Tag: בישול ואפייה

  • מתאדים

    אוף איזה קור! למי יש כח לצאת מתחת הפוך החם ולהתחיל עוד יום מקפיא בחוץ? לי לא!

    אני ממש, אבל ממש לא אוהבת חורף, שלא לומר שונאת. חייבת להגיד שזה קצת מתבקש, לא? בכל זאת נולדתי, גדלתי וחייתי את מרבית שנותיי במדינה חמה, אבל ממש קשה לי להבין את התלונות של חבריי ההולנדים. כמו שאני התרגלתי לחמסין של אוגוסט בקיץ ולמדתי להכיל, איך אתם מתלוננים כל הזמן שקר? כל חייכם גדלתם בקור, ופעם היה אפילו קר יותר (התחממות גלובלית וכאלה)….נו טוב.

    הכי קשה לי בבוקר זה החושך. איך מעירים את הילדים אם הם חושבים שעדיין לילה? וככה זה נראה אצלנו:

    “אמא אבל עוד לילה”,

    “לא זה כבר בוקר”,

    “אבל חושך”,

    “אבל אמא אמרה שזה בוקר וגם השעון, אז זה בוקר!”.

    והבגדים? מה מלבישים לילדים? כל בוקר מתחיל בבדיקת המעלות באייפון. אם זה 6 או 9 מעלות? אם שתי חולצות עבות או אחת דקה ואחת עבה? אולי השם ישמור, חולצה קצרה ועליה עבה? והאם אמור להתחמם ולעלות מעל 10 מעלות, אז יהיה לילד חם כשישחק בחוץ (!)…

    ובכל זאת יש כמה דברים קטנים נחמדים, כמו אדים על החלון שמאפשרים לילדים לצייר ציורים עד שמגיעים לבית הספר ולא לריב באוטו, אדים שיוצאים מהפה כשמדברים וגורמים לילד לחשוב שהוא דרקון יורק אש (עד שמגיעים לכיתה), כפפה שהולכת לאיבוד (אחת כמובן מתוך הסט) יומיים אחרי שנקנתה ונמצאת כלאחר כבוד בתחילת הקיץ (בהחלפת גרדרובה), ימי הולדת משפחתיים שנחגגים בחורף ו…מרקים!

    סבא שלי, אריה ז”ל, היה אוכל מרק כל השנה, ורצוי עם פרוסת לחם ליד. קיץ, סתיו אביב, לא משנה מתי אין ארוחה ללא מרק! אז אצלנו זה קצת שונה, החורף מביא את המרק…

    את המרק הזה למדתי מחמותי שיש לה השפעה רבה על המטבח שלי (לטובה!). מרק מעולה שמאחד בתוכו השפעות הולנדיות (תפוחי אדמה) ואת האהבה שלי למרקים קרמים, פשוטים ועדינים.

    פשטות היא לא מילה גסה- קדימה לעבודה!

    מרק כרישה ותפוח אדמה

    4 כרישות נקיות ופרוסות לטבעות (חלק לבן בלבד)

    2 כפות שמן

    20 גרם חמאה

    4 תפוחי אדמה בינונים קלופים שטופים וחתוכים לקוביות

    1 כף חומץ טבעי

    1 כף אבקת מרק עוף /ירקות

    מלח,פלפל לבן,אגוז מוסקט, טימין (טרי או יבש)

    מעט שמנת לבישול (לא חובה)

    ממיסים שמן וחמאה בסיר, מוסיפים את הכרישה ומאדים עד לשקיפות. מוסיפים תפוחי אדמה וחומץ, כ-2 ליטר מים ואבקת מרק. מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומוסיפים, מלח פלפל טימין ואגוז מוסקט. מבשלים כחצי שעה עד לריכוך.

    טועמים ומתקנים תיבול. מכבים את האש. מועכים את המרק באמצעות בלנדר מוט. מביאים שוב לרתיחה. מורידים מהאש ומוסיפים מעט שמנת לבישול. מערבבים ואוכלים בתאבון.

    הצעות הגשה:

    לגרד מעל קערת המרק מעט פרמזן

    להוסיף קרוטונים מתובלים

    להוסיף לקערה כף יוגורט יווני קר

  • דבר אל הקיר

    אחד הדברים הטיפוסיים בהולנד, למי שטרם הכיר או שמע, הוא ג’אנק פוד. כן כן. הרבה אנשים חושבים כי האומה שהמציאה את הג’אנק פוד היא ה’אומה האמריקאית’, אז הרשו לי להאיר את עינייכם מעט. היסטוריונים של מזון טוענים כי את הוופל, הפנקייק וכדומה היו אלה המתיישבים ההולנדים שהביאו לאמריקה (למי שמעוניין  לקרוא מעט בנושא המעניין הזה הינה קישור).

    אז לאחר שטעמנו קצת מן ההיסטוריה בו נבחן על מה ולמה. דוגמאות יש לי לרוב- הפריקנדל, הביטרבולן, הקרוקט, הפאטאט (פריטס), קאס סופלה ומיני מטוגנים ממולאים במיני טחונים אחרים- בקיצור קולינריה ברמה גבוהה.

    אבל זה לא הכל. השוס הגדול הוא שאת המזון שלך אתה לא חייב לקבל במסעדה, מזנון, קפיטריה, שוק או אפילו דוכן מזון מהיר, כל מה שעליך לעשות זה “לדבר לקיר”. ברחבי הערים ההולנדיות תמצא בקלות את

    fabo
    מכונת מכירה למזון חם, גירסה משודרגת ל- Vending machine

    מכשירי מכירה של מזון חם (אם אפשר לקרוא לזה באמת מזון). גירסה משודרגת ל- Vending machine שתמצאו באמריקה.

    לשם ההגינות חייבת לציין שלא טעמתי את כולם, מאחר ואני משתדלת לא להכניס לגופי חומרים לא מזוהים, אך יש טוענים שה”אוכל” הזה אפילו טעים להם…

    אני נאמנה למטוגנים מהבית – לשניצל הטרי, קציצות הבשר או העוף, והשוס החדש שלי בבית קציצות עוף עם ירקות. אצל אימי בבית היה סוג אחד של קציצות, אבל היו הרבה מאד שניצלים. היא הייתה ועודנה אלופת השניצלים. הם תמיד היו מאד מאד דקים, קריספים ומתובלים במדויק. מבוגרים וילדים כולם אהבו את השניצלים שלה ותמיד ביקשו עוד. אני תמיד טענתי ששניצל זה “פצקריי” ונמנעתי מללכלך את כל המטבח בפירורי לחם ושמן. עד שהגעתי להולנד.

    כאן אי אפשר ללכת ל”קפה נואר” או “לבראסרי”, או לקפוץ לאמא ולבקש מהדרך שתטגן לי שניצל…כאן אם רוצים צריך להכין. יש מאין!

    אז עם הזמן, ועם הגעתם של הזאטוטים, הבנתי שאם אין אני לי מי לי, והתחיל לו בית החרושת לפעול. שניצלים, קציצות ומה לא.

    ומה עם משהו בריא אתם שואלים? כל הזמן מטוגן- לא חבל על הילדים?

    אז יש לי תשובה מוכנה מראש- קציצות עוף עם ירקות! הילדים לא מבחינים ואוכלים בהנאה, ולי יש פחות רגשות אשמה, ואני יודעת בדיוק מה נכנס לבטן הקטנה!

    אז קדימה – קל ,פשוט וטעיםםםםם

    מתכון לקציצות עוף וכרישה

    (כ- 40 קציציות קטנות)

    400 גרם חזה עוף טחון

    3 כרישות גדולות

    ½ כוס בורגול יבש

    2 גזרים קטנים

    ביצה גדולה

    מלח פלפל

    אגוז מוסקט

    פפריקה

    פרורי לחם

    להשרות את הבורגול במים רותחים עד לכיסוי.

    לנקות היטב את הכרישות (חלק לבן), לחתוך לטבעות ולטגן במעט שמן במחבת גדולה עד לריכוך.

    במעבד מזון יש לקצוץ את הכרישה המאודה והגזר הטרי. לערבב את תערובת הירקות עם העוף הטחון והבורגול המוכן (מוכן משמעותו רך). לאחר מכן להוסיף לבלילה ביצה ותבלינים. העיסה צריכה להיות יציבה מספיק על מנת ליצור קציצות שאינן מתפרקות בטיגון. (אם הבלילה לא מתאחדת ניתן להוסיף עוד קצת ביצה, אם היא רכה מידי ניתן להוסיף פירורי לחם).

    לחמם שמן במחבת גדולה, ליצור קציצות מהעיסה, לגלגל בפרורי לחם ולטגן.

    הקציצות טעימות חמות וטריות, אך גם קרות בתוך סנדוייץ’.
    צילום: מיטל בויום למל

  • ריח של געגוע

    כשהשמיים הופכים אפורים, וקר וקודר בחוץ, כשהיום מתקצר והחושך מתפשט גם לשעות היום, אני חושבת מיד על עוגות שמרים!

    אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה, חוזרת מבית ספר או מחוג התעמלות של אחר הצהרים היישר לבית עם ריח חמצמץ, ריח של בצק שמרים תופח. תמיד ידעת איפה למצוא אותו. צפון בתוך שמיכת צמר, מכורבל ועטוף על הכורסא ליד תנור הגז. שיהיה לו נעים ושיתפח לו בשקט ובשלווה.

    גם הבית שלי הוא כזה. רק מאחר ואני חיה בהולנד, וכאן רב השנה, בואו נאמר בעדינות, לא ממש חם, עוגות שמרים הן לא רק עוגות של חורף (כמו בישראל), אלא עוגות של כל השנה. כל כך של כל שנה, שאחת מאמרות השפר החזקות של בעלי הן: “אני בדיאטה, לא אוכל לחם…רק עוגות שמרים”.

    ועל אף הקור, אצלי לא תמצאו את הבצק עטוף בשמיכה יושב לבד בפינה בחושך כמו פולניה טובה.

    הבצק שלי יושב בקערה גדולה מכוסה בחיתול בד לח, בתנור שחומם מראש וכובה. מקום חמים ונעים, ללא רוח וללא הפרעות. כי ככה הוא בצק שמרים. הוא אוהב את השנ”צ שלו מאד מאד…

    משום מה לעוגות שמרים יש מוניטין של עוגות מסובכות, שרק מי שממש יודע לאפות, אופה עוגות שכאלה. ואני כאן כדי להפריך את המיתוס השחוק הזה. יש המון סוגי בצק שמרים, עם חמאה, עם חלב, על בסיס שמן או שמנת חמוצה. כל סוג נותן תוצאה מעט אחרת. אני אתן מספר טיפים הקשורים לעבודה עם שמרים באופן כללי. אם תיישמו את הטיפים מובטחת לכם תוצאה מוצלחת.

    1. סוג השמרים: יש שטוענים כי עבודה עם שמרים טריים הופכת את העוגה לטובה יותר. לדעתי ממש לא. עבדתי עם שמרים יבשים ועם טריים ואני מוצאת שנוחות העבודה עולה על הטעם. יחי השמרים היבשים! אני קונה כמות גדולה, ולאחר שפתחתי את האריזה הכל נכנס לתוך שקית זיפ לוק ששומרת על טריות ומונעת התחמצנות- ולמקפיא. מחזיק מעמד יופי יופי לתקופה ארוכה מאד.
    2. עבודה עם נוזלים בטמפרטורת החדר (חלב, ביצים, מים). כמות הנוזלים היא בגדר המלצה ותלויה בלחות של הקמח בו משתמשים. לכן מוסיפים את הנוזלים בהדרגה.
    3. מלח תמיד יכנס אחרון על מנת לא להיות במגע ישיר עם השמרים.
    4. זמן לישה: מהרגע שנכנסו כל המרכיבים למערבל המזון (מיקסר עם וו לישה- זה שנראה כמו בורג) ונוצר כבר גוש בצק, יש להמשיך ולתת למערבל ללוש את הבצק עוד כ-7 דקות. בדר”כ סך הלישה הוא כ-10 דקות. כיצד יודעים שהבצק מוכן? הבצק לא ידבק לדפנות, הוא יתלפף סביב וו הלישה, יראה חלק ואחיד, ואם תקחו חתיכה קטנה ותמתחו אותה, היא לא תיקרע בקלות. (כל זה מעיד על התפתחות רשת גלוטן בבצק).
    5. התפחה: ישנה אפשרות להתפיח בצק שמרים במקרר למהלך לילה (בעיקר בצק חלבי עם חמאה). בצקים שלא על בסיס חמאה, אני מתפיחה במקום חמים (תנור שהופעל על 50 מעלות וכובה). הקערה בה יונח כדור הבצק צריכה להכיל את כל הבצק שתופח, לכן צריכה להיות גדולה. על גבי הקערה אני מניחה חיתול בד לח (או מגבת מטבח דקה), הוא מגן על הבצק מהתייבשות אך עדין מאפשר לו לנשום.
    6. עיצוב: אני מוצאת שהדרך הקלה ביותר למתחילים היא הכנת עוגת שושנים. לאחר קבלת רולדת בצק, יש לחתוך אותה לחצי, כל חצי לחצי (רבע), כל רבע ל3 חתיכות ואז נוצרות 12 שושנים.

    אני חייבת להודות שאני מחליפה כל פעם מתכונים. המתכון המועדף עליי נכון להיום הוא מאתר מתכוניישן, הבצק הינו חלבי, עשיר וניתן לעיצוב בקלות. כמו כן ניתן להכין את הבצק מראש (בערב, כשיש רגע שקט), להתפיח במקרר ללילה ולאפות טרי ביום המחרת.

    עוגת שמרים

    בצק ל2 רולדות:
    300 גרם קמח לבן
    2 ביצים בטמפרטורת החדר
    3 כפות חלב
    5 גרם שמרים יבשים (חצי כף)
    45 גרם סוכר (רבע כוס)
    קורט מלח
    115 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
    מלית לבחירה: נוטלה, חמאת בוטנים ושבבי שוקולד, גנאש שוקולד ודובדבנים, ממרח חלבה ושבבי שוקולד, חמאה מומסת ועליה לפזר סוכר חום וקינמון, ריבת תותים ואגוזים קצוצים…כיד הדימיון הטובה עליכם.
    ביצה להברשה
    סירופ לזיגוג: רבע כוס סוכר עם רבע כוס מים- מרתיחים בסיר קטן וממשיכים לבשל 2-3 דקות להסמכה.
    ———————————————————

    IMG_9052בקערה של מערבל מזון מניחים, קמח, שמרים, סוכר. מערבבים מעט, מוסיפים את הביצים והחלב, ומתחילים לעבד. מוסיפים את המלח. לאחר התגבשות הבצק מכניסים את החמאה, כל פעם כמה קוביות עד שהיא נטמעת בבצק.סה”כ מעבדים כ-10 דקות במהירות נמוכה. (במהלך הלישה, לאחר כ3-4 דקות, אם הבצק יבש מידי, ניתן להוסיף עוד כף חלב. אם רטוב מידי ולא מצליח להאסף על וו הלישה מוסיפים עוד כף קמח.)

     

     

    IMG_9058

    מעבירים את הבצק לקערה, מכסים בחיתול בד, ומכניסים למקרר להתפחה ללילה.

    מוציאים את הבצק מהמקרר. בנתיים מחממים תנור ל50 מעלות ומכינים 2 תבניות מאורכות משומנות או אחת עגולה גדולה.

    מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים. כל חלק מרדדים למלבן בעובי של 1-2 ס”מ.

    IMG_9059

    על כל מלבן בצק מורחים מלית לפי בחירה. מגלגלים בצורה מהודקת.

    IMG_9060

     

     

     

     

    את הרולדה נחתוך לחצי, כל חצי לחצי (רבע) וכל רבע ל3 חתיכות.

    IMG_9061את 12 הפרוסות מניחים כשהחתך כלפי מעלה בתבנית עגולה או מאורכת לפי בחירה. יש להשאיר רווח בין פרוסות.

     

    IMG_9055

     

     

     

     

    מכבים את התנור. מניחים את התבניות מכוסות בחיתול בד להתפחה של כשעה בתנור הכבוי. לאחר הכפלת הנפח, הפרוסות יצמדו אחת לשניה וייצרו עוגת שושנים יפייפיה.

    נוציא את התבנית מהתנור ונחממם אותו ל180 מעלות (ניתן בתוכנית טורבו או רגילה).

    את העוגות התפוחות נבריש בעדינות בביצה טרופה.

    לאחר שהתנור חם, נכניס את העוגות לשליש התחתון של התנור ונאפה כ-40 -45 דקות. להכין סירופ סוכר.

    לאחר שהעוגות יצאו מהתנור ובעודן חמות, נזגג אותן בסירופ סוכר.

    IMG_9062(1)

    צילומים: מיטל בויום למל
  • לכבוש את הארץ השטוחה

    אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?

    אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.

    אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.

    ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
    חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !

    אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.

    כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.

    אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.

    אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
    מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!

    המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!

    מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)

    מלפפונים קטנים חזקים
    עלי סלרי
    עלי שמיר
    6-7 שיני שום
    פלפל חריף
    (עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)

    מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
    לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
    מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.

    הוראות טיפול:
    שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
    במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
    בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
    כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.

    הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.

    בהצלחה
    (כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)

  • משפחה לא בוחרים! (פוסט חגיגי לראש השנה)

    תמיד כשרבנו בבית, אחי ואני, אמא שלי הייתה אומרת לנו שנפסיק לריב, כי אנחנו אחים ומשפחה לא בוחרים. וזה נכון…בערך.
    היום, ממרומיי שש וחצי שנותיי בניכר, אני יכולה לומר שעם הזמן אתה אכן בוחר, או יותר נכון, יוצר לעצמך משפחה אלטרנטיבית, משפחה שבנויה מאנשים קרובים, שהצליחו לעבור איתך שנים לא פשוטות, להיות חלק מחוויות מרגשות ולעזור בזמנים קשים, כאשר המשפחה הביולוגית שלך לא היתה זמינה לכך (רק בגלל מרחק פיזי כמובן).
    אנחנו יצרנו משפחה כזאת כאן. ואנחנו גאים ומוקירים אותה. כיף לנו שיחד אנו חוגגים ימי הולדת, חגים ומועדים, יוצאים לסופשי שבוע או לבילויים זוגיים. עוד אנשים כמונו, שבלי שנאמר יותר מידי מבינים. גם הם חווים את אותן חוויות של השתלבות מחדש, בחברה, בעבודה, בתרבות, בשפה. יצירה של קשרים חדשים בגיל מתקדם, גיל שבו קצת קשה יותר להיפתח ולהתקרב. גם הם רוצים כמונו את השיתוף, הקירבה, הישראליות והיהדות, בעיקר בחגים, בעיקר בשביל הילדים.  גם הם מבקשים את אותה הרגשה מוכרת של “משפחה מורחבת” ושל שולחנות חג ארוכים, לבנים ומלאים בילדים ששרים את שירי החג ואת מה נשתנה.
    תמיד כיף שמשפחה מגיעה לביקור בחג, שסבתא מכינה תבשיל לערב חג ועוזרת לילדים לבחור בגדים חגיגיים, אבל הילדים שלי כבר יודעים, שערבי החג שלנו לעולם יהיו מלאים ב”בני משפחה” גם אם שמות המשפחה שלנו שונים. אנחנו כן בחרנו את המשפחה שלנו, וראש השנה לא יכול להיות חגיגי יותר!

    המתכון שאני מצרפת היה הצלחה מסחררת בארוחת החג בשנה שעברה, מקוה שהוא יעשה את אותה עבודה גם בשולחן החג שלכם, בהצלחה ובתאבון.

     

    פילה סלמון ברוטב עגבניות פיקנטי

    נתחי פילה סלמון– כמות לפי מספר המנות/סועדים- טיפ:בארוחת חג להכין מנות קטנות מאחר ויש הרבה אוכל
    לרוטב:
    1 קופסה שימורי עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות
    1 פלפל אדום גדול פרוס לרצועות
    1 פלפל ירוק גדול פרוס לרצועות
    1 פלפל ירוק חריף קצוץ (אם אוהבים)
    1 בצל פרוס לטבעות
    4 שיני שום (פרוס או כתוש)- ניתן גם פחות או יותר לפי הטעם
    מלח
    פלפל גרוס
    פפריקה מתוקה
    פפריקה חריפה (אם אוהבים)
    כמון
    מעט סוכר
    מעט שמן זית
    כוסברה או פטרוזליה קצוצה (לפי הטעם)

    הוראות הכנה:
    לשטוף טוב את נתחי הדג ולייבש במגבת נייר. להניח בצד.
    הרוטב:
    בסיר רחב או מחבת גדולה ועמוקה מחממים מעט שמן זית ומתחילים לטגן מעט את הירקות לפי הסדר הבא, כל ירק 2 דקות ואז להוסיף את הבא אחריו. מתחילים בבצל, אח”כ מוסיפים שום, פלפל חריף, פלפל אדום, פלפל ירוק ולבסוף את שימורי העגבניות. מערבבים טוב ומתבלים במלח, פלפל, פפריקה, מעט סוכר וכמון. אם אוהבים טעמים חריפים ניתן להוסיף פפריקה חריפה ו/או פלפל שטה גרוס. מוסיפים מעט מים רותחים מבשלים את הרוטב כ15 דקות עד שהוא מסמיך.

    מוסיפים עוד קצת מים רותחים על מנת שהרוטב יכסה את הדגים, טועמים ומשפרים תיבול. (אם הרוטב דליל מידי ניתן להסמיכו באמצעות כף או שתיים של רסק עגבניות). מכניסים את נתחי הדג לרוטב, מוודאים שכל הנתחים מכוסים ברוטב על מנת שלא יתייבשו.

    מכסים את הסיר במכסה וממשיכים לבשל לפחות 20 דקות. ניתן לבשל יותר, מאחר ואין סכנה לייבוש הדג ברוטב. יש לוודא רק שתמיד נשאר מספיק רוטב מעל הדגים.

    ניתן להוסיף את הכוסברה מיד לפני ההגשה או מספר דקות לפני סיום הבישול.
    ניתן להכין מראש ולחמם לפני ההגשה.

    חג שמח לכולם ושנה טובה ומתוקה!
    מיטל.

     

  • אצל אלה בגינה

    אחד האלמנטים הקשים לנו כישראלים בהולנד הוא הניתוק והריחוק מהבית, מהמוכר, מהמשפחה, מהטעמים והאוכל. השורשים לנו כישראלים בגולה מתבססים הרבה על השוני בהרגלי האוכל והטעמים. מתרבות של ירקות ופירות עברנו באופן קיצוני לתרבות של תפוחי אדמה, גבינות עתירות קלוריות והרבה דברים שצפים בשמן.
    אם יש משהו שכולנו מתחילים לחפש די מהר אלו כמובן הטעמים של הבית. כן, תמיד מחפשים את הבמבה, את הגבינה הלבנה והקוטג’, אבל הטעם – תמיד חסר משהו בטעם. וטריות, גם היא חסרה לנו כל כך.

    124
    געגועים לתבלינים וטעמים ישראלים

    באחד מביקוריי אצל אלה ון טילבורג, יצאתי לחצר האחורית וקיבלה את פניי גינת תבלין פראית ומדהימה. “מה זה?” נדהמתי. “עמית רבין עזר לי לתכנן אותה נכון, העביר לי צמחים מפה לשם, מי ליד מי ומאז הכל תפס פה גובה והפך לגינת תבלינים מדהימה” היא צוחקת. בערב, היא כבר בישלה לי פסטה ברוטב פסטו שכולו היה על טהרת תבליני הגינה שלה. הטעם היה טרי ומרענן והריח … כאילו אני בשדות התבלינים של קיבוץ דורות.

    החלטתי לדבר על זה עם עמית. לא בגלל שאני “פודית” גדולה. ממש לא. אבל אני אוהבת את הצבעים של האוכל, את הריחות ביום צילומים ואפילו אני, אחת לא “פודית” שכמותי, נאלצת “לייבא” תבלינים בשקית מהארץ עם אמא בכל ביקור.
    עמית, לעומת זאת, טוען תמיד שאפשר למצוא כאן הכל. מה שאומר שאת הטעמים של הבית מישראל ואת תחושת הטריות הבסיסית אפשר בקלות להוסיף בבית גם בהולנד.
    איך? החלטנו לצאת יחד, צלמת ואגרונום, למסע שורשים של טעמים וצמחים עם זכרון , טעם וריח ישראלי בהולנד.

    158
    “בכל מקום אפשר לבנות גינה משלך”

    גינה לי חביבה – בכל בית או מקום

    אחת הדרכים שעמית ממליץ כשלב בסיסי ללקיחת המושכות של הבישול שלנו במשטח הישראלי גם בהולנד היא כמובן לפתח גינת תבלין וירק פרטית משלנו .
    כי אין יותר טוב מאשר משהו שגידלת לבד, הטעם הוא אחר, בריא יותר, זול יותר וכשאוכל בא באהבה, הוא נותן תחושה משלימה יותר להכל.
    תחביב נוסף של עמית הוא לנתץ מיתוסים, וזה מה שהוא עושה איתי. “לא משנה איפה אתה גר, בכל מצב בכל מקום אתה יכול תמיד לבנות גינה משל עצמך. אפילו בניו יורק המבוטנת יש את ארגון Green Thumb שמטפח גינות קהילתיות ועוזר בייעוץ להקמת גינות ירק פרטיות, כך שהכל אפשרי” הוא אומר נחרצות במשפט פתיחה לכל מה שיסביר אחר כך.”בכל מקום ניתן לייצר טעמים וזכרונות וגם להתחבר לשורשים מחדש וכמובן להעביר הלאה, אם זה זכרונות וטעמים מהבית ואם זה התרבות החדשה אליה עברתם”.

    146
    יש שילובים שהולכים טוב יחד גם בטבע ולא רק בסלט

    מיתוס ראשון שנשבר

    עמית מצהיר חד משמעית – “לא מעט דברים ניתן לגדל בלא מעט מתווים. לאו דווקא צריך גינה בשביל זה”.
    ובכל זאת מה צריך על מנת שתהיה לנו גינה חזקה וטובה שבה יגדלו לנו גידולים לתפארת מדינת ישראל/הולנד?
    תכנון! או יותר נכון- תכנון בסיס-ראשוני נכון.
    ישנם מספר דברים בסיסים שכדאי לשאול ולברר עם עצמך בכדי לבנות גינה חזקה וטובה:
    כמה זמן אני יכול להשקיע בכלל – האם יש תקופות ארוכות (ברמה שבועית ו/או חודשית) שאני לא בבית ?
    השקעה של בין שעתיים ל-5 שעות שבועיות זה אומר שאני אוכל לגדל את מרבית הירקות והתבלינים שאפשר לחשוב עליהם מלבד דברים מאוד מיוחדים שדורשים מעקב יומיומי. אבל למשל, מי שמעוניין רק בתבלינים גם שעה שבועית מספיקה על מנת להקים ולטפח פינת תבלינים. פחות מזה, זה כבר מתחיל להיות קצת בעייתי לפעמים. מלבד הרצון לוודא ש”הכל בסדר” שם בגינה, כדאי לזכור שאתם צריכים גם להנות מזה- זהו זמן האיכות האישי שלכם לטיפוח הדברים שלך. לא מועקה.
    מהו היעד? מה רוצים לקבל בסופו של דבר?
    יש כאלה שרוצים לגדל פרחים אבל רוצים לשלב גם אותם בסלט. האם אני מתגעגע לעגבניות? או לצמחי תבלין? או מאוד רוצה להראות לילדים שלי איך פירות גדלים ולא נולדו בסופרמרקט? האם אני רוצה לגדל פירות הדר ? בקיצור כל אחד מה שחסר לו/מעוניין בו וזו הנקודה שבה מתחילים.
    מבחן המציאות- מה התנאים הקיימים שעומדים לרשותי?
    בנקודה הזו חשוב להבין שיש פתרון לכל דבר וזה תלוי באנרגיה וזמן. לפעמים יש את פתרון הגינות הקהילתיות שעולות כ-20 יורו בשנה אבל כדאי לדעת שלרוב יש לזה רשימת המתנה. אם זה מה שאתם רוצים – יש להירשם בהקדם האפשרי. לכן חשוב מראש לדעת ולהכיר את הפרמטרים של הזמן והאנרגיה שלכם עצמכם עוד לפני שדיברנו על הצמחים והרכב הגינה.

    094
    מה גדל לי בגינה?

    תחת התנאים שקבעתם מגיע השלב הבא והוא להבין מה אפשרי ומה לא אפשרי ובתוך זה להיות גמישים ופתוחים לאפשרויות חדשות או אלטרנטיביות. משפט המפתח הוא לבנות פלטפורמה גמישה לפיתוח עתידי (משפט שלקוח ממתודה לבניית מערכות בנות-קיימא ולכן מתאימה לכאן) “כשאנשים בונים גינה הם צריכים לזכור שזה דבר חי ומשתנה. זה לא שחור ולבן. גינה היא מערכת שנתונה לשינויים ובתוך זה יש שילובים ורב גוניות. הכוח לתכנון לטווח ארוך נמצא בידינו ואף מומלץ להשתמש בו.
    דברים שאפשר לתכנן מראש לפני הקמת הגינה אחרי שהחלטנו עם עצמנו מה הכיוון הכללי:
    1. תקופת המגורים במקום – האם מדובר בבית שכור או מקום שבו תישארו לטווח ארוך ? לאיזה טווח זמן אתם רואים את עצמכם נשארים באותו מקום (אם אתם מעוניינים בבניית פרדס זה שונה מגידול נענע ופטרוזיליה)? כמו כן, האם אתם גרים בדירה או בבית צמוד קרקע?
    2. תיכנון אזורים שונים בגינה – האם תרצו שיהיה בגינה דשא ואיזור משחק לילדים ובנוסף גם איזור פנאי למבוגרים? או שטח גינה יותר גדול לגידולים שלכם מאשר לדשא של הכלב ?

    103
    תכננו את הגינה נכון לצרכים שלכם

    3. לקחת בחשבון שיש גידולים שמשנים את המראה הכללי של הבית. לדוגמא – אם מישהו רוצה לגדל גפן בחצר – הגפן יכולה ליצור סוכך עם אשכולות נופלים. מהבית הולנדי הפכנו את המראה לחצר טוסקנית ובו זמנית נוצרים אזורים מוצללים שלא היו שם קודם – תיכנון, תיכנון ותיכנון.
    4. עלויות – ככול שמתחילים ברמת בסיס יותר נמוכה – העלויות יורדות. לדוגמא: אם אני קונה באלברט היין עציץ של בזיליקום שיעלה לי יורו, זה יהיה יותר יקר מאשר שקית זרעים שעולה 10 יורו עם 100 זרעים.
    כל זה דורש מאתנו להתחיל בתכנון ההקמה כמה חודשים לפני. החסכון בעלויות יכול להגיע בסיכום סופי לפי 9-10 יותר גדול.

    004
    כיווני אור וצל בגינה חשובים לתכנון נכון

    ניפוץ מיתוס 2

    זרעים קנויים – אומר עמית חד משמעית – עדיפים על צמח קנוי, והם כן עובדים. אין ספק, הצמחים המוכנים נראים יותר מפתים ויותר קלים לגידול אבל מדובר בהוצאה כספית ובריאותית (אתם יודעים באילו חומרים ריססו את העציץ שקניתם כעת? יודעים באילו חומרי תזונה האכילו אותו? מה נתנו לו על מנת שהוא יוכל להראות יפה עוד כמה ימים בסופרמרקט?) שגוייה.
    השלב האחרון שכדאי לנו לקחת בחשבון בשלב התכנון הבסיסי הוא לבחור את המיקום לשתילה. זה נכון שבחצי הכדור הצפוני (בו נמצאת הולנד) אור השמש מגיע מכיוון דרום, אבל – ופה ננפץ מיתוס נוסף – זה לא מהווה תנאי בסיסי לגידול צמחים בצד הדרומי – למעשה, הזווית של אור השמש משתנה במהלך היום, לא רק בגלל מעבר ממזרח למערב, אלא בגלל מעברי העונות השונות (בקיץ השמש גבוהה יותר ובחורף נמוכה יותר) – מה שמשפיע בצורה קריטית על גידולי עונות מסויימים (ישנם כאלו שדורשים אור שמש מלא בכל שעות היום וישנם כאלו שצריכים רק חלק מהיום).
    ניתן לראות גם על פי צמחיה טבעית בביתכם (עשבים שוטים, אזובים וכיו”ב) מה הם האזורים שמקבלים כמויות אור שונות, כמו גם קבלת אינדיקציה על תנאי הקרקע.
    ומיתוס אחרון להפעם הוא “בלי חממות אי אפשר לגדל בהולנד” – אין ספק שאם אנחנו מדברים על פירות טרופיים כמו בננה ואננס, אז יש צורך בחממות, אולם בשביל לא מעט גידולים נוספים, אין צורך.
    אני מגדל כאן כבר 4 שנים עגבניות, תותי-שדה, מלפפונים, חסות, קישואים, כרוביות, שעועית מטפסת, תבלינים רבים ועוד. לעיתים אני משתמש במיני-חממה בשביל שתילונים, אולם די מהר הם יוצאים ממנה וממשיכים עצמאית ללא כיסוי.
    לאחר שחשבנו ותכננו את הפרמטרים הללו, לא משנה אם באדניות בקומה ה-20 או בחצר האחורית, זה הזמן להתחיל לתכנן את הגידולים.

    152
    מי רוצה תותים בגינה?

    “זה לא סתם ששילוב של בזיליקום ועגבניה הולכים טוב ביחד. גם בטבע יש להם השפעה הדדית חיובית” הוא מסביר לי את התפיסה האקולוגית הבסיסית של הצלחת כל גידול. “ככל שמערכת תהיה יותר מגוונת היא תהיה יותר יציבה וחזקה. יש צמחים שמגנים אחד על השני (יש צמחים שמושכים חרקים שטורפים את הטפילים של צמחים אחרים) יש צמחים שמספקים חומרי-תזונה לצמחים אחרים (למשל קטניות הן מקבעות חנקן בקרקע – יסוד שמשמש חומר תזונה חשוב ללא מעט צמחים אחרים). אבל כל זה לא יעבוד בלי ניסויים, ניסויים, ניסויים – כל מקום הוא שונה, הן מבחינת אקלים, קרקע, מי תהום ועוד, לכן צריך תמיד להתנסות – זה טבע, זה חי וזה משתנה”.
    אל תשכחו!
    בפעם הבאה- שותלים גינה – צמחים של סתיו.

    142
    מתכון ב-5 דקות: 

    רוטב פסטו ביתי

    מקור המילה פסטו הוא מאיטלקית – pestare ופירושה “לרסק” – הטכניקה בה השתמשו עוד בימי רומא העתיקה בשביל להכין את הגרסה המוקדמת שלו.
    להלן מתכון בסיסי ונהדר להכנת פסטו ביתי (מומלץ להכינו מתבלינים שגודלו בביתכם, אין בכלל מה להשוות בין הטעם הזה למשהו תעשייתי).
    מרכיבים:
    – 8 שיני שום בינוניות
    – 6 כפות צנוברים
    – 3 כוסות עלי בזיליקום (בהעדפה, עלי בזיליקום צעירים)
    – 2/3 כוס שמן זית כתית מעולה (extra virgin)
    – כפית אבקת פפריקה חריפה
    – מלח ופלפל
    אופציונאלי:

    – ניתן להמיר את הצנוברים באגוזי מלך/קשיו/פקאן/בוטני
    – ניתן להמיר את עלי בזיליקום עם עלי כוסברה ופטרוזיליה (2 כוסות כוסברה + כוס פטרוזיליה אחת)
    – לא הכנסתי במתכון הזה גבינת פרמזן, אבל בהחלט אפשר להוסיף כ-3/4 כוס פרמזן מגוררת על הרוטב ממש לפני ההגשה

    075
    פסטו ביתי מהגינה של אלה

    אופן הכנה
    כאן יש 2 שיטות שונות, השיטה הראשונה היא “הרגילה”, זו שאנחנו משתמשים בבלנדר ומסיימים את העבודה במהירות, התוצאה היא טעימה אבל מי שמעוניין להכיר את השיטה המסורתית עימה מקבלים רוטב “פראי” עימו ניתן גם להשתמש בפסטות שונות, אז אני ממליץ על השיטה “המסורתית”.
    הרגילה
    לטחון דק את השום באמצעות מעבד מזון, להוסיף מחצית מהצנוברים ומחצית מהעלים ולטחון בכמה פולסים מהירים, עד שכלל העלים חתוכים דק. להוציא את התערובת ולהכניס במקומה את שאר הצנוברים והעלים ולטחון אותם דק. לאחד את התערובת הראשונה עם השנייה ולחתוך עד להגעה לטקסטורה רצוייה. להפסיק את עבודת מעבד המזון ולהוסיף את השמן תוך כדי ערבול התערובת עם כף (טיפ מומחה: חשוב שמעבד המזון לא יעבוד בזמן הוספת השמן, אחרת השמן עלול להתחמם לרמה שהוא יטגן מרכיבים אחרים בפסטו). להוסיף את כלל התבלינים ולערבב היטב.
    מומלץ להשהות למשך 4-5 שעות לפחות במקרר למיזוג טעמים. ניתן להכניס לאריזת ואקום ולשמור בפריזר עד 3 חודשים.
    המסורתית
    דורשת כוח וסבלנות, אבל התוצאה שווה הכל.

    לוקחים את השום ביחד עם שליש מכלל העלים ומתחילים לקצוץ אותם עם סכין גדולה (מומלץ עם סכין מזלונה), לאחר שקצצתם כמה דקות, להוסיף עוד שליש עלים – לקצוץ, עוד שליש עלים – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להיות קצוצה דק), להוסיף את האגוזים – לקצוץ, להוסיף פרמזן – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להידמות לקציצה אחת גדולה). בשלב הזה להעביר את ה’קציצה’ לקערה שתתאים לה מבחינת נפח, לכסות הקציצה עם השמן (במידה ואתם רוצים לחכות כמה שעות) או לערבל את השמן בתוך הקציצה (במידה ותרצו לאכול מייד).
    ההבדל בטעם ובטקסטורה הוא שבמתכון הרגיל, אנחנו נקבל מחית פסטו שכולנו רגילים אליה, ובמתכון המסורתי, יש עדיין הבדל בין המרכיבים השונים, ההבדל גורם לנו לקלוט טעמים נוספים ולא משהו כל כך אחיד.
    מלבד מאפים, הפסטו נהדר גם עם פסטות שונות (החל מספגטי וכלה בניוקי), סלטים, בשרים, מרקים ועוד.

    בתיאבון,

    168
    בהצלחה עם הגינה

     * השתתפה בהכנת הכתבה וצילמה: יפעת זהר

  • פוסט טרואמה מבושלת

    איפה התנור? אין מקפיא? איך מכניסים סיר למיני בר הזה? ולמה החלון במטבח לא נפתח, אף אחד לא מטגן כאן???
    שלום וברוכים הבאים להולנד!
    מטגנים בגארג’, מבשלים על כיריים, אופים בקומבי וקונים כל יום טרי, כל יום!
    אמממממ, אוקיי…

    שמי מיטל, בת 37 עוד מעט, נשואה ואמא לאלון (5.5) ואיתי (2.5). אני חיה בהולנד כבר מעל 6 שנים, כיום מתגוררת בליווארדן שבפריסלנד. (כן, הולנד זה לא רק אמסטרדם…) אני אוהבת לבשל, אוהבת לאפות, אוהבת את היצירה של ‘יש מאין’, את הקסם במילים “העוגיות של אמא שלי הן הכי טעימות בעולם כולו”, ואפילו הקמתי עסק משלי בו אני מוכרת מאפים תוצרת בית. www.magdascakes.nl (הבית שלי!)
    אז איפה הייתי? אה, כן, המעבר להולנד.
    הגענו להולנד וחיפשנו דירה, ובכולן אותה הבעיה- מה העניין הזה עם המטבח? לא אוכלים פה ? לא אופים? ואיפה לעזאזל אני אמורה לאחסן את כל הבמבה שהבאתי מהארץ? את המלפפונים במלח, הקפה השחור והתבלין פרגית? איך אני אכניס לכאן 20 איש בחג?
    ההתחלה היתה קשה, לא הכרתי את השפה וכל קניית מוצר הכי בסיסית בסופר היתה אתגר. תוסיפו לכך את החוסר במקום איחסון ותקבלו תירגול יומיומי של נושא הקניות. ממנטליות שאת הכל קונים בקילו, לעבור לקניה ביחידות, ממסורת של הכנה (פרום סקראטצ’) להכל מוכן באריזות (חצי מבושל/חצי אפוי), מבישול בסירים לגדוד (שלא יחסר), לבישול מצומצם (כי הסיר לא נכנס לי למיני בר). כל זה דרש הסתגלות וסבלנות. ניסוי וטעיה והרבה אוכל שנזרק אחרי ביס אחד (סליחה מראש מכל הילדים הרעבים בעולם). בטוחה שחלק מכם נתקלו בסיטואציה של קילוף בטטה יפה שסוף סוף מצאתם, רק כדי לגלות שהיא לבנה מתחת לקליפה, חסרת טעם וחסרת כל קשר לבטטה שאתם מכירים? או מה עושים שהמתכון הישראלי דורש צרור (!) פטרוזליה, וכאן בקושי מוכרים רק כמה ענפים מסולסלים, ואל תיתנו לי להתחיל לדבר על פרג טחון טרי לאוזני המן בפורים…
    מה בסך הכל רצינו, קצת מוכר, קצת מנחם, קצת בית- ומה יותר בית מניחוחות של תבשיל מוכר, ריח הטיגון של שניצל טרי או של עוגת שמרים טריה שיצאה עכשיו מהתנור(בעיקר בחורף, אבל מי לא חותם על אחת כבר עכשיו)?
    אז היה קצת קשה להבין איך המנטליות ההולנדית גולשת גם לנושא האוכל, אבל בסוף הבנתי, התרגלתי, ולגלות לכם משהו קטן, אפילו אהבתי(!). כאחת שהיתה רגילה לקלף תפוחי אדמה בעצמה, גיליתי שאפשר להשתמש בקיצורי דרך , שלא חייבים לנקות לבד שעועית ירוקה או לקנות כרובית שלמה בשביל כמה פרחים למרק…וואלה יש משהו בהולנדים האלה  🙂 .
    אז אני כאן ואני משם ואני אשמח לשתף אתכם בחויות שלי
    כי אצלנו בבית  IT IS ALL ABOUT THE FOOD .

    מצורף מתכון לארוחת ערב בקלי קלות:

    תפוחי אדמה במחבת עם בצל מטוגן בייקון ופיטריות

    לשם הסימליות החלטתי כי המתכון הראשון יהיה מתכון מבוסס תפוחי אדמה. ברוכים הבאים לאומת אוכלי תפוחי האדמה!

    מרכיבים:
    שקית תפוחי אדמה קטנים חצי מבושלים ( Krieltjes )

    סלסלת פיטריות קטנה (250 גרם)
    קוביות בייקון (לפי הטעם)- אופציה כשרה/ צימחונית בהמשך*
    (gebakken uitjes)בצל מטוגן מיובש
    פפריקה מתוקה (או חריפה או מעושנת לפי העדפה)
    מלח, פלפל שחור טחון טרי
    מעט שמן (במידה ולא משתמשים בביקון)
    מעט חמאה (לא חובה)

    אופן הכנה:
    מניחים את תפוחי האדמה בסיר שמיועד למיקרוגל עם מעט מים ומבשלים כ10 דקות עד שתפוחי האדמה רכים אך לא מתפרקים (ניתן לבצע את הבישול גם על הכיריים- סיר עם מי ברז ובתוכו תפוחי האדמה, להרתיח ולבשל עד ריכוך).
    מסננים את תפוחי האדמה.
    מחממים מחבת גדולה, מניחים את הבייקון ונותנים לו להגיר שומן ולקבל גוון שחום, מוסיפים את הפיטריות וממשיכים לטגן על לשינוי צבע. מוסיפים את תפוחי האדמה, מלח, פלפל , פפריקה (בנדיבות), מערבבים בעדינות ומוסיפים מעט שמן או חמאה אם יש צורך (במידה ויבש מידי).מפזרים מעל בצל מטוגן מיובש, סוגרים עם מכסה לכ10 דקות על אש בינונית ונותנים לטעמים להיספג. מערבבים מידי פעם על מנת שלא ישרף.
    *לקבלת מתכון כשר: משמיטים את הבייקון ומוסיפים מעט שמן לפני טיגון הפיטריות , ניתן להוסיף מעט שמן לאחר הוספת תפוחי האדמה למניעת יבוש תפוחי האדמה.
    *למתכון צמחוני: השמטת הבייקון, הוספת חמאה ושמן לפני טיגון הפיטריות ועוד קצת חמאה לפני הוספת תפוחי האדמה.
    מגישים חם עם סלט ירוק בצד.
    בתאבון!