Tag: חגים בהולנד

״איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים המון ידים חרוצות
נושאות סלים כבדים עם יין ומצות
ואם שרים “שמחה רבה” –
“אביב הגיע, פסח בא”
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)״

האביב כבר כאן, הלוח כבר הודיע (עברנו את 20 במרץ), אבל אם אתם חיים בהולנד הפסח הוא רק אצלכם בבית, אצל היתר זהו פסחא, או איסטר או החג של הארנב והשוקולדים בצורת ביצה, תקראו לזה איך שתרצו. אז לכל מי שהגיע  לאחרונה להולנד וסוף סוף הצליח לשלוח את הילדים למסגרות בתצורה נורמלית, היינו, הם באמת נמצאים בכיתה עם ילדים ומורה, היכונו היכונו!

כמה מילים כלליות לפני שיתחילו הפדיחות. לכל מקום יש את המסורות שלו, כמו יום נטיעת עצים או קרנבל פורים בבתי ספר בישראל. כאן בהולנד הדברים נראים קצת אחרת, ולכן החלטתי לסכם עבורכם מספר מסורות הולנדיות חשובות שהורה ישראלי לא יכול לשרוד את המעבר לכאן מבלי להכיר. ידע זה כח! ולא רק. גם שפיות ובעיקר הוא מונע מצבים הזויים לכם וגם לילדים, מניסיון עגום שלי (כן, כן הכל עלה לי בדם, יזע והרבה אילתורים). אז נתחיל. 

אולי יעניין אותך גם:

אביב בהולנד: פסטיבלים וקולינריה
צבעונים בכל מיני צבעים
נצפו בקהילה – פורים, דיזינגוף וקרניבורים בפרונט

כמו שאמרתי פסחא מתקרב וגם את זה מציינים במערכת החינוך ההולנדית. שלא כמו ישראל שאת הפסח מציינים בחופשה של שלושה שבועות, כאן מציינים את האירוע ב- ארוחה! מפתיע, לא? אז מי שילדיו נמצאים בבית ספר הולנדי למהדרין, יתקל עכשיו או בהמשך בתופעה שנקראת – Paasontbijt op school!

 

אז מה זה בעצם? מדובר באירוע ארוחת בוקר שמתקיים בבית הספר. לכאורה קטן וסימלי אבל בתכלס דורש קצת יותר השקעה. 

אצלנו בבית הספר (בפריזלנד) נהגו לערוך מידי שנה, כשבוע לפני החג, הגרלה בין הילדים. כל ילד קיבל/ הגריל שם של חבר או חברה לכיתה. בדף ההגרלה צוין שם התלמיד/ה, סוג השתיה שהוא אוהב, סוג הלחם המועדף עליו וכמובן האם הוא חובב נקניק/גבנ״צ/ ביצה/החלסלך. ביום האירוע הונחה ״קופסת ארוחה״ מול שולחנו של כל ילד בהתאם לשם שעל הקופסא (שם מקבל הקופסא). כמו בכל משחק מסוג זה, ראו ערך ״הגמד והענק״ הישראלי בפורים, יהיו כאלה שיקבלו קופסת נעלים מעט ריחנית עם מגבת מטבח מנייר ומרכיבים שנזנחו במקרר (המקבילה למשלוח מנות שבו אוזן המן נצמדת לבייגלה ופרורי במבה), לעומת מי שיקבלו בנוסף לאריזה המושקעת גם ארוחה צבעונית, ביצים קשות צבועות או מצוירות, וביצי שוקולד בתוך קן עם תרנגולת, שפן או ציפור מפלסטיק או נייר. כמו שאמרתי, עניין של מזל…מה שחשוב הוא שלכם כהורים יהיה ברור – הארוחה חשובה, אבל לחלוטין לא כמו הקנקן עצמו.

מרבית הארוחות יגיעו ארוזות בקופסא מקושטת במיטב קישוטי החג, היינו, דשא סינטטי תרנגולות וביצים, ארנבים והרבה ״קש״ עשוי מגזירי נייר. בימים כתיקונם הייתי פושטת על חנות אקשן (Action) הקרובה שבוע מראש ומתאבזרת בהתאם. השנה צריך להיות יצירתיים אבל שחלילה לא תפול רוחכם, אני מוכנה למשימה. מפיות נייר מקראודואט (kruidvat) עם ארנבים, מפת שולחן מנייר שתהפוך לנייר עטיפה וביצי שוקולד שניתן למצוא בכל סופר, יעשו עבודה נפלאה בשדרוג קופסת הנעלים. אפשר למצוא גם סרטוני הדרכה לצביעה של ביצים או לקחת טוש ולצייר על הקליפה פרצוף חמוד. כל השקעה ולו הקטנה ביותר תעביר אתכם מן הצד השוקע למשקיע ותזכה את הילד שלכם בחיוך מצד מקבל הארוחה, וזה שווה הכל. 

 

למי שנמצא כאן מספר שנים, שימו לב! לשמור את הקופסאות השוות (לנקות משאריות מזון, לעטוף בשקית ניילון ולעליית הגג). לפני שלוש שנים קיבלנו יופי של קופסא שנשמרה בקפידה ועברה כלאחר כבוד בשנה הבאה בין האחים. אז נכון שאנחנו ממש מנסים לשמור על איכות הסביבה, אבל בעיקר היה ממש חבל לבזבז את יצירת האומנות שאמא אחרת השקיעה בה כל כך הרבה שעות (תודה אמא של איסה)

 

חברים יקרים, ערב פסח עבר, יעבור לו גם חג הפסחא ולאחריו תגיע חופשת מאי (שבעצם כבר מתחילה באפריל), יום המלך  ואז Hemelvaart ו- Pinksterdag…בקיצור – מאי במערכת החינוך ההולנדית קצת דומה לחופשת פסח של 3 שבועות בישראל, רק בסגנון של גבינה שווצרית (עם הרבה חורים).  ראו הוזהרתם!

בנתיים תהנו מבוא האביב, מהימים שמתארכים ומהפריחה הכה אופיינית לעונה (אם אתם לא סובלים מקדחת השחת😉ֿ)

טוט סטרקס (tot straks),

מיטל.

גם אתם התרשמתם מהמסורות בבית הספר ההולנדי? אשמח לשמוע בתגובות.

לכל הכתבות של מיטל

מחר ליל סדר. לצערנו, הקורונה גרמה ללא מעט אנשים להסב לשולחן סדר יחיד. נשמע נורא, נכון? גם לי יצא לחוות ליל סדר כזה, הרבה לפני שהקורונה הגיחה לאוויר העולם. 

 

לפני עשר שנים בדיוק ילדתי את בני השני. ארבעה חודשים לאחר בואנו להולנד ויומיים לפני האירוע הגדול, הבומבסטי, הרציני והמשמעותי בשנה. האירוע אשר לקראתו עבדנו חודשים בהגיה ותכנון עד הפרטים הקטנים. האירוע, בטח ניחשתם – ליל הסדר.

 

מיד עם בואנו לשליחות נוכחנו לראות את הצורך בקיום ליל סדר ציבורי וגדול. זה הגיע משאלות של תיירים ובקשות של ישראלים מקומיים. בדקנו, בררנו והתרוצצנו בכל אמסטרדם בכדי למצוא אולם מתאים, שנענו מצות ויין הישר מישראל, לא הפסקנו לגייס תרומות לטובת הפרויקט, לנהל מערך הרשמה מסודר, למצוא קייטרינג מתאים ועוד אין ספור מטלות. וכך, בתוך מרתון העשיhה המטורף נולד לו אליהו שלנו.

אולי יעניין אותך גם:

פסח בהולנד: ארוחת חג ישראלנדית
נהיה בסדר גם בסגר – פסח התשפ״א
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

ליל הסדר התקיים כמתוכנן כשבעלי חוגג יחד עם 300 אורחים בדיוק כמו שתכננו וייחלנו, ואני מקיימת ליל סדר ביתי, אישי וקטן. את החוויה המרוממת מאותו ליל סדר פרטי לא אשכח לעולם. דווקא אז בעודי יושבת בפרטיות ביתי על כסא ילדים נמוך קומה עם ביתי בת השנתיים, כשבעגלה שוכב לו תינוק בן יומיים, חשתי את משמעות החג.

 

חג הפסח מכונה בשם “חג החירות”. על שום מה? משום שבו יצאו אבותינו ממצרים, מעבדות לחירות. אנו חוגגים את חג החירות כדי להיזכר בנס הגדול שעשה עמנו אלוקים.

אך מהי בעצם “חירות”? או מהו בעצם “חופש”? ובכן, למילה “חופש” שימושים רבים. זו יכולה להיות חופשה רגועה במלון, טיול מרתק והרפתקני, ואולי ישיבה בחוסר מעש. במילון מוגדר החופש כ”מצב שבו אדם הוא אדון לעצמו, והוא רשאי לפעול כרצונו ללא מגבלות”. זהו, אם כן החופש – היכולת והאפשרות לעשות מה שברצונך, ללא מגבלות, ללא אילוצים, ללא לחצים מבפנים או מבחוץ.

קראתי פעם השוואה מעניינת בין ילד עני ופשוט, ללא מותרות או פינוקים, החופשי ללכת, לאכול ולעשות כל מה שירצה, לעומת איש עשיר מפורסם, החושש ללכת לכל מקום שמא יתנקשו בו, לאכול משהו פן ירעילו אותו או לעזוב את ביתו שמא יגנבו את רכושו. הילד מתנהג כבן חורין אמיתי, הוא חופשי ומאושר ואילו התנהגותו של העשיר מזכירה יותר עבד נרצע.

לא לחינם אנו מציינים בכל שנה את יציאת מצרים ומספרים בגאולת עם ישראל. לא לחינם אנו חוגגים את חג הפסח, חג החירות. פסח הוא זמן מצוין לשאול את עצמנו: האם אנו אכן בני חורין? האם אנו מתנהגים כרצוננו, או רצים אחרי מה שמקובל בסביבה? האם אנו משוחררים לפעול או כבולים בפחדים וחששות? האם חיינו נקבעים לפי נורמות מוסריות או לפי נורמות חברתיות?

חג הפסח הוא הזדמנות מצוינת לצאת ל”חופש”. חופש המאפשר להתקדם, לעשות, להתמקד במה שנכון עבורנו. חופש בו נהיה, סוף. סוף, אנחנו עצמנו.

 

[adrotate banner=”11″]

 

For the English version

ביום שבת צפיתי עם בני הצעיר בהגעתו של סינטרקלאס להולנד, הפעם בטלוויזיה. זו הייתה חוויה שונה לגמרי מהעמידה הנרגשת ברחוב בהמתנה לסינטרקלאס במצעד באמסטלווין ואיסוף ממתקים מהפיטים. יחד עם זאת, בשנים הקודמות, כשצפיתי במצעד, הרגשתי לא בנוח עם הפיטים שחלקם נראו לי כקריקטורה של עבדים. אך כמי שחיה פה רק שנים ספורות חשבתי שאולי אני לא מבינה מספיק לעומק את סוגיית פיט השחור, אשר מעוררת דיונים סוערים בהולנד בשנים האחרונות. כדי להבין טוב יותר את הנושא צלצלתי לרוברט פאושייה, סופר הולנדי יהודי מוערך וידוע, שפרסם מספר ספרים בנושאים של רב תרבותיות, התבטא בעבר בתקשורת בנושא פיט וגם כתב ספר ילדים בנושא.

״יהודים צריכים להיות גאים ללכת עם כיפה באמסטרדם״
המדריך לחגיגות סינטרקלאס
בקרוב על המסך: תוכנית אקטואליה משפטית חדשה עם לימור לוי ורועי בנט

האם אתה חוגג את סינטרקלאס?

“אני חוגג את סינטרקלאס כל חיי. למרות שסינטרקלאס לבוש כבישופ, בעיני הוא חלק מהמסורת ההולנדית שכל הולנדי יכול לחגוג. אצלינו במשפחה, אני ואבי כותבים למחייתינו וגם שני אחיו של אבי כותבים. השירים שאנחנו כותבים אחד לשני בחמישי לדצמבר היו תמיד מתוחכמים. הם היו דרך לומר למישהו מה חושבים עליהם בשנה שחלפה בדרך משעשעת וקלילה. המבוגרים גם כותבים את השירים הללו ולפעמים במשך שנה שלמה צוחקים על מישהו שמעשה שעשה ייכנס לשיר שלו בסינטרקלאס.”

מיהו פיט?

“פיט הוא העוזר של סינטרקלאס. כשגדלתי בשנות ה-70 וה-80 פניו היו שחורות, הייתה לו פאה עם תלתלים שחורים, אודם אדום, עגיל מזהב, הוא דיבר במבטא סורינמי והתנהג בצורה מטופשת. כילד לא שמתי לב למבטא, לא עשיתי את ההקשר בין זה שהוא בעל עור שחור לבין אנשים בעלי עור שחור סביבי.”

מה הבעיה סביב פיט?

“בהולנד חיים כחצי מיליון עד מיליון אנשים שאבותיהם היו עבדים ששועבדו על ידי הולנד והובאו מאפריקה לקולוניות כמו סורינם והאנטילים ההולנדים. הם אמנם מיעוט אבל עדיין הרבה אנשים עם היסטוריה קשה של עבדות וכואב להם, גם כמה מאות שנים אחר כך שיש אנשים שצובעים את פניהם בשחור ומתחפשים לפיט, העוזר של סינטרקלאס שהוא לבן והם מגיעים יחד להולנד בספינה. אשתי היא הולנדית ממוצא סורינמי, צאצאית למשפחת עבדים. בדרך כלל היא לא נוטה להתייחס לגזענות, אך בנושא הזה היא סיפרה לי, כששוחננו על כך לראשונה, שכילדה היא תמיד הרגישה לא נעים כשהפיטים נכנסו לכיתה בבית הספר, הם התנהגו באופן מטופש, דיברו כמו הוריה (במבטא סורינמי) והיו העוזרים של איש זקן לבן. היא הרגישה שהם צוחקים עליה. כילד גדלתי באמסטרדם זאוד (Zuid) ובבית הספר היסודי ישב לידי במשך שנים ילד שחור (היחיד בכיתה של לבנים). לאחר השיחה עם אשתי צלצלתי לשאול אותו איך הוא חווה כילד את סינטרקלאס ופיט והוא אמר שחש כמו אשתי. אני ישבתי לידו שנים וחוויתי את החג אחרת לגמרי ממנו, בלי לדעת על החוויה השלילית שלו.

מבחינתי הדיון הוא לא החוויה של הלבנים ההולנדים בחג, זה לא נוגע לחוויה שלי, כי לא צוחקים עלי. זה נוגע לאנשים שכל חייהם, מדי שנה למשך מספר שבועות בנובמבר ובדצמבר מרגישים שצוחקים עליהם, שמתעלמים מרגשותיהם. הדיון סביב פיט השחור לא קשור בעיני לחג בכללותו אלא הוא פרט אחד בחג שניתן לשנות מבלי לפגוע בחג עצמו. פרט שלא מתאים לתקופתינו, צריך לעדכן את הפרט הזה. אם מטרת הצבע היא שהילדים לא יזהו את המבוגר שהתחפש לפיט אז אפשר פשוט להסתתר מאחורי צבע אחר, צבע שלא נקשר להיסטוריה כזו פוגענית ושיאפשר לכל מי שחי פה ליהנות מהחג ללא פגיעה. מה שנראה לי כפרט קטן אחד בחג, הפך פה למלחמת תרבות בה אנשים מגינים בלהט על זכותם לצבוע את פניהם בשחור ואומרים שזו הארץ שלנו ולא יגידו לנו מה לעשות פה. זה נושא ילדותי שהפך לנושא של מבוגרים. לדיון למי שייך העבר של המדינה הזו. בעיני זו מטאפורה לדיון בשנים האחרונות לגבי ילדי מהגרים שנולדו בהולנד, שהם הולנדים ועדיין מתייחסים אליהם כמהגרים שאין להם זכות להביע דעה.”

אחת הסיבות שבגללה בחרתי לפנות לרוברט, היא שלפני מספר שנים, הוא כתב  ספר ילדים בשם Alleen maar stoute kinderen ובו הילדים מתחפשים לפיטים וצובעים את פניהם בהרבה צבעים צבעוניים ירוק, כחול, אדום וצהוב ומקשטים בנקודות צבעוניות.

״אני סופר שכותב בעיקר ספרי מבוגרים וזו אחת הפעמים הראשונות שפונים אלי בגלל ספר הילדים שכתבתי.״

למה פיטים צבעוניים ולא פיטים מרוחים בפחמים?

״הפיטים המרוחים בפחם יכולים להיות פשרה אבל לטעמי, הצבעים השונים זו ממש התרחקות מהפרצוף השחור ובעיני צריך להשאיר מאחור את השחור, אני חושב שלילדים לא יהיה אכפת. למי שמתעקש על פיט מרוח בפחם כדי להיצמד לסיפור שפיט יורד בארובה ומתלכלך, הכל מומצא אז מה זה משנה? הרי לרב הבתים אין ארובה וגם אם יש זה לא אמין שאדם מבוגר יכול לרדת בה ולתת מתנות. כל הסיפור מלא בפרטים מומצאים אז מה הבעיה לשנות את הצבע של פיט?״

איך הגעת לרעיון של פיטים צבעוניים?

״חשבתי שזה יהיה כיף, זה חג של ילדים ואם ילדים בתקופה הזו של השנה יצבעו אחד לשני את הפנים בצבעים שונים זה יהיה כיף ולגמרי יתנתק מכל הדיון על הצבע השחור.״

האם אתה מרגיש שההולנדים נוטים לסטראוטיפים ולגזענות?

״אני גדלתי בהולנד 25 שנים אחרי שמלחמת העולם השניה הסתיימה. אמא שלי אמריקאית ואבא שלי יהודי הולנדי, שמשפחתו חוותה כאן את השואה, וחלק מבני משפחתו לא שרדו את השואה. בשבילי זה לא סיפור מספרי ההיסטוריה. בני משפחתי סיפרו שהם התחבאו ועברו בין מקומות מחבוא, שהאוכלוסייה ההולנדית והרשויות ההולנדית עזרו לגרמנים למצוא יהודים. אני גדלתי במדינה בה הממשלה שיתפה פעולה עם הגרמנים ולא הרבה אנשים התנגדו לזה. תמיד חשבתי על זה, שמתייחסים אלינו אחרת. שמונים אחוז מיהודי הולנד נרצחו בשואה וההרגשה שזה יכול לקרות לא נעלמה. גם פיט השחור והיסטוריית העבדות היא היסטוריה אלימה וברוטאלית. התחושה שלי היא שזה מובנה פה בתרבות להסתכל על חלק מהאנשים אחרת. הדיון על הפיט, הוא דיון על מי הבוס פה, מי יעצב את התרבות. אי אפשר לומר למשפחה שחיה פה כבר כמה דורות “זו הארץ שלנו וככה אנחנו עושים את זה פה, אתם רק אורחים”. נושא העבדות אולי נשמע כהיסטוריה עתיקה וחלק מהאנשים אומרים, למה אתם עוד מדברים על זה, זה היה מזמן. אבל זה חלק חשוב וכואב מההיסטוריה. בשנים האחרונות עצם הדיון בסוגיית פיט מהווה שיפור. כשהתחיל הדיון רב האנשים לא היו מוכנים לחשוב על שינוי במנהג של פיט. רוב המדינה לא הייתה מודעת לרגשות שיש לחלק מהאנשים לגבי פיט. רוב ההולנדים לא גרים בערים גדולות, אלא ביישובים קטנים בהם רוב האנשים הולנדים לבנים שלא שמעו על הנושא ולא דנו בו. הפתיע אותם שחיים פה אנשים שמרגישים ככה. כיום, במיוחד בחצי השנה האחרונה, אין כבר אנשים שלא מודעים לרגשות השליליים לגבי פיט, לפחות יש מודעות ודיון בנושא. זה כבר שיפור.”

לבסוף, כדי לעזור לנו הישראלים החיים פה להבין טוב יותר את תחושות היהודים והמיעוטים החיים בהולנד, על אילו ספרים אתה ממליץ לנו?

“יש ספר שלי שיצא לאחרונה ועוסק בכך Salomons oordeel (זהו המשך לספרו המצליח שגם הוא עוסק באותם נושאים:  Alleen maar nette mensen שגם הופק כסרט).
ספר מעניין נוסף הוא Wees onzichtbaar (הֵיֵה בלתי נראה) שנכתב על ידי Murat Isik ומספר את סיפורו של מהגר מטורקיה שגדל בביילמר, בקרב ה״שחורים״, הוא היה הטורקי היחיד בקרב השחורים וגם סבל מאפליה על ידם.
הסופרת Cynthia Mcloed כתבה מספר ספרים על העבדות בסורינם, אחד מהם שמומלץ (וגם הופק כסרט) הוא Hoe duur was de suiker.”

כל מי שמסתובב בהולנד בחודש נובמבר לא יכול לפספס את החגיגות הלאומיות לכבודו של “סינטרקלאס”. זהו האחד החגים החשובים בהולנד. מקורותיו של החג מגיעים מהנצרות אך החג הפך לחג לאומי, ללא מאפיינים דתיים. סינטרקלאס – הדוד הנחמד שמגיע באמצע נובמבר בסירתו מספרד. הוא מגיע עם עוזריו הפיטים, שלאחרונה עלו לכותרות בכל עולם, בעקבות תלונות על מאפיינים גזעניים של הדמות.

אולי יעניין אותך גם:

על סינטרקלאס לחם שטן ואיזו משחה ביתית 
הפיטים השחורים – גזענות או הומור? 
המדריך להורה הישראלי: מסורות חורף הולנדיות

גזר תמורת מתנה

כבר באוקטובר אפשר למצוא בסופרמרקטים ובחנויות עוגיות מתובלות (Pepernoten), אותיות שוקולד, מרציפן בשלל צורות ועוד דברי מתיקה. דמותו של סינטרקלאס ועוזריו מופיעים בכל מקום ושירי החג מושמעים בכל מקום. 

אחד הדברים החשובים במסורת ההולנדית היא הערב האחרון של החג, שנערך ב-5 בדצמבר, ונקרא pakjesavond. ביום זה על-פי המסורת סינטרקלאס מעמיס את סוסו הלבן עם שקים מלאים מתנות. הוא יוצא למסור אותם לבתיהם של משפחות שנאספות סביב האח, ושרות לכבודו שירים.

בימים הקודמים לערב זה נוהגים הילדים להניח נעל ובה גזר או תפוח לסוסו של סינטרקלאס. בתמורה מניחים העוזרים שלו מתנה קטנה/ממתק. בבתים רבים ההשכמה של הילדים בשבועות האלה קלה הרבה יותר. הם סקרנים מאוד לדעת מה הושאר בנעל עבורם בלילה. בעבר, כשילדים לא התנהגו כראוי, הם היו מוצאים חתיכת פחם, שקית מלח או מקל בנעל, במקום סוכריות.

ערב המתנות

Sinterklaasavond או Pakjesavond, ליל ה- 5 בדצמבר, נחגג בדרך כלל עם המשפחה ו/או חברים. במשפחות רבות נערכת הגרלה מספר שבועות קודם  עם שמות המשתתפים, כך שכל אחד יודע למי הוא נותן מתנה, ונקבע גובה הסכום שיושקע במתנות.

בערב החגיגי בני המשפחה/ החברים מתאספים סביב האש, או מול הטלוויזיה. הילדים שרים שירים לכבודו של סינטרקלאס. בן משפחה מבוגר אחד יקום להביא עוד עצי הסקה, ילך לשירותים או סתם יחליט לצאת לשאוף אויר. מיד אח”כ תשמע נקישה חזקה וצלצול פתאומי בדלת הכניסה, שיקפיצו את כל בני המשפחה. כשהילדים יגיעו לדלת הם ימצאו שק מתנות עמוס על סף הדלת. אצלנו תמיד היתה שכנה חביבה וזריזה, שהסכימה לבצע את התפקיד. היא היתה לוקחת את השק ממקום מוסכם שקבענו מראש, מצלצלת בדלת ובורחת. הילדים בטוחים שסינטרקלאס ועוזריו הניחו את השק, הם מספרים בהתרגשות לאדם שלצערו לא היה שם כשזה קרה. השק נגרר פנימה, אל מרכז ההתכנסות ופתיחת המתנות מתחילה לפי חוקי המשפחה. זה תמיד נעשה בדרך משעשעת. 

כדי לסמן למי מיועדת המתנה מצורף חמשיר או שיר קצר המתאר את הנמען. על זה שלקח את המתנה לנסות להתאים את המתנה לבעליה. השירים מורכבים מאנקדוטות משעשעות על המקבל, ולפעמים כוללות משימות מצחיקות שעל מקבל המתנה לבצע לפני שיפתח את המתנה. המתנות או הסופריזה (Suprise) בשמם ההולנדי, הן לא מתנות רגילות שרוכשים ועוטפים בנייר עטיפה  רגיל. בד”כ מושקעת מחשבה במתנה והרבה יצירתיות בהכנת האריזה למתנה, הכוללת הומור, אריזה שקשורה למקבל המתנה (אריזה בצורת כלי נגינה או דמות). פתיחת המתנות מלווה בהרבה צחוקים ודברי מתיקה, למחרת עפ”י המסורת חוזר סינטרקלאס וכל עוזריו לספרד, עד השנה הבאה.

[adrotate banner=”44″]

חגים, זמן מצוין לחפש את הישראלים והיהודים בסביבה שלכם, ליצור קשרים חדשים או לחדש כאלה ישנים. אתם מוזמנים לעיין ברשימת ארוחות החג והפעילויות בקהילות היהודיות השונות ולמצוא את מה שמתאים לכם. בנוסף לרשימה המובאת כאן, אנחנו מעדכנות את הפעילויות באופן שוטף בלוח האירועים לישראלים שלנו. ושיהיה חג שמח ושנה טובה ומתוקה!

מעונינים לקבל גם את המגזין המודפס החדש של דאצ׳טאון? תמצאו בו כתבות ייחודיות והטבות בלעדיות
חגיגת 5 שנים למגזין דאצ׳טאון: המסיבה, הוידאו והתמונות
הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ׳טאון לקבלת עדכונים חודשיים

 

בית חב“ד לישראלים – אמסטרדם

29/9/2019 יום ראשון, סעודת ראש השנה: 

18:15 ארוחת חג מפוארת סביב שולחנות ערוכים עם סימני החג כמיטב המסורת, באולם הקהילה היהודית ה-JCC (Van der Boechorststraat 26, 1081 BT Amsteram). הדלקת נרות ותפילת חג יתקיימו במקום בתחילת הערב

לפרטים מלאים והרשמה: www.chabadamsterdamcenter.com

16/10/2019 י“ז תשרי, יום רביעי, פיצה בסוכה:

16:00 חגיגת סוכות לכל המשפחה: יצירות, הפעלות, פיצה במגוון תוספות ועוד הפתעות

לפרטים נוספים: טייבי 0610434770

20:00 סוכות בראש צעיר – ערב השקה לתכנית הנוער העולמית C teen

לבני ובנות נוער דוברי עברית בגילאי 13-18

לפרטים נוספים: טייבי 0610434770

17/10/2019 י“ח תשרי, יום רביעי, סושי בסוכה:

20:00 ערב חמים למבוגרים בסוכה: בר סושי, מרקים ומטעמים נוספים, סיפורים מרתקים מהחיים שלנו. 

לפרטים נוספים: טייבי  0610434770

21/10/2019 כ“ב תשרי , יום שני, שמחת תורה:

19:30 חגיגת שמחת תורה המסורתית לקהילה הישראלית: קידוש ובר עשיר, דגל והפתעה לכל ילד, ריקודים עם ספרי התורה, שירים ושמחה. בבניין בקהילה היהודית באמסטרדם Van der Boechorststraat 26, Amsterdam

בית חב״ד לסטודנטים וצעירים באמסטרדם
29/9/2019 יום ראשון, סעודת ראש השנה:

19:00 ארוחת חג מפוארת סביב שולחנות ערוכים עם סימני החג כמיטב המסורת עם קבוצת חב״ד לצעירים באמסטרדם. כולם מוזמנים !
עלויות:
45 יורו לאדם
18 יורו לסטודנט
לפרטים והרשמה: chabadamsterdamsouth.com/RH2019

30/9/2019 תקיעת שופר:
17:00 אירוע תקיעת שופר
לפרטים והרשמה: chabadamsterdamsouth.com/RH2019

ערב כיפור חילוני – אמסטרדם

בערב יום כיפור, יום שלישי 8/10/2019, 21:00:

  יתקיים מפגש מיוחד בבית כנסת עתיק במרכז העיר, ובו יקראו כתבים ושירים מסידור התפילה וממקורות חדשים, תתקיים שיחה על הערכים שביסוד מסורות החג, ובעיקר – נחווה ערב מלאבתוכן ובמשמעות. ההשתתפות – ללא תשלום, והודעה על מקום המפגש תימסר למי שייאשר את השתתפותו כאן

לשאלות ולפרטים נוספים, ניתן לפנות אל ניר גבע  בטלפון או בווטסאפ: 06.2122.4468

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

Sjoel West, אמסטרדם

1/9/2019 יום שבת, 9.30 – 14:00:

תפילת שבת כי תבוא, עם הבעל קורא אמיר קוכמן ושיעור של שרה מימון.

השבת נכנסת ביום שישי ה -31 לאוגוסט בשעה 18:30 ויוצאת בשבת 01-09-18 בשעה 9:16.

29/9/2019 יום ראשון, ליל ראש השנה: 

17:30 ארוחת ערב לראש השנה ב-Sjoel West, לאחר מכן הופעה של זמרת הלאדינו אנאס חביב. לפרטים והרשמה: sjoelwestamsterdam@gmail.com

30/9/2019 יום שני, א‘ ראש השנה: 

09:30-13:00 תפילת א’ ראש השנה 

1/10/2019 יום שלישי, ב‘ ראש השנה: 

9:00-13:00 תפילת ב’ ראש השנה.

18/9/2019 יום שלישי, ערב יום כיפור: 

19:00-21:00: תפילת יום כיפור, כל נדרי 

129/9/2019 יום רביעי, יום כיפור: 

9:00-20:00 תפילות ליום כיפור, שבירת הצום וסעודה מבדלת

 

קהילה יהודית איינדהובן 

29/9/2019 יום ראשון, ליל ראש השנה: 

18:30 תפילת ערבית ולאחר מכן קידוש וסימני החג

30/9/2019 יום שני, א‘ ראש השנה: 

9:30 תפילת שחרית

11:00 תקיעת שופר ופעילות לילדים

בסיום התפילה סעודת חג מלאה, הרשמה חובה בטלפון 0636357593 , עלות 15€ למשתתף

1/10/2019 יום שלישי, ב‘ ראש השנה: 

9:30 תפילת שחרית

11:00 תקיעת שופר

בסיום התפילה קידוש

8/10/2019 יום שלישי, ערב יום כיפור: 

18:10 כל נדרי 

9/10/2019 יום רביעי, יום כיפור: 

9:30 תפילת שחרית

12:00 יזכור 

17:15 תפילת מנחה ונעילה

19:48 שופר וסוף הצום 

 

קהילה יהודית מאסטריכט 

29/9/2019 יום ראשון, ליל ראש השנה: 

19:20 תפילת ערבית וסעודת חג חגיגית, הרשמה מראש במייל beheerder@joodsmaastricht.nl עלות: חברה קהילה 35€, סטודנט 20€, אורח 40€

30/9/2019 יום שני, א‘ ראש השנה: 

10:00 תפילת שחרית

11:00 קריאה בתורה

11:40 תקיעת שופר

12:00 מוסף

13:00 קידוש, תפילת מנחה ותשליך

20:05 תפילת ערבית והדלקת נרות

1/10/2019 יום שלישי, ב‘ ראש השנה: 

10:00 תפילת שחרית

11:00 קריאה בתורה

11:30 תקיעת שופר

12:00 מוסף

19:52 תפילת ערבית והבדלה

8/10/2019 יום שלישי, ערב יום כיפור: 

18:55 הדלקת נרות ותחילת הצום

19:30 כל נדרי 

9/10/2019 יום רביעי, יום כיפור: 

10:00 תפילת שחרית

12:30 קריאה בתורה

13:30 מוסף

הפסקה

16:15 קריה בתורה

17:25 תפילת מנחה

18:35 תפילת נעילה 

19:37 שמות, תפילת ערבית, סיום הצום 

 

קהילה יהודית – אוטרכט

30/9/2019 יום שני, א‘ ראש השנה: 

רבי היינץ ומשפחתו מזמינים אתכם לחגוג עימם את ערב א’ ראש השנה בתוכנית:

18:00 תקיעת שופר

19:00 תפילת מנחה

20:00 שיעור לראש השנה

20:46 הדלקת נרות, תפילת ערבית וסעודת ראש השנה

דף הארוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/428120391395806/
הרשמה ותרומות בקישור: www.chabadutrecht.nl

 

 

דצמבר הוא חודש כיפי ועליז. מסינטרקלאס ועד חנוכה, כריסטמס  ו-Oud en Nieuw, חגיגות השנה האזרחית החדשה. הרבה מהדברים שנעימים לנו, בני האדם, בתקופה זו, לא תמיד עושים טוב לחיות המחמד שלנו. אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את החגים בכיף ובשלום עם חבריכם ההולכים על ארבע או המעופפים באוויר.

שוקולד. טעים לנו, רעיל מאוד לחיות המחמד שלנו, גם לכלבים וגם לחתולים. מאחר שבחגים יש הרבה שוקולד על השולחן, על השיש ובקישוטים ומתנות, עלינו לדאוג שהם לא ילקקו אותו או חלילה יאכלו ממנו. זה רעיל ומסוכן עד כדי מוות אפילו ממנה קטנה. אם הכלב אכל שוקולד יש להגיע איתו מהר למרפאה וטרינרית. לאחר כשעה כבר אי אפשר ממש לעזור וניתן לטפל רק בסימפטומים.

צמחייה. אחד העציצים הפופולריים בתקופה זו של חג המולד הוא צמח אדום עלים שנקרא Kerstster (סוג של חלבלוב). הוא משמש לקישוט הבית אבל הוא גם מאוד רעיל לחתולים ולמרבה הצער הם מאוד אוהבים לאכול אותו. אז בבקשה בלי הצמח הזה בבית אם יש לכם חתול. אגב, גם שושן צחור (ליליות) רעיל מאוד. אם יש לכם עץ חג מולד בבית או אם אתם הולכים לביקור בבית עם עץ כזה, פקחו עין על הכלבים שלכם. הם אוהבים לשתות את המים של העץ אבל המים האלה רעילים בגלל השרף.

 

ארוחת החג. אם אתם כבר “ממש הולנדים” אתם בטח עושים ארוחת gourmetten או מוזמנים לארוחה כזאת. הכוונה היא למנהג ההולנדי לצלות את האוכל בצוותא על מכשיר מיוחד במרכז שולחן החג. אבל אם יש לכם ציפור בבית חשוב לדעת שיש להחזיק אותה בחדר אחר בזמן ארוחת הגורמה, כי אדי הטפלון רעילים מאוד לציפורים.

זיקוקים. טיפ ראשון וחשוב מאוד: אם אתם יודעים שחית המחמד ממש מפחדת מזיקוקים, רעש וכדומה, אז כדאי להתחיל מוקדם עם טיפול הרגעתי-תרופתי. את הטיפול אפשר לתת במגוון צורות, למשל כדורים, תרחיפים או מאיידים, ללא תופעות לוואי וללא סיכון מיותר, רק חשוב להתחיל בזמן. חשוב גם לדעת שהחומרים שנמכרים בחנויות לחיות מחמד לא מומלצים. גשו לווטרינר, שם יש פיקוח רפואי על מה שניתן.

את החתול כדאי להשאיר בבית ביום שלפני ראש השנה האזרחית וכמובן ביום עצמו.

עם הכלבים, שחייבים לקחת לטיול בחוץ, יש ללכת רק עם רצועה ולא לשחרר אותם. לפעמים בוּם אחד חזק יכול לגרום לכלב לברוח בפחד ולהיעלם וחבל. כמובן שיש להימנע מלהסתובב באזורים שבהם אתם יודעים שמדליקים הרבה זיקוקים ומדורות.

כדאי שבבית יהיו די עצמות ומשחקים שהכלב יוכל לכרסם ולהוציא את המתח.

כדאי שהטלוויזיה או הרדיו ידלקו והתריסים יהיו מוגפים.

ההתנהגות שלנו כבעלים חשובה. נסו להתעלם מהתנהגות לחוצה של החיה ולא להגביר את הלחץ בעוד לחץ מצד הבעלים. גם צחוקים וצילומים של החיה לא מתאימים. בקיצור, להוריד לחץ ולא להגביר אותו.

במקרה של פציעה מכוויה יש לשטוף את המקום במים, לא למרוח כלום על הפצע, להשאיר רטוב ולהגיע למרפאה וטרינרית בהקדם האפשרי.

חיות בחוץ. יש לדאוג גם לבעלי החיים שחיים בדרך כלל בחוץ, כמו ארנבים, סוסים ושאר חיות משק. יש לוודא שיש להם קורת גג סגורה ומוגנת מפני רוח ואש ושאין בפנים חפצים חדים שמהם יוכלו להיפצע במקרה של ריצה והשתוללות כתוצאה מהלחץ.

מרפאות חירום. בכל אזור פועלת מרפאה וטרינרית לשעת חירום, שאמורה להיות זמינה 24 שעות ביממה ובשעות מסוימות בסוף השבוע ובחגים. כדי למצוא את מרפאת החירום הקרובה אליכם ניתן להתייעץ מבעוד מועד עם הווטרינר או לחפש באינטרנט spoeddienst dierenarts.

הוא שוב כאן, והפעם הוא עגול והולנדי במיוחד – יום המלך 2017. יום הולדתו החמישים של הוד מעלתו וילם אלכסנדר, או בשמו המלא, וילם-אלכסנדר קלאוס ג’ורג’ פרדיננד, מלך הולנד (ממלכת ארצות השפלה), נסיך אוראניה-נאסאו, יונקר ואן אמסברג. אבל אנחנו מעדיפים את הכינוי שניתן לו בעת לימודיו באוניברסיטה כשהיה עוד נסיך, Prins Pils – עדות לאהבתו הגדולה לבירה ולחיים הסטודנטיאליים.

אולי יעניין אותך גם:

המדריך המקוצר של לילך לקניות ביום המלך
לא רק יום המלך: 5 אטרקציות אפריל בהולנד

לראות את אברהם או שרה

ההולנדים, שימי ההולדת שלהם נוטים להיות מוזרים במקצת בלאו הכי, חוגגים את יום ההולדת ה-50 באופן מיוחד. על חתן החגיגה נאמר שהוא “רואה את אברהם” (Abraham zien) ועל הכלה שהיא “רואה את שרה” (Sara Zien). כאות לכך הם קיבלו באופן מסורתי עוגה לכאורה בדמות האב או האם המיתולגיים. עם השנים העוגה שינתה צורה והפכה לבובה בגודל אדם (לפחות!) שקרוביהם של החוגגים מציבים בחצר הבית, שאמורה להידמות להם, ועליה כתוב “אברהם” או “שרה”. לפעמים הם מוסיפים שיר שצוחק על בעל השמחה, או תולים שלטים המבשרים על יום ההולדת בכל רחבי העיר.

 

 

אגב, המקור ל”ראיית אברהם” הוא דברים שנאמרו לישו בברית החדשה, אבל הדברים קיבלו טוויסט משלהם. אז האם אנחנו צפויים לראות בובת וילם-אלכסנדר ענקית בפתח הארמונות בהאג או באמסטרדם? כנראה שלא (אלא אם כן מקסימה והילדות זוממות משהו…) אבל בכל זאת יש כמה אירועים מיוחדים ששווה לדעת עליהם.

יום המלך – על מה מדובר?

אבל לפני כן, בעיקר לטובת אלה שמקרוב באו, נסביר מה זה בכלל יום המלך. עד 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שלוש שנים, לאחר הכתרתו של וילם-אלכסנדר בשנת 2013. להזכירכם, ההכתרה התרחשה מוקדם מהצפוי. במלאת לה 75 שנים החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

 

החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885, לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה. מאז הפכו החגיגות למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו.

ומה נהוג לעשות ביום המלך?

זו איננה רק מסיבת יום ההולדת הגדולה בעולם, אלא גם שוק הפשפשים הגדול בעולם. רחובות הערים הופכים ל-vrijmarkt, שוק שבו כל אחד רשאי לסחור באופן חופשי ופטור ממס בכל הג’אנק שהצטבר לו בבית. זו הזדמנות מעולה לקנות צעצועים, בגדים, ספרים וכלי בית במחירים מצחיקים, אז חשוב לזכור להצטייד בכסף מזומן וקטן. הילדים הם בדרך כלל מלכי השוק הזה. בערים הגדולות חלקם מבלים את הלילה במקום שבו יקימו את הדוכן בבוקר, כדי לשמור על המקום. בפארקים אפשר לראות מיצגים שונים ולפעמים מאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. וזה הדבר החשוב הבא שחייבים לדעת – זה יום כתום. זהו צבעו הרשמי של בית המלוכה ההולנדי, בית אוראניה-נאסאו, ולכן מוצפים הרחובות בהולנדים לובשי, חובשי ועוטי כתום, מחולצות ועד צעיפי נוצות, פאות ושאר נצנצים. גם דגלי הולנד שרבים תולים ביום זה בחלונם מעוטרים בדגלון כתום ארוך, לכבוד בית המלוכה.

 

וחוץ מזה כמובן שיש מסיבות יום הולדת – ברחובות, במועדונים ובפארקים נשפכת הבירה כמו גשם הולנדי בקיץ, ולצדה גם oranjebitter ו-oranjelikeur, משקאות אלכוהוליים בצבע כתום עז. לכן מומלץ תמיד לדעת היכן השירותים הקרובים… באמסטרדם יתקיימו השנה מספר מופעים גדולים בשולי העיר, במאמץ להקל את העומס על המרכז. למופעים אלה יש לקנות כרטיסים מראש. אבל בכל מקום יש דוכני מופעי מוזיקה חינמיים, לצד דוכני מזון, וכמובן, האטרקציה המרכזית – אלפי הסירות עמוסות החוגגים שגודשות את התעלות.

למידע אודות יום המלך 2017 באמסטרדם (אנגלית)

איך מבלה המשפחה המלכותית?

ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. בכל שנה מבקרים כחולי הדם באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה טילבורג (Tilburg) לכבוד. מי שרוצה להתחכך יכול למצוא את כל המידע על הביקור כאן.

 

אבל השנה מתוכננים עוד כמה אירועים מיוחדים, בחסות בית המלוכה:

ארוחת ערב עם המלך והמלכה

וילם-אלכסנדר לא חוגג לבד. השנה הוא הזמין 150 הולנדים שחוגגים יחד איתו יום הולדת עגול להצטרף אליו ואל אשתו מקסימה לארוחת ערב בארמון באמסטרדם. התנאים: על האורחים להיות בני 20 ומעלה, שחוגגים יום הולדת ב-27 באפריל כמובן, ושחוגגים השנה Kroonjaar – כלומר יום הולדת עגול, כזה שמתחלק בעשר או בחמש. וככה זה עומד להיראות:

תמונת ענק עם הזוג המלכותי

אחרי ארוחת הערב יצאו המלך, המלכה ואורחיהם להצטלם בכיכר דאם – וכולם מוזמנים! כל מי שיעמוד בשעה 21:45 בין הארמון למונומנט שבצדה השני של הכיכר יילכד בעדשת המצלמה. התמונה תצולם בטכניקה מיוחדת שתאפשר צילום חד במיוחד. המארגנים מבטיחים שכל מצולם יוכל למצוא את עצמו בבירור. תוך 50 דקות מרגע הצילום תפורסם התמונה באתר אינטרנט ייעודי וניתן יהיה להפיץ אותה ברשתות החברתיות.

הארמון פתוח חינם 50 שעות

מיד לאחר התמונה הענקית ייפתח ארמון המלך לציבור הרחב למשך 50 שעות רצופות (מיום שישי ב-22:00 ועד יום ראשון בחצות). הכניסה תהיה בחינם אך יש להזמין כרטיס מראש. נכון לעכשיו נותרו מקומות רק בשעות הלילה. במהלך הזמן הזה תיערך בארמון תערוכה מיוחדת של מוצגים הקשורים לחיים בהולנד ולתרבותה.

 

וטיפ אחרון מאיתנו: יום המלך זה לא רק אמסטרדם הצפופה. בהאג למשל מציעים שלל אטרקציות, כמו למשל שוק פשפשים מוגן מהגשם, יריד, במה מרכזית עם הופעות חינם ו… שוק פרחי גרניום. בכל עיירה וכפר מוקמות במות מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. אז תעשו חיים והרימו כוסית (או כמה) לחיי נסיך הפילס שהפך למלך הבירה!

התמונה הראשית השתתפה בתחרות צילומי יום המלך של דאצ’טאון בשנה שעברה. קרדיט: עומרי רביב