Tag: חדשות מהולנד

מאת: שלום צוקרמן, לילך צדיק וייס, והגר וונק-שפריר

בני נוער וצעירים בשנות העשרים לחייהם כבר כמעט שאינם קוראים עיתונים או צופים בחדשות. את האינפורמציה שלהם הם מקבלים באמצעות הרשתות החברתיות. סרטונים וכתבות מועברים באינסטגרם ובטיקטוק, ואתרי חדשות רבים מפרסמים בעצמם כתבות קצרות ומפיצים אותם לעוקבים שלהם ברשתות. סרטונים אלה זוכים לחשיפה עצומה וגם לשיתופים ותגובות רבות. מה לומדים הצעירים ההולנדים ממקורות אלה על המצב בישראל בימים האחרונים? בהמשך לכתבת הסקירה שלנו של אתרי חדשות בהולנד – בדקנו עבורכם גם את המקורות המיועדים לצעירים.

NOS-Stories

אתר זה, השייך לרשת NOS הוא הפופולרי ביותר בקרב צעירים ויש לו עוקבים רבים באינסטגרם (890,000), יוטיוב, ועוד. מאז תחילת האירועים האחרונים בישראל, פרסם האתר ארבעה סרטונים, וכל אחד מהם זכה לתגובות רבות.

NOS Jeugdjournaal

חדשות הנוער של רשת NOS הן מוסד מיתולוגי בהולנד שכל הולנדי צפה בו בטלוויזיה כשהיה צעיר. אלה הן חדשות יומיות המיועדות לצעירים. כיום מופצות חדשות אלה גם דרך הרשתות החברתיות באמצעות סרטונים קצרים. מאחר שגם אתר זה שייך ל-NOS, יש חפיפה בין הסרטונים.

הכתבות באתר קצרות מאוד ומסקרות את העניינים באופן מאוזן ועובדתי מבחינת תוכן הטקסט, אולם יש משמעות רבה גם לתמונות אשר נראות ברקע. באחת הכתבות לדוגמה, הקריינית אמנם מקריאה את תוכן הכתבה כפי שהוא מופיע באתר, אבל התמונות הסרטון מציג את האוכלוסיה הפלסטינית כקורבן; אמהות פלסטיניות מתארות את מצוקת ילדיהן ומוקרנות תמונות של מטופלים בבית החולים הפלסטיני מול טקסט על נפגעים משני הצדדים. הצד הישראלי מתואר בתמונות של צבא וטנקים, ולפיכך מצייר את הצד הישראלי כצד התוקפני. מן התגובות לכתבה ניתן לראות שרוב התגובות מתייחסות לסרטונים, ולא לטקסט.

ביום כתיבת המאמר ירד סיקור הנושא לחלק התחתון של האתר. הנושא הראשי היה כתבה על נמר שנמלט לתוך שכונת מגורים בארה”ב וסוף סוף נתפס.

אולי יעניין אותך גם:

דאצ’ניוז: מה אומרים אתרי החדשות ההולנדים על המצב בארץ?
רוטה: יש להפסיק את הלחימה ולפעול להפסקת אש
איך להתחסן ללא הזמנה בהולנד?

אתרי החדשות הרגילים ברשתות

לכל אתרי החדשות שסקרנו בכתבה הקודמת (Telegraaf, NRC, NU.nl, RTL 4 ועוד) יש גם דפי אינסטגרם, פייסבוק, ואחרים, אשר בהם מופצים סרטונים קצרים שגם הם נצפים על ידי צעירים רבים וגם זוכים לשיתופים ולתגובות.

גם בסרטונים המצורפים למטה, מתאר הטקסט המצורף לסרטון עמדה יחסית מאוזנת. לדוגמה לצד התמונות של הפצצת הבניין בו שכנו משרדי אל ג’זירה, נאמר כי ישראל הזהירה את בעל הבניין מבעוד מועד, וכי ישראל טוענת שההפצצה מוצדקת כיוון שהחמאס פעל מן הבניין. אולם תגובות הגולשים הצעירים לצד הסרטון הן כמעט באופן מוחלט פרו פלסטיניות.

סרטון בעמוד האינסטגרם של RTL

סרטון בעמוד האינסטגרם של NU.NL

לצד האתרים ודפי המדיה הרשמיים, הצעירים בעיקר ניזונים מסרטים שחבריהם שולחים להם ברשתות השונות. מקורם של סרטונים אלה הוא לכן לא בהכרח באתר אחריו הצעיר ‘עוקב’, ויכול להגיע ממקורות רבים ושונים.

“תגובות הגולשים 90% נגד ישראל”

נועה (23) היא סטודנטית בעיר ליידן. היא נולדה וגדלה בהולנד לאב ישראלי ואם הולנדית ויש לה משפחה ענפה בישראל, בה היא מבקרת לעיתים תכופות. שאלנו את נועה מאין היא וחבריה ההולנדים מקבלים את האינפורמציה שלהם לגבי המצב, וכיצד היא חווה את האירועים האחרונים:

“אני עוקבת אחרי NOS Stories, NOS app, Nu.nl, ו-NOS op 3, הכל דרך האינסטגרם. רוב הסרטונים הרשמיים הם בעיני פחות או יותר מאוזנים, או לפחות עושים כמיטב יכולתם להציג את המצב מכל הזוויות. אבל התגובות של הגולשים לכל התמונות והסרטונים הן 90% נגד ישראל ומאד בוטות בדרך כלל. הרבה מהתגובות מופנות גם נגד הסרטונים עצמם שהם כאילו לא אובייקטיביים. זה מרגיז ולא נעים לראות את זה כי אנשים מתלהמים ו’צועקים’ דברים לא נכונים ושקריים. אם מישהו מנסה להתווכח או להציג דעה מנוגדת, הוא מיד חוטף מבול של עלבונות. אפשר אולי להסביר את הכמות של התגובות האנטי ישראליות בכך שתמיד אלה שלא מסכימים מגיבים הכי הרבה, ולכן נוצר מצב של 90% תגובות נגד. וגם אני חושבת שמוסלמים בהולנד, שמרגישים מופלים כאן, מזדהים מאד ולכן מגיבים בצורה אמוציונלית כזו”

איך את מרגישה כמישהי שקשורה לישראל לגבי כל הדיווחים והוויכוחים האלה?

“זה מאד קשה ולא נעים. אני מבינה את התגובות והזעזוע של האנשים לתמונות והדיווחים מעזה, אבל הם אומרים וצועקים בלי שהם יודעים את העובדות ומכירים את כל הסיפור. לפני כמה ימים חברה טובה שלי שיתפה פוסט של בלה חדיד שאומר – ‘איך אנשים יכולים להילחם עבור זכויות של נשים ולהט”ב, ולא עבור הפלסטינים’, ואני מאד פעילה בענייני זכויות נשים ולהט”ב. בחרתי לא להגיב לפוסט הזה.

אבל כשאני נתקלת בזה אצל אנשים בסביבה שלי, לא ברשת, אז אני בדרך כלל כן אומרת משהו. במסעדה שבה אני עובדת, היינו בהפסקה ואחת המלצריות הראתה סרטון מעזה ואמרה תראו כמה נורא, ויש שם גם מישהו שהחברה שלו חיה בעזה. אמרתי להם שזה באמת נורא ואיום מה שקורה ושאני גם לא תמיד מסכימה עם מה שישראל עושה, אבל הראתי להם סרטון שקיבלתי מחברים בישראל שרואים מתל אביב את השמים מלאים טילים שמיורטים על ידי כיפת ברזל. וגם סיפרתי להם שהפלסטינים כבר ירו יותר מ-1,400 טילים אל ישראל. הם לא ידעו את זה והזדעזעו לשמוע – ונראה לי שהם מבינים יותר טוב עכשיו. אז ברשת אני לא מגיבה, אבל אם זה בסביבה שלי אז אני אומרת משהו ומנסה להסביר.”

משפיענים (influencers) מתערבים גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני

כוכבים הוליוודים, ספורטאים, אומנים וסלבריטאים נוספים מתייחסים, בימים האחרונים, ברשתות החברתיות למצב בישראל וברשות הפלסטינית. כאן בהולנד, משפיענים רבים שיתפו סרטונים, הצהרות תמיכה, והודעות המסבירות את הקונפליקט עם מיליוני עוקביהם שהם לעיתים מאד צעירים. גם התגובות סוערות. נשאלת השאלה מדוע הקונפליקט הזה מעורר כל כך הרבה תגובות בקרב צעירים הולנדיים?

הראפר ההולנדי פרסקו, המגישים דפנו (Defano) הולויין וטים הופמן, השחקנית ג׳ורג׳ינה ורבאן ורבים אחרים פירסמו פוסטים על הסכסוך. משפיענים רבים תומכים בפלסטינים, אבל יש כמה חשבונות אינסטגרם פופולארים, כמו של ערן זהבי, המשתפים תוכן פרו-ישראלי בסטורי.

המשפיענים הפרו-פלסטינים לא רק מעבירים ביקורת על ישראל, אלא גם על הפוליטיקאים המערביים ועל המדיה. למשל, לדעתם המדיה מדווחת יותר מהזווית הישראלית ולא נותנת מספיק דגש לזווית הפלסטינית. הם משתפים דיווחים של ארגוני זכויות אדם כדוגמת אמנסטי, הביקורתיים כלפי ממשלת ישראל, ומאשימים את ארגוני החדשות שלא מעבירים את המסר הזה מספיק.

עמדת הצעירים כלפי הסכסוך משתנה

ההיסטוריון פטר מלקונטנט, שחקר את גישת הולנד וההולנדים לסכסוך אומר ש״בהחלט רואים שינוי בעמדת הדור הצעיר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. באופן מסורתי הולנד הייתה אחת הארצות הכי פרו-ישראליות באירופה. זה נבע בעיקר מרגשות אשמה סביב השואה ומספרם הגבוה של היהודים ההולנדים שנרצחו במהלכה. אבל הדור הצעיר פחות שותף לתחושת האשמה הזו״. לדבריו ניכר שהחברה נוטה יותר לכיוון פרו-פלסטיני, ״ההולנדי הממוצע לא מחבב במיוחד את הפלסטינים, אך סבור שהאלימות כלפיהם אינה מוצדקת. ניתן לראות בסקרים שיש, בקרב ההולנדים, עליה בביקורת כלפי ישראל. על אף שהגרעין הקשה של פרו-פלסטינים הוא קטן״.

צעירים עם רקע מוסלמי, חשים את הקונפליקט אחרת מאשר פוליטיקאים הולנדים. לדוגמא, היוטיובר איסמעיל אילגון, סיפר ל- NOS Stories שהעובדה שהוא גם מוסלמי היא אחת הסיבות שהוא חש חיבור לפלסטינים. הוא משתף בכל יום סרטוני יוטיוב עם מאות אלפי עוקביו. ״האנשים אשר מופיעים שם הם גם מוסלמים, אז אני יכול להזדהות איתם ולדמיין שזה היה קורה לי או למשפחתי״.

העובדה שהאלימות ניצתה במהלך הרמדאן, הקדוש למוסלמים, ושמסגד אל-אקצא, אחד המקומות הכי קדושים למוסלמים קשור אליה, גם משמעותית.

ההיסטוריון מאלקונטנט סבור שהרבה צעירים עם רקע מוסלמי רואים בפלסטינים גיבורים, שכמו דוד נלחמים בגוליית. ״זה קשור גם לזה שהצעירים האלה מרגישים כמו אזרחים סוג ב׳ בהולנד, ומאמינים שהפלסטינים גם מקבלים יחס של אזרחים סוג ב׳״.

רגישות לזכויות אדם

אבל זה רק חלק מההסבר. המשפיענית סלמה עומארי, סיפרה ל- NOS Stories שעבורה האמונה אינה החלק העיקרי בסכסוך, ״אצלי זה נוגע לזכויות אדם, אני רואה ילדים קטנים בעזה שנורו בראשם, בתים ובתי ספר מופצצים. זה כואב״. מסיבה זו היא משתפת מסרים חדשים מדי יום בחשבון האינסטגרם שלה לכמעט חצי מיליון עוקביה.

העיתונאית והסופרת נטשה ואן וייזל גם נחשפה לסרטוני וידאו רבים. למרות שהיא בעצמה יהודיה ויש לה משפחה ליד תל-אביב, הפיד שלה מלא בתוכן פרו-פלסטיני ופרו-ישראלי בשל פעילותה, ארוכת השנים, לקדם שיח בין מוסלמים ליהודים ובין פלסטינים לישראלים. ״אלו כמובן תמונות קשות. מהזווית הפרו-פלסטינית, נגע לליבי סרטון של פלסטיני שהוצא ממכוניתו בלוד, על ידי קבוצה גדולה של ישראלים. בסרטון נאמר, ׳ככה זה ישראלים׳. אני רואה תמונות של מקלטים וטילים מעל תל-אביב״. תמונות אלו שותפו גם על ידי שחקן הכדורגל ערן זהבי שיש לו מעל 300,000 עוקבים, רבים מהם צעירים הולנדים.

ואן וייזל מוטרדת לגבי שטף הסרטונים. ״אם רואים למשל תמונות של ילדים מתים או פצועים, או של טיל בבית, אז חושבים שהצד השני הוא מפלצת. אני חוששת שכך אנשים יתייחסו אחד לשני״.

ואן וייזל סבורה שצעירים רבים, יהודים ונוצרים קונסרבטיבים חשים קשר חזק לסכסוך. ״יהודים רבים תומכים בישראל, ללא קשר למה שקורה. מאחר והם רואים בישראל כמקלט לאנשים ללא מולדת. יהודים, מניסיוני האישי, תמיד חוששים שאף אחד לא יתמוך בהם ולכן רבים ממשיכים לתמוך בישראל״.

ואן וייזל חוששת ממה שיקרה אם תהיה התלהטות נוספת על ידי כניסת כוחות קרקעיים לעזה, למשל וגם מההפגנות בהולנד שמובילות ליותר קיטוב. ״אני לא מרגישה במקום באף הפגנה. בזמן מלחמת עזה ב-2014, הראפר אפא צעק  ‘Fuck the Talmud’ זה ממש כאב. אבל גם בהפגנות הפרו-ישראליות נאמרים דברים לא נעימים כמו שהפלסטינים לא קיימים״. היא עצמה מנסה להמשיך ולשתף תכנים למשל היא שיתפה תמונות שלה עם חברים פלסטינים או את המסר ״Stop the war״. ״אני דואגת לכולם, לחברי הפלסטינים ולישראלים שמהם אני מקבלת סרטונים מהמקלט״.

הציוץ של רוטה

ביום שישי זכתה ישראל לרוח גבית מצידו של ראש הממשלה מארק רוטה שצייץ בטוויטר בתמיכה לזכותה של ישראל להגן על עצמה.

https://twitter.com/minpres/status/1393190477843795972?s=21

תרגום הציוץ: ״ אני מאד מודאג מהאלימות המתמשכת בישראל ובעזה. לא מקובל שהחמאס יורה רקטות על אוכלוסייה אזרחית. הולנד תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה באופן פרופורציונלי ובמסגרת החוק הבינלאומי״.

הציוץ הזה זכה לתגובות זועמות רבות. אחת מהן של השחקן והמשורר ההולנדי רמזי נאצר (שמוצאו בין היתר פלסטיני) שכתב בחשבון הפייסבוק שלו: ״הי מארק! רק הודעה קצרה כדי לומר לך שאתה ׳בן ז…ה׳ – אם זה כל מה שיש לך לומר על ההרס והטבח שמתרחשים בעזה. זכותך להיות חבר של ישראל אבל אין לך זכות לתמוך בטיהור אתני: זה נקרא שיתוף פעולה. בברכה, רמזי״.

מאת: הגר וונק-שפריר ושלום צוקרמן

תמיד מעניין לראות כיצד עיתוני העולם מסקרים התרחשויות בישראל כמו אלה להם אנו עדים בימים האחרונים. עבורנו כמובן, האתרים ההולנדים הם המעניינים ביותר. בכתבה זו הכנו עבורכם סקירה קצרה של אתרי החדשות ההולנדים, ונתנו להם ציונים.

NU.nl – מאוזן מינוס

פלסטינים

באתר הפופולרי NU.nl הופיעה בין השאר הכותרת הבאה: “בעקבות האלימות (geweld) בין ישראל לפלסטינים נהרגו 33 בני אדם… הפצצות ישראליות על מטרות פלסטיניות הובילו למותם של שלושים פלסטינים, ביניהם עשרה ילדים. במתקפת תגובה ירו הפלסטינים טילים שהובילו למותם של שלושה ישראלים” .

בכתבה מאוחרת יותר נעשה הדיווח מאוזן יותר ונאמר: “חברי ארגון הטרור חמאס שיגרו מאות רקטות מעזה למטרות בדרומה ובמרכזה של ישראל, וביניהם ירושלים תל אביב, ולוד… הצבא הישראלי מדווח שמאז יום שני בערב שוגרו יותר מאלף טילים לכיוון ישראל… ישראל מכה בחוזקה בתגובה להפצצות הפלסטיניות. עד כה נפגעו בוודאות כארבעים פלסטינים ביניהם עשרה ילדים” 

האתר מדווח גם על המהומות בלוד ועל אובדן השליטה שם, ומצטט את ראש העיריה שאומר: “כל ישראל צריכה לדעת שיש כאן אובדן שליטה מוחלט… זוהי מלחמת אזרחים” 

באופן כללי האתר נראה מאוזן למדי תוך שהוא משתדל להציג את טענות שני הצדדים והכתבות על ישראל אינן בעדיפות גבוהה. אתמול (שלישי) דווח בעמוד הראשי על ההתפתחויות, אך היום הדיווחים נדחקו אחורה.

אולי יעניין אותך גם:

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
חגיגה בלבן – עוגות טבעוניות לשבועות
הקבינט: חזרה לשגרה עם כפתור השהייה

NRC – נטיה פרו פלסטינית

האתר NRC פרסם ביום שלישי בערב את הכותרת הבאה: “חמאס שיגר 130 טילים לעבר תל אביב כנקמה על תקיפה אווירית הישראלית”. גם בגוף הכתבה מוצגים האירועים כאילו ישראל היתה הראשונה לשגר טילים: “התנועה הפלסטינית המיליטנטית חמאס פתחה ביום שלישי בערב בהתקפת טילים  על תל אביב כנקמה על התקפה אווירית ישראלית על רצועת עזה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, עשרות בני אדם נהרגו בהתקפות: לפחות 28 בעזה ושלושה בישראל.
המתקפה הישראלית מוקדם יותר שלשום  ברצועת עזה כללה שמונים מטוסים, ומוטטה מגדל שבו שכן משרד חמאס. חמאס אומר כי ירה בתגובה 130 טילים”

גם באתר זה הידיעה אינה מופיעה בעמודים הראשיים.

AD – מאוזן

העיתון Algemene Dagblad מציין בכותרת “שליח האו”ם: ישראל וחמאס בדרך למלחמה מסיבית”. המאמר מציג תמונה מאוזנת למדי המתארת את המצב באופן שקול בשני הצדדים: 

“בלילה שבין שלישי לרביעי, תושבי עזה הרגישו את בתיהם רועדים והשמיים נדלקים מטילים מעופפים וירי נגד מטוסים. יחד עם זאת, ישראלים נאלצו לברוח למקומות בטוחים כדי להסתתר מפני התקפות.על פי הדיווחים נשמעו פיצוצים בתל אביב לאחר שהעיר הייתה מטרה להתקפות טילים ביום שלישי.

בהתקפת הרקטות ביום שלישי בין ישראל לעזה מתו 40 בני אדם, בהם 35 פלסטינים. על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, 12 מהם ילדים. לפחות שלושה אנשים מתו בצד הישראלי.
כמה עיתונים דיווחו כי גבר בן 52 ובתו בת ה-16 נהרגו בפיגוע רקטה אמש. אמש שלוש נשים מתו.”

העיתון מציין ממקורות ישראלים כי נורו כ-1,050 רקטות.

עפ”י העיתון, הסיבה לפרוץ האירועים הייתה “בעקבות ימים של פרעות בירושלים. היה חשש מגירוש מתוכנן של משפחות פלסטיניות במזרח העיר. עליהם היה לפנות את מקומם למתנחלים יהודים. מאות בני אדם נפצעו כאשר מפגינים פלסטינים התעמתו עם משטרת ישראל במסגד אל-אקצה”. 

הכתבה מסתיימת בציון התגובה של נתניהו לאירועים ואיומו להגביר את תדירות ההתקפות, ומאידך, קריאה מצד האו”ם לשני הצדדים להפסיק את ההסלמה.

יום לאחר האירועים, הכתבה ממוקמת במקום לא בולט במיוחד בדף האינטרנט הראשי של העיתון. האירוויזיון יותר חשוב!

DE TELEGRAAF – נטיה פרו-ישראלית

הטלחראף מציג את האירוע כולו מהזווית הישראלית’ ומתאר את אימת התושבים במקומות שונים במדינה: תל אביב, “הבירה המסחרית של ישראל”, ראשון לציון, לוד וחולון. 

בפער ניכר לעומת AD, מציין הטלחראף 130 רקטות בלבד. הוידאו במרכז הכתבה מציג תמונה מאוזנת, אך אין לעומת זאת כל התייחסות לתגובה הבינלאומית. 

הכתבה מסתיימת בשני סיפורים אישיים, האחד על שתי נשים שלא הצליחו להינצל מהתופת באשקלון משום שבבינייני המגורים שלהן לא היו מקלטים. השני בתיאור מקלט ציבורי שלמרות מצבו העלוב, סיפק לאישה בכיסא גלגלים ולמטפלת שלה מחסה שבזכותו ניצלו חייהן. לבסוף מתוארת התגובה הישראלית. 

NOS – מאוזן

באתר החדשות של NOS, בדומה ל-AD, מוצגת תמונה עניינית ומאוזנת לגבי הפגיעות בשני צידי המתרס. האתר אף מציין כי ישראל הזהירה את יושבי הבניין שאותו עמדה להפציץ שעליהם לעזוב, ורק אז ירתה עליו. 

בשונה מהטלחראף, אין כלל התייחסות לזווית האישית של ההתרחשויות. אם כי כאן מצטיירת תמונה מדאיגה של מלחמת אזרחים, שהתפשטה אף לחיפה. “לדברי הכתבת אנקי רכס, חמאס חוגג את שבעת הטילים הפלסטינים שפגעו בישראל כניצחון. בינתיים, האלימות התפשטה גם למקומות בישראל שבהם מתגוררים פלסטינים רבים. ערים כמו חיפה, נצרת, יפו ולוד, עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים ופלסטינים, הוצתו”. רכסמוסיפה יש גם הפגנות ופציעות: “זה למעשה חסר תקדים ואולי אפילו מדאיג יותר מההפגזה עצמה”.

הידיעה באתר מרחיבה מעט יותר באשר לגורם להתרחשויות, אך הגורם מוצנע בסוף הכתבה. אחרי תיאור תגובת האו”ם, שאינה מזכירה כל קריאה לצדדים להרגיע את הרוחות: “העימותים התעוררו תחילה בגלל מגבלות חופש של פלסטינים במהלך הרמדאן בעיר העתיקה, ואז על פינוי משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים.”

הנושא כולו מסוקר בראש העמוד הראשי של האתר. 

מסקנות

לסיכום, כל מקור מדווח תמונה שונה מעט של ההתרחשויות, ושם דגשים על אספקטים שונים של הקונפליקט. חלק מציירים את זה כמלחמה בין ישראל לחמאס, וחלק משרטטים תמונה של מלחמת אזרחים.

בסך הכל לא ניתן לדבר כאן על סיקור מוטה מצד רוב האתרים, מלבד ה-NRC הפרו פלסטיני, והטלחראף שפרסם כתבה יותר מוטית לטובת הצד הישראלי. כל אחד מאיתנו (ומההולנדים) רשאי להחליט בעצמו כמובן מי מהאתרים מייצג עבורו את התמונה המהימנה ביותר, אולם בינתיים לא ניתן לומר שההולנדים כולם נגדנו.

ראיתם דיווחים אשר נטו מאוד לטובת אחד הצדדים? כתבו לנו בתגובות (וצרפו לינק לכתבה).

מפגין פרו-פלסטיני בכיכר דאם יועמד לדין בגלל ‘דגל התיקנים’

המפגין, רוברטו- וילם ואן נורן, כבר שנים מפגין על הקלנועית שלו בכיכר דאם כנגד מה שהוא מגדיר כדיכוי והתעללות בפלסטינים על ידי ישראל. חילופי דברים בהפגנותיו גוררים ויכוחים, מריבות ולעיתים אף מהלומות.
עד כה חסו פעולותיו תחת הגנתו של חופש הביטוי. כעת לראשונה, ננקטים כלפיו הליכים. מה שהטה את הכף היה שהוא הציג בכיכר הדאם דגל ישראל ובו במקום מגן דוד היה תיקן. 

אולי יעניין אותך גם:

קנצלרית גרמניה: ״לעולם לא נשכח שהולנד הגיע אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה״
הסבתא הגיבורה שלי
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות,עדכונים שוטפים

מיכאל יעקובס, בן לניצולי שואה, רואה במה שמכונה עכשיו ‘דגל התיקנים’ אנטישמיות לשמה והגיש תלונה בנושא. ״בזה אתה אומר: יהודים הם אנשים רעים, מזיקים שצריך להשמיד. זו קריאה לאלימות״.
יעקובס התלונן במשטרה על ההפגנות האנטישמיות לכאורה בכיכר דאם כבר כ-50 פעמים וכ-50 פעמים תלונותיו נסגרו ולא ננקטו הליכים בעקבותיהן מאחר והפגנה כנגד המדיניות בישראל מוגנת על ידי חופש הביטוי. 

הפעם כן ננקטו הליכים לאחר הפעלת לחץ פוליטי וחברתי מתמשך על ידי יעקובס והודות לחוות דעת משפטית שהוגשה וייצוגו מול הפרקליטות על ידי עורכי דינו. הפעם, לדעת הפרקליטות, יהודים כעם, ובאופן תקדימי ישראלים כקבוצת אוכלוסיה, מופלים לרעה על ידי דגל התיקנים.
זה נכון לכאורה גם למצב בו הוחלף מגן הדוד בצלב קרס. 

הרשעה בגין העלבת קבוצת האוכלוסיה היהודית כמו גם הישראלית, תואמת את המדיניות והפרשנות המשפטית שיושמו בהעמדתו לדין ובהרשעתו התקדימית של חירט וילדרס בגין הצהרות ה״פחות מרוקאים״ שלו, מסביר עורך הדין רוני אייזנמן המייצג את יעקובס.
בית המשפט קבע, במקרה של וילדרס, שמדובר בהעלבת קבוצה כאשר הערך העצמי של גזע או קבוצת אוכלוסיה נפגעים. עורך הדין אייזנמן יבקש מהשופט להטיל קנס על ואן נורן ולחייבו בתשלום פיצויים ליעקובס.
הפיצויים הנדרשים הם סימליים בלבד ומטרתם ליצור הרתעה בעזרת הפגיעה בכיס העבריינים וכן להביא להכרה משפטית בפגיעה האישית בקורבן.

הליכים משפטיים

ואן נורן מואשם בעבירה פלילית של העלבה קבוצתית שעונשה המירבי שנת מאסר וקנס של עד 8,700 אירו. העונשים יכולים להיות כבדים יותר בגלל החזרה על העבירה ובגלל האלמנטים האנטישמיים שבה. בנוסף, יכולים השופטים כחלק מההליך הפלילי לפסוק פיצויים לקורבן.
ביום שישי התקיים בבית המשפט באמסטרדם דיון בנושא דגל התיקנים בלבד, בפני ערכאה מורחבת של 3 שופטים. הדיון נמשך 7 שעות ופסק הדין יינתן בעוד מספר שבועות.
הצוות המשפטי של יעקובס שומר לעצמו את הזכות לדרוש מהפרקליטות להעמיד את ואן נורן לדין בגין עבירות נוספות כגון, הדגל עם צלב הקרס.

גבול שנחצה

דגל התיקנים משך גם את תשומת ליבם של חברי מועצת העיר, ״הגבול של חופש הביטוי נחצה כאן״, אמר חבר CDA דידריק בומסמה.
ואן נורן אמר למשטרה שהוא הוריד את תמונת דגל התיקנים מהאינטרנט. לדבריו הוא תומך במטרה הפלסטינית, ״אני דואג לזכויות הפלסטינים. אני רוצה להגיד למישהו ״לך …״, אם אתה פוגע בי, אפגע בך בחזרה״.
הוא אומר שאינו שונא יהודים, רק את המדיניות הישראלית נגד הפלסטינים.
״הם רואים בי יהודי בעייתי״, אומר יעקובס, ״אבל אני דור שני לניצולי שואה, אנחנו עדיין חיים עם הכאב היומיומי שירשנו מהורינו. ׳חמאס, יהודים לגז׳, ׳סרטן- יהודי, אתה כמעט מתרגל לזה בהולנד, אבל לראות תיקן על דגל ישראל היה הלם גדול.
צריך גם לחשוב על תיירים ישראלים שמגיעים להולנד כי הם חושבים שזו מדינה סובלנית. זו ממש התקדמות שהפרקליטות מעמידה אותו לדין מיוזמתה״.

מקור:  De Telegraaf

הסאה של המוסלמים גדשה: ננטשנו לבד במערכה

למוסלמים בהולנד נמאס לאחר סדרת איומים ואלימות כנגד מסגדים. הם דורשים שהפוליטיקאים יתייחסו לבעיה ברצינות. לקראת הרמאדן, לפחות 15 מסגדים בהולנד קיבלו איומים ומכתבים פוגעניים.
בתחילת אפריל הגיעו מכתבי איומים למספר מסגדים בהולנד, על המעטפות היה כתוב ״מתנת פסחא לבכיינים בחברה״. באותו זמן הוצת גם מסגד בבניה בחאודה. 

״אלו כבר לא תקריות, זו בעיה מבנית״, אומר החוקר רומר ואן אורדט העוסק בניטור אפליית מוסלמים. 

מוסין קוקטס, מהארגון המקשר בין המוסלמים לממשלה טוען שיש לנקוט באותם אמצעים הננקטים במוסדות יהודיים, כלומר יותר הגנה ויחס יותר רציני לתלונות. למצוא ולהעניש את האשמים״.

מדי שנה מדווחות 20 עד 80 תקריות, אך לדברי ואן אורדט זה רק קצה הקרחון. ״הרבה מסגדים לא מדווחים על כך כי הם חוששים מהתגובות או שהיה להם ניסיון גרוע עם המשטרה״.

״ננטשנו לבד במערכה״, אומר פאריז אקועה, יו״ר המסגד עומר איבן אל קאטאב באלמירה. לאחרונה הוא קיבל מכתב שבו נאמר ש״יש להרעיל את כל הטורקים והמרוקאים בגז״.
הוא מאשים את העירייה שאין שמירה גלויה על המסגד שתתן למבקרים תחושת בטיחות. עיריית אלמירה אמרה שכן היה פיקוח נוסף על המסגד.

הקהילה היהודית תומכת בדרישה. רוני נפתנאל, יו״ר המרכז להסברה יהודית, דורש הצהרה ברורה מהקבינט.
״זה יהיה טוב מאד אם ראש הממשלה או שר המשפטים יבקרו במסגד ויאמרו: זה לא יתכן, זה אסור, אני תומך בקהילה״.

לדברי מנהיג מפלגת דנק, פריד עזרקאן, עמיתיו בהאג נטשו את המוסלמים. הוא אומר שכבר ביקש, פעמים רבות,  דיון לגבי האיומים כלפי המסגדים, אך לא קיבל תמיכה מספקת בבית הנבחרים.

״אם זה היה קורה בכנסיה או בבית כנסת, עמיתי יעמדו בתור לדרוש דיון״, אומר עזרקאן, ״אני רואה שזה לא קורה עם מוסלמים ואני חושב שזה שערורייתי״.

נפתנאל מהמרכז להסברה יהודית מסכים איתו, ״אני חושב שהפוליטיקאים שקטים מדי ומפנים את מבטם״.

ביוזמת דנק, יאורגן שולחן עגול בהשתתפות מנהלי מסגדים ומומחים בפגרת בית הנבחרים, VvD הצטרפה ליוזמה.

מקור: NOS

תגובות קשות לפוסטר יום השחרור של מפלגת הפורום לדמוקרטיה

יו״ר בית הנבחרים, ורה ברחקאמף, סיפרה לטלחרף שהיא מתכוונת להציע ביקור שלהם באשוויץ עם תום משבר הקורונה. ביקור כזה, עם משלחת גדולה, היה מתוכנן לשנה שעברה אך בגלל מגבלות הקורונה הוא בוטל.
״הביקור באשוויץ תוכנן כחלק מחגיגות 75 שנות חירות. לרוע המזל הביקור לא התקיים בגלל משבר הקורונה״ הסבירה היו״ר. ״ברגע שהמצב יאפשר זאת, אני בהחלט אגיש את ההצעה שוב, כדי שנוכל לראות האם וכיצד נוכל לארגן ביקור באשוויץ״.

יו״ר CIDI , חנה לודן, פנתה לברחקאמף בבקשה שתחזיר את הביקור לסדר היום: ״מודעות להיסטוריה שלנו היא משימה מתמשכת, גם לנבחרינו מסתבר״.

קריאתה באה בעקבות פוסטר של מפלגת הפורום לדמוקרטיה לקראת יום השיחרור, שפורסם ברשתות החברתיות. בפוסטר כתוב: ״ב-5 במאי אנו מציינים 75 שנות חירות 1945- 2020״.
וליד השנה 2020 מופיע צלב המתים. בנוסף,
הטקסט המלווה את הכרזה ברשתות החברתיות (פייסבוק למשל): ״מאז מרץ שנה שעברה, החופש עבורו נלחמו אבותינו, מוגבל יותר ויותר. לכן ב-5 במאי אנו זוכרים ועומדים יחד עבור החירות״.

בכך מוחה המפלגה כנגד מגבלות הקורונה. לודן הגיבה, ״זה לא במקום. הם לא מבינים את ההבדל בין מלחמת העולם השניה לבין עכשיו. זה בלתי ניתן להשוואה.
אני חושדת בפורום לדמוקרטיה שהם מחפשים סנסציה כדי לחדד את המסר״.

מסיבה זו, הפוליטיקאים בהאג מתלבטים בשאלה האם זה הגיוני להגיב שוב ושוב להצהרות הפורום לדמוקרטיה. הוגו דה יונג, ״שר הקורונה״, אמר, ״ראיתי את הפוסטר וזו טעות מכל כיוון אפשרי. יחד עם זאת, כל תשומת לב מגבירה את זה. לכן בואו לא ניתן לזה יותר מדי תשומת לב״. 

הפוסטר גרר תגובות רבות בגלל סמיכות הפרסום ל-4 במאי. צ׳רי בודה, מנהיג הפורום לדמוקרטיה, אינו רואה את הפסול בכך, ״במשך שנים מתנגדינו מנצלים מלחמות לצרכים פוליטיים, כדי לדחוף להגירה המונית, פנטזיות כוח אירופאיות ואומנות מודרנית.
עכשיו אנו מציעים: ב-5 במאי, בואו נחשוב על החירויות שאיבדנו ב- 2020 וב-2021, זה אסור? זו צביעות.

[adrotate banner=”6″]

מרקל מודה להולנד על ההתפייסות עם גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נאמה בשעה האחרונה במסגרת אירועי יום השחרור ההולנדי.
מרקל הוזמנה כאורחת של מסורת ״נאום 5 במאי״ לשאת דברים בנושא ״חירות״ במעמד ראש ממשלת הולנד.
מרקל הודתה להולנד על הפיוס אחרי מלחמת העולם השנייה. “אנו הגרמנים לעולם לא נשכח שהולנד הגיעה אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה שהדבר הביא לידידות גרמנית-הולנדית”, אמרה בנאומה.
מרקל נשאה את נאומה מברלין. לדבריה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, חירויות היסוד מצטמצמות “במידה שלא יכולנו לדמיין לפני המגיפה.”
עוד דיברה גם על האחריות של גרמניה לשמור על זיכרון המלחמה לעד. לדעתה, צעדים כאלה מוצדקים רק אם הם זמניים ומבוססים על התפיסה כי חופש כרוך גם באחריות.
“כך גם חופש מחברינו – ממש עכשיו מול האיום על הבריאות והחיים שנגרם על ידי וירוס”.

אולי יעניין אותך גם:

על זכרון ועצמאות אמיתיים
מה שקרה אז בקופישופ, מה שקרה בחנות הספרים
הולנד, 1944: תינוק יהודי נולד בבּוֹר
הסבתא הגיבורה שלי

“לעולם לא לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר”

רוב הנאום של מרקל היה על המלחמה. היא קראה להשאיר את הזיכרון בחיים “האחריות הנצחית של גרמניה.” “שום דבר לא יכול למלא את החלל שהשאירו האנשים שנרצחו. שום דבר לא יכול להסיר את אובדן הכאב של הניצולים.״
מרקל ציינה כי לעולם אין לשכוח שאי אפשר לבטל את העבר. “אנחנו יכולים וחייבים ללמוד את הלקחים הנכונים. כל אחד יכול לתרום לקיום הדמוקרטיה, לחיזוק זכויות האדם ולהגנה על החלשים.”
כדי להדגיש את חשיבותה, היא הזכירה את התקפות הימין הקיצוני האחרונות בגרמניה, כמו אלה בקאסל, בהאלה ובהנאו. “כאזרחים עלינו להתנגד בנחישות לכל סוג של אנטישמיות וגזענות, כנגד כל סוג של שנאה ועוינות נגד קבוצות מסוימות.”

״נאום היסטורי״

היא גם הביעה את תודתה לאווה וייל, שנכחה בקהל בהאג. וייל ששרדה את מחנה וסטרבורק כילדה צעירה מספרת על חייה בבתי ספר גרמניים. “אי אפשר להפריז בחשיבותה של עדות זו. אני מודה לך מקרב לב על שמצאת את הכוח לעשות זאת.”
אווה וייל הודתה לקנצלרית על דבריה.
ראש הממשלה רוטה, כינה את הפנייה של מרקל לאווה וייל כרגע החשוב ביותר בנאום. לדבריו הנאום “היסטורי באמת” מכיוון שהיא דיברה כקנצלרית המכהנת. דבר משמעותי ומשאיר רושם.
לאחר נאומה, מרקל שוחחה עם סטודנטים במשך 45 דקות על נושא החופש וענתה לשאלותיהם שכללו גם את נושא ההתמודדות של מרקל עם פליטים ומהגרים, משבר האקלים וכמובן גם הקורונה. בנושא האחרון אמרה מרקל כי היא “לא מרגישה נוח בכלל להגביל את החופש”. “הייתי מעדיפה לא לעשות את זה, אבל עלינו להילחם בנגיף.”

ניתן לצפות בנאום המלא כאן:

יום הזיכרון ויום השחרור בהולנד – 4-5 במאי 2021

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים