Tag: חדשות מהולנד

Voor או Nee? השבוע נקראים אזרחי הולנד ללכת לקלפי כדי להצביע בעד או נגד שיתוף הפעולה של אירופה עם אוקראינה. למה בכלל שואלים אותנו לדעתנו ועל מה באמת המשאל שהצליח לעורר סערה בהולנד

ב-6 באפריל יילכו אזרחי הולנד לקלפי, גם אלו מבינינו המחזיקים באזרחות הולנדית, על מנת להצביע בעד או נגד חתימת הסכם שיתוף פעולה אירופי עם אוקראינה. זהו אותו הסכם שהוציא רבבות להפגנות באוקראינה ב-2013, הפגנות שהובילו למהפכה. אבל רוב ההולנדים לא באמת מכירים את פרטי ההסכם וגם לא מאוד מוטרדים ממנו, אז למה שואלים אותנו לדעתנו, מה המשמעות הפוליטית של המשאל  וכיצד הוא הצליח לעורר סערה בהולנד? מורה נבוכים למצביע שטרם הספיק להתעדכן.

למה מבקשים מאיתנו בכלל להצביע?

כמעט כל מדינות האיחוד האירופי נתנו את הסכמתן לשיתוף פעולה עם אוקראינה. גם הפרלמנט האירופי. המדינות היחידות של חתמו עדיין הן הולנד ובלגיה. לא בכל המדינות נערך משאל עם לצורך העניין. למה בהולנד כן? משום שב-1 בינואר 2015 נכנס חוק לתוקף בהולנד, לפיו אם ארגון כלשהו מבקש לעורר מודעות בכל נושא שהוא שנמצא על סדר היום, ולצורך כך מצליח לגייס תמיכה של 300,000 איש, הממשלה מחויבת לפעול עמו ולערוך משאל עם.

הארגון הקטן Burgercomité EU (“מועצת האזרחים של האיחוד האירופי”) המתנגד לאיחוד האירופי, הצליח לגייס יותר מ-400 אלף חתימות על ידי חבירה לאתר האינטרנט GeenStijl (“ללא סטייל”), שמתגאה בייצור תוכן פרובוקטיבי ואנטי ממסדי. הקמפיין האינטרנטי (GeenPeil) והאפשרות לחתימה מקוונת הצליחו להעלות את הנושא הטכני לכאורה לסדר היום. זוהי הפעם הראשונה שבה מופעל החוק החדש וזו הפעם השנייה בלבד בתולדות הולנד שבה נערך משאל עם. לשם השוואה, כשהאיחוד האירופי חתם על הסכמים דומים עם צ’ילה, מקסיקו ודרום אפריקה, ואפילו עם ישראל מעוררת המחלוקת, לא בדיוק שאלו אותנו לדעתנו.

למשאל העם יש תוקף מייעץ. הממשלה לא מחוייבת לפעול בהתאם לתוצאות המשאל. אם האזרחים יצביעו נגד, והממשלה תפעל בהתאם לתוצאות המשאל, ההסכם, שרוב מדינות האיחוד כבר חתמו עליו, לא יהיה תקף. מאידך, יכולה הממשלה להחליט שהיא לא לוקחת בחשבון את תוצאות המשאל וחותמת על ההסכם בכל זאת. מה אז? בואו נאמר שזה לא רעיון מוצלח במיוחד – זה כמו לשאול מה אנחנו חושבים וברגע האמת, לבעוט את דעותינו הצידה אם זה פתאום לא מתאים. הממשלה תצטרך לעשות מחדש את שיעורי הבית שלה.

על מה מבקשים מאיתנו להצביע?

סביר להניח שעבור רבים מאיתנו, אוקראינה לא בדיוק נמצאת בראש סדר העדיפויות ולכן רוב הסיכויים שרק אם ממש שיעמם לכם בסוף השבוע האחרון, לא טרחתם לקרוא את 323 העמודים המפרטים את תוכן ההסכם. מה בכל זאת כולל ההסכם על קצה המזלג?

• הפחתה או ביטול של מסים על יצוא ויבוא סחורות לאוקראינה וממנה: הולנד תזכה לגישה קלה יותר לשוק של 45 מיליון צרכנים. המרוויחים העיקריים מכך הם האיכרים וסקטור התובלה. יתאפשר יצוא בהיקף של 775 מליון יורו וייבוא בהיקף של 725 מליון יורו.
• שיתופי פעולה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון והבטחת היציבות בגבולותיהן של מדינות האיחוד האירופי שלהן יש גבולות משותפים עם אוקראינה (רומניה, סלובקיה ופולין).
• השקעה בפיתוחים טכנולוגיים בני קיימא (sustainable/duurzaam) והאצת שיתופי פעולה רב-צדדיים
• שיתוף פעולה במאבק בשחיתות ובפשע המאורגן.
• חיזוק עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם באוקראינה, שמירה על שוויון של כלל האזרחים, ביניהם אנשים הנמנים עם הקהילה ההומו-לסבית. לאזרחים באוקראינה תתאפשר החירות להחליט בעצמם על עתידם. הם מצידם מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
• שמירה על ממשל תקין וקיומו של סדר משפטי וציבורי תקינים. כלכלת המדינה תעבור רפורמה מעמיקה.
• הפחתת הפצת נשק להשמדה המונית.

חשוב לציין שבין אם יאושר ההסכם אם לאו, אוקראינה לא הופכת בכך למועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי. זהו נושא נפרד לחלוטין שלא עומד כרגע על הפרק.

ומבחינה פוליטית מה זה אומר?

• אם יאושר ההסכם, אוקראינה תזכה לתמיכה מצד האיחוד האירופי, וכך תפחת אחיזתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במדינה, שמאז 2014 מתנהלת בה מלחמת אזרחים. פוטין, מן הסתם, מתנגד נחרץ להעמקת שיתופי פעולה בין אוקראינה לאיחוד האירופי. הוא היה מעדיף לספח אליו את אוקראינה ולחזק בכך את שאיפתו להפוך את רוסיה למעצמה. עד שזה יצליח לו, אם יצליח, הוא מספק נשק למורדים הפרו-רוסים הנלחמים באוקראינים התומכים בהיפרדות מרוסיה.

• הולנד, מצידה, רואה ברוסיה את האחראית העיקרית להפלתו של מטוס הנוסעים בטיסת MH 17 שהיה בדרכו מאמסטרדם למלזיה, ולהריגתם של 298 בני אדם (198 מתוכם אזרחים הולנדים) לאחר שהופל מירי מכוון של טילי קרקע-אוויר על ידי מורדים פרו-רוסים שנלחמו במזרח אוקראינה. אם אזרחי הולנד יצביעו נגד ההסכם, יהיה זה יהיה ניצחון לפוטין, שבתקופה האחרונה היה עסוק במלחמת מילים מול המערב.
• המפלגה הסוציאליסטית (SP), המפלגה למען בעלי החיים (PvdD) ומפלגת החופש של חיירט וילדרס (PVV) מתנגדות להסכם. SP טוענים כי אוקראינה צריכה תחילה לפתור את הבעיות הפנימיות שלה בעצמה, ולא להפיל אותן על האיחוד האירופי שמתמודד כרגע עם אתגרים משמעותיים אחרים כגון עליה בשיעורי העוני וחוסר השיוויון ביבשת, משבר הפליטים, והסיכונים בעקבות יציאתן האפשרית של יוון ובריטניה מהאיחוד. במפלגה למען בעלי החיים אומרים כי אישור ההסכם יביא לאיחוד האירופי מזון ותוצרת חקלאית מאיכות ירודה וזולה שאינה עומדת בסטנדרטים האירופאיים המחמירים וכן כי יש סיכוי רב כי לצורך כך מועסקים ילדים בתנאי ניצול. ולבסוף, על פי עמדת PVV פשוט צריך להצביע נגד. חיפשתי וחיפשתי למה, אך לא הצלחתי למצוא תשובה. אם מישהו מקוראינו הנאמנים נתקל בנימוק ראוי, הוא מוזמן להוסיפו בתגובות.
• אמנם עד כה הצליחו לצייר לנו תמונה די ורודה על שיתופי פעולה, רפורמות, זכויות אדם וכו’. נקודה ראויה למחשבה היא, האם אישורו של ההסכם מבטיח בהכרח שהשחיתות והפרת זכויות האדם אכן ייעצרו בגבולות אוקראינה ולא יזלגו לאיטן לשטח האיחוד האירופי והולנד בפרט.

על אף שהעניין נראה זניח, הוא בעצם לא זניח בכלל. להסכם הזה יש משמעויות גדולות מאוד. משאל העם יהיה בעל תוקף רק אם לפחות 30% מאזרחי המדינה יצביעו. לפיכך, יש מי שסבורים שדווקא אסור להשתתף בהצבעה וכי עצם קיום המשאל הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים. זאת, מפני שהמשאל עוסק על פניו בהסכם שיתוף הפעולה אך למעשה מבקש לערער את האיחוד האירופי. אנשי הארגון שהביא לעריכתו, ה- Burgercomité EU, אמרו בראיון ל-NRC בסוף השבוע שאוקראינה לא מעניינת אותם כלל. הם מעוניינים בסופו של דבר בחיסול האיחוד האירופי, אותו הם מכנים “אימפריאליסטי ודיקטטורי”. עם זאת, המשאל הוא עובדה מוגמרת כעת, וניתן לנצלו להבעת עמדה.

לא יודעים מה לבחור? נסו לענות על השאלות כאן: https://www.kieskompas.nl/nl

לכו להצביע ולהשפיע!

(מקורות: NOS, Metro, Reuters, VNO-NCW, NRC, עמודי הבית של SP, PvdD, PVV)

בני נוער שותים עד אובדן הכרה, האם זה בשליטתם? וגם הפינגווין ששוחה 8000 ק”מ כדי לפגוש את מצילו בברזיל, סיכום חדשות השבוע לפניכם.

עליה במספר בני הנוער הנפגעים משתיה מופרזת

מספר בני הנוער שנזקקו לטיפול רפואי באשפוז לאחר ששתו עד אובדן הכרה, עלה משמעותית בשנת 2015. בעוד שב-2014, נרשמו 783 מקרים של שתיה מופרזת בקרב בני נוער מתחת לגיל 18, בשנת 2015 נרשמו 930 מקרים. זוהי עליה של כמעט 20 אחוזים. חלקם הגדול של הנפגעים, בנים ובנות ביחס שווה, אושפזו בעקבות הרעלת אלכוהול. כך עולה ממספרים שנאספו על ידי בית החולים Reinier de Graaf בדלפט, אוניברסיטת טוונטה (Twente) ו-STAP, המכון ההולנדי לפיקוח על צריכת אלכוהול ופורסמו ביום שלישי האחרון.

ד”ר ניקו ואן דר ליילי (Nico van der Lely), רופא ילדים בבית החולים Reinier de Graaf, אשר הקים שם את המרפאה לטיפול בבני נוער נפגעי אלכוהול, סבור כי הנתונים האמיתיים גבוהים בהרבה. לטענתו, הגורם המרכזי לעלייה הזו הם המשקאות הממותקים המכילים אלכוהול: גולדסטרייק, למשל, ליקר קינמון המכיל פירורי זהב ויש לו טעם של סוכריית קינמון – הנוער משוגע על המשקה הזה. הם שותים אותו על קיבה ריקה ומתמוטטים אחרי שני “שוטים”.

גילם הממוצע של בני הנוער המגיעים לטיפול במרפאה עומד על 15.4. ואן דר ליילי אומר כי לשתייה מופרזת בגיל כזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת נוספות: בגיל ההתבגרות המוח נמצא בתהליך התפתחותי מואץ. בקרב בני נוער ששותים עד אובדן הכרה (ובהולנדית מכנים זאת: comazuipers) ונזקקים לטיפול בבית חולים, עולה הסיכון להתפתחות תסמונת קורסקוף הנובעת ממחסור בויטמין B1 עקב אכילה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול מופרזת ומאופיינת בפגיעה בזיכרון לטווח קצר והתמצאות בזמן ובמרחב, וכן לסוגים שונים של סרטן.

הנתונים האלה מפורסמים שנתיים לאחר שנאסרה מכירת אלכוהול בהולנד מתחת לגיל 18. “זו מכה מתחת לחגורה” אומר ואן דר ליילי. “לפעמים זה מרגיש כאילו אני שופך מים לים. אני עושה כמיטב יכולתי כדי להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער. אני נושא את המסר הזה איתי לכל מקום במדינה אליו אני מגיע, אבל כשג’יימס בונד עומד בסרט Spectre במשך שעה עם בקבוק הייניקן ביד, קצרו ידי מלהושיע”.

על מנת להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער נדרשת אכיפה משמעותית של מגבלת הגיל ועל העיריות להגביר את הפיקוח.

אך הנתונים האלו מציגים גם מגמה חיובית: הורים נוקטים בצעדים קשוחים יותר עם ילדיהם המתבגרים. בשנים קודמות 75% מההורים אמרו כי מבחינתם אין בעיה שהילדים שלהם שותים. עכשיו 66% מההורים אומרים כי אינם מרוצים מכך. “בעתיד הורים ייצרו קשר עם הורים נוספים על מנת לברר האם וכמה אלכוהול יוגש במסיבת יום ההולדת של הבת”, אומר ואן דר ליילי.

מזכיר המדינה לענייני בריאות הציבור, מרטין ואן ריין אומר כי העלייה הזו של 20% במספר המקרים “ממש לא טובה. עלינו לטפל בבעיה הזו מכל החזיתות האפשריות: עיריות צריכות להגביר את הפיקוח והאכיפה, חנויות צריכות לאכוף את החוק. ואן ריין מתכנן להציג את הנתונים האלה בפני הפרלמנט בקרוב ולהכריז על צעדים לפתרון.

(הערת המתרגמת: עד שזה יקרה, אם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות, פקחו עליהם עין היטב: אולי בחנויות לא ימכרו להם אלכוהול, אבל הם יעשו הרבה כדי להשיג אותו, כולל לשלוח מישהו בן 18 שהם מכירים, כדי שיעשה עבורם קניות…)

(מקור: NRC)

הפינגווין שב הביתה

כש-Joao Pereira de Souza נתקל יום אחד ב-2011 בחוף ריו דה ז’נירו, לא רחוק מביתו, בפינגווין קטן שהיה מכוסה כולו בנפט, הוא לא היסס לרגע ויצא לעזרתו. הוא ניקה אותו, סידר לו מחסה מוצל והגיש לו מדי יום דגיגים קטנים שדג במיוחד עבורו. קשר אמיץ נקשר בין השניים. הוא קרא לפינגווין בשם ” ג’ינג’ינג”.

ג’ינג’ינג, אסיר תודה למצילו, סירב לעזוב אותו. בסופו של דבר, לאחר 11 חודשים, הוא אכן עזב, אך כעבור שנה הופתע דה סוזה כאשר גילה שג’ינג’ינג קפץ לבקר. וכך, מדי כמה חודשים, נעלם ג’ינג’ינג לים ושוחה אלפי קילומטרים אל הקולוניה שלו בדרום ארגנטינה, אך בתום תקופת הרבייה הוא שב תמיד לחוף ריו דה ז’נירו, כדי לפגוש את “אביו” המאמץ.

“אני אוהב אותו כאילו היה בני ונראה לי שגם ג’ינג’ינג חש אלי חיבה רבה. לאף אחד אחר אסור לגעת בו. הוא מנקר את מי שמעז לגעת בו. הוא ישן על ברכי, ואני רוחץ אותו ומאכיל אותו”.

מקור: Metro ו- Wall Street Journal

מבחני האינטגרציה שאותים נדרשים זרים לעבור (inburgering) מעוררים ביקורת בהולנד. “שאלות משונות על מו ממרוקו, חצי מאוכלוסיית הולנד הייתה נבוכה”.

 

לאחרונה נשמעת בהולנד ביקורת רבה על מבחני האינטגרציה (inburgeringsexamen) ועל קורס האינטגרציה (inburgeringscursus) שאותם נדרשים לעבור זרים שקיבלו אשרת שהייה בהולנד ומעוניינים לשדרג אותה לתושבות. כך עולה למשל מתוצאות משאל שנערך על ידי העיתון החינמי Metro.

ארגון VluchtelingenWerk, המבוסס ברובו על פעילותם של מתנדבים, ופועל למען שילובם של פליטים במערך החיים בהולנד, יצר לצורך ניסוי גרסה מקוצרת של מבחני האינטגרציה הנוכחיים המונהגים בהולנד. במבחן הניסוי הופיעו שאלות כגון “איזו מושבה הולנדית זכתה לעצמאות מעט לאחר תום מלחמת העולם השנייה?” ו”האם מלך ספרד ששלט בתקופתו של המלך ווילם ואן אורנייה היה קתולי או פרוטסטנטי?”. היו במבחן גם שאלות על היכן מתגורר מלך הולנד הנוכחי ולאן הולך הכסף המשולם למס ההכנסה.

64% מהנבחנים בגרסת הניסוי נכשלו. מן התוצאות עולה כי השאלות אינן מותאמות לרוח הזמן, והידע אותו מתבקשים המהגרים להפגין אינו ידע המשרת זרים בבואם להיטמע באורח החיים בהולנד. דובר הארגון ציין כי מבחן הניסוי נועד להראות כי חלק מן השאלות במבחן אינן טובות מבחינה איכותנית וכי “השאלות ניתנות לפרשנות מכמה וכמה זוויות ויש יותר מתשובה אחת אפשרית”.

האן אנטזינגר (Han Entzinger), מרצה ללימודי אינטגרציה והגירה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, אשר קרא את השאלות המופיעות בבחינה, אמר כי חלקן גרמו גם לו לקמט את מצחו בפליאה. “מבחן אינטגרציה אמור לבחון ידע בסיסי של החוק המונהג במדינה וכן ידע בסיסי בגיאוגרפיה והיסטוריה ולא להציג שאלות שפותחות נושאים לדיון, כגון איך מתמודדים עם מצב שבו אמך הופכת להיות דמנטית”.

בין הנכשלים במבחן היה הסופר רודאן אל גלידי (Rodaan Al Galidi). אל גלידי, שהגיע להולנד מעירק כמבקש מקלט, הוציא לאור כמה וכמה ספרים בהולנדית ולאחרונה אף זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות הולנדית על ספרו “האוטיסט ויונת הדואר”. בראיון שנתן בתוכנית הרדיו של חייס סטאברמן ברדיו NPO2, הוא מתח ביקורת על השאלות: “לא היה במבחן שום דבר על וינסנט ואן גוך, אופניים, טחנות רוח, כיכר דאם או תעלות, אלא שאלות משונות כמו ‘מו, שהגיע ממרוקו, מקבל קיצבת מחיה חודשית. הוא רוצה לשלוח את בנו לגן, מי משלם על כך?’ או ‘מו ואמאל מתגוררים בדירה של הדיור הציבורי. אם שכר הדירה גבוה מסכום הקצבה, מה קורה אז?’”. לפני השאלות מוקרנים סרטוני וידאו שאמורים לספק את התשובות. “אני חושב בכנות שחצי מאוכלוסיית הולנד הייתה ממש נבוכה לראות את הסרטונים האלו. אני תוהה מה מהגרים מרוקאים חושבים כשהם רואים כיצד הם משתקפים בסרטונים ובשאלות הללו”.

אל גלידי מציין בין היתר כי היו במבחן כעשר שאלות שרק נשים יכלו לענות עליהן: “אין לי מושג מתי אישה מקבלת מחזור אחרי שהפילה את תינוקה, בגלל שאף פעם לא הייתי בהריון – ואת זה אני יכול אפילו להוכיח”, הוא מעיר בציניות.

אל גלידי אף מלין על פרק הזמן הקצר המוקצה לפתרון המבחן, 45 דקות בסך הכל. “תשע שנים התגוררתי במרכז קליטה לפליטים עד שהצלחתי להוכיח כי אני זכאי למעמד של מבקש מקלט. על מנת להוכיח שאני זכאי למעמד של תושב, נותנים לי 45 דקות, משונה, לא?”

מאז 1 בינואר 2013 מונהגים בהולנד מבחני אינטגרציה המורכבים מהבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה בכתב, הבעה בעל-פה והכרת אורח החיים ההולנדי. מי שקיבל אישור שהיה בהולנד אחרי 1 בינואר 2015 נבחן בנוסף גם בהכרת שוק העבודה בהולנד.

(מקור: Metro, Volkskrant, NPO2)

תמונה: Unox Nieuwjaarsduik Scheveningen 2013, by Maurice, Flickr, CC License

כוננות בבריסל: מתגבור כוחות צבא ומשטרה ועד לפשיטה בכל הבתים בעיר מולנבייק, וגם: האם יש פיתרון לטלפונים ניידים המסכנים חיים? הראפר המרגש, ולסיום, פינת החמד שלנו עם מספר חיות מגניבות.

רמת הכוננות והחרדה בבריסל עלתה: מצפים לאירוע טרור

במהלך סוף השבוע האחרון הועלתה רמת הכוננות נגד אירוע טרור בבריסל לדרגה 4, שהיא הדרגה המקסימלית. ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, הסביר לעיתון הבלגי, De Standaard, כי העלאת רמת הכוננות הוכרזה בעקבות מידע מוצק וממשי לגבי פיגוע טרור בסדר הגודל של שרשרת אירועי הטרור שהיכו בפריס בשבוע שעבר.

כתוצאה מהכרזה זו, ננקטו צעדים מיידיים:

• בוטלו מספר אירועים גדולים רבי משתתפים שאמורים היו להתקיים
• תוגברה משמעותית נוכחותם של כוחות אבטחה בתחבורה הציבורית, והושבתה פעילות הרכבת התחתית בבריסל עד יום ראשון אחר הצהריים
• תוגברה נוכחות כוחות צבא ומשטרה ברחבי בריסל

העלאת רמת הכוננות מדרגה 3 לדרגה 4 משמעותה כי “קיים איום ממשי וקרוב” לפיגוע טרור. הגוף המתאם לניתוח רמת האיום (OCAD) הנחה את הציבור בלילה שבין שישי לשבת לנקוט אמצעים להבטחת ביטחונם האישי: להימנע ממקומות בהם מתרכזים אנשים רבים כגון אולמות מופעים, תחנות רכבת, שדות תעופה ומרכזי ערים. הציבור הונחה לשתף פעולה עם בדיקות בטחוניות ולהישמע אך ורק להוראות מגופים ממשלתיים ומהמשטרה.

עדיין לא ידוע כמה זמן תימשך רמת הכוננות המוגברת. ביום ראשון התקיימה ישיבה נוספת של OCAD (תוצאותיה עדיין אינן ידועות בעת כתיבת שורות אלו).

ביתר חלקי המדינה הושארה רמת הכוננות על דרגה 3 “איום אפשרי”. במהלך השבוע החולף הועלתה כבר רמת הכוננות מדרגה 2 ל-3 בעקבות שרשרת הפיגועים בפריס. הגברת הכוננות מדרגה 3 ל-4 נעשתה לאחר שהתברר כי סאלח עבדאסלאם (Saleh Abdeslam), אחד החשודים בתכנון הפיגועים בפריס, נמלט. כוחות משטרה בינלאומיים מנהלים כעת מצוד אחריו.

OCAD המליץ בין היתר לבטל את משחקי הכדורגל בליגה הראשונה והשנייה שתוכננו לסוף השבוע. בסופו של דבר הוחלט בהתאחדות הכדורגל הבלגית כן לאפשר את קיומם של משחקי הליגה הראשונה. ב-Vilevoorde בוטל אירוע הגעתו של סינטר קלאס לעיר. בשדה התעופה בבריסל (Zaventem) לא ננקטו אמצעי ביטחון נוספים.

שר הפנים הבלגי יאן ימבון (Jan Jambon) רוצה לערוך ביקורות בכל בתי התושבים בעיירה מולנבייק (Molenbeek). בראיון לעיתון הבלגי Het Nieuwsblad, אמר השר, אשר מונה לאחראי על טיפול ממוקד בעיירה מולנבייק, כי זהו צעד הכרחי על מנת לטפל ברדיקליזציה בעיר: “זה בלתי מתקבל על הדעת שאיננו יודעים מי בדיוק מתגורר בעיר. בכמה וכמה דירות בעיר רשומים שני תושבים, אך בפועל מתגוררים בהן עשר נפשות”. על פי השר, 85 מתוך 130 אנשי דאע”ש ששבו מסוריה לבלגיה מתגוררים בעיירה.

ראש הממשלה הבלגי סירב למסור פרטים על חקירות ופעילויות מנע המתנהלות בבלגיה, בצרפת ובמדינות אחרות. הוא ביקש מהתושבים להישאר רגועים ולהימנע מלהיכנס לחרדות: “זהו איום רציני, אך אנו עושים כל שביכולתנו, בשיתוף עם שירותי הבטחון, על מנת לשמור את המצב תחת שליטה”.

(מקור: NRC, De Standaard הבלגי, Het Nieuwsblad הבלגי)

 תרימו את העיניים מהטלפון הנייד!

ובמעבר חד מאוד מהנושא הקודם, הסתכלו סביבכם, הסתכלו על עצמכם ואמרו לעצמכם בכנות: כמה פעמים קרה לכם ש (כמעט) נכנסתם בעמוד ברחוב, נדרסתם על ידי רוכב אופניים, נעצרה מולכם מכונית בחריקת בלמים בעת שחציתם את הכביש, והכל בגלל מה? בגלל שלא יכולתם להתאפק מלבדוק מה התחדש בדקות האחרונות בחשבון הפייסבוק/אינסטגרם/פינטרסט שלכם…

לבחור השוודי בן ה-29, יאקוב סמפלר (Jacob Sempler), זה באמת קרה: “הלכתי לעבודה ותוך כדי כך גללתי את עמוד האינסטגרם שלי, ופתאום מימין חלפו על פני במהירות אופניים ולאחר מכן רכב. כמעט נדרסתי, וכל זה רק בגלל שהסתכלתי על תמונות של גורי חתולים, אוכל, ו-selfies של החברים שלי”. גם לקולגה שלו אמיל טיסמן בן ה-30 נשמע הסיפור מוכר. “חשבנו שנינו שזה מוזר שאנשים לא מוזהרים מפני העניין הזה. אנחנו מסתכלים כל היום על מסך הטלפון שלנו ולא רואים בכלל מה נעשה סביבנו”.

הם החליטו לפיכך ליצור כמה תמרורי אזהרה, תמרורים משולשים שבהם נראים גבר ואישה הולכים, בעודם מתבוננים בשקיקה במסך הסמארטפון שלהם. בסוף השבוע שעבר הם תלו שלושה שלטים כאלו במרכז שטוקהולם. בלוגר אחד שראה את אחד התמרורים הללו כתב עליו בבלוג שלו, וכך הגיע העניין לתשומת לב התקשורת בשבדיה. מפה לשם התחיל העניין לצבור תאוצה כאשר בחברה המפעילה את הרכבת התחתית ביקשו להזמין את השלטים הללו כדי לתלותם בתחנות המטרו על מנת להסב את תשומת ליבם של הנוסעים שיזהרו בצעדיהם כשהם נכנסים או יוצאים מהרכבת. אחרי זמן מה כתבה המשטרה בטוויטר שלה שזה רעיון די “קול”. אולם אז השמיעה העירייה את קולה: זה אכן רעיון נחמד, אך יש להוריד את השלטים מכיוון שהם אינם חוקיים. סמפלר אומר בחיוך כי “הרבה אנשים אמרו לנו שהם חלפו ליד השלטים שלנו ובכלל לא הבחינו בהם כי היו העיניים שלהם היו נטועות בטלפון שלהם”.

סמפלר אומר כי מאז שתלה את התמרורים הללו, הוא הפך להיות להרבה יותר מודע לתדירות בה הוא בודק את מסך הטלפון שלו. השניים אומרים כי הם שמחים שהתמרורים האלה העלו את הנושא על סדר היום הציבורי: “השגנו את מה שרצינו, יצרנו מודעות”.

תמונות באתר הבית של יאקוב ואמיל

ובאותו עניין: במוסף Well של הניו-יורק טיימס התפרסם בסופ”ש האחרון המאמר הבא 
(מקור: NRC)

בוכים עם הראפר Ali B

קשור ולא קשור לנושא הראשון: מסתבר כי חיירט וילדרס, חבר הפרלמנט הידוע בדיעותיו נגד המוסלמים באשר הם, איבד את המקום הראשון במדד האישיות הכי פופולרית בשיח הרב-תרבותי המתקיים בהולנד. את מקומו תפס הראפר Ali B, המכונה בהולנד knuffelmarokkaan (knuffel-בובת פרווה). כך, מכל מקום, סבור ה-Economist הבריטי, שהקדיש לראפר המצליח ממוצא מרוקאי טור, בו הוא סוקר את התרומה החיובית שתורם הראפר לדיון הציבורי בהולנד.

במאמר מתואר Ali Bouli כראפר מצליח שהפך לדמות ציבורית ומודל לחיקוי לנוער הולנדי-מרוקאי. העובדה שהציבור ההולנדי אימץ את Ali B לחיקו נעוץ על פי ה-Economist באופיו הפתוח ואישיותו הרכה והנעימה. Ali B מצליח לגעת בכל סוגי האוכלוסיה: בין אם זה בזכות החיבוק עם המלכה לשעבר ביאטריקס ב-2005 או ההופעה המרגשת שנתן בתוכנית סיום העונה של De Wereld Draait Door במאי האחרון – הוא גורם לאנשים לבכות.

(מקור: NRC, The Economist הבריטי)

Animals Are Awesome Too! Humans / People Are Awesome

ואיך אפשר בלי כמה חיות לסיום… הסרטון הבא הופיע בחלק המומלצים של פיד היוטיוב שלי. הכותרת של הסרטון משכה את תשומת ליבי. אני מתנצלת מראש על מוסיקת הרקע המעט בלתי נסבלת בסרטון הזה… המילים ברקע השיר הרבה יותר חשובות – ממליצה לכם להחזיק מעמד עד סופו ולהתמקד בחיות 🙂 

(מקור: פיד היוטיוב של עבדתכם הנאמנה)

האם חנין זועבי מקבלת כותרות בקהילה היהודית בלבד? ועוד: הבנקים זוכים להטבות מס – במשרד האוצר חוששים מתגובת הועדה האירופאית, וגם: חברות מצ’פרות עובדים טובים במענקים שווים בהשראת חברות מצליחות בחו”ל. לסיום: על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור

חנין זועבי בראיון: “כל מתיחת ביקורת כנגד דיכוי מכונה אנטישמיות”

הפדרציה היהודית ההולנדית (Federatief Joods Nederland (FJN) הגישה תלונה במשטרה נגד חברת הכנסת חנין זועבי שנאמה באמסטרדם במהלך סוף השבוע האחרון. לטענת FJN, זועבי מסיתה לטרור. ביום ראשון הוזמנה זועבי על ידי התנועה ה”פלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי” (Platform Stop Racisme & Uitsluiting) לנאום במהלך טקס אזכרה לליל הבדולח שהתקיים באמסטרדם ביום ראשון. במהלך נאומה היא דיברה על ‘האפליה הישראלית נגד הפלסטינים’. היום, יום שני, היא צפויה לנאום במפגש של CREA, מרכז התרבות של אוניברסיטת אמסטרדם (UvA). FJN פנה למשרד התובע הכללי בבקשה לנקוט צעדי ענישה גם כלפי מארגני האירוע.

לפני כחודש אמר יו”ר הארגון המייעץ היהודי הראשי (Centraal Joods Overleg (CJO), מר רון ואן דר וויקן, כי נעשה שימוש לרעה באירועי ליל הבדולח על מנת להשחיר את שמה של ישראל ולזרוע כלפיה שנאה. מארטן יאן היימנס מהפלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי מצר על כך שהמפגש מתפרש כפרובוקציה: “אנחנו חושבים שהגיע הזמן לתת יותר תשומת לב לפלסטינים”, אמר.

בראיון שהעניקה חנין זועבי ל-NRC אמרה את הדברים הבאים:

האם את מבינה למה ישראלים חושבים שאת חותרת תחת המדינה?

זועבי: “ישראל טוענת כי לפלסטינים אין זכות להתנגדות. ישראל אינה מחזיקה בשטחים פלסטיניים כבושים. בעיניהם הפלסטינים אינם סובלים מדיכוי, מעצרים בלתי חוקיים והשתלטות על שטחים. ישראל מתכחשת לחלוטין לכיבוש, להתעמרות נגד הפלסטינים ולפשעים שהיא מבצעת נגד האנושות. אם רק תעז להתנגד, מיד יקראו לך מסית. יש להם אפילו בעיה עם אירופאים שמביעים תמיכה בפלסטינים. הם מנסים להציב בפניהם מכשולים בכניסה למדינה. ישראל היא זו שמעוררת פרובוקציה, נגד האמת ונגד כל קול אירופאי התומך בפלסטינים ע”י תיוגו כאנטישמי”.

מה דעתך על כך שאת מואשמת בהיותך אנטישמית?

“זה טרור פוליטי, על מנת להשתיק ביקורת. כל ביקורת נגד הדיכוי מכונה “אנטישמיות”. אבל אני לא זו שיוצרת את הדיכוי. אני לא יצרתי את המציאות הזו, אז איך רוצים שאגיב? האם הם מצפים שאתמוך בכך? הישראלים חושבים כנראה שאין לנו זכות להביע את התנגדותנו”.

איזו משמעות יש לליל הבדולח עבורך באופן אישי?

“חשוב מאוד לציין את אירועי ליל הבדולח. אני באה לכאן בשם החירות, הצדק וזכויות האדם. ליל הבדולח היה תאריך מכונן בתהליך הדמוניזציה של היהודים. אם רוב הגרמנים ושאר מדינות אירופה לא היו עושים דמוניזציה ליהודים, לא הייתה מתחוללת השואה. עבורי משחקת שתיקת הרוב תפקיד חשוב. לא כל אחד הסכים עם מה שהתרחש אז, אבל כולם שתקו”.

היכן נמצא הקשר בעינייך בין אירועי ליל הבדולח למצב בין ישראל לפלסטינים?

“רוב העם בישראל תומך בדיכוי ובדמוניזציה של הפלסטינים. המסר של ליל הבדולח הוא ברור: אסור לשתוק. כמובן שאין לנו בעיה עם היהודים עצמם. הבעיה היא עם המדינה שמחלקת זכויות והטבות לקבוצות אוכלוסיה ספציפיות, במקרה הזה ליהודים. לא ניתן להשתיק גזענות ודיכוי ע”י מתן זכויות לקבוצות מסויימות. גזענות ניתן לעצור רק ע”י מתן שוויון, צדק וזכויות אדם.”

מהנאום של זועבי, צולם על ידי נוכח באירוע: https://www.youtube.com/watch?v=3udWqzZibWY

מקור: NRC ו-Het Parool

השתתפותה של חנין זועבי בטקס היא “הרבה יותר מטעם רע”

ברית ערים טעונות: תל אביב, אמסטרדם, רמאללה

עובד מצטיין? הרווחת!

יותר ויותר חברות במשק מעניקות הטבות ותנאים על מנת לשמר עובדים טובים: מספר בלתי מוגבל של ימי חופשה, החזר הוצאות רכישת ביגוד ממותגים, 1,000 יורו מענק לידה. החברות הללו שואבות השראה מחברות מצליחות אחרות בחו”ל, כגון גוגל. במקום להציע שכר גבוה יותר, מעניקות חברות תנאים נלווים המשתלבים היטב בחייו הפרטיים של העובד, למשל הסעה לבית הספר לילד. בארה”ב קיים ה-school bus, כאן מקבל העובד החזר הוצאות. עוד הטבות מעניינות שנראות יותר ויותר בתלושי השכר כוללים רכב שני מטעם העבודה, בונוס על גמילה מעישון, החזר חלק מהוצאות המשכנתא, חופשת הורים (ouderschapsverlof/parental leave) של עד שנה ועוד. אמנם מדובר בתנאים מפליגים, אולם ניתן גם להבחין כי העובדים שזוכים לתנאים אלו אינם עושה בהם שימוש לרעה. ברוב המקרים נוטלים העובדים הללו פחות ימי חופשה בהשוואה לעמיתיהם לעבודה.

תוך גילוי אמפתיה כלפי העובד, והענקת תנאים נלווים, יכולות חברות לעמוד על מידת נאמנותו של העובד לחברה. יש למשל חברות שלאחר תום תקופת הניסיון מציעות לעובד מענק של 2,000 יורו נטו או חוזה חדש. אנשים שבוחרים לקחת את הכסף לא מספיק “מחוברים” לחברה.

הענקת תנאים שכאלו מעוררת תהיות בקרב עמיתים לעבודה. לכן חשוב להסביר באופן שקוף וברור מדוע הם ניתנים, על מנת למנוע חיכוכים וקנאה בין עמיתים. תנאים אלו מסייעים להביא לחברה ידע וניסיון שקיים מחוץ למדינה, ואשר קשה למצאו בהולנד.

מקור: Metro

עוד על הקלות מס

פטור ממס לבנקים – חברות הענק בהמתנה

בשנה שעברה ניסח בנק ING חלקים מרכזיים בחוק המאפשר לבנקים פטור ממס בגובה 350 מליון יורו בשנה בזכות מה שכונה coco’s) contingent convertibles באנגלית/אג”ח המירה תלויה בעברית) , סוג חדש של אגרות חוב. למרות שהוזהר על ידי אנשי משרדו בחר שר האוצר, ירון דייסלבלום, לאפשר את מתן הפטור ממס אך ורק לבנקים. כך עולה ממסמכים של משרד האוצר שהגיעו לידי NRC אחרי שדרש מהמשרד לחשפם בשם חוק השקיפות השלטונית.

פרופ’ סביידר ואן ויינברגן מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת אמסטרדם, אומר כי מהמסמכים עולה כי ירון דייסלבלום, שבנוסף להיותו שר האוצר, משמש גם כיו”ר הקבוצה האירופית של שרי האוצר של מדינות גוש היורו, “נמנע באופן מודע מלדווח לפרלמנט האירופי על שיתוף הפעולה עם הבנקים, ועל כך ששיתוף הפעולה הזה הוליד את החוק שאופן ניסוחו נועד להטעות במכוון את חברי הועידה האירופית”.

הוא השווה זאת לפרשה שכונתה De Securitel-Affaire בסוף שנות התשעים, אז נעשה ניסיון בידיעת פקידים במשרד הכלכלה להטעות את הועידה האירופית בכך שלא מסרו מידע על הנחיות טכניות שהופיעו בהוראות החוק וברגולציה, ובאופן זה מנעו אפשרות לתחרות מול חברות אחרות באיחוד האירופי.

מתוך המסמכים עולה כי מאז 2011 הפעילו בנקים לוביסטים, בהנהגת ING, במשרד האוצר על מנת להפוך את ה-coco’s לפטורים ממס. לטענתם, אם לא יקבלו פטור ממס, יאלצו הבנקים להפחית את האשראי שהם מעניקים. הלובי הצליח והפטור ממס אושר במסגרת תיקון לחוק בקיץ 2014. ING קיבל לידיו את טיוטת הנוסח המתוקן של החוק ושלח את הערותיו. גם מנכ”ל בנק ABN-AMRO, חריט זאלם היה מעורב בתהליך. הוא טילפן בשנה שעברה לדייסלבלום וביקש ממנו להסיר מטיוטת החוק איזכורים מפורשים של בנקים.

בחוגים האקדמיים מובעת ביקורת על כך שה-coco’s מסובכים ועלולים לגרום להחלשת המערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים פסק עוד בחודש מרץ כי ה-coco’s אינם מתאימים למרבית המשקיעים הפרטיים.

עוד עולה מן המסמכים כי הן בקרב הבנקים והן במשרד האוצר, עלו חששות כבדים כי הועידה האירופית תאשים את ממשלת הולנד בתיעדוף של הבנקים, משום שהם היחידים הזוכים להטבת המס. פקידים במשרד הזהירו כי אם מוסדות פיננסיים שאינם בנקים יפנו לבית המשפט על מנת להחיל את חוק השיוויון עליהן, יכול הדבר לגרום לנזק של מאות מליונים לקופת המדינה. במזכרים פנימיים כותב דייסלבלום כי היה מעדיף להעניק את ההטבה הזו לכל החברות, אך ורק אם יש למדינה כסף לכך. ואין לה.

ממשרד האוצר נמסר שלא כל ההערות ששלח ING התקבלו. מפלגות שונות בפרלמנט הביעו ביקורת חריפה וחלקן אף ביקשו ישיבת פרלמנט עם דייסלבלום. דייסלבלום אף קיבל לידיו מסמך מפורט ובו הערות ושאלות מצד המפלגות השונות, עליהן הוא נדרש להשיב עד יום שלישי הקרוב. הנק נייבור, עמיתו של דייסלבלום למפלגת העבודה, ביקש לקבל הבהרות על אופן פעילות הלוביסטים במשרד האוצר.

ובפינת החי שלנו השבוע…

נתקלתי השבוע לראשונה, אולי חלקכם כבר מכיר:

אמנם סופרבול זה טירוף ששייך לאמריקאים, אבל שמען של הפרסומות המוקרנות במהלך המשחק הגיע לכל העולם. הנה שתי פרסומות מחממות לב (לבירה באדווייזר) על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור על משקל Best Buds….

סופרבול 2014

סופרבול 2015

צילום תמונת פליטים על הגדר: AFP /Armend Nimani

משבר הפליטים גורם לעצבנות בממשל האירופאי. בגרמניה – תוקפים את האישה הראשונה שתהיה לראש עיריית קלן, בבלגיה – מציגים הצגת תיאטרון נגד הג’יהאד ובהולנד – צלמת טבע תופסת צבע עם שועלים

משבר הפליטים גורם לעצבנות בקרב הפוליטיקאים האירופים

המתקפה על המועמדת לראשות עיריית קלן, התגברות כוחה של מפלגת הימין בבחירות לפרלמנט בשוויץ וחוסר שביעות רצון מעסקת חליפין שנעשתה עם טורקיה: הגשת סיוע לפליטים תמורת פתיחה מחדש של המגעים להצטרפותה של המדינה לאיחוד האירופי, גורמים לעצבנות רבה בממשל האירופי המרכזי.

הפגנות שנערכו בהולנד במחאה על מדיניות קליטת הפליטים עוררו את הצורך בהצבת מאבטחים במקומות בהם נאמו חברי הפרלמנט בנושא הפליטים. הפוליטיקאים ההולנדים מתחילים לגלות הבנה כלפי האמצעים שנוקטות מדינות שונות ביבשת על מנת למנוע חדירת פליטים לשטחיהן, כמו למשל הגדר שהקימה הונגריה לאורך גבולה הדרומי. הם אינם מגלים סובלנות, לעומת זאת, כלפי ניסיונותיה של טורקיה להפעיל לחצים על הממשל האירופי לזרז את הדיונים על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד.

בינתיים נודדים כ-10,000 פליטים לאורך גבולותיהן של מדינות הבלקן, בעוד אלו סוגרות בפניהם את שעריהן: סלובניה סירבה לבקשתה של קרואטיה לאפשר מעבר של 5000 פליטים בשטחה במטרה להגיע למדינות אחרות. הממשל הסלובני, בדומה לאוסטריה, הסכים לאפשר מעבר ל-1500 פליטים בלבד: “איננו יכולים לקלוט לתוכנו מספר בלתי מוגבל של פליטים, שאין ביטחון לגביהם שאכן ימשיכו במסעם”, אמר מזכיר המדינה הסלובני.

לא רק גבולות חיצוניים, גם גבולות פנימיים נמתחים מחדש בתוך אירופה, זאת שלושים שנה לאחר חתימת אמנת שנגן, המאפשרת מעבר חופשי בין מדינות באירופה. מנהיג מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDA) ההולנדית, סיברנד בומה (Sybrand Buma) דיבר בשבוע שעבר בתוכנית Buitenhof, שם אמר כי הצבת הגדר ההונגרית היא צעד “סביר ומובן מבחינה מוסרית”. ראש ממשלת הונגריה זכה לאחרונה לביקורת נוקבת על כך שהצבת הגדר הינה צעד חד צדדי. בומה, לעומת זאת, הביע הבנה כלפיו: “אני לא מקנא בו, אך גם לא מבקר אותו”. בומה היה, לעומת זאת, הרבה יותר נוקב כלפי קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אחרי שזו שבה מביקור באנקרה ובפיה הבשורה על חידוש המגעים עם טורקיה בנוגע להצטרפות לאיחוד והקלה במתן ויזות לאזרחים טורקים שרוצים להיכנס לאירופה, כאות תודה על הסיוע בנושא הפליטים – וכינה את העיסקה “עיסקת חליפין מוזרה מאוד”. עצביו של בומה פקעו בשבוע שעבר בדיון אחד-על-אחד מול חיירט וילדרס, מנהיג מפלגת ה-PVV הימנית, לא רק בגלל האופנים השונים בהן מוצגות ההסכמות השונות בנושא הפליטים ע”י מפלגות הקואליציה, אלא גם בגלל האלימות המילולית בה השתמש וילדרס במהלך הדיון.

צפו החל מדקה 13:30

(מקור: NRC ו-NPO)

עוד בנושא:

“80% מהפליטים הסורים רוצים לחזור”

חשש בקהילה היהודית מפני פליטים סורים

פוליטיקאים בגרמניה מאשימים את Pegida בהתקפה על המועמדת לראשות עיריית קלן

בעקבות מתקפת מצד אדם המייצג דעת ימין קיצוני על המועמדת העצמאית לראשות עיריית קלן, הנרייטה רייקר, מופנית האצבע המאשימה לכיוון תנועת Pegida, שעל הפגנת המחאה שאירגנה בעיר אוטרכט דיווחנו כאן לפני שבוע. רייקר הותקפה ע”י אזרח גרמני בן 44, שללא כל התגרות מצידה דקר אותה באזור קנה הנשימה, בעודה עומדת בסמוך לדוכן הקמפיין שלה. רייקר ואדם נוסף נפצעו קשה. רייקר עברה ניתוח חירום ודווח כי יצאה מכלל סכנה.

לטענת שרי הפנים והמשפטים בגרמניה, Pegida אחראית ליצירת אווירה עויינת כלפי זרים ואווירה זו, היא שהביאה למתקפה. שר המשפטים הייקו מאאס (CDU) אמר: “Pegida מורידה את הרף: ממילים נולדים מעשים”. שר הפנים תומס דה מייזר (CDU) מכנה את אנשי Pegida “ימנים קיצוניים ביותר”: “הם מכנים את כלל מבקשי המקלט פושעים ואת כל הפוליטיקאים הם מאשימים בהפרת הביטחון הלאומי”.

בתפקידה הנוכחי כחברת מועצת העיר, הייתה רייקר אחראית על שיכונם של מבקשי מקלט בעיר. רייקר ניצחה בבחירות והיא תהיה האשה הראשונה מאז ומעולם שתכהן בראשות עיריית קלן.

(מקור: NRC)

הצגת תיאטרון בלגית נגד ג’יהאד תיובא להולנד 

בקרוב תוצג גירסה מתורגמת להולנדית של המחזה Djihad מאת יוצר הקולנוע המרוקאי-בלגי איסמעיל סעידי. המופע עוסק בשלושה נערים מ-Schaarbeek שנוסעים לסוריה, והוא משמש כאזהרה לצעירים השוקלים צעד דומה של הצטרפות למלחמת הג’יהאד, אך עושה זאת מבלי להפנות אצבע מאשימה ועם הרבה הומור.

ההפקה הקטנה הזו נכללה בתחילת השנה הנוכחית במסגרת תוכנית למניעת רדיקליזציה שהגה משרד החינוך והתרבות במחוז וולוניה ובבריסל, ונצפתה ע”י צעירים רבים משכונות מצוקה בבלגיה. סעידי תכנן להציג חמש הצגות בלבד, אולם לאחר מתקפות הטרור בפריז וב-Verviers, הזמין המשרד 30 הופעות נוספות שיוצגו בבתי ספר.

העובדה כי היוצר, הבמאי והשחקן סעידי מגיע בעצמו מרקע דומה ויודע כיצד צעירים ממוצא מרוקאי מוצאים עצמם מתנודדים בין שתי תרבויות, הפכה את תוכן המחזה לנושא שיחה עבור תלמידי בתי הספר. המחזה מביע בין היתר ביקורת על הממשלה הבלגית.

הגירסה ההולנדית תבויים ע”י דריה בוקביץ’, שבעצמה הגיעה בהיותה בת 3 מיוגוסלביה להולנד במעמד של מבקשת מקלט: “המחזה מספר על שלושה נערים שחשים מנודים ומנותקים מאורח החיים המערבי וחושבים שהדרך היחידה להשיב להם את כבודם העצמי היא לנסוע לסוריה על מנת להצטרף למלחמת הג’יהאד שם. אבל אין להם מושג מה באמת קורה שם בסוריה. הם מכירים מלחמה רק ממשחק המחשב “Call of Duty” וכשהם עוטים עליהם, תרתי משמע, את חליפת הספיידרמן שלהם ונוסעים לסוריה, הם פוגשים מציאות שונה לחלוטין ממה שדמיינו לעצמם, שכולה אשליה אחת גדולה – באיזה צד הם נלחמים, נגד מי ולמה?

ההצגה תופק ע”י תיאטרון De Meervaart באמסטרדם. היא תוצג בחודשים ינואר-פברואר 2016, ותהיה פתוחה לנוער מגיל 14 ומעלה.

צפו בכתבה על המחזה ששודרה בתוכנית Een Vandaag:

http://www.roeselienraimond.com/zen-foxes/

(מקור: NRC ו-NPO)

 הקרנת סרט ישראלי: “לפני המהפכה”

לאירועי השבוע בהולנד, לחץ כאן

ירידה בפשיעה בהולנד 

מספר מקרי הפשיעה בהולנד פחת ברבע בשבע השנים האחרונות. בשנה שעברה נרשמו במשטרה מעט יותר ממליון מקרי פשיעה. ב-2007 עמד המספר על 1.3 מליון, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם השנה ניכרת ירידה בפשיעה. במהלך החצי הראשון של השנה נרשמה ירידה של 8.8% בהשוואה לנתוני השנה שעברה. הירידה המשמעותית ביותר הייתה במספר מקרי השוד, 19.1%. גם מספר מקרי ההתפרצויות לבתים ירד משמעותית ב-14.5%.

הירידה במספר מקרי הפשיעה הביאה גם להפחתת מספר החשודים המתייצבים למשפט: פחות תיקים נידונו בבתי המשפט. במשטרה רשומים עתה 312,000 חשודים, לעומת 497,000 בשנים קודמות. מדובר ב-215,000 אנשים שונים, חלקם חשודים במספר מקרי פשע. מספר הקטינים החשודים הרשומים במשטרה ירד בכ-50% מ-53,000 ל-23,000. גם מספר קורבנות הפשיעה ירד כתוצאה מכך.

(מקור: NRC)

 להשתזף כמו שועל

וכדי להירגע קצת ממאורעות השבוע החולף, אין דרך טובה יותר מאשר להיכנס למוד “שועלי”. צלמת הטבע רוזלין ריימונד (Roeselien Raimond) צילמה במסגרת הפרוייקט שלה “Zen Foxes” שועלים נהנים מהחיים. אין צורך להכביר במילים – קפצו עכשיו ומיד לאתר שלה ותנו לתמונות להמיס את ליבכם.

אני לא יודעת מה איתכם – אני כבר הפכתי את סדרת התמונות הזו לשומר המסך שלי 🙂

(מקור: Metro)

חיות ואיכות הסביבה מככבות אצלנו השבוע – מההחלטה של חברת Shell ההולנדית ועד לזיהום שאנחנו גורמים עם כל מייל שאנחנו קוראים. והפעם יש צ’ופר הן לאנשי הכלבים והן לחובבי חיות אחרות

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

• הולנדי, כך תעבוד עם ישראלים
• התקציב הבא והארנק שלך
• כיצד תעזרו לילדיכם להצליח השנה?

1:0 לדובי הקוטב מול Shell

השבוע הודיעה ענקית הדלק ההולנדית Shell כי החברה מפסיקה את ניסיונות קידוחי הנפט לאורך חופי אלסקה, זאת לאחר ניסיון קידוח אחד בלבד במקום אחד ויחיד. עכשיו, כש-Shell יוצאת מהאזור, יוכל השקט לשוב על כנו ודובי הקוטב יוכלו לנשום לרווחה.

Shell היא אחת מחברות הנפט הרב-לאומיות האחרונות שהודיעו על הפסקת קידוחי הנפט באזור הקוטב הצפוני. קונצרני נפט אחרים השביתו את מאמצי איתור הנפט עוד הרבה קודם לכן, משום שמבצעים אלו היו מורכבים מאוד ולפיכך יקרים מדי. חברת הדלק Total נמנעה לחלוטין מקידוחים בסביבה, מכיוון שהנזק שעלול היה להיגרם לסביבה במקרה של דליפת נפט היה יכול להיות עצום ובלתי הפיך.

ארגון גרינפיס רואה בהחלטה זו ניצחון כביר לאיכות הסביבה והוכחה לכך שאפילו לחברות ענק כמו Shell אין כוח בלתי מוגבל.

אולם מתוכן ההודעה לעיתונות שפרסמה חברת Shell עולה תמונה מעט שונה: באזור יש הרבה פחות נפט ממה שהעריכה החברה בתחילה, עלויות מאמצי הקידוח גבוהות מאוד והחקיקה הקשוחה שנועדה להגן על האזור הרגיש כל כך הציבה בפני החברה אתגרים מורכבים מדי. לכך נוספה התנגדותה של הילרי קלינטון, המתמודדת על נשיאות ארה”ב שיצאה נגד הסיכונים הכרוכים בקידוחים בסביבה, וכן הירידה החדה במחיר הנפט מ-100 דולר לחבית לפני שנה, ל-50 דולר לחבית כיום. כל אלה הפכו את מאמצי הקידוח ללא כדאיים כלכלית.

אנליסטים סבורים כי שמחתה של גרינפיס מוקדמת מדי. חברות ענק כגון Shell הן בעלות מרווח נשימה גדול ואופק תכנון של שנים. אולי עכשיו יוצאת Shell מהקוטב הצפוני, אולם ייתכן כי בעוד 10 שנים יבשילו התנאים והיא תשוב כאשר יתברר כי יש כדאיות כלכלית לקידוחי הנפט שם. בינתיים לפחות זהו ניצחון מסוים לדובי הקוטב.

(מקור: NRC)

כמה המייל שלך מזהם את הסביבה?

אתם מכירים את המשפט הקטן הזה שרבים מוסיפים לחתימת הדוא”ל שלהם, “Please consider the environment before printing this email”?

ובכן, ממחקר שערך אתר האינטרנט הבלגי energids.be עולה, כי האינטרנט הרבה פחות ידידותי לסביבה לעומת מה שמקובל לחשוב: הודעת דוא”ל אחת בנפח של מגה-בייט אחד שמוצגת על מסך המחשב במשך חמש דקות גורמת לפליטה של כ-20 גרם פחמן דו-חמצני. מי שקורא בממוצע 20 הודעות דוא”ל ביום (והאמת שבמקום עבודה טיפוסי אנחנו מתחילים מ-50 הודעות שהגיעו מאמש…) מייצר כמות גזי חממה השקולה לאדם הנוהג מרחק של 1,000 ק”מ במכונית, זאת כל עוד ההודעה אינה מכילה צרופות גדולות שיש להדפיס. גם שימוש אינטנסיבי באייפון צורך כמות כפולה של אנרגיה לעומת מקרר ממוצע – לא מדובר כמובן על האנרגיה שצורך המכשיר עצמו אלא האנרגיה שנדרשת להפעלת כל המערכות שמסביב.

על פי חברת האינטרנט סיסקו (Cisco), בשנת 1992 עברו ברשת בממוצע 100 ג’יגה-בייט של מידע ביום. כעבור 10 שנים עברה אותה כמות מידע ברשת בכל שנייה וכעבור 5 שנים נוספות עברו ברשת 2,000 ג’יגה-בייט בשנייה. בסיסקו צופים כי ב-2019 תגיע כמות המידע ל-50,000 ג’יגה-בייט בשנייה.

תנועת המידע הזו צורכת אנרגיה כאמור, אבל זה לא הדבר היחיד. כל המידע הזה גם נאגר איפשהו, בדרך כלל ב”ענן”, שהוא אמנם וירטואלי, אבל לצורך אחסון המידע הנאגר בו נדרשים מרכזי איחסון פיזיים. כיום פזורים ברחבי העולם שלושה מיליון מרכזים כאלה, וכל אחד מהם צורך כמות אדירה של אנרגיה לצורך תפעולו.

חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון אפל, גוגל ומיקרוסופט משקיעות מאמצים רבים על מנת להפחית את הנזק הנגרם לסביבה. לחברת אפל יש מרכז אגירת מידע בצפון קרוליינה שמקבל בין 60% ל-100% מהחשמל הנדרש לתפעולו מאנרגית שמש ומגז טבעי. בגוגל מתכננים להשתמש באנרגית רוח לתפעול מרכז לאחסנת מידע שעתיד לקום בחרונינגן.

אבל לא רק חשמל נדרש כאן: יש צורך בהרבה מאוד מים כדי לשמר את מרכזי המידע הללו בטמפרטורה אידיאלית. מכיוון ששינויי האקלים גורמים לבצורות במקומות רבים, מים הופכים למשאב פחות ופחות זמין. “אנשים לא מודעים לכך שהם יכולים להביא לחיסכון במים אם ישימו את הטלפון הנייד שלהם על מצב טיסה ויבלו פחות זמן בפייסבוק ובצפייה ביוטיוב”, אומר החוקר קווה מדני (Kaveh Madani) מאימפריאל קולג’ בלונדון. מדני ועמיתיו מעריכים כי הורדת ג’יגה-בייט אחד של מידע צורכת בין 1 ל-250 ליטרים של מים.

אז בפעם הבאה שאתם פותחים את המייל/פייסבוק/יוטיוב, תחשבו כמה עגבניות הייתם יכולים לגדל במקום זה…

(מקור: NRC)

סידן לא מונע שברים

מאז שהיינו ילדים קטנים אמרו לנו ההורים שלנו שחשוב מאוד לשתות חלב כי הסידן בחלב עושה לנו עצמות חזקות. האמונה הזו הוטמעה ברובנו, ובוודאי רבים מההורים שבינינו מעבירים אותה הלאה לילדיהם.

בשני מאמרים שהתפרסמו בכתב העת המדעי British Medical Journal בחנו החוקרים את ממצאיהם של כ-100 מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים ובחנו אם צריכת סידן באמת מונעת שברים בעצמות וירידה בצפיפות העצם בקרב אנשים בני 50 ומעלה. הם הגיעו למסקנה כי צריכת סידן, בעיקר דרך חלב, אינה מפחיתה כלל את הסיכון לשברים.

החל מגיל 50 יורדת צפיפות העצם של אדם ממוצע בכאחוז אחד בשנה. אנשים המנהלים אורח חיים ללא פעילות גופנית מאבדים יותר. מניתוח הנתונים עולה כי צריכת חצי גרם עד גרם סידן ביום במשך שנתיים תעלה אמנם את צפיפות העצם באחוז אחד או שניים, אבל לאחר מכן התהליך ייעצר. סידן בלבד אינו מספיק. גם ויטמין D חשוב מאוד לספיגת סידן והוא מגיע ממקורות כגון כבד ושמן דגים ומשהייה בשמש (האחרון הוא עניין בעייתי מעט לאלו מבינינו שגרים בהולנד…).

הרפואה המודרנית מייעצת כיום להולנדים מבוגרים לצרוך כגרם אחד של סידן ביום ו-1.2 גרמים מגיל 70 ומעלה, אולם בפועל הצריכה הממוצעת עומדת על 0.9 גרם. בקרב מהגרים הצריכה נמוכה אף יותר ועומדת על חצי גרם עד 0.6 גרם סידן ביום. בעוד כחודש תפרסם מועצת הבריאות (Gezondheidsraad), גוף עצמאי המייעץ לממשלה בנושאי תזונה ובריאות, את המלצות התזונה החדשות שלה. 

אם סתם מעניין אתכם לקרוא יותר, גלשו לאתר מועצת הבריאות.

(מקור: NRC)

למי שייכים הבעלים האלה?

לפני שבועיים סיפרתי לכם כאן על התערוכה של הצלמת הגרמניה אינז אופיפנטי שבדקה אם יש דמיון פיזי בין כלבים לבעליהם. 

לכבוד יום החיות הבינלאומי שחל ב-4 באוקטובר החליטו ב-NRC לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולבחון מקרוב אם גם לחיות אחרות כגון קיפודים, צ’ינצ’ילות וחתולים יש דמיון פיזי לבעליהן. הם פרסמו את החידון “מי הבעלים של החיה הזו?”.

הצלחתם לנחש נכונה? 

ולסיום: לא ממש חדשות, אלא פרופיל אינסטגרם שובה לב שהופיע בעיתון Metro השבוע ושהייתי חייבת לחלוק איתכם: הכירו את פדינגטון, כלב שארפיי (זה עם העור המקומט) ואנני, הבעלים שלו, שמצלמת אותו ללא הרף. אתם חייבים להודות שהכלב הזה פשוט יפהפה! https://instagram.com/anniepaddington

 

ועדת האו”ם שהתפרסמה בעיקר בעמדתה נגד Zwarte Piet מתחה ביקורת גם על נאומי הסתה של פוליטיקאים ועל שירים גזעניים במשחקי כדורגל. וגם: מאיפה מגיעים עובדים מומחים להולנד, כמה עולה טיפול רפואי, ואיך הגיעה כלבת ים לתעלה באוטרכט?  

לא רק פיט השחור

ועדת האו”ם “למיגור אפלייה גזענית” פרסמה ביום שישי האחרון את הדו”ח שלה בנוגע למצב בהולנד, הביעה דאגה מאפלייה כלפי מוסלמים ויהודים, וקראה לשינוי דמותו של “פיט השחור” (Zwarte Piet) בטענה כי היא “זכר לעבדות”.

“דמותו של פיט השחור מוצגת לעתים באופן שמשקף סטריאוטיפים שליליים של אנשים ממוצא אפריקני, ורבים מהם חווים אותו כזכר לעבדות”, נכתב בדו”ח, שקרא להולנד “לקדם באופן פעיל” את הסרת האפיון הגזעני. אך ראש הממשלה אמר בתגובה כי מדובר ב”נושא חברתי” שאינו באחריות הממשלה והפוליטיקאים.

העיסוק בדמות הצבועה שחור ומלווה את סינטרקלאס היווה רק חלק מהדו”ח הנרחב. בין היתר הוא עסק גם בהסתה מצד פוליטיקאים והצהיר: “הוועדה מודאגת מהתבטאויות גזעניות וקסנופוביות מצד מספר מפלגות  ופוליטיקאים קיצוניים. היא מודאגת גם משיח גזעני רווח בתקשורת ומעלייה בהתבטאויות גזעניות ואיומים באינטרנט. היא מוטרדת במיוחד מהעלייה החדה באפלייה נגד קהילות יהודיות ומוסלמיות, הכוללת עלייה באלימות מילולית, הטרדות, ואלימות פיזית כלפי יהודים ומוסלמים. הוועדה מציינת בדאגה כי שירים אנטישמיים וגזעניים נפוצים במשחקי כדורגל”.

ישראלית בראש CIDI

חנה לודן היא הדירקטורית החדשה של  CIDI – Centrum Informatie en Documentatie Israël. חנה בת ה-57 היא ישראלית בוגרת הטכניון בחיפה. בגיל 27 עברה להתגורר בהולנד, ועבדה במתן שירותי ייעוץ בתחום הטכנולוגיה. כמו כן החזיקה בתפקיד ניהולי באגודת הידידות ישראל-הולנד הפועלת למען הגדלת הידע על ישראל בהולנד, ושימשה כמזכירת ארגון Jiddisj. חנה גם מעורבת פוליטית ופעילה בוועדת החוץ של מפלגת העבודה (PvdA).

יו”ר CIDI רוני אייזנמן אמר כי נסיונה התעסוקתי העשיר של חנה והיכרותה את ישראל יחזקו את כוחו של הארגון כמרכז למידע על ישראל ולמניעת אנטישמיות.

מקור: Metro ואתר CIDI

מהודו להולנד

מרבית העובדים הזרים המומחים המגיעים להולנד באים מגרמניה (7,350), ובריטניה (6,860). רובם מתגוררים באמסטלפיין ובווסנאאר (Wassenaar), כך עולה ממחקר שערך העיתון NRC  על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) שטרם פורסמו. בסך הכול מתגוררים כיום בהולנד כ-57,000 עובדים זרים מומחים, שני שלישים מהם גברים, רובם המכריע מחזיקים בתארים אקדמיים והם נהנים מהכנסה גבוהה. אחוז גבוה מהם מגיע ממדינות שכנות להולנד. ארה”ב כארץ מוצא נמצאת במקום השישי. הודו היא המדינה המובילה מקרב מדינות אסיה – 2,640 עובדים זרים מומחים הגיעו ממנה להולנד.

כמחצית מהמהגרים הללו שוהים במדינה לא יותר מחמש שנים. הם עובדים בדרך כלל בחברות טכנולוגיה גדולות, מוסדות בינלאומיים ושגרירויות. על פי נתוני לשכת התעסוקה ההולנדית (UWV), יש ביקוש גבוה לעובדים בתחומי המחשבים והאלקטרוניקה והיצע מוגבל. בכל חודש יש כמאה משרות פתוחות בתחום. אסיה מציעה לפיכך פתרון ראוי. בהודו למשל, רבים דוברי אנגלית ובעלי תואר אקדמי. עבורם, לניסיון התעסוקתי במדינה מערבית יש חשיבות רבה.

בתוך כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברבעון השני של השנה הנוכחית חלה עלייה במשרות הפנויות בשוק. מספרן עומד על 136,000 משרות פנויות – 40,000 יותר מהרבעון השני ב-2013, אז הגיע השוק לשפל. שיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2014 עמד על 7.4%. במחוז פלבולנד השיעור גבוה מכך – 9.3%, ואילו בזלנד הוא נמוך ועומד על 5.5%.

מקור: NRC

כמה עולה טיפול רפואי? מי יודע

אם הופניתם לטיפול בבית החולים אחרי שהתלוננתם אצל הרופא על כאבי גב, הדבר האחרון שבטח מעניין אתכם הוא כמה יעלה לכם הטיפול. אבל השאלה הזו הופכת להיות רלבנטית יותר ויותר, מכיוון שלאחרונה מתברר כי קיימים הבדלים משמעותיים בתעריפי הטיפולים בין בתי החולים השונים. בדיקה פשוטה של עמוד השדרה עולה בבית חולים אחד 223 יורו, ובבית חולים אחר אותה בדיקה עולה 3,109 יורו. הבעיה היא שהמידע הזה אינו גלוי לציבור ולכן לא ניתן להשוואה.

בתי החולים מחויבים על פי חוק לפרסם את תעריפיהם בפני תיירים ובפני תושבים המבוטחים בביטוח רפואי זול, המכסה רק סוגים מסוימים של טיפולים רפואיים המוגבלים לבתי חולים ספציפיים, ואשר פנו לקבל טיפול רפואי במרפאה שפוליסת הביטוח שלהם אינה מכסה.

Open State Foundation, ארגון לא-ממשלתי הנאבק למען חופש המידע, החליט לפנות לערכאות משפטיות על מנת לחייב את בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי לחשוף את מחירוני הטיפולים דרך המפקח על הבריאות (NZa=Nederlandse Zorgautoriteit). על פי הארגון, החוק יוצא מנקודת הנחה כי אנשים זכאים לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפול הרפואי בהם, אולם כדי לאפשר להם זאת, המידע חייב להיות גלוי. NZa סירב להיענות לדרישות הארגון בתואנות שונות, לפיהן הפיכת המידע לגלוי תחליש את נקודות המיקוח של בתי החולים כספקי שירות מול חברות הביטוח כרוכשות שירות. לטענת NZa, כולם מרוויחים מכך שהמידע אינו גלוי. NZa טוען גם כי חשיפת המידע עלולה להביא לחשיפת מידע רפואי אישי וסודי של מטופלים. ואילו Open State סבור כי טענה זו היא בפירוש חסרת כל בסיס. באתר האינטרנט של החברה האחראית על בסיס הנתונים שבו נאגר כלל המידע על חיובים בגין טיפולים רפואיים נכתב במפורש כי בבסיס המידע לא נאספים כל פרטים מזהים העלולים להוביל לחשיפת מידע רפואי של אנשים פרטיים. לטענת Open State, נראה כי כרגע קיימות שתי אפשרויות: או ש-NZa עובר על החוק, או שהם פשוט משתמשים בטעות בטיעון לא נכון.

מקור: NRC

כלבת ים מתוך התעלה

העוברים והשבים ב- Oudegracht באוטרכט ביום חמישי שעבר נדהמו לגלות כלבת ים צעירה עולה מתוך התעלה. הם הזעיקו את המשטרה, ובעזרת הרשויות הועברה הכלבה לבית מחסה לכלבי ים בסטלנדאם. “היא בסדר”, אמרה המטפלת יאפ ואן דר הילה, “היא לא רזה מדי, היא בריאה ואוכלת דגים”.

לא ברור כיצד הצליחה החיה לעבור דרך שערי התעלה, אך המטפלת ציינה כי מדי פעם מצליחים כלבי ים לעשות זאת.  

מקור: Nos

ידוע שהולנד היא מדינת האופניים, אך יש גם לא מעט טוסטוסים שמהווים סכנה לרוכבי האופניים. טוסטוסים אלה שוקלים פי כמה וכמה מאופניים ולא מהססים לחתוך אותם. כבר שנים רבות יש יריבות מרירה בין רוכבי האופניים ורוכבי הטוסטוסים, אך ביום שני (15.06) פורסמה כתבה בחינמון מטרו (Metro) על פתרון עתידי – אופניים חשמליים (הנקראות e-bikes בהולנדית). אמנם במשך שנים התפיסה המקומית היתה שאופניים חשמליים הם רק בשביל זקנות, אך כיום מדובר בכלי רכב יותר מהיר מאופניים רגילים. לפי סקר של http://www.multiscope.nl (חברת מחקר וסקרים), כמעט 70% מהצעירים שנסקרו אמרו שהם ייקנו אופניים חשמליים במקום טוסטוס. הסיבה העיקרית להחלטה זו היא ההבדל במחיר, מכיוון שהאופניים החשמליים זולים בכ-60% מהטוסטוסים.

 

ביום שלישי (16.06) נראה משהו מאוד מוזר בשמי העיר אוטרכט (Utrecht) שבמרכז הולנד – עב”מ (עצם בלתי מזוהה) עגול. לאחר ימים רבים של חקירות גילו מה היה מקור העיגול השחור בשמיים: היה מדובר בעיגול עשן שהשתחרר לשמיים לאחר פיצוץ שהיה חלק מהאפקטים המיוחדים של מופע אופרה באיזור.

 

בחודש ינואר נכנס טאריק ז’. בן ה-20 למטה רשות החדשות ההולנדית (NOS) עם אקדח מזוייף, שם הוא נשאר מספר שעות עד למעצרו באותו ערב. ביום שישי (19.06) פירסם פרקליט המדינה ההולנדי את כתב התביעה בבית המשפט – בו הוא דורש ארבע שנות מאסר, איסור גישה לטאריק לבניין רשות השידור ההולנדית וקנס בסך 23,000 יורו. לפי פרקליט המדינה אין כל נסיבות מקלות לטאריק, שנמצא שפוי וכשיר לעמוד לדין. המדינה תובעת את טאריק על חטיפה ולקיחת בני ערובה, אך טאריק טוען שמכיוון שהוא לא החזיק בבני הערובה פיזית לא מדובר בחטיפה. המשפט התנהל בדלתיים סגורות, אך לא מעט אנשים סיפקו דיווחים חיים בטוויטר, אותם ניתן למצוא כאן.

 

קוד המיסים ההולנדי עובר שינוי – יש יותר מדי סעיפים כלליים וסעיפים יוצאים מן הכלל. אך מה פירוש השינויים האלה לצרכן?
ביום שישי (19.06) פירסם אתר NU.nl סיקור של קוד המיסים החדש. הממשלה ההולנדית מצפה שכח הקנייה ההולנדי יעלה בכ-3%, מכיוון שאנשים ישלמו פחות מס הכנסה ומס על רכבים. לעומת זאת יעלה המע”מ שגובים על שרותים, כגון מוניות,  תיקוני אופניים, תספורות שיפוצנים וכד’.

 

ביום שישי (19.06) פירסמה עיריית אמסטרדם הודעה רשמית על החלטתה לא להכריז על ת”א וראמאללה כ’ערים תאומות’ רשמיות של אמסטרדם, מכיוון שהמצב בין ישראל לפלסטינאים עדיין מאוד מתוח וכביכול לא נראה ששלום יגיע לאיזור בקרוב. אחד מחברי מועצת העירייה מסר שלפי דעתו קשר רשמי בין שלושת הערים יביא לשאלות קשות – מה יהיה עליהם לעשות אם טילים נורים על ת”א או אם ראמאללה תבחר בראש עיר מהחמאס. לפי דעתו – וגם לפי דעת הרוב המכריע בעיריית אמסטרדם – מדובר בקשר שיכול ליצור יותר בעיות ממה שהוא מסוגל לפתור.

מאת: אוריה לוי והגר שפריר

חדשות טובות: מחירי החשמל והגז יורדים
החל מ-1 ביולי ירדו מחירי החשמל והגז. כ-50% מתושבי המדינה יושפעו מהוזלת התעריפים. מדובר בתושבים שחוזה אספקת החשמל שלהם מבוסס על תעריף משתנה. תעריף הגז צפוי לרדת ב8%-4% ותעריף החשמל ב-4%-2%. צעד זה יוריד את הסכום לתשלום חשבון החשמל ב-30-60 יורו בשנה. הירידה בתעריפי הגז נובעת מירידה בביקוש בשל בידוד טוב יותר בבתים וחורפים קרים פחות.

מקור הכתבה: http://www.nu.nl/geldzaken/4059880/veel-huishoudens-betalen-per-juli-minder-stroom-en-gas.html

בריאות תינוקות
מסתבר שיש דרך מאוד ספציפית לאתר בעיות בבריאות של תינוקות שנולדו מוקדם מדי – ריח הצואה שלהם. הVUmc – אחד מבתי החולים הגדולים בהולנד – רוצה לבנות מכשיר שיריח את הצואה של תינוקות אלה וייאתר בעיות, אך צריך 300,000 יורו ולכן פונה ה VUMC לציבור הרחב לבקשת תרומות. 

רשות הרכבות
כבר כתבנו מספר פעמים על מקרים קשים בהם הוכו עובדי רשות הרכבות. ביום שני (01.06) קראו מנהלי עמוד הפייסבוק TreinRespect לעוקבים אחרי העמוד לצלם תמונות ‘סלפי’ עם עובדי רשות הרכבות. בחודשים האחרונים גוברת התמיכה בכרטיסנים ושאר עובדי הרכבת. הרעיון התחיל באחד מבתי הספר בהולנד ומשם התפשט במהרה. יש אפילו אנשים שקוראים לכרטיסנים “גיבור הלא מוערך כראוי”, עובדי רשות הרכבות מעריכים את התמיכה.

מרכז בקרה באוטרכט
אם כבר מדברים על רשות הרכבות – ביום חמישי (04.06) נפתח מרכז בקרה חדש באוטרכט (Utrecht), בה נמצאת תחנת הרכבת הגדולה והעמוסה ביותר בהולנד. בעקבות המעבר לתשתיות החדשות שותקה תחנת הרכבת למשך מספר שעות, אך מנכ”ל רשות הרכבות טען שבכך הכשל בתשתיות נגמר אחת ולתמיד.

Loverboys
המושג “Loverboys” (“מאהבים”) לא ממש מוכר בקהילה הישראלית, אך בהולנד הם מהווים בעייה רצינית. מדובר בסרסור: גברים\נערים שמפתים נערה צעירה – לרוב קטינה – גורמים לה להתאהב בהם ואז מכריחים אותה לעסוק בזנות עבורם. ביום שלישי (02.06) פורסמה כתבה בחינמון מטרו ניוז על העניין ואחת הנקודות העיקריות דנה בכך שאין מספיק תמיכה לקורבנות של הסרסורים.

על שקית שעועית
ביום ראשון שעבר (31.05) גילתה אישה בת 55 משהו מוזר בשעועית שהיא קנתה בלידל (Lidl) – נעץ! מנכ”ל החברה בהולנד התנצל רשמית ואף הציע למשפחה קניות בחינם בתור פיצויים.

המשטרה מודה: אנחנו צריכים להשתפר
משטרת הולנד נמצאת בעיצומו של תהליך התייעלות, שמטרתו לאחד 26 סניפים הפועלים באופן עצמאי לכדי גוף אחד מרכזי. אולם התהליך לא ממש מתקדם כמתוכנן. עתה מתברר כי לביצוע המהלך נדרשת המשטרה לחסוך כחצי מיליארד יורו, סכום כפול מההערכות הראשונות. בנוסף לכך, המחשוב והטכנולוגיה אינם עובדים כמו שצריך ומתברר שבית הספר לשוטרים גייס הרבה יותר צוערים חדשים מהנדרש, דבר שגרם לבעיות תקציביות. מסקנות אלו פורסמו בדו”ח שהגיע לידי NOS, חברת החדשות ההולנדית.

מזה זמן מה נמתחת ביקורת על תפקודה של המשטרה. לדעת המבקרים יותר מדי התרחשויות קורות בו-זמנית: חקירת אסון התרסקות טיסה MH-17, כנופיות הפשע המאורגן בברבנט ובלימבורג והחיסולים באמסטרדם תובעים את מירב תשומת הלב וכוח האדם במשטרה, עד כי לא נותרים משאבים לטיפול בפריצות לבתים ובמקרי שוד.

לראשונה, מאשרת המשטרה שעניינים רבים בארגון אינם מתנהלים כהלכה, ולכן עוסקים עתה במשטרת האג בהשבת חלק מהסמכויות לידיו של ראש העיר, כדי לאפשר לו לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול בפשיעה. צעד זה יאפשר למשטרה להתמקד בטיפול בנושא האווירה הכללית השוררת בקרב עובדי הארגון.

לא כולם מאושרים מן הארגון מחדש: מתוך 65,000 עובדים, כ-10,000 הגישו ערעור על שינויים במשרותיהם. בקרב רבים ניכרת ירידה במוטיבציה משום שעתה הם מקבלים פיצוי חלקי על שעות נוספות או אינם מפוצים כלל. דובר המשטרה סירב להגיב על תוכן הדו”ח. לדברים מדובר במסמך עקרונות בלבד שגופים רבים יידרשו לדון בו בטרם ניתן יהיה לפרסם תגובה רשמית.

מקור הכתבה: Volkskrant

ולפני סיום, משהו מהעולם: גוגל חושפת איזה מידע היא אוספת
לכל החרדים לפרטיותם באינטרנט – נראה כי אתם יכולים לחשוש קצת פחות. מעתה כל המידע שנאסף על ידי גוגל בנוגע למעשי המשתמשים באינטרנט מרוכז במקום אחד: My Account. עד כה ניתן היה רק לצפות בהגדרות הפרטיות. היה קושי רב לשנות אותן מכיוון שהן היו מפוזרות במספר רב של אתרים. ריכוז כל הגדרות הפרטיות במקום אחד מעביר את השליטה על המידע מגוגל לידי המשתמשים.

גוגל אוספת מידע על האתרים שבהם ביקר המשתמש מנקודת הזמן שבה פתח את החשבון. למשל, גוגל יודעת לומר למשתמש באיזה יום ובאיזו שעה לפני חמש שנים הוא חיפש מידע על צמחים טורפים ותגלה לו שלפני שנתיים ביום ובשעה מסוימים חיפש מידע על נעלי ספורט. מידע נאסף גם על האתרים שבהם ביקר המשתמש בעקבות החיפושים. גוגל יודעת גם באילו סרטוני יוטיוב צפה המשתמש ואם בטלפון הנייד מופעלת אפשרות “שמירת היסטורית מיקום”, גוגל יודעת לספר שלפני שבועיים נסע המשתמש הלוך וחזור לחרונינגן ובסוף השבוע שעבר לן במלון בלונדון, ולסמן כל זאת במפה עם חיצי מיקום צבעוניים.

ביקורת רבה נשמעת על גוגל ועל האתר החדש מצד ארגונים להגנה על פרטיות המידע. לטענת המבקרים, גוגל אינה מגלה את כל הקלפים כמו פעם, שכן היא לא מציגה הגדרות פרטיות חדשות או אמצעים חדשים שיעזרו למשתמש להחליט איזה מידע רשאית גוגל לאסוף עליו וכיצד רשאית החברה להשתמש במידע הזה. טענה נוספת מצד המבקרים קשורה לכך שגוגל שומרת את כל התמונות שמשתמשים מעלים לרשת. החברה טוענת שתוכן התמונות אינו מקוטלג לצורך התאמת תוכן פרסומי אישי. כפתור “השמדה גרעינית” שזמין עתה למשתמשים מאפשר להם למחוק את כל המידע שנאסף עליהם עד כה. אולם לדעת המבקרים זוהי חרב פיפיות: אם בחר המשתמש למחוק את כל המידע באמצעות הכפתור הזה, הוא ייאלץ להגדיר מחדש את הגדרות הפרטיות לכל שירות של גוגל בנפרד. דבר זה ישרת את גוגל הרבה יותר מכיוון שעתה יהיה פרופיל המשתמש מוגדר באופן מדויק יותר וכך יספק שפע של מידע ממוקד שיעזור למפרסמים פוטנציאליים להגיע לקהל היעד שלהם בקלות רבה יותר.

טיפ ממערכת Dutchtown: היו ערניים לנושא הגדרות הפרטיות ואל תתעצלו לבדוק אותן אחת לתקופה. לא כל אחד שאנחנו לא מכירים חייב לדעת עלינו הכל, גם אם לכאורה אין לנו מה להסתיר.

Google Data Center

מקור התמונה: google.com

מקור המאמר: Volkskrant

קיפוד שתוי ניצל ממוות
אמבולנס החיות בארנהם קיבל קריאה משונה מעט ביום ראשון שעבר. עובר אורח אסף מהרחוב קיפוד שיכור כלוט. הקיפוד נמצא שוכב בתוך שלולית של ליקר ביצים (advocaat). הבקבוק נפל ברחוב ונשבר והקיפוד חגג על הנוזל הצהוב המתוק שנשפך ממנו. זה ככל הנראה היה קצת יותר מדי בשביל הקיפוד הקטן, והוא איבד את הראש לחלוטין. הוא אפילו לא התכדרר כמו שקיפודים עושים כאשר מאיימת עליהם סכנה. אמבולנס החיות אסף את היצור הקטן והביא אותו להתאוששות בבית החולים לחיות בארנהם. מבית החולים נמסר כי לאחר שינה ארוכה וטובה שב הקיפוד לעצמו. הוא שוחרר בטבע כעבור כמה ימים.

אף שהמקרה הזה משעשע למדי, בית החולים מקווה שהסיפור יעורר מודעות בקרב אנשים למה שהם משאירים אחריהם ברחוב.

הקיפוד מובא לבית החולים לחיות בארנהם: הכתמים הצהובים הם של הליקר

מקור הכתבה: http://www.metronieuws.nl/binnenland/2015/06/dronken-egeltje-gered-van-de-straat