במסגרת המדור שירים מכאן, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.
הפעם מתארחת במדורינו הנריקה אשר בחרה עבורנו את השיר הנוסטלגי ‘הכפר’ – het dorp של וים סונפלד (Wim Sonneveld). זהו שיר הולנדי קלאסי שמעלה דמעה בכל מי שהיה כאן בהולנד בתקופה של הקוקו והסרפן שבה חבר היה חבר. אולי הגירסה ההולנדית להיו זמנים משולבת בזכרון יעקב שלי.
‘הכפר’ יצא לראשונה בשנת 1974, אך הוא נכתב כבר בשנת 1965, ומבוסס בעצם על שיר צרפתי משנת 1930. כך שמדובר פה למעשה על הנוסטלגיה של הנוסטלגיה. שימו לב שהוא ‘מתלונן’ על ‘הנוער של היום’ עם תסרוקות הביטלס שלו המפזז לצלילי מוזיקת הקצב… אבל המילים האלמותיות נוגעות בכל אחד אשר מתגעגע לימי ילדותו ולעולם הולך ונעלם.
הנריקה וגל נפגשו בתור סטודנטים בפאב אירי בברמינגהם, אנגליה. זה היה מתישהו בשנת 1997-8. לאחר מכן הם גרו בקיבוץ ליד ים המלח, טיילו באפריקה, במרכז אמריקה ובאירופה, ולבסוף השתקעו בוייספ (Weesp) בשנת 2001. מאז הם פה, עובדים שניהם בחברת הטיולים שלהם איזי ריידר אמסטרדם. יש להם שלושה ילדים. תם 13, מאיה 9 ואילן בן 4.
בחרתי את שירו של וים סוננפלד, אומרת הנריקה כי זהו שיר אשר מחזיר אותי לילדות, לחווה ולכפר בה גדלתי. הרגשת נוסטלגיה לילדות כפרית פשוטה ומאושרת.
אנחנו ממשיכים בפינה החדשה שלנו: שירים מכאן. במסגרת הפינה, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.
היום מתארח בפינתנו רפי, שבחר את אחד השירים האייקונים של הולנד של המאה ה21 – Het land van של פרנס הגבוה ובאס ב (Lange Frans en Baas B). אין הולנדי בשנות העשרים, שלושים ואפילו ארבעים לחייו שלא מכיר את השיר הזה ולרוב גם יודע את המילים. סוג של המנון צעירים מודרני, שיש המזילים אפילו דמעה כאשר הם שואגים אותו באחד הפסטיבלים. לאיזה שיר ישראלי נשווה אותו? אולי לשירת הסטיקר של הדג נחש שפוגש את שבט אחים ואחיות.
שימו לב שגם הזמר אנדרה האזס מהפעם הקודמת מוזכר בשיר הזה.
רפי (46) הכיר את קריסטינה בישראל כשהגיע לביקור לפני 11 שנה. אחרי שחזר להולנד, הם המשיכו בשיחות סקייפ יומיות, “מהרגע שנכנסנו כל אחד לביתו ועד שהלכנו לישון”. במשך השנה הזו טסו אחד אל השניה כמעט כל חודש. הם בעיקר נהנו להשמיע אחד לשניה את המוזיקה האהובה עליהם. “מבחינת שנינו מוזיקה היא מצרך חשוב ביותר לנפש האדם! היא תופסת מקום נכבד בחיי המשפחה שלנו!”
יחד עם בנם ריי, הם שרים ורוקדים לעיתים קרובות, ובעיקר מקשיבים המון למוזיקה מכל הסוגים.
רפי בחר בשיר זה, למען קוראי דאצ׳טאון, כי הוא מתאר, לדבריו, את הולנד בצורה הטובה ביותר. “השיר מדבר על נושאים חברתיים ופוליטיים בעבר ובהווה של הולנד, ומספר גם על היופי וגם על הכיעור של הולנד, בנימה חיובית ומיד גם שלילית. השיר סוקר מאורעות חשובים, אבל בסופו של דבר, אם תקשיבו טוב למילים, הוא מרגש ומלכד!”
בשנת 2019 Lange Frans & Baas B התאחדו וחידשו את השיר, ושינו מעט את שם השיר ל “Het Land Van Vriendschap”, והוסיפו מספר בתים בנושאים אקטואלים, כולל רצח אנה פאבר ונפילת המטוס המלזי.
ארצם של / Het land van – Lange Frans en Baas B. (2005)
אני בא מארצם של פים פורטוין ופולקרט ואן דה ח.
ארצם של תיאו ואן גוך ומוחמד ב.
ארצם של הקרוקטים והפריקנדלים
שגם על החוף בספרד אפשר להזמין אותם
אני בא מהארץ שבא אייר-מקס אף פעם לא יוצאים מהאופנה
היום אנחנו מתחילים בפינה חדשה – שירים מכאן: שירם של בני הזוג. במסגרת הפינה הזו, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.
את הפינה מתכבד לפתוח מארק, אשר בחר עבורנו את שיר הפאבים ההולנדי האולטימטיבי – היא מאמינה בי, של הזמר אנדרה האזס, שהוא אולי זוהר ארגוב ההולנדי.
מארק (48) בן-זוגה של דנה (43). הוא הולנדי, היא ישראלית לשעבר. הם נפגשו לפני ארבע וחצי שנים בישראל, ובמשך שלוש שנים היתה להם מערכת יחסים long distance, והם טסו כל חודש זה לזו. בדצמבר הילדים (שלושה), דנה, (ואפילו בעלה לשעבר!) עברו סופית להולנד, לאזור מאסטריכט. למארק חברת סחר לאספקת צנרת מתכת ודנה בדיוק עומלת על פתיחת עסק לייצוא פריטי וינטג’. מאושרים מכל רגע!
מארק בחר בשירZe gelooft in mij. של הזמר Andre Hazes. הוא מסביר שקודם כל אנדרה האזס הוא זמר הפולקלור מספר אחד בהולנד, ונראה לו חשוב שנכיר אותו. הוא בחר את השיר, כי זה השיר שלו שהוא הכי אוהב. ככה פשוט.
אנדרה האזס – היא מאמינה בי / Andre Hazes – Ze gelooft in mij
כל מי שגר בהולנד כבר כמה שנים, להוציא אולי את האמסטרדמים שלא יצאו מעולם מגבולות ה-A10 , בוודאי שם לב לתופעה המוזרה של הכמות הבלתי נתפסת של דיאלקטים בהולנד. כלומר, שפה אשר נשמעת באופן כללי כמו הולנדית, אך בכל זאת שונה ממנה באופן ברור ומהותי. הדבר בולט בעיקר בפרובינציות הדרומיות כמו לימבורח, זיילנד ובראבנט, ולפעמים נראה שבכל כפר ובכל אוסף בתים הצמוד לתחנת רוח, מדברים דיאלקט שונה מעט. כישראלים, התופעה הזאת נראית לנו מוזרה ביותר – אנחנו מקסימום מכירים את זה שמי שאומר עג’ואים (במקום גוגואים) ומא-אתיים (במקום מאתיים) כנראה גדל בירושלים. אבל האפשרות שאדם שגדל בחדרה ידבר צורה שונה של עברית מאשר אדם שגדל בשדרות, תישמע לנו בלתי הגיונית, לא כל שכן אדם שגדל בשדרות לעומת אדם שגדל בדימונה השכנה. אבל זהו בדיוק המצב בהולנד. כך למשל הדיאלקט של הכפר בארלו בלימבורח שונה למדי מהדיאלקט של היישוב טייחלן שנמצא ממש מעבר לנהר המאס, במרחק אווירי של פחות מקילומטר אחד. גם בין הכפרים וולווייק ודרוטן שנמצאים ליד פארק האפטלינג בבראבנט מפריד רק קילומטר אחד, אך הדיאלקטים שלהם שונים מאד. בכפרים רבים בהולנד וגם בערים רבות, נעשה שימוש ממש יומיומי בדיאלקט בתור השפה המדוברת, גם על ידי ילדים. כך למשל בכפר אורק (Urk) שבפלבולנד, המונה 21,000 תושבים, מדברים אורקס (Urks) ובכפר שכבר הזכרנו – טייחלן (Tegelen) שבלימבורח, המונה 15,000 תושבים, מדברים טייחלס (Tegels). עם זאת, כל דוברי הדיאלקטים מדברים גם הולנדית “תקנית” וזוהי גם השפה שבה נערכים הלימודים בבתי הספר. על פי ההערכות, כ-18% מההולנדים מדברים כיום דיאלקט באופן יומיומי, אך באיזורים מסויימים כמו לימבורח וזיילנד, המספר הזה מגיע לכ-70% מהתושבים.
ניתן להבדיל בין דיאלקט למבטא, ובין דיאלקט לשפה. גם האמסטרדמים שביננו (שמדברים הולנדית) מכירים את המבטא הכבד של בני המקום הותיקים, שמתאפיין למשל בהגייה של האות ס במקום ז, כמו במשפט הידוע “Ik sag de son in de see saken” במקום “Ik zag de zon in de zee zaken” (ראיתי את השמש שוקעת בים). ההגייה של f במקום v כמו באמסטלפיין במקום אמסטלויין. כך גם לאזורים רבים בהולנד יש מבטאים המאפיינים אותם, כולם מכירים למשל את ה-ח’ הרכה (zachte G) אשר מאפיינת את פרובינציות בראבנט ולימבורח.
ניתן להקביל הבדלי הגייה שכאלה לח’ וע’ ‘מזרחית’ בעברית, או ל ר’ גרונית או מתגלגלת, וכדומה. אלה הם הבדלי מבטא שבהן אות מסויימת, או הברה מסויימת נהגית בצורה שונה, אך המילה עצמה, וחשוב מכך, המשמעות של המילה לא משתנה. בישראל, מבטאים שונים יסגירו בעיקר את ארץ המוצא של הדובר (או של הוריו) ולא את אזור המגורים בארץ. אך בהולנד כמעט לכל עיר, ובוודאי לכל פרובינציה יש מבטא והגייה המאפיינים אותה. הדיאלקט לעומת זאת כולל הבדלים ממשיים לא רק בהגייה אלא באוצר המילים ממש, ולעיתים גם במבנים התחביריים – כלומר בסדר המילים, או בדרך שבה משפט מסוים נאמר. מתי נאמר שהדיאלקט הוא ממש שפה שונה? הרי גם בין גרמנית להולנדית יש דמיון במילים רבות וגם במבנים תחביריים מסויימים. ההבדל בין דיאלקט לשפה הוא פחות ברור ונקבע לעיתים מסיבות שרירותיות או פוליטיות. כאשר מספר ההבדלים באוצר המילים ובחוקי התחביר עובר סף מסויים, נאמר שזוהי ממש שפה שונה. כך למשל השפה של אזור פריסלנד הצפוני, שנקראת פריס (Fries), נחשבת שפה שונה ולא עוד דיאלקט מני רבים. זה כך גם כיוון שההבדלים בינה לבין הולנדית רבים יותר מאשר בין ההולנדית לדיאלקטים אחרים וגם כיוון שלתושבי פריסלנד חשוב מאד להגדיר את שפתם כשפה שונה. גם הפלמית, אותה מדברים בחלק הצפוני של בלגיה, נחשבת לשפה שונה, למרות שההבדלים בינה לבין ההולנדית קטנים למדי ומבחינה לשונית גרידא היה ראוי יותר לראות בה דיאלקט.
כמה דיאלקטים יש בהולנד?
אז כמה דיאלקטים שונים יש בהולנד? מכון מיירטנס (Meertens Instituut) מתמחה בחקר השפה ההולנדית באופן כללי, ובפרט בנושא הדיאלקטים המדוברים במדינה. בשנת 2008 פורסמו שני אטלסים שונים של הדיאלקטים בהולנד. אחד מהם מוקדש למבנים תחביריים ועל פיו יש בהולנד כ-267 דיאלקטים שונים, והשני מוקדש לשוני באוצר המילים, ועל פיו יש לא פחות מ-613 דיאלקטים שונים במדינה.
כיצד נוצרו הדיאלקטים?
הדיאלקטים השונים הם למעשה עתיקים יותר מן ההולנדית המודרנית. נראה שכבר בימי הביניים דוברו באיזור (כמו גם באירופה כולה) דיאלקטים רבים ושונים. דווקא השפה הרשמית אשר מאחדת אותם לשפה אחת ואשר מזוהה עם המדינה כולה היא תופעה מודרנית יותר. בעבר, ניתן היה בהחלט להבין את התופעה הזאת מאחר ורוב האנשים נולדו וגדלו באותו כפר שבו נולדו הוריהם והורי-הוריהם ובאופן כזה ניתן להבין ששינויים בשפה כמו הגיה מסויימת, שימוש במילים מקוריות ואופייניות לאזור, ושימוש בביטויים מסויימים, נשמר לדורי דורות עד שהוא מתקבע והופך לדיאלקט אשר מזוהה עם כפר או עיר מסוימת. אולם בימינו, לפחות כיהודים וכישראלים, אנחנו מופתעים לגלות שבמקומות רבים עדיין אנשים נשארים לגור באותו אזור שבו גדלו אבות-אבותיהם.
איך זה שהדיאלקטים לא נעלמים?
כדי שדיאלקט מסוים יישמר, ולא יעלם עם השנים והדורות, צריך שיתקיימו שני תנאים. הראשון הוא כאמור שלא תהיה הגירה רבה מתוך האיזור לאיזורים אחרים. כלומר שכמות נכבדת מספיק של הילדים, הנכדים, והנינים בני המקום ימשיכו לגור באיזור. התנאי השני הוא שהשפה תמשיך להיות מדוברת באופן יחסית יומיומי גם עם הילדים. שפה שלא נעשה בה שימוש טבעי – בעיקר כלפי ילדים, סופה להיעלם עם הזמן. האם זה המצב בהולנד? האם כולם כל כך אוהבים את המקום בו נולדו ומעדיפים להישאר בו ולגדל בו את ילדיהם, ולא לעבור לעיר אחרת בשם הסקרנות, העבודה או האהבה? נראה שבמקומות רבים בהולנד זה אכן כך. רוב ההולנדים כנראה מרוצים ממה שהאיזור שלהם נותן להם, ואינם מרגישים צורך לנדוד יותר מדי. המפה באה, גם היא תוצאה של מחקר של מכון מיירטנס, מראה זאת בבירור:
במפה זו ניתן לראות את אחוז התושבים באיזור מסוים, בקבוצת הגיל 30-50, אשר גם ההורים של סבא וסבתא שלהם גרו באותו יישוב עצמו! ניתן לראות שבאיזורים רבים בהולנד האחוז הזה גבוה למדי, ובכפרים מסוימים, כמו אורק למשל, שהזכרנו קודם, כ54% מהתושבים בני 30-50 הם בני דור רביעי ויותר במקום! אין לנו אלא להסיק שההולנדים אוהבים להישאר במקום שבו נולדו, ובמקרה הטוב הם ‘מהגרים’ אל הכפר השכן.
שפה וזהות
הדיאלקט מזוהה לעיתים עם מעמד נמוך, ובמקרים מסוימים ההורים יבקשו מילדיהם לא לדבר ביניהם דיאלקט כאשר הם מבקרים בעיר הגדולה, או כאשר הם מתארחים אצל חברים באיזור אחר, אולם במקרים רבים הדיאלקט הוא גם מקור לגאווה ולהרגשת שייכות. כך למשל שר הזמר חוס מייוויס, בשיר המפורסם שלו – בראבנט:
אני מתגעגע לחום / של הקפה השכונתי / ולדבר עם אנשים / ב-ח’ רכה.
ייתכן שהדיאלקט עצמו הוא לכן לא רק תוצאה של הישארות של דורות צעירים באיזור בו נולדו, אלא גם הסיבה לדבקות הזו – כמו הישראלים אשר מתגעגעים לשמוע עברית כבר אחרי מספר שבועות בחו”ל, כך גם דוברי הדיאלקט מרגישים בבית רק בין אלה אשר מבינים אותם ומדברים כמוהם. אילו רק הקיבוצים היו משכילים לפתח דיאלקט משלהם – אולי גם אצלהם הדורות הצעירים היו נוטים יותר להישאר במקום בו נולדו ואותו הקימו הסבים שלהם. אבל בשביל זה צריך שיעברו כנראה כמה מאות שנים.
יש לכם עוד שאלות או סיפורים על הדיאלקט באיזור שלכם? כתבו לנו.
מתי נוכל לטפוח לעצמנו על השכם ולסמן הצלחה במשימת ההשתלבות בארצות השפלה? ניהול שיחה שוטפת עם השכנים זוכה ללא ספק לציון לשבח. גם צפייה בחדשות (כל עוד גם הבנו משהו) ראויה למחמאות. אם תפסתם את עצמכם עושים רשימה לסופר בהולנדית או עושים חישובים חשבוניים בהולנדית, אז אתם בהחלט בדרך הנכונה, וכמו שכתבנו כאן כבר פעם, הבנה ושימוש במטבעות-לשון מקרבים אותנו קרוב מאד לדרגת רב-אמן.
אבל האמת היא שרק אחרי שנתפוס את עצמנו צועקים ‘חוטפרדומה’ כשגילינו שהשארנו את הטלפון בבית, או קוראים ‘אייקל’ לנהג שחתך אותנו בכביש, נוכל באמת ובתמים להישען לאחור ולומר – השתלבנו!
למרות שההולנדים הם אשכנזים מעצם הגדרתם, וידועים כלפלפים אפילו בהשוואה למדינות אירופה השכנות להם, בנושא הקללות והגידופים הם לא נשארים מאחור. במחקר שנערך על ידי הארגון ‘Onze Taal’ התבקשו סטודנטים מעשר מדינות אירופיות ומארצות הברית לנקוב בחמש מילים בהם היו מגיבים לאדם שהפיל אותם בגסות בלי להתנצל. הולנד, גרמניה וצרפת הובילו את הטבלה בכמות הקללות שבהם השתמשו המשתתפים. יתכן שזה קשור למדיניות הצנזורה של קללות במרחב הציבורי במדינות אלה, שהיא ליברלית יותר. בהולנד כידוע מותר לומר הכל בטלוויזיה, בלי צפצופים ובלי עריכה.
הקללות הפופולריות בהולנד
אז מהן הקללות הנפוצות ביותר כאן? כמו מצוות, גם את הקללות ניתן לחלק לשתי קבוצות: בין האדם למקום (או לעצמו), ובין האדם לחברו. בתוך הקבוצה השנייה ניתן לעשות חלוקה נוספת של קללות כלפי גברים וקללות כלפי נשים. במחקר שצוין למעלה נמצאו התגובות הבאות כפופולריות ביותר בהולנד כלפי גברים:
קלואטזאק (klootzak) – שפרושו המילולי הוא שק-אשכים, אייקל (eikel) – שפרושו המילולי הוא בלוט, או הכובע של איבר המין הגברי, לול(lul)- שהוא האיבר עצמו, סוקל (sukkel) – שמשמעותו המקורית היא איטי או חסר קואורדינציה, אידיוט (idioot), מונגול (mongool), הומו, פליקר (flikker) – שגם היא כינוי בוטה להומו, ו-אסו (aso) – שהוא קיצור ל א-סוציאלי.
כלפי נשים נרשמו הפנינים הבאות:
הור (hoer), סלט (slet) – שתיהן מילים המתארות את המקצוע העתיק, טרוט (trut), דוס (doos) – שהן כינויים לאיבר המין הנשי, קוטווייף (kutwijf) – קללה בוטה למדי שפירושה המילולי הוא שילוב של נקבה ואיבר המין הנשי. אידיוט, מונגול, וסוקל נאמרים גם לנשים וגם לגברים.
קללות כלפי עצמנו
כאשר מדובר בקללות כלפי עצמנו או כלפי העולם באופן כללי, ההולנדים צועקים (או מקלידים): קוט (kut) – איבר המין הנשי, והרבה שיט ופאק הבינלאומיים. אך ההולנדים גם נוטים חיבה מיוחדת לקללות הבאות: פרדומה (או בשלמותה – חוטפרדומה), טרינג (שחפת), פלאוריס (דלקת ריאות), טיפוס (קדחת), קולרה (כולרה), וכמובן קנקר (סרטן). ובשפת המקור: godverdomme, tering, pleuris, tyfus, kolere, kanker
כאשר ההולנדי שונא מישהו או משהו הוא יאמר: Ik heb een pleuris hekel aan dit/hem.
וכשהוא כועס על מישהו – הוא יאחל לו: krijg de klere כלומר – שתחטוף כולרה. זוהי קללה חמורה למדי.
הפירוש של חוטפרדומה – הקללה ההולנדית המפורסמת ביותר, הוא (כנראה) “אלוהים קלל אותי” (god verdoem me), ויש לה גם גרסה מרוככת יותר – חאטפרדארי (gatverdarrie), ועוד אחת עוד יותר מרוככת – פוטפרדיקי (potverdikkie), אותן תוכלו לשמוע גם מאנשים מכובדים יותר או ילדים.
אז מה הקטע של ההולנדים עם מחלות
הולנד היא אחת המדינות היחידות בהם עושים שימוש נרחב במחלות כקללות. אמנם גם ביידיש ובגרמנית ניתן לשמוע איחולים כמו ‘קדחת’ – אבל אין ספק שבהולנד לקחו את המנהג הזה מספר צעדים קדימה. בכל שפה, המילים בהם משתמשים לקללות הן מילים שנחשבות אסורות או אשר נושאות מטען רגשי גבוה. מילים הקשורות למין למשל נפוצות כקללות בכל השפות. ייתכן שדווקא בגלל המתירנות ההולנדית, מילים הקשורות למין נחשבות כאן פחות אסורות או פחות נוראיות מאשר בתרבויות אחרות, ולכן ההולנדים עברו למילים טעונות יותר עבורם – המחלות. גם במגרשי הכדורגל ההולנדיים ניתן לשמוע מגוון רחב של מחלות ותסמינים, אשר לא נופל מן הידע של סטודנט ממוצע לרפואה.
למה אנשים מקללים
כמו שהוסבר למעלה – ישנם שני סוגים של קללות, ולכל סוג יש פונקציה שונה – אך ייתכן שמבחינה פסיכולוגית שתי הפונקציות קשורות זו לזו. כאשר אנחנו מגדפים מישהו בפניו – אנחנו שואפים לפגוע בו ולהקטין אותו – ועל ידי כך להגדיל ולחזק את עצמנו. מסיבה זו, גם כאשר אנו עושים טעות בעצמנו, אנו מייד מחפשים מישהו בסביבה כדי לצעוק עליו, לקלל אותו, ובכך להוריד את הכאב והלחץ מעצמנו. כאשר אין בסביבה מישהו שניתן להתחרע עליו, אנו נותרים לבד עם הלחץ ועם הכאב והאשמה – ולא נותר לנו אלא לשחרר את הקללה אל העולם כולו ובכך להקל על עצמנו. מחקרים הראו שלקללות יש למעשה תפקיד חשוב מאד בשחרור לחצים, ויש כאלה שאף ממליצים על כמות מדודה של קללות יומיות.
ניסוי מפורסם, שתוכלו לערוך בעצמכם בבית, הראה שאנשים שהורשו לקלל הצליחו להשאיר את כף היד שלהם לזמן רב יותר במי-קרח מאשר אנשים שלא הורשו לקלל. שחרור קללה לאוויר מקל עלינו את הכאב (בין עם כאב פיזי או נפשי) ועוזר לנו להתמודד.
קללות בשפה אחרת
ומה לגבי קללות בשפה שניה? מחקרים מראים שקללות בשפה שאינה שפת האם שלנו, נתפסות כפחות חמורות (זה תקף גם למילים אחרות אשר נושאות מטען רגשי, אשר נתפסות כפחות טעונות בשפה שניה). בשפות רבות הקללות הנפוצות ביותר הם בשפה אחרת – כך זה ללא ספק בעברית שבה קללות רבות מבוססות על ערבית, רוסית ושפות אחרות, וגם בארה”ב קללות רבות הן בספרדית. הקללה האנגלית שיט נפוצה בכל העולם, וכנראה קל לנו יותר להשתמש בה מאשר בתרגום המילולי שלה בעברית. כאשר אנחנו מקללים בשפה הראשונה שלנו, אנו מודעים יותר למשמעות האמיתית של המילה וקשה לנו להתנתק ממנה לחלוטין. מסיבה זו, אנחנו, כדוברי שפה שניה צריכים להיות זהירים יותר כאשר אנו משתמשים בקללות בהולנדית, ולהיות בטוחים שאנו מודעים לאפקט האמיתי שלהם על בני המקום.
אם אתם מנסים בבית את ניסוי מי-הקרח, נסו אותו גם פעם נוספת כאשר אתם מרשים לעצמכם לקלל אך ורק בהולנדית. מעניין לראות אם אפקט ההקלה על הכאב יהיה קטן יותר במקרה כזה.
קללות מקוריות – והמלצה למשחק ילדים
גם ילדים אוהבים לקלל, או לפחות להגיד מילים שהם יודעים שאסור להם להגיד, או אשר מעוררות תגובה מבוהלת אצל הוריהם. ידוע שלאסור על ילדים לקלל באופן מוחלט מביא לתוצאה מוגבלת ולפעמים אף לתוצאה הפוכה. הורים רבים נכשלים גם, למרות הכוונות הטובות, באגף הדוגמא האישית בנושא. ואם אכן יש לקללות גם אפקט חיובי של שחרור לחץ, אז אולי כדאי לשקול לאפשר איזו קללה פה ושם, בצורה מבוקרת ומדודה?
בן המילים שילדים בהולנד משתמשים כאלטרנטיבה מותרת לקללות ניתן למצוא את: Chips! ,Tuk! ,Potjandikkie! , Fuchsia! ,Godfried Bomans! ,Pannekoek! (מקור).
אחת האופציות לעשות זאת היא בצורת משחק הקללות המקוריות. מי שמתקשה לראות את עצמו עושה זאת, יכול להעביר את המשימה לדודה המגניבה – שללא ספק תשמח לעשות זאת כאשר היא שומרת על הילדים שלכם. המשחק הוא פשוט – כל אחד בתורו ממציא קללה שאותה מותר להגיד ומקבל ציון משאר המשתתפים על מקוריות. אפשר גם להמציא קללות באות מסוימת בכל פעם כמו במשחק ארץ-עיר. יש להתאים את הקללות המומצאות של הילדים.
משימת פתיחה – צייר לי חייזר. לפני שאתם מתחילים לקרוא, קבלו משימה: קחו דף ניר ועט ובמשך שתי דקות בדיוק ציירו חייזר. נסו להיות כמה שיותר יצירתיים בציור שלכם. אחרי שתי דקות בדיוק, הניחו את העט וחיזרו לקרוא.
יתרונות הדו-לשוניות
דו-לשוניות, כלומר היכולת לדבר ולהבין שתי שפות, הפכה לפופולרית יותר ויותר ב-50 השנים האחרונות. חוקרי דו-לשוניות מדברים כיום על כך שיותר ממחצית מתושבי העולם הם דו-לשוניים. ילדים רבים גדלים בסביבה דו-לשונית אם מתוך בחירה מודעת של ההורים לחשוף את הילדים לשפה נוספת מגיל צעיר, ואם מכורח נסיבות כמו רילוקיישן או הגירה למדינה אחרת. דו-לשוניות נושאת איתה יתרון אחד ברור: היכולת להשתמש בשפה נוספת מעשירה את העולם התרבותי ויוצרת אפשרויות חדשות שאינן קיימות עבור מי שדובר שפה אחת בלבד. אך יש הטוענים כי דוברים דו-לשוניים נהנים מיתרונות נוספים שאינם קשורים בהכרח לדו-לשוניות עצמה וחלקם אף אינם קשורים לשפה בכלל.
בין השאר, חוקרים רבים טוענים כי לדו-לשוניים יש יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר, בעיקר בתחומים של ניהול משימות קוגניטיביות, כמו מעבר מהיר בין משימות שונות או יכולת ריכוז טובה יותר במשימה אחת תוך התעלמות מאחרת. החוקרת הקנדית אלן ביאליסטוק טוענת כי דו-לשוניים נהנים מ’יתרון קוגניטיבי’ (Cognitive Advantage), אשר נובע לדעתה מכך ששימוש יומיומי בשתי שפות מאמן באופן אינטנסיבי חלקים מסוימים במוח. הדובר הדו-לשוני לומד ללהטט במיומנות בשתי השפות שלו, ומיומנות זו עוזרת לו גם במשימות שאינן כרוכות בשפה.
בנוסף ליתרון הקוגניטיבי, טוענת ביאליסטוק כי דו לשוניות אקטיבית משמשת הגנה מפני דמנציה ואלצהיימר. מחקריה מראים כי דו לשוניים מאובחנים במחלות אלה כארבע שנים בממוצע מאוחר יותר, בהשוואה לאנשים הדוברים שפה אחת בלבד.
חוקרים אחרים מדברים על יתרונות אחרים של הדו-לשוניות, כמו מודעות גבוהה יותר למרכיבי השפה ויכולת גבוהה יותר ללמוד שפה נוספת, יכולות אורייניות (קריאה וכתיבה) גבוהות יותר, פתיחות גדולה יותר לשונה וקבלה טובה יותר של ‘האחר’, ואפילו נטייה גבוהה יותר של נימוס ושל עזרה לזולת. אבל היום נדבר על תכונה נוספת ומפתיעה יותר אשר חוקרים מסויימים מייחסים לדו-לשוניים – יצירתיות.
יצירתיות (creativity) ואחותה הקרובה חדשנות (innovation), הן התכונות החמות של המאה העשרים ואחד. כל חברה אשר מגייסת עובדים חדשים מחפשת את התכונות האלה, כל תכנית לימודים טוענת שהיא מעניקה אותן, וכל משחק מחשב או משחק קופסה מתיימרים לחזק אותן. מובן מאליו לכן, שגם כל אם יהודייה רוצה אותן עבור ילדיה. האם אחת הדרכים להגיע ליצירתיות היא דו-לשוניות?
מהי יצירתיות, ואיך מודדים אותה?
כדי לענות על השאלה האם דו-לשוניים הם יצירתיים יותר, אנו צריכים קודם כל לענות על השאלה, איך מודדים יצירתיות? אם יהיו לנו מבחנים מהימנים למדידת יצירתיות נוכל לבדוק האם ילדים ומבוגרים דו לשוניים אכן מקבלים תוצאות טובות יותר במבחנים אלה. אך לפני שנוכל לפתח מבחנים כאלה, שכאמור חברות רבות, בתי ספר רבים, ואימהות יהודיות רבות ישמחו מאד לקבל אותם, עלינו להגדיר מהי יצירתיות. מבחינה אינטואיטיבית יכולה להיות לנו דעה די ברורה לגבי מיהו אדם יצירתי בעינינו – הסופר אתגר קרת, הצייר רנה מגריט, מייסד אפל סטיב ג’ובס, והשף איל שני, הן דוגמאות לאנשים שרבים יסכימו להעניק להם את התואר הנכסף. אבל אם אנו רוצים לגשת אל השאלה הזאת באופן מדעי ומסודר, עלינו לנסות ולהגדיר את התכונה הזאת ולפרק אותה למאפיינים.
מיהו יצירתי?
הפסיכולוג האמריקאי ג’וי פול גילפורד נחשב למי שהציע את ההגדרה הקולעת ביותר ליצירתיות. גילפורד הגדיר חשיבה יצירתית כשילוב של שתי צורות חשיבה שהן לכאורה מנוגדות. הראשונה היא ‘חשיבה רב כיוונית/מתרחבת או מסתעפת’ (divergent thinking) והשניה היא חשיבה חד-כוונית או מתכנסת (convergent thinking). חשיבה מתרחבת היא היכולת לחשוב על מושגים, רעיונות, או פתרונות שרק מעטים מעלים אותם בדעתם, כמו אלה שעונים “קירגיסטן” כשהם מתבקשים לתת ארץ באות ‘ק’. אם נתאר לעצמנו את כל המושגים והרעיונות שאנו מסוגלים לדמיין כשדה גדול שבו אנחנו מתחילים בנקודה מסוימת ומתקדמים לעבר נקודה אחרת שעדיין אינה ידועה לנו, אזי החשיבה המתרחבת לוקחת אותנו רחוק יותר בשדה הזה, ועושה שימוש במסלולים פחות מוכרים. גילפורד טען כי חשיבה מתרחבת, שהיא המרכיב העיקרי ביצירתיות, מתאפיינת בארבעה דברים: היכולת לחשוב על הרבה פתרונות שונים לאותה שאלה, היכולת לחשוב על רעיונות מקוריים שאחרים לא חושבים עליהם, היכולת לא ‘להיתקע’ על כיוון מסוים אלא לחשוב על רעיונות שבעצמם שונים מאד זה מזה, והיכולת לתאר את הרעיונות בצורה מפורטת ולא רק בצורה כללית.
חשיבה מתכנסת, לעומת זאת היא חשיבה אשר מובילה לרעיון או פתרון אחד ויחיד. זוהי החשיבה שמצפים מאיתנו בדרך כלל להפגין במבחני אינטיליגנציה שונים. לכאורה החשיבה המתכנסת היא ההיפך המוחלט מיצירתיות, אך גילפורד טען, ורבים בעקבותיו – כי השילוב בין החשיבה המתרחבת והמתכנסת, נותן את ההגדרה האמיתית ליצירתיות. אחרי הכל, אם הדרישה היחידה היא לחשוב על רעיון, לצייר ציור, או להמציא מתכון שאף אחד לא חשב עליו לפני כן, הרי שזה לא כל כך מסובך. אנחנו בכל זאת דורשים מהיצירה שתהיה יפה/בעלת משמעות/טעימה ולא אך ורק מקורית.
גילפורד הציע מבחנים רבים ליצירתיות, בניהם למשל מבחן השימושים המרובים. הנבחן מקבל אובייקט (מקל כביסה, לבנת בניין, סיכת ביטחון, וכדו’) וצריך להציע בתוך פרק זמן מוגבל כמה שיותר שימושים לאובייקט הזה. התשובות נמדדות על פי ארבעת המדדים לחשיבה מתרחבת: על כמה שימושים חשבתם, האם הצעתם שימושים שמעט נבדקים אחרים הציעו, האם השימושים שהצעתם מספיק שונים זה מזה, והאם ההצעות מפורטות. אך השימושים צריכים כמובן להיות אפשריים, ולא למשל לאכול את מקל הכביסה או להשתמש בסיכת הביטחון כמו משוט של סירה.
מבחן נוסף ליצירתיות הוא מבחן ציור החייזר, שעשיתם בעצמכם בתחילת הכתבה. כדי לתת לעצמכם ציון על היצירתיות שלכם – תנו לעצמכם קודם כל עשר נקודות, ולאחר מכן הפחיתו נקודה אם עניתם ב ‘כן’ לגבי כל אחת מהשאלות הבאות: האם החייזר שלכם דומה לאדם? האם הוא סימטרי? האם יש לו שתי עיניים? האם העיניים שלו גדולות? האם יש לו שתי רגליים? האם יש לו אף ופה (ורק אחד מכל אחד מהם)? האם הוא דומה לחיה הקיימת על כדור הארץ? האם הוא דומה לחייזרים מסרטים או סדרות טלוויזיה?
ואז תפחיתו נקודה נוספת אם התשובה היא ‘לא’ לכל אחת מהשאלות הבאות: האם הוא מפורט (כלומר לא סתם עיגול, ריבוע, או קו בודד), האם מי שיביט בתמונה יסכים שזהו חייזר?
צורת הניקוד הזו אמורה לשקף את רמת החשיבה המתרחבת והחשיבה המתכנסת של הנבדק.
חייזרים יצירתיים מן הסרט ‘המפגש’
כיום קיימים מבחנים רשמיים ליצירתיות, שהמפורסם בהם הוא מבחן טורנס לחשיבה יצירתית (TTCT), אשר כוללים מרכיבים שונים הדומים למבחן השימושים המרובים ומבחן ציור החייזר, יחד עם מבחנים רבים נוספים כמו השלמת ציורים, מציאת מכנה משותף, מילים נרדפות וכו’.
אז האם דו-לשוניים מצליחים יותר במבחני יצירתיות. התשובה אינה חד משמעית אולם חוקרים רבים טוענים שהדבר אכן כך. מחקרים הראו שילדים דו-לשוניים מצליחים יותר במבחנים אלה, או לפחות בחלקים מסויימים מהם, בהשוואה לילדים הדוברים שפה אחת בלבד. כמו כן נטען שדו-לשוניים השולטים היטב בשתי השפות מצליחים יותר במבחנים אלה מאשר דוברי שתי שפות שאצלם שפה אחת דומיננטית הרבה יותר מהשנייה, וגם שדו-לשוניים מגיל צעיר התגלו כיצירתיים יותר מאשר כאלה שלמדו את שפתם השנייה בגיל מאוחר. חשוב לציין עם זאת כי יש גם רבים החולקים על הטענה הזאת או טוענים שהממצאים אינם ברורים לגמרי.
שאלה חשובה לא פחות, היא האם יש בכלל סיבה לחשוב שדו-לשוניות קשורה ליצירתיות ואפילו מחזקת אותה. יש הטוענים כי הקשר הוא עקיף – ילדים דו לשוניים מכירים יותר תרבויות ומנהגים, שומעים סיפורים ממקורות שונים ואולי גם מטיילים יותר בעולם. כלומר, זוהי אינה הדו-לשוניות עצמה אשר הופכת אותם ליצירתיים, אלא דברים הקשורים אליה או דברים שהיא מאפשרת.
אבל ייתכן שזוהי באמת החשיפה לשתי שפות שגורמת לילדינו לראות דברים שילדים אחרים לא רואים – ילד שמדבר רק עברית מקשר את הקשת בענן לצורתה הקשתית, אבל אם הוא יודע גם הולנדית (או אנגלית), הוא יקשר אותה גם לגשם! וילד שיודע רק הולנדית אולי אף פעם לא יחשוב על זה שבהונות הן בעצם האצבעות של הרגליים! ורק ילד שמדבר גם עברית וגם הולנדית יודע שכפפות הן בעצם הנעליים של הידיים, ושלמשולש יש לא רק שלוש צלעות אלא גם שלוש זוויות. הדוגמאות האלה יכולות להמחיש אולי כיצד דו-לשוניות באמת פותחת דלתות חדשות, באמצעות השפה, למקומות שדוברי שפה אחת בלבד יתקשו להגיע אליהם.
היום, כ”א בטבת, שנופל השנה בחמישי בינואר, הוא יום השפה העברית. זהו תאריך הולדתו של אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית (אחד התארים היחודיים ביותר, שקול רק לחוני המעגל והרצל חוזה המדינה). האקדמיה ללשון מציינת את האירוע בכל שנה על ידי פעילויות שונות כמו בחירת מילת השנה, המילה האהובה, המילה המצחיקה, מילת העגה, ועוד (כאן תוכלו למצוא את המועמדים והמילים הנבחרות)
מזל טוב אליעזר! אתה בן 163
אך עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, לאליעזר בן-יהודה ולאקדמיה ללשון, עבודת ההחייאה, החידוש, והשימור של השפה העברית מוטלת עלינו – הדוברים והמשתמשים בה. כמו כל שפה, גם העברית היא שפה חיה, נושמת, בועטת ומשתנה. גם אליעזר וגם האקדמיה יכולים להציע חידושים ולהפריח אותם אל האוויר כבלוני ניסוי, אבל במבחן התוצאה, רק אנחנו, דוברי העברית נקבע איזה חידוש יישאר ואיזה יעלם. ויותר מכך, רובם המכריע של החידושים אינם תוצאה של תכנון או יוזמה ואינם נוצרים על ידי גורם מוסמך כלשהו, אלא נולדים באקראי במקומות שונים ומשונים, ומסיבות שלרוב קשה להבין, מתפוגגים או נשארים איתנו ונכנסים ללקסיקון. דרך חדשה ונחמדה לבדוק מתי מילה או ביטוי מסוים נכנסו לחיינו, היא הפלטפורמה גוגל N-גרם, שהיא חלק מגוגל-ספרים. אם תכוונו את השפה לעברית ותחפשו מילה או צירוף מילים מסוים תוכלו לראות מתי לראשונה נעשה בהם שימוש ואת רמת הפופולריות שלהם בספרים וטקסטים כתובים אשר נמצאים במאגר הענק של גוגל. כך למשל אפשר לראות כאן שהצירוף בלון-ניסוי נכנס לחיינו בשנת 1975 והיה בשיא הפופולריות שלו בין השנים 2004-2006.
את רוב החידושים והשינויים בשפה נמצא באגף צירופי המילים והביטויים, שבעברית יפה קוראים להם מטבעות לשון. שם נמצאים הניואנסים, המסר שמאחורי המילים, הרגש והחוויה האישית – ושם נמצאות גם המקוריות, הצבעוניות והערך המוסף שהופכים את השפה ליותר מסתם כלי להעברת אינפורמציה. אין הכוונה כאן לפתגמים ואמרות חז”ל שכבר צמח להן זקן, אלא לביטויים עכשוויים שנעשה בהם שימוש בשפה היומיומית והמדוברת. אם ניקח למשל את הביטוי “עם כל הכבוד” נוכל לראות את השכבות השונות של המסרים שמועברים בו: מילולית אנחנו אומרים שיש לנו כבוד למישהו, אבל כל דובר עברית יודע שזוהי רק הכנה למכה מתת לחגורה שעומדת להגיע מיד אחר כך. יחד עם זאת הביטוי ממתן את הביקורת ועדיף להשתמש בו כאשר אנחנו רוצים לשמור על יחסים תקינים עם זה שהביקורת מכוונת אליו. הביטוי הזה זהה בשפות רבות וכך גם בהולנדית (Met alle respect). על פי העיתון NRC זהו הביטוי שראש הממשלה הנוכחי עושה בו הכי הרבה שימוש. בעברית, התחלנו להשתמש לאחרונה בתוספת “ויש כבוד” אחרי הביטוי ‘עם כל הכבוד’ כדי לרכך עוד יותר את התוספת הביקורתית.
מי כמונו, ישראלים החיים בחו”ל, יודע עד כמה קשה להבין ולהשתמש במטבעות לשון בשפה זרה, ועד כמה השליטה בהם חשובה לא רק לידיעת השפה אלא גם להשתלבות בתרבות והרגשת הביתיות. מטבעות לשון הם הסיירת של השפה (בהולנדית נאמר שהם הספורט המקצועני, ה- topsport של השפה) – גם מהגר ותיק שכבר דובר את שפתו החדשה ברמה שמזכה אותו במחמאות על ימין ועל שמאל, צריך לעבוד כמו חמור כדי ללקט את מטבעות הלשון אשר מופיעים במשורה, לרגע קצר, וללא הודעה מוקדמת. וגם אז, ידע כללי של מטבעות הלשון רחוק מלהספיק, צריך להבין את הניואנסים שיכולים להפוך ביטוי מחיובי לשלילי וממחמאה לעלבון, להשתמש בהם במקום הנכון ובזריזות האפשרית, והכי חשוב – לא לטעות אפילו בקוצו של יוד. טעות קטנה תהפוך את הקערה על פיה ותזכה את הדובר בגיחוכים במקום במחמאות הנכספות, כמו אלה שיקבל עולה ותיק שיגיד “חייך אכלת אותו” (מה בדיוק אכלת? למה זה “אותה” ולא “אותו”? אפילו את יהודה ברקן כבר אי אפשר לשאול).
גם עבור מכונות התרגום ותוכנות אינטלגנציה מלאכותית, מטבעות לשון נחשבות לגביע הקדוש וליעד האולטימטיבי. ואכן למרות שתוכנות כמו גוגל טרנסלייט הולכות ומשתכללות בקצב מרשים, בכל הקשור לביטויים הן עדיין לא מגיעות לקרסוליים של ילד בן עשר שעוקף אותן בסיבוב ומשאיר להן אבק.
ביטויים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות, והתרבות גם משתקפת בהם. אם בעברית ביטויים רבים מגיעים מהתנ”ך, הצבא, תנועות הנוער, ה’קומדי סטור’ וארץ נהדרת, הרי שבהולנדית נמצא הרבה ביטויים עם פרות, טחנות רוח, תעלות, מדרגותפנקייק, גשם ויצאניות קשישות.
אי לכך ובהתאם לזאת, וללא עיכובים נוספים, לרגל יום השפה העברית תשפ”א, אנו מגישים לכם מקבץ בלתי מייצג של מטבעות לשון בעברית והמקבילות שלהן בהולנדית – במידה ומצאנו כאלה. בתור בונוס, כללנו כמה ביטויים הולנדיים על פירושיהם ומקבילותיהם העבריות.
לא נולדנו אתמול
נפלת על הראש האחורי? או חטפת מכה מטחנת הרוח?
הישראלים הם הם כידוע לא פראיירים, הם לא נולדו אתמול וגם לא עשו אותם באצבע. אבל מסתבר שגם ההולנדים משתמשים בביטויים דומים למדי כשמישהו מנסה לעבוד עליהם:
Ik ben niet van gisteren מילולית: אני לא מאתמול.
Ik ben niet op mijn achterhoofd gevallen מילולית: לא נפלתי על הראש (האחורי).
וכמו שבישראל נשלח את מי שמגזים בבקשותיו שילך לחפש את החברים שלו, כך גם הצעירים ההולנדים יגיבו ב:
Zoek vrienden מילולית: חפש חברים. אותה המשמעות כמו בעברית, אבל אל תשתמשו בזה אם אתם מעל גיל 16.
אל הוארייציה של: “פתח ספר טלפונים באות ‘ח’ וחפש את החברים שלך” ההולנדים עדיין לא הגיעו, וכנראה שגם הגירסה הגסה יותר – “חפש מי שינענע אותך” לא נקלטה עדיין בהולנד.
אם בכל זאת נתקלנו במישהו שעושה או מדבר שטויות, נפל על הראש או מתנהג כאילו חסר לו בורג, נוכל לשאול אותו:
?Ben je van de trap gevallen מילולית: נפלת מהמדרגות?
או להגיד עליו:
Hij heeft een slag van de molen gekregen מילולית: הוא חטף מכה מטחנת הרוח.
Niet goed bij zijn hoofd מילולית: לא בסדר בראש שלו.
Hij is de kluts kwijt מילולית: איבד את ה’הקצפה’. הביטוי הזה מגיע כנראה מעולם הבישול – כשמקציפים ביצים (לפנקייק!) צריך להישאר בפוקוס, אחרת מאבדים פתאום את ההקצפה וצריך להתחיל מחדש.
Het busje komt zo מילולית: המיניבוס כבר מגיע. מי שגר בהולנד מספיק זמן מכיר את המיניבוסים שמובילים קבוצות חביבות של בעלי מוגבלויות, ומשנעים אותם מן המוסד אל הפעילויות השונות ברחבי העיר ובפרקי השעשועים. הביטוי הזה אומר למעשה – תיכף המיניבוס בא לאסוף אותך בחזרה למוסד אליו אתה שייך.
אוהו, מה שאני אעשה לו
מישהו ניגב איתו את הרצפה והראה לו את כל פינות החדר
כאשר ישראלי מביס מישהו (או לפחות כאשר הוא בטוח שהוא ינצח אם יטרח להשתתף בתחרות) הוא שם אותו בכיס הקטן, אוכל אותו בלי מלח, עוקף אותו בסיבוב, מראה לו מאיפה משתין הדג, או משאיר לו אבק. ההולנדי לעומת זאת ינגב איתו את הריצפה, יעטוף אותו בנקניק וגבינה, יצפה אותו בחמאה וסוכר, יקצוץ אותו במחבת, ואז יראה לו את כל פינות החדר. רק תזכרו להאבק לפי החוקים, בלי מכות מתחת לחגורה.
Inmaken met ham en kaas / met boter en suiker מילולית: להכין עם נקניק האם וגבינה / עם חמאה וסוכר
De vloer aanvegen met hem מילולית: לנגב איתו את הרצפה
In de pan hakken מילולית: לקצוץ במחבת
Alle hoeken van de kamer laten zien מילולית: להראות את כל פינות החדר. כאן מדובר בעיקר במאבק פיזי אבל מושאל לעיתים גם לויכוחים מילוליים ותחרויות באופן כללי. מקורו כנראה באגרוף כאשר המובס זוכה לראות את כל פינות הזירה, אך הוא מעורר גם אסוציאציה של באגס באני חוטף מכות ובכל רגע פרצופו מוטח אל פינה אחרת של החדר. אבל שימו לב!! לעיתים קרובות הביטוי הזה נאמר גם בקונוטציה מינית, אז תעשו בו שימוש מושכל, שלא יבינו אתכם לא נכון.
Een stoot onder de gordel מילולית: מכה מתחת לחגורה. כמו בעברית – מכה לא חוקית, וכואבת במיוחד.
אחרי שניצחת בקרב, תזכה בישראל למחמאות על ימין ועל שמאל, ואילו בהולנד לתשבחות מכאן ועד טוקיו.
Van hier tot Tokio מילולית: מכאן ועד טוקיו. כשהכוונה היא לכמות גדולה מאד, ולא דווקא למרחק – אפשר לדבר על מחמאות, מוטיבציה, כסף, סבלנות, כולם מכאן ועד טוקיו.
עובד כמו שעון? או כמו חמור?
כשמכשיר בישראל עובד כמו שצריך, נאמר שהוא עובד כמו שעון, ואולי אפילו כמו שעון שווצרי. בהולנד הוא עובד כמו רכבת או אפילו כמו ציץ (כן כן, זו לא טעות דפוס).
Loopt als een trein מילולית: עובד/הולך/נוסע כמו רכבת. משהו שעובד כמו שצריך או פרוייקט שמתקדם בקצב טוב.
Werkt als een tiet מילולית: עובד כמו ציץ. למרות שהולנדים רבים חושבים שמדובר כאן אכן על שד האישה שהוא אולי דוגמא לאיבר שעובד תמיד כמו שצריך, יש הטוענים שמדובר על מילה עתיקה לתרנגול (שאכן הולך לפעמים מאד מהר).
מי שמשקיע שוקע ומי שעובד כמו סוס של טחנת רוח יאכל תבן
בניגוד לחפצים או תהליכים שעובדים כמו שעון, הישראלי עצמו עובד כמו חמור וההולנדי כמו סוס או אפילו כמו סוס של טחנת רוח. הישראלי יודע שקשה באימונים קל בקרב ועבור ההולנדי אימונים מולידים אמנות. הצד הפסימי של אותה מטבע לשון צבאית – מי שמשקיע שוקע, מתבטאת אצל ההולנדים בטענה שמי שעובד כמו סוס גם יאכל קש.
Werkt als een paard מילולית: עובד כמו סוס. כלומר עובד קשה.
Werkt als een molenpaard מילולית: עובד כמו סוס של טחנת רוח. כלומר עובד קשה מאד, אפילו בשביל סוס.
Oefening baart kunst מילולית: אימונים מולידים אמנות. אמנות כאן היא במובן של מלאכה, מומחיות או רמה גבוהה.
Die werkt als een paard zal haver eten מילולית: זה שעובד כמו סוס יאכל שיבולת שועל. כלומר עבודה קשה לא תבטיח הצלחה, אושר, או משכורת גבוהה ואולי אפילו להיפך.
גם מזג האוויר משפיע כמובן על הביטויים: בישראל השימשית כשמישהו נותן לנו לחכות הרבה זמן ננזוף בו “ייבשת אותנו!“, אבל בהולנד הגשומה נאמר לו ש”כבר הצמחנו שורשים!“. הגשם ההולנדי חודר לא רק מבעד לבגדים ולחלונות אלא גם אל תוך מטבעות הלשון, וכך יורד לפעמים גשם של לבנים ולפעמים של מקטרות, ויורד יותר גשם לידך מאשר עליך. אבל נשמור את כל שאר אמרות וביטויי הגשם הרבים לפעם הבאה.
Ik sta hier wortel te schieten מילולית: אני (עומד פה ו- ) מצמיח שורשים. כלומר כל כך הרבה זמן עבר עד שהצמחתי שורשים.
Het regent bakstenenמילולית: יורד גשם של לבנים. כלומר יורד ברד או גשם חזק עם טיפות כבדות.
Het regent pijpenstelenמילולית: יורד גשם של מקלות של מקטרות. כלומר גשם עם טיפות מאורכותוחותכות.
Er valt meer regen naast je dan op jeמילולית: יורד יותר גשם לידך מאשר עליך. פירוש – אל תתלונן, כי תמיד יכול להיות יותר גרוע.
סוף הוא תמיד התחלה
מה אתה מתחיל עכשיו להעלות לי פרות מהתעלה. חשבתי שכבר גמרנו עם זה
ולסיום, אמנם התחלנו עם יום השפה העברית – אבל נסיים עם כמה ביטויים הולנדיים חביבים שכדאי להכיר:
Oude koeien uit de sloot halen מילולית: למשות פרות זקנות מן התעלה. כלומר – להעלות נושאים ישנים (וכאובים) שכבר דשנו בהם מספיק.
Van de wal in de sloot helpen מילולית: לעזור למישהו מן הגדה אל התעלה. להגיש עזרה שבסופו של דבר רק גורמת יותר צרות. תערובת של חיבוק דוב ו- מן הפח אל הפחת, בתוספת של ‘עם חברים כאלה מי צריך אויבים’.
In twee sloten tegelijk lopen מילולית: ללכת בשתי תעלות. הגרסה ההולנדית של לרקוד בשתי חתונות.
Zo gek als een deur מילולית: משוגע כמו דלת. מטאפורה אשר כבר כוללת בתוכה את רמת הטרלול.
Klopt als een bus מילולית: נכון כמו אוטובוס. כלומר נכון מאד בהחלט וללא עוררין. למה אוטובוס? האמת היא שכנראה מדובר פה בקופסה ולא באוטובוס (פירוש נוסף של המילה bus) והכוונה שהיא שהנושא סגור ברור חתום ונצור.
Hij is niet op zijn mondje gevallen מילולית: לא נפל על הפה שלו. הכוונה כאן היא לתכונת אופי – אדם שהוא אסרטיבי מילולית, יודע לפתוח את הפה שלו כשצריך, ולא נותן שידרכו עליו.
Nu komt de aap uit de mouw מילולית: עכשיו הקוף יוצא מן השרוול. כלומר התגלתה הכוונה האמיתית. האמת – הרבה יותר הגיוני מאשר יצא המרצע מן השק.
Een mop met een baard מילולית: בדיחה עם זקן. כלומר שמענו אותה כבר אלף פעם, מימי מתושלח.
Ouwehoerenמילולית: פעל הכולל את המילה זונות קשישות (כלומר משהו כמו לזנזן). הפירוש הוא לקשקש או לרכל ללא הפסקה וללא תכלית. מה שעשו כנראה היצאניות הקשישות ברחובות אמסטרדם כשאין להן עבודה.
Het is dun gezaaid מילולית: זרוע (זרעו אותו) רזה. משהו שמופיע לעיתים רחוקות או מצוי בכמות קטנה מאד.
Het einde kroont het werk מילולית: הסוף מכתיר את העבודה. כלומר איכות העבודה נקבעת על פי התוצאה הסופית. אולי זו המקבילה ההולנדית למבחן התוצאה של אהוד ברק.
יש לכם עוד ביטויים בעברית שתמיד תהיתם איך לומר אותם בהולנדית, או שמעתם ביטויים יפים בהולנדית שרציתם לחלוק, או כאלה שלא הבנתם ורציתם לשאול? כתבו לנו בתגובות ונוסיף אותם למילון דאצ’טאון השלם לביטויים בעברית ובהולנדית.
אזהרת מזג אוויר ברמת “קוד כתום” הוכרזה הערב באזורים נרחבים בהולנד בשל רוחות עזות. אלה גרמו למשאית שבתמונה למעלה להיסחף ברוח על ה-Houtribdijk היום, וגם אחראיות לתחושת הקור על אף שהטמפרטורות התחילו לעלות. זה בדיוק הזמן להתכרבל מול המחשב וללמוד כמה ביטויים “רוחניים” בהולנדית. לשם כך נעזר בדמות סטריאוטיפית של מדריך הולנדי חייכן, מתוך פרסומת של חברת אנרגיה שמוכרת חשמל שבין היתר מיוצר בטורבינות רוח. המדריך החביב, שלוקח את קבוצת התיירים שלו לכל אתרי החובה במדינה, דובר בעיקר דאנגליש, כלומר, אותה גרסה משובשת (או משופרת!) של השפה האנגלית שמתקבלת כשהולנדים מתרגמים את שפתם באופן מילולי לאנגלית. נסו לחשוב על ישראלי שאומר שהוא מרגיש “on the face”. הבנתם את הרעיון (וכאן תוכלו לבדוק עד כמה טוב אתם דוברים דאנגליש).
הנה הסרטון הקצרצר, אחריו הסברים לחמשת הביטויים שמופיעים בו:
1. המדריך ההולנדי הנלהב מוביל את קבוצת התיירים בנוף הולנדי כפרי טיפוסי של טחנות רוח מסתובבות בעוז ואומר: “הולנד מפורסמת מאוד בטחנות הרוח, הן טוחנות את הקמח, הן טוחנות את החרדל, כך שטחנות הרוח הללו לא הטילו ביצי רוח!”
הביטוי: לא להטיל ביצי רוח, geen windeieren leggen.
כי זה די מעצבן שהתרנגולת שהשקעת בה מטילה ביצים עשויות רוח, כאלה שאי אפשר לאכול או למכור. הביטוי משמש על דרך השלילה, כדי לתאר משהו רווחי, כזה שההשקעה בו השתלמה, כמו למשל טחנות הרוח. אגב, אם יש לכם תרנגולת שלא מטילה ביצי רוח אלא ביצי זהב, עדיף שלא תשחטו אותה. כמאמר הביטוי ההולנדי: je moet de kip met de gouden eieren niet slagen (אל תשחט את התרנגולת עם ביצי הזהב).
2. הקבוצה ממשיכה בדרכה וכמובן עוצרת לטעום גבינה הולנדית, סביר להניח שבגאודה או באלקמר. המדריך זולל בינתיים “מעדן” הולנדי אחר – פריקנדל – אותה נקניקיה כהה וארוכה. הוא מסביר לקבוצה: “פריקנדל זה גם מאכל הולנדי hoor, אבל אם אתם עדיין רוצים גבינה, תעיפו את העצה שלי לרוח!”
הביטוי: להעיף (את העצה שלי) לכל הרוחות, sla mijn advies in de wind.
האמרה הזו ברורה לכל דובר עברית שנוהג להעיף דברים לכל הרוחות. ההבדל הוא שבהולנדית מעיפים רק עצות ודומיהן לרוח.
3. בביקור המתחייב במדורודם אנו רואים, ובעיקר שומעים, אמא צועקת על בנה נמרצות (באיטלקית, אלא מה?). המדריך מודה שהוא “לא יודע מה היא אומרת, אבל אני יודע שהוא מקבל את הרוח מקדימה”.
הביטוי: לקבל את הרוח מקדימה, de wind van voren krijgen.
כל מי שניסה לרכוב היום על אופניים חש היטב את משמעותה של רוח בפנים… על הפנים. מי שמקבל את הרוח מקדימה זוכה ל”שטיפה”, כלומר לנזיפה רצינית.
4. עוד תחנת חובה – אכילת הרינג הולנדי באמצעות אחיזה בזנב הדג הנא ושלשולו לפה. בוולנדם, אלא מה. “אני יודע מה אתם חושבים”, אומר המדריך החייכן לקבוצה ההמומה, “הם מריחים שעה ברוח”.
הביטוי: להריח/להסריח שעה ברוח, een uur in de wind ruiken/stinken.
אם מישהו מתהלך כבר שעה ברוח והוא עדיין מסריח – כנראה שהוא באמת מסריח מאוד. בקיצור, הדגים מסריחים. ולא מהראש במקרה הזה.
5. הסיור מתקרב לסופו, והמדריך מנופף כמובן במעטפת הטיפים ורומז בישירות הולנדית ובדאנגליש מושלמת: “ואם יש לכם כסף מעבר… כי אנחנו לא יכולים לחיות מהרוח!”
הביטוי: אתה לא יכול לחיות מהרוח, van de wind kun je niet leven.
וזו מסקנה מצחיקה במיוחד בפרסומת לחברה שחיה על אנרגית הרוח, וגם סיום נחמד לפרסומת מצחיקה. לפני כן אומרת הקריינית: “בהולנדית יש יותר רוח מאשר בשפות אחרות, כי יש לנו יותר רוח”. אכן, אנו מרגישים זאת היטב היום…
מחשבה לסיום: בעברית קיימים גם המון ביטויים עם רוח. האם הדבר קשור לעובדה שהמילה “רוח” משמשת במגוון הוראות בעברית? או שמא לתרגומי שאילה משפות אחרות?
מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את “מיכאל שלי” של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.
מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים “שקופים”, מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.
פך. גם השכן נחלץ לעזרה
עד כמה כפוית טובה? חז”ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: “הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף”.(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.
האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב”מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה”, ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.
מסנני הספרים
לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה”קבועים” שלהם.
בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, “בית על מים רבים”, אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…
הספר על שולחנה של פך. יתורגם או לא יתורגם?
שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.
“יש לי את זה מתחת לברך”
מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ’ ישעיהו לייבוביץ’ ואנשי רוח נוספים.
ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר “מה בקופסה” יתורגם ל”wat zit er in de doos”.
ורהסלט ומאיר שלו. התרגום קלוקל “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”
ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”. לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי “מכיר את זה” מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי “יש לי את זה מתחת לברך” (ik heb het onder de knie).
המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ”כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ”ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.
וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל”אש ידידותית” מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו”ל טען שהמונח “אש ידידותית” לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur (“תחת אש עצמית” בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו”ל מכוונתו והספר פורסם בשם “Vriendschappelijk vuur” .
המילים ההולנדיות mazzel ו-tof מעלות חיוך על שפתיו של כל דובר עברית, אבל האם אתם יודעים מהו hoteldebotel, איך רוקדת המילה חבר ואיזו מילה עברית הגיעה לצמרת הממשלה ההולנדית?
כנראה שרוב ההולנדים שהשתתפו בבחירת המילה היפה ביותר בהולנדית בכלל לא ידעו שהם מצביעים עבור ביטוי עברי. לפני שנתיים ערך המילון Van Dale “השמן”, המילון ההולנדי המרכזי, תחרות לרגל 150 שנה להיווסדו. הוא ביקש מהקוראים להצביע עבור המילה היפה ביותר שנכנסה לשימוש בשפה ההולנדית בתקופה זו, כלומר מאמצע המאה ה-19 בערך. העם אמר את דברו והמילה הנבחרת הייתה אחת העתיקות ברשימה – “bolleboos”. משמעותה בהולנדית היא ילד נבון, אך נסו לדמיין זקן אשכנזי מפטיר אותה ותוכלו לשמוע את העברית המבצבצת מתוך ההגייה היידישאית – “בעל בית”.
זוהי איננה דוגמה יוצאת דופן. לפני עשר שנים יצא לאור המילון Koosjer Nederlands (“הולנדית כשרה”) שמתיימר לאגד בתוכו את כל המילים “היהודיות” בהולנדית. זהו פרי עבודה שנמשכה 13 שנים של המחברים יוסטוס ואן דה קמפ ויאקוב ואן דר ווייק, והוא כולל כ-2,600 ערכים, מילים שהגיעו להולנדית דרך יהודים או מונחים שמשמשים יהודים הולנדים לתיאור עניינים הקשורים ליהדות. אבל איך בדיוק נכנסו המילים הללו להולנדית? “לרוב אנחנו לא יודעים זאת”, אמר ואן דה קמפ בראיון, והדגיש כי יש צורך במחקר שיטתי של המקורות. אבל כמה נקודות בתהליך ברורות: בשלהי המאה ה-18 חיו באמסטרדם כ-3,000 יהודים ספרדים, וכ-20,000 יהודים אשכנזים, רובם עניים ודוברי יידיש מערבית. הם שיצרו בסופו של דבר את ה-Jodenhoek, “פינת היהודים”, ולימים הרובע היהודי של אמסטרדם. היהודים הללו השתמשו בניב שכונתי מקומי שנודע כ-Jodenhoeks, וכלל יידיש והשפעות של ספרדית ופורטוגזית. הם לא היו חריגים – היה זה רק אחד מ-19 ניבים שכונתיים שתועדו באמסטרדם באותה תקופה!
רוב היהודים הללו היו עניים וחיו בשולי החברה. רבים מהם עסקו בתגרנות ואחרים לא משכו ידיהם גם מעיסוקים מפוקפקים יותר והשתלבו בעסקי העולם התחתון. עד מהרה נוצרה “שפת גנבים” שנקראה Bargoens (ברחוּנס) ושימשה את העוסקים במלאכה כקוד סודי (אין זה מפליא אם כן שאחד המילונים הראשונים של העגה האמסטרדמית הזו נכתבו על ידי קצין משטרה). היווצרות של ז’רגון של קבוצות שוליים היא תופעה חברתית-לשונית ידועה, אבל מה שמעניין אותנו היא הנוכחות הדומיננטית של יידיש בשפה הזו. היידיש מכילה אלמנטים מכמה שפות אבל הדוברים היהודים השתמשו במילים עבריות שמשמעותן הייתה ידועה להם, בין היתר כדי לשמור על חשאיות. גם הסוחרים היהודים השתמשו מן הסתם בשפה המשותפת להם. כך נכנסו להולנדית מהעברית מילים רבות שעניינן כסף למשל, או סודיות.
רובנו מכירים את המילים Mokum (מקום, כינוי לאמסטרדם), tof (טוב) ו-mazzel (מזל), אבל אני מקווה שברשימה הבאה תמצאו כמה מילים וביטויים שיפתיעו אתכם, ושבעזרתן תוכלו להפתיע גם את מכריכם ההולנדים.
Bolleboos
ככתוב, מקור המילה מהביטוי העברי “בעל בית” ובהולנדית משמעותה ילד פיקח (שם עצם). דוגמה:
Het meisje van Gili, dat is een echte bolleboos – הבת של גילי, היא חכמה אמיתית.
מעניין שבברחוּנס, שפת הגנבים האמסטרדמית, ידועה המילה Bollebof במשמעות “בוס”. בסרטון הבא מכריזים אנשי המילון Dikke Van Dale על זכייתה של Bolleboos בתואר המילה היפה ביותר בהולנדית. גם מי שלא דובר הולנדית יתקשה להחמיץ את ההתלהבות של הדובר משמאל, בעל המבטא הבלגי הנפלא, מיופיה של המילה המתגלגלת על הלשון:
Lef
אומץ, בעיקר במובן של guts האנגלית, כלומר מסוג התעוזה שנהוג לומר על מי שניחן בה שיש לו או לה “ביצים” (שם עצם). מהמילה העברית “לב”, בדומה לביטוי “אומץ לב”. למשל, ארגון הולנדי בשם BID, שמטרתו לקדם יזמות וחדשנות בכלכלה הלאומית, נוהג לחלק מדי שנה פרס שנקרא LEF Award, לאיש ציבור או אשת עסקים ש”מעזים להיות יוצאי דופן, ממשיכים להפתיע ולא נותנים לשום דבר להפחיד אותם”.
Hij heeft lef – יש לו אומץ.
!Heb het lef niet – אל תעז לעשות את זה! מעניין לראות שבביטוי הזה ניתן להחליף את lef ב-hart, דבר שעשוי להעיד על הקשר למשמעות המקורית של המילה.
לף. אתה פשוט צריך שיהיה לך את זה
Meier
כאמור, מילים רבות שנכנסו להולנדית מעברית קשורות לכספים. Meier הוא שטר של מאה גילדן הולנדי, והיום לפעמים גם מאה יורו. האמת, התקשיתי להאמין להולנדי שלי כשסיפר לי על המילה הזו. אבל אז שמעתי במקרה כמה חבר’ה הולנדים שהתבטלו בכיכר העיירה הנידחת שבה עשינו קניות. הם לא נראו בדיוק כאילו הסבים שלהם הסבו לשולחן הסדר במוקום, ובכל זאת אחד מהם שאל את חבריו למי יש meier לתת לו והם החליפו ביניהם שטרות. בהקשר זה מעניין לציין מילים דומות נוספות: שטר של עשרה גילדן נקרא joet או joetje. מזהים? המקור הוא היו”ד העברית, האות העשירית בא”ב.
שטר של מאה גילדן
Jatten
ובהקשר דומה, הפועל jatten מגיע מהמילה jat – יד – ומשמעותו “לגנוב”. המילה יכולה גם לשמש כרבים של jat, בהוראת “ידיים”. דוגמאות שימושיות (שצריכות להיקרא בעצבים הולמים):
!Mijn fiets is gejat – האופניים שלי נגנבו!
!Blijf met je jatten van mijn fiets af – תוריד את הידיים שלך מהאופניים שלי!
!Hou je jatten thuis – תחזיק את הידיים שלך בבית, כלומר, אל תיגע בי!
שלט לרכב: “כאן אין שום דבר לגנוב”
Goochem
חוֹכם, מ”חכם” בעברית, שמרה על משמעותה המקורית – מישהו חכם. דוגמה:
De dochter van Gili is een echte goochemerd – הבת של גילי היא חכמה אמיתית (כן, אתם לא טועים, יש כאן מוטיב חוזר. בכל זאת יידישע מאמע).
עם זאת, כשבדקתי מה הגיסים שלי חושבים על המילה הזאת (כחלק מהמחקר הנרחב לקראת כתיבת המאמר) הייתה להם אסוציאציה שלילית משהו, והם סברו שהיא מתארת מישהו ערמומי. אולי תנסו על החברים ההולנדים שלכם ותראו מה הם חושבים?
Gabber
כאן אנחנו נכנסים לעולם ביזארי במקצת, של צלילים אלקטרוניים שדופקים על הראש, ובעיטות שלא ישאירו לכם הרבה מהתוחעס (עוד מילה שנכנסה להולנדית, אבל לא ניכנס לזה כאן). היא מגיעה כמובן מהמילה העברית “חבר” ומשמעותה זהה:
Hij is mijn gabber – הוא החבר שלי (במובן האחוּקי ולא הרומנטי), אחד מהחבר’ה. זה בעיקר אמסטרדמי וקצת מיושן, אבל עדיין בשימוש גם מחוץ לעיר. המילה גם הפכה לכינוי לסוג של מוזיקת הארדקור אלקטרונית אינטנסיבית שמעריציה יצרו תת-תרבות ייחודית (שבתורה התפצלה לזרמים שונים, ושחלק ממרכיביה אומצו גם על ידי קבוצות ניאו-פשיסטיות). אבל למה להכביר מילים כשאפשר להביט מהופנטים בסרטון הבא של מוזיקת חָבֶּר, היישר משנות ה-90:
https://www.youtube.com/watch?v=gkxGs4ETeg4
Hoteldebotel
ובקטגוריית המילים המוזרות, מילה שאף דובר עברית לא יכיר בה את שפתו ובכל זאת מקורה בביטוי שרובנו מכירים. הוֹטֶלדֶבּוֹטֶל הוא שיבוש של הביטוי המשנאי “עובר ובטל” (מתוך מסכת אבות, פרק חמישי, משנה כ”א). הביטוי מתאר מישהו בן מאה ש”כאילו מת ועבר ובטל מן העולם”. כלומר מישהו שכבר לא לגמרי איתנו, לפחות בראש, מישהו שאיבד את הראש. וזו בדיוק המשמעות בהולנדית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לסיבה שבגלל רובנו מאבדים את הראש – התאהבות:
Hij is helemaal hoteldebotel van haar – הוא לגמרי משוגע עליה, מאוהב לגמרי, עד כדי שיגעון. הביטוי כל כך נפוץ, שניתן אפילו למצוא את כרטיס הברכה הזה:
“אני הוטלדבוטל לגמרי משוגע עליך”
Stiekem
אולי ראוי לסיים במילה שמבקשת לשתוק. מקורה של סטיקֶם במילה העברית שתיקה, והיא משמשת לתיאור דברים שנעשים בסוד, החל ממשחקי ילדים וכלה בממשלה. מי שעקב בתחילת השנה אחר האקטואליה ההולנדית שמע על חשד לדליפה מתוך Comissie Stiekem. זהו שמה הלא רשמי אך הנפוץ של הוועדה הממשלתית לענייני מודיעין וכוחות הביטחון (Commissie voor de Inlichtingen- en Veiligheidsdiensten) שדנה בעניינים סודיים שלא ראוי שיובאו אפילו לידיעת כלל הממשלה.
כך הגיעו היידיש והעברית, דרך בירא עמיקתא של העולם התחתון היהודי, עד לאגרא רמא של ממשלת הולנד.
אין לך מזל רע? זה כבר מספיק mazzel
*קרדיט תמונה ראשית: http://partyflock.nl/user/869170:GaBBeR
לקריאה נוספת ניתן לקרוא את המאמר הבא בחינם באתר jstor:
Justus van de Kamp, “Jodenhoeks: the Amsterdam Jewish Dialect and its Influence Upon the Dutch Language”. European Judaism: A Journal for the New Europe. Vol. 42, No. 2 (Autumn 2009), pp. 34-46.
