שלל סרטי קולנוע וטלוויזיה מהמבחר המשובח ביותר של ישראל. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים. הפסטיבל יתחיל במאסטריכט בסוף השבוע ויימשך 11 ימים. הפתיחה החגיגית תיערך ב-1 בנובמבר בקולנוע De Balie הסמוך לקרית המוזיאונים באמסטרדם. במהלך הפסטיבל יוקרנו 16 סרטים, רבים מהם בהקרנת בכורה בהולנד. לראשונה במסגרת הפסטיבל תתקיים הקרנה במוזיאון היהודי באמסטרדם, ובאופן הולם יוקרן בו הסרט “המוזיאון” של הבמאי רן טל העוסק במוזיאון ישראל.

דאצ’טאון שולח אתכם *חינם* לפסטיבל! לפרטים נוספים עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

לרכישת כרטיסים באתר הפסטיבל

למועדי ההקרנות בלוח האירועים של דאצ’טאון

להזמנת כרטיסים חינם לבני נוער בלבד – עבור קונצרט חנוכה, 5 בדצמבר

“אנחנו בוחרות את הסרטים על בסיס אומנותי בלבד אבל אני חושבת שיש השנה סרטים בנושאים מאוד מגוונים”, מציינת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. חברותיה לעשייה, ענת קורן ופטי הוכמן, מסכימות איתה. “אנחנו בוחרות את הסרטים בזכות האיכות שלהם והמגוון הרחב של הנושאים שבהם הם עוסקים”, מסבירה קורן, והוכמן מפרטת: “ממש לאחרונה אני מרגישה שהיוצרים פנו יותר לנושאים חברתיים פנים-ישראליים, לענייני דת וגם לענייני משפחה. בפסטיבל אפשר לראות מגוון רחב של נושאים שהיוצרים נוגעים בהם. החל מנגיעה בשואה דרך הפן המשפחתי והדתי בסרט הפתיחה שלנו, ‘העדות’. דרך דרמה חברתית כמו ‘מוטלים בספק’ וסרטים שנוגעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה צינית והומוריסטית כמו ‘הבן דוד’”, מציינת הוכמן.

איך לבחור לאיזה סרט ללכת? ביקשנו מאודליה, ענת ופטי להמליץ.

ההמלצות של אודליה – סרטים ללא שחקנים

“אני אישית מאוד אוהבת את הסרט “מוטלים בספק” (Doubtful). אנחנו גם מביאות את הבמאי אלירן אליה לשיחה אחרי ההקרנה. זהו סרטו הראשון של אלירן והוא זכה להצלחה רבה”.

בסרט שאותו כתב וביים אליה מככב רן דנקר בדמותו של איש בוהמה תל אביבי בשם אסי אשר נידון לעבודות שירות. כשהוא נשלח לעיירת פיתוח דרומית ופוגש קבוצת נערי שוליים אשר עליו לערוך עבורם חוג קולנוע מתמודד אסי מול חשדנות וחוסר רצון להיפתח אשר הנערים מפגינים. כל הנערים הינם בעלי רקע פלילי ורקע של בתים קשי יום והאתגר הינו כפול ומכופל עבור אסי אשר אינו מרים ידיים ומצליח לפתוח מסילות אל לב הנערים. באחד הנערים רואה אסי קווי דמיון לילדותו שלו והוא מנסה לעזור לו לשבור את מעגלי חייו ולהגשים את חלומו. “אף אחד מהנערים בסרט אינו שחקן וזה מה שמיוחד בסרט הזה שלטעמי הוא מאוד אותנטי”, מסבירה הרוש. אליה ישתתף ב-Q&A לאחר ההקרנה ב-4 בנובמבר.

“שני סרטים נוספים שאני מאוד ממליצה עליהם הם סרטים דוקומנטריים- “יומני אוסלו” ו”הארץ מעבר להרים” (Land without boarders). שני הסרטים יוקרנו זה לאחר זה בשבת, 4 בנובמבר, יום השנה ה-23 לרצח רבין, וביניהם תיערך שיחה. “יומני אוסלו” הוא סרטם הדוקומנטרי של מור לושי ודניאל סיון המבוסס על יומנים אישיים של מי שהיו מעורבים בתהליך המושמץ. “אני חושבת שלסרט יש מימד היסטורי מעניין וחשוב למדינת ישראל. הסרט השני, שנעשה על ידי ניר ברעם, הוא בעצם המשך כואב של המציאות בישראל כפי שהיא היום , 25 שנה אחרי אוסלו”. ברעם ואיש הטלוויזיה מיכאל אללו יוצאים למסע ברחבי הגדה המערבית בסרט תיעודי העוסק בדו קיום ובאפשרות או בהיעדרה של האפשרות לקיימו. במהלך מסעם מראיינים השניים ערבים ויהודים, מנהיגים ואנשי עמל, קיצוניים מכאן ומשם, לצד אנשי פשרה.

ההמלצות של פטי – הזוכים הגדולים

“לדעתי כמובן, כל הסרטים מצויינים. כולם זכו בפרסים בפסטיבלים חשובים בכל העולם. ‘האופה מברלין’ הוא הנציג שלנו בפרסי האקדמיה וזה כבר אומר משהו על הסרט. ‘ארץ זרה’ גם הוא סרט עוצמתי שזכה בסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בישראל באקדמיה לקולנוע”.

האופה מברלין, סרטו של אופיר ראול גרייצר, מספר את סיפורו של תומאס, אופה בבית קפה בברלין המתאהב בלקוח, אורן, ישראלי מירושלים שמגיע באופן קבוע לברלין לצורכי עבודתו. הרומן בין השניים נגדע כאשר אורן נהרג בתאונת דרכים. תומאס נוסע לירושלים בעקבות זיכרונות אהובו ומתחיל לעבוד בבית הקפה שאותו מנהל ענת, אלמנתו.

“ארץ זרה” הוא סרטו התעודי השרוי במחלוקת של איש הטלוויזיה שלומי אלדר, המתאר תהליכים העוברים על החברה הישראלית בעת האחרונה. ג’סאן עבאס, ששיחק את המלצר עבדו בסדרת הטלוויזיה המסעדה הגדולה, נבחר לשחק בהצגת תיאטרון על חייו של הרופא העזתי עז א-דין אבו-אל-עייש ששכל את שלוש בנותיו ודיווח על כך בשידור חי בשיחה לשלומי אלדר באולפן הטלוויזיה. הסרט מתאר את הקשר שנוצר בין עבאס ובין אלדר ומעלה שאלות נוקבות על מהות חיינו זה לצד זה בארץ המובטחת.

ההמלצות של ענת – הקורבנות האחרים

“אני אוהבת מאוד את הסרט סדקים (Fractures). יש בו משהו תיאטרלי מצד אחד ומשחק עדין שמאפיין את המדיום הקולנועי מצד שני”.

סדקים הינו סרט מטלטל ועכשווי בכיכובם של צופית גרנט ושמואל וילוז’ני אשר יוקרן בהקרנת בכורה בהולנד במסגרת הפסטיבל.  עלילת הסרט מתחילה כאשר עולמה של מרב מזדעזע כשבעלה המכהן כפרופסור מואשם על ידי דוקטורנטית העובדת עימו בכפייה מינית. עם היחשף הפרשה מתחיל שיימיניג ברשתות החברתיות ובנם הצעיר מטיח בהוריו שאלות נוקבות. על מרב להגיע להחלטות בקשר להמשך חייה כשהיא נאבקת לשמור ולהגן על משפחתה ובצר לה היא פונה אל הדוקטורנטית כדי להבין ממנה מה בעצם קרה.  להקרנה באמסטרדם תגיע גרנט כוכבת הסרט ואיתה התסריטאית מיכל פרקש אקרמן. הן יענו על שאלות הצופים עם תום הסרט בהקרנה ב-3 בנובמבר.

“גרנט מביאה לנו ניואנסים של אשה שצריכה להחליט בין האגו הפגוע שלה לשמירת איחוד המשפחה. סרט שמדבר על תופעת #metoo   מזווית של הקורבנות האחרים. רלוונטי ומעורר דיון. צופית עצמה מגיעה לאמסטרדם ככה שאני בהחלט ממליצה להגיע”.

הסרט השני שאני מאוד אוהבת ואותו הקרנו במוזיאון היהודי במינכן הוא סרט דוקומנטרי בשם האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל, אדם חשוב שפעל להצלת יהודים ואינו מוכר לציבור הרחב. השילוב של הקמת המוזיאון על שמו בקיבוץ הזורע והקשר המשפחתי של הבמאי לאיש הנעלם – מרתק ועשוי למופת”.

סרטים נוספים

פיגומים (Scaffolding) סרטו של מתן יאיר

הסרט נכתב ובויים על ידי מתן יאיר והינו מעין אוטוביוגרפיה. עלילת הסרט הינה אודות נער בן 17 אשר אביו -השחקן יעקוב כהן- מועיד לו עתיד בעסק המשפחתי והינו אב מכה. כשהנער פוגש מורה חדש לספרות בבית הספר חלה תפנית בתפיסתו וברצונותיו אך אביו אינו שמח לכך. הסרט הינו הסרט הישראלי השני הנצפה ביותר לשנת 2017 וצפו בו יותר ממאה וחמישים אלף איש. הסרט זכה בכמה פרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.

פרה אדומה (Red Cow) סרטה של צביה ברקאי

בהתנחלות קיצונית בהרי יהודה גדלה צעירה יתומה מאם (אביגייל קובארי)עם אב משיחי קיצוני (גל תורן). כאשר בהתנחלות נולדת עגלה אדומה רואה בכך האב אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי ואילו בתו נקשרת לעגלה ומנסה להגן עליה מפני הגורל הלאומי המוטל על כתפיה. כשמגיעה ליישוב בת שירות לאומי מסתבכת העלילה כשבין שתיהן נקשר קשר רומנטי אשר מדרדר את העניינים לקראת פיצוץ בלתי נמנע.

בהכנת הכתבה השתתפה גילי גוראל

קרדיט תמונה ראשית: Ruth Zini, פסטיבל Seret האחרון בלונדון

העירייה הודיעה כי מבקשי המקלט יגיעו לעיר באפריל וכי לא ניתן להגיש התנגדויות לכך. היא הבהירה כי מדובר במקלט זמני וכי ראשת העיר תיוועץ בארגונים היהודיים. ומי יהיו הפליטים?

למרות החשש מצד תושבים יהודים וישראלים, הודיעה החודש עיריית אמסטלפיין כי כמה מאות פליטים ישוכנו בקרוב בבניין בעיר, וכי רבים מהם צפויים להיות מסוריה. בהודעות רשמיות באתר העירייה נכתב כי כמה מבקשי מקלט היו אמורים להגיע לעיר כבר בפברואר, אולם הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) לא הצליחה לעמוד ביעד הזה ותאריך היעד החדש להגעתם הוא סוף אפריל.

לידיעה הקודמת על הפליטים באמסטלפיין והסערה בקרב הישראלים בעיר

על פי הודעת העירייה, לא יותר מ-400 פליטים, “גברים, נשים וילדים”, ישוכנו באמסטלפיין, בבניין משרדים ריק שמוכשר לכך בימים אלה, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). העירייה הדגישה כי לא מדובר ב”מרכז מבקשי מקלט” (AZC) אלא במקלט זמני. “משמעות הדבר היא שלפליטים יינתן מקלט למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, בהתאם להתקדמות תהליך בקשת המקלט שלהם. פליטים יעברו מכאן למקומות אחרים בהולנד. הבניין ישמש למטרה הזו למשך תקופה שבין שנה לשלוש שנים”, נכתב. ככל הנראה, ייערך “בית פתוח” בבניין לפני שיכון הפליטים באפריל, ובאמצע מאי ייערך אירוע פתיחה רשמי.

העירייה גם הזכירה את הפגישה שנערכה בנושא באוקטובר שאליה הוזמנו התושבים והגדירה אותה כ”אינפורמטיבית”. אך תושבים ישראלים סיפרו אז לדאצ’טאון כי הם חשים תסכול וכעס, ומרגישים שהעירייה לא באמת קשובה לצרכיהם ולחששותיהם. כעת צוין בהודעת העירייה כי הוקמה ועדה המורכבת מתושבים, נציגי משטרה, עירייה וארגוני רווחה כדי לדון בנושא באופן קבוע. הוועדה נפגשה לראשונה בינואר ושוב בפברואר (להחלטות). כמו כן הוקמה ועדה מייעצת לראשת העיר מרים מרים ואן אט ואלט (Mirjam van ‘t Veld) שבה חברים נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים.

במסמך “שאלות ותשובות” באתר העירייה ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתחושות העולות מהקהילה היהודית: “אין תגובה יחידה מהקהילה היהודית. התגובות מגוונות ונעות מחשש לגבי הגעת הפליטים להצעת עזרה לאנשים הללו. במקרה הצורך תתייעץ ראשת העיר עם נציגים מהארגונים היהודיים השונים באמסטלפיין”. כזכור, כאשר הכוונה לשכן פליטים בעיר הועלתה לראשונה, המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביעה דאגה מכך. דובר הארגון אמר אז כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא “בחירה מצערת”. 

בנוגע לביטחון ציינה העירייה כי מאבטחים פרטיים יאיישו את המקלט 24 שעות ביממה, ינהלו את משרד הקבלה ויפקחו על הפליטים, הצוות והמתנדבים. המשטרה תגביר את סיוריה באזור.

ומה לגבי הרכב האוכלוסיה הצפויה להגיע? “ייעשה ניסיון להגיע לייצוג פרופורציונלי של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ומשפחות. ההרכב המדויק תלוי בפליטים שמגיעים להולנד”, נכתב במסמך. “כדי לתת לכם רעיון כללי: במחצית השנייה של 2015, היו בין הפליטים סטודנטים, נגרים, עיתונאים, רופאים, אמנים ויזמים. אנשים מלאומים שונים, בעיקר סורים, אריתראים, עיראקים, סומלים ואפגנים. באותה תקופה, משפחות היוו 25% עד 35% מהפליטים במרכזי הסיוע. השאר היו זוגות ללא ילדים, רווקים ורווקות. בין 10% ל-15% היו ילדים בני ארבע עד 12”.

התנדבות והתנגדות

כשרק נודע על התוכנית של העירייה לשכן פליטים סורים במרחק קצר ממרכזי הקהילה היהודית, עורר הנושא דיונים סוערים ברשתות החברתיות. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.

“אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים”, כתבה אז גולשת בקבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”, “אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו’. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות”.

ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות “גזעניות” למצב, וקראו לנקוט צעדים שונים: “יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות”, התרעמה גולשת.

העירייה מצדה הודיעה כעת כי לא ניתן להגיש התנגדויות תושבים להחלטה להקים את מקלט החירום, אך ניתן להתנגד לאישור שנתנה העירייה להשתמש בבניין (לפרטים נוספים).

לעומת זאת ניתן להתנדב ולעזור לפליטים דרך ארגון המתנדבים ההולנדי. העירייה תארגן פעילויות הן לילדים והן למבוגרים בשיתוף ארגוני הסיוע, ותודיע למתנדבים כיצד ביכולתם לסייע (להתנדבות).

ובתוך כך ממשיך משבר ההגירה לטלטל את אירופה. היום פרצו מבקשי מקלט את גדר הגבול בין מקדוניה ליוון ומשטרת מקדוניה הגיבה בפיזור גז מדמיע לעברם. כ-7,000 מבקשי מקלט שוהים סמוך לגבול בצדו היווני ומבקשים להמשיך את מסעם צפונה, לעבר מרכז אירופה ומערבה. יוון הודיעה אתמול כי בין 50,000 ל-70,000 פליטים צפויים להגיע לגבולה בחודש הקרוב. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול כי מדינות אירופה לא יכולות לסגור את גבולותיהן ולהרשות לאתונה “לשקוע לכאוס” בשל משבר הפליטים. ואילו סגן שר המשפטים ההולנדי הודיע בתחילת החודש על חידוש מיידי של סיורים של המשטרה הצבאית ההולנדית על גבולות המדינה. “זוהי שיטה לראות במהירות אם הגל פונה להולנד. הגבולות לא נסגרים. הצעד רק כולל סיורים מוגברים ובדיקות מוגברות של אנשים”.

בהכנת הידיעה השתתף רועי בנט, יועץ משפטי במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten ועוזר פרלמנטרי בסנאט ההולנדי.

קרדיט תמונה ראשית: פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License

קליטת פליטים ברחבי הולנד גורמת למתיחות, ולראשונה אירעו תקריות אלימות על רקע זה. שר הרווחה הגן על מדיניות האג ואמר כי מי שאינו פליט חרב יישלח חזרה לארצו, אך סקרים מראים שהתמיכה בחירט וילדרס בעלייה מאז פרוץ משבר הפליטים. החשש באמסטלפיין הגיע לתקשורת

השבוע החולף לא היה פשוט בכל הקשור לנושא מבקשי המקלט. כמספר האנשים, כך מספר הדעות לגבי איך יש להתמודד עם הפליטים הרבים המגיעים בהמוניהם לאירופה בכלל ולהולנד בפרט. על פי מספרים רשמיים שצוטטו בסוכנות הידיעות “רויטרס”, הולנד קלטה עד כה השנה 36 אלף מבקשי מקלט, לעומת 25 אלף בכל 2014. המדינה צפויה לקלוט יותר מ-7,000 פליטים בשנתיים הקרובות, כחלק מהתוכנית האירופית להתמודד עם המשבר.

“המדיניות ההולנדית קשוחה”

סגן ראש הממשלה והשר לענייני חברה ורווחה, לודוייק אשר (Lodewijk Asscher), אמר בראיון ל-Metro כי מתן המקלט לפליטים צריך להיות ראוי והוגן. המראיין טען כי רבים הסיכויים שבין הפליטים נמצאים כאלה שמנצלים את המצב ומגיעים לכאן כדי לחפש את מזלם, וכ”ראיה” לכך אמר כי המלחמה בסוריה נמשכת כבר כמה שנים ואולם רק עתה החלו פליטים להגיע בהמוניהם לאירופה. אשר השיב כי הוא אינו מסוגל להעריך כמה מן הפליטים הגיעו מאזורי הלחימה, אך נראה לו כי מבקשי המקלט מסוריה הם אכן פליטים של ממש. לטענתו, על השלטונות למצוא דרכים לאתר את אלו שהגיעו והתיישבו בהולנד ממניעים כלכליים – אנשים אלו יישלחו חזרה לארץ מוצאם. הוא העריך “כמעט בוודאות” כי “80% מהסורים” רוצים לשוב לארצם.

עוד בנושא: 

• חשש בקהילה היהודית מפני פליטים סורים
• תוכנית הולנד לפליטים – טורקיה תחילה
• “בהולנד לא זורקים בקת”בים על פליטים” 

על פי השר, מונהגת בהולנד מדיניות קשוחה. אנשים שהגיעו מאזורים שאינם אזורי לחימה חייבים לשוב מיד על עקבותיהם. אלו שהותר להם להישאר בהולנד יזכו לאישור שהייה למשך חמש שנים. אם בתום התקופה ישובו השקט והביטחון לסוריה, יישלחו הפליטים חזרה למדינתם. אם לא, ברור שלא יוכלו לשוב, ואם בינתיים הם הצליחו לבסס בהולנד את חייהם ומעמדם, הם יהיו זכאים למעמד של תושבי קבע. אשר לא נקב במספרים מדויקים של פליטים שאמורים להגיע להולנד, אך אמר כי כל מדינה באירופה תורמת את חלקה באופן הוגן.

השר סיכם ואמר כי אמנם העם ההולנדי אינו ממתין בכיליון עיניים להגעתם של הפליטים למדינה, אך מצד שני, גם הסורים לא בחרו בדיקטטור מטורף או בפנאטים דתיים עורפי ראשים (דאע”ש). “זוהי תקופה לא שגרתית המחייבת נקיטת צעדים לא שגרתיים”, סיכם השר.

הפגנה קיצונית באוטרכט

בשבת הקודמת התקיימה במרכז אוטרכט הפגנה של ארגון Pegida (מגרמנית – “פטריוטים אירופאים נגד האיסלמיזציה של המערב”) ארגון המבקש למנוע את מה שהוא מכנה “איסלאמיזציה של אירופה” ולבלום את “זרם הפליטים”. העיתוןNRC  דיווח כי בהפגנה היו כ-200 מאנשי הארגון. במהלך ההפגנה נישאו נאומים על ידי אנשי מפתח מקרבם, אך המשטרה מנעה מהמפגינים לצעוד לאורך הרחוב הראשי במרכז העיר, והתירה להם להתאסף בסמוך לבניין תיאטרון De Vredenburg. 

מתוך ההפגנות באוטרכט:

https://www.youtube.com/watch?v=UGQs0Ftka14

ההפגנה משכה מתנגדים רבים, ביניהם אנשי תנועת “Internationale Socialisten”, אשר התרכזו בסמוך לכנסיית Janskerkhof, כ-600 מטר מאנשי Pegida. אחד הפליטים נשא שם נאום. גם עליהם אסרה עיריית אוטרכט לצעוד דרך מרכז העיר.

התפרעויות שהתרחשו כתוצאה מחיכוכים בין הצדדים הובילו למעצרם של עשרה מפעילי Pegida, אך הם שוחררו כעבור זמן קצר.

בערב שלפני ההפגנה הותקף מרכז סיוע לפליטים בעיר וורדן, הסמוכה לאוטרכט. קבוצה שמנתה כ-20 גברים השליכה זיקוקים וביצים אל המקלט, שבו מתגוררים כ-150 בני אדם. איש לא נפגע אך ראש העיר אמר שלהתקפה הייתה “השפעה עצומה” על בקשי המקלט וכי היא “עוררה בהם טראומות”. המשטרה הודיעה למחרת כי עצרה והגישה כתבי אישום נגד 11 חשודים, בני 19 עד 30. ראש הממשלה מרק רוטה ביקר בוורדן וגינה את התקיפה שאותה כינה “מעשה פחדני”.

דיווח רשת RTL Nieuws  על וורדן:

מסקר שפורסם ביום ראשון הקודם ב”טלחראף” עולה כי מפלגת הימין PVV  בהנהגת חירט וילדרס מתחזקת על רקע משבר הפליטים, וכי לו היו נערכות בחירות היום, אנשיה היו זוכים ב-35 מושבים מתוך 150. בבחירות הקודמות ב-2012 זכתה המפלגה ב-15 מושבים בלבד.

התנגדות בפורמרנד

לאחר מחאות מצד התושבים, הצביעה ביום שני האחרון מועצת העיר פורמרנד נגד הקמת מרכז סיוע גדול למבקשי מקלט בתחומה. עם זאת, מועצת העיר שבמחוז צפון-הולנד הסכימה לקלוט כ-200 מבקשי מקלט במרכזים קטנים, בתנאי שהתושבים הגרים בסמיכות יסכימו לכך. כמה עשרות תושבים התקהלו מחוץ לבניין המועצה בעת ההצבעה. לפני כחודש הופסקה ישיבת מועצה בנושא לאחר שמפגינים נגד התוכנית פרצו לחדר הישיבות.

אמסטלפיין בתקשורת

בשבוע שעבר סקרנו כאן בהרחבה מפגש תושבים שנערך בעיריית אמסטלפיין, על רקע כוונת העירייה לקלוט כ-400 פליטים סורים באזור הקהילה היהודית. רבים מתושבי הקהילה בעיר הביעו את חששותיהם וחוסר שביעות רצונם מהכוונה לשכן את הפליטים בבניין משרדים שיוסב למגורים זמניים, לא רחוק מבתי הספר היהודיים בעיר ומהשכונה שבה מתגוררים ישראלים ויהודים רבים.

הדי הדיון הגיעו גם לתקשורת המיינסטרים ההולנדית. בתוכנית Dunk המשודרת בערוץ RTL Z התקיים דיון בנושא, בו השתתפו תושב השכונה עו”ד רוני אייזנמן והעיתונאי מקס ואן וייזל, גם הוא תושב האזור.

במהלך הדיון הציג המנחה משפטים מנחים וכל אחד מהצדדים הביע את דעתו. אייזנמן טען כי הרעיון לשכן פליטים מסוריה ועירק בסמוך לריכוז תושבים יהודים אינו רעיון מוצלח, מכיוון שרבים מן הפליטים הללו גדלו על ערכים של שנאת יהודים, ולפיכך אין לשלול את האפשרות לחיכוכים בין שתי הקבוצות. מנגד השיב ואן וייזל כי זהו המיקום הסביר ביותר וכי אין מקום אחר רחוק דיו שיאפשר לאוכלוסיית היהודים והישראלים בסביבה לחוש בטוחים יותר.

אייזנמן ציין שלא בכדי נמצאים בשכונה כוחות אבטחה ומשטרה רבים, אלא משום שלעתים מתרחשים בסביבה אירועים של התגרות מצד קיצונים כלפי יהודים. ואן וייזל טען בתגובה שלאירועים אלה אין כל קשר לפליטים, ושאת הפליטים מדאיגים עניינים אחרים לחלוטין מאשר “להתעסק” עם יהודים שגרים בשכנות, בראש ובראשונה הצורך המיידי להציל את חייהם וחיי משפחותיהם.

אייזנמן סיכם את הדיון ואמר: “פליטים – כן, אך על הממשלה לדאוג לבדוק ולוודא שמשפחות עם ילדים יגיעו למקום ולא רק גברים צעירים ללא משפחות”.

צפו החל מדקה 15:15: http://rtlxl.nl/#!/dunk-opinie-zonder-omweg-345483/e25823ae-1827-35bd-86eb-982cc6fe7757