Tag: הולנדית

“ככל שתיטיב להכיר בני אדם, כך תאהב יותר חיות”

כך נהג אביו של אולף קונס (Olaf Koens) להגיד לו בילדותו, כשצפו יחדיו בחדשות בטלוויזיה, בעיקר בסיקורי מלחמה, גם המלחמות במזרח התיכון, גם במראות מהאינתיפאדה. לימים היה אולף לעיתונאי בעצמו, וסיקר את המזרח התיכון במשך שנים עבור כלי תקשורת הולנדים שונים. לצד הדיווחים החשובים על לחימה ופוליטיקה, בכל מקום שבו דיווח חיפש את בעלי החיים, את אותם סיפורים קטנים על היחס של בני האנוש לחיות, גם במצבי קיצון. הוא איגד את הסיפורים לספר “סוסים טסים במחלקת עסקים” (Paarden vliegen businessclass) ומביא לקורא ההולנדי שלל סיפורי חיות מהאזור, מציפורים שמואשמות בריגול ועד ללוויתנים נערצים ולסוסים שיוצאים לחופשה קרירה בהולנד. 

בשיחה עם דאצ’טאון הביע קונס תקווה שספרו יתורגם לעברית וייצא לאור בישראל. ברשותו, אנו מביאות לקוראינו חלק מפרק שעוסק בישראל, בהולנדית ובתרגום לעברית, כך שאפשר לאמן את ההולנדית או לקרוא עם בן/בת הזוג. קריאה מהנה.      

הנשר (עמודים 35, 47-49)

“סליחה, אבל אנחנו לא הולכים לדבר רק על חיות, נכון?”

לחיילת קוראים עדן. בתג היחידה שלה מופיע נשר. עדן ישבה במושב האחורי של הרכב במשך כל הנסיעה מחיפה. היא ערכה לי סיור בבסיס של אוגדה 210 ברמת הגולן, היא הראתה לי את הציוד ההומניטרי ואת רכבי השטח. בסוף הסיור היא הציגה אותי בפני הסא”ל, אבל כבר אחרי השאלה הראשונה שלי מספיק לה.

“דווקא כן, אני רוצה לשאול רק על הנשר הזה”, עניתי. 

לרגע משתררת דממה במבנה הצבאי. ואז עדן יוצאת בכעס החוצה.

[…]

לרופא הצבאי, סא”ל תומר קולר, אין הרבה זמן. הוא נוקט גישה צבאית. “אני צריך ללכת ב-13:55” הוא אומר,  “יש לך תשע דקות”.

אני אומר לו שאני מופתע שהוא הקדיש כל כך הרבה זמן להצלת נשר. יש די דברים שבוודאי מדאיגים איש צבא ישראלי במלחמה עם סוריה. למה כל המאמץ הזה בשביל נשר?

“לפני כמה שנים הקמנו פרויקט שבו אנחנו עוזרים לאנשים בצד השני, שם בסוריה. בדרך כלל מדובר במזון, תרופות, דלק, דברים כאלה. כמובן שיש לנו גם אנשים שעוזרים לנו שם, בצד ההוא”, הוא מצביע מזרחה.

שם בסוריה. מבחינה טכנית רמת הגולן שייכת לסוריה, אבל מבחינת ישראל הרמה הכבושה סופחה לתמיד. יש שם צימרים של ישראלים, מגדלים שם ענבים להכנת יין ישראלי. העובדה שהצבא הישראלי כל כך פעיל כאן לא קשורה רק לאיום הסורי אלא גם לקביעת עובדות בשטח. זהו שטח ישראלי. האו”ם יכול לחשוב שלא, המציאות היא אחרת. 

“אנחנו מדברים זה עם זה”, קולר מסביר. “אחד מהם מצא נשר. הוא התקשר למספר שעל צמיד-הרגל של הציפור ואז הכדור התחיל להתגלגל. קבענו נקודה במפה, והנשר הועבר”. 

“זה היה כל כך פשוט?” אני שואל.

“לא, זה לא היה פשוט. מדובר כאן במבצע צבאי. נסענו בכלים משוריינים, היה איתנו כוח קומנדו. הם אבטחו את השטח, הם דאגו לביטחון שלנו עוד לפני שהצבנו רגל על הקרקע. היה המון תיאום מראש, אבל זה בכל זאת עדיין מסוכן”.

“למה החזרתם את הנשר הזה? למה כל הטרחה הזאת בשביל נשר?” שאלתי שוב. 

עדן מתערבת שוב. “סא”ל קולר הוא רופא צבאי, הוא יכול מנקודת המבט של מומחה לספר על הצרכים הרפואיים של…”

אני מפסיק אותה. יש לי רק עוד דקות ספורות, זו ההזדמנות האחרונה שלי להבין למה הוציאו לפועל מבצע צבאי שלם כדי להציל ציפור.

קולר מושך בכתפיו. “אני יודע שהוא נבדק על ידנו בקפידה. בדקו אם אין עליו עקבות אבק שריפה, חומרי נפץ”.

“אבל למה?” אני שואל. “זה נשר! למי בכלל אכפת מנשר! יש מלחמה. אתם מתעסקים עם ארגון טרור כמו דאע”ש, עם חמאס, עם חיזבאללה… למה כל הטרחה הזאת בשביל נשר?” 

קולר שותק לרגע. “פעם היו לנו ברמת הגולן הרבה מאוד נשרים”, הוא אומר. “לפני הרבה זמן, בתקופת התנ”ך. הנשר כמעט נכחד, אבל באמצעות מיזם ריבוי ישראלי הוא עדיין קיים. זה חשוב. ואם אתה מסתכל היטב אתה יכול לראות שהסמל של האוגדה שלי הוא עיט. בעברית זו אותה ציפור, עיט או נשר, יש לנו אותה מילה עבור שניהם. זה אומר משהו. 

אני תוהה אם זו התשובה היחידה שאני אקבל מהקצין. 

קולר הוא אחד מהקצינים הבכירים המעטים שיכולים לדבר בחופשיות על סוריה ועל תפקידה של ישראל. הוא זהיר. ישראל לא רק מספקת ציוד הומניטרי לאוכלוסיה אזרחית, אלא תומכת גם בקבוצות מורדים בכסף ובנשק. “אנשי הקשר שלכם בסוריה, אלה רק אזרחים וצפרים, או גם חמושים? מורדים?”

“אני רופא, כמובן שאני לא שואל את האנשים שאני מטפל בהם אם הם מורדים. אני לא עושה איפה ואיפה במלחמה המזוויעה הזאת”. קולר מסתכל בשעון. השעה 13:54. 

“יש עוד מטרה”, הוא אומר פתאום. “אנחנו גם רוצים להראות לצד השני שאנחנו כאן לא נוראים כל כך כפי שהם אולי חושבים. ואנחנו מקווים שאולי יום אחד יבוא מחבל שירצה לשגר לעברנו כאן בישראל רקטה, שאולי יקום אז מישהו, אולי האימא של ילד שטיפלנו בו כאן, מישהו שיגיד “לא, את הרקטה הזאת אתם לא תשגרו מהחצר שלי. לא בשמי. זה מה שאנחנו מקווים. כל דבר קטן עוזר. אפילו נשר”. 

De Gier

(pagina 35, 47, 48, 49 van ‘Paarden vliegen businessclass’)

‘Sorry, maar we gaan het toch niet alleen over dieren hebben?’

    De dienstplichtige soldate heet Eden. Op de epauletten van haar uniform staat een adelaar. Eden heeft de hele rit uit Haifa op de achterbank van de auto gezeten. Ze heeft me rondgeleid over de basis van de 210e Golanhoogtendivisie van het Israëlische leger, ze wees me op de hulpgoederen en de mosgroene terreinwagens. Aan het eind van haar rondleiding stelde ze me voor aan de luitenant-kolonel, maar al na mijn eerste vraag vindt ze het genoeg geweest.

    ‘Jawel, ik wil het alleen over die gier hebben,’ zeg ik. 

    Even is het stil in de containers van de legerbasis. Dan loopt Eden boos naar buiten. 

[…]

Legerarts luitenant-kolonel Tomer Koller heeft weinig tijd. Hij hanteert een militaire planning. ‘Ik moet om 13.55 weg,’ zegt hij. ‘Je hebt negen minuten.’ 

Ik zeg hem dat het me verbaast dat hij zoveel tijd heeft besteed aan het redden van een gier. Er is genoeg om je als Israëlische militair zorgen over te maken in de oorlog met Syrië. Waarom al die moeite voor een gier? 

    ‘We hebben enkele jaren geleden een project opgezet waarbij we mensen aan de andere kant, daar in Syrië, helpen. Het gaat meestal om zaken als voedsel, medicijnen, brandstof, dat soort dingen. We hebben natuurlijk ook mensen die ons helpen daar, aan die kant,’ zegt Koller. Hij wijst naar het oosten. 

Daar in Syrië. Technisch gezien behoren de Golanhoogten toe aan Syrië, maar wat Israël betreft zijn de bezette Golanhoogten voorgoed in beslag genomen. Er staan Israëlische vakantiehuisjes, er wordt Israëlische wijn verbouwd. Dat het Israëlische leger hier zo actief is heeft niet alleen met de dreiging uit Syrië te maken, maar ook met het vastleggen van een nieuwe realiteit. Dit is Israëlisch grondgebied. De Verenigde Naties mogen vinden van niet, de realiteit is anders. 

‘We praten met elkaar,’ legt Koller uit. ‘Een van hen had een gier gevonden. Hij belde het nummer dat op de tracker van de vogel stond en daarna is het balletje gaan rollen. We hebben een punt op de kaart aangewezen, en de gier is overgedragen.’

‘Was het zo simpel?’ vraag ik. 

‘Nee, het was niet simpel. Het ging hier om een militaire operatie. We reden in gepantserde voertuigen, namen commando’s mee. Die beveiligden het gebied, die waakten over onze veiligheid nog voor we ook maar een stap hadden gezet. Er was een hoop coördinatie aan voorafgegaan, maar het blijft altijd gevaarlijk.’ 

‘Waarom hebben jullie die gier teruggehaald? Waarom al die moeite voor een gier?’ vraag ik nogmaals. 

Weer grijpt Eden in. ‘Luitenant-kolonel Koller is legerarts, hij kan vanuit zijn specialisatie vertellen over de medische noodzakelijkheid van…’ 

Ik onderbreek haar. Ik heb nog maar een paar minuten, dit is de laatste kans om erachter te komen waarom er een volledige militaire operatie in gang is gezet voor het redden van een vogel. 

Koller haalt zijn schouders op. ‘Ik weet dat hij door ons uitvoerig is gecontroleerd. Hij is gecheckt op kruidsporen, op explosieven.’ 

‘Maar waarom?’ vraag ik. ‘Een gier! Wie geeft er nu om een gier! Het is oorlog. Jullie hebben te maken met een terreurbeweging als Islamitische Staat, met Hamas, met Hezbollah… waarom al die moeite voor een gier?’ 

Even is Koller stil. ‘Vroeger hadden we hier in de Golanhoogten heel veel gieren,’ zegt hij. ‘Lang geleden, in Bijbelse tijden. De gier was bijna uitgestorven, maar door een Israëlisch broedproject bestaat hij nog steeds. Dat is belangrijk. En als je goed kijkt is het logo van mijn divisie een adelaar. In het Hebreeuws is het dezelfde vogel, een adelaar of een gier, wij hebben er hetzelfde woord voor. Dat betekent toch iets.’ 

Ik vraag me af of dit het enige antwoord is dat ik uit de militair ga krijgen. 

Koller is een van de weinige hooggeplaatste militairen die vrijuit mag praten over Syrië en de rol die Israël speelt. Hij is voorzichtig. Israël steunt niet alleen een deel van de burgerbevolking met hulpgoederen, maar steunt verschillende strijdgroepen ook met geld en wapens. ‘Jouw contacten in Syrië, zijn dat alleen burgers en vogelbeschermers, of ook militairen? Rebellen?’ 

‘Ik ben arts. Ik vraag de mensen die ik behandel natuurlijk niet of ze strijders zijn. Ik maak geen onderscheid in deze gruwelijke oorlog.’ Koller kijkt op de klok. Het is 13.54. 

‘Er is nog wel een ander doel,’ zegt hij dan. ‘We willen de andere kant vooral ook laten zien dat wij hier niet zo slecht zijn als ze misschien denken. En we hopen dat als er er op een dag een terrorist is die op ons hier in Israël een raket wil afschieten, dat er dan iemand, misschien de moeder van een kind dat we hier behandeld hebben, is die zegt: nee, die raket schiet je niet vanuit mijn tuin. Niet in mijn naam. Dat hopen we. Alle beetjes helpen. Zelfs een gier.’

תרגמה והביאה לפרסום: גילי גוראל

להולנד הגעתי חדורת מוטיבציה ללמוד את השפה ולדעת כמה שיותר על המנהגים המקומיים, אורח החיים, הניואנסים וכל מה שרק אפשר. פחדתי להיות כמו העולים החדשים מברית המועצות בישראל שישבו מולי בקבלת קהל במשרד ממשלתי בו עבדתי ולא ידעו לבטא את הרעיון הבסיסי ביותר ולהביע את עצמם. שלא ידעו לפענח מכתב פשוט וחששו לבצע שיחת טלפון כדי לקבוע תור לרופא. בסופו של יום אני עדיין דומה להם ומבינה את הקשיים שבהם הם נתקלו בבירוקרטיה הישראלית, אבל עושה כל מה שאפשר להיות עצמאית בעולם הקלוגס והתעלות.

הבסיס הגרמני היה התחלה לא רעה חוץ מהמבטא הנלווה לכך, והסקרנות והמוטיבציה בשמיים עזרו גם. שלטי חוצות וחנויות היו האתגר הראשון, לקח לי זמן להבין לאן נוסע האוטובוס של קו “geen dienst”* ובאיזה יום יחזור הטכנאי שקבעתי איתו ל”vanmiddag”**. במקביל שאלתי ספרי דקדוק בסיסיים בהולנדית, ופתרתי את התרגילים בהם כדי להבין איך השפה בנויה ואיך להשתמש בה נכון. כדי לשלב האזנה ודיבור ראיתי תכניות ילדים דרך YouTube, האזנתי לרדיו, דיברתי בכל הזדמנות במעט המילים שידעתי: ברחוב, בטראם, בסופרמרקט, בשוק. עם טעויות דביליות, תרגומים לקויים שנובעים מחשיבה בעברית, עם המון דאחקות שהעבירו (ועדיין מעבירים) עליי אנשים שדוברים את השפה יותר זמן וטוב יותר. ובעיקר התנדבתי בספרייה מקומית, בה המתנדבים האחרים היו דוברי הולנדית.

התחלתי בליידן, בחנות יד שניה שהיו בה גם כמה ספרי ילדים, הרי זו הדרך הכי מעניינת בעיני ללמוד על מקום חדש: הם בדרך כלל מאוד יפים, האיורים מושכים את העין, אפשר ללמוד מהם הרבה על המקום ועל האנשים, לפעמים הם מאוד מצחיקים ולפעמים מרגשים, וזה תחביב שהיה לי בין כה וכה אז למה לא ליישם אותו גם כאן? הספרים הראשונים היו מגוון מכל הבא ליד ובמיוחד מכל מה שהיה בחנויות יד שניה, לכן חלקם היו משעממים יותר ואחרים היו הצלחה גדולה. כולם היו מעניינים בגלל שכולם היו בהולנדית, שפה שרציתי להבין כמה שיותר ממנה. בהתחלה לא העזתי לנסות להבין ספרים מורכבים יותר מכאלה שיש בהם משפט אחד, כמו “Jelle en de bal”:

אבל כמה אפשר לקרוא ספרים ברמה של נפתלי וסיר הסירים? למזלי הצלחתי לגלות כמה ספרי ילדים שהיו מאוד מעניינים ויפים, ובאמצעותם למדתי הרבה על מה שאפשר לצפות לו מהבירוקרטיה ההולנדית (Het meisje met de rode pet, Annie Keuper-Makkink), איך המשטרה המקומית מתמודדת עם עבירות קטנות (Agent en Boef של Tjibbe Veldkamp), מה קורה כשמאחרים לבית הספר (de jongen die altijd te laat kwam שכתב John Burningham האגדי) ועוד סיטואציות יום יומיות (או דמיוניות לחלוטין, כמו Ze lopen gewoon met me mee… מאת Margaret Mahy הנהדרת) שאפשר ללמוד מהן הרבה. אחד החסרונות של שיטה כזו היא שאוצר המילים שבונים באמצעות קריאה אינטנסיבית של ספרי ילדים נפלאים הוא פחות שימושי ביום יום. לכן, אם מאמצים את השיטה הזו כדאי לקחת בחשבון שבמקביל רצוי לשלב עיסוק בשפה השגרתית יותר באמצעות רדיו, טלוויזיה וכך הלאה.

בעיניי, היתרונות עולים על החסרונות בגלל שספרי ילדים הם מעניינים יותר מהספרים שנכתבו במיוחד ל”עולים חדשים” מבוגרים בהולנד, בהם יש סיפורים קיטשיים ברמה של “היפים והאמיצים”. ספרי ילדים יכולים לתת ידע על מיתוסים, ערכי מוסר בסיסיים, אגדות עם וכיוצא בזה, פניני מידע שערכם לא יסולא בפז. כמובן, שיש ניואנסים שלמרבה הצער כנראה שלעולם לא אוכל להבין. דברים שמקבילים ל”גששית” שלנו, למשל. אבל המסע לעבר הבנת השפה ההולנדית הוא מאוד מעניין ומאתגר בדרך הזו. אחרי כמה חודשים הגעתי ל”Pietje Bell”, ואפילו נסעתי כמה ימים ברכבת בליווי האומניבוס של “Jip en Janneke”. בשלב כלשהו היה לי הכבוד לקרוא את “Pluk van de Petteflet”. כל אלה ועוד הם לדעתי נכסי צאן ברזל של התרבות ההולנדית המודרנית.

כדי לשלב כתיבה באופן פעיל, אני משחקת עם חברים שבץ נא בהולנדית, כותבת סיפורים קצרים, מתרגמת שירים מעברית ומתכתבת במיילים ובוואטסאפ עם חברים. על דיבור אני עדיין מתאמנת על הולנדים תמימים וישרי דרך שנקרים בדרכי בכל הזדמנות, ועם חברים, או מול הרשויות בטלפון וכולי. כנראה שאין שיטה מושלמת לדעת שפה זרה, בטח שלא בתור מבוגר שמהגר למדינה אחרת. ויש טעויות שילוו אותי עוד הרבה שנים ואולי תמיד, הרי למה שירותים זה יחיד בהולנדית [is ולא zijn] וגם משקפיים? איך אפשר לתרגם ביטויים כמו “על הפנים” או “קושר כתרים” בצורה שבה הם יישארו קצרים וברורים? לחלק מהשאלות או לא יהיו לי תשובות אף פעם, אבל אמשיך לנסות.

כמה ספרים מומלצים:

Agent en Boef, Tjibbe Veldkamp

סדרת ספרים הומוריסטיים הכתובים בשפה אטרקטיבית לילדים ומופיע בהן אותו סיפור מסגרת: Agent שומר על Boef, שמצליח לברוח בדרכים לא דרכים ולהכניס את העיר כולה למערבולת של תעלולים. לאחר תלאות ובעזרת הכלב המשטרתי, מצליח Agent לתפוס את Boef ולהכניס אותו חזרה לתא. הם תמיד נשארים ביחסים ידידותיים והספר מסתיים בשאלה “morgen weer?”

De jongen die altijd te laat kwam, John Burningham

בורנינגהם כתב כמה וכמה ספרי ילדים מוצלחים במיוחד. השילוב של האיורים משובבי העיניים והטקסט שקל לילדים לזכור ולקרוא את הסיפור ביחד עם הקורא הוא הצלחה גדולה. אלברט יוהן וידרמן יוצא כל יום לבית הספר כדי להחכים. בדרך הוא נתקל באתגרים שונים ופותר אותם בתושייה. למרבה הצער, המורה דורש שתלמידים יגיעו בזמן בכל מחיר ולא מאמין לסיפורים של אלברט. עד שאחד הסיפורים תופס אותו. מילולית.

 

Ze lopen gewoon met me mee…, Margaret Mahy

יונס הוא ילד ככל הילדים, רק קצת נמוך יותר. בדרך מבית הספר הביתה הולך אחריו יום אחד סוס יאור, החיה האהובה עליו! כל יום באים אחריו עוד ועוד סוסי יאור הביתה. הם מחכים לו בהפסקה, משתכשכים בבריכת הדגים בגינה, נחים על הדשא. כשההורים שלו מתחילים להתעייף מהאורחים הבלתי קרואים ומזמינים מכשפה שתפתור את הבעיה, הם ממהרים עד כדי כך שהם לא מקשיבים לאזהרותיה באשר לתופעות הלוואי של הפתרון.

 

מוקדש לתמר צוק ז”ל, שלימדה אותי רבות על האהבה לספרי ילדים.

 

*geen dienst – לא בשירות, כלומר קו שלא נמצא כרגע בשימוש.

**vanmiddag – היום בצהריים.

אזהרת מזג אוויר ברמת “קוד כתום” הוכרזה הערב באזורים נרחבים בהולנד בשל רוחות עזות. אלה גרמו למשאית שבתמונה למעלה להיסחף ברוח על ה-Houtribdijk היום, וגם אחראיות לתחושת הקור על אף שהטמפרטורות התחילו לעלות. זה בדיוק הזמן להתכרבל מול המחשב וללמוד כמה ביטויים “רוחניים” בהולנדית. לשם כך נעזר בדמות סטריאוטיפית של מדריך הולנדי חייכן, מתוך פרסומת של חברת אנרגיה שמוכרת חשמל שבין היתר מיוצר בטורבינות רוח. המדריך החביב, שלוקח את קבוצת התיירים שלו לכל אתרי החובה במדינה, דובר בעיקר דאנגליש, כלומר, אותה גרסה משובשת (או משופרת!) של השפה האנגלית שמתקבלת כשהולנדים מתרגמים את שפתם באופן מילולי לאנגלית. נסו לחשוב על ישראלי שאומר שהוא מרגיש “on the face”. הבנתם את הרעיון (וכאן תוכלו לבדוק עד כמה טוב אתם דוברים דאנגליש). 

הנה הסרטון הקצרצר, אחריו הסברים לחמשת הביטויים שמופיעים בו:

 

1. המדריך ההולנדי הנלהב מוביל את קבוצת התיירים בנוף הולנדי כפרי טיפוסי של טחנות רוח מסתובבות בעוז ואומר: “הולנד מפורסמת מאוד בטחנות הרוח, הן טוחנות את הקמח, הן טוחנות את החרדל, כך שטחנות הרוח הללו לא הטילו ביצי רוח!”

הביטוי: לא להטיל ביצי רוח, geen windeieren leggen.

כי זה די מעצבן שהתרנגולת שהשקעת בה מטילה ביצים עשויות רוח, כאלה שאי אפשר לאכול או למכור. הביטוי משמש על דרך השלילה, כדי לתאר משהו רווחי, כזה שההשקעה בו השתלמה, כמו למשל טחנות הרוח. אגב, אם יש לכם תרנגולת שלא מטילה ביצי רוח אלא ביצי זהב, עדיף שלא תשחטו אותה. כמאמר הביטוי ההולנדי: je moet de kip met de gouden eieren niet slagen (אל תשחט את התרנגולת עם ביצי הזהב).   

 

2. הקבוצה ממשיכה בדרכה וכמובן עוצרת לטעום גבינה הולנדית, סביר להניח שבגאודה או באלקמר. המדריך זולל בינתיים “מעדן” הולנדי אחר – פריקנדל – אותה נקניקיה כהה וארוכה. הוא מסביר לקבוצה: “פריקנדל זה גם מאכל הולנדי hoor, אבל אם אתם עדיין רוצים גבינה, תעיפו את העצה שלי לרוח!”

הביטוי: להעיף (את העצה שלי) לכל הרוחות, sla mijn advies in de wind.

האמרה הזו ברורה לכל דובר עברית שנוהג להעיף דברים לכל הרוחות. ההבדל הוא שבהולנדית מעיפים רק עצות ודומיהן לרוח.

 

עוד על השפה ההולנדית:

• 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים)

 

3. בביקור המתחייב במדורודם אנו רואים, ובעיקר שומעים, אמא צועקת על בנה נמרצות (באיטלקית, אלא מה?). המדריך מודה שהוא “לא יודע מה היא אומרת, אבל אני יודע שהוא מקבל את הרוח מקדימה”.

הביטוי: לקבל את הרוח מקדימה, de wind van voren krijgen.

כל מי שניסה לרכוב היום על אופניים חש היטב את משמעותה של רוח בפנים… על הפנים. מי שמקבל את הרוח מקדימה זוכה ל”שטיפה”, כלומר לנזיפה רצינית.   

 

4. עוד תחנת חובה – אכילת הרינג הולנדי באמצעות אחיזה בזנב הדג הנא ושלשולו לפה. בוולנדם, אלא מה. “אני יודע מה אתם חושבים”, אומר המדריך החייכן לקבוצה ההמומה, “הם מריחים שעה ברוח”.

הביטוי: להריח/להסריח שעה ברוח, een uur in de wind ruiken/stinken.

אם מישהו מתהלך כבר שעה ברוח והוא עדיין מסריח – כנראה שהוא באמת מסריח מאוד. בקיצור, הדגים מסריחים. ולא מהראש במקרה הזה.

 

5. הסיור מתקרב לסופו, והמדריך מנופף כמובן במעטפת הטיפים ורומז בישירות הולנדית ובדאנגליש מושלמת: “ואם יש לכם כסף מעבר… כי אנחנו לא יכולים לחיות מהרוח!”

הביטוי: אתה לא יכול לחיות מהרוח, van de wind kun je niet leven.

וזו מסקנה מצחיקה במיוחד בפרסומת לחברה שחיה על אנרגית הרוח, וגם סיום נחמד לפרסומת מצחיקה. לפני כן אומרת הקריינית: “בהולנדית יש יותר רוח מאשר בשפות אחרות, כי יש לנו יותר רוח”. אכן, אנו מרגישים זאת היטב היום…

 

מחשבה לסיום: בעברית קיימים גם המון ביטויים עם רוח. האם הדבר קשור לעובדה שהמילה “רוח” משמשת במגוון הוראות בעברית? או שמא לתרגומי שאילה משפות אחרות?

מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את “מיכאל שלי” של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.

עוד בנושא: 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים “שקופים”, מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.

עד כמה כפוית טובה? חז”ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: “הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף”.(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.

האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב”מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה”, ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.

מסנני הספרים

לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה”קבועים” שלהם.

בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, “בית על מים רבים”, אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…

שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.

“יש לי את זה מתחת לברך”

מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ’ ישעיהו לייבוביץ’ ואנשי רוח נוספים.

ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר “מה בקופסה” יתורגם ל”wat zit er in de doos”.

ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”. לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי “מכיר את זה” מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי “יש לי את זה מתחת לברך” (ik heb het onder de knie).

המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ”כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ”ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.

וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל”אש ידידותית” מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו”ל טען שהמונח “אש ידידותית” לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur (“תחת אש עצמית” בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו”ל מכוונתו והספר פורסם בשם “Vriendschappelijk vuur” .

 

לאתר של ד”ר הילדה פך: http://hildepach.nl/

התמונה הראשית היא היצירה “חייל יורה אהבה” של הצייר דרור מילר.

 

המילים ההולנדיות mazzel ו-tof מעלות חיוך על שפתיו של כל דובר עברית, אבל האם אתם יודעים מהו hoteldebotel, איך רוקדת המילה חבר ואיזו מילה עברית הגיעה לצמרת הממשלה ההולנדית? 

כנראה שרוב ההולנדים שהשתתפו בבחירת המילה היפה ביותר בהולנדית בכלל לא ידעו שהם מצביעים עבור ביטוי עברי. לפני שנתיים ערך המילון Van Dale “השמן”, המילון ההולנדי המרכזי, תחרות לרגל 150 שנה להיווסדו. הוא ביקש מהקוראים להצביע עבור המילה היפה ביותר שנכנסה לשימוש בשפה ההולנדית בתקופה זו, כלומר מאמצע המאה ה-19 בערך. העם אמר את דברו והמילה הנבחרת הייתה אחת העתיקות ברשימה – “bolleboos”. משמעותה בהולנדית היא ילד נבון, אך נסו לדמיין זקן אשכנזי מפטיר אותה ותוכלו לשמוע את העברית המבצבצת מתוך ההגייה היידישאית – “בעל בית”.   

זוהי איננה דוגמה יוצאת דופן. לפני עשר שנים יצא לאור המילון Koosjer Nederlands (“הולנדית כשרה”) שמתיימר לאגד בתוכו את כל המילים “היהודיות” בהולנדית. זהו פרי עבודה שנמשכה 13 שנים של המחברים יוסטוס ואן דה קמפ ויאקוב ואן דר ווייק, והוא כולל כ-2,600 ערכים, מילים שהגיעו להולנדית דרך יהודים או מונחים שמשמשים יהודים הולנדים לתיאור עניינים הקשורים ליהדות. אבל איך בדיוק נכנסו המילים הללו להולנדית? “לרוב אנחנו לא יודעים זאת”, אמר ואן דה קמפ בראיון, והדגיש כי יש צורך במחקר שיטתי של המקורות. אבל כמה נקודות בתהליך ברורות: בשלהי המאה ה-18 חיו באמסטרדם כ-3,000 יהודים ספרדים, וכ-20,000 יהודים אשכנזים, רובם עניים ודוברי יידיש מערבית. הם שיצרו בסופו של דבר את ה-Jodenhoek, “פינת היהודים”, ולימים הרובע היהודי של אמסטרדם. היהודים הללו השתמשו בניב שכונתי מקומי שנודע כ-Jodenhoeks, וכלל יידיש והשפעות של ספרדית ופורטוגזית. הם לא היו חריגים – היה זה רק אחד מ-19 ניבים שכונתיים שתועדו באמסטרדם באותה תקופה!

עוד על עברית והולנדית בדאצ’טאון:

• למה שהילדים שלנו בכלל ירצו לדבר עברית?
• על מיתוסים ודו-לשוניים
• בחן את עצמך – האם אתה דובר דאנגליש?
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים) 

רוב היהודים הללו היו עניים וחיו בשולי החברה. רבים מהם עסקו בתגרנות ואחרים לא משכו ידיהם גם מעיסוקים מפוקפקים יותר והשתלבו בעסקי העולם התחתון. עד מהרה נוצרה “שפת גנבים” שנקראה Bargoens (ברחוּנס) ושימשה את העוסקים במלאכה כקוד סודי (אין זה מפליא אם כן שאחד המילונים הראשונים של העגה האמסטרדמית הזו נכתבו על ידי קצין משטרה). היווצרות של ז’רגון של קבוצות שוליים היא תופעה חברתית-לשונית ידועה, אבל מה שמעניין אותנו היא הנוכחות הדומיננטית של יידיש בשפה הזו. היידיש מכילה אלמנטים מכמה שפות אבל הדוברים היהודים השתמשו במילים עבריות שמשמעותן הייתה ידועה להם, בין היתר כדי לשמור על חשאיות. גם הסוחרים היהודים השתמשו מן הסתם בשפה המשותפת להם. כך נכנסו להולנדית מהעברית מילים רבות שעניינן כסף למשל, או סודיות.   

רובנו מכירים את המילים Mokum (מקום, כינוי לאמסטרדם), tof (טוב) ו-mazzel (מזל), אבל אני מקווה שברשימה הבאה תמצאו כמה מילים וביטויים שיפתיעו אתכם, ושבעזרתן תוכלו להפתיע גם את מכריכם ההולנדים.

 

1. Bolleboos

ככתוב, מקור המילה מהביטוי העברי “בעל בית” ובהולנדית משמעותה ילד פיקח (שם עצם). דוגמה:

Het meisje van Gili, dat is een echte bolleboos – הבת של גילי, היא חכמה אמיתית.

מעניין שבברחוּנס, שפת הגנבים האמסטרדמית, ידועה המילה Bollebof במשמעות “בוס”. בסרטון הבא מכריזים אנשי המילון Dikke Van Dale על זכייתה של Bolleboos בתואר המילה היפה ביותר בהולנדית. גם מי שלא דובר הולנדית יתקשה להחמיץ את ההתלהבות של הדובר משמאל, בעל המבטא הבלגי הנפלא, מיופיה של המילה המתגלגלת על הלשון:

 

2. Lef

אומץ, בעיקר במובן של guts האנגלית, כלומר מסוג התעוזה שנהוג לומר על מי שניחן בה שיש לו או לה “ביצים” (שם עצם). מהמילה העברית “לב”, בדומה לביטוי “אומץ לב”. למשל, ארגון הולנדי בשם BID, שמטרתו לקדם יזמות וחדשנות בכלכלה הלאומית, נוהג לחלק מדי שנה פרס שנקרא LEF Award, לאיש ציבור או אשת עסקים ש”מעזים להיות יוצאי דופן, ממשיכים להפתיע ולא נותנים לשום דבר להפחיד אותם”.

Hij heeft lef – יש לו אומץ.

!Heb het lef niet – אל תעז לעשות את זה! מעניין לראות שבביטוי הזה ניתן להחליף את lef ב-hart, דבר שעשוי להעיד על הקשר למשמעות המקורית של המילה.

3. Meier

כאמור, מילים רבות שנכנסו להולנדית מעברית קשורות לכספים. Meier הוא שטר של מאה גילדן הולנדי, והיום לפעמים גם מאה יורו. האמת, התקשיתי להאמין להולנדי שלי כשסיפר לי על המילה הזו. אבל אז שמעתי במקרה כמה חבר’ה הולנדים שהתבטלו בכיכר העיירה הנידחת שבה עשינו קניות. הם לא נראו בדיוק כאילו הסבים שלהם הסבו לשולחן הסדר במוקום, ובכל זאת אחד מהם שאל את חבריו למי יש meier לתת לו והם החליפו ביניהם שטרות. בהקשר זה מעניין לציין מילים דומות נוספות: שטר של עשרה גילדן נקרא joet או joetje. מזהים? המקור הוא היו”ד העברית, האות העשירית בא”ב.

4. Jatten

ובהקשר דומה, הפועל jatten מגיע מהמילה jat – יד – ומשמעותו “לגנוב”. המילה יכולה גם לשמש כרבים של jat, בהוראת “ידיים”. דוגמאות שימושיות (שצריכות להיקרא בעצבים הולמים):

!Mijn fiets is gejat – האופניים שלי נגנבו!

!Blijf met je jatten van mijn fiets af – תוריד את הידיים שלך מהאופניים שלי!

!Hou je jatten thuis – תחזיק את הידיים שלך בבית, כלומר, אל תיגע בי!

5. Goochem

חוֹכם, מ”חכם” בעברית, שמרה על משמעותה המקורית – מישהו חכם. דוגמה:

 De dochter van Gili is een echte goochemerd  – הבת של גילי היא חכמה אמיתית (כן, אתם לא טועים, יש כאן מוטיב חוזר. בכל זאת יידישע מאמע).

עם זאת, כשבדקתי מה הגיסים שלי חושבים על המילה הזאת (כחלק מהמחקר הנרחב לקראת כתיבת המאמר) הייתה להם אסוציאציה שלילית משהו, והם סברו שהיא מתארת מישהו ערמומי. אולי תנסו על החברים ההולנדים שלכם ותראו מה הם חושבים?

6. Gabber

כאן אנחנו נכנסים לעולם ביזארי במקצת, של צלילים אלקטרוניים שדופקים על הראש, ובעיטות שלא ישאירו לכם הרבה מהתוחעס (עוד מילה שנכנסה להולנדית, אבל לא ניכנס לזה כאן). היא מגיעה כמובן מהמילה העברית “חבר” ומשמעותה זהה:

Hij is mijn gabber – הוא החבר שלי (במובן האחוּקי ולא הרומנטי), אחד מהחבר’ה. זה בעיקר אמסטרדמי וקצת מיושן, אבל עדיין בשימוש גם מחוץ לעיר. המילה גם הפכה לכינוי לסוג של מוזיקת הארדקור אלקטרונית אינטנסיבית שמעריציה יצרו תת-תרבות ייחודית (שבתורה התפצלה לזרמים שונים, ושחלק ממרכיביה אומצו גם על ידי קבוצות ניאו-פשיסטיות). אבל למה להכביר מילים כשאפשר להביט מהופנטים בסרטון הבא של מוזיקת חָבֶּר, היישר משנות ה-90:

https://www.youtube.com/watch?v=gkxGs4ETeg4

 

7. Hoteldebotel

ובקטגוריית המילים המוזרות, מילה שאף דובר עברית לא יכיר בה את שפתו ובכל זאת מקורה בביטוי שרובנו מכירים. הוֹטֶלדֶבּוֹטֶל הוא שיבוש של הביטוי המשנאי “עובר ובטל” (מתוך מסכת אבות, פרק חמישי, משנה כ”א). הביטוי מתאר מישהו בן מאה ש”כאילו מת ועבר ובטל מן העולם”. כלומר מישהו שכבר לא לגמרי איתנו, לפחות בראש, מישהו שאיבד את הראש. וזו בדיוק המשמעות בהולנדית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לסיבה שבגלל רובנו מאבדים את הראש – התאהבות:

Hij is helemaal hoteldebotel van haar – הוא לגמרי משוגע עליה, מאוהב לגמרי, עד כדי שיגעון. הביטוי כל כך נפוץ, שניתן אפילו למצוא את כרטיס הברכה הזה:

8. Stiekem

אולי ראוי לסיים במילה שמבקשת לשתוק. מקורה של סטיקֶם במילה העברית שתיקה, והיא משמשת לתיאור דברים שנעשים בסוד, החל ממשחקי ילדים וכלה בממשלה. מי שעקב בתחילת השנה אחר האקטואליה ההולנדית שמע על חשד לדליפה מתוך Comissie Stiekem. זהו שמה הלא רשמי אך הנפוץ של הוועדה הממשלתית לענייני מודיעין וכוחות הביטחון (Commissie voor de Inlichtingen- en Veiligheidsdiensten) שדנה בעניינים סודיים שלא ראוי שיובאו אפילו לידיעת כלל הממשלה.

כך הגיעו היידיש והעברית, דרך בירא עמיקתא של העולם התחתון היהודי, עד לאגרא רמא של ממשלת הולנד.

*קרדיט תמונה ראשית: http://partyflock.nl/user/869170:GaBBeR

לקריאה נוספת ניתן לקרוא את המאמר הבא בחינם באתר jstor: 

Justus van de Kamp, “Jodenhoeks: the Amsterdam Jewish Dialect and its Influence Upon the Dutch Language”. European Judaism: A Journal for the New Europe. Vol. 42, No. 2 (Autumn 2009), pp. 34-46.

בטח יצא לכם לא פעם ולא פעמיים לשמוע הולנדים מדברים אנגלית, או לפחות מנסים לדבר אנגלית. בעוד רבים שולטים כמובן בשפה, אחרים גורמים למבוכה קשה. אפילו ההולנדים עצמם נבוכים מהאנגלית של בני ארצם, ובעיקר מהנטייה שלהם לתרגם משפטים שלמים באופן מילולי מהולנדית לאנגלית מתוך מחשבה שהם מדברים אנגלית מצוינת. התוצאה עלולה להיות תערובת בלתי מובנת לחלוטין, on the face כמו שאומרים אצלנו.

אליסון אדוארדס מאוסטרליה דווקא סבורה אחרת: היא חושבת שהולנדים דוברים אנגלית טובה מאוד. היא טוענת כי לאט לאט מתפתח לו ניב חדש של אנגלית, ששונה מהאנגלית הבריטית או האמריקאית, ועדיין הוא מובן בהחלט. היא אף כתבה על כך עבודת דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג’.

       עוד על השפה ההולנדית:

• עשרה ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים)
• דו-לשוניות בהולנד – מתי כדאי להתחיל?

אדוארדס מתמחה בבלשנות חברתית, ענף שחוקר את ההשפעה של נורמות תרבותיות וחברתיות על השימוש בשפה. היא מתמקדת בתחום שנקרא World Englishes ועוסק בווריאציות מקומיות של אנגלית ברחבי העולם. היא מסבירה שבכל מקום שאליו הגיעה האנגלית, התאימו אותה המקומיים לתרבותם ולאורח חייהם. לאחרונה הוציאה ספר בנושא השימוש באנגלית בהולנד והגישה לשפה. זה הבלוג שלה, וזו כתבה שפורסמה בנושא ב-NRC.

על פי אדוארדס, השפה האנגלית בהולנד היא בגדר שפה שנייה. היא מונה כדוגמאות את הודו וסינגפור, שתיהן קולוניות בריטיות לשעבר, שבהן מבוטאות מילים באופן אחר. היא טוענת כי האופן שבו מתורגמים ביטויים בהולנדית לאנגלית דווקא מעשיר את השפה ולא מגחיך אותה, אפילו משפטים כגון “I don’t want to lead you around the garden” שהוא תרגום מילולי של Ik wil je niet om de tuin leiden”” שמשמעותו “אני לא רוצה להוליך אותך שולל”.

אדוארדס מגדירה את האנגלית ההולנדית כאנגלית מצוינת עם “טעם” הולנדי. אבל רוב האנשים מכירים את המישמש הזה כ-Dunglish, הולגלית בתרגום חופשי לעברית, או Steenkolenengels בהולנדית, מילה שמשמעה “אנגלית של פחמים” (על פי ויקיפדיה, זו השפה המשובשת שבה עובדי הנמל ההולנדים השתמשו כדי לתקשר עם המלחים שהביאו פחם מבריטניה). חוץ מנושא למחקר ואמצעי תקשורת מפוקפק, הדאנגליש היא מקור בלתי נדלה לשעשוע, כפי שתוכלו לראות בדוגמאות בהמשך. דוגמאות נוספות ניתן למצוא ב-Dunglish.nl שלמרבה הצער כבר לא מתעדכן. תהנו! 

אתה תלך לקראתי ואני אלך לקראתך, גרסת הדאנגליש:

לכבוד ט”ו באב, כמה זוגות ישראלים-הולנדים נותנים לנו הצצה לחייהם הזוגיים הרב-תרבותיים ומגלים שהיעדר שפת אם משותפת הוא לפעמים דווקא יתרון. ואיך קשורים עומר אדם ואנדרה האזס.

“לא צריך לצעוק, אני יושב מולך”, הוא מסמן לי עם היד בעדינות להוריד את הווליום.

“אבל אני בכלל לא צועקת, מה אתה רוצה”, אני עונה ותוהה אם לכל ההולנדים יש בעיות שמיעה מוזרות כאלה, שגורמות להם לשמוע צלילים רמים, או רק ההולנדי שלי רגיש כל כך. ולמה הוא חושב שאני עצבנית כשאני בסך הכל מנסה להסביר משהו שחשוב לי, ולמה הטון שלי מלחיץ אותו, ולמה הוא חושב שאני חסרת סבלנות, ולמה הוא מחמיץ פנים כשאני מסננת כוסססאומו, ובכלל – זה בגלל שהוא הולנדי ואני ישראלית, או פשוט מפני שהוא זה הוא ואני זו אני?

מכיוון שכולנו תבנית נוף מולדתנו, כנראה שלעולם לא נוכל לעשות לחלוטין את ההפרדה בין האופי שלנו לתרבות שלנו. בני זוג רב-לאומיים/תרבותיים/לשוניים נדרשים, כמו כל זוג אחר, להתמודד עם החצי השני, על משוגותיו האישיות, ובו זמנית גם עם שפתו השונה, עם הרגליו התרבותיים המוזרים, ועם העובדה שהוא חושב שגבינת גאודה היא אב מזון ומחית תפוחי אדמה היא ארוחת ערב לגיטימית.

        עוד על אהבה בדאצ’טאון:

• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים וקרקרים)
• בדרך לחתונה (ההולנדית) עוצרים בטייק-אוויי 
• אהבה ישראלנדית

אצלי או אצלך?

שני זוגות הולנדים-ישראלים הסכימו לחלוק איתנו כמה תובנות וסיפורים מחייהם הרב-תרבותיים. שירה גור-זאב, מהנדסת בניין בת 28, ודניס דה קונינג, בן 29 מנהל לקוחות בחברת IT, הכירו לפני שנתיים בנופש במקסיקו, והיום הם מאורסים. לפני שנה עברה שירה להולנד וכיום הם מתגוררים בווייכן שליד ניימכן. אבן הנגף הפוטנציאלית הראשונה היא כמובן סוגיית ה”אצלך או אצלי?”, כלומר, איפה לגור. באופן נוח למדי, שירה התעניינה עוד לפני ההיכרות עם דניס לגבי רילוקיישן ורואה רק בעתיד הרחוק שלה מגורים בישראל. דניס בדיוק להיפך – תמיד דמיין את העתיד הרחוק שלו במדינה חמה על שפת הים, אך כרגע מעוניין להישאר בהולנד. עם זאת, הם מציינים שהמעבר של שירה היה תלוי בכך שדניס יישאר פתוח לאפשרות העתידית שיום אחד הם יגורו ביחד בישראל.

במקרה של אביעד פז, 32, ומריין רנזיק-פז, 31, העניין היה פשוט אף יותר. אביעד חי כבר שמונה שנים בהולנד כשמריין הבנקאית נכנסה לבית הדפוס שאותו הוא מנהל באמסטרדם. אחרי המפגש הראשון הם מצאו זה את זה בטינדר, ולדבריהם, “מאותו יום הכל הלך כמו קסם”. לפני שלושה חודשים התחתנו.

 

לא דיברנו עוד על אהבה

הסוגייה האקוטית השנייה היא בדרך כלל השפה. שירה ודניס מדברים ביניהם הולנדית, “או לפחות משתדלים”. שירה למדה בשנה האחרונה הולנדית באוניברסיטה ודניס למד עברית באופן עצמאי ולא מזמן אף התחיל ללמוד אצל מורה פרטית. גם אביעד ומריין עושים מאמצים הדדיים בתחום הלשוני. “אנחנו מדברים בעיקר אנגלית בינינו, אבל אנחנו מנסים לשלב זאת עם מילים בהולנדית ובעברית”, הם אומרים. ומהן שיטות הלימוד המובילות? “אביעד מתאמן בהולנדית בהאזנה למוזיקה של אנדרה האזס, ומריין לקחה כמה שיעורים בעברית וחייבת להקשיב לעומר אדם…”.

למי שאיכשהו לא יודע, אנדרה האזס (Andre Hazes) היה זמר הולנדי פופולרי ביותר בשנות ה-70, שהתמחה בעיקר בז’אנר levenslied, “שירים מהחיים”, כלומר בלדות פולק קורעות לב על אהבה, געגועים וקשיי היומיום. בקיצור, מעין שלמה ארצי. הנה שיר אהבה מפורסם מאוד שכתב האזס לאשתו, “היא מאמינה בי”:

ולא נקפח גם את עומר אדם שלנו, שנוסע עד דימונה לאהובתו (שהרי יש ישראלים שדימונה עבורם רחוקה עוד יותר מהולנד…):

יש מי שחושבים שהיעדר שפת אם משותפת הוא מכשול בדרך להבנה הדדית תקינה וזורמת. אבל שירה מאירה זאת באור אחר וחושבת שהבדלי השפה דווקא עשויים לקרב בין בני הזוג: “אם אנחנו רבים או סתם עצובים אנחנו מדברים באנגלית ואז מסננת המילים צפופה יותר מאשר בשפות האם. מה שגורם למה שאומרים להיות יותר ענייני ומחושב”. כלומר, הצורך להשתמש בשפה זרה יוצר השהיה שיכולה לתרום להרגעת הרוחות ולברירת המילים. ולא רק בעידנא דריתחא. מנגנון ההשהיה הזה פועל גם כשרוצים להסביר זה לזה רעיונות ומנהגים שהתרגלנו אליהם מילדות. פתאום הדברים אינם כה מובנים מאליהם. מדוע בעצם לצום ביום כיפור אם בשאר השנה אפילו לא שומרים כשרות? אולי ברית מילה היא באמת מנהג שאבד עליו הכלח? האמנם הולנדים סובלנים כל כך? והאם יכול להיות שפפרנוטן (pepernoten) זה בעצם ממש מגעיל?

בקיצור, הצורך להסביר לאחר את שפתך ותרבותך מביא אותך עצמך לבחון מחדש את הידע והנחות היסוד שלך. וכאן נוצרת הזדמנות ליצירת תרבות זוגית ומשפחתית משותפת שלא נסמכת על הרגלים אוטומטיים. נוספת לכך העובדה שלפחות אחד מבני הזוג רחוק מהמשפחה ומהחברים, ומהמסורות שלהם. כך שביום שישי בערב לא הולכים לארוחה אצל ההורים ובשבת לא הולכים לים עם החבר’ה. צריך להחליט ביחד מה עושים.

שוק ב”על האש”

הבדלי הרקע והתרבות הם כמובן לא רק הזדמנות ליצירה אלא גם מקור לקשיים. האם השוני מפריע לפעמים לזוגיות או דווקא מקרב?

שירה ודניס: “דניס טוען שהאופי של שירה חזק מאוד, עצמאי ומושפע מהשירות הצבאי, מה שגרם לו להתחבר אליה יותר מלהולנדית הממוצעת. אבל לפעמים הוא חושב שזו גם הסיבה שהיא עקשנית. שירה חושבת שדניס לפעמים יותר מדי פוליטקלי קורקט וצריך לדבר קצת יותר בחופשיות עם אחרים, לרבות עם המשפחה שלו”.

אביעד ומריין: “אנחנו שונים מאוד ובו זמנית דומים מאוד. אולי זה מה שגורם לנו לאהוב. אנחנו לומדים זה על זה כל יום – ויש הרבה מה ללמוד. אנחנו מאמינים שהאתגר שמציבה התרבות השונה הופך את הכל למעניין הרבה יותר”.

 

יש כמובן גם מצבים משעשעים או מביכים. בפעם הראשונה שמריין באה לבקר בארץ חבריו של אביעד הכינו לשניים הפתעה ישראלית וערכו לכבודם “על האש” חגיגי, כולל מוזיקה רועשת וודקה בשפע. מריין הייתה בשוק. ואילו אביעד זכה לחוויה ברבנטית אמיתית – חגיגות הקרנבל. שירה התנסתה בשוני בשפת הגוף. היא הייתה מסמנת לדניס “חכה רגע” בתנועת היד המקובלת עם הצמדת האצבעות לאגודל, עד שהבינה שזה לא אומר כלום. דניס חווה אינטימיות ישראלית מהי כשהתקשה להבין מדוע המוכרת בחנות הבגדים בנתניה שואלת אותו שאלות על טיב מערכת היחסים שלו ואיך הוא מתמודד איתה.

ותמיד יהיו דברים שקשה להסביר. לשירה קשה להסביר לדניס מהי פטריוטיות ואהבת המדינה. לדניס קשה להסביר לשירה איך להיות אובייקטיבית בנושאים שקשורים לישראל או בסוגיות דומות. מריין מנסה להסביר לאביעד איך לצאת לפאב ולשתות עשר בירות כמו הולנדי אמיתי. אביעד מנסה להסביר למריין שאם ישראלים עונים בצעקות זה לא מפני שהם כועסים, אלא מפני שבישראל כולם צועקים…

אז כנראה זה לא רק ההולנדי שלי שרגיש לצעקות. מוזרים ההולנדים האלה. בכל זאת אני מחבבת אותו, בכל השפות.

ט”ו באב שמח, בעברית ובהולנדית, ואם יש לכם טיפים לזוגיות רב-תרבותית/לאומית/לשונית, כתבו לנו בתגובות.

כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים שאוכלים להם את הגבינה מהלחם, שונאים חולבי בתים, ומתים ליפול עם האף בחמאה (אבל לא להסתובב איתה על הראש). רוצים לדעת מה זה אומר? לכבוד שבועות, קבלו ניבים הולנדים שימושיים ומשעשעים עם מוצרי חלב.

 

אין זה מפתיע שבמעצמת חלב וגבינה כמו הולנד רוויה השפה בביטויים ובמטבעות לשון הלקוחים מעולם מוצרי החלב. ושבועות זו הזדמנות מצוינת ללמוד כמה מהם.

1. ik heb van ______ geen kaas gegeten  (איק הבּ ואן _____ חיין קאס חחייטן)

כשלא מבינים במשהו עדיף לא לצאת חומוס, ולהודות בפה מלא שלא אכלתם מהדבר הזה גבינה. למשל, אם השיחה נסבה על מחשבים תוכל לומר ik heb van computers geen kaas gegeten.

אם מדברים איתך על הולנדית תוכל להודות ש- van Nederlands heb ik geen kaas gegeten, דבר שיבלבל כמובן את כל הנוכחים ההולנדים.

2. Ik laat me niet de kaas van het brood eten (איק לאט מה ניט דה קאס ואן הט ברוט אייטן)

כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים לצאת פראיירים, רק שאצלם זה בא לידי ביטוי בשמירה אדוקה על כריך הגבינה. אז אם למשל הצלחת לחמוק ממתווך נכלולי שניסה להוציא ממך עוד כמה יורו, תוכל לספר לחבריך ש- ik laat hem niet de kaas van mijn brood eten, כלומר לא נתת לו לאכול לך את הגבינה מהלחם.

3. Huisjes melken (האושייס מלקן)

אבל לעתים קשה לחמוק מאותם בעלי בתים שכל פרנסתם היא על עושק דייריהם בכל צורה שהיא. אלה עוסקים במלאכה העתיקה של “חליבת בתים” – huisjes melken, והמטאפורה ברורה.

4. Boter bij de vis (בּוטר ביי דה ויס)

אותם בעלי בתים, סביר שלא יסכימו לדחות את התשלום, אלא יבקשו את הכסף “חמאה ליד הדגים”, boter bij de vis, כלומר באופן מיידי ולא בהקפה או בשוטף פלוס.

5. Een melkkoe (מלקּוּ)

אם, לעומת זאת, אתה הוא בעל הבית שברשותו בניין דירות בלב אמסטרדם שהוא ירש מדודה של חמותו – ברכותיי! יש בידך melkkoe, פרה חולבת שניתן להפיק ממנה עוד ועוד.

מטבע הלשון הזה משמש לרוב לגנות הממשלה שמוצאת לה melkkoe בדמות מסים על מוצרים כמו אלכוהול וסיגריות, כלומר מוצרים שאנשים ממשיכים לקנות בכל מקרה ובכך מבטיחים את המשך זרימת החלב.

 

אולי יעניין אותך גם:

בוודאי יעניין אתכם: המילון ההולנדי לאהבה (כולל פלוצים וקרקרים)
שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
סליחה, מה השפה?

 

6. Ik viel met mijn neus in de boter (איק פיל מט מיין נוס אין דה בּוטר)

ואם נמשיך בענייני הדיור, הרי שאם אכן ירשת בניין דירות בלב אמסטרדם מאיזו דודה נשכחת, תוכל לומר שנפלת עם האף בחמאה – ik viel met mijn neus in de boter. אפשר להשתמש בביטוי הזה גם להתרחשויות משמחות פשוטות יותר. למשל, אם מישהי התחילה לעבוד במשרד חדש ושבוע לאחר מכן הוציאו את כל הצוות לחופשת סקי מגבשת, הרי שניתן לומר עליה: ze valt met haar neus in de boter.

7. Boter op je hoofd hebben (בּוטר אופּ יה הופד הבּן)

זהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.

 

8. Niets in de melk te brokkelen hebben (ניטס אין דה מלק טה בּרוקלן הבּן)

מאז שאבא שלי התחתן עם אישה חדשה, hij heeft niets in de melk to brokkelen,  “אין לו שום דבר לפזר בחלב”, היא מחליטה הכל ולו אין מה לומר. ייתכן שמקורו של הביטוי במאכל המקומי מעורר התיאבון, ה-pap, כלומר דייסה, שהייתה מורכבת מחלב ובו סוכר וצנימים. העשירים היו יכולים להרשות לעצמם להמתיק את הדייסה ולהעשיר אותה בלחם, בעוד לעניים לא היה מה “לפזר בחלב” והם נאלצו להסתפק בדייסה דלה ודלילה. מכיוון שבעל המאה הוא גם בעל הדעה, הדימוי ברור – מי שיש לו מה לפזר בחלב הוא מי שיש לו זכות להביע את דעתו ולהשפיע בנושא מסוים. אפשר להשתמש בביטוי גם על דרך החיוב: בדמוקרטיה, גם לעניים יש משהו לפזר בחלב, ze hebben iets in de melk te brokkelen.

9. Hij kan nog geen deuk in een pakje boter slaan  (היי קאן נוח חיין דואוק אין אן פאקייה בוטר סלאן)

טוב, זה לא נשמע טוב בעברית, אבל המשמעות ברורה – מישהו ש”לא מסוגל לעשות שקע בחבילת חמאה” הוא פשוט חלשלוש, מישהו שלא צריך לפחד ממנו.

10. Er de boter uitbraden  (אר דה בוטר אאוטבראדן)   

חברים, הייתי יכולה להמשיך כך עם עוד עשרות ביטויים חלביים, אבל לא צריך לצלות את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה… טוב, הביטוי הזה ממש לא עובד בעברית, ויסלחו לי שומרי הכשרות, אבל הכוונה היא למצות דבר מה, לסחוט אותו עד הטיפה האחרונה, לטוב ולרע. למשל: התיירים הצעירים באמסטרדם צלו את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה כשהלכו מסטולים לרייקסמוזיאום לאחר בילוי לילי בקופישופ, ze braadden de boter eruit.

יותר ויותר בתי ספר מבקשים ללמד באנגלית מגיל צעיר, ומנפנפים ביתרונות הדו-לשוניות. אבל האם הכל חיובי? NRC בדקו 4 טיעונים רווחים והגיעו למסקנה – it’s complicated.

מעמדה של השפה האנגלית בבתי הספר בהולנד הולך ועולה. גם בבתי הספר היסודיים. מספר בתי הספר שבהם משקיעים שעה בשבוע ו”עושים משהו באנגלית” כבר מגיל ארבע (groep 1) הולך ועולה בהתמדה. הודות לחוק חדש שאושר לא מזמן, יוכלו בתי הספר והגנים להעלות את מספר שעות האנגלית השבועיות לשלוש.

בנוסף לכך, מזה כמעט שנתיים, מתקיים ניסוי לשוני ב-18 בתי ספר. בבתי הספר הללו ניתן החינוך בשתי שפות במקביל: חצי בהולנדית וחצי באנגלית, החל מ-groep 1.

תומכי הגישה להגברת החשיפה לשפה האנגלית כבר מגיל הגן ובית הספר היסודי מגבים את טיעוניהם במחקרים מדעיים. הם טוענים שהילדים ילמדו יותר מהר אנגלית. ההולנדית שבפיהם לא תסבול בשל כך, וידיעת מספר שפות מצוינת למוח. מספר תומכים ברעיון אף מציינים כי הנחלת השפה האנגלית מגיל צעיר יכולה להפחית את הסיכויים לפתח אלצהיימר בגיל המבוגר.

אולי יעניין אותך גם:

האם ילדים דו-לשוניים הם יצירתיים יותר? התשובה במהופך בכתב סתרים בעמוד ט”ג
שישה דברים שכדאי לדעת על שפת-אם, ואחד שחשוב לנו במיוחד
נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית

אולם נראה כי תומכי הרעיון מתלהבים קצת יותר מדי. ב-NRC הביאו בשבוע שעבר “תמונת מצב אמיתית” לאור ארבעה טיעונים עיקריים:

ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, כך יותר טוב

הטיעון העיקרי מאחורי המדיניות הנוכחית גורס שככל שהילדים יתחילו להיחשף לשפה נוספת בגיל מוקדם יותר, כך הם ילמדו אותה מהר יותר. זה נכון שילדים שכבר מלידתם נחשפים לשתי שפות, לומדים את השפה השנייה מהר יותר לעומת ילדים שמתחילים ללמוד שפה שנייה רק בגיל 12 (מאמר זה ואחרים בנושא, ניתן למצוא באתר הבית של פרופ’ כרמן מוניוס.

אולם, למידת שפה זרה בבית הספר שונה מאוד לעומת רכישתה בסביבתו הטבעית של הילד.

במחקר גדול שנערך בברצלונה קיבלו הילדים שיעורי אנגלית בבית הספר היסודי. מהמחקר עלה כי ילדים בני 11 רכשו את המיומנות בשפה מהר יותר בהשוואה לילדים בני שמונה. הסיבה לכך ברורה מאליה: ילדים בני 11 מפותחים יותר קוגניטיבית לעומת ילדים בני שמונה, ולכן הם מסוגלים לרכוש את השפה מהר יותר, כאשר היא מוקנית במסגרת הבית-ספרית.

להקניית שפה שנייה אין השלכות שליליות על השליטה בשפה הראשונה

כאשר ילדים לומדים אנגלית במשך שעה בשבוע, אין לכך השלכות מדידות על השליטה שלהם בהולנדית. הדבר נכון גם לגבי ילדים שמדברים בבית שפה שלישית.

ומה מגלה הניסוי ב-18 בתי הספר בהם מתקיים חינוך דו-לשוני מלא? קבוצת חוקרים הולנדים בחנה מספר ניסויים שנערכו בבתי ספר יסודיים בחו”ל שבהם התקיימו לימודים דו-לשוניים מלאים (עבודתם של אלן ואן דן ברוק ואחרים). המסקנה שהתקבלה הייתה כי כישורי שפת ההוראה הראשונה – הולנדית במקרה המקומי – אינם נפגעים בטווח הרחוק.

כמו כן הבחינו החוקרים כי בכמה בתי ספר בארצות אחרות שבהם התנהלו מיזמים כאלו קרה משהו מעניין: כישורי השפה בשפת ההוראה הראשונה נותרו באותה רמה ולא התפתחו, כלומר נוצר פיגור בהתפתחות השפה, בקרב ילדים שקיבלו חינוך בשפת האם בלבד. אולם לקראת סיום בית הספר היסודי נסגר פער זה. איך זה ייתכן? זו שאלה שפתוחה להשערות בלבד. ככל הנראה, הפרדת שתי שפות יוצרת בתחילת הדרך עיכוב מסוים. בשלב מאוחר יותר, שליטה בשפה אחת משפיעה באופן חיובי על השליטה בשפה האחרת.

אולם ייתכן שיש כאן גם השפעות עקיפות. חינוך בשתי שפות מאתגר את התלמידים, ואם התלמידים מתמודדים איתו בהצלחה, יכולה להיות לכך השפעה חיובית על הביצועים הלימודיים בתחומים נוספים.

 

ידיעת מספר שפות מעכבת אלצהיימר

קיימות אינדיקציות לכך כי סוגים מסוימים של דו-לשוניות בקרב אנשים שיש להם נטייה לאלצהיימר יכולה לעכב את תחילת התפתחות המחלה בכארבע שנים. אולם נמצא כי השפעה זו מתקיימת רק בקרב אנשים שהחלו להשתמש בשתי שפות מגיל מוקדם מאוד. בקרב אנשים שלמדו שפה שנייה בבית הספר ומשתמשים בה פה ושם מאוחר יותר בחייהם, לא נמצאה השפעה דומה. לכן לא ניתן להשתמש בטיעון זה כאשר באים לקבוע מדיניות להקניית חינוך רב-לשוני בבתי הספר.

למעשה, עדיין לא ברור לחלוטין איך משפיעה ידיעת שפות נוספות על התפתחות אלצהיימר. האפקט החיובי התגלה ב-2006 (מאמר זה ומאמרים נוספים ניתן למצוא באתר של ד”ר אלן ביאליסטוק). במחקר מפורסם שנערך בקרב מהגרים לקנדה שדיברו בנוסף לאנגלית את שפת המדינה שממנה היגרו (גרמנית, פולנית או הונגרית). ייתכן כי דו-לשוניות גורמת למוח להיות מסוגל לפצות במשך שנים מספר על כישורים שאובדים במחלת האלצהיימר ובכך לדחות את תחילת התפתחות המחלה. אולם מדובר כאן בלא יותר מהשערה.

במחקרים מאוחרים יותר שהתקיימו במדינות אחרות ובקרב קבוצות אוכלוסיה שונות, לא אוששו ממצאים אלה. ביניהם נמנה גם מחקר קנדי נוסף שהנסיינים בו דיברו אנגלית כשפה ראשונה וצרפתית כשפה שנייה. במחקר שנערך בארה”ב ובדק אמריקאים שדיברו ספרדית כשפה ראשונה ואנגלית כשפה שנייה, נמצא אפקט חיובי זה רק בקרב נסיינים שרמת החינוך שקיבלו הייתה נמוכה.

לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים

ביאליסטוק מצאה כי לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים, אולם גם כאן, זוהה אפקט זה רק בקרב אנשים שנחשפו לשפה נוספת עוד מינקותם והשתמשו בה כל חייהם.

ניתן לבחון כישורים קוגניטיביים אלו במספר דרכים: תנו להם להתבונן במסך ובקש מהם להגיב מיד על מה שמוצג לפניהם. במקביל הקשו עליהם על ידי הצגת פרטי מידע מסיחים. הדו-לשוניים יכולים להתמודד טוב יותר עם אתגר שכזה לעומת חד-לשוניים. הם מסוגלים להתרכז טוב יותר במידע הרלוונטי שלפניהם ולהתעלם בקלות רבה יותר מן המידע המסיח.

מחקרים רבים נוספים הראו כי כישורי השפה בקרב אנשים דו-לשוניים מגיל ינקות זהים בשתי השפות, אך נמוכים יותר בהשוואה לאנשים חד-לשוניים. אוצר המילים הפסיבי (מספר המילים שאנחנו מבינים) נמוך יותר בקרב דו-לשוניים. דו-לשוניים גם מגיבים לאט יותר כאשר הם מתבקשים לזהות תמונות וקצת יותר איטיים כאשר הם נדרשים לזהות או להגות מילים.

לפיכך, טיעוניהם של התומכים בחינוך דו-לשוני, כי לרב-לשוניות יש אך ורק יתרונות – אינם לגמרי נכונים. העניין הוא מעט יותר פרוזאי: יש לכך יתרונות, אך גם חסרונות.

——-

ועכשיו שאלה לקוראינו הנאמנים: האם אתם מרגישים שידיעה של לפחות שלוש שפות (עברית, אנגלית והולנדית, ואולי שפות נוספות ששמעתם בבית) עוזרת לכם או מעכבת אתכם? חשבו למשל האם כשאתם מגיעים לביקור בארץ, אתם מרגישים שאתם מעורים לחלוטין בחידושי השפה והסלנג בהשוואה לביקורכם הקודם? האם כשאתם חוזרים מהביקור קל לכם לחזור לדבר הולנדית (או אנגלית) – או אולי לוקח כמה ימים להתאפס? שתפו אותנו בתגובות!

 

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?

כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.

אולי יעניין אותך גם:

כל מה שצריך לדעת על חתונות הולנדיות 
זוגיות ישראלינדית – איך עושים את זה?
המלצות רומנטיות לט”ו באב

פרפרים רומנטיים

ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…

אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?

כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?

יש רק דרך אחת לברר זאת:

?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.

אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.

במעבר לזוגיות

אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.

אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):

Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).

Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).

וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?

Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.

כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:

המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.

ומה עם תאוות הבשרים?

ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם  המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.

המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.

ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.

חג שמח!