Tag: היסטוריה הולנדית

  • הרצח שהכה את אמסטרדם בתדהמה

    תיאו ואן-גוך, יוצר פרובוקטיבי, מוערך ומוכר שבעט במוסכמות ושחט פרות קדושות, עורר את זעמם של מוסלמים קיצוניים ונרצח באכזריות, ב- 2 בנובמבר 2004, בלב אמסטרדם. הרצח ניפץ את אשליית החברה האמסטרדמית הסובלנית והרב תרבותית. גם כיום, 17 שנים לאחר מכן, הטראומה התרבותית הזו עדיין מורגשת.

    הרצח

    תיאו ואן-גוך

    ביום שלישי, 2 בנובמבר 2004, בסביבות השעה 8:30 בבוקר, בעת  שתיאו ואן-גוך רכב על אופניו לעבודה ברחוב Linnaeusstraat באמסטרדם, מוחמד בויארי  ירה בו ושיסף את גרונו. מהיריות נפגעו גם שני עוברי אורח. בויארי הצמיד, בעזרת סכין, לבטנו של ואן-גוך פתק. בפתק היו איומים על חייה של עייאן הירסי עלי, איומים על ארצות המערב, ועל יהודים ששולטים על הולנד, כולל יוב כהן, ראש עיריית אמסטרדם דאז.

    בויארי, הולנדי-מרוקאי בן 26 נעצר על ידי המשטרה לאחר מרדף. במשפטו הוא הורשע ברצח ונשפט למאסר עולם ללא אפשרות חנינה.

    אולי יעניין אותך גם:

    נעצר חשוד בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה
    אבא ובת – שיחה אישית על יציאה מהארון
    חשיפה לצפון: חרונינגן

    אובדן התמימות

    הרצח הכה את העיר אמסטרדם בתדהמה. האנשים נמלאו צער וזעמו על חילול זכותם לחופש הביטוי במעשה כה אלים. נוצר חשש  שיהיה קשה מאד לשמר את תחושת ה״חיה ותן לחיות״, שבזכותה אמסטרדם הייתה כה אהובה ובטוחה. בימים שלאחר מכן אנשים הגיעו לזירת הרצח כדי להביע את השתתפותם. הניחו לזכרו חפצים שונים, פרחים ואפילו חבילות סיגריות כמחווה להיותו מעשן כבד. בנוסף, נתלתה במקום מחברת כדי לאפשר לאנשים לכתוב את אשר על ליבם. מישהו תלה במקום שלט שעליו נכתב, ״הולנד מתה פה ב-2 בנובמבר. בן רגע הפכתי לזר בארצי.״

    באותו הערב נערכה עצרת בכיכר דאם, בהשתתפות 20,000 בני אדם. ביניהם ראש העיר כהן. כהן קרא לאמסטרדמים במקום ״להביע בברור את דעתינו על הרצח המזוויע הזה.״ הקהל הגיב בצעקות.

    עצרת בכיכר דאם, ביום הרצח. “הולנד מתה פה ב-2 בנובמבר. בן רגע הפכתי לזר בארצי”

     

    ״איבדנו את תמימותינו בעקבות הרצח הזה״, אמר אחמד מרקוך, כיום ראש עיריית ארנהם, שהיה בעת הרצח מתאם נוער ובטיחות במזרח אמסטרדם. ״הרצח עימת אותנו עם העובדה שיש לנו פה אנשים צעירים שנולדו וגדלו בהולנד, משכילים וללא עבר פלילי, שמושפעים ומורעלים על ידי מנהיגי דת. מנהיגים שדובקים ברעיונות האלימים של הסלפיזם ורוצים ליישמם.״ מאז הרצח מרקוך מזהיר מפני האידיאולוגיה הזו. לדבריו,  ״הטעות הגדולה ביותר הייתה ההחלטה של ממשלת רוטה הראשונה, בשנת 2010, שלא לפעול נגד הרדיקליזציה, לקח שנתיים כדי שיתחילו בכלל להתמודד עם הסלפיזם, אסור לנו להרפות…זה קרב שאני עדיין נלחם בו.״

    וילם דה האן, פרופ׳ לקרימינולוגיה ב-VU כתב שהרצח מהווה טראומה חברתית. לדבריו הרצח של ואן-גוך נגע בלב החברה הרב-תרבותית בהולנד. ״עד אז חיינו באשליה שקבוצות שונות ישתלבו באוכלוסיה בעצמן. שהדת תהווה גורם שחשיבותו תלך ותרד בהולנד. האשליה הזו נופצה על ידי הרצח.״

    ואן-גוך הפרובוקטיבי והאיסלם הקיצוני

    ״יש במדינה הזו גיס חמישי של מזייני עיזים שמתעבים אותנו ויורקים על ההולנדים. הם שונאים את החירות שלנו ולמרות שלא מניחים דבר בדרכם, חומרית או תרבותית, הם משוכנעים שהולנד החילונית צריכה להמחות מן העולם.״

    תיאו ואן-גוך

    חודשים ספורים לפני רציחתו, עורר ואן-גוך את חמת זעמו של האיסלם הקיצוני בעקבות הקרנת סרט קצר, שהפיק וביים. התסריט לסרט נכתב על-ידי עייאן הירסי עלי (לשעבר חברת בית הנבחרים מטעם VVD). הסרט ״Submission״ (כניעה), ששמו הוא אחד התרגומים האפשריים של המילה איסלאם לאנגלית. הסרט מספר את סיפורן של ארבע נשים מוסלמיות, עוטות חיג׳אב, שעברו התעללות. את כולן מגלמת אותה שחקנית. במהלכו ניתן לראות פסוקים מהקוראן כתובים על גבי גופן העירום.

    מטרת הסרט הייתה למחות על היחס לנשים בקוראן, כפי שהירסי עלי הסבירה. ״אם את אישה מוסלמית הקוראת את הקוראן, את קוראת שיאנסו אותך אם תסרבי לבעלך, זה פוגע וזה מעליב.״ היא ציפתה שהעולם המוסלמי יתקוף אותה בעקבות הסרט,  ואכן האיומים עליה ועל ואן-גוך לא איחרו להגיע. כתובתה הפרטית פורסמה באתר אינטרנט מוסלמי ולאחר שבאותו אתר פורסמו איומים נגדה, ונגד ואן-גוך הוחלט להכניס אותה, באופן מיידי,  למסתור ולספק לה הגנה תמידית.

    גם ואן-גוך קיבל הגנה לזמן קצר, אך הוא סירב להתייחס לאיומים ברצינות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא קיבל תגובות זועמות מצד מוסלמים. כך קרה גם בשנת 2003, כשהוא פירסם אסופת מאמרים שנקראה ״אללה יודע הכי טוב.״

    בין היתר הוא התייחס בספר לפטימה עאלטיק, פוליטיקאית שניסתה להטיל חרם על מחזה שעסק באשתו של הנביא מוחמד. ״גברת עאלטיק, האם הבנת משהו מהרעיונות של הסוציאליסטים והסוציאל-דמוקרטים מלפני 200 שנה, שבמהלכן נאבקו על הזכות להיות כופרים. כלומר, לא לכרוע ברך בפני אלוהים, אללה, יהווה, או מי שצץ מהאמונות הטפלות של האנשים.״

    הילד הרע של התקשורת

    תיאו ואן-גוך, יוצר סרטים, סופר, וכותב מאמרי דיעה לעיתונות הושמץ רבות במהלך הקריירה שלו, בעיקר בגלל שהיה פרובוקטור תמידי. ולמקרה שתהיתם, כן – הוא מצאצאיו של הצייר המפורסם וינסנט ואו- גוך.

    הסרטים שלו, הספרים שלו, מאמריו והצהרותיו לתקשורת הובילו לתגובות זועמות, ויכוחים סוערים ולפעמים להליכים משפטיים. פעמים רבות נאמר עליו שאין לו מספיק אצבעות בידיים וברגלים כדי למנות את כל אויביו. הולנד אהבה לשנוא אותו, אך אפילו אויביו הודו שיש לו לב זהב.

    לעומת דמותו הציבורית של הפרובוקטור המתווכח עם כולם על הכל, שאהב לשחק את האיש הרע בכל סרטיו, בשכונה שלו הכירו את ואן-גוך האמיתי. אדם אדיב שרוכב לכל מקום על אופניו, והולך רק כשהוא מוציא את הכלב שלו לטיול.

    שכן שהיה פוגש כל שבוע בפארק עם כלבו, סיפר, שלפני מותו התחיל ואן-גוך לדאוג לבריאותו, ירד במשקל והפסיק לשתות. ״הוא אמר לי שהוא רוצה לראות את בנו גדל וזה מה שעבר לי בראש כששמעתי שהוא נרצח.״

    בקריירה המרשימה שלו, שנגדעה באיבה, הוא הוציא סרטים וספרים רבים. סרטו האחרון יצא לאקרנים רק לאחר מותו, “06-05”. הסרט עסק ברצח הפוליטי הראשון בהולנד, של פים פורטוין.

    ״אני רק רוצה להיות מסוגל לומר את דעתי. למרבה הבושה גיליתי שיש הרבה דברים שאי אפשר לומר בהולנד, בזמן שכולם מתפארים בחברה הלכאורה סובלנית שלנו״.

    תיאו ואן-גוך

    לכל הכתבות של לילך

    מקור תמונה ראשית: “Theo van Gogh” by Denkbeeldhouwer is licensed under CC BY-NC-SA 2.0.

  • קפה הולנדי: ממים שחורים לקפה הפוך

    אריק איינשטיין ז״ל המליץ לשתות קפה טורקי ולהתעורר – אבל אני על פחות מקפה הפוך טוב לא מתפשרת. בישראל הקפה טוב כמעט בכל מקום. בהולנד אפשר למצוא בכל מקום קפה, אבל הטעם? יש עוד לאן לשאוף.

    היום אפשר להתחיל את הבוקר כמעט בכל מקום בעולם עם כוס קפה – זה עולמי! אבל מהיכן הגיע הקפה?

    גילוי הקפה: האגדה מספרת על רועה צאן באתיופיה ששם לב שהעיזים שלו שמחות ונמרצות אחרי אכילת פרי מסויים. הוא טעם את הפרי והרגיש מלא אנרגיה. הוא סיפר לראש מנזר סמוך על פירות הפלא שהעיזים שלו גילו. ראש המנזר שפך מים רותחים על הפירות. הוא גילה שלאחר שתייתם יכולים הנזירים שלו להתפלל כל הלילה בלי להירדם.

    אולי יעניין אותך גם:

    מים שחורים

    במאה ה-16 התפשט השימוש בקפה בעולם הערבי והיה פופולארי בתימן, מצריים ובטורקיה. במאה ה-17 הגיע לאירופה ואמסטרדם הייתה בלב הסחר העולמי בקפה. הרבה קפה הגיע לאירופה דרך נמלי אמסטרדם ורוטרדם.

    הסוחר ההולנדי Pieter van den Broecke, היה מהאירופאים הראשונים ששתו קפה. בשנת 1616 תיאר את המשקה כ״סוג של פולים שחורים שהופכים מים לשחורים ויוצרים משקה ששותים חם״. הוא גנב מתימן שתילי קפה והיה לאירופאי הראשון שהוציא שתילי קפה מתימן. הוא הביא אותם לגנים הבוטנים באמסטרדם, שם הצליחו לגדלם.

    ההולנדים הם שהפכו את הקפה למשקה עולמי. חברת הספנות ההולנדית VOC הביאה לראשונה קפה לאירופה בשנת 1620. בתחילה ההולנדים לא היו מאד מעוניינים בסחר הקפה. הוא היה יקר מדי, והם לא אהבו את המונופול הערבי עליו. הם רצו מטעי קפה משלהם. במאה ה-17 הם החלו לגדל קפה בג׳אווה, והיו לאירופאים הראשונים בעלי מטעי קפה. משם הקפה יצא לאירופה דרך מוחא שבתימן ומכאן שם תערובת הקפה הידועה מוחא – ג׳אווה.

    בהתחלה, ניתן היה לרכוש קפה, באירופה, רק בבתי קפה. בית הקפה הראשון באמסטרדם נפתח בשנת 1663. אולם הקפה לא היה פופולארי באוכלוסיה הכללית. עיקר המבקרים בבתי הקפה היו סוחרים וימאים שכפי הנראה כבר הכירו את המשקה במסעותיהם.

    במהלך המאה ה-18 מספר בתי הקפה באמסטרדם גדל והופיעו בתי קפה מפוארים שמיועדים לקהל עשיר ומפונק יותר. את טרנד הקפה השיקי הובילו הסטודנטים ובעקבותיהם הצטרפו לטרנד האינטלקטואלים והפוליטיקאים. עד מהרה עשירי הממלכה הצטרפו לאופנה החדשה. התפתחה כאן תרבות קפה שקיבלה השראה משתיית הקפה בעולם הערבי. בתי העשירים עוצבו בהשראה טורקית עם שטיחים, כלי פורצלן לשתיית קפה והם אף התלבשו בסגנון טורקי עת התארחו האחד אצל השני לשתיית קפה. שתיית הקפה הפכה לסמל סטטוס.

    עם כזו מורשת קפה, באמת שאין להולנדים תירוץ לקפה המאכזב בבתי הקפה והמסעדות.

    בית הקפה הצרפתי בקלברסטראט, 1716, מקור

     

    ״עוד כוס קפה, זה אוחז ולא מרפה, קח עכשיו ספר טוב, שם ודאי תמצא על מה לחשוב״

    אוהבים ספרים? רוצים לדעת יותר על המסחר בקפה במאה ה-17 באמסטרדם ועל הדרך על חיי הקהילה היהודית המשגשגת?  אני ממליצה על הרומן ההיסטורי של דיוויד ליס, ״סוחר הקפה״.

    ״הוא לגם לגימה והתענג על הקפה שנכנס לפיו כמו נשיקה. הוא ריחרח את הכוס והסתכל עליה באור המנורה. לפני שהוא סיים הוא כבר ידע שהוא יכין לעצמו על מנה. כשהוא מזג את הקפה הוא כמעט צחק בקול. הוא הכין לעצמו ספל אחד, רק אחד, וגרוע – זה היה לו ברור כי הוא טעם טובים ממנו – ועדיין הוא לא יכל לעמוד בפיתוי לשתות עוד כוס קפה.״

    תכינו לעצמכם כוס קפה ותצללו לסיפור עלייתו של הקפה בהולנד, השזור בסיפורה של הקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה-17. הסיפור מובא דרך עיניו של  סוחר קפה יהודי שברח מפורטוגל, מאימת האינקוויזיציה, והשתקע באמסטרדם. הוא מעניק לנו צוהר  לחיי הקהילה היהודית, שזכתה לחופש רב מהשלטונות אך למגבלות רבות מבפנים, על ידי מועצת ״המעמד״ שחרצה גורלות ודנה אנשים לחרם ולנידוי חברתי. הספר עוסק גם בתרבות הקפה בהתהוותה באירופה, ומציג לנו את הבורסה הוותיקה של אמסטרדם וחיי המסחר שפיתחו ההולנדים המהווים בסיס למסחר המוכר לנו כיום.

    בתי קפה בהולנד – המלצות

    לצערי, אין לי המלצה על בית קפה מפואר בו שתו עשירי המאה ה-17 אבל יש לי המלצות על פינות חמד לשתיית קפה טוב.

    לחובבי אמסטרדם  –  קפה Gartine

    Taksteeg 7, 1012 PB Amsterdam

    בלב אזור עירוני סואן, במרחק הליכה קצר מהאופרה ומכיכר רמברנדט (ממש ליד אנטרדת השואה החדשה) מתחבאת גינה קסומה ובליבה בית הקפה הזה הוא פנינה של ממש עם קפה איכותי וארוחות קלות מצויינות.

     

     

    למי שרוצה לצאת קצת מהעיר אני ממליצה על בית הקפה שבגינת מוזיאון סינגר לארן. רק חצי שעה ברכב מאמסטרדם ואתם בעיר המקסימה לארן. אפשר לשבת ולהנות מכוס קפה ומארוחה קלה טעימה, בתוך גינה פורחת יפיפיה מלאה פסלים ואם אתם חובבי אומנות מומלץ גם להנות מהמוזיאון הקטן והמקסים.

     

    לכל הכתבות של לילך