Tag: כלכלה בהולנד

הולנד שוב יכולה להתגאות במיקום גבוה במדד עולמי. מיהן המצטיינות, מה זה אומר לגבי אי שוויון, איך לומדים לרקוד את “ריקוד המכונה” ומה משותף לישראל ולאיראן?

הולנד היא המדינה הרביעית הכי חדשנית ומחדשת בעולם, בהפרש לא רב משוויץ, בריטניה ושבדיה. כך קובע מדד החדשנות העולמי לשנת 2015*, שהעניק להולנד תוצאה של 61.58 (מתוך 100). המדד בודק אלמנטים כלכליים וחברתיים במדינה שנחשבים כמעודדים חדשנות, או “מאפשרים” (enablers), ואת התוצרים של פעילות חדשנית בכלכלת המדינה. השנה שם המדד דגש מיוחד על קבוצת מדינות מיוחדת במינה: קבוצת “מצטיינות החדשנות” (outperformers). אלו הן אותן המדינות שהגיעו לתוצאות גבוהות במיוחד באינדיקטורים שונים במדד ביחס למדינות האחרות באותה רמת הכנסה ובאותה רמת פיתוח. מה אנחנו יכולים ללמוד מהן, האם החדשנות טובה לכולם ואיפה ממוקמות הולנד וישראל?

ואיפה אנחנו במדד האושר העולמי?

האדם שבטנק

בבחינת קבוצת המדינות נמוכות-ההכנסה ניכר כי מצטיינות החדשנות מביניהן אמנם משיגות תוצאות טובות במיוחד במשתנים הקשורים ברמת תחכום השוק ורמת התחכום העסקי, אולם הקושי העיקרי שלהן הוא בשיפור רמת ההון האנושי והמחקר וביצירת סביבה מוסדית תומכת חדשנות (אם כי ישנם יוצאי דופן). ואילו בקבוצת ההכנסה הגבוהה נראה כי דווקא משתנה ההון האנושי והמחקר הוא זה שמבחין את המצטיינות מהאחרות.

נראה אם כן כי אולי יותר מכל דבר אחר, אחוז גבוה של אוכלוסייה לא משכילה, מהווה חסם לשיפור יכולות החדשנות של מדינה. ולראיה כי גם במדד השנה, המשותף ל”מצטיינות החדשנות” המוגדרות (בינתיים…) כמדינות מתפתחות, הוא שכולן (למעט גיאורגיה) שיפרו במידה ניכרת את אחוז הנרשמים להשכלה גבוהה (בין המדינות הללו נכללו מלזיה, סין, מונגוליה, וייטנאם, ארמניה, גיאורגיה, ירדן, קניה, אוגנדה, הודו ומולדובה). שיפור יכולות של ספיגת מידע, השקעה בחינוך והשקעה במחקר ופיתוח הם דברים שלוקחים זמן והם כשלעצמם קשים להשגה, אולם בסופו של תהליך גורמים אלה משפרים את יכולתן של מדינות לתרגם את המאמצים המושקעים לתוצרים של ידע, טכנולוגיה, פיתוח וצמיחה.

חדשנות ואי-שוויון חברתי

בינתיים הכל נשמע נפלא, אז מה הבעיה? הבעיה היא שמה שנחשב כדאי ברמת החברה העסקית, עלול להיות הרסני ברמת המדינה. כדי להבין זאת בואו נבין תחילה כמה מושגים מתחום הכלכלה והחדשנות.

קלייטון כריסטנסן מהרווארד טבע עוד בשנת 1997 את המונח חדשנות משבשת (disruptive innovation) בספרו הידוע The Innovator’s Dilemma. מדובר בחדשנות המובילה ליצירת שוק חדש וגורמת במשך הזמן לשיבושו של השוק הקיים (המסורתי), עד להפיכת הקטגוריה החדשה, החדשנית, לדומיננטית תוך דחיקת והחלפת הקטגוריה המסורתית. המונח הזה הפך שגור בפי רבים (אם כי לא תמיד במשמעות הנכונה שלו), אבל כריסטנסן מגדיר עוד קטגוריה של חדשנות שקצת נשכחה ושיכולה לעזור לנו להבין מה קורה בשוק ואיפה עלולים להיות טמונים מוקשים חברתיים. זוהי החדשנות המייעלת (efficiency innovation) המאפשרת אמנם את הפחתת עלות הייצור וההפצה של מוצרים ושירותים, אך במקביל מצמצמת את מספר מקומות העבודה בתעשייה בכך שמאפשרת להגיע לאותה כמות (או יותר) של תוצר סופי עם מספר מועט יותר של עובדים. חדשנות מייעלת ידועה כמשחררת הון לשימושים אחרים בתהליך הייצור.

הבה נקשור זאת לתהליכים נוספים.

בספרם The Second Machine Age: Work, Progress, and Prosperity in a Time of Brilliant Technologies, דנים בריניולפסון ומק’אפי מ-MIT, בין היתר, בשתי ההשפעות הבולטות ביותר של טכנולוגיה דיגיטלית: הגדלת הפריון והשפע למול הקצנת אי השוויון (הפערים). הסיבות מגוונות, החל משינויים בתהליך הייצור שאפשרו העברת חלקים ממנו למקומות מרוחקים, ועד לכלכלה המאופיינת כ”winner takes all”, בה הלקוח לא יסתפק במוצר באיכות פחותה (גם אם מספקת) אם יש ביכולתו לקבל את המוצר הטוב ביותר באותה עלות (מה שמאפשרת בקלות טכנולוגיה דיגיטלית: אם אפשר ליהנות מפייסבוק בחינם, למה שנבחר במתחרה שנמצא במקום השני – מישהו בכלל יודע מה בא אחרי פייסבוק?).

כלומר, חדשנות מסוגים מסוימים עלולה גם להביא לאבטלה ולהגדלת הפערים בחברה. אך האם זהו כורח המציאות?

לשנות כיוון

כבר ב-1930 התריע קיינס על Technological Unemployment ועל אוטומציה שמביאה לאבטלה. מנגד יש הטוענים שבסופו של דבר כוחות השוק יאזנו את הכול, ובינתיים אנחנו פשוט לא לוקחים בחשבון את האפשרויות שנפתחות. אין ספק שיתרונות הטכנולוגיה רבים ומגוונים, אך על מנת למנוע חזרה לאחור ותנועה שכנגד, חייבים לענות על השאלה איך מתמודדים עם המציאות החדשה.

     עשוי לעניין אותך:

• מה זה legaltech ואיך זה יכול לעזור לך בהולנד?
• דאצ’ניוז: הולנד העבירה כסף למתנחלים בניגוד לחוק
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי

ראשית, לפחות אליבא דה כריסטנסן, חייבים לשנות את התפיסה העסקית המושרשת כל כך בחשיבה. מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת שולטות בכיפה אסכולות כלכליות שמאמינות שמטרתה של חברה עסקית צריכה להיות מיקסום החזרים ורווחים לבעלי המניות. לפי גישות אלה, זו אחריותה העיקרית של הנהלה. על כן צמצום עלויות ושמירה על מאזן תשלומים חיובי הוא הנורמה המקובלת ברמה הפרטנית של כל חברה.

אבל כפי שציינתי, מה שנחשב כדאי ברמת החברה, הפך הרסני ברמת המדינה. חדשנות מייעלת, טוען כריסטנסן, היא סוג ההשקעה המושך ביותר עבור מנהלים המבקשים להגדיל את ההחזר למשקיעים במהירות. חדשנות מייעלת יוצרת מעגל של רווחיות גוברת, בו רווחי ההתייעלות משחררים הון להשקעה בפרויקטים נוספים שמטרתם חדשנות מייעלת, שבתמורה משחררים הון נוסף להשקעה נוספת בעוד חדשנות מייעלת, וכן הלאה. אולם השקעה בחדשנות מייעלת מצמצמת את רמות ההשקעה במחקר ופיתוח מסוגים שונים. דווקא אלה הם החשובים ביותר בטווח הארוך שכן הם מהווים את הבסיס ליצירתה של חדשנות משבשת (שיוצרת שווקים חדשים ובמקרים רבים גם מגדילה את הביקוש לכוח עבודה). בכך מפחית מעגל הרווחיות של חברה את אחוזי הצמיחה ומגדיל את הפערים ואי-השוויון במדינה.

שנית, ואולי החשוב ביותר, הוא שינוי כיוון כללי בחברה (במובן society הפעם): כלומר, במקום להתחרות במכונות, פשוט ללמוד את ריקוד המכונה. הניסיון להתמודד עם המצב המתהווה קורא לפתרונות במגוון סוגים וצבעים. מהגברת תמיכה בסטארטאפים, דרך הצעות לשינוי מבני של מערכות המס, ועד לרעיונות גלובליים בדבר הכנסה מינימלית לכל אזרח. אולם דבר אחד חייב להיות ברור – סדרי העדיפויות משתנים. שינוי יסודי ומבני של מערכות החינוך, דגש על לימודי מדעים וכישורים טכנולוגיים, בשילוב עם השקעה בתשתיות מתאימות והקצאת משאבים למחקר וחוקרים – כל אלה הם צעדי מדיניות ראשונים מהותיים. חשיבה מחוץ לקופסה, זיהוי דפוסים רחבי היקף, כישורים של תקשורת מורכבת וכישורים קוגניטיביים נוספים, ובכלל – פיתוח יכולת חשיבה עצמאית ויצירתית (ideation) במקום שינון עובדות וחשיבה תבניתית, כל אלה יהיו נכסים חשובים ביותר עבור הדור הבא.

מגמות חיוביות וקריצה לעתיד…

אז כרגיל בנימה אופטימית לסיום. גם כאן נראה שהולנד צועדת בכיוון הנכון עם ראש מורם ובגאווה. על פי המדד נראה כי השיפור העיקרי של הולנד משנה שעברה הוא ברמת ההשקעה בהון האנושי והמחקר במדינה, כאן שיפרה את מעמדה בחמישה מקומות(!) לעומת השנה שעברה (ונמצאת כעת במקום ה-17). בהתאם, עלתה הולנד שלושה מקומות (בהשוואה לשנה שעברה) גם ברמת תוצר הידע והטכנולוגיה (ונמצאת השנה במקום ה-6 בעולם). רק לשם השוואה, ישראל, שהשיגה תוצאות טובות בשני משתנים אלה גם השנה (מקום 11 ברמת ההון האנושי והמחקר, ומקום 9 בתוצרי הידע והטכנולוגיה), ממוקמת במקום ה-22 הכללי במדד.

* המדד מתפרסם מידי שנה על ידי אוניברסיטת קורנל, בשיתוף עם INSEAD, והארגון העולמי להגנה על קניין רוחני (WIPO).

מהנקודה שבה בריטניה החליטה בצורה מעוררת תמיהה למכור חצי מאחזקות הזהב שברשותה (נקודה זו המכונה בלעג התחתית של בראון, ראש ממשלת בריטניה דאז שמכר את הזהב של ארצו במחיר מגוחך. בתרגום לאנגלית זה נשמע יותר מצחיק), עד למחירו היום, הזהב היה אחת ההשקעות הטובות ביותר בעשור הנוכחי, בכתבה זו ננסה להסביר מדוע מתכת שאין לה כמעט ערך תעשייתי מגיע להישגים כאלו בעידן הדיגטלי.
עלייה בשווי של הזהב בעשר השנים האחרונות (מקור: Kitco)

הסיפור של האדם והזהב הולך אחורה אל ראשית הציוויליזציה, במתכת הצהובה מגולמות תכונות אשר הופכות אותה לכל כך מיוחדת ונחשקת. קודם כל, היא נוצצת בצהוב מסנוור ואחיד שמכשף את העין, היא נדירה וקשה לכריה אך נמצאת במצבה הטהור בטבע. ולבסוף היא נצחית ביחס להרף העין של חיי אדם. זהב עתיק כמעט ואינו שונה מזהב שנכרה היום. תכונה אחרונה זו נותנת לזהב את הנצחיות הערכית שלו.
לאורך ההיסטוריה הזהב שימש בעיקר בתעשיית התכשיטים ויוחסו לו כוחות מיוחדים בנוסף ואולי אף בזכות שאין לו תפקיד משמעותי בתעשיות אחרות (למעט כמוליך בתעשיית ההי-טק) הוא שימש כמטבע.
במועד לא ידוע בהיסטוריה,  סוחרי מתכות שמרו על הזהב עבור לקוחות במקום אחד מכיוון שהיה קשה ולא בטוח להעביר כמויות של זהב על מנת לסחור.  סוחרי המתכת הנפיקו קבלות (שטר חוב) על כמות הזהב שנשמרה והסוחרים סחרו עם שטרות החוב הללו במקום עם הזהב הפיסי, כך החל למעשה המסחר בשטר הנייר.
יאדה, יאדה, יאדה, הגענו לשנות השבעים של המאה ה20. הנשיא האמריקאי ניקסון בצרות צרורות. הוא חייב לממן את מלחמת ויטנאם המתמשכת שעולה מליארדים לאוצר המדינה האמריקאי, אבל ומכיוון שהדולר האמריקאי מוצמד לכמות הזהב שנמצאת בכספת בפורט נוקס, ניקסון לא יכול פשוט

להדפיס כסף אלא הוא חייב לשמר יחס בין החוב האמריקאי לכמות הזהב שלו. אממה, אין לאמריקאים מספיק זהב, אז מה עושה ניקסון? הוא מנתק

באופן סופי את הקשר בין הזהב והכסף המודפס שהתקיים מאות שנים ומאפשר ייצור וגיוס כסף חופשי יותר בהתאם לגחמות השליט.
באותה תקופה הזהב שנמצא בארה”ב , בכספות בפורט נוקס הוא של כל המנצחות במלחמת העולם השניה וגם של חלק מהמפסידות ומצב זה נשמר עד היום. היחידה שעמדה על שלה וביקשה את הזהב חזרה מראש היא צרפת.
השינוי הזה הותיר את הכלכלה העולמית כתלויה בגחמותיו של הבנק הפדרלי האמריקאי , מכיוון שכל המטבעות העולמיים היו מוצמדים אליו והוא היה מוצמד לדולר והדולר בתורו היה מוצמד לכמות הזהב (ע”פ הסכם ברטון-וודס שנחתם ב1944), ברגע שההצמדה לזהב הסתיימה ….ובכן אתם מבינים לאן אני הולך עם זה.
אז למה אתה מספר לנו את כל זה? ואיפה הולנד נכנסת לסיפור כאן?
למי שנמנם מאז 2008 נעדכן: אנחנו בעיצומה של מלחמת מטבעות (מוניטרית) כלכלית. יפן , סין , ארה”ב וגם אירופה כולן בתורן מנסות להוריד את הריבית המרכזית (“מחיר הכסף”), לגייס כמה שיותר חוב ולהדפיס כמה שיותר כסף לתוך הכלכלות שלהן – במטרה כפולה: א. לפחת את המטבע (להוריד את ערכו ביחס למטבעות האחרים) ובכך בעצם לשקם את הכלכלה ויכולת הייצוא, וב. שחיקת החוב העצום שיש למדינות העולם הראשון כלפי העולם השני (סין מחזיקה כיום חוב אמריקני  ע”ס של 1.3 טריליון דולר) יפן עושה את זה כבר תקופה ארוכה וכך גם ארה”ב. נהיה בוטים, הנסיונות הללו עלו בתוהו.
אם כל זה לא מספיק לנו, אז למשוואה נכנסת גם מלחמה כלכלית נוספת מול החזית הרוסית (אולי ארחיב על כך במאמר נוסף).
כפי שאתם רואים הנושא סבוך, רגיש ומורכב.
הולנד הקטנה שלנו, כמו רבות מהמדינות האחרות קוראת את המפה ונבהלת, מתחילה לחשוש שהניסוי הזה בייצור כסף הוא בעצם עסק כושל ולא באמת פתרון למצב הכלכלי. ועל כן לאחרונה, החזירה כמות גדולה של עתודות הזהב שלה מארה”ב לבנק המרכזי ההולנדי. החזרת הזהב מאחזקתה של ארה”ב כמוה כהבעת אי אמון בהתנהלות הכלכלית האמריקאית ומדגימה נטייה הולכת וגוברת לעצמאות כלכלית של מדינות רבות בעולם (בין המדינות שביקשו וקיבלו חלק מהזהב שלהן לאחרונה: רומניה, ונצואלה, גרמניה, אקוודור וכאמור הולנד)
לסיכום, בניסוח עדין, כלכלת העולם עוד לא חזרה לייציבות משמעותית מאז המשבר של 2008, תוכניות הייצוב והדפסת הכסף זכו להצלחה חלקית בלבד ואנו צפויים (בלי להיות דרמטי מידי) לעוד שנים רבות של חוסר יציבות כלכלית, הזהב מעצם תפקידו ההיסטורי ימשיך לשחק תפקיד חשוב כסחורה המשמרת ערך כלכלי וגם ככזו המאפשרת לנו הצצה אמיתית לגבי המתחולל מאחורי הקלעים בכלכלה העולמית.

משיכות הזהב שבוצעו ממשמורת הבנק המרכזי האמריקאי לידי גרמניה והולנד, בעוד לגרמניה ארה”ב סיפקה רק מעט מהזהב אותו היא מאחסנת להולנד סיפקה ארה”ב כמות עצומה של 122 טון , מתוך 600 טון שיש להולנד ברזרבות.

רזרבת הזהב של 20 הגופים המובילים בעולם.

למידע נוסף:

www.bloomberg.com

http://kalkala-amitit.blogspot.co.il -בלוג הכלכלה המעולה של ערן הילסדהיים
www.foxbusiness.com
ויקיפדיה