Tag: חדשות השבוע מהולנד

מה קורה השבוע בהולנד חוץ מקורונה? השבוע לקט חדשות מאתרי החדשות המובילים: דגים שלא מסומנים כראוי, בסכיפהול גנבו אייפונים ובנמל רוטרדם נתפס משלוח הרואין ענק ועוד. 

חנויות הדגים לא מקפידות על כללי הסימון

ארגון הצרכנים מזהיר שחנויות ודוכני הדגים אינם מקפידים על כללי הסימון. מוכרי הדגים נדרשים לספק מידע לגבי מוצריהם אך לדברי ארגון הצרכנים הם אינם מספקים את המידע הנדרש לעיתים קרובות. לפי כללי האיחוד האירופאי, התווית על הדג או כרטיס התצוגה צריכים לציין את שם הדג המדוייק (המדעי), את האזור ממנו הגיע ואת שיטת הדייג או הגידול. למרות הדרישות, מתוך 97 מקרים שנבדקו רק אחד עמד בדרישות.

מהארגון נמסר: ״ב-34% מהמקרים לא היו כלל תווית או כרטיס תצוגה. גם במקומות שכן סיפקו את המידע הנדרש, ב-24% ציינו רק את האזור ממנו הגיע הדג, 10% ציינו את שיטת הדייג או הגידול, ורק 6% ציינו את שמו המדעי״.

ארגון הצרכנים הסביר שהבעיה עם המידע החסר היא שזה מקשה לבחור דגים ברי קיימא. מנהלת האירגון, סנדרה מולנר אמרה, ״הגיע הזמן שמוכרי דגים יצייתו לכללי הסימון, ושהם ייאכפו יותר בדייקנות. דייג יתר פוגע בסביבה, על ידי זיהום ודייג אקראי של מיני דגים, הבעיות עם המדגה ברורות. דגים ברי קיימא, הם כאלו שלקחו בחשבון את מלאי הדגים וההשפעות השליליות על הטבע ועל הסביבה מצומצמות ככל הניתן. צרכנים המעוניינים לבחור בדגים ברי קיימא, חייבים לקבל את המידע הנדרש״.

בהולנד יש כ-750 חנויות ודוכני דגים והארגון ביקר בכ-100 מתוכם. לפי הארגון, בסופרים קל יחסית לבחור דגים ברי קיימא בעזרת תווי האיכות של ASC ו-MSC, אך בחנויות ובדוכנים בהם ביקרו, רק 3% עובדים עם תווי איכות. כדי לעבוד עם תווי איכות יש צורך ברישוי, וזה מעלה את ההוצאות של העסק ואת עבודת הניירת שלו. דג יכול להיות בר קיימא גם ללא תו איכות, את קיימותו ניתן לבדוק באפליקציה שנקראת Viswijzer. כדי לבודקו באפליקציה צריך לדעת את שמו ואת מקורו.

לפי ארגון הצרכנים, דגים שהם תמיד בחירה טובה, גם ללא תו איכות הם: הרינג, סלמון סקוטי או נורבגי, wijting, ו- schelvis. גם רכיכות, צדפות, שרימפס הולנדי וסרטני הים הצפוני הם טובים. רצוי גם שאנשים יבחרו לרכוש דגים שנדוגו בדייג אקראי כמו schar, grauwe poon, או steenbolk. כשקונים דג מוכן, כמו קיבלינג הם ממליצים לשאול מאיזה סוג דג הוא הוכן ולבחור wijting, ו-schelvis ולהימנע מ – kabeljauw ללא תו איכות.

אם אנחנו כבר בעסקי הדגים, קבלו עצה ממני, איך לבחור דג טרי:

כבר בכניסה לחנות או ליד הדוכן אפשר לשים לב לריח, לדג טרי אין ריח של דג (יש לו ריח של ים) ולכן אם במקום יש ריח חזק של דגים, הדגים שם לא טריים. כשמתקרבים לדגים אפשר להסתכל עליהם ולהתרשם מהעיניים שאמורות להיות שקופות, מבריקות ובולטות, מהעור שצריך להיות מבריק, לח וקצת רירי, הזימים שצריכים להיות אדומים והבשר של הדג שאמור להיות אלסטי ונוקשה (אם נגעתם בו ונשארה גומה, הדג לא טרי).

מקור: NU

אולי יעניין אותך גם:

שישה דברים שכדאי לדעת על שפת-אם, ואחד שחשוב לנו במיוחד
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
הישראלי שמנהל תזמורת מרוקאית בהולנד

עצורים בפרשת גניבת טלפונים בשווי מיליונים בסכיפהול

De Koninklijke Marechaussee kwam een enorme ladingdiefstal op het spoor. https://t.co/D1osvhWo7m

— RTL Nieuws (@RTLnieuws) February 22, 2021

לאחר חודשים של חקירה, עצרה המשטרה 11 אנשים בגין שתי גניבות של טלפונים יקרים בשדה התעופה סכיפהול בשווי כולל של כ-19 מיליון אירו, כך מסרה המשטרה ביום שני. חקירת המשטרה החלה כבר במרץ בשנה שעברה כשהם בדקו גניבת משלוח אייפונים בשווי של כ-3 מיליון אירו. בחודשים האחרונים עצר צוות החקירה 6 אנשים. המעצר האחרון התבצע בשבוע שעבר. במהלך חיפוש בבתי החשודים נמצאו 30,000 אירו במזומן ונתפסו מספר טלפונים.

בדצמבר, שנה שעברה, צוות משטרה אחר חקר גניבת משלוח אייפונים בשווי של כ-16 מיליון אירו. הטלפונים נגנבו ממחסן של החברה במזרח סכיפהול. הבלשים עצרו 5 חשודים בפרשה זו.

בין היתר נתפסו בפרשה 9,200 אייפונים, כמה מטילי זהב ו-141,000 אירו במזומן, רכב אאודי, טלפונים שונים וניירת. אחד העצורים חשוד במעורבות בשתי הפרשות. שלושה מהחשודים עבדו בחברות מהן נגנבה הסחורה.

מקור: De Telegraaf

שיא חדש: משלוח הסמים הגדול ביותר שנתפס ברוטרדם

Informatie National Crime Agency leidt tot enorme heroïnevondst – https://t.co/He4af4WkDv pic.twitter.com/iUac3gAFhm

— Groot Nissewaard (@Grootnissewaard) February 23, 2021

במהלך בדיקה בנמל רוטרדם נתפסו מעל 1,500 קילוגרם של הירואין שהם כמות ההירואין הגדולה ביותר שנתפסה בהולנד, כך הכריזה הפרקליטות ביום ג׳. שווי המשלוח שנתפס הוא כ-45 מיליון אירו.

הסמים נתפסו במכולה מלאה במלח-הימאליה שהגיע מפקיסטאן בשיתוף הרשויות הבריטיות שקיבלו טיפ לגבי המשלוח. לאחר מכן ערכה המשטרה פשיטה על כתובת באטנלואר שבמחוז ברבנט, ב-9 בפברואר.

מקור: AD

מבוכה לשר דה יונג שהצטלם ללא מסכה

https://twitter.com/HaroldBastiaans/status/1363550316495536139

מבוכה לשר הבריאות הוגו דה יונג, האחראי על ההתמודדות עם מגפת הקורונה, שתמונתו בחנות ברוטרדם, ללא מסכה, פורסמה. לדברי השר הוא הוריד את המסכה רק כשהתמונה צולמה, אך הוא אמר לאחר מכן, ״למרות שהיה מרחק מספיק בינינו, היה עדיף שהייתי משאיר את המסכה גם בעת צילום התמונה״.

לפני כשבוע, כשעוד היה כאן חורף סוער, הלך השר להשחיז את המחליקיים שלו בחנות ברוטרדם. בעל החנות הזמינו פנימה לסיבוב קצר, ״הבעלים הזמין אותי להסתכל בסדנא היכן שהם משחיזים״. כך נמסר על ידי דוברו של דה יונג. השר הקפיד כמובן על מסכה ועל ריחוק חברתי אך למרות דרישות הקבינט לחנויות, לרגע, לצורך הצילום הוא הסיר את המסכה. התמונה הייתה מיועדת לשימוש אישי אך למרבה האימה של בעלי החנות היא הודלפה לטלחרף ולאחרים. השר מדגיש שהמסכה ירדה רק לצורך התמונה וגם בעל החנות מאשר עובדה זו אבל דה יונג מודה ״למרות המרחק המספיק בינינו הייתי צריך להשאיר את המסכה״.

דה יונג אינו הפוליטיקאי היחיד שנתפס לאחרונה כשהוא נוהג בניגוד לכללים. השבוע, שר האוצר, הוקסטרה חטף ביקורת כששיתף וידאו שלו מחליק בזירת החלקה על הקרח הסגורה לציבור. הוא הודה שזה היה מטופש ושהוא לא חשב על זה עד הסוף. מנהיג D66 , יסן, ביקר בחדר כושר כדי לפגוש מאמן שעובד עם בעלי מוגבלויות. הוא אמר אחר כך לרדיו 1 שזה אכן היה בניגוד לכללים. בקיץ שעבר הייתה סערה ציבורית סביב הפרת הכללים בחתונה על ידי שר המשפטים חרפרהאוס. גם שרת הביטחון ביילונד ביקרה בכנסיה בחגים לאחר שעמיתה, שר המשפטים, קרא להתפלל מהבית.

מקור: De Telegraaf

תינוקת נמצאה במיכל אשפה באמסטרדם בתוך שקית סופר

 

ביום ראשון בלילה נמצאה תינוקת במיכל אשפה תת קרקעי באמסטרדם. המשטרה מסרה שמצבה יציב. מיד עם הוצאתה נעטפה התינוקת במעילי השוטרים ונלקחה לבית החולים. מכבי האש סייעו בחילוצה ממיכל האשפה ב- Meernhof. השוטרים ניגשו למיכל האשפה לאחר דיווח מתושבת ששמעה בכי מתוכו, ״הלכתי לזרוק את האשפה עם בתי, השלכתי את השקית ושמעתי בכי של תינוק, מיד ידעתי שזה תינוק. צלצלתי למשטרה שהגיעה במהירות״. כך היא סיפרה ל- AT5. לאחר שפונתה מעט אשפה מהמיכל נמצאה התינוקת בשקית אשפה צהובה. ״כאמא נשבר לי הלב. מיד חשבתי, תנו לי את הילדה. הייתי רוצה לראות מה איתה. אני יודעת שזו בת, אבל אני לא יודעת מה איתה״.

״הייתי במטבח אתמול ואמרתי לבתי, אני אזרוק את השקיות האלה מחר, אני עייפה. אבל הלכתי לזרוק אותן בכל זאת. אני לא מאמינה באלוהים אבל התפללתי כל הלילה שהכל בסדר״.

לא ברור כמה זמן שהתה התינוקת במיכל האשפה. המשטרה קוראת לעדים לדווח לה ולאנשים שיש בידם צילומי וידאו מהאזור להציגם למשטרה.

מקור:NOS

 

לכל הכתבות של לילך

עיריית אמסטרדם תעניק 10 מיליון יורו כפיצוי על קנסות אבסורדיים ששילמו ניצולי שואה אחרי המלחמה. אך האופן שבו יחולק הכסף מעורר סערה, גם בקהילה היהודית. “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”

 

החלטת עיריית אמסטרדם לשים קץ לעוול היסטורי מעוררת מחלוקות בתוך הקואליציה העירונית ובקהילה היהודית. בשנה שעברה החליטה העירייה לשלם פיצויים ליהודים שנקנסו על איחור בתשלום שכר דירה בעת שנשלחו למחנות בתקופת השואה, אך כעת סוערות הרוחות סביב השאלה למי בדיוק ישולמו כספי הפיצויים. ראש העיר אברהרד ואן דר לאן (van der Laan) מבקש להעניק את התשלום, בסך 10 מיליון יורו, באופן קיבוצי לקהילה היהודית, אולם הן בקהילה והן בקואליציה שאותה הוא מוביל נשמעים קולות הקוראים לאפשר פיצוי ליחידים שמשפחותיהם שילמו את אותם קנסות אבסורדיים.

העוול התגלה לפני מספר שנים על ידי סטודנטית שהתחילה לעבוד בארכיון עיריית אמסטרדם. שרלוט ואן דר ברג גילתה במהרה מסמכים מדהימים – מכתבי תלונה מנומסים של ניצולי שואה הולנדים שתוהים מדוע מחלקת הגבייה דורשת מהם תשלום מס וקנסות על נכסים שמהם גורשו תחת המשטר הנאצי. תגובת העירייה הייתה לקונית ואטומה. היא התעקשה שיש לשלם את מסי הבסיס והקנסות, גם אם הנכס הופקע, ואפילו באופן לא חוקי ובנסיבות המלחמה. ואן דר ברג יצאה למאבק שבסופו של דבר הוביל להחלטת העירייה אשתקד לשלם פיצויים על גבייה “בלתי הוגנת”.

אולם מי זכאי לפיצויים אלה? ראש העיר סבור כי אין לאפשר לתובעים יחידים להגיש בקשות לקבלת הכסף מכיוון שהדבר יוביל לבירוקרטיה וסחבת ממושכת ויקשה באופן לא הוגן על רבים שאולי זכאים לפיצוי אך מן הסתם לא יכולים להוכיח שהכסף שולם לפני למעלה מ-70 שנה. ואן דר לאן מעדיף להעביר את הסכום לקהילה היהודית, לטובת מיזמים העוסקים בזכר השואה, כמו למשל מוזיאון השואה הלאומי שנפתח במאי, או הקמת “קיר השמות” – אנדרטה ענקית שעליה ייחקקו שמותיהם של 102,000 קורבנות שואת יהודי הולנד.

אך ההצעה להעברת הכסף לפרויקטים אלה בפרט, או לפיצוי קיבוצי בכלל, נתקלת בהתנגדויות. בשבוע שעבר פורסם בעיתון Het Parool כי מפלגת D66, החברה בקואליציה במועצת העיר אמסטרדם, מתנגדת לפיצוי קיבוצי, בניגוד לעמדה הרשמית של הקואליציה שבה היא חברה. שני חברי מועצה מטעם המפלגה פרסמו מכתב פתוח לראש העיר וקראו לו לאפשר תחילה פיצויים אישיים ורק אחר כך להעביר את יתרת הכסף למען מטרה ציבורית. המכתב הפומבי עורר סערה במועצה ורבים מחו על כך שדווקא נושא זה, שנראה היה שכל הסיעות מאוחדות סביבו, מעורר התקוטטות פוליטית. ביום חמישי האחרון נערך “דיון אמוציונלי ביותר” בנושא במועצה, ובו נקראו נציגי המפלגה לחזור בהם מהתנגדותם. במהלך הדיון פרצו כמה חברי מועצה בבכי, אך המתנגדים נותרו בשלהם.

ובינתיים, בקהילה היהודית עצמה אין אחדות דעים לגבי השימוש הראוי בפיצוי קיבוצי, כפי שמתואר בכתבה שהתפרסמה בתחילת החודש ב-NRC. במקרה זה אמורה ועדה מיוחדת שתורכב מנציגי הארגונים היהודיים להחליט מה ייעשה בכסף. אך יש מי ששואלים מי ייצג את היהודים שאינם חברים בארגון כלשהו. אחרים תוהים מדוע יוקצב הכסף דווקא למטרות הנצחה ולא לפעילות למען הקהילה הנוכחית. בעמוד הפייסבוק “לא לאנדרטת השמות” (GEEN Namenwandmonument) מופיעה רשימה ארוכה של סיבות להתנגדות להקמת אתר ההנצחה, ובין היתר נכתב “כי מימון קהילתי צריך ללכת לא ליהודים מתים אלא ליהדות חיה”. ואילו הפובליציסטית Maja Mischke התבדחה במרירות בטוויטר בתגובה לדיון בנושא: “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”.

 

*התמונה העליונה לקוחה מאתר “קיר השמות” – holocaustnamenmonument

ארגון איסלאמי פונדמנטליסטי רכש לאחרונה מתחם במימון סעודי, ומתכוון לייסד שם בית ספר סלפי. ההתנגדות לכך הגיעה עד לפרלמנט. וגם: ההולנדים נמלטים מה”קיץ” וכמה עולה לקנות מ”ר באמסטרדם

 

רוטרדם: התנגדות למוסד איסלאמיסטי בעיר

ארגון איסלאמיסטי שנוי במחלוקת רכש לאחרונה מתחם בניינים בדרום רוטרדם ומתכוון להפוך אותו ל”מרכז חינוך סלפי”, שעל-פי החשד ימומן על ידי מקורות במזרח התיכון. מומחים לרדיקליזציה איסלאמית מודאגים כי בית הספר יזרע את הקרקע לרדיקליזציה של צעירים ובני נוער, ברוח הסלפיזם, שנחשב לזרם איסלאמיסטי שמרני מאוד, שחלקים ממנו נוטים לג’יהאדיזם אלים.

העיתון NRC  דיווח כי בניין בית הספר נרכש לפני כשלושה שבועות תמורת סכום של 1.7 מיליון יורו, על ידי מצרי הולנדי בשם נאסר אל-דמאנהורי, יו”ר עמותת אל-וואקף באיינדהובן. ארגון זה מבוסס על מוסלמים סלפים בעלי השתייכות פוליטית, המתנגדים לקיומם של ארגוני טרור כגון דאע”ש, אך מאופיינים בגישה לא-דמוקרטית ובלתי סובלנית. ארגון אל וואקף עומד מאחורי הזמנת אימאמים ואנשי דת שמגיעים לשאת נאומים נגד הומוסקסואלים, זכויות נשים, ובמקרים מסויימים בעד מתן לגיטימציה לאלימות. בשנה שעברה סורבה כניסתו של מטיף מטעם ארגון אל-וואקף להולנד מכיוון שככל הנראה היה מעורב בפעילות ג’יהאדיסטית חמושה בסוריה.

מפלגות הקואליציה בעיריית רוטרדם פנו אל העירייה בבקשה למנוע את הקמת המוסד הלימודי בבניין. גם חבר הפרלמנט ההולנדי אחמד מרקוש (Marcouch, PvdA), בעצמו מוסלמי, דורש מן הממשלה לפעול.

מוקדם יותר הודיע השב”כ ההולנדי, ה-AIVD, כי ארגון אל-וואקף מנוהל על ידי אנשים מתוככי הממשל הסעודי. מימון המגיע ממדינות אלו אינו בלתי חוקי, אולם האופן שבו בוצעה רכישת הבניין נעשתה בדרכים שאינן שקופות,. עיריית רוטרדם לא עודכנה בתוכנית וגם תושבים המתגוררים בסביבת הבניין לא ידעו דבר. עיריית רוטרדם הודיעה בינתיים בתגובה כתובה כי הם “נמצאים במגעים” עם ארגון אל-וואקף “על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי טיב הפעילות המתוכננת להתקיים בבניין”. אל-וואקף סירבו להגיב.

עפ”י ה-AIVD, כמה מההשקפות הסלפיות עלולות להוות כר לרדיקליזציה. לכן, מוסד סלפי אינו דבר רצוי , אומר אדווין באקר (Edwin Bakker), מרצה לענייני טרור באוניברסיטת ליידן. גם הוא מודאג מן המימון המסתורי מחו”ל: “למה מצפים משקיעים מחו”ל בתמורה לתרומתם? האם הנהגת הארגון רשאית לעשות בבניין ככל העולה על רוחה? האם אנשים מערב הסעודית יהיו רשאים להכתיב מה יקרה בין כתלי המוסד?”

לאחר תקופה של מחלוקות פנימיות, הארגונים הסלפים בהולנד מחפשים הזדמנויות לשיתופי פעולה והמוסד החדש הוא סימן לכך, שכן גם קבוצות מהאג ומאוטרכט מתכוונות לעשות בו שימוש.  

צפו בכתבה ששודרה בנושא ב-Nieuwsuur של NPO (החל מדקה 09:13).

 

הפלישה ההולנדית

לא רק המהגרים מהמזרח התיכון סובלים מה”קיץ” ההולנדי השנה, מדיווח בעיתון Parool עולה שגם ההולנדים מבקשים להימלט מהגשם הבלתי פוסק. סוכנות הנסיעות TUI  מסרה שההזמנות לחופשות ביוון ובספרד בשבוע שעבר עלו ב-80% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה וכי מספר ההזמנות ליוון זינק פי שלושה. במיוחד איים כמו מיורקה, טנריף והאיים הקנריים מתכוננים לפלישה ההולנדית.

לגשמים כנראה יש קשר לכך. חברת הנסיעות Thomas Cook דיווחה על עלייה חדה בהזמנות בזמן הגשמים הכבדים בחודש שעבר. “אנשים רבים אמרו שהגשם הבלתי פוסק ומזג האוויר ההפכפך גרמו להם להחליט להרחיק למחוזות שמשיים יותר”, אמר דובר מטעם החברה.

מנמל התעופה סכיפהול נמסר כי הם מצפים כי חופשת הקיץ השנה תהיה העמוס שידע השדה אי פעם.  

צפו: מכת ברד בצפון בראבנט בסוף יוני:

https://www.youtube.com/watch?v=noV4OqKApr8

 

אמסטרדם ממשיכה להתייקר

מחירי הבתים באמסטרדם ממשיכים לזנק. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד, CBS, המחיר הממוצע למ”ר בעיר עלה ב-26% יחסית לשנה שעברה. הקונים באמסטרדם משלמים כיום בממוצע 4,190 יורו למ”ר, לעומת 3,320 יורו בשנה שעברה. מחוץ לבירה המחירים עלו רק ב-1.4% ועומדים על 2,179 יורו למ”ר.

במקום השני ברשימת הערים היקרות ביותר עומדת אוטרכט, שבה תשלמו בממוצע 2,960 למ”ר, עלייה של כ-6% לעומת השנה שעברה. בהאג עלו המחירים ב-3.6% וברוטרדם לא נרשמה כל עלייה. כך דווח ב-Dutchnews.nl.

שתי כתבות ב- NRC ההולנדי עסקו לאחרונה בהשוואה בין השיטות הישראליות להתמודדות עם טרור, לבין ההתמודדות הנדרשת באירופה. האם ה”אמרנו לכם” הישראלי מוצדק? 

לאחר מתקפת הטרור בשדה התעופה בבריסל, שיגר בנימין נתניהו את תנחומיו, אך שלח מסר נוסף עבור אירופה: “בכל יום מגיעות משלחות מרחבי אירופה לנמל התעופה בן גוריון, על מנת ללמוד מאיתנו איך ניתן להילחם בטרור. מספר המשלחות גדל מיום ליום”.

מומחי אבטחה בישראל משוכנעים כי ישראל יכולה לשמש מודל מוצלח עבור האירופים, משום שבישראל נצבר ניסיון רב בהבנת דרכי פעולה, תכנון והתנהגות של אויבים, והניסיון הזה, יחד עם שיתוף פעולה בין מודיעין ופיתוחים טכנולוגיים, מאפשר להתכונן לכך בהתאם. 

תא”ל במיל’ ניצן נוריאל, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה בטרור והיום חוקר טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר בראיון שערך איתו העיתון ההולנדי NRC כי ישראל מוכרת לאירופה אמצעי אבטחה מזה זמן רב. בשלב הבא תשתף ישראל עם אירופה ידע וטכניקות מעקב, אולם לכך יש השלכות שאירופה תצטרך לגייס תעוזה על מנת ליישמן בשטח. מכיוון שעל זכויות הפרט מושם דגש רב מאוד, אמצעי אבטחה מסוימים קשים ליישום במציאות האירופית. אחד האמצעים השנויים במחלוקת הללו הוא המעצר המנהלי: חשודים בפעילות טרור יכולים להיות מוחזקים במעצר לפעמים חודשים, גם ללא כתב אישום. אמצעי נוסף הוא הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים.

אולם כאן הופך העניין למסובך יותר. סארי באשי, מנהלת אגף ישראל-פלסטין בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אומרת כי אין להם בעיה עם אמצעי אבטחה שניתן להחיל על כולם באופן שווה, כגון גלאי מתכות או בדיקת תיקים. יש להם בעיה עם הפרופיל הגזעני לדבריה שעליו מבוססים אמצעי האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. 

באשי מסכימה כי איום הטרור על אירופה הוא איום ממשי. היא מסכימה כי לאירופה יש הרבה מאוד מה ללמוד מישראל כשזה מגיע לרתימת טכנולוגיות לצורכי פעילות מודיעינית, אך היא אינה ממליצה על גיוס אמצעי אבטחה אשר עלולים להפר את השיוויון בין התושבים. היא מציינת כי על אף העובדה שישראל משתמשת באמצעים הללו, ולמרות שבתים רבים נהרסו, עדיין מתמודדת המדינה, בחודשים האחרונים במיוחד, עם מתקפות טרור עיקשות. על ידי הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים, נפגעות בעיקר המשפחות וכך יוצא שנעשה שימוש בענישה קולקטיבית, במקום ענישה ממוקדת.

בעקבות מתקפת הטרור בבריסל, נשמעו בממשלת ישראל גם כמה וכמה קולות פחות ידידותיים שניצלו את ההזדמנות כדי לומר שהבלגים היו “עסוקים מדי בזלילת שוקולדים” (השר ישראל כץ) ובעניינים נוספים לא חשובים כגון סימון מוצרים מהתנחלויות. זוהי גישת ה”אמרנו לכם” שמאפיינת קולות רבים בהוויה הישראלית אחרי אירועים כאלה.

נתניהו מצביע על קווי דמיון בין הטרור הפלסטיני לטרור המתרחש באירופה, אולם מבקרים טוענים כי בניגוד לטרוריסטים באירופה, הפלסטינים אינם מונעים מאמונה דתית פנאטית, אלא מייאוש בשל תנאי חייהם תחת הכיבוש הישראלי. עוד טוענים המבקרים כי לנתניהו נוח להציג את ישראל כקורבן של האיסלאם הקיצוני ולהשוות אותה למדינות כגון בלגיה וצרפת כדי לזכות באהדת העולם. אולם יונתן ספיר, עמיתו של נוריאל במרכז הבינתחומי טוען כי הדבר חסר טעם משום שבמערב אירופה “איש לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של נתניהו”.

ומה בינתיים? בינתיים ימשיכו להגיע משלחות לבן גוריון כדי לבחון מקרוב איך ישראל מזהה טרור. האם גם בהולנד נצטרך בעתיד הקרוב לעבור דרך גלאי מתכות בדרכנו לקניון או לתחנת הרכבת, או לפתוח את תיקינו בפני מאבטחים בפתחי מסעדות וחנויות? אולי כן ואולי לא. נצטרך לחיות ולראות. מה שבטוח זה שאם וכאשר זה יקרה, אנחנו כישראלים, נהיה האחרונים להתרגש מכך…

מקור: NRC

הסכם עקרוני: טורקיה תקבל כסף ותבלום הגירה בלתי חוקית של פליטים סורים, וגם – חוק הפיטורין החדש: האם העובדים הם קורבנות? ולסיום בפינת חיות המחמד, משתעשעים על חשבון דעא”ש.

 

עוד כתבות בנושא:
הטרור באירופה – מה אירופה לומדת מישראל?
מדינות הבלקן לא קולטות אליהן פליטים
80% מהפליטים הסורים רוצים לחזור

 

הסכם עקרוני: 400,000 פליטים סורים לאיחוד האירופאי

בעוד כשבוע צפוייה המועצה האירופית להציג הצעה לפיה יותר ל- 400,000 פליטים סורים להיכנס לאיחוד האירופי ישירות דרך טורקיה, זאת בעקבות בקשתה של קבוצה בת 8 מדינות מן האיחוד האירופי, ביניהן הולנד וגרמניה.

מנהיגי האיחוד האירופי אישרו מוקדם יותר השבוע בבריסל הסכם שהושג עם טורקיה, לפיו תקבל טורקיה מן האיחוד האירופי תקציב של 3 מיליארד יורו, על מנת לשפר את תנאי קליטתם של פליטים סורים המגיעים לגבול הטורקי ולבלום הגירה בלתי חוקית. טורקיה מצפה כי בתמורה לכך, תפתחנה מדינות אירופה ערוצים נוספים לקליטה חוקית של פליטים. הולנד הציבה לצורך כך תנאי; ראש הממשלה רוטה הדגיש כי הולנד תשתף פעולה אך ורק לאחר שטורקיה תסגור בהצלחה את גבולה עם יוון. הוא מצפה כי כל 28 מדינות האיחוד תשתפנה פעולה, לא רק 8 המדינות הנמנות עם הקבוצה הראשית. אולם, על פי הועידה האירופית, מבחינה משפטית לא ניתן לחייב את שאר המדינות ליטול חלק בהסכם. השתתפותן היא על בסיס וולונטרי.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא זו שעמדה בראש היוזמה. בעקבות בקשתה, קיימו קבוצה קטנה של מדינות, שאורח חייהן הושפע באופן המשמעותי ביותר כתוצאה ממשבר הפליטים, יוון ביניהן, מפגש בלתי רשמי קודם לקיומו של מפגש הפסגה הרשמי. קבוצה זו פתוחה לצרף לשורותיה מדינות נוספות המעוניינות בכך. אולם בקרב מדינות מזרח אירופה נרשמה קרירות. פולין רואה בכך ניסיון נוסף של מרקל לשנות את הקצאת מספר הפליטים.

בנוסף לתקציב של 3 מיליארד יורו, תשפר טורקיה את סיכוייה להיכנס לאיחוד האירופי. המשא ומתן לגבי הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי היה מושבת עד כה, אך צפוי לקבל תנופה מחודשת, כך על פי הצהרת מנהיגי האיחוד. הועידה צפויה להחליט באביב הקרוב אילו נושאים ניתן יהיה לפתוח מחדש לדיון. על פי בקשתה של קפריסין, שחלקה הצפוני נתון תחת שלטון טורקי, יש לבחון פרק זה מחדש, משום שתוכנו מנוסח באופן מעורפל מדי. נשיא טורקיה אחמד דאבוטוגלו (Ahmed Davutoglu) אמר כי זהו יום היסטורי.

החל מאוקטובר 2016 צפויות מגבלות מתן ויזות הכניסה לאיחוד האירופי לאזרחי טורקיה להתבטל, זאת בתנאי שטורקיה תצליח לבלום את ההגירה הבלתי חוקית של פליטים לאיחוד. נשיא האיחוד האירופי, דונלד טאסק, אמר כי האיחוד האירופי יבחן חודש בחודשו האם טורקיה אכן עומדת בהבטחותיה: “לא מדובר כאן בסחר חליפין פשוט של כסף תמורת פחות מהגרים, דבר כזה יהיה בלתי מוסרי”.

טורקיה מספקת עתה מקלט לכשני מליון פליטים. בהסכמים קודמים דובר על כך שהאיחוד האירופי יקלוט 20,000 פליטים סורים ישירות מטורקיה. בהצעה המתוכננת החדשה יהיה מספר הפליטים גדול בהרבה.

מקור: NRC

 

העובדים כקורבנות בעקבות חוק הפיטורין החדש

באחת ממרפאות השיניים פרץ ויכוח על כסף. רופאי השיניים במרפאה טענו כי הסייעת שניהלה את המרפאה לא השגיחה היטב על ההוצאות. בתגובה היא טענה כי כל דבר שעשתה נידון מראש והוסכם עם מעסיקיה. בית המשפט באמסטרדם פסק ב-6 באוקטובר כי “המעסיק נהג בה בחוסר הגינות חמור” ופסק לה “פיצוי הוגן” של 8000 יורו.

מקרה נוסף: משרד עורכי דין רצה לפטר עובדת עם ותק של 22 שנה במקום. לא היו למעסיקיה מעולם טענות על תפקודה. גם כאן מצא בית המשפט, הפעם ברוטרדם, כי המעסיק נהג בה בחוסר הגינות חמור. היא גם קיבלה “פיצוי הוגן”, אך הוא היה גבוה בהרבה לעומת המקרה הקודם: 50,000 יורו.

רובן האולינג (Ruben Houweling), מרצה בכיר לדיני עבודה באוניברסיטת ארסמוס (Erasmus) ברוטרדם מכיר כמעט את כל 60 פסקי הדין שניתנו בעקבות פיטורין לאחר שנכנס “חוק הביטחון בעבודה” לתוקפו ב-1 ביולי השנה, שאחת ממטרותיו המוצהרות היה להפוך את חוק הפיטורין להוגן יותר ופשוט יותר.

הוא מספר כי הוא מכיר פסקי דין בהם נפסק “פיצוי הוגן” בסכומים מאוד נמוכים. “עבור העובדים זה כמו רולטה רוסית”, אומר האולינג. “מה יש לך להרוויח אחרי פרוצדורה ארוכה בבית המשפט, כאשר מדובר על “פיצוי הוגן” של כמה אלפי יורו בודדים אחרי שהוכח שהמעביד נהג בך בחוסר הגינות חמור?” המעביד בטח חושב לעצמו “כמה כסף יעלה לי להיפטר מהעובד?”, כך הוא יוצר בעצמו את הקרקע לפיטורין ו”קונה את הפיטורין בכסף”.

במקרים כאלו חלה נוסחת ה-kantonrecht (בית משפט השלום): העובד קיבל שכר על חודש עבודה על כל שנת שירות. פיצויי הפיטורין נקראים עתה “פיצויי ביניים” (transitievergoeding) והם הרבה יותר נמוכים: שליש עד מחצית מהשכר החודשי לכל שנת שירות. לכך נוסף “פיצוי הוגן” אם הוכח כי המעסיק התנהג באופן בלתי ראוי. “אולם אין לכך כללים ברורים ולכן ניכר גידול משמעותי במספר המקרים המגיעים לבית המשפט”, אומר האולינג. השר לעניינים חברתיים, לודווייק אשר (Lodewijk Ascher) מכנה את ההבדל בין סוגי הפיצוי “בר הנמקה”, במכתב ששלח לפרלמנט מכיוון שלא קיימת “נורמה”. הפרלמנט אמור לקיים דיון על החוק כאשר יידון נושא התקציב המיועד למשרדו של אשר.

האולינג מציין גם כי קיימים הבדלים באופן בו בוחנים שופטים תביעות לפיצויים. חלקם קשוחים יותר וחלקם קשוחים פחות. “נראה כי בכמה וכמה בתי משפט במחוז Zuid Holland הרבה יותר קל להתיר חוזה העסקה לעומת מחוז Noord Holland. אנשים מנסים להמציא מחדש את הגלגל והעובד הופך להיות “שפן הנסיון” ו”כלי משחק בידי החוק”, טוען האולינג.

בכל מקרה, אין ספק כי חוק הפיטורין לא הפך את המצב לפשוט יותר. החוק החדש יצר “גן עדן לעורכי דין”, אומר טייפה אטמה (Tjeppe Ettema), עורך דין מרוטרדם. כאשר למעביד לא היה תיק חזק נגד העובד תחת החוק הישן, ולא הייתה אפשרות להחזיר את העובד לעבודה, היה השופט פוסק סכום כסף בנוסף לנוסחת ה-kantonrecht. עתה, האפשרות הזו כבר לא קיימת. על השופט לבחון האם המעביד הצליח להוכיח כי העובד אינו מתפקד כמו שצריך והאם נעשו מאמצים לשפר את תפקודו.

אם השופט דוחה את בקשת הפיטורין, מתארך הקונפליקט ובכך אין שום יתרון עבור העובד. אטמה: “בסופו של דבר הפתרון נותר בעינו, עבודה חדשה”. אטמה סבור “כי לעובדים אין הרבה מה להרוויח במקרה של פיטורין, משום שפיצויי הביניים הם נמוכים.

לפני 1 ביולי, עת תחולת החוק החדש, יכול היה המעסיק לבחור: פיטורי העובד דרך ה-UWV או בית המשפט. עתה ניתן לפטר עובד מסיבות אישיות רק דרך בית המשפט. פיטורין עקב ביצועים גרועים של החברה ניתן להפעיל רק דרך ה-UWV ובניגוד לעבר, יש להוסיף על כך פיצויי פיטורין. חידוש נוסף בחוק קובע כי גם פיטורין של עובד חולה יחוייבו בתשלום פיצויי פיטורין המפוטרים על ידי ה-UWV לאחר שתי שנות מחלה וזכאים לקיצבת אובדן כושר עבודה.

מקור: NRC

 

פינת החיות או: אללה הוא קוואקבאר

השבוע פינת בעלי חיים מעט לא שגרתית: גולשים ברשת הגו דרך משעשעת להביע את דעתם על דעא”ש. הפרצופים של חברי הארגון המופיעים בתמונות תעמולה ‏הוחלפו בפרצופים הצהובים של ברווזי צעצוע לאמבטיה לילדים. הרעיון הופיע לראשונה באתר האינטרנט 4chan אחרי שאחד הגולשים ‏הציע לתקוף את תדמית הארגון. מאז עוסקים גולשים רבים בעיבוד של תמונות שהם מוצאים ברשת. אוסף תמונות ראשון כבר הועלה לאתר Imgur

מקור: Metro

קליטת פליטים ברחבי הולנד גורמת למתיחות, ולראשונה אירעו תקריות אלימות על רקע זה. שר הרווחה הגן על מדיניות האג ואמר כי מי שאינו פליט חרב יישלח חזרה לארצו, אך סקרים מראים שהתמיכה בחירט וילדרס בעלייה מאז פרוץ משבר הפליטים. החשש באמסטלפיין הגיע לתקשורת

 

השבוע החולף לא היה פשוט בכל הקשור לנושא מבקשי המקלט. כמספר האנשים, כך מספר הדעות לגבי איך יש להתמודד עם הפליטים הרבים המגיעים בהמוניהם לאירופה בכלל ולהולנד בפרט. על פי מספרים רשמיים שצוטטו בסוכנות הידיעות “רויטרס”, הולנד קלטה עד כה השנה 36 אלף מבקשי מקלט, לעומת 25 אלף בכל 2014. המדינה צפויה לקלוט יותר מ-7,000 פליטים בשנתיים הקרובות, כחלק מהתוכנית האירופית להתמודד עם המשבר.

“המדיניות ההולנדית קשוחה”

סגן ראש הממשלה והשר לענייני חברה ורווחה, לודוייק אשר (Lodewijk Asscher), אמר בראיון ל-Metro כי מתן המקלט לפליטים צריך להיות ראוי והוגן. המראיין טען כי רבים הסיכויים שבין הפליטים נמצאים כאלה שמנצלים את המצב ומגיעים לכאן כדי לחפש את מזלם, וכ”ראיה” לכך אמר כי המלחמה בסוריה נמשכת כבר כמה שנים ואולם רק עתה החלו פליטים להגיע בהמוניהם לאירופה. אשר השיב כי הוא אינו מסוגל להעריך כמה מן הפליטים הגיעו מאזורי הלחימה, אך נראה לו כי מבקשי המקלט מסוריה הם אכן פליטים של ממש. לטענתו, על השלטונות למצוא דרכים לאתר את אלו שהגיעו והתיישבו בהולנד ממניעים כלכליים – אנשים אלו יישלחו חזרה לארץ מוצאם. הוא העריך “כמעט בוודאות” כי “80% מהסורים” רוצים לשוב לארצם.

עוד בנושא: 

• חשש בקהילה היהודית מפני פליטים סורים
• תוכנית הולנד לפליטים – טורקיה תחילה
• “בהולנד לא זורקים בקת”בים על פליטים” 

על פי השר, מונהגת בהולנד מדיניות קשוחה. אנשים שהגיעו מאזורים שאינם אזורי לחימה חייבים לשוב מיד על עקבותיהם. אלו שהותר להם להישאר בהולנד יזכו לאישור שהייה למשך חמש שנים. אם בתום התקופה ישובו השקט והביטחון לסוריה, יישלחו הפליטים חזרה למדינתם. אם לא, ברור שלא יוכלו לשוב, ואם בינתיים הם הצליחו לבסס בהולנד את חייהם ומעמדם, הם יהיו זכאים למעמד של תושבי קבע. אשר לא נקב במספרים מדויקים של פליטים שאמורים להגיע להולנד, אך אמר כי כל מדינה באירופה תורמת את חלקה באופן הוגן.

השר סיכם ואמר כי אמנם העם ההולנדי אינו ממתין בכיליון עיניים להגעתם של הפליטים למדינה, אך מצד שני, גם הסורים לא בחרו בדיקטטור מטורף או בפנאטים דתיים עורפי ראשים (דאע”ש). “זוהי תקופה לא שגרתית המחייבת נקיטת צעדים לא שגרתיים”, סיכם השר.

 

הפגנה קיצונית באוטרכט

בשבת הקודמת התקיימה במרכז אוטרכט הפגנה של ארגון Pegida (מגרמנית – “פטריוטים אירופאים נגד האיסלמיזציה של המערב”) ארגון המבקש למנוע את מה שהוא מכנה “איסלאמיזציה של אירופה” ולבלום את “זרם הפליטים”. העיתוןNRC  דיווח כי בהפגנה היו כ-200 מאנשי הארגון. במהלך ההפגנה נישאו נאומים על ידי אנשי מפתח מקרבם, אך המשטרה מנעה מהמפגינים לצעוד לאורך הרחוב הראשי במרכז העיר, והתירה להם להתאסף בסמוך לבניין תיאטרון De Vredenburg. 

מתוך ההפגנות באוטרכט:

https://www.youtube.com/watch?v=UGQs0Ftka14

ההפגנה משכה מתנגדים רבים, ביניהם אנשי תנועת “Internationale Socialisten”, אשר התרכזו בסמוך לכנסיית Janskerkhof, כ-600 מטר מאנשי Pegida. אחד הפליטים נשא שם נאום. גם עליהם אסרה עיריית אוטרכט לצעוד דרך מרכז העיר.

התפרעויות שהתרחשו כתוצאה מחיכוכים בין הצדדים הובילו למעצרם של עשרה מפעילי Pegida, אך הם שוחררו כעבור זמן קצר.

בערב שלפני ההפגנה הותקף מרכז סיוע לפליטים בעיר וורדן, הסמוכה לאוטרכט. קבוצה שמנתה כ-20 גברים השליכה זיקוקים וביצים אל המקלט, שבו מתגוררים כ-150 בני אדם. איש לא נפגע אך ראש העיר אמר שלהתקפה הייתה “השפעה עצומה” על בקשי המקלט וכי היא “עוררה בהם טראומות”. המשטרה הודיעה למחרת כי עצרה והגישה כתבי אישום נגד 11 חשודים, בני 19 עד 30. ראש הממשלה מרק רוטה ביקר בוורדן וגינה את התקיפה שאותה כינה “מעשה פחדני”.

דיווח רשת RTL Nieuws  על וורדן:

מסקר שפורסם ביום ראשון הקודם ב”טלחראף” עולה כי מפלגת הימין PVV  בהנהגת חירט וילדרס מתחזקת על רקע משבר הפליטים, וכי לו היו נערכות בחירות היום, אנשיה היו זוכים ב-35 מושבים מתוך 150. בבחירות הקודמות ב-2012 זכתה המפלגה ב-15 מושבים בלבד.

 

התנגדות בפורמרנד

לאחר מחאות מצד התושבים, הצביעה ביום שני האחרון מועצת העיר פורמרנד נגד הקמת מרכז סיוע גדול למבקשי מקלט בתחומה. עם זאת, מועצת העיר שבמחוז צפון-הולנד הסכימה לקלוט כ-200 מבקשי מקלט במרכזים קטנים, בתנאי שהתושבים הגרים בסמיכות יסכימו לכך. כמה עשרות תושבים התקהלו מחוץ לבניין המועצה בעת ההצבעה. לפני כחודש הופסקה ישיבת מועצה בנושא לאחר שמפגינים נגד התוכנית פרצו לחדר הישיבות.

 

אמסטלפיין בתקשורת

בשבוע שעבר סקרנו כאן בהרחבה מפגש תושבים שנערך בעיריית אמסטלפיין, על רקע כוונת העירייה לקלוט כ-400 פליטים סורים באזור הקהילה היהודית. רבים מתושבי הקהילה בעיר הביעו את חששותיהם וחוסר שביעות רצונם מהכוונה לשכן את הפליטים בבניין משרדים שיוסב למגורים זמניים, לא רחוק מבתי הספר היהודיים בעיר ומהשכונה שבה מתגוררים ישראלים ויהודים רבים.

הדי הדיון הגיעו גם לתקשורת המיינסטרים ההולנדית. בתוכנית Dunk המשודרת בערוץ RTL Z התקיים דיון בנושא, בו השתתפו תושב השכונה עו”ד רוני אייזנמן והעיתונאי מקס ואן וייזל, גם הוא תושב האזור.

במהלך הדיון הציג המנחה משפטים מנחים וכל אחד מהצדדים הביע את דעתו. אייזנמן טען כי הרעיון לשכן פליטים מסוריה ועירק בסמוך לריכוז תושבים יהודים אינו רעיון מוצלח, מכיוון שרבים מן הפליטים הללו גדלו על ערכים של שנאת יהודים, ולפיכך אין לשלול את האפשרות לחיכוכים בין שתי הקבוצות. מנגד השיב ואן וייזל כי זהו המיקום הסביר ביותר וכי אין מקום אחר רחוק דיו שיאפשר לאוכלוסיית היהודים והישראלים בסביבה לחוש בטוחים יותר.

אייזנמן ציין שלא בכדי נמצאים בשכונה כוחות אבטחה ומשטרה רבים, אלא משום שלעתים מתרחשים בסביבה אירועים של התגרות מצד קיצונים כלפי יהודים. ואן וייזל טען בתגובה שלאירועים אלה אין כל קשר לפליטים, ושאת הפליטים מדאיגים עניינים אחרים לחלוטין מאשר “להתעסק” עם יהודים שגרים בשכנות, בראש ובראשונה הצורך המיידי להציל את חייהם וחיי משפחותיהם.

אייזנמן סיכם את הדיון ואמר: “פליטים – כן, אך על הממשלה לדאוג לבדוק ולוודא שמשפחות עם ילדים יגיעו למקום ולא רק גברים צעירים ללא משפחות”.

צפו החל מדקה 15:15: http://rtlxl.nl/#!/dunk-opinie-zonder-omweg-345483/e25823ae-1827-35bd-86eb-982cc6fe7757 

 

ממשלת הולנד הציעה תוכנית לטווח רחוק להתמודדות אירופה עם מבקשי המקלט מסוריה. בטווח הקצר תקלוט הולנד כ-7,000 פליטים. לצד הסיוע יש גם מחאה מתושבים מודאגים. וגם: אנחנו מרוויחים מהבלגן במשטרה וחדשות גן החיות – צפו בפילפילון החדש

 

התוכנית ההולנדית – קליטת אלפי פליטים

קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff), מזכיר המדינה לנושאי משפט וביטחון, האחראי בין היתר גם על הענקת מקלט מדיני, הודיע השבוע כי הקבינט אישר את תמיכתו בתוכנית האירופית לקליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט הנמלטים לאירופה מאזורי מלחמה.

תוכנית חלוקת מבקשי המקלט בין מדינות האיחוד תלויה ב”כושר הספיגה” של כל מדינה. התנאי הראשון שהציבה הממשלה לקליטת מבקשי המקלט, הוא קליטתם ורישומם באזורי קליטה ייעודיים מאובטחים בסמוך לאיזורי המלחמה, שיוקצו על ידי מדינות האזור (טורקיה, למשל). לאחר קליטתם ורישומם, יוכלו הפליטים לבקש מקלט באחת ממדינות האיחוד האירופי באופן מסודר, על פי התהליך המקובל. לא תינתן למבקשים אפשרות לבחור את המדינה שאליה יגיעו. מהגרים שיגיעו ישירות לאירופה מבלי להיקלט תחילה במחנה פליטים, יגורשו חזרה לארצותיהם. תהליך הקליטה והרישום ינוהל על ידי נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR). לפתרון לטווח ארוך זה נדרשת תמיכה מצד רוב מדינות האיחוד.

דייקהוף אמר עוד כי בטווח הקצר ייקלטו בהולנד 8,000-7,000 פליטים. המספר הסופי ידווח היום (שני) במהלך פגישה של הוועד האירופי לנושא הפליטים בפרלמנט האירופי בבריסל.

בנוסף, אישר הקבינט תקציב של 110 מיליון יורו לתמיכה במחנות הפליטים בירדן ובלבנון.

(מקור: Metro ו-NOS)

ומה חושבים התושבים על מבקשי מקלט שיגיעו לעריהם?

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על פעולות סיוע למבקשי מקלט מצד אזרחים מן השורה. אך המצב כמובן מורכב. למשל: כ-600 מבקשי מקלט, רובם גברים צעירים, אמורים להיקלט במרכז קליטה שיוקם עבורם בשכונת Eschmarke באנסחדה. אך תושבי השכונה חוששים לביטחונם וסבורים כי מרכז הקליטה עלול להפוך לכר לפשיעה. על פי הארגון המרכזי למבקשי מקלט (Centraal Orgaan Asielzoekers), דרושים כ-10,000 מקומות לקליטת פליטים. בעוד הרשויות המקומיות פותחות בפני הארגון את שעריהן ומציעות סיוע, הולכת וגדלה המחאה מצד התושבים עצמם. תושבי אנסחדה אינם היחידים: תושבי הכפר Balk במחוז פריסלנד הגישו תביעה לבית המשפט נגד הכוונה לקלוט בכפר 600 פליטים. ב-Gilze-Rijen במחוז ברבנט נבלמה הקמתו של מרכז רישום למבקשי מקלט.

באסיפות מידע שנערכות עבור תושבים במקומות שבהם עתידים לקום מרכזי קליטה, עולות בכל מקום שאלות זהות: מדוע רק גברים? למה כל כך הרבה אנשים? למה בשכנות לבית ספר, בית אבות, פארק או מרכז מסחרי? בעיר דן בוש (Den Bosch) התלוננו התושבים על כך שלא קיבלו מידע בכלל או קיבלו מידע חסר על הכוונה לקלוט 500 מבקשי מקלט בחלקים שונים של העיר.

אך כאשר לבסוף צולחים המאמצים להקים מחסה לפליטים, ניתן גם לראות שמצב הרוח משתנה לחלוטין. בעיר אפלדורן התנהל במשך זמן רב מאבק על הקצאת מקום קליטה קבוע, אך מאז שהגיעו הפליטים הראשונים לעיר בשבוע שעבר, הם היו מופתעים לטובה מקבלת הפנים החמה לה זכו מן התושבים.

(מקור: Metro)

מרכז קליטה לפליטים במקום מסגד בחאודה

עיריית חאודה (Gouda) תציע מקלט לכ-500 מבקשי מקלט ב-Prins Willem-Alexanderkazerne בעיר, שהיא שכונת מגורים ששימשה בעבר את הצבא, אחרי שהמבנים יעברו שיפוץ שיושלם במחצית השנייה של 2016. בעבר הייתה כוונה להקים במקום מסגד ענק, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מחאות של תושבי הסביבה.

(מקור: Metro)

 

בלגן במשטרה – ואנחנו משלמים פחות

לא רק בארץ. ככל שחולף הזמן, צצות ועולות בעיות ומתגלים עוד ועוד סכסוכים. אחרי שהשרים אופסטלטן וואן דר סטור הוכרזו כאויבי המשטרה, יוצאים עתה השוטרים נגד מפקדיהם. אלה הבעיות המרכזיות:

• מאות משרות במשטרה נפתחו להצגת מועמדות מצד גורמים חיצוניים במקום להיות תחילה מפורסמות בתוך הארגון. משרות אלו כוללות בין היתר תפקידי שיטור בכירים (hoofdagent) או תפקידי שיטור אופרטיביים הדורשים הכרות עם תחומים ספציפיים (politiekundige). במקרה האחרון מדובר בתפקיד המערב קביעת מדיניות. בוועד עובדי המשטרה הארצי (Nederlandse Politiebond) סבורים כי צעד זה פוגע פגיעה חמורה בתנועת העובדים בתוך הארגון: “אנו חושבים שזה בלתי סביר שמעסיק מתעלם מקיומם של מועמדים פוטנציאלים מתאימים בתוך הארגון. הגיע אלינו זרם של שיחות טלפון מצד שוטרים שהתאכזבו לגלות שהפיקוד מונע מהם את האפשרות לקבל עדיפות בהצגת מועמדות למשרות אלו”.
• האיגוד הכללי הארצי של עובדי המשטרה (De Algemene Nederlandse Politie Vereniging=ANPV) התריע מוקדם יותר השבוע נגד כוונת הפיקוד העליון לשכור את שירותיהם של מומחים חיצוניים בתחומים שונים, משום שלטענת הפיקוד, לא ניתן למצוא אנשים בעלי תחומי מומחיות דומים בתוך הארגון. לצורך כך הוקצה תקציב של מיליוני יורו. לטענת האיגוד, מעבר לכך שמדובר בבזבוז מיותר של כספים, קיים חשש כי השכירים החיצוניים הללו ייחשפו למידע רגיש ואז יצאו איתו מהארגון.
• כדרך להבעת מחאתם, שוטרים מחלקים פחות דו”חות על מהירות מופרזת וצעד זה גורם לנזק של מיליונים לקופת המדינה. כאן גם מתגלה מצב פרדוקסלי, משום שהשוטרים מבקשים מצד אחד שיפור בתנאי שכרם, ומצד שני נמנעים מלעשות את עבודתם על מנת להוסיף כסף לקופת המדינה. לשר ואן דר סטור זה לא ממש איכפת – הוא טוען כי לא נותר תקציב לתוספות שכר.
• לפני כשבועיים הודיע השר ואן דר סטור כי אינו שבע רצון מאיכות מחלק החקירות, וכאילו כדי להוסיף שמן למדורה, הודיע השר לפני שבוע כי לדעתו המשטרה “טיפשה”. 15% בלבד מעובדי הארגון הם בעלי תואר אקדמי, וזהו לדעתו אחוז נמוך מדי.

בניסיון אחרון לעצור את פתיחת 424 המשרות להצגת מועמדות מבחוץ, מתוכננת הפגנה בהאג ב-16 בספטמבר. צעד זה מתווסף כאמור לפעולות מחאה נוספות שנועדו להשיג הסכם עבודה קיבוצי (cao) משופר. משום כך במהלך השבוע החולף נחסמה המערכת המאפשרת גביית דו”חות.

(מקור: Metro)

 

It’s A boy!

לפני כמה שבועות דיווחנו כאן על פילון שעומד להיוולד בגן החיות בליידורפ ברוטרדם.

ואכן, ב-20 באוגוסט זה קרה! אחרי תהליך המלטה שעבר ללא אירועים ונמשך דקות ספורות בלבד, נולד פילון זכר לאמא פילה בנגקה. הפיל הקטן, שניתן לו השם Sunay משחק בחוץ, יונק היטב וישן הרבה. סבתא אירמה ואמא בנגקה כמעט ולא עוזבות אותו.

Sunay הוא הפיל ה-16 שנולד בגן החיות והוא אח לפילה Faya ובן דוד לפילה Lihn Nhi.

הנה קליפ שהפיק גן החיות לאחר ההמלטה:

 

 

(מקור: אתר גן החיות Blijdorp)

הדיון ב”פיט השחור” הגיע לאו”ם, שם הצליחו לשרבב לעניין גם יהודים. וגם: אבטחה מוגברת ברכבת, האם הקניות שלנו בסכיפהול באמת פטורות ממכס, איך עובדים עלינו במרכול, ומה עשו חתן וכלה שנתקעו בפקק?

 

לאחר הפיגוע – אבטחה מוגברת ברכבת

בעקבות הפיגוע ברכבת תאליס (Thalys) ביום שישי האחרון, הודיעו ממשלות בלגיה וצרפת כי יהדקו את האבטחה בתחנות הרכבת. תדירות הסיורים ברכבות עצמן תתוגבר על ידי מאבטחים משתי המדינות וכן תתוגבר בדיקת מטעני הנוסעים.

לאחר ההשתלטות על המחבל ברכבת:

https://www.youtube.com/watch?v=dHjB0RcpE2U

 

תושייתם של הנוסעים על הרכבת המהירה שעשתה את דרכה מאמסטרדם לפריז היא שמנעה פיגוע קשה. חיילים אמריקאים ובריטים, ואף נוסעים מן השורה, השתלטו על איוב אל-חזאני, צעיר ממוצא מרוקאי, שעלה לרכבת בתחנת Brussel Zuid כשהוא חמוש ברובה קלצ’ניקוב, אקדח קולט, קליעים וסכין, והתכוון לפתוח באש על הנוסעים ששהו באותה העת ברכבת. מאז 2014, עקבו הרשויות בצרפת אחר המחבל בן ה-26 בשל קשריו עם ארגוני טרור. לדבריהם הוא התגורר בספרד ולאחרונה עבר לבלגיה. אחד מהחיילים שהשתלטו על המחבל נפצע קשה ופונה לבית החולים, וכן שלושה מנוסעי הרכבת. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הכריז על פתיחה בחקירה מעמיקה, אך נמנע מלהכריז כי מדובר בפיגוע טרור. גם בבלגיה נפתחה חקירה שתבחן את התמונות ממצלמות האבטחה בתחנת Brussel Zuid ותחקור בני משפחה וחברים של המחבל.

מקור: NRC ו-NOS

 

מ”פיט השחור” ועד ליהודים

לאחר המהומות בחג סינטרקלאס האחרון והתערבותו של האו”ם בסוגייה – “פיט השחור” (Zwarte Piet) כבר לא ישוב להיות כשהיה. “השר לודוייק אשר מתכוון לפתוח את הנושא לדיון רב משתתפים שבו ייכללו נציגי ארגונים וקבוצות חברתיות שונות, במטרה לעצב דמות שתהיה מקובלת על כולם”, כך העידה מנהלת האגף לחיי שותפות ואינטגרציה במשרד לענייני חברה ותעסוקה, אפקה ואן רייןvan Rijn, במהלך שימוע שערכה ועדת האו”ם למאבק בגזענות ואפלייה בז’נבה. במהלך השימוע בן היומיים נדרשה ואן ריין לענות לשאלות נוקבות שהוצגו לה על ידי חברי הוועדה, שייצגו מגוון מדינות, אולם נתח משמעותי מהזמן הוקדש לביקורת חריפה מצד חברי הוועדה על פיט השחור. לטענת חברי הוועדה מדובר בסמל גזעני שאבד עליו הכלח ויש לחדול ממנו.

נושא נוסף שהועלה לדיון נגע להבדלים באופן שבו מטפלת ממשלת הולנד בקבוצות אתניות שונות. חבר הוועדה מורילו מרטינז, נציג קולומביה, טען כי יהודים זוכים ליחס מועדף, מכיוון שהממשלה משקיעה מאמצים רבים במאבק נגד אנטישמיות, ומאמצים אלו באים על חשבון קבוצות מיעוט אחרות בהולנד. ואן ריין הדגישה כי במהלך הסתיו הקרוב תציג הממשלה תוכנית פעולה מסודרת למלחמה באפלייה. ועדת האו”ם תציג את מסקנותיה בעקבות השימוע ב-28 באוגוסט.

בחג האחרון נעצרו עשרות בני אדם במהומות שפרצו בין מפגינים נגד הדמות הצבועה שחור, לבין חוגגים שבאו לעיר לחזות בתהלוכה המסורתית.

מקור: NRC

 

קניות (לא) פטורות ממכס בסכיפהול

כולנו חולמים על גן העדן נטול המע”מ הממתין לנו אחרי ביקורת הדרכונים בשדה התעופה, על מסע השופינג בהנחות מטורפות בחנויות המותגים הנוצצות. כולנו גם חושבים שההנחות הללו מוענקות לנו אוטומטית בהציגנו למוכר את כרטיס העלייה למטוס שברשותנו. אז מסתבר שחלומות לחוד ומציאות (מרה) לחוד: סריקת הכרטיס אינה מקנה כל זכות להנחה – לפחות לא בנמל התעופה סכיפהול, שם המחירים נותרים בעינם.

מתברר שאותם 21% מע”מ שאמורים להיות מופחתים מערכה של כמעט כל קנייה שעורכים נוסעים הטסים ליעדים מחוץ לאיחוד האירופי, הם בעצם רווח נקי שהולך ישירות לכיסם של בעלי העסקים בדיוטי פרי: בשנה שעברה עמדו רווחי החנויות על 85 מיליון יורו. דובר סכיפהול מכחיש את הטענות מכל וכל: “המצב הוא בעצם הפוך: אנחנו משלמים עבור הנוסעים בתוך האיחוד את המע”מ וכך יוצא שכלל הנוסעים, בין אם בתוך האיחוד האירופי ובין אם מחוצה לו, מרוויחים ממחירים נמוכים משמעותית”.

אולם השוואה שנערכה בין המחירים המפורסמים באתר האינטרנט של הדיוטי פרי בסכיפהול לבין מחירים בחנויות אחרות העלתה כי הפערים במחירים זעירים ביותר, אם הם קיימים בכלל. הפערים ה”משמעותיים” שאותם הזכיר דובר סכיפהול מתייחסים לבשמים וקוסמטיקה שעליהם יש מבצעי הנחות.

בבריטניה פרץ לאחרונה “מרד” נוסעים אשר סירבו למסור למוכרים בחנויות הדיוטי פרי את כרטיסי העלייה למטוס שברשותם, במטרה לשים קץ למה שמכונה “תרמית המע”מ הגדולה”. על פי דובר סכיפהול, סריקת הכרטיס נועדה להבטיח שסחורה בדיוטי פרי תימכר אך ורק לאנשים שיוצאים את המדינה ולא לאנשים העובדים במקום.

מקור: Metro

 

בלבולי ביצים בסופרמרקט

המועצה ההולנדית לצרכנות פתחה לאחרונה בבדיקות מקיפות במטרה לגלות ולחשוף בפומבי את כל התרגילים השיווקיים שבהם משתמשות יצרניות המזון על עטיפות מוצריהם. הדבר הביא לכך שמספר רב של יצרנים ערך שינויים בטקסטים שנכתבו על המוצרים, ומספר לא מבוטל של מוצרים אף הורדו מהמדף. מוצר אחד שהוסר מהמדפים היה מטבל האבוקדו (guacamole) של אלברט היין. מטבל אבוקדו שמכינים בבית מכיל אבוקדו, עגבניות, שום, בצל, צ’ילי ותבלינים. קופסת מטבל אבוקדו של אלברט היין הכילה בסה”כ 0.7% של אבקת אבוקדו, כשני גרם שהם שווי ערך לכפית קטנה. החומר הירוק בקופסה הכיל בעיקר מים, בצל, שמן, עגבניות ופלפל אדום, ושורה שלמה של חומרי טעם וצבע מלאכותיים. כך גם לגבי “הטיגניות (poffertjes) של סבתא” שנמכרות בלידל. הטיגניות הללו הכילו שלל רכיבים שסבתא בחיים לא הייתה חושבת לכלול במתכון שלה. גם חטיפי הצ’יפס “הביתיים” בפלפל שחור ומלח של אלברט היין היו רחוקים מלהיות “ביתיים”. צ’יפס שמכיל בין היתר אבקת בצל, אבקת תמצית שמרים וחומרי טעם וריח מלאכותיים נחשב אפילו בעיני רשת המרכולים ללא ראוי לשאת את התואר “ביתי”. לפיכך, יעודכן המידע שעל האריזה. כך ייעשה גם לגבי אריזת “מעדן וניל כפרי” (boeren vanillavla) של היצרן Den Eelder, שעליה נכתב שהמוצר אינו מכיל גלוטן – אז זהו שאף מעדן וניל של אף יצרן אינו מכיל גלוטן.

המועצה לצרכנות טרם אמרה את מילתה האחרונה בעניין. על הכוונת שלה נמצאים מי הויטמינים (vitamin-water) של חברת Sourcy. לדבריה, “מי הויטמינים הללו הם בכלל לא מים. הם משקה ממותק לכל דבר ועניין שמכיל מים, שתי כפיות סוכר לכוס, חומרי צבע וטעם ופה ושם איזה ויטמין מזדמן בשביל השעשוע”.

לקח חשוב: לפני שאתם קונים מוצר כלשהו, בדקו את רשימת הרכיבים. אם יש שם רכיבים שאינכם יכולים להגות את שמותיהם, השאירו את המוצר על המדף.

מקור: Metro

אהבה תקועה בפקק….

כשיואניטה וג’רלד קמו בבוקר יום שישי 14 באוגוסט, הם ידעו שהיום הזה לא יהיה ככל הימים: הם עמדו להינשא. מה שלא היה בתכנון היא התמונה יוצאת הדופן שבה הם מככבים.

הזוג היה בדרכו מעיירת מגוריהם Meerkerk למקום בו היו אמורים להינשא ב-Sleeuwijk, שם גם היו אמורים להצטלם עם אורחיהם לאלבום החתונה. אבל כל התכנון המדוקדק כמעט ירד לטמיון כשבשעה 13:15 הם נתקעו בפקק, ולא כזה שזוחל לאיטו, אלא פקק שבו אף מכונית לא זזה במשך 20 דקות – הכל בשל משאית תקועה. גבי ארמסטרנג, הצלמת של האירוע, שהייתה מודאגת ממצב מחוגי השעון, החליטה לנצל את הרגע הנדיר, וצילמה את הזוג בלב הכביש המהיר (A27) בין המכוניות התקועות, שבחלק מהן ישבו אורחיהם.

מקור: (Metro, AD)