מאת: ארגון CIDI ; תרגום: שלום צוקרמן
מהי עמדתן של המפלגות המתמודדות בבחירות לגבי ישראל, הסכסוך הישראלי פלסטיני, והמלחמה באנטישמיות? ארגון CIDI סיכם עבורנו את מצעי המפלגות השונות, ואת היסטוריית ההצבעה של כל אחת מהן לגבי נושאים אלה. איזו מפלגה תומכת בפתרון שתי המדינות? מי נלחמת בחרם על ישראל? מי מזגזגת בנושא האנטישמיות? ומי סבורה כי תפקידה של אירופה להוביל את הישראלים והפלסטינים לפתרון? תרגמנו עבורכם את עיקרי הדברים:
VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie
מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה
תוכנית הבחירות של VVD לבחירות 2021 אינה מזכירה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, ניתן להסיק מהסטוריית ההצבעה של המפלגה בבית הנבחרים כי VVD תמיד תמכה בפתרון שתי המדינות. VVD אינה בעד הכרה במדינה פלסטינית עד לפתרון הסכסוך באמצעות משא ומתן. במקביל, המפלגה מבקשת לחזק את הקשר עם ישראל, בין השאר על ידי הפעלתה מחדש של הועדה המקשרת בין ישראל לאיחוד האירופי, כמו גם על ידי השקעות בישראל: “חידוש של ההסכמים בין ישראל לאיחוד האירופי, עולה בקנה אחד עם ההתפתחויות החיוביות באזור, כמו הסכמי הנורמליזציה של בחריין ואיחוד האמירויות הערביות עם ישראל”. ה-VVD רוצה לדבוק בהסכם הגרעין עם איראן, אך גם מבקשת לכוון את המפלגה לעבר הגבלת תוכנית הטילים האיראנית והחדרה מחדש של סנקציות במידת הצורך.
במהלך כהונת הקבינט האחרונה, VVD, באמצעות חבר הפרלמנט דילן ילידגוז-זגריוס, בלטה מאוד בתחום ההתמודדות עם האנטישמיות. יחד עם מנהיג CU, חרט-יאן סייחרס, הגיש ילידגוז בהצלחה תזכיר יוזמה עם הצעות שונות למאבק בשנאת יהודים.
בין הדרישות של VVD ו- CU נמצאת בין היתר גם דרישה למינוי מתאם לאומי לענייני אנטישמיות. על מתאם זה לייעץ לבית ולקבינט בנוגע למדיניות, ולתאם את הגישה לאנטישמיות בין המשרדים השונים.
בתוכנית VVD ניתן למצוא גם דרישה לעצירת סובסידיות למוסדות ועמותות בהולנד ומחוצה לה האשמות באפליה, בגזענות ובאנטישמיות: ” התנגדות לסובסידיות ממשלתיות לארגונים בהולנד ומחוצה לה אשר מנהליה אשמים בהפצת שנאה או אפליה – כמו אנטישמיות או שנאה לאנשי להט”ב.” המגמה המרכזית הוא ליצור אווירה נקייה מאפליה, אנטישמיות, הומופוביה ואפליית סוגים שונים של אמונה, הרואה באדם יצור חופשי ועצמאי.
PVV – Partij voor de Vrijheid
המפלגה למען החירות
מפלגתו של חירט וילדרס מציגה את עצמה תמיד כידידת ישראל והעם היהודי. המפלגה הימנית-לאומנית מעלה באופן קבוע נושאים כמו הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת שגרירות הולנד לירושלים וגם מדברת על ירדן כמדינה הפלסטינית. המפלגה אינה מסתפקת אם כן בפתרון שתי המדינות או במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. בנוסף, מפלגתו של וילדרס תומכת במדיניות ההתיישבות של ממשלת נתניהו.
וילדרס טוען שישראל היא קו ההגנה הראשון של המערב נגד האיסלאם המיליטנטי. PVV רואה בישראל בעלת ברית במאבק נגד האיסלאם, אותו היא מתארת כאידיאולוגיה טוטליטרית. PVV מביעה הסתייגות מוחלטת מתנועת BDS, והיא ביקורתית מאוד כלפי ארגונים לא ממשלתיים המבטאים ביקורת כלפי ישראל ומקבלים סובסידיות מהולנד, כמו אוקספאם-נוביב וקורדייד. יתר על כן, המפלגה רוצה לבטל את העזרה הכספית שהולנד מגישה למדינות מתפתחות (ontwikkelingshulp), ובכך גם להפסיק סובסידיות כאלה.
גם בתחום המאבק באנטישמיות, המפלגה מבטאת עמדה ברורה: על פי PVV, מקורה של האנטישמיות בעיקר מכיוון המוסלמים. אחת הטענות של מפלגתו של וילדרס לגבי ההגירה מארצות האסלאם, היא שהן מייבאות אנטישמיות להולנד. חבר הפרלמנט גידי מרקוסובר היה תקיף מאד בדבריו נגד השרים בלוק וקאג. בעקבות הפיגוע בו נרצחה הנערה הישראלית בת ה-17 רינה שנרב על ידי מחבלי PFLP שהועסקו על ידי ארגון לא ממשלתי פלסטיני המסובסד על ידי הולנד, אמר מרקוסובר לגבי בלוק וקאג: “הם הוזהרו והמשיכו לשלם. למה? כנראה שהם אוהבים טרוריסטים פלסטינים ושונאים יהודים.”
במהלך דיון כיצד להתמודד עם אנטישמיות, אמר מרקוסובר כי הקהילה היהודית “פיתחה רדאר פוליטי שגוי. אין להאשים אותם עצמם בכך, אלא את השהות בגולה. הם תמיד מצביעים עבור אותן מפלגות שמקלות על נפילתם. כלומר במפלגות שמביאות את העלייה ההמונית של אנשים ממדינות האסלאם כאן בהולנד, שהוא הגורם המרכזי שמעודד יותר שנאה ליהודים.”
PVV, באמצעות דיון גראוס, מתנגדת לשחיטה פולחנית, במיוחד שחיטת חלאל בהולנד. בעבר כינה גראוס שחיטה ללא חומר הרדמה “עינוי בעלי חיים” וגם דרש איסור ייבוא. העובדה שהשחיטה הכשרה היהודית וכך גם הקהילה היהודית כולה תושפע מאיסור אפשרי זה, אינה מטרידה את PVV.
אולי יעניין אותך גם:
בחירות בהולנד: מה צריך לדעת על השיטה הפוליטית
בחירות בהולנד: סקירת המפלגות המובילות
ישראל בפוליטיקה ההולנדית
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
CDA – Christen Democratisch Appèl
הקריאה הנוצרית-דמוקרטי
במצע הבחירות של CDA לא ניתן למצוא דבר לגבי אזור המזרח התיכון. מעקב אחרי ההצבעות של חברי המפלגה בפרלמנט מראה כי הנוצרים הדמוקרטים הם מפלגת אמצע אמיתית. לדוגמא, CDA תומכת בפתרון שתי המדינות, אך היא גם ביקורתית מאוד כלפי מדיניות ממשלת נתניהו בנושא ההתנחלויות. המפלגה טוענת כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי, ורוצה להטיל על המדינה אחריות על כך, ואינה שוללת סנקציות אפשריות. אמצעי ענישה בתגובה לפעולות פלסטיניות אינם מוזכרים כלל.
בנושא המאבק באנטישמיות, המפלגה רוצה להגביר את הנכונות לדווח ולשפר את החינוך לאזרחות. CDA טוענת כי אפליה מגבירה את המתיחות במדינה וכי יש לנקוט בצעדים קונקרטיים נגדה: “הגידול במספר האירועים הכרוכים בהטרדות רחוב, חוסר סובלנות ואלימות כלפי הומואים, אנטישמיות וצורות אחרות של חוסר סובלנות מוביל למתיחות בקהילות אלה. אנו רוצים להגביר את הנכונות לדווח ולהתייחס באופן רציני לכל צורות הסובלנות והאלימות כלפי קבוצות מיעוט באוכלוסייה.”
D66 – Democraten 66
דמוקרטים 66
המפלגה הליברלית-חברתית 66D תומכת בפיתרון של שתי מדינות. יחד עם זאת, ניתן להבחין בציניות מסוימת של חברי המפלגה אשר מדגישים שוב ושוב בדיונים בקבינט את חוסר ההתקדמות בתהליך השלום במזרח התיכון בתקופה האחרונה. המפלגה ביקורתית כלפי המדיניות של ממשלת ישראל, וכלפי ההתמודדות שלה עם התנחלויות, אסירים פלסטינים והמצב בעזה. יחד עם זאת, ב- D66 ביקורתית גם על מצב זכויות האדם באזורים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית: “יש לכבד את זכויות האדם בשטחים הכבושים, גם על ידי הרשויות הפלסטיניות כלפי האוכלוסייה שלהם.”
בתפקידה כשרה לסחר חוץ ושיתוף פעולה לפיתוח, מנהיגת מפלגת D66, סיגריד קאג, ספגה ביקורת כמה פעמים בגלל דיווחים כי כספי סיוע הולנדים לארגונים לא ממשלתיים פלסטינים הגיעו בסופו של דבר לקבוצות טרור. כך למשל מתנהלת חקירה בנושא UAWC, שעובדיה חשודים בתקיפה בה נהרגה הנערה הישראלית בת ה -17 רינה שנרב.
D66 מציבה גבול ברור כאשר אנשים מסיתים לשנאה או מסיתים לאלימות, כמו גם כאשר הם מעודדים אנטישמיות, איסלאמופוביה והומופוביה – אשר אינן יכולות להיות מקובלות בשום אופן על פי המפלגה. זה חל גם על כל צורות הטרור, וגם על האידיאולוגיה הג’יהאדיסטית וגם על הימין הקיצוני. יחד עם PvdA ו- GroenLinks, התחייבה D66 להצבת פקחים המתמחים בתחום האפליה, לשיפור העמדתם לדין של עבריינים והנכונות לדווח.
Groen Links
שמאל ירוק
בתחום מדיניות החוץ נוקטת GroenLinks גישה ביקורתית כלפי ישראל. במניפסט הבחירות נכתב: “בסכסוך הישראלי-פלסטיני אנו שואפים לפיתרון צודק של שתי מדינות. לשם כך על שני הצדדים להקפיד על החוק הבינלאומי ולהפסיק את האלימות והפרות זכויות האדם. אנו מתנגדים לאלימות ולאיומים הבלתי מידתיים של ישראל, לסיפוח השטח הפלסטיני באמצעות בניית התנחלויות והמחסומים הכלכליים שפוגעים קשות בפלסטינים ואינם מאפשרים שלום בר-קיימא. הולנד מכירה בפלסטין כמדינה, הכרה לה שותפות בינתיים כבר 138 מדינות אחרות.”
GroenLinks ספגה ביקורת קשה כאשר באחד מכינוסי המפלגה עברה הצעה שקראה להתנגדות לחסימה של תנועת החרם של BDS. היו שראו הצעה זו כגיבוי של GroenLinks ל- BDS, אך פרשנות זו נדחתה בתוקף: המפלגה הוציאה הצהרה רישמית כי ההצעה נועדה רק להגן על חופש הביטוי. “למעשה, GroenLinks אינה תומכת בחרם על ישראל”, נאמר בהודעה. מאוחר יותר, דובר החוץ של GroenLinks, בראם ואן אוג’יק, בראיון למגזין של קבוצת העבודה הדתית של המפלגה, כינה את חרם נגד ישראל “לא הגיוני” (niet verstandig) מצד אחד, אך “בר-הגנה”, או ” לגיטימי” (verdedigbaar) מצד שני.
באמצעות קטאלינה בויטנווג ונבין אוזוטוק ביקשה GroenLinks פעמים רבות בבית הנבחרים להקדיש תשומת לב לנושא ההתמודדות עם אנטישמיות. המפלגה פעלה יחד עם D66 ו- PvdA בכדי לאפשר את הצבתם של פקחים מיוחדים בתחום האפליה. לאחר ש- GroenLinks קיבלה החלטה בעד הגדרת האנטישמיות של ברית הזיכרון הבינלאומית לשואה (IHRA), ניסו מספר חברים להפוך את ההחלטה, אך נכשלו.
SP Socialistische Partij
המפלגה הסוציאליסטית
המפלגה הסוציאליסטית SP מביעה באופן עקבי עמדה ביקורתית מאד כלפי ישראל ומדיניותה. כלפי דובר המפלגה לענייני מדיניות חוץ סאדט קראבולוט, היתה ביקורת על הקצנה של הרטוריקה האנטי-ישראלית. הצעה (של ה-CU) שקראה לקבינט להחיל מדיניות תיוג לא רק עבור מוצרים מהתנחלויות ישראליות, אלא עבור מוצרים מכל האזורים הכבושים והמחלוקת, לא זכתה לתמיכה מצד SP. הדבר ראוי לציון שכן הצעה זו הייתה פרפרזה על הצעה משנת 2016 שהוגשה על ידי הארי ואן בומל מ-SP.
במהלך תקופת הקבינט האחרונה, SP הגישה מספר פעמים קריאות לסנקציות נגד ישראל בגין הפרות זכויות אדם, הקמת התנחלויות ותוכניות סיפוח. בנוסף, המפלגה דוגלת בהכרה במדינה הפלסטינית.
קרבולוט העלה שאלות בבית הנבחרים מטעם SP במשך מספר חודשים לגבי מבצע “חודש הולנדי” ברשת שופרסל הישראלית, שבו מוכרים מוצרים הולנדיים. הוא התנגד לכך מכיוון שרשת הסופרמרקטים הישראלית פעילה גם בהתנחלויות. מדיניות אי-התמיכה (ontmoedigingsbeleid) של ממשלת הולנד הוצגה באופן מטעה על ידי ה SP כמדיניות חרם. בנוסף לכך, SP דרשה למנוע מחברות ישראליות מלהשתתף בפיתוח של אפליקציה הולנדית למאבק בנגיף הקורונה.
במצע המפלגה של SP יש דרישה ליותר תשומת לב לגזענות: “בחינוך יוקדש יותר תשומת לב לגזענות ולהתמודדות עם מתנגדים”. בניגוד לתוכנית של לפני ארבע שנים, המפלגה עכשיו הרבה יותר קצרה ותמציתית בעניינים אלה.
נקודה חשובה נוספת היא ש- SP הייתה המפלגה היחידה שהצביעה בעקביות נגד הצעות בנוגע למינוי מתאם לאומי לאנטישמיות. המפלגה טוענת כי אין להתמודד עם האנטישמיות בנפרד, אלא תחת הנושא הכללי של גזענות ואפליה.
PvdA – Partij van de Arbeid
מפלגת העבודה
לגבי ישראל, מפלגת העבודה מציגה עמדה ברורה וקבועה: פתרון של שתי מדינות עם ירושלים כבירה משותפת. עם זאת, המפלגה תומכת בסנקציות אם ישראל תמשיך לספח: “האיחוד האירופי משתמש בכל האמצעים האפשריים להחייאת תהליך שלום. אם ממשלת ישראל תמשיך לספח אזורים בגדה המערבית, הסנקציות לא יאחרו לבוא.” אמצעי ענישה כתגובה לפעולות פלסטיניות אינם מוזכרים. בנוסף לכך, PvdA הפתיעה רבים בכך שהצביעה בפרלמנט נגד הצעה שהביעה תמיכה בהסכמי אברהם.
ה- PvdA מתמידה בתכניותיה להתמודד עם אפליה וגזענות, כולל אנטישמיות. הסוציאל-דמוקרטים מזכירים את חשיבות האינפורמציה והחינוך בהתמודדות עם בעיות חברתיות אלה. קורבנות האפליה חייבים גם לקבל גישה מהירה יותר למשטרה, והמפלגה רוצה ענישה חמורה יותר, פקחים מתמחים ואכיפה טובה יותר. המפלגה השקיעה מאמצים רבים בנושאים אלה בפרלמנט, יחד עם D66 ו- GroenLinks. בנוסף, PvdA הייתה עירנית בתגובותיה לגבי ביטויים שונים של שנאת יהודים בתקופת הממשלה, כולל קריאות אנטישמיות במשחקי כדורגל ומכירת ספרות אנטישמית באינטרנט.
עם זאת, המפלגה זכתה לביקורת כאשר הביעה תמיכה במנהיג העבודה דאז ג’רמי קורבין בשנת 2018. באירוע זה, חברי ארגון הנוער של CIDI רצו להפנות את תשומת הלב לאנטישמיות הרדומה במפלגת הלייבור הבריטית בצורה שובבה. כאשר הניפו כרזה, הותקפו הצעירים פיזית ומילולית על ידי כמה ממשתתפי האירוע. רק התערבות מאבטחים יכולה למנוע רע יותר.
CU – ChristenUnie
האיחוד הנוצרי
ChristenUnie תמיד ממצבת את עצמה כזו שנלחמת עבור ישראל. למשל, בתוכנית הבחירות נכתב: “הנוצרים רואים עצמם כקשורים לעם היהודי על בסיס התנ”ך. מדינת ישראל, אחת הדמוקרטיות הבודדות במזרח התיכון, היא התקווה האחרונה של היהודים למקום בטוח בעולם המלא באנטישמיות רעילה.”
עם זאת, בתקופת הקבינט האחרונה המפלגה החברתית-נוצרית, כחברה בממשלה, נאלצה להתפשר באופן קבוע על עמדותיה כלפי ישראל. לדוגמא, CU היתה בתחילה נגד השתתפות הולנדים במועצת זכויות האדם של האו”ם בגלל הביקורת הבלתי מידתית שלה כלפי ישראל, אך המפלגה ויתרה על התנגדותה תמורת הבטחה כי הולנד תפעל לרפורמה במועצה. אולם, מאז מדיניותה של מועצת זכויות האדם נגד ישראל כמעט ולא השתנתה, והמדינה היהודית היא עדיין המדינה היחידה שנמצאת באופן קבוע על סדר היום. בנוסף לכך, נטיות ההצבעה של הולנד נותרו גם הן ללא שינוי במידה רבה, ונציגות האו”ם ההולנדית הצביעה בעד רוב גדול של ההצעות נגד ישראל בגופים שונים של האו”ם.
לעתים קרה ש- ChristenUnie הצביעה נגד עמדותיה שלה בבית הנבחרים. למשל, המפלגה הצביעה נגד הצעה להכיר בגולן כחלק מישראל, בעוד שהיא דגלה בכך כמה חודשים קודם לכן. בנוגע לירושלים, CU דבקה בעמדותיה והצביעה בעד הכרה בבירת ישראל ובעד העתקת השגרירות ההולנדית. בנוסף, פעלה ChristenUnie נגד תשלומים לטרוריסטים על ידי הרשות הפלסטינית, ולטיפול שוויוני במוצרים מכל האזורים השנויים במחלוקת. המפלגה תומכת ביוזמות שלום בין ישראלים לפלסטינים, במיוחד אלה “מתחילות מלמטה”. באופן זה, המפלגה רוצה לקרב את השלום בין שני העמים. כמו כן, המפלגה תומכת בפתרון של שתי מדינות כל עוד נשמר ביטחונם של הישראלים כמו גם זכויותיהם של הפלסטינים.
המפלגה רוצה להתמודד עם האנטישמיות ביתר שאת, למשל, המנהיג גרט-יאן סג’רס, יחד עם חבר הפרלמנט של VVD דילן ילידגוז-זגריוס, הגישו יוזמה בנושא שנתמכה באופן נרחב על ידי הפרלמנט. במצע המפלגה נכתב: “הגידול בקיצוניות הימנית ובאנטישמיות מחייב חברה עמידה ומומחיות נכונה מצד AIVD והמשטרה. לשם כך נדרשת מדיניות ממשלתית פעילה בשנים הקרובות. אין זה מקובל שהקהילה היהודית בהולנד אינה מעזה להתבטא בחופשיות וזקוקה להגנה מוגברת במקומות רבים. “
בתכניתה מדברת CU עוד על חשיבות החינוך במאבק באנטישמיות ורוצה להגביר את חוסן הקהילות. המפלגה רוצה גם שיוקצו כספים באופן מובנה וקבוע לאבטחת בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ומוסדות.
Partij voor de Dieren – PvdD
המפלגה למען בעלי החיים
במצע של המפלגה למען החיות, לא ניתן למצוא כל איזכור של נושא האנטישמיות או הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מהסטוריית ההצבעות של המפלגה ניתן ללמוד כי הם מאוד ביקורתיים כלפי ישראל.
המפלגה מתנגדת לכל צורה של שחיטה בעלת אופי דתי, והיא גם הגישה מספר רב של שאילתות והצעות בנושא זה. שחיטה כזו נתפשת כסבל ללא הצדקה לבעלי חיים. כמו כן, ראשת המפלגה אסתר אוונהנד טענה בעבר כי חופש הדת איננו ערך אבסולוטי.
Forum voor Democratie – FvD
הפורום לדמוקרטיה
בתוכנית הבחירות של הפורום למען הדמוקרטיה מצהירה המפלגה שהיא תומכת בישראל. בנוסף, ישראל מוזכרת מספר פעמים כמו למשל כאשר מדובר על “זכות השיבה” לאנשים ממוצא הולנדי, ובנושא של משימות בתחום החלל על פי דוגמה ישראלית. כמעט כל ההצעות בבית הנבחרים לטובת ישראל זכו לתמיכה של FvD בתקופת הקבינט האחרונה.
ישנן שמועות קבועות סביב מנהיג FvD צ’רי בודט, וסביב האגף הצעיר של המפלגה הקושרות אותם ברעיונות אנטישמיים. בשנה שעברה חברי מפלגה מודאגים כתבו לדירקטוריון כי בקבוצות הווטסאפ של המפלגה הושמעו רעיונות בעלי אופי ימני רדיקלי, ואמירות פשיסטיות ואנטישמיות. לאחר חקירה פנימית שלא פורסמה, טענה המפלגה בחודש מאי השנה, כי כמה ממפיצי המסרים האנטישמיים והומופוביים גורשו או הושעו. בנובמבר יצא העיתון Het Parool בגילויים חדשים לגבי הצהרות אנטישמיות וקיצוניות באגף הצעיר של FvD. הדו”ח הראה כי החקירה הפנימית הייתה רדודה ביותר במקרה הטוב. ארגון CIDI קרא לחקירה עצמאית של ההאשמות, אך דירקטוריון FvD הכין שוב דוח משלו. גם כאן היה דיווח רדוד ולא-עצמאי. מסקנת המחקר הלא-עצמאי אינה מפתיעה: “לא נמצאו פגמים בפעולות של המפלגה או האגף הצעיר” בפרשת המסרים האנטישמיים. חלקם של מנהיג המפלגה בודה ויו”ר האגף הצעיר, פרייק יאנסן, לא נידון כלל. בודה הואשם על ידי מספר רב של עדים אשר שמעו אותו מביע עמדות אנטישמיות. עדויות אלה התפרסמו בעיקר כאשר כמה מבכירי המפלגה החליטו לעזוב. כתגובה, פרש בודה מתפקידו כמנהיג המפלגה אך לאחר מכן חזר להנהגה לאחר משאל עם בקרב חברי המפלגה. רוני אייזנמן, יו”ר CIDI אמר כי “אם אתה עדיין תומך בבודה עכשיו, אתה שותף להנצחת האנטישמיות בתוך אותה מפלגה”.
DENK
מפלגת DENK מאוד ביקורתית כלפי ישראל. המפלגה מצביעה באופן קבוע נגד הצעות פרו-ישראליות’ ומעוניינת שהולנד תכיר במדינה הפלסטינית. באופן מעניין, המפלגה מזכירה גם אפשרות לפיתרון המדינה האחת במידה ו “ישראל תגרום לשלום להפוך לבלתי אפשרי”. במצע המפלגה נכתב: “הכיבוש הישראלי של פלסטין נמשך כבר 54 שנים. ישראל ממשיכה להפר את החוק הבינלאומי על ידי בניית התנחלויות לא חוקיות ומעוניינת לספח את פלסטין. הקריאה של DENK לממשלת הולנד נותרה קבועה: להכיר במדינה הפלסטינית ולהטיל איסור ייבוא על מוצרים מההתנחלויות הבלתי חוקיות. יחד עם זאת, הממשלה לא חייבת עוד לעצום עיניים למציאות שישראל יצרה: מדינה אחת, בה יש לפלסטינים הרבה פחות זכויות מאשר לישראלים. ארגוני זכויות אדם מכנים מצב זה בשם: אפרטהייד. כאשר ישראל הופכת את פתרון שתי המדינות להרסני ובלתי אפשרי , הולנד והאיחוד האירופי חייבים לקדם את האלטרנטיבה היחידה: מדינה אחת שבה זכויות שוות לכולם. “
מנהיג: מרק רוטה (Mark Rutte)
מנהיג: חירט וילדרס (Geert Wilders)
מנהיג: וופקה הוקסטרה (Wopke Hoekstra) – שר הכלכלה
מנהיג: יסה קלאבר (Jesse Klaver)
מנהיג: ליליאן פלומן (Lilianne Ploumen)
מנהיג: חרט-יאן סחרס (Gert-Jan Segers)
מנהיג: טיירי בודט (Thierry Baudet)
מנהיג: אסתר אווהנד (Esther Ouwehand)