חודש דצמבר הוא חודש מלא חגיגות הקשורות לבית, אור ומשפחתיות. בלוחות השנה השונים ניתן למצוא מגוון רחב של ימי חג מיוחדים בניהם החג ההינדי דיוואלי (Diwali), סינטרקלאס ההולנדי, או סנט ניקולאס בשמו בארצות המערב, חנוכה שלנו, סולסטיס ב- 21 בדצמבר המציין את היום הקצר ביותר בשנה, חג המולד הנוצרי, קוואנזה (Kwanzaa) האפריקאי וכמובן ערב ראש השנה האזרחי שהוא היום הכי זיקוקי בשנה. לאחרונה שמעתי על עוד שני תאריכים מדליקים ללא קשר לאור או אש אבל כן לחברותא: ב- 12 בדצמבר דינגלינג (Ding-a-Ling Day), יום שבו נזכרים להתקשר למישהו שמזמן לא היינו בקשר, ו- National Chocolate-Covered Anything Day ב- 16 בדצמבר. רשמתי לעצמי לנסות אותם 🙂
לא סתם נבחר חודש דצמבר לחגיגות מסוג זה. בתקופה הקודרת ביותר בשנה אנחנו נוטים להסתגר בחום הבית, ונלחמים בפחד הקדום מפני חושך, שדים ורוחות (בהיבט הפיזי אך גם הנפשי). מכיוון שאיננו דובים ולא נוכל להיכנס למיטה ולישון כל החורף, אנחנו נוטים לחפש מקורות של נחמה, אור וחום, בקרב משפחה וחברים. יש בנו הרצון להפוך את האווירה הקודרת לנעימה ומחבקת כמו שההולנדים מכנים – חזלך (gezellig).
אולי יעניין אותך לקרוא:
שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית – המלצות לבילוי בחופשה ביתית
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
שוקולד! מזון האלים
באנו חושך לגרש
חג חנוכה נחגג כאמור לזכר חנוכת בית המקדש. למרות שבית המקדש לא היה חדש, כאשר המכבים נכנסו אליו (לאחר ניצחונם על היוונים), היה צורך בטיהורו ובפתיחת דף חלק ונקי.
מנהג חנוכת הבית, או חינוך הבית כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד לייסד את הבית בפן הרוחני ולצקת לתוכו תוכן של קדושה והצלחה.
מנהגי חנוכת הבית מבוססים בחלקם על תורת הקבלה – סודות עצומים ונשגבים המסוגלים למשוך שפע וברכה על יושבי המקום – כוללים התכנסות של מניין אנשים, קביעת מזוזה שמטרתה שמירה רוחנית על הבית, ברכת שהחיינו, נתינת צדקה וסעודה בה נאמרים דברי תורה ומזמורים המתאימים לאירוע.
לכן כל שנה בתקופה זו, אנחנו חונכים את ביתנו, מביאים אליו אנרגיה חיובית, של שמחה, שירה, אכילה ומתן מתנות (לזכר מנהג הצדקה). אך לשם מה נוספה אש לחג מלבד אגדת פך השמן?
האש, מלבד אלמנט התאורה והחום גם נותנת חיים, מטהרת ומעניקה כוח ועוצמה. כשאנו מתבוננים באש איננו יכולים שלא להתהפנט מקסמיה, היא עוצמתית, מושכת וממגנטת. בתפיסה הקבלית, האש היא סמל לחיבור בין רוחניות לחומריות, נקודת מפגש בין חומר לחול. לכן הדלקת הנרות תורמת לטיהור הבית ולאנרגיה מיטיבה.
למה חשוב לבצע טקס חנוכת בית כשנכנסים לבית חדש?
בתרבויות רבות קיימים מנהגים שונים שבבסיסם רעיון זהה: כניסה לבית תוך פתיחת דף חדש, השארת העבר מאחור וצעידה נקייה אל העתיד. דיי מזכיר את רעיון הניקיון וחשבון הנפש הנעשים לפני כל שנה חדשה. כל טקס סמלי שאתם מכירים שמטרתו לנקות את העבר, הולם את האירוע.
הסינים למשל, מאמינים שההיסטוריה של הבית משפיעה על ההווה שלו, ומשום כך, כשקונים בית ישן, חשוב לברר זאת. האם היה זה בית ׳מאושר׳? מדוע הועמד למכירה? מי היו דייריו הקודמים? האם התרחשו בין כתליו אירועים יוצאי דופן? בעיניהם בית שדייריו לשעבר התגרשו או חוו טרגדיה בחייהם, צריך לעבור טיהור ועל דיירי הבית החדשים לברך את ביתם, ולנסות ל׳נקות׳ אותו באופן סמלי מהאנרגיה השלילית שהצטברה בו. הם נוהגים לערוך טקס שבו מדליקים נרות, מברכים, עוברים בכל החדרים מפינה אחת לאחרת ומוחאים כף, פעולה סמלית שנועדה לסלק מהבית את עברו הקשה.
מסתבר שלא רק לסינים יש אמונות חזקות בהקשר זה. אני זוכרת סיפור ששמעתי על מישהי ששכרה בתל אביב דירה, שנודעה בשכונה כ״ברוכת נישואין״. ותיקי השכונה ידעו לספר שכל הבחורות שהתגוררו בדירה בשנים האחרונות, נישאו בתוך שנה. הבחורה הייתה רווקה, ללא כוונות נישואין באופק ונחושה להתמקד בדברים אחרים ולא להתחתן בשנים הקרובות. כמו רבים מאיתנו, היא צחקה לשמע השמועה והבטיחה לבעל הבית המתוסכל, שנאלץ לחפש דייר חדש מדי שנה, שהפעם אין לו מה לדאוג, שכן היא מתכוונת להשתקע בדירתו לשנים רבות. תוך שנה היא התחתנה ועזבה את הדירה, וגם ידידתה, הרווקה הנצחית שעברה לגור במקומה, התחתנה ועזבה את הדירה תוך פחות משנה. האמת שזה לא הסיפור היחיד שמוכיח שיש אמת מאחורי אמונה זו. גם לואיז היי (מחברת ספרים הוליסטים רבי מכר) מספרת שחיפשה לקנות בית ששררה בו אהבה.
כפי שכבר הזכרתי בעבר, לפי הפאנג שווי (פילוסופיה ודרך חיים בת 3000 שנה שמקורה בסין), הבית הוא ״אורגניזם בנוי״, המקיים עימנו, הדיירים, ועם הסביבה, מערכת יחסים והאנרגיה אמורה לזרום בתוכו ומסביבו בנחת במעגלים.
עץ גדול היה פה
אז מלבד אש, מה עוד מומלץ להרגשה חמימה ונעימה בתקופת החורף הקודרת?
צמחיה היא אלמנט חשוב בעיצוב הבית, הצבע הירוק של עולם הצומח מעניק תחושה של חופש ומרחב. יש לו תכונות מרגיעות ומייצג איכויות של לבלוב, צמיחה, והצלחה. בחורף, כשכמעט כל העצים קרחים מעליהם ונראה שהטבע ׳מת׳, הכנסת ירוק וריחות רעננים של טבע לבית, מעניקים תחושה ותקווה שעוד רגע הכל יתחדש ויפרח.זו הסיבהשבחג המולד קיים מנהג הצבת עצי אשוח. במקורו של מנהג פגאני זה עומד העץ כסמל של חיים בשיאו של החורף. הודות לריחו הארומטי, עץ האשוח קיבל מקום של כבוד בסיפורי אגדות טרם מסורות חג המולד של ימינו. ואם נחזור לרצון לגרש רוחות רעות, למחטים של עץ האשוח היה תפקיד נוסף – הגנה על הבית. אנשים נהגו להציב את העץ בכניסה לביתם על מנת למנוע ממכשפות את הכניסה. המכשפה לא הורשתה לעבור את העץ עד שלא ספרה במדויק את כל המחטים.
תמיד שאלתי את עצמי מי קדם למי בקשר למתן המתנות, היהודים או הנוצרים? אז התשובה היא שמכיוון שחג המולד נשען על מנהגים מתרבויות שונות השתמר המנהג של מתן מתנות כמו בחנוכה (צדקה בשעת חנוכת בית).
חוש הריח, כמו חוש הראיה, משפיע ומעורר בנו תחושות שונות. ריחות שונים מעוררים בנו אסוציאציות ורגשות העוזרים להרפייה וריפוי. גם בבית מומלץ לנצל את סגולותיו של הריח – פרחים מדיפי ריח רענן ושמנים אתריים יכולים להשרות אווירה נינוחה, להכניס קצת תחושה של טבע ורוגע אל חלל המגורים. אני פחות ממליצה על נרות ריחניים מכיוון שהריחות מופקים בצורה כימית ובעצם מזהמים את האויר בבית.
כפי שניתן לראות קיים מכנה משותף רחב בבסיס התרבויות השונות והוא האמונה שהאנרגיה השוררת בבית חשובה מאוד לרווחתנו. עלינו לדאוג באופן קבוע שהאנרגיה הזו תזרום באופן חופשי ומיטיב ואם זה לא בא לנו באופן טבעי, באים אירועים כמו מעברי בית, מעברי עונות או חגים כדי להזכיר לנו זאת.
מאחלת לכולנו שנת 2021 מלאה אנרגיות של אהבה, שפע ובריאות.
חבילת בצק עלים מוכן (על בסיס חמאה)