Tag: דאצ’ניוז

הרשויות המקומיות מרגלות אחרינו ברשתות החברתיות

הרשויות המקומיות ההולנדיות עוקבות אחרי תושביהן ברשתות החברתיות בעזרת חשבונות מזויפים על אף שזה אסור. כך דיווח ארגון המחקר של המשטרה (Politie en Wetenschap)

על בסיס מחקר שערכו עבורו של NHL Stenden University of Applied Sciences ואוניברסיטת חרונינגן. במחקר התברר שהרשויות עוקבות אחר קבוצות פייסבוק, פרופילים בטוויטר ועוד רשתות חברתיות כדי לגלות בעיות פוטנציאליות כמו מהומות והפגנות.

95% מעובדי הרשויות שהשתתפו במחקר אמרו שהרשות שלהם מנטרת את פעילות התושבים באינטרנט. יותר ממחציתם דיווחו שאין להם פרוטוקול מסודר לפעילות הזו.

בכשישית מהרשויות מתבצע המעקב באמצעות פרופילים מזויפים, שיטה שרק למשטרה ולשירותי המודיעין מותר להפעיל תחת מגבלות חמורות. בחלק מהמקרים, מצטרפים עובדי העירייה לקבוצות פייסבוק פרטיות תחת שמות בדויים.

ממצאים מהמחקר

מהמחקר עלה שבמרבית המקרים, עובדי הציבור אינם מודעים לכך שהם עוברים על החוק. רובם אינם יודעים אילו חוקים או פרוטוקולים חלים על כך. כשלושה רבעים מהנשאלים חשבו שהרשות שלהם עוקבת אחרי אזרחיה בצורה אחראית ואתית, במיוחד כאשר מדובר במעקב אחרי דמויות ציבוריות. לדוגמה, אחד העובדים כתב שבזמן משבר הפליטים הוא הצטרף בחשאי לקבוצות פייסבוק פרטיות כדי לראות ״מה קורה״. הרשויות מחפשות אונליין גם תרמיות לגבי עזרה סוציאלית. למשל הן מסתכלות במרקטפלטס לאתר רווחים סמויים, וכן בודקות סיפורי בריחה של מבקשי מקלט ברשתות החברתיות.

חיפוש אונליין תחת שם בדוי, איסוף מידע אישי, והצטרפות לקבוצות פרטיות הם הפרה חמורה של זכויות אזרח אומר ברט קוסטרס, פרופסור למשפט ומדעי מידע מאוניבסיטת ליידן. ״זה פשוט אסור. לרשויות המקומיות אסור לשחק בעבודת משטרה או מודיעין״. זה יכול להוביל להפרות פרטיות רציניות. ״אם השלטון פעיל אונליין עם חשבון מזויף, למשל כאשר המשטרה עוסקת בעבודה במסווה הם חייבים לבקש אישור מבית המשפט. זו אינה עבודתן של הרשויות המקומיות. בנוסף קיים סיכון שמידע האישי ידלוף״.

וילן בנטמה, חוקר וסוציולוג של המשפט מאוניברסיטת NHL Stenden University of Applied Sciences אומר, ״נראה שאין כמעט דיון בתוך הרשויות לגבי מה מותר או אסור״.

הצבא ההולנדי מאתר אי-שקט חברתי

המחקר מראה שבכשליש מהרשויות האחראי על הגנת המידע אינו מעורב בניטור אונליין, למרות שזו דרישת החוק. לדברי החוקרים עיקר ההפרות הן ברשויות קטנות ובינוניות. לערים גדולות יש בדרך כלל  מדיניות יותר ברורה. ארגון הרשויות המקומיות של הולנד (VNG) אינו מעוניין עדיין להגיב. ״כרגע אין לנו עדיין תמונה מלאה של הניטור באינטרנט״, אמר הדובר, ״אנחנו עובדים על איסוף המידע והמחקר הזה יכול לסייע בכך״. החדירה העמוקה של הרשויות המקומיות למרחב האישי האינטרנטי של התושבים היא חלק ממגמה.

מחקר של NRC Handelsblad בחודש האחרון הראה שהועדה הלאומית לביטחון וטרור (NCTV) משתמשת בפרופילים מזויפים בניגוד לחוק. לפני כן גם התברר שהצבא ההולנדי מנתח את המתרחש ברשתות החברתיות בהיקף גדול כדי לאתר אי שקט חברתי.

ברט יעקובס, פרופסור לאבטחת מידע באוניברסיטת ראדבאוט אומר, ״החברה מגבירה את דרישותיה מהרשויות. אני מבין למה הן רוצות לדעת מתי ואיפה חוליגנים נפגשים, למשל״. לדעתו כל עוד הרשויות מקפידות על הכללים מעקב אונליין יכול להועיל. ״חשבו למשל על חשבון טוויטר שברור שעוקב רק אחר מגמות כלליות״. אך לדברי בנטמה, זה לא תמיד מספיק. מידע מעניין לגבי הפגנות, לדוגמה, משותף בעיקר בקבוצות סגורות. ״אפשר לראות שהרשויות צריכות ללכת יותר ויותר רחוק. ולכן חשוב שהכללים והחוקים יהיו ברורים בהקדם״.

המחקר התבסס על תשובות של 156 מתוך 352 רשויות הולנדיות שאליהן נשלח השאלון.

מקורות: NU, Volkskrant

אולי יעניין אותך גם:

״אנחנו מודאגים מהמתרחש בישראל, וגם באירופה״
איך להתחסן ללא הזמנה בהולנד?
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

שנת הקורונה היא שנת שיא בסכסוכי שכנים

בשנת הקורונה היה מספר שיא של סכסוכי שכנים, בעיקר על רקע של מטרדי רעש. בשנה האחרונה דווחו לארגוני הגישור בין שכנים כ-20,000 סכסוכים, כ-2,500 יותר מהשנה הקודמת. הבעיה הגדולה ביותר הייתה מטרדי רעש בעיקר על רקע ילדים שעושים רעש, מוזיקה רועשת ורעשים בגלל שיפוצים.

מהנתונים השנתיים של המרכז לביטחון ומניעת פשיעה (CCV) עלה שהבעיה גדולה יותר בערים הגדולות. שם אנשים גרים יותר קרוב אחד לשני, הם הפריעו יותר זה לזה. דובר הארגון מסר, ״אנחנו רואים שמשבר הקורונה השפיע באופן משמעותי על איכות חיי האנשים. למרות שעבודתם של ארגוני הגישור נהייתה קשה יותר בשנה החולפת בגלל שלא ניתן להיפגש פיזית, הם טיפלו במרבית המקרים. עכשיו כשכולם נמצאים יותר בבית והילדים היו כל היום בבית, כולם שמים יותר לב לשכניהם. מתחילים להתעצבן מרעשים שתמיד היו וזה מתווסף לרעשים של השכנים כשהם מבצעים מטלות בבית. זה פוגע בהנאה מהחיים״.

CCV  הוקם כעמותה עצמאית בשנת 2004, שעוזרת לזהות ולפתור בעיות בטיחות. תושבי 300 מתוך 352 הראשויות המקומיות בהולנד יכולים להנות משירותיהם ללא עלות. לדבריהם הם מצליחים לפתור 7 מכל 10 מקרים באמצעות גישור.

מקורות:  NU, De Telegraaf

[adrotate banner=”6″]

מפגין פרו-פלסטיני בכיכר דאם יועמד לדין בגלל ‘דגל התיקנים’

המפגין, רוברטו- וילם ואן נורן, כבר שנים מפגין על הקלנועית שלו בכיכר דאם כנגד מה שהוא מגדיר כדיכוי והתעללות בפלסטינים על ידי ישראל. חילופי דברים בהפגנותיו גוררים ויכוחים, מריבות ולעיתים אף מהלומות.
עד כה חסו פעולותיו תחת הגנתו של חופש הביטוי. כעת לראשונה, ננקטים כלפיו הליכים. מה שהטה את הכף היה שהוא הציג בכיכר הדאם דגל ישראל ובו במקום מגן דוד היה תיקן. 

אולי יעניין אותך גם:

קנצלרית גרמניה: ״לעולם לא נשכח שהולנד הגיע אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה״
הסבתא הגיבורה שלי
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות,עדכונים שוטפים

מיכאל יעקובס, בן לניצולי שואה, רואה במה שמכונה עכשיו ‘דגל התיקנים’ אנטישמיות לשמה והגיש תלונה בנושא. ״בזה אתה אומר: יהודים הם אנשים רעים, מזיקים שצריך להשמיד. זו קריאה לאלימות״.
יעקובס התלונן במשטרה על ההפגנות האנטישמיות לכאורה בכיכר דאם כבר כ-50 פעמים וכ-50 פעמים תלונותיו נסגרו ולא ננקטו הליכים בעקבותיהן מאחר והפגנה כנגד המדיניות בישראל מוגנת על ידי חופש הביטוי. 

הפעם כן ננקטו הליכים לאחר הפעלת לחץ פוליטי וחברתי מתמשך על ידי יעקובס והודות לחוות דעת משפטית שהוגשה וייצוגו מול הפרקליטות על ידי עורכי דינו. הפעם, לדעת הפרקליטות, יהודים כעם, ובאופן תקדימי ישראלים כקבוצת אוכלוסיה, מופלים לרעה על ידי דגל התיקנים.
זה נכון לכאורה גם למצב בו הוחלף מגן הדוד בצלב קרס. 

הרשעה בגין העלבת קבוצת האוכלוסיה היהודית כמו גם הישראלית, תואמת את המדיניות והפרשנות המשפטית שיושמו בהעמדתו לדין ובהרשעתו התקדימית של חירט וילדרס בגין הצהרות ה״פחות מרוקאים״ שלו, מסביר עורך הדין רוני אייזנמן המייצג את יעקובס.
בית המשפט קבע, במקרה של וילדרס, שמדובר בהעלבת קבוצה כאשר הערך העצמי של גזע או קבוצת אוכלוסיה נפגעים. עורך הדין אייזנמן יבקש מהשופט להטיל קנס על ואן נורן ולחייבו בתשלום פיצויים ליעקובס.
הפיצויים הנדרשים הם סימליים בלבד ומטרתם ליצור הרתעה בעזרת הפגיעה בכיס העבריינים וכן להביא להכרה משפטית בפגיעה האישית בקורבן.

הליכים משפטיים

ואן נורן מואשם בעבירה פלילית של העלבה קבוצתית שעונשה המירבי שנת מאסר וקנס של עד 8,700 אירו. העונשים יכולים להיות כבדים יותר בגלל החזרה על העבירה ובגלל האלמנטים האנטישמיים שבה. בנוסף, יכולים השופטים כחלק מההליך הפלילי לפסוק פיצויים לקורבן.
ביום שישי התקיים בבית המשפט באמסטרדם דיון בנושא דגל התיקנים בלבד, בפני ערכאה מורחבת של 3 שופטים. הדיון נמשך 7 שעות ופסק הדין יינתן בעוד מספר שבועות.
הצוות המשפטי של יעקובס שומר לעצמו את הזכות לדרוש מהפרקליטות להעמיד את ואן נורן לדין בגין עבירות נוספות כגון, הדגל עם צלב הקרס.

גבול שנחצה

דגל התיקנים משך גם את תשומת ליבם של חברי מועצת העיר, ״הגבול של חופש הביטוי נחצה כאן״, אמר חבר CDA דידריק בומסמה.
ואן נורן אמר למשטרה שהוא הוריד את תמונת דגל התיקנים מהאינטרנט. לדבריו הוא תומך במטרה הפלסטינית, ״אני דואג לזכויות הפלסטינים. אני רוצה להגיד למישהו ״לך …״, אם אתה פוגע בי, אפגע בך בחזרה״.
הוא אומר שאינו שונא יהודים, רק את המדיניות הישראלית נגד הפלסטינים.
״הם רואים בי יהודי בעייתי״, אומר יעקובס, ״אבל אני דור שני לניצולי שואה, אנחנו עדיין חיים עם הכאב היומיומי שירשנו מהורינו. ׳חמאס, יהודים לגז׳, ׳סרטן- יהודי, אתה כמעט מתרגל לזה בהולנד, אבל לראות תיקן על דגל ישראל היה הלם גדול.
צריך גם לחשוב על תיירים ישראלים שמגיעים להולנד כי הם חושבים שזו מדינה סובלנית. זו ממש התקדמות שהפרקליטות מעמידה אותו לדין מיוזמתה״.

מקור:  De Telegraaf

הסאה של המוסלמים גדשה: ננטשנו לבד במערכה

למוסלמים בהולנד נמאס לאחר סדרת איומים ואלימות כנגד מסגדים. הם דורשים שהפוליטיקאים יתייחסו לבעיה ברצינות. לקראת הרמאדן, לפחות 15 מסגדים בהולנד קיבלו איומים ומכתבים פוגעניים.
בתחילת אפריל הגיעו מכתבי איומים למספר מסגדים בהולנד, על המעטפות היה כתוב ״מתנת פסחא לבכיינים בחברה״. באותו זמן הוצת גם מסגד בבניה בחאודה. 

״אלו כבר לא תקריות, זו בעיה מבנית״, אומר החוקר רומר ואן אורדט העוסק בניטור אפליית מוסלמים. 

מוסין קוקטס, מהארגון המקשר בין המוסלמים לממשלה טוען שיש לנקוט באותם אמצעים הננקטים במוסדות יהודיים, כלומר יותר הגנה ויחס יותר רציני לתלונות. למצוא ולהעניש את האשמים״.

מדי שנה מדווחות 20 עד 80 תקריות, אך לדברי ואן אורדט זה רק קצה הקרחון. ״הרבה מסגדים לא מדווחים על כך כי הם חוששים מהתגובות או שהיה להם ניסיון גרוע עם המשטרה״.

״ננטשנו לבד במערכה״, אומר פאריז אקועה, יו״ר המסגד עומר איבן אל קאטאב באלמירה. לאחרונה הוא קיבל מכתב שבו נאמר ש״יש להרעיל את כל הטורקים והמרוקאים בגז״.
הוא מאשים את העירייה שאין שמירה גלויה על המסגד שתתן למבקרים תחושת בטיחות. עיריית אלמירה אמרה שכן היה פיקוח נוסף על המסגד.

הקהילה היהודית תומכת בדרישה. רוני נפתנאל, יו״ר המרכז להסברה יהודית, דורש הצהרה ברורה מהקבינט.
״זה יהיה טוב מאד אם ראש הממשלה או שר המשפטים יבקרו במסגד ויאמרו: זה לא יתכן, זה אסור, אני תומך בקהילה״.

לדברי מנהיג מפלגת דנק, פריד עזרקאן, עמיתיו בהאג נטשו את המוסלמים. הוא אומר שכבר ביקש, פעמים רבות,  דיון לגבי האיומים כלפי המסגדים, אך לא קיבל תמיכה מספקת בבית הנבחרים.

״אם זה היה קורה בכנסיה או בבית כנסת, עמיתי יעמדו בתור לדרוש דיון״, אומר עזרקאן, ״אני רואה שזה לא קורה עם מוסלמים ואני חושב שזה שערורייתי״.

נפתנאל מהמרכז להסברה יהודית מסכים איתו, ״אני חושב שהפוליטיקאים שקטים מדי ומפנים את מבטם״.

ביוזמת דנק, יאורגן שולחן עגול בהשתתפות מנהלי מסגדים ומומחים בפגרת בית הנבחרים, VvD הצטרפה ליוזמה.

מקור: NOS

תגובות קשות לפוסטר יום השחרור של מפלגת הפורום לדמוקרטיה

יו״ר בית הנבחרים, ורה ברחקאמף, סיפרה לטלחרף שהיא מתכוונת להציע ביקור שלהם באשוויץ עם תום משבר הקורונה. ביקור כזה, עם משלחת גדולה, היה מתוכנן לשנה שעברה אך בגלל מגבלות הקורונה הוא בוטל.
״הביקור באשוויץ תוכנן כחלק מחגיגות 75 שנות חירות. לרוע המזל הביקור לא התקיים בגלל משבר הקורונה״ הסבירה היו״ר. ״ברגע שהמצב יאפשר זאת, אני בהחלט אגיש את ההצעה שוב, כדי שנוכל לראות האם וכיצד נוכל לארגן ביקור באשוויץ״.

יו״ר CIDI , חנה לודן, פנתה לברחקאמף בבקשה שתחזיר את הביקור לסדר היום: ״מודעות להיסטוריה שלנו היא משימה מתמשכת, גם לנבחרינו מסתבר״.

קריאתה באה בעקבות פוסטר של מפלגת הפורום לדמוקרטיה לקראת יום השיחרור, שפורסם ברשתות החברתיות. בפוסטר כתוב: ״ב-5 במאי אנו מציינים 75 שנות חירות 1945- 2020״.
וליד השנה 2020 מופיע צלב המתים. בנוסף,
הטקסט המלווה את הכרזה ברשתות החברתיות (פייסבוק למשל): ״מאז מרץ שנה שעברה, החופש עבורו נלחמו אבותינו, מוגבל יותר ויותר. לכן ב-5 במאי אנו זוכרים ועומדים יחד עבור החירות״.

בכך מוחה המפלגה כנגד מגבלות הקורונה. לודן הגיבה, ״זה לא במקום. הם לא מבינים את ההבדל בין מלחמת העולם השניה לבין עכשיו. זה בלתי ניתן להשוואה.
אני חושדת בפורום לדמוקרטיה שהם מחפשים סנסציה כדי לחדד את המסר״.

מסיבה זו, הפוליטיקאים בהאג מתלבטים בשאלה האם זה הגיוני להגיב שוב ושוב להצהרות הפורום לדמוקרטיה. הוגו דה יונג, ״שר הקורונה״, אמר, ״ראיתי את הפוסטר וזו טעות מכל כיוון אפשרי. יחד עם זאת, כל תשומת לב מגבירה את זה. לכן בואו לא ניתן לזה יותר מדי תשומת לב״. 

הפוסטר גרר תגובות רבות בגלל סמיכות הפרסום ל-4 במאי. צ׳רי בודה, מנהיג הפורום לדמוקרטיה, אינו רואה את הפסול בכך, ״במשך שנים מתנגדינו מנצלים מלחמות לצרכים פוליטיים, כדי לדחוף להגירה המונית, פנטזיות כוח אירופאיות ואומנות מודרנית.
עכשיו אנו מציעים: ב-5 במאי, בואו נחשוב על החירויות שאיבדנו ב- 2020 וב-2021, זה אסור? זו צביעות.

[adrotate banner=”6″]

מרקל מודה להולנד על ההתפייסות עם גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נאמה בשעה האחרונה במסגרת אירועי יום השחרור ההולנדי.
מרקל הוזמנה כאורחת של מסורת ״נאום 5 במאי״ לשאת דברים בנושא ״חירות״ במעמד ראש ממשלת הולנד.
מרקל הודתה להולנד על הפיוס אחרי מלחמת העולם השנייה. “אנו הגרמנים לעולם לא נשכח שהולנד הגיעה אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה שהדבר הביא לידידות גרמנית-הולנדית”, אמרה בנאומה.
מרקל נשאה את נאומה מברלין. לדבריה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, חירויות היסוד מצטמצמות “במידה שלא יכולנו לדמיין לפני המגיפה.”
עוד דיברה גם על האחריות של גרמניה לשמור על זיכרון המלחמה לעד. לדעתה, צעדים כאלה מוצדקים רק אם הם זמניים ומבוססים על התפיסה כי חופש כרוך גם באחריות.
“כך גם חופש מחברינו – ממש עכשיו מול האיום על הבריאות והחיים שנגרם על ידי וירוס”.

אולי יעניין אותך גם:

על זכרון ועצמאות אמיתיים
מה שקרה אז בקופישופ, מה שקרה בחנות הספרים
הולנד, 1944: תינוק יהודי נולד בבּוֹר
הסבתא הגיבורה שלי

“לעולם לא לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר”

רוב הנאום של מרקל היה על המלחמה. היא קראה להשאיר את הזיכרון בחיים “האחריות הנצחית של גרמניה.” “שום דבר לא יכול למלא את החלל שהשאירו האנשים שנרצחו. שום דבר לא יכול להסיר את אובדן הכאב של הניצולים.״
מרקל ציינה כי לעולם אין לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר. “אנחנו יכולים וחייבים ללמוד את הלקחים הנכונים. כל אחד יכול לתרום לקיום הדמוקרטיה, לחיזוק זכויות האדם ולהגנה על החלשים.”
כדי להדגיש את חשיבותה, היא הזכירה את התקפות הימין הקיצוני האחרונות בגרמניה, כמו אלה בקאסל, בהאלה ובהנאו. “כאזרחים עלינו להתנגד בנחישות לכל סוג של אנטישמיות וגזענות, כנגד כל סוג של שנאה ועוינות נגד קבוצות מסוימות.”

״נאום היסטורי״

היא גם הביעה את תודתה לאווה וייל, שנכחה בקהל בהאג. וייל ששרדה את מחנה וסטרבורק כילדה צעירה מספרת על חייה בבתי ספר גרמניים. “אי אפשר להפריז בחשיבותה של עדות זו. אני מודה לך מקרב לב על שמצאת את הכוח לעשות זאת.”
אווה וייל הודתה לקנצלרית על דבריה.
ראש הממשלה רוטה, כינה את הפנייה של מרקל לאווה וייל כרגע החשוב ביותר בנאום. לדבריו הנאום “היסטורי באמת” מכיוון שהיא דיברה כקנצלרית המכהנת. דבר משמעותי ומשאיר רושם.
לאחר נאומה, מרקל שוחחה עם סטודנטים במשך 45 דקות על נושא החופש וענתה לשאלותיהם שכללו גם את נושא ההתמודדות של מרקל עם פליטים ומהגרים, משבר האקלים וכמובן גם הקורונה. בנושא האחרון אמרה מרקל כי היא “לא מרגישה נוח בכלל להגביל את החופש”. “הייתי מעדיפה לא לעשות את זה, אבל עלינו להילחם בנגיף.”

ניתן לצפות בנאום המלא כאן:

יום הזיכרון ויום השחרור בהולנד – 4-5 במאי 2021

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

״הולנד-קזינו״ (Holland Casino) בהפסד החמור ביותר בתולדותיו

בגלל הפאנדמיה, סבל הקזינו המפורסם הולנד-קזינו ב-2020 מההפסדים הגרועים בתולדותיו. הכנסותיו פחתו לפחות ממחצית ממה שהיו ובשורה התחתונה הפסיד הקזינו כ-80.7 מיליון אירו. כך עלה מהדו״ח השנתי שפרסם הקזינו ביום שלישי השבוע. בשנה שעברה היו סניפי הקזינו פתוחים ללא הגבלות כ-71 ימים בלבד. כתוצאה מכך ירד מספר המבקרים מ-6.2 מיליון ב-2019, ל- 2.5 מיליון בשנה שעברה. כתוצאה מההפסדים נפרד הקזנו מכ-300 עובדים שהיוו כ-10% מעובדיו. למרות שהמגפה טרם חלפה, המנכ״ל ארווין ואן למבארט אופטימי, ״למרות הנסיבות שמשתנות כל הזמן והאתגרים שהציבה לנו המגפה, אני מאמין שנשרוד את המשבר״. ואן למברט מצפה לפתוח מחדש את סניפי הקזינו, עם מגבלות אמנם, כבר ברבעון הנוכחי. כשהמגבלות יבוטלו לחלוטין, הוא מצפה למספרי שיא של מבקרים, ״הביקוש לכניסה לקזינו בקיץ מראה את זה״. הוא כן לוקח בחשבון שהמיתון הכלכלי ישפיע גם על הקזינו.

מקור: NU

אולי יעניין אותך גם:

לכל הידיעות החדשותיות בהולנד
מתחת לבלטות של השכן ההולנדי
CBD לקורונה – תרופת פלא או מקסם שווא?
לעמוד האינסטגרם של דאצ׳טאון

בית המשפט ביטל את קמפיין מכשירי השמיעה של רשת האופטיקה Specsavers ואיים בקנס

בית המשפט באוטרכט אסר, ביום שני, על שימוש בכל הפרסומות של קמפיין ״האמת״ (De Waarheid) של רשת Specsavers. הארגון המקצועי של טכנאי מכשירי השמיעה תבע את הרשת מאחר ובקמפיין שלה נטען שניתן לקבל השתתפות מהביטוח עבור כל מכשירי השמיעה.

השופט פסק שלא יהיה ברור לצרכנים שמדובר רק על מכשירי החברה, ״שלא לדבר על העובדה שהטענה לא לחלוטין נכונה״. לדברי השופט, חברת Specsavers מציעה רק חלק מהמכשירים הזמינים בשוק. בנוסף, אסור לחברה לומר שבמקומות אחרים המוכרים מכשירי שמיעה יפתו אנשים לקויי שמיעה לרכוש מכשירי שמיעה במתק שפתיים או, ליצור רושם שהמכשירים בגינם חברות הביטוח משלמות הם בעלי איכות ירודה. בית המשפט הורה על הפסקת קמפיין הפרסום, שנמשך עד ה-4 באפריל, במתכונתו הנוכחית.

הפרת הוראה זו תגרור קנס של 25,000 אירו ליום. רמקו ברקל, מנהל Specsavers הולנד, הודיע שהם לא יערערו על ההחלטה. לדבריו ״השופט אישר את מהות הדברים ש-Specsavers רצו לומר״. לדברי ברקל, הצד השני ״קיבל מכה על היד על כך שפעל לרעת הצרכנים״. הוא מודה שהקמפיין כוללני מדי בכך שהוא לא מפרט את התכונות הספציפיות של כל מכשיר. הארגון המקצועי רצה שהרשת תפרסם הבהרה, אך דרישה זו נדחתה על ידי השופט מאחר והנוסח שהוצע על ידי הארגון היה מנוסח בצורה רחבה מדי וכלל פרסומת סמויה לבעלי מקצוע אחרים, ״במיוחד כשזה מתפרסם באתר מתחרה״.

מקור: NU

הולנד כבר אינה בעלת המניות השניה של  KLM

תאגיד התעופה אייר פרנס- KLM גייס השבוע הון נוסף של יותר ממילארד אירו וממשלת הולנד נדחקה ממעמדה בחברה מהחזקות של 14% להחזקות של 9%. לפני שבועיים הכריז שר האוצר הוקסטרה, שהחזקות המדינה בחברה תדוללנה בגלל גיוס כספים. בעלת המניות העיקרית בחברה היא ממשלת צרפת ואחריה חברת התעופה  China Eastern.

מנכ״ל חברת אייר פרנס KLM, בן סמית הצהיר ביום שני, בפסטיבל התעופה העולמי שעדיין מתקיימים דיונים בין ממשלת הולנד לרשות האירופאית לגבי הוויתורים ש-KLM נדרשת לעשות תמורת תמיכה נוספת. בשנה שעברה אישר הוקסטרה לחברת KLM הלוואה של מיליארד אירו, ״כבר נרמז בשנה שעברה שהולנד עשויה להפוך את ההלוואה להשקעה״, אמר סמית. בנוסף למיליארד אירו, צרפת ממירה הלוואות בסכומים של 3 מיליארד אירו להלוואות היברידיות שנחשבות להון. גם לאחר כל ההון הנוסף, מאזן החברה עדיין שלילי.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה שהוא עדיין בדיונים עם כל הנוגעים בדבר. ״אין עדיין הסכם. הולנד אישרה את החבילה הצרפתית אך עדיין לא את ההולנדית״. כתוצאה מהמרת ההלוואות צריכה KLM לוותר על טיסות בסכיפהול שיעברו למתחרים. מאחר וסכיפהול הגיע למספר הטיסות המקסימלי יהיה קשה להחזיר את הטיסות הללו. השר הוקסטרה מעוניין, בעזרת ההשקעה, להבטיח את האינטרסים של KLM בסכיפהול. לפני שנתיים הוא חשב שזה מצדיק השקעה זהה לשל צרפת. הם לא השאירו לו מרווח תמרון והוא עדיין ממתין למקומ/ות במועצה. 

מקור: De Telegraaf

בנק ABN AMRO שקע עמוק בפרשת הלבנת כספים, מה השתבש?

ביום שני הוכרז שהבנק הגיע להסדר של 480 מיליון אירו עם הפרקליטות מאחר והבנק לא ערך בקרות מספיקות למניעת הלבנת כספים. אבל במה שגה בדיוק הבנק ומי אחראי למחדל?

מה קרה?

לבנקים יש תפקיד חשוב במניעת פשיעה כלכלית כגון הלבנת כספים או מימון טרור. לדברי הפרקליטות, הבנק לא עשה מספיק למניעת הלבנת כספים באמצעות חשבונות בנק בין השנים 2014 – 2020. חקירה פלילית שהחלה לפני שנתיים ה על ידי ה- FIOD (היחידה לפשיעה כלכלית), הראתה ש״הבנק מפר באופן שיטתי, בפעילותו בהולנד, את החקיקה למניעת הלבנת כספים ומימון טרור״, כך הצהירה הפרקליטות. למשל, הבנק לא הקדיש תשומת לב מספקת ללקוחות שהשתמשו במזומן , מה שעשוי לעורר לפעילות פלילית. לקוחות רבים קיבלו פרופיל של סיכון נמוך לפי מערכת זיהוי אוטומטית. בנוסף, נעשו מעט מדי הערכות מחדש ללקוחות והתראות על עסקאות יוצאות דופן לא טופלו כראוי. בגלל הפיקוח הלא מספיק היו לקוחות שעשו שימוש לרעה בחשבונם בבנק. דוגמא לכך היא מקרה של שתי חברות הולנדיות, בעלות חשבונות בבנק, שבשנים 2010-2017 זרמו ביניהם עשרות מיליוני אירו על אף שמאז 2015 נכתב בתקשורת רבות על שחיתות בחברות הללו. הבנק דיווח ל- FIU רק ב-2019 על עסקאות יוצאות דופן.

מה יעשה הבנק אחרת מעכשיו?

הבנק מודה שהוא שגה בשנים האחרונות ושיש צורך בהתייעלות. הם כבר נקטו במספר צעדים כדי לשפר את הפיקוח כמו ניטור עיסקאות, אבל זה לא מספיק. הם העבירו את כל הפעילויות נגד הונאה למחלקה אחת והתחילו תוכנית לזיהוי פשיעה כלכלית. תקציב נוסף הוקצה במיוחד למערכות טובות יותר ולכוח אדם נוסף. מהבנק נמסר ש-1 מכל 5 עובדים מעורב כעת במניעת פשיעה כלכלית. הרה-ארגון יושלם עד לסוף השנה ויעלה כ-2 מיליארד אירו.

מי אחראי?

הבנק החליט שלא להטיל אחריות אישית על עובדים, היות והבעיה הייתה מערכתית. לפרקליטות, יש דעה שונה בנושא והיא רואה ב-3 עובדים לשעבר שהיו חברים במועצת המנהלים כבעלי אחריות אישית, מאחר והפרת החוק התרחשה תחת ניהולם. אחד מהם הוא חריט זאלם שהיה יו״ר הנהלת הבנק בשנים 2009-2017 ולפני כן שר האוצר בשתי ממשלות. שני חברי מועצה נוספים, כריס ווחלזאנג ויוף ויין נחקרים גם הם. הפרקליטות מדגישה שעדיין לא ברור אם שלושת העובדים הללו יועמדו לדין, החקירה צריכה להראות האם יש תשתית ראייתית מספקת שהם אכן ביצעו עבירות פליליות.

האם היו ליקויים במניעת פשיעה פלילית בבנקים נוספים?

כן. ING נקנס לפני 3 שנים בסכום של 775 מיליון אירו לפחות. גם במקרה הזה דובר בבקרה לא מספקת על הלבנת כספים בשנים 2010- 2016 מה שיצר אפשרות של הלבנת מאות מיליוני אירו ללקוחות הבנק.

מקור: NU

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם