Tag: חדשות

ארגון איסלאמי פונדמנטליסטי רכש לאחרונה מתחם במימון סעודי, ומתכוון לייסד שם בית ספר סלפי. ההתנגדות לכך הגיעה עד לפרלמנט. וגם: ההולנדים נמלטים מה”קיץ” וכמה עולה לקנות מ”ר באמסטרדם

רוטרדם: התנגדות למוסד איסלאמיסטי בעיר

ארגון איסלאמיסטי שנוי במחלוקת רכש לאחרונה מתחם בניינים בדרום רוטרדם ומתכוון להפוך אותו ל”מרכז חינוך סלפי”, שעל-פי החשד ימומן על ידי מקורות במזרח התיכון. מומחים לרדיקליזציה איסלאמית מודאגים כי בית הספר יזרע את הקרקע לרדיקליזציה של צעירים ובני נוער, ברוח הסלפיזם, שנחשב לזרם איסלאמיסטי שמרני מאוד, שחלקים ממנו נוטים לג’יהאדיזם אלים.

העיתון NRC  דיווח כי בניין בית הספר נרכש לפני כשלושה שבועות תמורת סכום של 1.7 מיליון יורו, על ידי מצרי הולנדי בשם נאסר אל-דמאנהורי, יו”ר עמותת אל-וואקף באיינדהובן. ארגון זה מבוסס על מוסלמים סלפים בעלי השתייכות פוליטית, המתנגדים לקיומם של ארגוני טרור כגון דאע”ש, אך מאופיינים בגישה לא-דמוקרטית ובלתי סובלנית. ארגון אל וואקף עומד מאחורי הזמנת אימאמים ואנשי דת שמגיעים לשאת נאומים נגד הומוסקסואלים, זכויות נשים, ובמקרים מסויימים בעד מתן לגיטימציה לאלימות. בשנה שעברה סורבה כניסתו של מטיף מטעם ארגון אל-וואקף להולנד מכיוון שככל הנראה היה מעורב בפעילות ג’יהאדיסטית חמושה בסוריה.

מפלגות הקואליציה בעיריית רוטרדם פנו אל העירייה בבקשה למנוע את הקמת המוסד הלימודי בבניין. גם חבר הפרלמנט ההולנדי אחמד מרקוש (Marcouch, PvdA), בעצמו מוסלמי, דורש מן הממשלה לפעול.

מוקדם יותר הודיע השב”כ ההולנדי, ה-AIVD, כי ארגון אל-וואקף מנוהל על ידי אנשים מתוככי הממשל הסעודי. מימון המגיע ממדינות אלו אינו בלתי חוקי, אולם האופן שבו בוצעה רכישת הבניין נעשתה בדרכים שאינן שקופות,. עיריית רוטרדם לא עודכנה בתוכנית וגם תושבים המתגוררים בסביבת הבניין לא ידעו דבר. עיריית רוטרדם הודיעה בינתיים בתגובה כתובה כי הם “נמצאים במגעים” עם ארגון אל-וואקף “על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי טיב הפעילות המתוכננת להתקיים בבניין”. אל-וואקף סירבו להגיב.

עפ”י ה-AIVD, כמה מההשקפות הסלפיות עלולות להוות כר לרדיקליזציה. לכן, מוסד סלפי אינו דבר רצוי , אומר אדווין באקר (Edwin Bakker), מרצה לענייני טרור באוניברסיטת ליידן. גם הוא מודאג מן המימון המסתורי מחו”ל: “למה מצפים משקיעים מחו”ל בתמורה לתרומתם? האם הנהגת הארגון רשאית לעשות בבניין ככל העולה על רוחה? האם אנשים מערב הסעודית יהיו רשאים להכתיב מה יקרה בין כתלי המוסד?”

לאחר תקופה של מחלוקות פנימיות, הארגונים הסלפים בהולנד מחפשים הזדמנויות לשיתופי פעולה והמוסד החדש הוא סימן לכך, שכן גם קבוצות מהאג ומאוטרכט מתכוונות לעשות בו שימוש.  

צפו בכתבה ששודרה בנושא ב-Nieuwsuur של NPO (החל מדקה 09:13).

הפלישה ההולנדית

לא רק המהגרים מהמזרח התיכון סובלים מה”קיץ” ההולנדי השנה, מדיווח בעיתון Parool עולה שגם ההולנדים מבקשים להימלט מהגשם הבלתי פוסק. סוכנות הנסיעות TUI  מסרה שההזמנות לחופשות ביוון ובספרד בשבוע שעבר עלו ב-80% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה וכי מספר ההזמנות ליוון זינק פי שלושה. במיוחד איים כמו מיורקה, טנריף והאיים הקנריים מתכוננים לפלישה ההולנדית.

לגשמים כנראה יש קשר לכך. חברת הנסיעות Thomas Cook דיווחה על עלייה חדה בהזמנות בזמן הגשמים הכבדים בחודש שעבר. “אנשים רבים אמרו שהגשם הבלתי פוסק ומזג האוויר ההפכפך גרמו להם להחליט להרחיק למחוזות שמשיים יותר”, אמר דובר מטעם החברה.

מנמל התעופה סכיפהול נמסר כי הם מצפים כי חופשת הקיץ השנה תהיה העמוס שידע השדה אי פעם.  

צפו: מכת ברד בצפון בראבנט בסוף יוני:

https://www.youtube.com/watch?v=noV4OqKApr8

אמסטרדם ממשיכה להתייקר

מחירי הבתים באמסטרדם ממשיכים לזנק. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד, CBS, המחיר הממוצע למ”ר בעיר עלה ב-26% יחסית לשנה שעברה. הקונים באמסטרדם משלמים כיום בממוצע 4,190 יורו למ”ר, לעומת 3,320 יורו בשנה שעברה. מחוץ לבירה המחירים עלו רק ב-1.4% ועומדים על 2,179 יורו למ”ר.

במקום השני ברשימת הערים היקרות ביותר עומדת אוטרכט, שבה תשלמו בממוצע 2,960 למ”ר, עלייה של כ-6% לעומת השנה שעברה. בהאג עלו המחירים ב-3.6% וברוטרדם לא נרשמה כל עלייה. כך דווח ב-Dutchnews.nl.

העירייה הודיעה כי מבקשי המקלט יגיעו לעיר באפריל וכי לא ניתן להגיש התנגדויות לכך. היא הבהירה כי מדובר במקלט זמני וכי ראשת העיר תיוועץ בארגונים היהודיים. ומי יהיו הפליטים?

למרות החשש מצד תושבים יהודים וישראלים, הודיעה החודש עיריית אמסטלפיין כי כמה מאות פליטים ישוכנו בקרוב בבניין בעיר, וכי רבים מהם צפויים להיות מסוריה. בהודעות רשמיות באתר העירייה נכתב כי כמה מבקשי מקלט היו אמורים להגיע לעיר כבר בפברואר, אולם הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) לא הצליחה לעמוד ביעד הזה ותאריך היעד החדש להגעתם הוא סוף אפריל.

לידיעה הקודמת על הפליטים באמסטלפיין והסערה בקרב הישראלים בעיר

על פי הודעת העירייה, לא יותר מ-400 פליטים, “גברים, נשים וילדים”, ישוכנו באמסטלפיין, בבניין משרדים ריק שמוכשר לכך בימים אלה, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). העירייה הדגישה כי לא מדובר ב”מרכז מבקשי מקלט” (AZC) אלא במקלט זמני. “משמעות הדבר היא שלפליטים יינתן מקלט למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, בהתאם להתקדמות תהליך בקשת המקלט שלהם. פליטים יעברו מכאן למקומות אחרים בהולנד. הבניין ישמש למטרה הזו למשך תקופה שבין שנה לשלוש שנים”, נכתב. ככל הנראה, ייערך “בית פתוח” בבניין לפני שיכון הפליטים באפריל, ובאמצע מאי ייערך אירוע פתיחה רשמי.

העירייה גם הזכירה את הפגישה שנערכה בנושא באוקטובר שאליה הוזמנו התושבים והגדירה אותה כ”אינפורמטיבית”. אך תושבים ישראלים סיפרו אז לדאצ’טאון כי הם חשים תסכול וכעס, ומרגישים שהעירייה לא באמת קשובה לצרכיהם ולחששותיהם. כעת צוין בהודעת העירייה כי הוקמה ועדה המורכבת מתושבים, נציגי משטרה, עירייה וארגוני רווחה כדי לדון בנושא באופן קבוע. הוועדה נפגשה לראשונה בינואר ושוב בפברואר (להחלטות). כמו כן הוקמה ועדה מייעצת לראשת העיר מרים מרים ואן אט ואלט (Mirjam van ‘t Veld) שבה חברים נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים.

במסמך “שאלות ותשובות” באתר העירייה ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתחושות העולות מהקהילה היהודית: “אין תגובה יחידה מהקהילה היהודית. התגובות מגוונות ונעות מחשש לגבי הגעת הפליטים להצעת עזרה לאנשים הללו. במקרה הצורך תתייעץ ראשת העיר עם נציגים מהארגונים היהודיים השונים באמסטלפיין”. כזכור, כאשר הכוונה לשכן פליטים בעיר הועלתה לראשונה, המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביעה דאגה מכך. דובר הארגון אמר אז כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא “בחירה מצערת”. 

בנוגע לביטחון ציינה העירייה כי מאבטחים פרטיים יאיישו את המקלט 24 שעות ביממה, ינהלו את משרד הקבלה ויפקחו על הפליטים, הצוות והמתנדבים. המשטרה תגביר את סיוריה באזור.

ומה לגבי הרכב האוכלוסיה הצפויה להגיע? “ייעשה ניסיון להגיע לייצוג פרופורציונלי של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ומשפחות. ההרכב המדויק תלוי בפליטים שמגיעים להולנד”, נכתב במסמך. “כדי לתת לכם רעיון כללי: במחצית השנייה של 2015, היו בין הפליטים סטודנטים, נגרים, עיתונאים, רופאים, אמנים ויזמים. אנשים מלאומים שונים, בעיקר סורים, אריתראים, עיראקים, סומלים ואפגנים. באותה תקופה, משפחות היוו 25% עד 35% מהפליטים במרכזי הסיוע. השאר היו זוגות ללא ילדים, רווקים ורווקות. בין 10% ל-15% היו ילדים בני ארבע עד 12”.

התנדבות והתנגדות

כשרק נודע על התוכנית של העירייה לשכן פליטים סורים במרחק קצר ממרכזי הקהילה היהודית, עורר הנושא דיונים סוערים ברשתות החברתיות. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.

“אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים”, כתבה אז גולשת בקבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”, “אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו’. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות”.

ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות “גזעניות” למצב, וקראו לנקוט צעדים שונים: “יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות”, התרעמה גולשת.

העירייה מצדה הודיעה כעת כי לא ניתן להגיש התנגדויות תושבים להחלטה להקים את מקלט החירום, אך ניתן להתנגד לאישור שנתנה העירייה להשתמש בבניין (לפרטים נוספים).

לעומת זאת ניתן להתנדב ולעזור לפליטים דרך ארגון המתנדבים ההולנדי. העירייה תארגן פעילויות הן לילדים והן למבוגרים בשיתוף ארגוני הסיוע, ותודיע למתנדבים כיצד ביכולתם לסייע (להתנדבות).

ובתוך כך ממשיך משבר ההגירה לטלטל את אירופה. היום פרצו מבקשי מקלט את גדר הגבול בין מקדוניה ליוון ומשטרת מקדוניה הגיבה בפיזור גז מדמיע לעברם. כ-7,000 מבקשי מקלט שוהים סמוך לגבול בצדו היווני ומבקשים להמשיך את מסעם צפונה, לעבר מרכז אירופה ומערבה. יוון הודיעה אתמול כי בין 50,000 ל-70,000 פליטים צפויים להגיע לגבולה בחודש הקרוב. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול כי מדינות אירופה לא יכולות לסגור את גבולותיהן ולהרשות לאתונה “לשקוע לכאוס” בשל משבר הפליטים. ואילו סגן שר המשפטים ההולנדי הודיע בתחילת החודש על חידוש מיידי של סיורים של המשטרה הצבאית ההולנדית על גבולות המדינה. “זוהי שיטה לראות במהירות אם הגל פונה להולנד. הגבולות לא נסגרים. הצעד רק כולל סיורים מוגברים ובדיקות מוגברות של אנשים”.

בהכנת הידיעה השתתף רועי בנט, יועץ משפטי במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten ועוזר פרלמנטרי בסנאט ההולנדי.

קרדיט תמונה ראשית: פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת”א

האם כדאי להתחיל מו”מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו”ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. “כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו ‘רעיון מעניין’, הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת”. מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. “פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים ‘at your earliest convenience’ ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול”.

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. “כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת ‘אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם’, כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת”. אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

“יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים”, אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. “מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות”. ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. “בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות”, אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש”הקולגה האמריקאי שלי” יהפוך פשוט ל”ג’ון, הקולגה שלי”.

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. “אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב”. הולנדים רוצים “להגיע מהר אל הנקודה”, אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח”. אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. “לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי”. מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. “בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר”, מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, “כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות”.

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. “בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה”, סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: “מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים”.

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

(מקור: Metro)

ממשלת הולנד הציעה תוכנית לטווח רחוק להתמודדות אירופה עם מבקשי המקלט מסוריה. בטווח הקצר תקלוט הולנד כ-7,000 פליטים. לצד הסיוע יש גם מחאה מתושבים מודאגים. וגם: אנחנו מרוויחים מהבלגן במשטרה וחדשות גן החיות – צפו בפילפילון החדש

התוכנית ההולנדית – קליטת אלפי פליטים

קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff), מזכיר המדינה לנושאי משפט וביטחון, האחראי בין היתר גם על הענקת מקלט מדיני, הודיע השבוע כי הקבינט אישר את תמיכתו בתוכנית האירופית לקליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט הנמלטים לאירופה מאזורי מלחמה.

תוכנית חלוקת מבקשי המקלט בין מדינות האיחוד תלויה ב”כושר הספיגה” של כל מדינה. התנאי הראשון שהציבה הממשלה לקליטת מבקשי המקלט, הוא קליטתם ורישומם באזורי קליטה ייעודיים מאובטחים בסמוך לאיזורי המלחמה, שיוקצו על ידי מדינות האזור (טורקיה, למשל). לאחר קליטתם ורישומם, יוכלו הפליטים לבקש מקלט באחת ממדינות האיחוד האירופי באופן מסודר, על פי התהליך המקובל. לא תינתן למבקשים אפשרות לבחור את המדינה שאליה יגיעו. מהגרים שיגיעו ישירות לאירופה מבלי להיקלט תחילה במחנה פליטים, יגורשו חזרה לארצותיהם. תהליך הקליטה והרישום ינוהל על ידי נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR). לפתרון לטווח ארוך זה נדרשת תמיכה מצד רוב מדינות האיחוד.

דייקהוף אמר עוד כי בטווח הקצר ייקלטו בהולנד 8,000-7,000 פליטים. המספר הסופי ידווח היום (שני) במהלך פגישה של הוועד האירופי לנושא הפליטים בפרלמנט האירופי בבריסל.

בנוסף, אישר הקבינט תקציב של 110 מיליון יורו לתמיכה במחנות הפליטים בירדן ובלבנון.

(מקור: Metro ו-NOS)

ומה חושבים התושבים על מבקשי מקלט שיגיעו לעריהם?

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על פעולות סיוע למבקשי מקלט מצד אזרחים מן השורה. אך המצב כמובן מורכב. למשל: כ-600 מבקשי מקלט, רובם גברים צעירים, אמורים להיקלט במרכז קליטה שיוקם עבורם בשכונת Eschmarke באנסחדה. אך תושבי השכונה חוששים לביטחונם וסבורים כי מרכז הקליטה עלול להפוך לכר לפשיעה. על פי הארגון המרכזי למבקשי מקלט (Centraal Orgaan Asielzoekers), דרושים כ-10,000 מקומות לקליטת פליטים. בעוד הרשויות המקומיות פותחות בפני הארגון את שעריהן ומציעות סיוע, הולכת וגדלה המחאה מצד התושבים עצמם. תושבי אנסחדה אינם היחידים: תושבי הכפר Balk במחוז פריסלנד הגישו תביעה לבית המשפט נגד הכוונה לקלוט בכפר 600 פליטים. ב-Gilze-Rijen במחוז ברבנט נבלמה הקמתו של מרכז רישום למבקשי מקלט.

באסיפות מידע שנערכות עבור תושבים במקומות שבהם עתידים לקום מרכזי קליטה, עולות בכל מקום שאלות זהות: מדוע רק גברים? למה כל כך הרבה אנשים? למה בשכנות לבית ספר, בית אבות, פארק או מרכז מסחרי? בעיר דן בוש (Den Bosch) התלוננו התושבים על כך שלא קיבלו מידע בכלל או קיבלו מידע חסר על הכוונה לקלוט 500 מבקשי מקלט בחלקים שונים של העיר.

אך כאשר לבסוף צולחים המאמצים להקים מחסה לפליטים, ניתן גם לראות שמצב הרוח משתנה לחלוטין. בעיר אפלדורן התנהל במשך זמן רב מאבק על הקצאת מקום קליטה קבוע, אך מאז שהגיעו הפליטים הראשונים לעיר בשבוע שעבר, הם היו מופתעים לטובה מקבלת הפנים החמה לה זכו מן התושבים.

(מקור: Metro)

מרכז קליטה לפליטים במקום מסגד בחאודה

עיריית חאודה (Gouda) תציע מקלט לכ-500 מבקשי מקלט ב-Prins Willem-Alexanderkazerne בעיר, שהיא שכונת מגורים ששימשה בעבר את הצבא, אחרי שהמבנים יעברו שיפוץ שיושלם במחצית השנייה של 2016. בעבר הייתה כוונה להקים במקום מסגד ענק, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מחאות של תושבי הסביבה.

(מקור: Metro)

בלגן במשטרה – ואנחנו משלמים פחות

לא רק בארץ. ככל שחולף הזמן, צצות ועולות בעיות ומתגלים עוד ועוד סכסוכים. אחרי שהשרים אופסטלטן וואן דר סטור הוכרזו כאויבי המשטרה, יוצאים עתה השוטרים נגד מפקדיהם. אלה הבעיות המרכזיות:

• מאות משרות במשטרה נפתחו להצגת מועמדות מצד גורמים חיצוניים במקום להיות תחילה מפורסמות בתוך הארגון. משרות אלו כוללות בין היתר תפקידי שיטור בכירים (hoofdagent) או תפקידי שיטור אופרטיביים הדורשים הכרות עם תחומים ספציפיים (politiekundige). במקרה האחרון מדובר בתפקיד המערב קביעת מדיניות. בוועד עובדי המשטרה הארצי (Nederlandse Politiebond) סבורים כי צעד זה פוגע פגיעה חמורה בתנועת העובדים בתוך הארגון: “אנו חושבים שזה בלתי סביר שמעסיק מתעלם מקיומם של מועמדים פוטנציאלים מתאימים בתוך הארגון. הגיע אלינו זרם של שיחות טלפון מצד שוטרים שהתאכזבו לגלות שהפיקוד מונע מהם את האפשרות לקבל עדיפות בהצגת מועמדות למשרות אלו”.
• האיגוד הכללי הארצי של עובדי המשטרה (De Algemene Nederlandse Politie Vereniging=ANPV) התריע מוקדם יותר השבוע נגד כוונת הפיקוד העליון לשכור את שירותיהם של מומחים חיצוניים בתחומים שונים, משום שלטענת הפיקוד, לא ניתן למצוא אנשים בעלי תחומי מומחיות דומים בתוך הארגון. לצורך כך הוקצה תקציב של מיליוני יורו. לטענת האיגוד, מעבר לכך שמדובר בבזבוז מיותר של כספים, קיים חשש כי השכירים החיצוניים הללו ייחשפו למידע רגיש ואז יצאו איתו מהארגון.
• כדרך להבעת מחאתם, שוטרים מחלקים פחות דו”חות על מהירות מופרזת וצעד זה גורם לנזק של מיליונים לקופת המדינה. כאן גם מתגלה מצב פרדוקסלי, משום שהשוטרים מבקשים מצד אחד שיפור בתנאי שכרם, ומצד שני נמנעים מלעשות את עבודתם על מנת להוסיף כסף לקופת המדינה. לשר ואן דר סטור זה לא ממש איכפת – הוא טוען כי לא נותר תקציב לתוספות שכר.
• לפני כשבועיים הודיע השר ואן דר סטור כי אינו שבע רצון מאיכות מחלק החקירות, וכאילו כדי להוסיף שמן למדורה, הודיע השר לפני שבוע כי לדעתו המשטרה “טיפשה”. 15% בלבד מעובדי הארגון הם בעלי תואר אקדמי, וזהו לדעתו אחוז נמוך מדי.

בניסיון אחרון לעצור את פתיחת 424 המשרות להצגת מועמדות מבחוץ, מתוכננת הפגנה בהאג ב-16 בספטמבר. צעד זה מתווסף כאמור לפעולות מחאה נוספות שנועדו להשיג הסכם עבודה קיבוצי (cao) משופר. משום כך במהלך השבוע החולף נחסמה המערכת המאפשרת גביית דו”חות.

(מקור: Metro)

It’s A boy!

לפני כמה שבועות דיווחנו כאן על פילון שעומד להיוולד בגן החיות בליידורפ ברוטרדם.

ואכן, ב-20 באוגוסט זה קרה! אחרי תהליך המלטה שעבר ללא אירועים ונמשך דקות ספורות בלבד, נולד פילון זכר לאמא פילה בנגקה. הפיל הקטן, שניתן לו השם Sunay משחק בחוץ, יונק היטב וישן הרבה. סבתא אירמה ואמא בנגקה כמעט ולא עוזבות אותו.

Sunay הוא הפיל ה-16 שנולד בגן החיות והוא אח לפילה Faya ובן דוד לפילה Lihn Nhi.

הנה קליפ שהפיק גן החיות לאחר ההמלטה:

(מקור: אתר גן החיות Blijdorp)

קריאה להתנצלות על אדישותה של ממשלת הולנד הגולה כלפי יהודיה מעוררת ויכוח ישן-חדש. וגם: וידאו דרמטי של קריסת מנופים באלפן, הבעיות של אנשים שמדברים עם מבטא, ו”טיסת השוקולד” – גם בהולנד

גשר אלפן מתמוטט

השבוע הנוכחי נפתח באירוע דרמטי באתר בנייה בעיר אלפן אן דן ריין (Alphen aan den Rijn) שבדרום-מערב הולנד. בעת עבודות לשיפוץ גשר קרסו שני מנופים שנשאו חלק מהגשר החדש. בתחילה דווח על כ-20 פצועים אך כמה שעות לאחר ממכן התברר כי מספר הנפגעים נמוך בהרבה, ולמעשה עדיין לא ברור כמה בדיוק נפגעו באירוע. כמה עשרות מבנים פונו מיושביהם ואספקת הגז לעשרות אחרים נותקה.

רגע הקריסה תועד במצלמות וידאו:

“הגיע הזמן להתנצל בפני היהודים”

במאמר דעה שהתפרסם ב”וול סטריט ג’ורנל” קראו שני פעילים יהודים בכירים לממשלת הולנד הנוכחית להתנצל על חוסר העניין הבולט של הממשלה ההולנדית בזמן מלחמת העולם השנייה בכל הנוגע ליהודים אזרחי המדינה. הכותבים, הרב אברהם קופר מ”מרכז שמעון ויזנטל” בלוס אנג’לס, ומנפרד גרסטנפלד, היו”ר לשעבר של “המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה”,  טענו כי 70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה הולנד נותרה אחת המדינות הבודדות שלא התנצלו על חלקן בשואה.

“כמעט כל המדינות האירופאיות שנכבשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הודו בשיתוף הפעולה שלהן עם המשטר הנאצי. רובן התנצלו, כולל לוקסמבורג, שעשתה זאת לאחרונה. יוצאת הדופן הבולטת היא הולנד, שבאופן עקבי סירבה להודות בכך שממשלתה בזמן המלחמה, שהייתה אז בגלות בלונדון, לא הביעה כל עניין במה שאירע לאזרחים היהודים שלה תחת הכיבוש הגרמני”, כתבו השניים. זאת, על אף שרבים מהיהודים שגורשו למחנות ההשמדה בפולין נעצרו על ידי שוטרים הולנדים, הוסעו ברכבות של חברת הרכבות ההולנדית שאובטחו על ידי המשטרה הצבאית ההולנדית. מרבית המגורשים הגיעו ממשפחות שחיו בהולנד מאות שנים.

מתוך כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד בתחילת הכיבוש הנאצי, כ-75% נספו. לעומת זאת, 5,415  הולנדים הוכרו עד כה כחסידי אומות העולם, והולנד ניצבת במקום השני מבחינת מספר חסידי אומות העולם שהוכרו בה, אחרי פולין. ואמנם, אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בהולנד היא מדוע דווקא במדינה שלא ידעה אנטישמיות קשה במיוחד היה שיעור ההשמדה גבוה כל כך?

היסטוריונים סיפקו הסברים שונים לסתירה כביכול. חלקם מסבירים זאת בשילוב בין אופי המשטר הכובש, יעילותה של הבירוקרטיה ההולנדית ומאפיינים גיאוגרפיים. הגרמנים כבשו את הולנד במאי 1940. הממשלה ומשפחת המלוכה נמלטו לאנגליה ובמקומם השליטו הנאצים משטר כיבוש אזרחי שהורכב מפקידים אנטישמים אוסטרים מנוסים ונלהבים, שפעלו יחדיו לביצוע המשימה. הרשויות ההולנדיות, שהחזיקו עוד לפני המלחמה במידע רב על האזרחים, המשיכו לתפקד ביעילות ובצייתנות. מבחינה גיאוגרפית הקשו הצפיפות, מיעוט היערות והיעדרם של גבולות “ידידותיים” על הסתתרות ומילוט. אחרים תולים את האשם בהתארגנות מאוחרת יחסית של תנועת התנגדות ורשתות הצלה ובהיעדרה של התארגנות יהודית להצלה עצמית. מחקר חדש יותר מותח ביקורת על חלק מהתיאוריות הקודמות ומדגיש יותר מכול את חשיבותה של המשטרה ההולנדית ברדיפה פעילה ומאורגנת אחר יהודים.

מאמר הדעה ב-Wall Street Journal:

http://www.wsj.com/articles/its-time-for-the-netherlands-to-apologize-1438196083

 עוד על שואת יהודי הולנד:

https://dutchtown.nl/holocoust-day/ 

קללות, יריקות ומכות: ברוכים הבאים לטיסה

כולנו זוכרים את “טיסת השוקולד” הידועה לשמצה. אז מסתבר שאירועים דומים קורים לא רק בטיסות לישראל וממנה. לפני כשבועיים, במהלך טיסת טרנסאוויה מאמסטרדם לברצלונה, התפרעו שני נוסעים הולנדים. לאחר הנחיתה הם אף הכו את הטייס וירקו בפניו. השניים היו תחת השפעת אלכוהול ונעצרו על ידי המשטרה הספרדית. חברת טרנסאוויה הגישה נגדם תלונה במשטרה.

אירועים דומים במהלך טיסות הם נדירים בדרך כלל, אך ניכרת עלייה במספרם. המשרד לפיקוח על הסביבה והתחבורה (Inspectie Leefomgeving en transport) מנהל מעקב אחר מספר הדיווחים על התנהגות פרועה בטיסות: ב-2012 היו 541 דיווחים, ב-2013: 627 וב-2014 עמד מספרם על 747. פילוח הדיווחים מ-2013 הראה את החלוקה הבאה: עישון (45%), הימצאות תחת השפעת אלכוהול (18%), התבטאות מילולית לא ראויה (13%), אלימות פיסית (11%), ביטויים אחרים של התנהגות לא ראויה (13%). עישון במהלך טיסה נפוץ יותר בטיסות הארוכות, בעוד הימצאות תחת השפעת אלכוהול ניכרת בעיקר בטיסות קצרות.

לרשות חברות התעופה השונות עומדים מגוון אמצעים להתמודדות עם התנהגות עוינת. במקרים קיצוניים במיוחד מדובר באיסור טיסה למשך חמש שנים. יש חברות הנוקטות במדיניות של “אפס סובלנות”, Arkefly היא אחת מהן: כל מקרה נבחן לגופו על ידי קבוצת מומחים אשר מוסמכת להחליט אלו צעדים או מגבלות יינקטו כנגד הנוסעים הבעייתיים. כאשר נאסר על נוסע לטוס עם החברה, האיסור יכול להיות מוגבל למספר חודשים, אך יכול גם להיות לכל החיים.

באיגוד הדיילים ב-KLM תומכים בהקמת מערכת דיווח בשדה התעופה שתאפשר איתור נוסעים “בעייתיים” מתום שלב הבידוק הבטחוני ועד עלייתם למטוס, זאת בשל האמצעים המוגבלים העומדים לרשות צוות המטוס לפתור בעיות התנהגות מצד נוסעים במהלך הטיסה.

מדברים עם מבטא? לא זוכרים אתכם!

הולנדים שנוסעים לצרכי עסקים ומתקשים לדבר ללא מבטא שיסגיר את שפת האם שלהם, נמצאים בעמדה נחותה יותר לעומת דוברי שפת האם. זהו אינו ממצא מפתיע, אבל הוא רק אחד מממצאים נוספים שעלו ממחקר שערכה שירי לב-ארי מ”מכון המחקר מקס פלאנק” בניימכן. היא מצאה בין היתר כי דוברים בעלי מבטא נתפסים כפחות אמינים מאחרים וכי מאזיניהם מתקשים לזכור את ה”סיפור” שלהם.

בניסוי שערכה לב-ארי היא הציגה למאזינים משפטים כגון “ג’ירף יכול לשרוד זמן רב יותר ללא מים לעומת גמל” ו”נמלים לא ישנות” ושאלה אותם אם הם נכונים. מה התברר? המאזינים נטו להאמין יותר למשפטים הללו כשנאמרו על ידי הדובר בשפת האם שלו, מאשר כשנאמרו על ידי אותו דובר שאמר אותם בשפה שבה היה לו מבטא כבד.

בניסוי אחר התבקשו משתתפים להקריא סיפור, פעם אחת בשפת אמם ופעם אחרת בשפה אחרת. כאשר הסיפור הוקרא בשפה שאינה שפת האם, המאזינים נטו לשכוח יותר פרטים מאשר כשהסיפור הוקרא בשפת האם.

הסיבה לכך קשורה לעובדה שהאזנה לדובר היא פעולה טעונת ציפיות. למשל, אנו מצפים שהדובר שמולנו יעשה טעויות לשוניות, וכך אנו מרוכזים הרבה יותר באופן שבו הוא מבטא את המילים מאשר במה שהוא מספר לנו. מאידך, יש לכך גם יתרון: הריכוז הרב עשוי להקל על העברת המסר המרכזי.

אסתר ואן ברקל, המנהלת החינוכית של “מרכז רגינה קולי לשפות” (Regina Coeli Taaleninstituut) בפיכט סבורה כי אנשי עסקים הולנדים לא צריכים להיות מוטרדים מדי מהמבטא שלהם. תשומת לב יתרה למבטא פוגעת בביטחון העצמי וגורמת להם לגמגם ולהישמע מהוססים. עצם השליטה בשפה אחרת חשוב הרבה יותר ממבטא מושלם. גם אם תגיד באנגלית מושלמת לאדם שמולך שאתה חושב שהסיפור שלו “was quite interesting”, אם אמרת זאת להולנדי, הוא יפרש זאת כמחמאה; אם אמרת זאת לבריטי, הוא יבין שהסיפור שלו לא היה שווה דבר בעיניך.

לתינוקות אסור לרקוד לצלילי מוסיקה של פרינס

ביום בהיר אחד ב-2007, צילמה סטפני לנז מארה”ב את בנה הולדן, אז בן שנה, רוקד בסלון כשברקע נשמעים צליליו של השיר “Let’s Go Crazy” של פרינס. היא העלתה את הסרטון בן 30 השניות ליוטיוב וקיוותה לקבל תגובה מסבתא של הולדן, אבל במקום זה קיבלה תגובה מפרינס בכבודו ובעצמו: הזמר, הידוע בהתנגדותו להעלאת יצירותיו לרשת, פנה ליוטיוב דרך חברת התקליטים שלו, יוניברסל מיוזיק, וביקש להסיר את הסרטון בטענה להפרת זכויות יוצרים. יוטיוב מיהרה להסיר את הסרטון. זו הייתה שריקת הפתיחה למאבק משפטי שנמשך זה שמונה שנים. בתחילת יולי החל שלב הטיעונים בבית המשפט העליון לערעורים. לנז טוענת כי העלאה של סרטון וידאו ביתי שלא נועד לשימוש מסחרי, שצולם במצלמת חובבים, ושבו מתנגנת מוסיקה ממכשיר הסטריאו הביתי שלצליליה רוקד תינוק, נכלל תחת ההגדרה של של שימוש סביר (“fair use”) – ולפיכך מותרת. ההחלטה תינתן בעוד מספר חודשים. עד אז, החזירה יוטיוב את הסרטון לרשת:

https://www.youtube.com/watch?v=N1KfJHFWlhQ

(הערה אישית: על זה נאמר ביידיש: נו, שוין. על זה נאבקים שמונה שנים בבית משפט?!)

אומדן ראשוני מעמיד את עלות נזקי הסופה על כ-13 מיליון יורו, בגין נזק לבניינים, מכוניות, ו… אוהלים. ועוד: צמיחה בשוק הבתים, עבריין הולנדי נמלט, ועיריית איינדהובן מרגיעה נהגים עצבניים

סופת הקיץ שפקדה את הולנד בסוף השבוע האחרון תוארה בכלי התקשורת כסופה החמורה ביותר שאי פעם התחוללה ביולי. הסופה גבתה את חייו של אדם אחד, וכעת הוצמד אליה תג מחיר ראשוני – 13 מיליון יורו. חברות הביטוח פרסמו היום את אומדן הנזק הראשוני הזה, אך ציינו כי הוא צפוי לעלות. רוב התביעות שהוגשו לחברות הביטוח הן בגין נזק שנגרם למכוניות ולמבנים ותכולתם, אך איגוד המבטחים ציין שכמה מטיילים גם הגישו תביעות בגין אוהלים שניזוקו. במהלך סוף השבוע גרמו רוחות עזות לקריסת עצים שהובילה לפגיעה בתחבורה הציבורית ולסגירת כבישים. על פי סוכנות הידיעות ANP קיבלו שירותי החירום כ-1,800 קריאות בעקבות הסופה.  

https://www.youtube.com/watch?v=_ddPs63_SDM

מה מצב שוק הבתים בהולנד? על פי כתבה שפורסמה ביום שישי האחרון ב-nu.nl מחירי הבתים והמשכנתאות ממשיכים לצמוח (כרגע שווי משכנתא באמסטרדם הוא כ-103% משווי הבית) אך זו צמיחה הדרגתית וכנראה לא תוביל לקריסת השוק שנית כמו ב-2008, כך ששווה לקנות בית אם תישארו בו 10-5 שנים. לעומת זאת, באמסטרדם הסיפור שונה. בעיר הבירה ההולנדית נוסקים מחירי הבתים בכ-8% בכל רבעון. למרות הצמיחה המהירה, מחירי הבתים עדיין נמוכים בכ-18% מאלו שנרשמו ב-2008.

עבריין תושב אמסטרדם שנמלט ממוסד סגור לפני כשבועיים  נתפס ונעצר בדרום ספרד. ה”טלחראף” דיווח שעלי בן האדי, בן 23, היה מטופל במרפאה במתקן כליאה בדן הלדר והיה אמור להשתחרר ממאסר בנובמבר. הוא נידון לשלוש שנות מאסר לאחר שנתפס עם עוד שני בני אדם במכונית גנובה בדרך לארנהם. המשטרה מצאה כלי נשק, אמצעי הסוואה ופטישים ברכב. אחד מאחיו של בן האדי מרצה מאסר עולם בשל מעורבותו ברציחות שהתבצעו באמסטרדם בסוף 2013 במסגרת סכסוכי כנופיות. משטרת אמסטרדם פשטה על מספר בתים בעיר בחיפושיה אחר הנמלט ואף קראה לציבור לספק מידע אודותיו. הוא נתפס לבסוף בבדיקה שגרתית בעיר הנמל אלג’זירס שבדרום ספרד, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בינלאומי.

אחד הדברים המעצבנים הוא כבישים סגורים. אבל עיריית איינדהובן (Eindhoven) מצאה דרך משעשעת להתמודד עם כבישים סגורים באמצעות שלטים שמנסים להפוך את המצב למבדר יותר. שלטים בסגנון “אז תנהג עוד 400 מטר”, “לא נורא, ממילא לא יכולת להיכנס לשם” ו”תשרוף עוד 22 קלוריות על האופניים” נתלו מתחת לתמרורים המבשרים על סגירת כבישים ונועדו לעודד את נהגי העיר הדרומית. לפחות התגובות ברשתות החברתיות חיוביות.

ביום שלישי (27.01) היתה תאונת דרכים ביזארית בסידהבורט שבצפון הולנד שפצעה חמישה אנשים. לאחר שמכונית נפלה לתעלה, נפלו גם האמבולנס וגם מכונית מכבי האש לתעלה. הרשויות חושדות שזה קרה בגלל שהכביש היה רטוב וחלקלק.

ביום חמישי (29.01) דווח שהרב אליעזר ברלנד, החשוד בהטרדה מינית בזמן שהותו בירושלים, יישאר בינתיים בהולנד מכיוון שהוא חולה מדי מכדי לנסוע. משרד פרקליט המדינה ההולנדי מתעקש שיש להסגירו לישראל. החקירה נגד הרב נפתחה ב-2012, לאחר שאחד מחסידיו גילה אותו עומד עטוף בטלית מול אישה עירומה לגמרי. החסיד כתב מכתב לרב שבו הוא מבקש הסברים והשאיר אותו ברכבו של הרב. לאחר כמה חודשים נעצרו שניים מהקהילה בזמן שהכו את אותו חסיד. לאחר מכן עזב הרב את ישראל; תחילה למרוקו, אחר כך לזימבבואה, דרום אפריקה ובנובמבר 2012 הוא הגיע להולנד.

רשות הסטטיסטיקה ההולנדית (Centraal Bureau voor de Statistiek) דיווחה ביום רביעי (28.01) שכמות מבקשי המפלט ב2014 עלתה בכ-66% מ-2013 והיא בשיאה משנת 2002. מדובר ב24,000 מבקשי מפלט, רובם מאיזור סוריה (39.5%) ואריתריאה (16.4%).

בערב חמישי (29.01) השתלט טאריק ז. בן ה-19 על בניין ה-NOS, שירות החדשות הממלכתי ההולנדי בהילברסום, באיומי אקדח ודרש 10 דקות שידור. טאריק טען שהוא לא רצה לפגוע באף אחד בבניין ה-NOS, אך גם טען שיש עוד חמישה אנשים חמושים מחוץ לבניין וש98 האקרים מגבים אותם ומוכנים לתקיפת סייבר. בנוסף שהוטמנו שמונה פצצות עם חומר ראדיואקטיבי ברחבי המדינה. לפני מעצרו אמר טאריק שהוא חלק מארגון האקרים שסוכניות ביון ממשלתיות שונות שוכרות. לאחר שהובילו אותו לסטודיו ריק (ולא לסטודיו השידור הרגיל), המשטרה השתלטה עליו ללא מאבק.

 לחץ לווידאו של 4 דק’ שכולל גם את מעצר טאריק.

בעקבות המעצר הועלו מספר פרודיות ובדיחות לרשתות חברתיות ואתרי פרודיות:

תרגום: היום עדבר (שגיאת כתיב מכוונת) על האוגר.

תרגום: פוקה וסוקה (שתי דמויות קומיקס הולנדיות סאטיריות מפורסמות שפורסמו לראשונה ב-1994) הם שניים מ-98 ההאקרים.
א’ (פוקה, שמאלי עם F על כובעו): “עדיין לא שמענו כלום מטאריק…”
ב’ (סוקה, עם כובע מצחייה הפוך): “בוא נחכה עוד קצת”

תרגום: אני דורש מזג אוויר יפה!

בסוף כל הדרמה התברר שהאקדח שטאריק הביא היה זיוף משכנע ביותר (לפי צייוץ של משטרת הילברסום). בחקירתו במשטרה הוא אמר שהוא פעל לבד ולא כחלק מקבוצת האקרים. בנוסף הצהיר טאריק למשטרה שלא תהיה תקיפת סייבר ושאין כל פצצות.