“One of the first conditions of happiness is that the link between man and nature shall not be broken”.
—Leo Tolstoy
איזו מדינה ״ירוקה״ יותר? הולנד או ישראל? מעצמת ההייטק שממציאה פטנטים או ארץ טורבינות הרוח ופחי המיחזור? לא צריך לבחור מנצח. איכות הסביבה הוא תחום בו שיתוף פעולה בין מדינות הוא הניצחון של כולנו.
היום, 5 ביוני, אנו מציינים את יום איכות הסביבה העולמי. יום שמטרתו העיקרית היא לשפר את עולמנו, להפוך אותו למקום בריא, משגשג ובטוח יותר למען הדורות הבאים.
איך יודעים מי מובילה?
מדד איכות הסביבה (Environmental Performance Index ובקיצור EPI) בוחן ומכמת את פעילותן של 180 מדינות ביחס לאיכות הסביבה. הרעיון שעומד מאחורי מדד ה-EPI הוא יצירת כלי שמאפשר לאתר בקלות בעיות, להבחין במגמות, לזהות הצלחות וכישלונות, למצוא שיטות מוצלחות ולמקסם אותן.
מדד ה-EPI נועד לשקף עד כמה המדינות מצליחות לעמוד במטרות ובמשימות שהציבו לעצמן בתחום. הוא פתוח לכלל הציבור ומעניק הכוונה ושיטות פעולה למנהיגים ומקבלי החלטות המעוניינים בשיפור איכות הסביבה במדינותיהם.
הגורמים אשר מרכיבים את המדד הם זיהום אוויר איכות המים, מגוון ביולוגי, סביבה ימית, פליטת גזי חממה ועוד.
מדד ה-EPI האחרון, פורסם בשנת 2020 והוא מבוסס על נתונים אשר נאספו ברובם בשנת 2018 ועל כן השפעת אירועים שהתרחשו לאחר מכן, כגון מגפת הקורונה, טרם מופיעה בו. במדד 2020 מדורגת הולנד במקום ה-11 ואילו ישראל מדורגת במקום ה-29. מכאן משתמע שכל שיתוף פעולה שיתקיים בין הולנד לישראל בתחומי איכות הסביבה יוכל לסייע לישראל להשתפר בתחום זה.
הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בהאג, איתן קופרשטוך, אמר לפני כשנה כי תחום האנרגיה הינו תחום בו יש להולנדים יתרון יחסי. שיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחומים כמו יעילות אנרגטית, איסוף אנרגיה ושימור אנרגיה, יכול להיות מבורך.
בשנים האחרונות מקדמת הולנד מעבר ל’כלכלה מעגלית’ בדגש על מיחזור ופיתוח מוצרים שהם ידידותיים לסביבה עם חתימה אנרגטית נמוכה. הממשלה מעודדת ומסבסדת אימוץ טכנולוגיות חקלאיות ששמות דגש על סביבה וקיימות, ויש כאן פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה ישראלי-הולנדי. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות ובנות-קיימא יוכלו למצוא כר נרחב לפעילות.
ענף התעופה אף הוא יכול להוות תחום רלוונטי לשיתוף פעולה. להולנד יש נמלי תעופה גדולים (נמל התעופה סכיפהול שליד אמסטרדם הוא נמל התעופה הרביעי בגודלו באירופה) והולנד עושה מאמץ לאמץ כל טכנולוגיה שתביא להפחתת פליטת הפחמן בשדות התעופה של המדינה. יש לא מעט חברות ישראליות בתחום זה וגם כאן מרחב ההזדמנויות הוא רב.
כפועל יוצא של המעבר ל’כלכלה מעגלית’ הולנד עושה מאמץ להקטין את כמויות האשפה לאדם, תוך הגדלת האפקטיביות בשימוש בחומרים והקטנת השימוש בחומרים שאינם ניתנים למיחזור, וכמובן הקטנת פליטת גזי חממה. ממשלת הולנד מקצה משאבים רבים למימון המעבר לכלכלה מעגלית והמימון נגיש ליזמים, למפעלים ועסקים אשר חייבים לעבור לכלכלה מעגלית ולכל גורם אחר אשר יבצע פעילות בתחום.
מר קופרשטוך הוסיף ואמר כי כמעט ואין תחום בחיי היום-יום אשר לא יושפע מהמעבר לכלכלה מעגלית – מזון, ביגוד, תחבורה, רפואה, מגורים, תרבות הפנאי. זה בדיוק המקום שבו יכולות חברות ישראליות, המפתחות מזה שנים טכנולוגיות אשר קשורות לכלכלה מעגלית, להיכנס לתמונה. מדובר על חברות המפתחות טכנולוגיות הפרדה של חומרים משומשים, טכנולוגיות לייצור חומרים ומוצרים בני-קיימא, שימוש חוזר במים, מזון ממקורות בני-קיימא, חקלאות מדייקת ועוד.
המרכז לחדשנות ישראל-הולנד
הזדמנות מעניינת נוספת ליצירת שיתופי פעולה בין גופים ישראליים להולנדיים, בין היתר בתחום איכות הסביבה, היא באמצעות המרכז לחדשנות ישראל-הולנד (IDIC). נספחת החדשנות במחלקה הכלכלית בשגרירות הולנד בישראל, ד”ר רחלי קרייסברג, הקימה את המרכז אשר הושק בישראל בסוף שנת 2016.
מטרת המרכז היא לפתח, לשמר ולהעצים שיתופי פעולה חדשניים במחקר ופיתוח בין ארגונים הולנדיים וישראליים הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר הפרטי. התחומים לשיתופי הפעולה מגוונים, וכוללים היי-טק, אגרי-טק ומזון, מדעי החיים, בריאות וסייבר. כמובן שנושאים הקשורים לאיכות הסביבה רלוונטיים בכל אחת מהקטגוריות.
ממשלת הולנד גיבשה 25 משימות שמטרתן התמודדות עם אתגרים חברתיים. משימות אלה מתמקדות בהבטחת תוחלת חיים ארוכה ובריאה יותר. משימות של אספקה מספקת של מים נקיים ומזון, הפחתת פליטת גזי חממה, אנרגיה בת קיימא בעלות סבירה. באופן כללי ההולנדים שואפים ליצור מדינה בטוחה ובטיחותית לחיות ולעבוד בה. מדובר ביעדים שאפתניים המאתגרים יזמים ומדענים לפתח פתרונות חלוציים ולתרום לתחרותיות של הולנד. מאז 2011, יזמים, ומדענים יחד עם ממשלת הולנד שילבו כוחות, ופועלים בתשעה מגזרים מובילים במאמץ לחזק את הכלכלה. נראה כי לכל המעורבים בדבר יש עניין כי שותפות זו תימשך.
על מנת להבטיח שניתן יהיה ליישם חידושים ולהביאם לשלבים של הפצה, עשויה ממשלת הולנד במידת הצורך להוות גם לקוחה משיקה במיזמים בתחומים אלו. על ידי שילוב אתגרי שוק, יזמים חדשניים ואזורים שונים, תיושם המדיניות באופן נרחב יותר עם סיכוי גדול יותר להצלחה. באתר האינטרנט של IDIC ניתן למצוא הצעות רבות לשיתופי פעולה עם גופים ישראליים וביניהם פרויקטים רבים בתחום איכות הסביבה. כל המעוניינים בשיתוף פעולה שכזה מוזמנים לבחון את ההצעות באתר.
“The environment is where we all meet; where we all have a mutual interest; it is the one thing all of us share”
הגישה של המפלגות ההולנדיות השונות כלפי ישראל מהווה שיקול בהצבעה של יהודים הולנדים ושל ישראלים שחיים בהולנד. השבועון היהודי-הולנדי NIW פרסם סקירה מקיפה בנושא שבמסגרתה בדקה הכתבת אלמה ורהאי את ההתבטאויות, ההצעות וההחלטות של המפלגות השונות ושל הממשלה היוצאת בנוגע לישראל, לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאנטישמיות בהולנד. בשיתוף עם NIW מביא דאצ’טאון תרגום של חלקים גדולים מהסקירה*. בסופה תוכלו למצוא גם את מסקנותיה של העורכת הראשית אסתר ווט.
ממשלת רוטה II הושבעה ביום שני, 5 בנובמבר 2012. ההסכם הקואליציוני, אשר נשא את הכותרת “בניית גשרים”, כלל רק משפט אחד אודות ישראל: “הולנד תתרום במידת האפשר לכינון שלום ולשמירת הביטחון במזרח התיכון; הולנד תיעזר ביחסיה הטובים גם עם ישראל וגם עם הרשות הפלסטינית”. לעומת זאת, בהסכם הקואליציוני שכונן את הממשלה הקודמת, הוצהר: “הולנד מתכוונת להמשיך ולהשקיע ביחסיה עם ישראל. הולנד ממשיכה לתמוך בהשגת הסכם כללי בין ישראל לפלסטינים”. הנוסח החדש הובן כשבר במדיניות ההולנדית עד אז ונראה ששר החוץ החדש, פרנץ טימרמנס, הוא זה שכתב אותו. טימרמנס מתח בעבר מספר פעמים ביקורת על קודמו בתפקיד אורי רוזנטל (VVD) וטען כי רוזנטל אינו שם לב למצבם של הפלסטינים וכי “המדיניות הפרו-ישראלית” שלו מוכתבת ישירות על ידי בנימין נתניהו.
הקבינט של רוטה עם המלכה, 2012. משני צדי המלכה: ראש הממשלה רוטה והשר אשר ממפלגת העבודה
המפלגות הנוצריות הקטנות, אשר תמיד נכונות להגן על ענייניה של ישראל, חששו מהרע ביותר. מיד לאחר שהממשלה נכנסה לתפקידה הגישו קייס ואן דר סטאי (SGP) וארי סלוב (CU) הצעה לסדר היום שבה קראו לפרלמנט לתמוך בהצהרה המדגישה את מעמדה המיוחד של ישראל. לדבריהם, ישראל “כבר עשרות שנים שותפה חשובה של הולנד” ורוטה וחבריו נקראו “להמשיך ולהשקיע בחיזוק הקשר עם מדינת ישראל”.
רוטה מתנגד להצהרה, אך לאחר מספר ימים היא התקבלה בתמיכתן של CDA, PVV, ואפילו מפלגתו של רוטה, VVD, למרות התנגדותו. דובר המפלגה אמר ש”אין צורך לכעוס על רוטה יותר מדי”. לדבריו, “כבר היה מאוחר ובנוסף רוטה לא רצה להתעמת עם השותפה הטריה לקואליציה זמן קצר כל כך לאחר כינון הממשלה”.
פחות משבוע לאחר מכן, בשאלת שדרוג מעמדה של פלסטין באו”ם למעמד של “מדינה צופה שאינה חברה”, נראה שטימרמנס שוב הפסיד את הקרב. הוא נאלץ לדחות הצעה התומכת בשדרוג הזה בטיעון שזה יפגע בתהליך השלום שהותחל מחדש, למרות שב-2011 טען טימרמנס בלהט בעד שדרוג המעמד הפלסטיני, יחד עם יו”ר D66 אלכסנדר פכטולד. טימרמנס הודיע בדצמבר 2012 כי הולנד תשתתף אך ורק בפלטפורמות שבהן ישתתפו נציגים גם מישראל וגם מהרשות הפלסטינית. זהו שינוי מהממשלה הקודמת, שתמכה בהקמת ועדה הולנדית-ישראלית לשיתוף פעולה.
להרוס את החומה – ההשפעה של ואן אחט
בתחילת יוני 2013 נאם בפרלמנט ראש הממשלה לשעבר דריס ואן אחט ממפלגת CDA וסיפר על היוזמה האזרחית בהנהגתו – “להרוס את החומה” (הכוונה למכשול ההפרדה בין ישראל לשטחים. לוואן אחט לא היה אז תפקיד פוליטי כלשהו. ג”ג). לפני כן הוא כבר אסף הר של חתימות מתומכים, שאותו הגיש לפרלמנט. העיתון Trouw תהה אז אם יהיו השלכות פוליטית כלשהן לפעולה הזאת. “לפחות נעורר את דעת הקהל לתהות אם מה שקורה שם צודק וחוקי”, ענה ואן אחט. כתגובה לכך נתן לו יואל וורדוינד ממפלגת CU רסיס של מרגמה שנורתה לעבר ישראל. לאחר מכן התעורר בפרלמנט דיון סוער בו הובעו דעות חריפות בעד ישראל על ידי נציגי מפלגתו של רוטה, VVD, מפלגתו של חירט וילדרס, PVV, והמפלגות הנוצריות הקטנות, SGP ו-CU. נגד ישראל נשמעו קולות נציגיהם של מפלגת העבודה, SP, 66D, GroenLinks ו-50Plus.
הדוברת של מפלגת העבודה כינתה את רצועת עזה “כלא”. היא הסכימה עם ההצעה להפעיל סנקציות נגד ישראל, כמו למשל להשעות את הסכם הסחר של האיחוד האירופי איתה ולהטיל חובת קבלת אשרה על תיירים מישראל. היא הגישה שתי הצעות לסדר היום שבהן קראה לממשלה להרתיע חברות באופן פעיל מלסחור עם חברות ומפעלים הממוקמים בשטחים, ולעודד אותם להגביל קשרים ולהפחית השקעות קיימות. היא גם ביקשה להצהיר שהיחסים עם ישראל יתחזקו רק במידה שתהליך השלום ימשיך. ראש סיעת ה-SGP ענה לה במילים כדורבנות: “צעדים כאלה יהיו הפרה של ההסכם הקואליציוני”. טימרמנס, שגם הוא לא נולד אתמול, ביקש ממנה למשוך את ההצעה, אבל היא דווקא הגישה אותה לסדר היום. ביוני היא פרשה מהפרלמנט, אבל קיבלה תפקיד חשוב במשרד החוץ.
פוליטיקאים חשובים מהמפלגה הנוצרית הגדולה, CDA, המפלגה שבראשה עמד ואן אחט, תומכים בתנועה שהקים. אבל גם פוליטיקאים חשובים ממפלגות אחרות כמו מפלגת העבודה וה-66D מביעים את תמיכתם. ואן אחט עצמו אומר שהוא מצפה לתמיכתן הפוליטית של מפלגות השמאל SP ו-GroenLinks יותר מאשר לתמיכה ממפלגתו שלו. אבל דובר המפלגה דווקא הצהיר בדיון כי לדעתו השעיית הסכם הסחר עם האיחוד אפשרית בתנאים מסוימים. המפלגות הנוצריות הקטנות מעלות הצעה לסדר היום לפיה חומת ההפרדה לא תוכל לשמש אמתלה להטלת סנקציות על ישראל. ה-CDA לא תמכה בהצעה. זה לא הצעד היחיד בעל האופי האנטי-ישראלי שה-CDA נקטה בתקופת השלטון הזאת.
סימון מוצרי התנחלויות
בתחילת מרץ 2013 הודיע טימרמנס כי יש לתקן תוויות מוצרים “שגויות”. מוצרים שמקורם בהתנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן צריכים לקבל תווית ייחודית ואינם יכולים להימכר כמוצר ישראלי.
לפי טימרמנס לא מדובר בשום פנים ואופן בחרם ברוח תנועת BDS, הקמפיין לחרם על ישראל. בכוונתו של טימרמנס רק “ליידע” את הציבור. ובלשון השר: “האם לצרכן אין זכות לדעת מה מקור המצרכים שהוא צורך?”. ראש הממשלה רוטה הרגיע את הרוחות באומרו שיש להמתין ולראות אילו צעדים תנקוט בריסל בעניין. המפלגות הנוצריות הקטנות, SGP ו-CU, לא בטוחות שצעדים אלה יהיו לטובת ישראל. לדעתן של המפלגות האלה, סימון המוצרים הוא הצעד הראשון בדרך לחרם, או להשעיית הסכם הסחר עם ישראל, דבר שיגרום לתעריפי מכס גבוהים יותר על המוצרים המיובאים. במקרה כזה, אמנם לא יהיה חרם מבחינה משפטית, אבל הוא יתקיים בפועל.
באפריל 2015 פרסם עיתון “הארץ” מכתב חשאי שנכתב על ידי 16 שרי חוץ אירופים, ביניהם שר החוץ ההולנדי דאז, ברט קונדרס, לנציבת האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני. במכתב הם דחקו במוגריני לפעול למען “סימון מוצרי התנחלויות”. זאת, כסנקציה נגד ה”התנחלויות הבלתי חוקיות בשטחים הכבושים הפלסטיניים” וכדי “לא להוליך שולל את הצרכנים”. לפי “הארץ”, שמייחס את האמירה לדיפלומטים שונים, סימון זה נועד לשמש גם כ”עונש” על בחירתו מחדש של נתניהו, שהכריז כי לא ישנה את מדיניותו ביחס לפלסטינים.
הפגנה של תומכי BDS בהולנד, 2013
במקביל, ארגון “SOMO” [הארגון לחקר חברות מולטי לאומיות] פרסם דו”ח תחת הכותרת מקפיאת הדם “סחר במוצרי התנחלויות ותפקיד המרכולים ההולנדים בהפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטינים”. לדברי הכותבים, רשת הסופרמרקטים AH מפרה “זכויות אדם” באמצעות רכישת תמרים מעמק הירדן שעליהם רשום “מוצר ישראלי”. המחקר מומן על ידי משרד החוץ. חברות נוספות אשר ממומנות מכספי הממשלה ההולנדית פרסמו דו”ח דומה. חברי פרלמנט מהSP ומ-GroenLinks פנו בדרישה להחל בסימון המוצרים לאלתר, במחאה נגד “מצב בלתי מתקבל על הדעת” זה. אך קונדרס השיב – כפי שסוכם בקואליציה – שהעניין יוסדר דרך האיחוד האירופי.
בנובמבר 2015 פרסם האיחוד האירופי אמות מידה אתיות לגבי מוצרים מהתנחלויות “בלתי חוקיות”. מהר מאוד נהיה ברור שמדובר במוצרים שנבחרו באופן סלקטיבי כמו ירקות, פירות ומוצרי קוסמטיקה, ושהמדינות החברות צריכות להחליט בעצמן אם ליישם את אמות המידה האלה. גרמניה והונגריה לא שיתפו פעולה מתוך חשש להשפעה שלילית על תהליך השלום.
במהלך דיון בנושא הדובר של מפלגת ה-VVD שם ללעג את ההבטחה של השמאל ההולנדי ליישם את סימון המוצרים, וטען כי זו עדות לניתוק של האליטה. האם אין לצרכנים זכות לדעת שחלק מהעגבניות מגיעות מהסהרה המערבית הכבושה ולא ממרוקו? שחלק מגבינות החלומי הן מקפריסין הכבושה ולא מטורקיה? שסוודר הצמר היפה הוא מטיבט ולא מסין? הוא הגיש הצעה שלפיה אמות המידה ייושמו לגבי כל המוצרים מכל השטחים הכבושים או המסופחים באופן בלתי חוקי בכל מקום בעולם. בקשה זו התקבלה פה אחד, למעט מפלגת העבודה. אולם במאי 2016 הודיע השר קונדרס כי הוא עשה כמיטב יכולתו לקדם את ההצעה ההולנדית לסמן מוצרים מכל השטחים השנויים במחלוקת בעולם, אבל הדבר לא זכה לתמיכה רחבה מספיק באירופה.
הדיון סביב מוצרים ישראליים נמשך. עוד באותו חודש קראה תנועת BDS ל”יום ביקורת” ארצי שבמהלכו צוותים מטעמה פטרלו בחנויות ובדקו אם הן מוכרות סחורה מישראל ומההתנחלויות. חברי פרלמנט מ-CU ו-SGP מעלים את הנושא לדיון. חבר הפרלמנט ריק גרסהוף מ-GroenLinks הביע דאגה ביחס לצעדים עליהם הודיעה ממשלת ישראל נגד תנועת BDS וביקש מהשר להגן על פעיליה. המפלגות SGP, CU, CDA ו- PVV העלו הצעה לפיכך שלפיה אין להדביק “תגיות אזהרה” על מוצרים, אך היא נדחית – לשמחתן של מפלגת העבודה, 66D, ו-GroenLinks. המפלגות SP ו-DENK קוראות לחרם מלא על מוצרים ישראליים.
ביוני 2016, כאשר נראה כי הולנד היא אחת המדינות היחידות שבהן ייושמו הנחיות סימון המוצרים, קרא יושב הראש של VVD יחד עם מפלגות SGP, CU ו-PVV “להפסיק עם הסימון האתני”, ולא ליישם את אמות המידה של האיחוד האירופי. ההצעה נדחתה. CDA הצביעה נגד.
זוהי איננה הפעם היחידה שבה פעלה CDA באופן המפעיל לחץ על ישראל. יושב הראש של המפלגה, ריימונד קנופס, הוא אחד החותמים על העתירה של מפלגת העבודה ו-66D שלפיה על הולנד לדרוש פיצוי מישראל בגלל הרס בתים פלסטינים. הוא חתם גם על ההצעה של שתי המפלגות שבה קראו להטיל סנקציות על צדדים שנמנעו מהשתתפות בשיחות שלום. מנסחי ההצעה התכוונו בכך לישראל, אך קנופס עוד לא הגיע רחוק כל כך. הוא חתם גם על הצעה הקוראת לממשלה לתמוך בארגוני זכויות האדם הישראלים “שוברים שתיקה” ו”בצלם” וזכה למחאה נגדו בטוויטר. גם בתוך מפלגתו הייתה התנגדות לקו שהוביל. במשרדי CDA היו פרישות רבות. מתוך פחד ממחאה, מיהר קנופס לתמוך בהצעה שבה המשטר התבקש להפסיק את הסובסידיה לארגונים שקראו לחרם על ישראל או שנותנים סובסידיות לארגונים שמואשמים בכך.PvdA, D66, GroenLinks ו- SP הצביעו נגד.
מדיניות ההתראה – “אווירת חרם” במשרד החוץ?
באוגוסט 2013 הודיע משרד המהנדסים המלכותי “האס קונינג” כי הם מפסיקים מיד את עבודתם בתכנון מתקן טיהור מים במזרח ירושלים. זאת בעקבות התראה של משרד החוץ ההולנדי. בתשובה על שאילתות בנושא שהגישו CU ו-SGP אמר טימרמנס, שכל שעשה היה הפעלת המדיניות שהולנד נוקטת בה מאז ומעולם, שבמסגרתה חברות ומפעלים מקבלים מידע אודות “הכיבוש הלא חוקי”. לדבריו, “לא מדובר כאן בכפייה, החברה רשאית להחליט בהתאם לנכון לה ובאחריותה”.
ממתי מדיניות החוץ של הולנד היא להזהיר חברות ומפעלים שיש להם קשרי מסחר ישרים או עקיפים עם הגדה המערבית או עם הגולן? בתקופה שבה כיהן בן בוט מה-CDA כשר החוץ, הוא ניסח את מדיניות הולנד שלפיה יש להשקיע בהתאם לחוק הבינלאומי, וכי אין זאת מדיניות אחראית מבחינה חברתית להשקיע בהתנחלויות שאינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי. אבל נראה שטימרמנס מתכוון להפסיק את כל הפעילויות בגדה המערבית וברמת הגולן.
בדצמבר 2013 מבקרים רוטה וטימרמנס בישראל וברשות הפלסטינית. כבר בזמן הביקור מבטל מפעל המים ההולנדי ויטנס (אשר נמצא בידי הרשויות המקומיות) את החוזה הטרי עם חברת מקורות. זאת לאחר שנודע שטימרמנס ביטל את הביקור בחברת מקורות. עד כמה קשה לקרוא את הכתובת על הקיר? גופים פיננסיים, כמו קרן הפנסיה PGGM, ASN Bank ו-Triodos Fonds מבטלים בתקופה שלאחר מכן את השקעותיהם בבנקים ישראליים. דרך אגב, בגלל החרם הזה כללה מדינת ניו יורק את החברות האלה ברשימה השחורה שלה. ישראל מוחה נגד “אווירת החרם” שטימרמנס יצר ונגד מדיניות ההתראה המעורפלת שלו. האם כוונתו להחרים את ההתנחלויות, את הגדה המערבית, את הגולן או את ישראל כולה? דובר ה-VVD מצביע על כך שחברת ויטנס מספקת מים לרשות הפלסטינית בעקבות הוראה שקיבלה בהסכמי אוסלו. “הרי לא ייתכן שדווקא המפעל הזה יהיה הקורבן של אקטיביזם מוגזם?”.
רוטה בביקור בישראל
השגריר ההולנדי נקרא פעמיים לשיחות הבהרה. אך טימרמנס אינו חש אחריות וטוען כי החברות והמפעלים הם האחראיים הבלעדיים להחלטות שלהם, וכי אלה מושפעות מ”הלך הרוחות הכללי”. עם זאת, הוא אומר שהוא אכן מצטער על “ציוץ השמחה” שפרסמה בטוויטר שגרירת הולנד בקטאר כתגובה על כך שגם קרן הפנסיה PGGM מחרימה את ישראל.
לפי מקורבים, הציוץ הזה אינו טעות, כי אם תופעה שמשקפת את הלך הרוח הכללי בפסגת משרד החוץ, שם עובדים רבים ידועים כביקורתיים כלפי ישראל.
בתחילת 2014 שוב התבקש טימרמנס להסביר מדוע חברות שונות פורשות משיתוף פעולה עם ישראל. הוא טען שלהיפך, “שיתוף הפעולה עם מפעלים וחברות ישראליים מאוד חשוב לתהליך השלום”. המפלגות הנוצריות הקטנות העלו הצעה בפרלמנט שדורשת הבהרה אודות מדיניות ההתראה וההשלכות שיש לה על החברות והמפעלים ההולנדיים. מפלגת העבודה לא תמכה בה. לעומת זאת ה-VDD כן תמכה בהצעה, שלמרות זאת לא התקבלה. ואילו ה-PVV, המתנגדת הנחרצת של מדיניות ההתראה, התנגדה להצעה הזאת, מאחר שלא הייתה נחרצת מספיק בשלילת מדיניות ההתראה.
צוק איתן מגיע להולנד
בקיץ 2014 גובר ירי הרקטות מעזה על ערים ישראליות. צה”ל מגיב בחריפות. רוטה אומר שמספר ההרוגים בעזה אינו “חסר פרופורציה”; הוא מסביר שחמאס משגר טילים מנקודות שיגור בבתי חולים ובתי ספר. בכל רחבי הולנד נשמע קולם של פעילים פרו-פלסטינים. ה-SP משתתפת בארגון כנס מחאה בברדה, שבו נואם דיאב אבו-ג’איה, פעיל אנטי-ישראלי חביב הקהל: “ישראל, התינוק המפונק, הפכה להיות מפלצת”. הוא חוזר ומכנה את פעולותיה של ישראל “טיהור גזעני” ו-”התנהלות פשיסטית”.
בהפגנה בהאג נושאים המפגינים שלטים שבהם דגל ישראל מושווה לצלב קרס. ב-Schilderswijk, שכונה בעייתית בהאג, מפגינים מדקלמים “מוות ליהודים” בערבית ובהולנדית, חלקם רעולי פנים. משטרת האג הייתה נוכחת: שוטרים במדים ובלשים בלבוש אזרחי וגם רכב שמירה משטרתי ליוו את האירוע. הסיעות העירוניות של מפלגות ה-PVV, CDA, CH/SGP ו- Groen de Mos תובעות מראש העירייה ואן ארטסן, ממפלגת ה-VVD, שינקוט צעדים נגד המפגינים – אך הוא בחופשה. דוברו מודיע שעד כמה שידיעתו משגת “המפגינים לא חרגו מגבולות המותר”. הטלחראף כותב: “האג בוערת וראש העיר משתזף”.
בסוף אוגוסט 2014 דן הפרלמנט במצב בעזה. ה-VVD מגישה שאילתה לממשלה: “האם הממשלה מסכימה עם חברי ה-VVD שהפחתת הכוחות הצבאיים, הגבלת כלי הנשק הגדולים, והריסת המנהרות צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהסכם בין ישראל לחמאס?”. ביולי ניסתה מצרים לתווך בין ישראל לחמאס, אבל חמאס סירב להפסקת אש. טימרמנס לא מביע דעה בעד או נגד. הוא מביע זעזוע מ”מספר הנפגעים הגבוה”, ואומר כי “הצדדים עצמם צריכים להגיע להסכם שיספק אותם”.
נקודת אור: רוטה מזמין אליו משלחת של יהודי הולנד. הוא מבקש לדעת איך הם עוברים את “הקיץ הקשה” ומבטיח שמוסדות יהודיים יזכו לאבטחה מוגברת. בעת דיון כללי ב-5 בספטמבר ביקשה ה-CU מבקש מהממשלה שסוף סוף תממן את אבטחת המוסדות היהודיים. למחרת הקציב רוטה 1.5 מיליון יורו נוספים בשנה לנושא. כנראה שהלחץ שהפעיל ראש עיריית אמסטרדם עזר לרוטה להחליט.
הכרה במדינה פלסטינית
קונדרס. “עדיין” לא הגיע הרגע להכרה
ב-18 בנובמבר נכנס אלברט קונדרס ממפלגת העבודה לתפקיד שר החוץ. באותו יום מתרחש פיגוע הירי בבית הכנסת בהר נוף בירושלים שבו נרצחו ארבעה מתפללים. קונדרס אומר שהפיגוע “מזעזע” ומוסיף: “צריך למצוא פיתרון כמה שיותר מהר כדי למנוע הסלמה בכל החזיתות”. קונדרס ידוע כמבקר חריף של ישראל, אפילו יותר מטימרמנס. דובר מפלגתו תוקף אותו ומבקש לחזק את מעמד הפלסטינים באמצעות “גל של הכרה בפלסטין”. קונדרס אומר ש”עדיין” לא הגיע הרגע להכיר במדינה פלסטינית. ה-VVD מתנגדים בחריפות לניסוח הזה. דובר המפלגה אומר: “איך ניתן להכיר במדינה ללא גבולות, ללא ממשלה לגיטימית וללא אוכלוסיה ברורה”.
ההכרה במדינה פלסטינית קרבה כאשר בדצמבר 2014 החליט הפרלמנט האירופי כי אירופה תומכת במדינה הפלסטינית “באופן עקרוני”. הפרלמנט האירופי אינו יכול להכיר במדינות, אך הכוונה היא שכל אחת מהמדינות האירופיות בנפרד תכיר במדינה הפלסטינית. ה-VVD מתנגד להצעה. יושב ראש הסיעה מצהיר כי “ה-VVD יתמוך במדינה פלסטינית רק כאשר הקמתה תהיה חלק בלתי נפרד מהסכם שלום כולל. בנוסף, חמאס, שהוא השולט בפועל ברצועת עזה, עדיין שואף להשמיד את ישראל ועדיין מבצע פיגועים בשטחי ישראל”. סיעת ה-CDA בפרלמנט האירופי מצביעה בעד ההצעה. בהודעה שמטרתה להרגיע את התומכים ב-CDA הוצהר כי ההכרה במדינה פלסטינית צריכה להיות חלק מההתקדמות במשא ומתן לשלום.
ב-29 בנובמבר 2016 הגיש חבר הפרלמנט הארי ואן בומל מה-SP הצעה להכיר במדינת פלסטין. ואן בומל תומך ברעיון זה כבר שנים וזו הייתה ההזדמנות האחרונה שלו לפעול בעניין. בבחירות הבאות הוא לא יהיה חבר פרלמנט. קונדרס דחה את ההצעה, אך היה זה עניין סמלי בלבד. כל סיעת העבודה תמכה בהצעה. כולם עצרו נשימתם. מה תעשה ה-CDA? לפני פגרת הקיץ, תמכה מפלגת ה-CDA בהצעות האנטי ישראליות. אך כעת היא הצביעה נגד וביקשה הצבעה שמית. זה הביא לכך שההצעה נדחתה בהפרש זעום של 71 בעד ו-76 נגד. אגב, באחת מהפעולות האחרונות שלו בתור חבר פרלמנט, יזם ואן בומל בתחילת פברואר עצומה להשעיית שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי. היא נדחתה ברוב של 77 נגד 70 חברי פרלמנט.
ביקור נתניהו והפסגה בפריז
בספטמבר 2016 ערך נתניהו ביקור ממלכתי בהולנד. ארגונים פרו-פלסטינים קראו לחברי פרלמנט להחרים את הפגישה עמו וראש הממשלה לשעבר ואן אחט אמר בראיון טלוויזיוני שהמקום היחידי בהולנד שאליו שייך “פושע מלחמה” זה הוא בית הדין הבינלאומי בהאג. חבר הפרלמנט טונהאן קוזו (סיעת יחיד, לשעבר ממפלגת העבודה) הגיע עם סיכה של דגל פלסטין וסירב בחיוך ללחוץ את ידו המושטת של נתניהו. רוטה קיבל את נתניהו בחום וכינה אותו “ידידי הקרוב”. עם זאת, הוא ציין במסיבת עיתונאים משותפת כי דעותיהם בנושא ההתנחלויות חלוקות וכי הולנד מצדדת בעמדת האיחוד האירופי המתנגד להתנחלויות. הוא גם אומר שהולנד תפעל לסייע לפלסטינים בתחומי האנרגיה והמים, בשיתוף פעולה עם ישראל.
נתניהו ורוטה. “ידידי הקרוב”
ב-15 בינואר השנה, חמישה ימים לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות, התקיימה בפריז “ועידת שלום” שבה נכחו 70 שרי חוץ, ביניהם קונדרס מהולנד. בוועידה לא נכחו נציגים מישראל או מהרשות הפלסטינית. הוועידה קראה לצדדים לאמץ את פתרון שתי המדינות ובירכה על החלטת מועצת הביטחון של האו”ם שגינתה את ההתנחלויות.
חמש מסקנות מרכזיות
המסקנה הראשונה של העורכת הראשית של NIW, אסתר ווט, נוגעת למפלגת CDA:
“נראה כי הלובי האנטי-ישראלי, מורשתו של דריס ואן אחט האנטי-ציוני, קוצר פירות. דובר הלובי לנושאי חוץ, ריימונד קנופס, פלירטט לא מעט ובאופן גלוי למדי בשנים האחרונות עם גורמים מ-BDS בפרלמנט שלנו. זה רק מנבא רעות: הכרה במדינה פלסטינית, חרם כלכלי על ישראל (ולא רק על פעילות בשטחים הכבושים), ומימון קבוצות שרוצות למחוק את המדינה היהודית מהמפה. כל אלה הולכים ומתממשים במציאות, כל עוד מפלגת הנוצרים הדמוקרטים נצמדת לקווי הפעולה של ואן אחט”. אך ווט גם רואה נקודת אור ומציינת כי “מסתמן שבסיס המפלגה הופך ליותר ויותר פרו-יהודי לעומת הדינוזאור האנטי-יהודי… יש מי ששומר שהמפלגה לא תאבד את צביונה הכללי”.
המסקנה השנייה נוגעת למפלגות השמאל ש”מפנות גבן לישראל”:
“מהמפלגה למען בעלי החיים ועד D66, ממפלגת העבודה (PvdA) ועד המפלגת הסוציאליסטית (SP), ו-GroenLinks. המפלגות הללו, המציגות את עצמן כמתקדמות בהשקפותיהן, מצביעות כגוש אחד נגד ישראל…”
ומה בנוגע למפלגת השלטון, ה-VVD? לדעתה של ווט דווקא “היא זו שהציעה משקל נגד משמעותי”. לדבריה, “הדובר לנושאי חוץ של המפלגה, האן טן ברוקה, מיצב את עצמו כידיד נאמן של מדינת ישראל והעם היהודי והרוב הליברלי במועצת השרים הגן עלינו מפני כל מיני צעדים אקטיביסטיים חריגים, בייחוד מצד משרד החוץ”. עם זאת, היא מדגישה כי “השאלה שנותרת פתוחה כאן היא כמה זמן תוכל ה-VVD להמשיך להגן על ישראל נגד העמדות העיקשות לעיתים של שותפים פוטנציאליים בקואליציה כגון D66 ו-GroenLinks”.
אהבת ישראל אמיתית מוצאת ווט בראש ובראשונה אצל המפלגות הנוצריות הקטנות, CU ו-SGP: “הצעות החוק מטעם מפלגות אלו מראות כי הן הולכות עם ישראל באש ובמים וכי הן מצביעות נגד הצעות חוק המכוונות נגד ישראל. מכתבתה של אלמה ורהיי עולה כי לא ניתן למצוא אפילו מקרה אחד בו הצביעו שתי המפלגות הנוצריות הקטנות נגד ישראל או נגד הצעות חוק שיועדו לפגוע ביהודים בהולנד. מהסקר שערכנו עולה כי המצביעים היהודים מצביעים בעפרונותיהם האדומים ונותנים למפלגות הללו את קולותיהם”.
ואחרון חביב הוא חירט וילדרס: “אהבת ישראל ניכרת לא מעט גם בקרב ה-PVV, עד כדי כך כי נראה שהמפלגה יורה לעצמה ברגל כאשר היא נמנעת מלהצביע בעד הצעות חוק חשובות, רק משום שהן מתונות מדי לטעם חברי המפלגה. מאידך, עושה וילדרס מעט מדי משום שמפלגות אחרות אינן מרבות לתמוך בהצעות חוק המוגשות על ידי ה-PVV”.
*הכתבה תורגמה על ידי המתרגמת רות בכרך (Ruth Bachrach), רוני רשף, וכתבתנו הגר שפריר. אנו מודות להן על העבודה המהירה והיעילה.
עריכה: גילי גוראל. זהו קיצור של הכתבה שפורסמה ב-NIW, שכולל רק חלקים נבחרים שרלבנטיים לישראל. כל טעות שנפלה בתרגום ו/או בעריכתו היא אחריותו של דאצ’טאון.
שגריר ישראל החדש קיים בשבוע שעבר פגישה עם נציגי ארגונים ישראליים הפועלים בהולנד ועם הקהל (הישראלי) הרחב. הוא שבר את הקרח בהולנדית, דיבר על התפקיד שהולנד רוצה למלא במזה”ת, על הסברה, על BDS, ועל איך הישראלים שחיים כאן יכולים לסייע
בתחילת אוקטובר נכנס לתפקידו שגריר ישראל החדש בהולנד, אביב שיר-און, ששימש בעבר כסמנכ”ל אירופה במשרד החוץ, וכשגריר באוסטריה ובשווייץ. ביום ראשון שעבר נפגש באמסטרדם עם פעילים בקהילה הישראלית המקומית, ולאחר מכן עם הקהל הישראלי הרחב.
רוב נשי מוחץ
השגריר שבר את הקרח והרשים את הקהל כשפתח במשפט בהולנדית, כולל gezellig ו-lekker כמובן. הוא אינו דובר הולנדית, אבל הגרמנית שבפיו בוודאי תעזור לו להבין את הנאמר סביבו. אגב גרמנית, שיר-און סיפר על גיחותיו להולנד בעת ששימש בשגרירות ישראל בגרמניה בשנות ה-80, כשהוא נוהג במכונית בעלת לוחית רישוי גרמנית. למרבה האירוניה, הוא זכה לקריאות “תחזירו לי את האופניים” מצד ההולנדים, והיו גם מי שגרמו נזק למכונית.
שיר-און נדרש לסוגיית מספר הישראלים החיים בהולנד והודה כי לשגרירות אין מידע חד-משמעי בנושא וכי למעשה איש אינו יודע לבטח. לדבריו, ההערכות הלא רשמיות נעות בין 5,000 ל-15,000. לשגרירות אסור למסור כמה ישראלים רשומים אצלה וממילא לא כולם נרשמים.
בפגישה המצומצמת, שהתקיימה ביוזמת ציפי הרסמן-ספי מארגון “צוותא”, נכחו מיכאל הס, שליח הסוכנות ותנועת הבונים דרור; אביחי מאיר מתנועת בני עקיבא; אמיר אביטל, אדמין קבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”; אילנה לנג-שומרוני, מקימת הספרייה העברית בהאג; רותי שלו וניר גבע, ממקימי “קהילה”; נציגות הצופים הילית סקוט-שני (ממקימות העמותה), שיר אייסמן השי”נשינית וליאת שושן, מרכזת השבט; וכמובן נציגות דאצ’טאון לימור לוי וגילי גוראל. כבר בתחילת הפגישה הבהיר השגריר כי “לשגרירות אין אמצעים מיוחדים לטפח את קשר עם הקהילה הישראלית המקומית, למרות שהמדינה אומרת שזה חשוב. לא הקשר עם הישראלים הוא שניצב בראש סדר העדיפויות של השגרירות, אלא הקשר עם ההולנדים. הקשר עם הישראלים הוא ‘על הדרך’ אבל הוא חשוב גם לנו”. הוא סיפר כי בחודשיים האחרונים התחלף כל צוות השגרירות, כולל הציר, הקונסול, והדיפלומטית הציבורית. בפגישה דנו בשיתוף פעולה אפשרי בין הארגונים לשגרירות, אולם אחת מתוצאותיה המיידיות היא דווקא הגברת שיתוף הפעולה וחיזוק הקשרים בין הארגונים עצמם. הדבר כבר בא לידי ביטוי ביוזמה לעריכת טקס משותף ביום הזיכרון ובהקמת מאגר מידע זמין על הארגונים הפועלים בהולנד.
בפגישה הפתוחה לקהל הרחב נכחו כ-30 אישה ואיש, בנוסף לנציגי הארגונים. מעניין לציין שרוב הנוכחים היו נשים (יותר מ-20). כמו כן, נראה שרובם מעל גיל 40 לפחות.
בפגישה הכללית. “אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד”
קשר מורכב ומתוח
השגריר שב והדגיש כי הקשר עם הקהילה הישראלית אינו בראש סדר העדיפויות של השגרירות, “אבל גם בהחלט לא בתחתית הרשימה”. הוא המשיך והתייחס למשימות העומדות בפני השגרירות: בראש ובראשונה השגרירות פועלת לקדם את האינטרסים המדיניים-כלכליים-ביטחוניים של מדינת ישראל בהולנד. השגרירות גם שואפת לחזק את תמיכת הולנד בעמדות ישראל בכל תחום, למשל בארגונים בינלאומיים. בהקשר זה ציין שיר-און כי הולנד תמכה בעמדת ישראל כשהצביעה נגד קבלת הרשות הפלסטינית לאינטרפול בחודש שעבר.
“היחסים שלנו עם אירופה היום הם אמביוולנטיים”, הסביר שיר-און. מצד אחד הוא הזכיר את הקשר ההיסטורי-מדיני-תרבותי ההדוק בין ישראל לאירופה, אך ציין כי “כיום הקשר מורכב ויש מתח מתמיד בנושאים המדיניים”. לדבריו, הולנד אינה יוצאת דופן מבחינה זו, ולמעשה היא שואפת למלא תפקיד משמעותי במזרח התיכון וביחסים בין ישראל לפלסטינים. ואמנם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוכח בכל סוגיה. שיר-און סיפר למשל כי באותו שבוע היה דיון שגרתי בפרלמנט על תקציב משרד החוץ ההולנדי. כחצי מהשאילתות בנושא היו קשורות למזרח התיכון, ומתוכן כחצי עסקו בישראל. בנוסף הזכיר השגריר כי לאחר החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות היו ההולנדים הראשונים להצהיר כי יכבדו החלטה זו (וכאן הואיל מישהו מהקהל להסביר בקול כי “ההולנדים ממושמעים ואוהבים בירוקרטיה”). שיר-און אמר כי הולנד גם הייתה גם הראשונה להביע דרישה לפיצויים פוטנציאליים על הרס מבנים בשטחי C בגדה (דרישה שהוסרה מאז). השגריר התייחס גם לביקורו של בנימין נתניהו בהולנד בספטמבר ואמר, כפי שפורסם גם בתקשורת, כי נתניהו ומרק רוטה הגיעו להסכמה על פרויקטים לשיפור מצב הפלסטינים (הנחת צינור גז, ניהול מים, שיפור מעברי הגבול).
הסברה, ביקורת ופרופורציות
נראה שהנושא הבוער ביותר בקרב הנוכחים היה סוגיית ההסברה הישראלית. ניכר היה כי יש ציפייה בקרב הקהל שהשגרירות, כנציגת מדינת ישראל, תספק כלים זמינים ואפקטיביים שיאפשרו לאנשים החיים כאן להתמודד עם טענות אנטי ישראליות. בקרב הנוכחים הורגשה נכונות כללית להתגייס למטרה זו אולם לא לגמרי ברור מדוע דווקא על השגרירות לספק מענה לכך. ואמנם, אמיר אביטל קרא לנוכחים לפעול עצמאית – למשל לבדוק את ספרי הלימוד של הילדים, להתעדכן לגבי חוקי ההפגנות ולפנות למשטרה כאשר מפגינים נגד ישראל עוברים עליהם, לכתוב מכתבי מחאה וכו’. השגריר הדגיש אף הוא את החשיבות של פעולה פרטית: “כל דבר שאתם תעשו בתחום ההסברה הוא חשוב מאוד. אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד”. הוא הסביר כי לשגרירות נדרש זמן לבדוק את הדברים ולהגיב בצינורות המקובלים. לפיכך, התגובה המיידית והכנה של אנשים מן השורה יכולה להיות חשובה ומשפיעה.
שיר-און מגיש את כתב ההאמנה למלך וילם-אלכסנדר (Rotapool, Remko de Waal)
“צריך גם לשמור על פרופורציות”, אמר שיר-און כשעלתה סוגיית ההפגנה הדי קבועה נגד ישראל בכיכר דאם באמסטרדם. “יש דברים שקשורים לחופש הביטוי. אני יכול לחיות עם הפגנה של כמה אנשים מחוץ לתיאטרון שבו מועלית הצגה מישראל. אבל אם יש פעילות של האנשים האלה בניסיון למנוע את ההצגה כי היא מישראל, זה כבר לא חופש הביטוי. כאן יש לנו ויכוח עם ממשלת הולנד שרואה כל פעילות של BDS (תנועת החרם על ישראל) כקשורה לחופש הביטוי. זו פעילות פוליטית ולעתים גם גובלת באנטישמיות”. השגריר גם הדגיש את ההבדל, לפחות כפי שישראל רואה אותו, בין ביקורת לגיטימית על עמדותיה של ישראל לבין אנטישמיות. “לנו כיהודים וכישראלים יש נטייה לזרוק את כולם לסיר אחד כי זה נוח לנו, כי אז לא צריך להתמודד עם הביקורת”, אמר שיר-און, “אבל לצערנו הקו היטשטש ויש אנטישמים שמסתתרים מאחורי הביקורת. הדחייה של קיום מדינה יהודית היא אנטישמיות”.
יום הזיכרון
נושא שעלה שוב ושוב, הן בפגישה המצומצמת של נציגי הארגונים והן בפגישה הפתוחה לקהל, הוא הצורך בציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באופן משותף ורחב. כמה מהנוכחים קבלו על כך שבעבר ערכה השגרירות טקס שאליו הוזמנו ישראלים רבים אולם הטקס נערך כיום במתכונת מצומצמת. השגריר אמר כי יבדוק את הנושא. בינתיים החלו הארגונים הישראליים לשתף פעולה מתוך כוונה לקיים טקס זיכרון שיהיה פתוח לקהל הרחב. דאצ’טאון יעדכן בפרטים בהמשך.
דרושים: מידע וקשרים
לסיום, התבקש השגריר מהקהל להגיד חמישה תחומים שבהם יכולים הישראלים החיים כאן לסייע לשגרירות בפעילותה (חמישה דברים שחשוב לך לקבל מאיתנו”, כפי שניסחה זאת השואלת). שיר-און השיב:
מידע על פעילות שקשורה לישראל, הן חיובית והן שלילית.
מידע על אנשים שכדאי לשגרירות להיות בקשר איתם או שחשוב לדעת לעמוד מולם.
מידע על פעילות BDS בהולנד, בעיקר פעילות שקטה, מאחורי הקלעים.
קשרים שימושיים לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, כגון אנשי קשר בתקשורת ובכלכלה.
הזמנות לפעילויות (אף ששיר-און הבהיר מראש כי אנשיו לא יוכלו להגיע לכל פעילות).
אביב שיר-און נולד ב-1952 בישראל, גדל והתחנך באשקלון. שירת כמ”מ שריון במלחמת יום כיפור. בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית. ב-1978 הצטרף למשרד החוץ ושירת מאז במגוון תפקידים. בין היתר היה יועץ, דובר וראש מחלקת תקשורת בשגרירות ישראל בגרמניה, ראש מערך המידע במשרד החוץ, חבר בצוות הדוברות בשיחות השלום במדריד, דובר המשלחת הישראלית לשיחות השלום עם ירדן, דובר המשלחת הישראלית לשיחות עם הרשות הפלסטינית (1997-1996), יועץ מדיני לשר יוסי ביילין (במשרד הכלכלה והתכנון), דובר משרד החוץ וראש מערך התקשורת במשרד, הממונה על ענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, שגריר ישראל בשווייץ ושגריר ישראל באוסטריה. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ”ל אירופה במשרד החוץ. דובר גרמנית וצרפתית. נשוי לארנונה ואב לשלושה.
מתחקיר של העיתון NRC עולה כי אזרחים הולנדים שחיים מעבר לקו הירוק קיבלו קצבה הגבוהה מהקבוע בחוק, בהוראת השר אשר ובהתייעצות עם רה”מ. “הממשלה הייתה נתונה ללחץ מלוביסטים”
השר לענייני חברה ועבודה, לודווייק אשר (Ludewijk Ascher), דאג באופן אישי שאזרחי הולנד תושבי התנחלויות יקבלו מממשלת הולנד קצבה גבוהה מכפי המגיע להם על פי חוק, בתיאום עם ראש הממשלה מרק רוטה ושר החוץ פרנס טימרמנס. כך עולה מתחקיר שפרסם העיתון NRC במהלך סוף השבוע, על סמך מסמכים סודיים שהגיעו לידיו וראיונות עם מעורבים בנושא. בעקבות התחקיר תובעים מספר חברי פרלמנט לקיים דיון בנושא ולקבל הסברים מהשר.
על פי החוק ההולנדי, פנסיונרים זכאים לקבל מהמדינה קצבת זקנה שנקראת AOW(Algemene Ouderdomswet). גם אזרחים שחיים מחוץ להולנד זכאים לכך, אך רק אם הם חיים במדינה שלה הסכם בנושא עם ממשלת הולנד. לישראל יש הסכם כזה עם הולנד, אולם מאחר שהולנד לא מכירה באופן רשמי בריבונות הישראלית בשטחים, ההסכם אינו תקף באזורים אלה. המצב הזה אינו ייחודי רק לישראל ותקף למשל גם לגבי צפון קפריסין וסהרה המערבית. הולנדים שחיים באזורים מסוג זה זכאים לפיכך לקצבה מופחתת.
לודווייק אשר (ויקיפדיה, Creative Commons License)
ב-2013 גילה הגוף האמון על תשלומי הקצבה, ה-SVB (Sociale Verzekeringsbank, “הבנק לביטוח חברתי”) כי הקצבה משולמת שלא על פי חוק. על פי העיתון, השר אשר התייעץ אז עם רוטה וטימרמנס והורה להמשיך לשלם את הקצבה המלאה ולא להפחיתה.
כבר ב-2014 קיבלו הולנדים שחיים מעבר לקו הירוק מכתב מה-SVB המזהיר אותם בנוגע לתשלום הגבוה מדי ששולם להם, ולדברי העיתון הדבר הוביל ל”פאניקה” בממשלה. בעקבות זאת בסופו של דבר מצא השר הכשר חוקי לכאורה שיחריג את המתנחלים ויאפשר את המשך התשלום בטענה שלא ניתן להם בזמן מידע הולם בנושא. אולם על פי העיתון זוהי טענה מופרכת שכן המידע בנושא זמין באתר האינטרנט של ה-SVB ובאמצעים נוספים. עוד טוען העיתון כי מהמסמכים שבידיו ברור שהשר היה מודע לבסיס השקרי של הטענה.
העיתון טוען כי “ממסמכים פנימיים עולה שהממשלה ההולנדית הייתה נתונה ללחצים מצד ארגוני לוביסטיים” אך לא מציין מיהם אותם ארגונים. בכתבה אחרת הוא מזכיר בהקשר זה את CIDI, ארגון עולי הולנד ואף ממשלת ישראל.
בכתבה הנוספת, תחת הכותרת “מה יקרה אם פשוט נמשיך לשלם?”, מפורטת השתלשלות העניינים המלאה בנושא, הכוללת מסכת ארוכה של דיונים פוליטיים בעקבות גילוי התשלום המנוגד לחוק וניסיונות להכשיר את המשכו. העיתון מתאר זאת כ”עשור של פאניקה דיפלומטית, אלפי שעות של עבודה מאומצת של פקידים, מאות מיילים חסויים ועשרות פגישות חירום בין פקידים בכירים לשרים – עד לרמת ראש הממשלה”.
בתמונה הראשית: העיר אריאל בשומרון, ינואר 2013 (ויקיפדיה, נחלת הכלל)
9 תובנות מערב CIA עם נשיא ישראל לשעבר, מר שמעון פרס שהתקיים ב 14 לדצמבר, וגם טיפ אחד לסיום.
CIA– Collectieve Israel Actie Nederland אירגנו ערב איכותי לעילא ,עם 350 משתתפים שהגיעו מכל רחבי המדינה.
גם בהולנד יש “מר טלויזיה”, מר. ברנרד האמלברח (Bernard Hammelburg) , שאסף שאלות מהקהל מבעוד מועד וקבע את תכני הראיון בהתאם.
מר שמעון פרס מעודכן, חד ואופטימי:
“Two things you have to close your eyes a little bit to see: love and peace”
“?I May be naive but what? Is it better to be a cynic”
“ !Israel is not a business, but Israel is a faith”
לאירוע הוזמנה כל הקהילה הישראלית, פגשנו כמה ישראלים בודדים – צריך שיגיעו עוד ישראלים לערבים מסוג זה!
CIA – באמצעות קרן היסוד מסייעים רבות בפרוייקטים לחיזוק החברה בישראל, פרוייקטים של חינוך, קליטת עולים, סיוע לנוער במצוקה, קשישים ניצולי שואה ועוד. הארגון שקיים זה למעלה מ-65 שנים, הינו הגדול והמוביל מסוגו בהולנד. קהילת הולנד הינה מהתורמים המרכזיים לישראל בפרוייקטים כדוגמת כפר הנוער – רמת הדסה (רמת טבעון), מעונות לקשישים ניצולי שואה (עמיגור), פרוייקט פותחים עתיד- לחיזוק נוער במצוקה באמצעות מנטורים המשולבים בקהילה, ופרוייקט נטע, לחינוך טכנולוגי לנוער בפריפריה (חצור הגלילית).
הופעת הזמרת ההולנדית הידועה מטילדה סנטינג (Mathilde Santing) היתה מרגשת. מי שלא ידע את מילות התקווה בעל פה הצטרף בקראוקי.
יש בהולנד קהילה חמה ואוהדת ישראל. הקהילה ההולנדית היא אחת הקהילות שנחשבות למשמעותיות ביותר בפעילות הארגון בירושלים.
בעקבות ביקורו של מר פרס בהולנד הועברה תרומה נדיבה לתמיכה במרכז פרס לשלום.
במהלך האירוע ולאחריו נאספו תרומות שהוקדשו כולן לפרוייקט פותחים עתיד לתמיכה בנוער בשדרות וברחבי הדרום.
טיפ : CIA מארגנים מסיבת יום העצמאות לכולם! אל תפספסו. עקבו אחר עדכונים כאן.
“מאז הגעתי להולנד כנציג קרן היסוד לפני כשנה וחצי, אני פועל כחלק מהארגון ההולנדי CIA, במטרה לקדם פרוייקטים שנועדו לסייע לקבוצות שונות הזקוקות לעזרה בקרב החברה הישראלית. ארגון קרן היסוד, לו אני שייך, הינו הגוף הרשמי של מדינת ישראל המסייע בגיוס תרומות ברחבי העולם לטובת ישראל.
בכל שנה אנו עורכים את הכנס המרכזי לקראת סיום השנה, אני שמח שהשנה הצלחנו לקיים את האירוע בהשתתפות שמעון פרס, מה שמשך קהל מגוון ורחב מקרב הקהילה בהולנד, כמו גם ישראלים. אני מצפה לפגוש את כולכם באחד מהמפגשים הבאים שלנו, ומקווה שגם הקהילה הישראלית תתחבר יותר לפעילות של CIA בהולנד”.
פרדי הולנדר, יושב ראש CIA
Freedy Hollander, Chairman of Collectieve Israel Actie:n
On behalf of the board of Collectieve “
Israel Actie Nederland I want to thank Keren Hayesod for the opportunity to host the 9th President of Israel Mr. Shimon Peres in Amsterdam. The event, that was also attended by the Mayor of Amsterdam, the Chairman of the Board of Trustees Davis Koschitzky and Nati Metuki both of KH, was an overwhelming success. It was truly an honor to host such an Icon of Israel and Shimon Peres left us with even more warmth and affection for Israel.”l
נראה שטימרמנס שוב הפסיד את הקרב. הוא נאלץ לדחות הצעה התומכת בשדרוג הזה בטיעון שזה יפגע בתהליך השלום שהותחל מחדש, למרות שב-2011 טען טימרמנס בלהט בעד שדרוג המעמד הפלסטיני, יחד עם יו”ר D66 אלכסנדר פכטולד. טימרמנס הודיע בדצמבר 2012 כי הולנד תשתתף אך ורק בפלטפורמות שבהן ישתתפו נציגים גם מישראל וגם מהרשות הפלסטינית. זהו שינוי מהממשלה הקודמת, שתמכה בהקמת ועדה הולנדית-ישראלית לשיתוף פעולה.
.jpg/266px-Bert_Koenders_2014_(2).jpg)
