Tag: דיור

ארגון איסלאמי פונדמנטליסטי רכש לאחרונה מתחם במימון סעודי, ומתכוון לייסד שם בית ספר סלפי. ההתנגדות לכך הגיעה עד לפרלמנט. וגם: ההולנדים נמלטים מה”קיץ” וכמה עולה לקנות מ”ר באמסטרדם

רוטרדם: התנגדות למוסד איסלאמיסטי בעיר

ארגון איסלאמיסטי שנוי במחלוקת רכש לאחרונה מתחם בניינים בדרום רוטרדם ומתכוון להפוך אותו ל”מרכז חינוך סלפי”, שעל-פי החשד ימומן על ידי מקורות במזרח התיכון. מומחים לרדיקליזציה איסלאמית מודאגים כי בית הספר יזרע את הקרקע לרדיקליזציה של צעירים ובני נוער, ברוח הסלפיזם, שנחשב לזרם איסלאמיסטי שמרני מאוד, שחלקים ממנו נוטים לג’יהאדיזם אלים.

העיתון NRC  דיווח כי בניין בית הספר נרכש לפני כשלושה שבועות תמורת סכום של 1.7 מיליון יורו, על ידי מצרי הולנדי בשם נאסר אל-דמאנהורי, יו”ר עמותת אל-וואקף באיינדהובן. ארגון זה מבוסס על מוסלמים סלפים בעלי השתייכות פוליטית, המתנגדים לקיומם של ארגוני טרור כגון דאע”ש, אך מאופיינים בגישה לא-דמוקרטית ובלתי סובלנית. ארגון אל וואקף עומד מאחורי הזמנת אימאמים ואנשי דת שמגיעים לשאת נאומים נגד הומוסקסואלים, זכויות נשים, ובמקרים מסויימים בעד מתן לגיטימציה לאלימות. בשנה שעברה סורבה כניסתו של מטיף מטעם ארגון אל-וואקף להולנד מכיוון שככל הנראה היה מעורב בפעילות ג’יהאדיסטית חמושה בסוריה.

מפלגות הקואליציה בעיריית רוטרדם פנו אל העירייה בבקשה למנוע את הקמת המוסד הלימודי בבניין. גם חבר הפרלמנט ההולנדי אחמד מרקוש (Marcouch, PvdA), בעצמו מוסלמי, דורש מן הממשלה לפעול.

מוקדם יותר הודיע השב”כ ההולנדי, ה-AIVD, כי ארגון אל-וואקף מנוהל על ידי אנשים מתוככי הממשל הסעודי. מימון המגיע ממדינות אלו אינו בלתי חוקי, אולם האופן שבו בוצעה רכישת הבניין נעשתה בדרכים שאינן שקופות,. עיריית רוטרדם לא עודכנה בתוכנית וגם תושבים המתגוררים בסביבת הבניין לא ידעו דבר. עיריית רוטרדם הודיעה בינתיים בתגובה כתובה כי הם “נמצאים במגעים” עם ארגון אל-וואקף “על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי טיב הפעילות המתוכננת להתקיים בבניין”. אל-וואקף סירבו להגיב.

עפ”י ה-AIVD, כמה מההשקפות הסלפיות עלולות להוות כר לרדיקליזציה. לכן, מוסד סלפי אינו דבר רצוי , אומר אדווין באקר (Edwin Bakker), מרצה לענייני טרור באוניברסיטת ליידן. גם הוא מודאג מן המימון המסתורי מחו”ל: “למה מצפים משקיעים מחו”ל בתמורה לתרומתם? האם הנהגת הארגון רשאית לעשות בבניין ככל העולה על רוחה? האם אנשים מערב הסעודית יהיו רשאים להכתיב מה יקרה בין כתלי המוסד?”

לאחר תקופה של מחלוקות פנימיות, הארגונים הסלפים בהולנד מחפשים הזדמנויות לשיתופי פעולה והמוסד החדש הוא סימן לכך, שכן גם קבוצות מהאג ומאוטרכט מתכוונות לעשות בו שימוש.  

צפו בכתבה ששודרה בנושא ב-Nieuwsuur של NPO (החל מדקה 09:13).

הפלישה ההולנדית

לא רק המהגרים מהמזרח התיכון סובלים מה”קיץ” ההולנדי השנה, מדיווח בעיתון Parool עולה שגם ההולנדים מבקשים להימלט מהגשם הבלתי פוסק. סוכנות הנסיעות TUI  מסרה שההזמנות לחופשות ביוון ובספרד בשבוע שעבר עלו ב-80% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה וכי מספר ההזמנות ליוון זינק פי שלושה. במיוחד איים כמו מיורקה, טנריף והאיים הקנריים מתכוננים לפלישה ההולנדית.

לגשמים כנראה יש קשר לכך. חברת הנסיעות Thomas Cook דיווחה על עלייה חדה בהזמנות בזמן הגשמים הכבדים בחודש שעבר. “אנשים רבים אמרו שהגשם הבלתי פוסק ומזג האוויר ההפכפך גרמו להם להחליט להרחיק למחוזות שמשיים יותר”, אמר דובר מטעם החברה.

מנמל התעופה סכיפהול נמסר כי הם מצפים כי חופשת הקיץ השנה תהיה העמוס שידע השדה אי פעם.  

צפו: מכת ברד בצפון בראבנט בסוף יוני:

https://www.youtube.com/watch?v=noV4OqKApr8

אמסטרדם ממשיכה להתייקר

מחירי הבתים באמסטרדם ממשיכים לזנק. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד, CBS, המחיר הממוצע למ”ר בעיר עלה ב-26% יחסית לשנה שעברה. הקונים באמסטרדם משלמים כיום בממוצע 4,190 יורו למ”ר, לעומת 3,320 יורו בשנה שעברה. מחוץ לבירה המחירים עלו רק ב-1.4% ועומדים על 2,179 יורו למ”ר.

במקום השני ברשימת הערים היקרות ביותר עומדת אוטרכט, שבה תשלמו בממוצע 2,960 למ”ר, עלייה של כ-6% לעומת השנה שעברה. בהאג עלו המחירים ב-3.6% וברוטרדם לא נרשמה כל עלייה. כך דווח ב-Dutchnews.nl.

תוכן מקודם

איך נמנעים ממלכודות בשכירת דירה? למה כדאי לבעל הבית לשכור מנקה לדיירים? מה להביא לשכנים? דב סבו, הבעלים של חברת הנדל”ן GDY Housing, מספק טיפים חשובים שיעזרו לכם להרגיש בבית בהולנד

המשרד של דב סבו ב”פייפ” באמסטרדם מזמין ומאיר פנים. נותן הרגשה של “בבית” מהרגע הראשון – לא רע בשביל משרד תיווך ונדל”ן, ובכל זאת נדיר כל כך… בין החדרים נשמע בליל של עברית, הולנדית ואנגלית, ובחצר הפנימית הקטנה אפשר לקשקש, לעשן, ולעשות “על האש” לצוות המשרד.

דב בהולנד מ-1997, במקור מפתח תקווה. הוא הגיע אחרי שירות צבאי כדי למצוא עתיד אחר, מצויד במעט דולרים, חולצה קצרה ומעיל רוח. כשיצא מתחנת הרכבת באמסטרדם מצא את העיר לבנה וקופאת מקור. הוא לא בחל בעבודות כפיים קשות בשיפוצים ובבניין, ויום אחד שאל אותו הבוס אם הוא מכיר שוכרים פוטנציאליים לדירה שבבעלותו. משם קצרה הייתה הדרך לעיסוק בעצמו בענייני השכרות וניהול נכסים. כיום עם 13 שנות ניסיון, הוא מעסיק 16 עובדים, חמישה מהם ישראלים, והמשרד שלו, GDY Housing, מטפל בכל ענייני הנדל”ן – בנייה, שיפוץ, מכירה, קנייה השכרה וניהול וגם מספק ליווי לרילוקיישן. הוא מתמחה באמסטרדם וסביבתה, אך מתמצא בכלל הולנד. לדאצ’טאון הוא סיפק כמה דגשים וטיפים למי שמעוניינים לשכור ולהשכיר נכס.

אני רוצה לשכור דירה בהולנד – למה כדאי לי לשים לב?

“כמובן שחשוב למצוא מיקום שישרת את הצרכים מבחינת מקום עבודה או לימודים, וחשוב לשים לב לתחבורה הציבורית באזור כי רוב האנשים לא מחזיקים רכב באמסטרדם או בערים גדולות אחרות. במרכז אמסטרדם הדירות קטנות כמובן, מחוץ למרכז המחירים עשויים להיות דומים, אבל השטח שניתן בתמורה גדול יותר. בגדול, כדאי לעבוד עם מתווך מוסמך וחברה מסודרת, כדי להימנע מנפילה ל’מלכודות’”.

מלכודות?

“למשל, זוג שעבדתי איתו רצה להימנע מדמי תיווך (בשווי חודש שכירות) למרות שהם אהבו בית שהראיתי להם. בסופו של דבר הם שכרו בית שמצאו במרקטפלאץ וחתמו על חוזה. אחרי חודשיים דפק בדלת בעל הבית האמיתי. התברר שזה היה עוקץ והבית לא היה שייך לאדם שחתם איתם על החוזה. זה הסתיים בתלונה במשטרה והם איבדו את הבית ואת הכסף.

“דוגמה נוספת: מצאת בית במיקום מעולה ומחיר מעולה? המשמעות היא אחת – דיור סוציאלי (Sociale huurwoning – דיור מסובסד שהממשלה מקצה לזכאים – ג”ג). זה לא חוקי, הדייר במקרה זה נטול זכויות ויכול לאבד את הבית. זה נראה בסדר כי נרשמים בעירייה וחותמים על חוזה, אבל חברת הדיור שאחראית על הנכס עלולה לדפוק בדלת כל רגע.

“בשני המקרים הללו ניתן לבדוק את פרטי הנכס במנהל – Kadaster. אבל אם עובדים עם מתווך האחריות היא שלו ויש למי לפנות במקרה הצורך”.

היתרון הישראלי

“זה לא קשור לכסף, אלא לגישה”, מסביר סבו את מה שהוא רואה כיתרון שלו כמתווך ישראלי דווקא. “היתרון של הישראליות שלי הוא שאני קצת חוצפן ואני נכנס לצרכים של הבנאדם”. כדוגמה מביא סבו מהנדס ספרדי בן 34 שקיבל המלצה מחבר לגור באמסטלפיין. אחרי שכבר הראה לו כמה בתים פוטנציאליים, חיטט סבו קצת בחייו הפרטיים והבין שכרווק שרוצה לבלות ולהכיר אנשים חדשים, אמסטלפיין לא מתאימה לו. “לקחתי אותו לראות בית במיקום מרכזי יותר, שעוד לא היה גמור, חתמתי איתו חוזה עוד לפני סיום השיפוץ וכך גם יכולתי להתאים את הדירה לצרכיו”.

סבו מתאר גם גמישות בעבודה. “כשהתחלתי רציתי להראות בתים בערבים וזה לא היה מקובל. היום כולם עובדים בשעות האלה, כולל בסופי שבוע. אני גם יוצא מהבית באמצע הלילה אם צריך כי אני זוכר מה זה להיות זר במדינה זרה”.

טיפים לרילוקיישן

החברה של סבו עוסקת כיום גם בסיוע לבודדים ולמשפחות ברילוקיישן להולנד, הן באופן פרטי והן באמצעות החברות המעסיקות. “קודם כל אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה עובר לגור פה? ברגע שהצרכים ברורים יהיה קל יותר למצוא מקום מתאים”.

אם מדובר ברילוקיישן ללא ילדים, ממליץ סבו להתחיל בתהליך חודש מראש לכל הפחות. “זוג או יחיד ללא ילדים צריכים כסף להתחלה ודירה. אני אציע למצוא להם דירה זולה כדי שיוכלו להתחיל ממשהו”. במקרה שיש ילדים יש צורך במספר חודשים של הכנה כדי לוודא רישום לבתי הספר ולגנים, שעלול לכלול רשימות המתנה. 

“לפעמים אנשים פונים אליי עוד לפני שהם סוגרים חוזה עבודה, כדי לברר עלויות של בתים, בתי ספר וכו’. כך הם יכולים לנהל משא ומתן על השכר העתידי מתוך ידיעה”.

ואם אני רוצה להשכיר דירה שבבעלותי, למה עליי להיות מודעת?

“הדייר חזק הרבה יותר מבעל הבית”, מדגיש סבו, ומזכיר שחוקי הגנת הדייר בהולנד חזקים, ברורים ומסודרים. לפיכך, לפני שנכנסים לעימותים מיותרים עם השוכרים, ממליץ סבו לבדוק היטב היכן אתם עומדים מבחינה משפטית. למשל, לבעל הבית אסור להעלות סתם כך את שכר הדירה, ואסור לו להעלות אותו מעבר לשיעור מסוים. גם הוצאת הדייר מהדירה אינה פשוטה.

“כדאי להיות מודע לחוקים”, מדגיש סבו. הדייר יכול לפנות לייעוץ משפטי ובעל הבית יכול להפסיד בקלות במשפט. סבו גם ממליץ להשכיר את הנכס דווקא לזרים שמגיעים לעבוד לתקופה מוגבלת (expats) “כי במקרה הגרוע ביותר הם עוזבים אחרי שנה או שנתיים”.

והעצה הטובה ביותר? “להתנהג עם הדייר כמו בני אדם, לעבוד בשיתוף פעולה ולא להילחם. אל תשכחו למה באתם להולנד, לא כדי להסתבך במאבקים משפטיים, גם אם החוק לצדך ויגן עליך”. העצה הזו תקפה כמובן לשני הצדדים, מדגיש סבו, וגם לגבי השכנים. “כאן יזמינו לך משטרה מיד אם תעשה רעש לשכנים, גם בלי לפנות אליך קודם ולבקש שקט. לא צריך להיבהל, פשוט להנמיך את המוזיקה”.

ולסיום, בענייני שכנים, המלצה של סבו: “שכרתם דירה? תקנו בקבוק יין ב-5 עד 7 יורו, לא יותר כדי לא להביך, תביאו לשכנים כמתנת כניסה מכם, בלי לצפות שהם יעשו משהו דומה עבורכם קודם”.

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת”א

האם כדאי להתחיל מו”מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו”ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. “כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו ‘רעיון מעניין’, הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת”. מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. “פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים ‘at your earliest convenience’ ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול”.

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. “כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת ‘אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם’, כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת”. אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

“יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים”, אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. “מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות”. ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. “בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות”, אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש”הקולגה האמריקאי שלי” יהפוך פשוט ל”ג’ון, הקולגה שלי”.

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. “אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב”. הולנדים רוצים “להגיע מהר אל הנקודה”, אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח”. אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. “לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי”. מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. “בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר”, מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, “כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות”.

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. “בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה”, סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: “מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים”.

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

(מקור: Metro)

אומדן ראשוני מעמיד את עלות נזקי הסופה על כ-13 מיליון יורו, בגין נזק לבניינים, מכוניות, ו… אוהלים. ועוד: צמיחה בשוק הבתים, עבריין הולנדי נמלט, ועיריית איינדהובן מרגיעה נהגים עצבניים

סופת הקיץ שפקדה את הולנד בסוף השבוע האחרון תוארה בכלי התקשורת כסופה החמורה ביותר שאי פעם התחוללה ביולי. הסופה גבתה את חייו של אדם אחד, וכעת הוצמד אליה תג מחיר ראשוני – 13 מיליון יורו. חברות הביטוח פרסמו היום את אומדן הנזק הראשוני הזה, אך ציינו כי הוא צפוי לעלות. רוב התביעות שהוגשו לחברות הביטוח הן בגין נזק שנגרם למכוניות ולמבנים ותכולתם, אך איגוד המבטחים ציין שכמה מטיילים גם הגישו תביעות בגין אוהלים שניזוקו. במהלך סוף השבוע גרמו רוחות עזות לקריסת עצים שהובילה לפגיעה בתחבורה הציבורית ולסגירת כבישים. על פי סוכנות הידיעות ANP קיבלו שירותי החירום כ-1,800 קריאות בעקבות הסופה.  

https://www.youtube.com/watch?v=_ddPs63_SDM

מה מצב שוק הבתים בהולנד? על פי כתבה שפורסמה ביום שישי האחרון ב-nu.nl מחירי הבתים והמשכנתאות ממשיכים לצמוח (כרגע שווי משכנתא באמסטרדם הוא כ-103% משווי הבית) אך זו צמיחה הדרגתית וכנראה לא תוביל לקריסת השוק שנית כמו ב-2008, כך ששווה לקנות בית אם תישארו בו 10-5 שנים. לעומת זאת, באמסטרדם הסיפור שונה. בעיר הבירה ההולנדית נוסקים מחירי הבתים בכ-8% בכל רבעון. למרות הצמיחה המהירה, מחירי הבתים עדיין נמוכים בכ-18% מאלו שנרשמו ב-2008.

עבריין תושב אמסטרדם שנמלט ממוסד סגור לפני כשבועיים  נתפס ונעצר בדרום ספרד. ה”טלחראף” דיווח שעלי בן האדי, בן 23, היה מטופל במרפאה במתקן כליאה בדן הלדר והיה אמור להשתחרר ממאסר בנובמבר. הוא נידון לשלוש שנות מאסר לאחר שנתפס עם עוד שני בני אדם במכונית גנובה בדרך לארנהם. המשטרה מצאה כלי נשק, אמצעי הסוואה ופטישים ברכב. אחד מאחיו של בן האדי מרצה מאסר עולם בשל מעורבותו ברציחות שהתבצעו באמסטרדם בסוף 2013 במסגרת סכסוכי כנופיות. משטרת אמסטרדם פשטה על מספר בתים בעיר בחיפושיה אחר הנמלט ואף קראה לציבור לספק מידע אודותיו. הוא נתפס לבסוף בבדיקה שגרתית בעיר הנמל אלג’זירס שבדרום ספרד, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בינלאומי.

אחד הדברים המעצבנים הוא כבישים סגורים. אבל עיריית איינדהובן (Eindhoven) מצאה דרך משעשעת להתמודד עם כבישים סגורים באמצעות שלטים שמנסים להפוך את המצב למבדר יותר. שלטים בסגנון “אז תנהג עוד 400 מטר”, “לא נורא, ממילא לא יכולת להיכנס לשם” ו”תשרוף עוד 22 קלוריות על האופניים” נתלו מתחת לתמרורים המבשרים על סגירת כבישים ונועדו לעודד את נהגי העיר הדרומית. לפחות התגובות ברשתות החברתיות חיוביות.