במסגרת המדור שירים מכאן, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

הפעם מתארחת במדורינו הנריקה אשר בחרה עבורנו את השיר הנוסטלגי ‘הכפר’ – het dorp של וים סונפלד (Wim Sonneveld). זהו שיר הולנדי קלאסי שמעלה דמעה בכל מי שהיה כאן בהולנד בתקופה של הקוקו והסרפן שבה חבר היה חבר. אולי הגירסה ההולנדית להיו זמנים משולבת בזכרון יעקב שלי. 

‘הכפר’ יצא לראשונה בשנת  1974, אך הוא נכתב כבר בשנת 1965, ומבוסס בעצם על שיר צרפתי משנת 1930. כך שמדובר פה למעשה על הנוסטלגיה של הנוסטלגיה. שימו לב שהוא ‘מתלונן’ על ‘הנוער של היום’ עם תסרוקות הביטלס שלו המפזז לצלילי מוזיקת הקצב… אבל המילים האלמותיות נוגעות בכל אחד אשר מתגעגע לימי ילדותו ולעולם הולך ונעלם. 

אולי יעניין אותך גם:

אדם בעקבות גורלו – טיולים בהולנד עם איזי ריידר
איפה אני?
צמחונות – זה בטבע שלנו

הנריקה וגל נפגשו בתור סטודנטים בפאב אירי בברמינגהם, אנגליה. זה היה מתישהו בשנת 1997-8. לאחר מכן הם  גרו בקיבוץ ליד ים המלח, טיילו באפריקה, במרכז אמריקה ובאירופה, ולבסוף השתקעו בוייספ (Weesp) בשנת 2001. מאז הם פה, עובדים שניהם בחברת הטיולים שלהם איזי ריידר אמסטרדם. יש להם שלושה ילדים. תם 13, מאיה 9 ואילן בן 4. 

בחרתי את שירו של וים סוננפלד, אומרת הנריקה כי זהו שיר אשר מחזיר אותי לילדות, לחווה ולכפר בה גדלתי. הרגשת נוסטלגיה לילדות כפרית פשוטה ומאושרת. 

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

הכפר – וים סונפלד

יש לי בבית עדיין גלויה, אשר רואים בה כנסייה,

ועגלה עם סוס

הקצב י. ואן דר וֵן

פאב, גברת על אופניים

 

זה בטח לא אומר לך כלום, אבל זה המקום שבו נולדתי

הכפר הזה

אני עדיין זוכר איך זה היה

ילדי האיכרים בכיתה

עגלה משקשקת על דרך לא סלולה

בית העירייה עם משאבה מלפנים

דרך העפר בשדה התירס

הבקר, המשקים

 

ולאורך שביל הגן של אבי

ראיתי את העצים הגבוהים

הייתי ילד, וחשבתי לתומי

שזה לעולם לא ייגמר

 

כמה פשוט הם חיו אז

בבתים פשוטים מוקפים ירק

עם פרחים וגדר חיה

אך כנראה הם חיו לא נכון

אל הכפר הגיעה הקידמה

והם עכשיו בדרך הנכונה

ראה כמה חייהם מלאים עכשיו

רואים שעשועון בטלוויזיה

חיים בקופסאות בטון עם הרבה זכוכית

וכך אפשר לראות איך הספה ניצבת אצל גברת מין, ועל השידה ורדים מפלסטיק

 

ולאורך שביל הגן של אבי

ראיתי את העצים הגבוהים

הייתי ילד, וחשבתי לתומי

שזה לעולם לא ייגמר

 

צעירי הכפר נפגשים בכיכר

בחצאית מיני ותיספורת ביטלס.  מפזזים עם מוזיקה קצבית

אני יודע זו, זכותם המלאה

הזמן החדש, כמו שאתה תמיד אומר

אבל אני קצת נעצב

אני עוד זוכר את אבותיהם

אשר היו קונים זוטהאוט בפרוטה

ראיתי את אימותיהם קופצות בחבל

הכפר הזה של פעם, איננו עוד

וכל מה שנותר לי הוא גלויה וזיכרונות

 

כשראיתי את העצים הגבוהים לאורך שביל הגן של אבי

הייתי ילד, איך יכולתי לדעת

שכל זה ייעלם לנצח

לכל הכתבות בסדרה

אנחנו ממשיכים בפינה החדשה שלנו: שירים מכאן. במסגרת הפינה, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

היום מתארח בפינתנו רפי, שבחר את אחד השירים האייקונים של הולנד של המאה ה21 – Het land van של פרנס הגבוה ובאס ב (Lange Frans en Baas B). אין הולנדי בשנות העשרים, שלושים ואפילו ארבעים לחייו שלא מכיר את השיר הזה ולרוב גם יודע את המילים. סוג של המנון צעירים מודרני, שיש המזילים אפילו דמעה כאשר הם שואגים אותו באחד הפסטיבלים. לאיזה שיר ישראלי נשווה אותו? אולי לשירת הסטיקר של הדג נחש שפוגש את שבט אחים ואחיות.

שימו לב שגם הזמר אנדרה האזס מהפעם הקודמת מוזכר בשיר הזה.

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

אולי יעניין אותך גם:

״כזו כמיהה אינסופית לידידות״ – יעקב ישראל דה האן
חשיפה לצפון: חרונינגן
עירוניות הולנדית משמחת

מלכד ומרגש

רפי (46) הכיר את קריסטינה בישראל כשהגיע לביקור לפני 11 שנה. אחרי שחזר להולנד, הם המשיכו בשיחות סקייפ יומיות, “מהרגע שנכנסנו כל אחד לביתו ועד שהלכנו לישון”. במשך השנה הזו טסו אחד אל השניה כמעט כל חודש. הם בעיקר נהנו להשמיע אחד לשניה את המוזיקה האהובה עליהם. “מבחינת שנינו מוזיקה היא מצרך חשוב ביותר לנפש האדם! היא תופסת מקום נכבד בחיי המשפחה שלנו!”

יחד עם בנם ריי, הם שרים ורוקדים לעיתים קרובות, ובעיקר מקשיבים המון למוזיקה מכל הסוגים.

רפי בחר בשיר זה, למען קוראי דאצ׳טאון, כי הוא מתאר, לדבריו, את הולנד בצורה הטובה ביותר. “השיר מדבר על נושאים חברתיים ופוליטיים בעבר ובהווה של הולנד, ומספר גם על היופי וגם על הכיעור של הולנד, בנימה חיובית ומיד גם שלילית. השיר סוקר מאורעות חשובים, אבל בסופו של דבר, אם תקשיבו טוב למילים, הוא מרגש ומלכד!”

בשנת 2019 Lange Frans & Baas B התאחדו וחידשו את השיר, ושינו מעט את שם השיר ל “Het Land Van Vriendschap”, והוסיפו מספר בתים בנושאים אקטואלים, כולל רצח אנה פאבר ונפילת המטוס המלזי.

ארצם של / Het land van – Lange Frans en Baas B. (2005)

אני בא מארצם של פים פורטוין ופולקרט ואן דה ח.

ארצם של תיאו ואן גוך ומוחמד ב.

ארצם של הקרוקטים והפריקנדלים

שגם על החוף בספרד אפשר להזמין אותם

אני בא מהארץ שבא אייר-מקס אף פעם לא יוצאים מהאופנה

שבה מכסחים אותך ברגע שאתה מצליח בגדול

ארצם של האדום-לבן-כחול ושל אריה מוזהב

בוזזים את העולם – וקוראים לזה תור הזהב

ארצם של מטעי הקנאביס וטיולי האופניים

הארץ שבה אפשר להלוות אופניים מנרקומן

שהייתה אלופה ב-88

ארצם של אוכלי ההרינג, הסכרים, התעלות

ארצו של פרנסי הגבוה

אליה אני חוזר הביתה בסוף כל חופשה

הארץ בה נולדתי ב-1982

שאיבדה את הגילדן עבור היורו

המדינה שמשתתפת במלחמה בעיראק

כי הדוד בוש מחזיק את בלקננדה בכיס

הארץ בה הקמצנות שולטת, סיבוב בירות עלי זה יקר מדי

ואת החטיף המטוגן אתה שולף מהקיר

ארצן של המהומות בין אייאקס לפיינורד

אבל כשהנבחרת משחקת, כולם מאחוריה

ארצם של יוהן קרויף ואבן לנסטרה

לא משאירים את האריה לצעוד לבד

הארץ שבה תמיד מחכים למזג אוויר טוב יותר

על פיט פאולוסמה אני מזמן כבר לא סומך יותר

הארץ החופשית מאז 1945

המדינה שבה אני נשאר ושאותה אני אוהב

באמת

המדינה שאפשר לחצות בשלוש שעות מצד לצד

עם דיאלקט שונה בכל עשר דקות

אני בא מהמדינה שעל הנייר יש בה מקום לכולם

שבה אקסטזי הוא מוצר היצוא מספר אחד

אני בא מהמדינה שבה גם בעוד 100 שנה

אנדרה האזס הוא עדיין הבוס בכל פאב

המדינה שבה פיטר, חרט-יאן, ריימונד ויוטן,

פרנס, בארט ועלי מנהלים את העניינים

מדינה שבה ההיפ הופ הוא ילד בן שלושים

ואתה תחליט לבד עד כמה זה מתאים

המדינה שבה אם התעשרת – אתה נדרש לשלם הרבה

עד שאתה שואל את עצמך אם זה בכלל משתלם

המדינה שבה זנות ועישונים מותרים

ארצם של סינטרקלאס ויום המלכה

זו הארץ שבה הפסדתי, רימו אותי

המדינה שבה נולדתי וגדלתי

הארץ עם הכי הרבה תרבויות למטר מרובע

אבל אנשים מפחדים לאכול אצל השכנים

ואינטגרציה היא מילה נהדרת

אבל שיט, זה פאקינג כואב שלא שומעים אותה בכלל

אני חולק את ארצי עם טורקים ומרוקאים

אנטיליאנים, מולוקים וסורינמים

הארץ בה כולנו מתחבאים מדי

וזה שמייצג אותנו בעולם נראה כמו הארי פוטר

הארץ שהמילה אפרטהייד – היא המילה

הכי מוכרת בעולם מהשפה ההולנדית

אני בא ממדינה המתקתקת כמו פצצת זמן

המדינה שבה אוכלים בדיוק בשש – ואפילו מגיעים זמן

זוהי המדינה שבה אנצח בסוף

עד שתשירו איתי את השיר הזה בטראם אל הארנה

ועד שהזמן הזה יגיע אזהר כמו כוכב, הפקדתי את ליבי

זה בשביל הולנד

באס ב.

לנגה פראנס

 

לכל הכתבות של שלום

היום אנחנו מתחילים בפינה חדשה – שירים מכאן: שירם של בני הזוג. במסגרת הפינה הזו, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

את הפינה מתכבד לפתוח מארק, אשר בחר עבורנו את שיר הפאבים ההולנדי האולטימטיבי – היא מאמינה בי, של הזמר אנדרה האזס, שהוא אולי זוהר ארגוב ההולנדי.

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

אולי יעניין אותך גם:

קסם של חודש 
עושים קונצים: קרן אור על תמר שילו מילוא
אהבה ישראלנדית

הבחירה של מארק: אנדרה האזס

 

מארק (48) בן-זוגה של דנה (43). הוא הולנדי, היא ישראלית לשעבר. הם נפגשו לפני ארבע וחצי שנים בישראל, ובמשך שלוש שנים היתה להם מערכת יחסים long distance, והם טסו כל חודש זה לזו. בדצמבר הילדים (שלושה), דנה, (ואפילו בעלה לשעבר!) עברו סופית להולנד, לאזור מאסטריכט. למארק חברת סחר לאספקת צנרת מתכת ודנה בדיוק עומלת על פתיחת עסק לייצוא פריטי וינטג’. מאושרים מכל רגע!

מארק בחר בשיר Ze gelooft in mij. של הזמר Andre Hazes. הוא מסביר שקודם כל אנדרה האזס הוא זמר הפולקלור מספר אחד בהולנד, ונראה לו חשוב שנכיר אותו. הוא בחר את השיר, כי זה השיר שלו שהוא הכי אוהב. ככה פשוט.

אנדרה האזס – היא מאמינה בי / Andre Hazes –  Ze gelooft in mij

Ze lag te slapen,

‘K vroeg haar gisteravond

Wacht op mij

Misschien ben ik vanavond vroeger vrij,

Ze knikte wel van ja,

Maar zij kent mij (oh jah)

Nu sta ik voor je

Ik ben weer blijven hangen in de kroeg

Zo’n nacht ze weet t, heb ik nooit genoeg,

Hoe was het?

Dat was alles wat ze vroeg (wat ze vroeg)

Want zij gelooft in mij,

Zij ziet toekomst in ons allebei,

Ze vraagt nooit maak je voor mij eens vrij,

Want ze weet, dit gaat voorbij.

schrijf m’n eigen lied

Tot dat iemand mij ontdekt en ziet,

Dat een ieder van mijn songs geniet,

Ze vertrouwt op mij, ze gelooft in mij

Ik zou wachten,

Tot de tijd dat ieder mij herkent,

En je trots kan zijn op je eigen vent,

Op straat zullen ze zeggen, die Hazes is bekend,

Zolang we dromen, van ‘t geluk

Dat ergens op ons wacht,

Dan vergeet je snel weer deze nacht

Zij vertrouwt op mij, dat is m’n kracht,

Oh m’n kracht

Want zij gelooft in mij,

Zij ziet toekomst in ons allebei,

Zij vraagt nooit maak je voor mij eens vrij,

Want ze weet, dit gaat voorbij.

Ik schrijf mijn eigen lied

Tot dat iemand mij ontdekt en ziet,

Dat een ieder van mijn songs geniet,

Zij vertrouwd op mij, ze gelooft in mij

תרגום לעברית:

היא נרדמה

ביקשתי ממנה אמש 

תחכי לי,

אולי אחזור מוקדם הערב

היא הנהנה

אך היא מכירה אותי (הו כן)

 

ועכשיו אני כאן לפנייך

שוב התמהמהתי בפאב

בלילות כאלה, את יודעת, אני תמיד רוצה עוד

איך היה?

זה כל מה ששאלת (ששאלת)

 

כי היא מאמינה בי

היא חושבת שיש לנו עתיד

היא אף פעם לא מבקשת – פנה זמן גם בשבילי

כי היא יודעת, זה יעבור

 

אני כותב את שירי בעצמי

עד שמישהו יגלה אותי ויראה

שכולם נהנים מהשירים שלי

היא סומכת עלי, היא מאמינה בי

 

אני אחכה

עד שיבוא היום שכולם יכירו אותי

שאת תוכלי להיות גאה בבחור שלך

ברחוב יגידו, האזס הזה הוא מפורסם

 

כל עוד נחלום על האושר

שממתין לנו איפשהו

אז תשכחי כבר את הלילה הזה

היא סומכת עלי – זה הכוח שלי

או, הכוח שלי

 

כי היא מאמינה בי

היא חושבת שיש לנו עתיד

היא אף פעם לא מבקשת – פנה זמן גם בשבילי

כי היא יודעת, זה יעבור

 

אני כותב את שירי בעצמי

עד שמישהו יגלה אותי ויראה

שכולם נהנים מהשירים שלי

היא סומכת עלי, היא מאמינה בי

לפני חודשיים החלטתי שזהו, נמאס לי לחכות. בין וריאנטים חדשים לחיסונים מדשדשים, נדמה ש”אחרי הקורונה” רק הולך ומתרחק. אז אחרי יותר משנה בלי ביקור בארץ נכנעתי – אני אעשה 3-5 בדיקות קורונה, אשב במטוס מלא באנשים שיורידו את המסכה יחדיו כדי לאכול, בלי אנדרהאלבמייטר, אחר כך אשב בבידוד 10-14 ימים, כל זאת כדי לבלות שבועיים וחצי עם המשפחה והחברים, רגע לפני שאחזור למטוס ובידוד נוספים. הרגשתי טוב עם ההחלטה, סיפרתי למשפחה ולחברים, וכולנו התרגשנו. יומיים. ואז סגרו את נתב”ג.

אולי יענייין אותך גם:

״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
כך באתי מהולנד והתחסנתי נגד קורונה בישראל
על רילוקיישן הולנדי וחילופי עונות
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

עכשיו, כמו ישראלים רבים אחרים אני מנסה שוב. אלא שאחרי הסיבוב הזה ברכבת הרים, זה קצת פחות מרגש ויותר מלחיץ, אבל בסדר, זו הכנה טובה לסטרס-לנד. לחלקנו עדיין אין את הפריבילגיה לטוס לארץ, ועד שימציאו את הטלפורט ונוכל לשגר את עצמנו לארוחת שישי אצל ההורים (נו כבר!), האמצעי המהיר ביותר להשתגר למקום אחר הוא מוזיקה. לכן, הכנתי לנו פלייליסט מהגרים שיעביר אותנו בין ישראל להולנד בשעה אחת בלבד.

המסע ממריא – איך לא – מהמולדת, ועובר מייד לאמסטרדם, מקום מושבם של רובנו. לאורך הדרך האקלקטית לחלוטין מבחינה מוזיקלית, מתווספים אספקטים שונים של חיינו: געגועים לשפה ולבית מול משיכה אל הזר והלא-מוכר, טחנות רוח ואהובים רחוקים, וכמובן, אי אפשר בלי אלמנט ההגירה הנוכח ביותר בחיינו: מזג האוויר החורפי. כמו שאומרים, “כל זאת ועוד” בשעה שמתחילה רגוע ומסתיימת במסיבה.

עם השיר “אנאבל” של הנס די בוי יש לי סיפור אישי. זה השיר ההולנדי הראשון שלי, ושמעתי אותו אינספור פעמים מאז שהגעתי לכאן. עוד לפני שעברתי, במהלך סופשבוע אצל חבר באמסטרדם, אחד מהחבר’ה שאל אותי אם אני מכירה אותו. לשמע תגובתי השלילית, מייד עלה השיר על מסך היוטיוב, וכל חבורת ההולנדים פצחה בשירת ליווי שלא היתה מביישת אצטדיון. מאז כבר התרגלתי לשמוע את המשפט “מכירה את השיר?” רגע אחרי שאני מציגה את עצמי.

שני שירים ישראליים מופיעים פה בגרסאות כיסוי: “קשר הירח”, במקור של קורין אלאל, בביצוע מקסים של מירי מסיקה, ו”רוח רוח” מאת מרים ילן-שטקליס בביצוע כיפי של ברי סחרוף ומארש דונדורמה. התגנבו לכאן גם שתי זכיות של הולנד בתחרות האירוויזיון, שביחד עם ליגת הכדורגל האירופית גרמו לנו להרגיש חלק מאירופה עוד בישראל. הראשונה היא Een beetje של טדי סכולטן משנת 1959 והשנייה היא Ding-A-Dong של Teach-In, שזכה במקום הראשון באירוויזיון של 1975. אלא שבמקום את גרסת המקור באנגלית, תמצאו פה את גרסת הקאבר של להקת הבנות 4Girlz בהולנדית. השיר, שנכתב במקור בהולנדית, תורגם והושר באנגלית בתחרות, עושה פליק-פלאק לאחור וחוזר בהפוך על הפוך למקורותיו כ-Dinge-Dong.

השיר “ברלין” של שממל אמנם לא בדיוק מוקדש להולנד, אבל למילותיו יכולים להתחבר בקלות גם רבים מהישראלנדים. מספר ערים בהולנד אף זכו לייצוג גאה בקליפ על ידי חלק מחברינו כאן, ומחברו התראיין לכתבה ממש פה בדאצ’טאון. את “פה זה לא אירופה” של מרגול וליין מסיבות הגייז אריסה לא הכרתי. נתקלתי בו במהלך הכנת הפלייליסט, וחשבתי שהוא כל כך אדיר ומצחיק, שמיד שלחתי למשפחה. אחותי אמרה בתגובה שכולם מכירים ושזה רק מעיד על כמה שנים אני כבר לא בארץ. שני השירים, המסיימים את הרשימה, יצאו בסוף שנת 2014. דרך מילות השירים, הלחנים ונכסי התרבות שהם מאזכרים, הם מהווים יחד שיעור מקיף בתרבות ההגירה ובענייני מזרח ומערב בחברה הישראלית. בעוד ש”ברלין” מבטא את הכמיהה לעזוב את ישראל, לתרבות אירופאית, לרווחה כלכלית, “פה זה לא אירופה” חוגג את התרבות המזרחית ואת החיבור למקום, ל”מזרח תיכון ישן”.

שממל עושה שימוש ציני וביקורתי באזכורים מהיהדות ומהתנ”ך (“גם אם אשכח את יד ימין”, “אפילו יעקב אבינו ירד למצריים”), משירי ארץ ישראל היפה ומהמנון המדינה (“רייכסטאג של שלום ושל יורו ושל אור”, “אומרת כדאי שתעצום את העין הצופייה”) ועושה כבוד לאריק איינשטיין. השיר משתמש בנכסי צאן ברזל של היהדות, הציונות והישראליות, כדי לבקר את המצב הכלכלי והפוליטי בישראל, יוקר המחיה, הכמיהה לחיים נוחים יותר והיחס למי שבוחר לעזוב. 

“פה זה לא אירופה” פונה ישירות לחבר’ה האלה (“גברת היפסטר, נו איך בברלין?”) עם שיר מסיבות פופי שחוגג את המזרחיות בגאווה (תרתי-משמע. “כפרה, הופה, פה זה לא אירופה, פה זה בלגן, מזרח תיכון ישן”). הוא מתייחס לתרבויות וההשפעות הלא-אירופיות על פניה של ישראל (“אמריקאים עם כבוד של ערבים”) וקורא לשממל וחבריו לשחרר כבר את אירופה (“פה זה ישראל, תתחיל להתרגל”). מוזיקלית, הוא עושה כבוד גדול למוזיקה מזרחית ולניגון החסידי “אני מאמין”, שכבר מזמן הפך גם הוא להמנון מסיבות.

ואם צלחתם את כל זה, עוד בונוס אחרון למיטיבי לכת בני 40 ומעלה: “שלום לישראל“, שיר התמיכה ששיגרה הולנד לישראל בימי מלחמת המפרץ. אני עדיין זוכרת איך התרגשתי מול ערוץ 1 כשההורים הסבירו שהולנד הכינה לנו שיר… למעשה, מדובר בהפקה רבת-משתתפים ביוזמתו ובבימויו של ה-ישראלנדי ראלף ענבר.

והנה הרשימה להאזנה בספוטיפיי: מישראל להולנד בשעה- הפייליסט!

האזנה נעימה!

 

הרשימה המלאה:

שיעור מולדת / כוורת

Amsterdam / Jacques Brel

Windmills of your mind / Noel Harrison

Een beetje / Teddy Scholten

שיר אהבה בדואי / צליל מכוון

Wild Is the Wind / David Bowie

ברקים ורעמים / דיוויד ברוזה

אמסטרדם / נוער שוליים

חולם בספרדית / שלמה יידוב

Annabel / Hans de Booij

קשר הירח / מירי מסיקה

רוח רוח / ברי סחרוף ומארש דונדורמה

Pack Up the Louie / Caro Emerald

Dinge-Dong / 4-Girlz

אמסטרדם / קוזמו

ברלין / שממל

פה זה לא אירופה / מרגלית צנעני ואריסה

אירופה / כוורת

 

לכל הכתבות של אנאבל

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

[adrotate banner=”11″]

אני מתה על מוזיקה אלקטרונית על כל סגנונותיה ורוב גווניה. ולכן אני מאוד מסוקרנת להבין איך ולמה דווקא הולנד הפכה לארץ הכוכבים בתחום זה, שבו היא מצטיינת בשני העשורים האחרונים. עכשיו, רגע לפני רגיעת עונת הפסטיבלים והמסיבות אנסה לברר את הנקודה החשובה הזו.

מחפשים אירוע ישראלי בהולנד? היכנסו ללוח האירועים שלנו

אבל קודם כל מעט טרמינולוגיה והיסטוריה על קצה המזלג: מוזיקה אלקטרונית היא כל מוזיקה המנוגנת באמצעות כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים למוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה שהכלים הדומיננטיים בה הם כלים אלקטרוניים כגון סינטיסייזר, מחשב, מכונת תופים, סמפלר ולופר (מסובב הצלילים…כמו של נטע ברזילי).

הזרם החלוץ במוזיקה האלקטרונית התפתח כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת בצרפת ובמצרים ונקרא “מוזיק קונקרט” (Musique Concrète) והוא התאפיין בשימוש ברשמקול (tape recorder) ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. כיום ישנם סגנונות , זרמים ותתי-זרמים רבים במוזיקה האלקטרונית, והמובילים הם דאנס, האוס, אלקטרופופ, טראנס, טכנו ופופ אלקטרוני.

הקשיבו לפרי יצירתו של אבי סגנון ה Musique Concrète פייר שייפר… מעט הזוי לטעמי:

https://www.youtube.com/watch?v=q2o9VyuJSD4

סצינת המוזיקה האלקטרונית היא מזמן לא נישה, אלא מעצמה עולמית מצליחה. הסגנונות השונים של מוזיקה אלקטרונית כובשים מועדונים, פסטיבלים, סרטים וגם את מסך הטלוויזיה. אבל אין ספק שהולנד היא מעצמה בפני עצמה והיא הולידה וממשיכה לייצר את הכוכבים ואת השמות הגדולים ביותר כמו: TIESTO, ARMIN VAN BUUREN Don Diablo, Hardwell, Martin Garrix, Afrojack, Nicky Romero ועוד רבים וטובים.

מוזיקת הדאנס האלקטרונית פופולרית מזה זמן רב באירופה בהשוואה לשוקי צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה, והדיג’יים ההולנדים פופולריים הרבה יותר מאשר עמיתיהם במדינות האירופאיות השכנות כמו גרמניה, אנגליה, בלגיה ודנמרק. רק שבדיה משתווה להולנד בייצור הכוכבים המאסיבי. אם נבדוק את הנתונים של מגזין המוזיקה האלקטרונית הנחשב DJ Mag, נמצא שברשימת מאה הדיג’יים החשובים בעולם נמצאים 29 הולנדים!

שנת 2013 הופעותו של ארמין ואן ביורן עם האורקסטרה ההולנדית לכבוד המלך החדש… איך שההולנדים יודעים לחגוג:

המוזיקה האלקטרונית בהולנד התחילה עוד בשנות ה-80 עם התפתחות תנועה של מוזיקת הארדקור (מוזיקה מהירה ואינטנסיבית מאוד) הנקראת “חאברס”. ואם המילה נשמעת לכם מוכרת אז כן, gabber/gappie היא המילה העברית “חבר” שהתגלגלה להולנדית דרך היידיש (ומי שרוצה לדעת על כך ועל עוד מילים שנכנסו להולנדית מהעברית מוזמן לקרוא כאן). בשנות ה-90 נכנסו לזירה חלוצים כמו טייסטו, ארמין ואן ביורן ודיג’יי ז’אן ונתנו השראה לדיג’יים צעירים לנגן. גם לתחנות הרדיו המושמעות ביותר כמו “רדיו 538 “היתה השפעה גדולה על הנישה ואף התוכנית השבועית “dance smash of the week” הגישה את הז’אנר למאזינים.

שמונה מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

גם הביטלס חברים, כן, כן, גם הם השתמשו באלקטרוניקה בשיריהם (טוב לפחות בשניים מוכרים), הנה אחד מהם:

אחת הדוגמאות המרכזיות למוזיקה אלקטרונית שנוצרה בעידן המודרני, היא להקת רדיוהד באלבומה KID A שכולו על טהרת האלקטרו:

מוזיקת דאנס אלקטרונית הפכה לפופולרית מאוד בהולנד סביב שנות ה-2000. כיום, גם כאשר אנו עורכים את הקניות שלנו בסופרמרקט למשל, נוכל לשמוע ברקע מוזיקת דאנס. אפילו המלך ההולנדי מאזין לה והסגנון החביב עליו אגב הוא האוס טרופי (tropical house). לעיתים המלך בכבודו ובעצמו נוכח במסיבות טראנס והאוס שונות, כמו במופע של ארמין ואן ביורן מ-2013, ואפשר למצוא אותו אפילו על עמדת הדיג’יי!

כדי לנסות ולמצוא תשובה לשאלה שלי, מדוע ישנם כל כך הרבה כוכבים הולנדים בתעשיית המוזיקה האלקטרונית העולמית, פניתי לעדי לב, הידועה בשם הבמה Adi-j,  דיג’יי דראם אנד בייס (המקצב השבור) שחיה ועובדת בהולנד 20 שנה. עדי מוכרת לא רק בסצנות ההולנדית והישראלית, אלא בעלת שם עולמי. את ההחלטה להיות דיג’יי קיבלה עדי כבר בצבא. היא נולדה למשפחה מוזיקלית וכך גם חייה האישיים והמקצועיים תמיד סבבו סביב המוזיקה. בנוסף עוסקת עדי בסטיילינג חללים, מנהלת עם בן זוגה עסק משגשג בתחום ויש להם שני בנים מקסימים. בסופי שבוע הופכת עדי לדיג’יי שמקפיצה אלפים בהולנד ובעולם. שאלתי אותה מה סוד הקסם האלקטרוני ההולנדי.

לא רק מוזיקה, חוויה

משהו שאי אפשר לקחת מההולנדים הוא שהם טובים במיתוג ושיווק מוצר, ותחשבו למשל על גבינת גאודה, היינקן, מוצרי יוניליוור ועוד. כך גם בעולם מוזיקת הדאנס. בהולנד ראו את תעשיית מוזיקת הדאנס עוד מהימים הראשונים שלה כעסק רציני עם פוטנציאל רווח ענק. ולכן קמו מספר חברות שהפכו לגדולות כמו ארגון הפסטיבל ID&T ודאנס לייבל בשם Spinnin Records שעושות הון מטורף מהעסק הזה. הקמת חברות אלו בתעשייה ההולנדית פתחה דלתות למינוף בינלאומי עבור הדיג’יים המקומיים. בעיקר בעבר העדיפו חברות אלה לשווק אמנים מארצם ולכן ההולנדים זכו די מהר להכרה בינלאומית. לדברי אחד המקימים והבעלים לשעבר של Spinnin Records, אלקו ואן קואוטן, להיות טוב במיקסוס (mixing) או בהפקת טראקים זה לא מספיק כדי להיות דיג’יי גדול. יש צורך בשילוב מחייב של מוזיקה טובה ושיווק מאורגן היטב.

עדי עם קולגה. הבנות שורפות את המקצב:

ויש את אירועי המוזיקה, המסיבות והפסטיבלים. עדי מסבירה שהחוויה מתחילה מהזמנות מגניבות ומהפקת סרטונים המזמינים את הבליינים. הפסטיבלים עצמם נערכים בלוקיישנים מדהימים, שבהם יש בתי שימוש רבים, לעיתים גם מקלחות, מיקום לקמפינג (לעיתים גם השכרת הציוד לקמפינג), סוגים שונים של אוכל, שתייה, המון אלכוהול, תפאורה משגעת, תאורה מקצועית, במות ענק לצד במות קטנות ומוזיקה בלתי נגמרת. הכל מכוון לתת הרגשה של להיות במקום הנכון, לשתות את המשקה הנכון ולהקשיב למוזיקה הנכונה!

 

לוקיישן לוקיישן ועוד פעם לוקיישן

הסצינה ההולנדית עמוסה בפסטיבלים כבר יותר מ-20 שנה. יש מקומות רבים בהולנד בהם המוזיקאים יכולים לתרגל את כישורי התקלוט שלהם ולחלוק מניסיונם וכמובן שכל הפעילויות האלה מרוכזות על פיסת אדמה קטנה מאוד (יחסית) , כך שכולם יכולים להתחבר וללמוד אחד מהשני בקצב הרבה יותר מהיר מאשר עמיתיהם המרוחקים זה מזה.

כאן עדי מקפיצה את הקהל בסגנון בדראם אנד בייס, המקצב השבור הייחודי, בכישרון ענק (לא לבעלי לב חלש):

עונת הפסטיבלים החמה בהולנד מתחילה מחודש אפריל ומסתיימת בחודש ספטמבר, אך כמובן שהמסיבות נמשכות כל השנה. עדי מספרת שהמיקום הגאוגרפי של הולנד במערב אירופה מאפשר למבקרים בה להגיע אליה ברכב, דרך הים או בטיסות מהירות וזולות. גם ההתניידות הקלה בתוך הולנד אודות לתחבורה הציבורית המפותחת הופכת אותה לאטרקטיבית. פסטיבלים גם מארגנים הסעות מנקודות מרכזיות בערים הגדולות לשערי הכניסה לפסטיבל. התניידות יעילה היא אחת הסיבות המכריעות שאנשים מוכנים לנסוע לפסטיבלים, לרייבים ולמסיבות בהולנד.

אטיטיוד

המיינדסט (והחשיבה) של הדיג’יים ההולנדים היא שעושה אותם לכל כך מוצלחים. כך לפחות סבור אחד מראשי A&R (גיוס טאלנטים ופיתוחם) ב-Spinnin Records, ג’ון הרינגה. כשהם מצליחים, הוא אומר, הם אוהבים לחגוג את החיים, אך לא כמו חבריהם ממדינות אחרות. במילים אחרות: השתן לא עולה להם לראש. ואפשר להוסיף שלפחות על פי השמועות, בתעשיית המוזיקה ההולנדית יש אווירה ידידותית שבה כולם עוזרים זה לזה.

אפרופו פרגון ותמיכה, הארדוול וטיאסטו ההולנדים בהופעה משותפת (והיא לא היחידה):

סמים

את המדיניות הטולרנטית של הולנד כלפי סמים מסוימים אנחנו מכירים, והיא באה לידי ביטוי בצורה מעניינת במסיבות. כמעט בכל המסיבות אנשי הביטחון בכניסה בודקים בין היתר הימצאותם של סמים בחפציך. אם לא הצליחו למצוא דבר, ברגע שאתה בפנים – זה כבר שלך. במתחמים של חלק מהמסיבות יש אפילו עמדות בדיקה המיועדות לבדוק אם הסמים שרכשת בטוחים לשימוש. זה קורה מכיוון שמארגני המסיבות מכירים בכך שחלק מהבליינים יצרכו סמים בכל מקרה, ומעדיפים לעזור להם ולבדוק את הבטיחות של הסם מאשר להתמודד עם אנשים הסובלים מתופעות לוואי קשות מסמים שמעורבבים בהם חומרים מסוכנים. חשוב להדגיש כי תעשיית הסמים היא לא הסיבה לכך שמוזיקת הדאנס הפכה לפופולרית בהולנד, אבל לדעתי היא סיבה משמעותית לכך שהיא ממשיכה להיות פופולרית.

לסיכום, מצאתי תשובות לשאלה שסקרנה אותי ואני די מרוצה. האם גם בעתיד תמשיך הולנד להיות ממוקמת גבוה בעולם האלקטרו? אני מאמינה שכן, ומגיע לה כל הכבוד על כך שהיא מרימה לכל העולם. 

וכמה המלצות לסיום:

רוצים להיות בלי ולהרגיש עם?! אז האתר הזה הוא הכתובת. שבו בבית והעבירו את עצמכם בעזרת שלט למסיבות ולטראקים הטובים ביותר .זו פלטפורמה בלעדית (הולנדית כמובן) להעלאת מוזיקה אלקטרונית ממסיבות ופסטיבלים הטובים ביותר ברחבי העולם. אז אם קצת משעמם לכם מאותה מוזיקה שוב שוב ואתם מחפשים לגוון קצת ולהעשיר את הטעם שלכם, כוונו ל- DanceTelevision.

*תודה מיוחדת לעדי לב שהפנתה זמן בלוז הצפוף שלה ,נכנסה איתי לעובי הקורה ,עזרה לי להבין, ניווטה ומיקדה אותי במציאת התשובות לשאלה שלי. בהמלצת עדי, ספר היסטוריה חובה לאוהבי הז’אנר האלקטרוני: ”Mary Go Wild”

ואם עדיין לא שכנעתי אתכם למה דווקא ההולנדים השתלטו על עולם המוזיקה האלקטרונית, אז הנה סרטון משעשע שיסכם:

 

מהקריביים ועד טורקיה, מ”אינדורוק” ועד ג’אז וראפ של מוזיקאים ומוזיקאיות ממוצא מרוקאי, ההולנדים החדשים פורצים מחסומים תרבותיים – וזה נשמע מצוין

 
דוד שלי לא אוהב את כור ההיתוך. “בני אדם לא נועדו להתכה. הם נועדו לשכנוע, להפריה ולהשפעה הדדית”, הוא אומר.

האוכלוסייה בהולנד מורכבת מקבוצות גדולות של מהגרים ובני מהגרים, חלקם הלא מבוטל בני הקולוניות ההולנדיות לשעבר ברחבי הגלובוס. המשרד המרכזי ההולנדי לסטטיסטיקה ממפה את הקבוצות האתניות השונות במדינה, אתם יכולים לבדוק. גם אנחנו הישראלים נמצאים שם, כמובן. מתוך גישה רב-תרבותית, הנה טעימה קטנה של המוזיקה ששומעים ההולנדים החדשים.

מרוקו

Rajae El Mouhandiz

רג’אה אלמהנדס היא זמרת ג’אז, משוררת ומלחינה, שנולדה בעיר הנמל לראש במרוקו וגדלה באמסטרדם. בתחילת דרכה למדה בלט ומוזיקה קלאסית, והייתה לצפון-אפריקאית הראשונה שלמדה בקונסרבטוריון הולנדי. ומאז היא פורצת מחסומים תרבותיים וחברתיים, כאישה-אומנית-מוסלמית. בשיחהמעוררת השראה ב-Ted היא מספרת איך אומנות יוצרת “תרבות היברידית-גלובלית חדשה”. ועל זה בדיוק אנחנו מדברים.

עלי B

עלי B נולד בצפון הולנד למשפחה מרוקאית, והיום הוא אחד הראפרים המצליחים בהולנד, בין היתר הודות לעבודתו בטלוויזיה כמגיש תוכנית מוזיקה, וכשופט ב-The Voice. ב-2007 הקליט את השיר המלנכולי Ghetto, עם הראפר האמריקאי Akon. הנה שיר שמח לעומת זאת, שהקליט במרוקו, יחד עם Charly Luske שהתמודד ב-The Voice.

טורקיה

Karsu Dönmez

פסנתרנית, זמרת פולק טורקי, וסול-פופ אמריקאי. נולדה באמסטרדם, ב”פייפ”, למשפחה ממוצא טורקי, והתחילה לנגן בפסנתר בגיל שבע, בתחילה יצירות קלאסיות, ומאוחר יותר מוזיקה טורקית מסורתית וג’אז אמריקאי. הביצועים שלה מצוינים, אבל הקליפים מגוחכים להפליא.

 

Onur Ataman

גיטריסט הולנדי יליד טורקיה, מוצלח מאוד. מלבד השכלה מוזיקלית שרכש בקונסרבטוריון של אוניברסיטת איסטנבול ובקונסרבטוריון המלכותי בהאג, הוא גם בעל דוקטורט בלימודי טורקיה מאוניברסיטת ליידן. מנגן ג’אז פרוגרסיבי בעיקר, ולמרות שהוא מושפע בעיקר מסגנון הג’אז המערבי, הוא שואב השראה רבה גם ממוזיקת פולק טורקית וסוּפית.

 

ובכלל, אם אתם מתעניינים עוד קצת בסצינת המוזיקה היום באיסטנבול, מוזמן לבדוק למשל את להקת No Land, או את ההקלטות של קבוצת המוזיקה Sofar באיסטנבול, למשל זו.

 

אינדונזיה

The Tielman Brothers

להקת רוק משנות ה-50 וה-60, שהייתה מורכבת ממהגרים אינדונזים בהולנד, ושימשה השראה ללהקות רוק הולנדיות רבות. על אף שהיא לא הייתה הלהקה האינדונזית הראשונה בהולנד, היא נחשבת לנציגה המפורסמת ביותר של סצינת ה”אינדורוק” בהולנד. דבר שבולט במיוחד במוזיקה האינדונזית הוא האהבה הגדולה לגיטרה (שהגיעה לאינדונזיה על ידי הכובשים הפורטוגלים, לפני הכיבוש ההולנדי), וקשה לפספס אותה בהופעה הזו:

 

הקריביים

Kris Berry

כריס בארי היא ילידת החלק הקריבי של הממלכה ההולנדית. בארי גדלה באיים קורסאו וסנט מרטין, והיום חיה ויוצרת באמסטרדם. המוזיקה שלה היא מוזיקת סול, לא לגמרי קריבי-אותנטי, אבל תענוג. ב-2013 היא הוציאה אלבום מגניב עם המוזיקאי Perquisite.

 

Sherry Dyanne

שרי דיאן היא זמרת ג’אז מאמסטרדם, בת למשפחה ממוצא קריבי, והיא משלבת במוזיקה שלה סגנונות ישנים וחדשים. דיאן מודה שהאהבה השנייה שלה היא מתמטיקה (!) והיא התחילה את הקריירה שלה כמורה למתמטיקה בתיכון באמסטרדם.

 

לסיום, משהו משלנו

השחקנית דאנה איבגי מוציאה בקרוב אלבום ראשון בזכות תמיכה של אנשים פשוטים וטובים בהאדסטארט. ברוח הכתבה, הקליפ המגניב של וניה היימן לשיר On The Bus מתרחש על אוטובוס עירוני צפוף בניו-יורק.

 

הפעם בפינתנו, מוזיקה הולנדית “קלאסית” – מיטב שנות השישים והשבעים. וגם הפעם, רשימת כל השירים ברצף, כאן.

 

Shocking Blue

“כחול מזעזע” היא להקת רוק שהוקמה ב-1967 בהאג, ואחראית ללהיט האלמותי Venus, שהגיע למקום הראשון בדירוג המוזיקה של המגזין האמריקאי “בילבורד”, ולמקום השני במצעד הבינלאומי השנתי בישראל. הלהקה זכתה גם להופיע בארץ לכבוד יום עצמאותנו ה-23. לאחר שהוציאה 11 אלבומים, ולמרות ההצלחה המסחררת, הלהקה התפרקה ב-1974 לאחר שהסולנית, מריסקה ורס, פרשה לקריירת סולו.

De Golden Earring

אחת הלהקות ההולנדיות הותיקות המצליחות ביותר בזירה הבינלאומית. את הלהקה הקימו ג’ורג’ קויימנס ורינוס חריטסן ב-1961 כשהיו שכנים בהאג, בהיותם בני 13 ו-15. במהלך שנות ה-60 הצטרפו ללהקה 2 אמנים נוספים שיצרו את הרביעייה שמופיעה יחד עד היום, על אף שבמרוצת השנים הצטרפו ללהקה, ופרשו, עוד 10 אמנים אחרים. השיר Radar Love שיצא ב-1973 הגיע למקום ה-13 בדירוג בארה”ב, ולעשיריה הראשונה במדינות רבות. להופעה בסוף אפריל בברדה עוד נותרו כרטיסים.

Willeke Alberti

זמרת ושחקנית מאמסטרדם שהתפרסמה מאוד בשנות השישים בזכות הלהיט De winter was lang (“היה זה חורף ארוך”), וב-1965 החלה להופיע בתוכנית טלויזיה משותפת לה ולאביה. מאז הופיעה בסרטים הולנדים רבים (האחרון שבהם מ-2013, בעל השם הקלישאתי “Sinterklaas en de Pepernoten Chaos“), וגם הפכה במרוצת השנים ל”אייקון גאה” (אם כי נחלה כישלון חרוץ בייצוג הולנד באירוויזיון של 1994…).

Rob Hoeke

רוב הוקה היה זמר, פסנתרן, מלחין וכותב, מהארלם. הוקה יצר בסגנונות שונים – בלוז, סול, רוק ו-RnB. שיא ההצלחה שלו מיוחס לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, אך ב-1974 איבד שתיים מאצבעותיו בתאונת עבודה (בגינה), ולמרות שכעבור כמה שנים חזר לנגן, זה כבר לא היה אותו הדבר… הוא המשיך להופיע ולהוציא אלבומים עד שנות התשעים המאוחרות, וב-1999 נפטר, בגיל 60 בלבד. הנה אלבום נהדר (“Fingerprints”) שהקליט ב-1975 עם Hein van der Gaag (על הפסנתר):

Q65

להקת רוק שהוקמה בהאג ב-1965, כחלק מסצינת ה–Nederbeat (מוזיקה הולנדית בהשפעת הביטלס והרולינג סטונז), והייתה פופולארית מאוד בשנות ה-60. הלהקה החליפה הרכבים מספר פעמים, אבל חזרה לסיבוב הופעות בהרכבה המקורי בשנות ה-80. השיר The Life I Live שהיה לשיר המצליח ביותר שלהם, הוא גם שיר הנושא של סדרת המשטרה Seinpost Den Haag.

The Bintangs

באינדונזית “הכוכבים” (כמו בירת “הכוכב” האינדונזית Bintang Beer), להקת שהוקמה בתחילת שנות ה-60 ב-Beverwijk, כלהקת “אינדורוק” (סגנון שהתפתח בהולנד ומשלב מוזיקה אינדונזית ומערבית), ו-RnB. ב-1966 הלהקה ביצעה את הופעת החימום לרולינג סטונז בביקורם בהולנד. למעט הפסקה למספר שנים בסוף שנות השמונים, The Bintangs ממשיכים להופיע ולהוציא אלבומים עד היום.

Armand

“בוב דילן ההולנדי”, התפרסם בשנות ה-60 כחלק מהסצינה ההיפית, אבל ממשיך להופיע (הרבה!) גם בימים אלה, באווירה היפית מסורתית. ” Ben ik te min” (“אינני ראוי?”) היה לאחד משיריו הגדולים, ומסופר שנכתב בעקבות בחורה שפגש בהופעה ב-Roosendaal, וידע מראש שהוא עני מדי בשבילה ובשביל “המכונית הגדולה של אבא שלה”… שירים רבים שלו נאסרו להשמעה ברדיו בעקבות תמיכתו הנלהבת בשימוש בקנאביס, המשתמעת גם משיריו.

Ramses Shaffy

רמסס שאפי היה שחקן וזמר-שאנסונים הולנדי (אם כי נולד בפריז, לאבא מצרי, ולאמא פולנייה-רוסייה…). בנערותו פרש מבית הספר התיכון, בליידן, והתקבל ללימודי משחק באמסטרדם. לאחר נסיון כושל בקריירת משחק ברומא, חזר להולנד ופתח בקריירה מוזיקלית. ב-1971 הוציא את השיר “Zing, vecht, huil, bid, lach, werk en bewonde” (“שיר, הלחם, זעק, התפלל, צחק, עבוד והתפעל”), שהוגדר ע”י העיתון Het Parool כשיר ההולנדי הטוב ביותר של המאה הקודמת. הטקסט בשיר פונה לאנשים המרגישים בודדים, באופן כזה או אחר, ומנסה לכוון אותם לדרך פעלתנית, משותפת, שתפתור אותם מבדידותם.

קלאסיקה משלנו

איך הזמן רץ. 4 דקות נהדרות של הסטוריה ישראלית, ע”פ המוזיקאי וה”יוטיוביסט” קוטימן.

 

 

מאת: יוני רשף
צילום תמונה: דותן בלעיש

כתבה שלישית בסידרה אך הפעם בעיקר מוזיקת אינדי, שתשב טוב עם קפה פילטר ומשהו מחמם. וכמה רעיונות לסרטים הולנדים לחורף.

The black Atlantic

להקה שהוקמה בחרונינגן ב-2006, ע”י המוזיקאי חיירט ואן דר ולדה. הלהקה הוקמה כפרוייקט בפסק הזמן שחיירט לקח מלימודי הפילוסופיה. השיר הראשון שחיירט הקליט היה בכלל מתנה ליום האהבה לחברה שלו, היום אשתו (ולפרקים חברה בלהקה). לאחר הקלטת מיני אלבום שזכה לציון לשבח בארה”ב,חיירט פרש מלימודיו לטובת המוזיקה. ב-2014 הקליט אלבום יחד עם להקת האינדי מאוטרכט I am oak (מהכתבה הקודמת), שנקרא, איך לא…? Black Oak.

janne schra

הזמרת המצויינת הזו הובאה לאוזניי בזכותה של הולנדית אחת, שהשמעתי לה שיר של אסתר רדא ומיד היא ביקשה להשמיע לי את מקבילתה ההולנדית. למרות שסירבתי להסכים ברגע הראשון, צדקה! עם או בלי השוואות, יאנה סחרה היא זמרת מוכשרת מאוד, עם רפרטואר מגניב ומגוון – תריצו חיפוש. אני תורם דוגמה אחת:

Eefje de Visser

אפי דה-ויסר, במקור מ- Voorburg, הייתה כלת פרס הולנד למוזיקה ב-2009, ומאז הוציאה שני אלבומים יפים. היא שרה בהולנדית, בקול נעים מאוד, מלאכי שכזה, ובסגנון שמזכיר את קרן אן.

Mister and Mississippi

להקת אינדי שהוקמה לפני שנתיים כפרוייקט של אקדמיית “הרמן ברוד” באוטרכט, וב-2013 זכתה בתואר “תגלית השנה”. האלבום שהוציאו באותה שנה (ותיעדו את ייצורו במפעל התקליטים), הוא יפה והם יופיעו איתו ברחבי הולנד ושכנותיה במהלך כל ינואר ומרץ.

Kensington

Kensington היא להקת רוק מוצלחת מאוטרכט, שהוקמה ב-2006 ובשנתיים האחרונות מופיעה גם בפסטיבלים גדולים. החל מינואר הם בסיבוב הופעות באירופה, ולהמחשת הפופולאריות – ההופעה הבאה שלהם בהולנד היא ב-20 בפברואר בהייכל הייניקן (5500 מקומות) באמסטרדם, אבל ההופעה– נמכרה כבר מנובמבר. ב-2013 הופק קליפ יפהפה לשיר Ghosts, שמתעד רגעים בארכיפלג הסקוטי Out Skerries, קבוצת האיים עם מספר התושבים הקטן בעולם. מדהים!

Tim Knol

טים קנול הוא זמר ויוצר מהוורן, שהתחיל לכתוב שירים כבר בגיל 10 וכנער הופיע בלהקה מקומית. ב-2009 טים התחיל בקריירת סולו ומאז הוציא שלושה אלבומים. ב-2012 ביצע את שיר הנושא לסרט – Koning van Katoren, שמבוסס על ספר ילדים משנות השבעים. סרט פנטזיה נחמד לכל המשפחה. סרט עם מסר מדאיג על שחיתות פוליטית אך בסופו של דבר אופטימי, כי אהבת העם מנצחת הכל.

niels geusebroek

נילס חווסברוק הוא זמר פולק-פופ, מאמסטרדם. האלבום שלו Lines לא רע, קליל ורומנטי. ב-2014 ביצע את שיר הנושא לסרט Hartenstraat (גם בצפייה ישירה), קומדיה רומנטית שמתרחשת באמסטרדם. עלילת הסרט די טיפשית, אבל אמסטרדם יוצאת פוטוגנית כרגיל.

https://www.youtube.com/watch?v=gHUfLGaeaB0

Bløf 

להקת רוק שהוקמה ב-1992 ב-Vlissingen שב-זיילנד, וזכתה לפופולאריות רבה בזכות שיתופי הפעולה שלה עם מוזיקאים מהולנד ומחו”ל (בכתבה הראשונה דיברנו על שיתוף פעולה עם Nilson), והנכונות שלהם להכניס סגנונות מגוונים לתוך המוזיקה שלהם. הלהקה זכתה פעמיים בפרס אדיסון הוקרתי כלהקה הטובה בהולנד. ב-2007 הפיקו את שיר הנושא עבור הסרט Alles is Lifde(גם בצפייה ישירה, אבל בלי כתוביות) – קומדיה רומנטית מוצלחת, בעיקר סביב אירועי הסינטרקלאס במשפחה ההולנדית, ועל הדרך גם סיפור אהבה בין הנסיך למוכרת ב-V&D…

Moss

להקת אינדי רוק מאמסטרדם, שהוקמה ב-2003 ע”י מרטין דורליין, שזכה בפרס חתן הולנד למוזיקה ב- 1999. ב-2013 מוס הפיקו קליפ דוקומנטרי לשיר Tiny Love – תיעוד קצר של כמה ימים בחייה של מרלוס קונן, לוחמת MMA (אומנות לחימה משולבת) הולנדית מ-אולסט, שמדורגת היום 2 בעולם בקטגוריה שלה. בתחילת הסרטון מסבירה קונן על הקונפליקט הנשי במקצוע הזה, וגם הקצב של השיר – שהוא איטי ושקט יחסית – יוצר איזה דיסוננס עם אווירת הקרב.

“יצאתי לשאוף קצת רוח…

והנה עולמי הנה ארצי הנה עירי
הנה ביתי, הנה אשתי וילדי
הנה גופי ואיבריי, הנה נפשי וכשרונותי
רוחי, עשתונותי, נשמה שלי, חיי –
שם השיר: ואיפה אני בכל העסק הזה. “

אחרי שכבר הסכמנו שלמוזיקאים ההולנדים יש הרבה מה להציע בכתבה הקודמת, בכתבה זו נמשיך לבדוק את שורשיה ופירותיה של המוזיקה המקומית בכמה סגנונות נבחרים.

פופ

Jan Smit

נתחיל עם מכונת הלהיטים יאן סמית – שהתחיל את דרכו בגיל 12 עם השיר Ik zing dit lied voor jou alleen , כ-Jantje Smit. יש לו כמה הופעות כל שבוע, למשל, בתחילת דצמבר באיינדהובן, זאנדאם, ארנהם, אמסטלפיין…

רוק

De Dijk

להקה שהוקמה בשנות השמונים באמסטרדם, יוצרת רוק וסול בהולנדית, עם מעל ל-20 אלבומים . De Dijk זכתה פעמיים בפרס אדיסון שנחשב לפרס המוזיקה היוקרתי ביותר בהולנד. עדיין נותרו כרטיסים להופעות שייתקיימו בתחילת דצמבר בקטוייק ובאמסטרדם.

פולק

Emil Landman

מוזיקאי צעיר ומבטיח מאוטרכט, שסיים שם את לימודיו באקדמיית “הרמן ברוד” למוזיקה. אמיל הוציא כבר 2 אלבומים, בסך הכל די טובים. הנה קליפ חדש שלו, שבו מככב קיר צבעוני, וניכר שיוצריו לא לגמרי הצליחו לחשוב על רעיון נוסף לקליפ, מעבר לנוכחות הקיר (על אף שהוא קיר אדיר לכל הדעות).

אמיל יופיע באוטרכט ב-8 בדצמבר (ב-TivoliVredenburg) בתור חימום להופעה של רודריגו וגבריאלה. אם אתם עוד לא מכירים את צמד המקסיקנים האלה, הרי שמדובר בתענוג של וירטורואוזיות עם גיטרה קלאסית. לא הולנדים בכלל, אבל שווה.

צועני

The Balcony Players

מוזיקת עולם, ובעיקר כליזמרים, מוזיקה יהודית וצוענית. משמח. מדובר ב-5 נגנים-זמרים צעירים, מהולנד, בלגיה, ניו-אורלינס ופרו, שנמצאים בעיקר ברוטרדם. האלבום האחרון שלהם,Balcony Adventures Around the World, איכותי מאוד. תוכלו לרכוש ולשמוע את כולו כאן, או להאזין :

אינדי

I am Oak

להקה מאוטרכט עם שם ראוי, של מחבקי-עצים. פולק-אקוסטי איכותי, לעיתים מעט בלוגראס. בכל אופן, מדובר בלהקה חרוצה שמאז 2008 הוציאה שישה אלבומים ושלושה *EPs, הם זכו בכמה וכמה פרסים לאומיים. כרגע, נמצאים בסיבוב הופעות בגרמניה, ויחזרו לקראת הכריסטמס להופיע בפסטיבל Stille Nacht, שייתקיים בלליסטאד, איינדהובן ורוטרדם.

https://www.youtube.com/watch?v=WXFvSE7GBbs

אלקטרוני, מינימל-טכנו

Ludique

לוק אווטרפלד ודיק דה-ביי היו צמד שותפים לדירת סטודנטים בחרונינגן, איש איש ולהקת הרוק החובבנית שלו. הם החלו לשתף פעולה ב-2009, זנחו את הרוק, והחלו ליצור מוזיקה אלקטרונית איכותית. האלבום האחרון שלהם, The Road, הוא משובח.

היפ-הופ

Typhoon

Glenn de Randamie ובשם הבמה שלו “טייפון” הוא ראפר הולנדי, מ-זוולה, שהתחיל לכתוב שירים כשהיה בן 12 ולהופיע בגיל 15. משתף פעולה עם מוזיקאים רבים בהולנד, כולל להקת הג’אז – New Cool Collective (גללו למטה…). הוא מופיע בסוף נובמבר בטילבורג (ובדצמבר באמסטרדם, אבל סולד-אאוט). השיר הזה, שנקרא “השמיים נופלים” (בתרגום חופשי), הוא שילוב אהוב של היפ-הופ וכלי נשיפה, ומתאר אהבה הולנדית חוצת דתות. מרגש.

ג’אז

New Cool Collective

להקת ג’אז שהוקמה ב-1994 ובהרכבה המלא (New Cool Collective Big Band) מונה כיום 19 נגנים. במרוצת השנים הוציאו 20 אלבומים, ובשנת 2000 זכו בפרס אדיסון היוקרתי. בהרכבים שונים הלהקה מופיעה בשיתופי פעולה מעניינים עם אמנים הולנדים שונים, כרגע בסיבוב הופעות עם הזמר הוותיק Guus Meeuwis. האלבום האחרון שלהם, electric monkey sessions, מוצלח מאוד.

סול

Ntjam Rosie

זמרת סול-ג’אז טובה מאוד מרוטרדם (ילידת קמרון). הוציאה מאז 2008 ארבעה אלבומים, השני, Elle, נמכר במספר מדינות באירופה באסיה ובאוסטרליה. מאז הספיקה לגרוף כמה פרסים לאומיים. החודש יש לה הופעות ב-steenwijk, רוטרדם, ליידן והארלם.

מוזיקה קלאסית

Netherlands Bach Society

התזמורת “ידידי באך בהולנד” היא אחד מהרכבי המוזיקה הקלאסית הוותיקים באירופה, והיא פתחה במאי השנה בפרוייקט AOB – All of Bach. במסגרת הפרוייקט, יבוצעו ויוקלטו כל 1080 יצירותיו של באך, ויועלו ובאיכות גבוהה ובחינם (!) כאן. עד כה הושלם ביצוען של 34 יצירות. הנה טיזר:

http://youtu.be/txyquSXPPD4

 

אופרה

טוב, ברור שיש פה קאץ’… Amira Willighagen, שזכתה באחת מתוכניות הכוכב-נולד ההולנדיות בקיץ האחרון, היא רק בת 10!

 

הפינה הישראלית

על “המקלחת של סוף היום” של מארש דונדרומה, כבר שמעתם או שעדיין אתם נכנסים למקלחת כרגיל?

 

*EPs: רשימת שירים שהיא קצרה מדי מכדי להקרא אלבום. מתפרסם בדרך כלל כדי לפרסם אלבום שבדרך, או להכניס שירים שלא התאימו בדיוק באלבום שכבר יצא. בעברית קוראים לזה לפעמים “מיני אלבום”.

תמונה ראשית: מתוך דף הפייסבוק של Balcony players

מוזיקה הולנדית. האינסטינקט הראשוני לצמד המילים הזה הוא כנראה – “כן, אבל… אפילו ההולנדים לא שומעים מוזיקה הולנדית”. והרי, זה לא נכון.

למוזיקאים של הולנד יש הרבה מה להציע. גם לפסטיבלים של הולנד לא חסר.

תופעה נפוצה באירופה היא להקות ואומנים מקומיים, שיוצרים באנגלית. היא רווחת למדי גם בארץ (אסף אבידן, עידן רייכל, הקולקטיב, אסתר רדא, ועוד רבים ומשובחים) אבל כנראה שבצפון-מערב אירופה אפילו יותר.

לאנשים ששפתם אינה הולנדית, לפחות לא כשפת אם, ייתכן והמוזיקה המקומית באנגלית נגישה יותר, כאילו הייתה שלוחה של מוזיקה אמריקאית מוכרת. אז כשאתם שומעים את המוזיקה ההולנדית-הולנדית צריך רק להשקיע קצת יותר מאמץ (בסגנון המוזיקלי שמדבר אליכם, כמובן), וההתמכרות תגיע.

הנה סקירה גסה, מסגנונות שונים. תקראו לזה מיינסטרים, בסדר.

 

Dotan

נתחיל עם משהו רגוע. “הקשר הישראלי”. דותן הרפנאו, מוכר בשם הבמה פשוט “דותן” (כן, כמו מדונה), הוא זמר ויוצר מאמסטרדם, יליד ירושלים. דותן יוצר בסגנון אינדי, באנגלית בלבד, הוציא מאז 2011 שני אלבומים. הראשון – Dream Parade, יצא גם בארץ, אבל לא זכה שם לאהדה גדולה (חרף ניסיונות, איזוטריים אמנם, לפרסמו כ-“הירושלמי שכבש את הולנד!”). אלבומו השני – 7 layers, יצא רק השנה, ולטעמי הוא מוצלח הרבה יותר. טוב, לא רק לטעמי, הוא כבר הגיע בהולנד לאלבום זהב.

 

Chef’Special

Chef’Special היא להקת רוק-פופ מגניבה מהארלם, יוצרת באנגלית, ומשלבת סגנונות שונים – פאנק, ראפ ופופ וקצת רגאיי. יוצרים בהשראת ה-Roots והרד הוט צ’ילי פפרס (אם כי ג’ושוע נולט, הסולן, מזכיר באופן תמידי את הראפר האמריקאי מקלמור… אותן הג’סטות והכל. כולל ביצוע אישי של Can’t hold us). 2 ההופעות הבאות שלהם יתקיימו רק במרץ, באמסטרדם, ואחת מהן כבר sold out! מהרו.

 

Racoon 

ראקון היא להקת רוק – אלנטרנטיב-רוק, מגוס, שבזיילנד. ארבעת חברי הלהקה יוצרים בהולנדית ובאנגלית, מסוף שנות התשעים. האלבום האחרון שלהם – Liverpool Rain, כולו באנגלית, והוא מצויין. ההופעות הקרובות שלהם הן ב-Brouwersdam, זיילנד, ב-21 לחודש, ולמחרת, ברוטרדם, בפסטיבל Songbird.

https://www.youtube.com/watch?v=gZgybxjEzUM&feature=youtu.be&list=PLEB538F7877E8BAA6

 

Démira Jansen

ואם כבר הזכרנו את Songbird ברוטרדם, ב-21.11 תופיע שם Démira Jansen (בשם הבמה – Démira, בנוהל). מדובר בזמרת רוק-פולק הולנדית, מלחינה וכותבת באנגלית, היא רק בת 17, והיא מעולה. ל- Démira יש כבר רזומה מרשים, היא מופיעה מגיל ינקות, ובגיל 11 כבר הופיעה בפסטיבלים מול 25,000 איש.

https://www.youtube.com/watch?v=aXgWJPvJ0-E&feature=youtu.be

 

Jacqueline Govaert

טיזר אחרון ל-Songbird. Jacqueline Govaert היא פסנתרנית וזמרת פופ-רוק מצליחה. עד 2009 הייתה הסולנית של להקת Krezip מטילבורג שהתפרקה (לא אסון גדול, אם תשאלו אותי). יוצרת מוזיקה מלודית-רגועה יחסית, באנגלית, ולפעמים עם יותר גרוב, כמו ב- Hear How My Heart Beats, שנוצר עבורו קליפ עם בילי-אליוט-הולנדי:

 

 The Common Linnets

להקת קאנטרי הולנדית חדשה. קצת בלוגראס, קצת פופ. הכל באנגלית. הוקמה ב-2013 ובינתיים שחררה אלבום אחד, שמו כשם הלהקה, שהצליח לא רע באירופה. הם גם היו הנציגים של הולנד באירוויזיון השנה, אבל זה לא מעניין אותנו. הלאה.

https://www.youtube.com/watch?v=hc_RZMBLsWk&feature=youtu.be&list=PLXCv-4EQLNqd5kR81KBath0SjNDVn3uup

 

Ilse DeLange, חברת הלהקה, היא לא רק פרצוף יפה. יש לה גם קריירת סולו מצליחה –

 

De Jeugd Van Tegenwoordig (“הנוער של ימנו”)

להקת היפ-הופ מאמסטרדם, פופולארית מאוד. 4 חברי הלהקה, מצויידים בכינויים הולמים (פרדי “המטונף” ו-ווילי “ג’יבריש”…), יוצרים בסגנון הומוריסטי אופייני, ודואגים לספק מילים חדשות ללקסיקון ההולנדי. אחד הלהיטים הראשונים שלהם נקרא Watskeburt?!, כתרגום מילולי ל-Whatsup (הרבה לפני האפליקציה, שבעקבותיה גם העִברוּת המצויין של ארץ נהדרת – “מַנְשְמָע”). המוזיקה המוצלחת של DJVT מקושטת בהרבה ביטים אלקטרונים, אם כי לפעמים באופן קצת מכביד (עד כדי פלאשבקים מ”דייב”).

Gers Pardoel

Gers הוא ראפר מצליח, במקור מניימכן, הוציא עד היום 2 אלבומים, הראשון, ב-2011 – Deze Wereld Is Van Jou (“העולם הזה הוא שלך”), זכה לאלבום פלטינה בהולנד ובבלגיה. עבור השיר הפופולארי ביותר באלבום – Ik Neem Je Mee (“אקח אותך איתי”) הופק קליפ באנימציה נהדרת:

 

Nielson 

בחבר’ה אולי היינו קוראים לזה “מוזיקת עמחה”. אבל לעמחה פרשנויות רבות, והשירים של נילסון הם פשוט קיצ’ים, וכיפים. תפתחו רגע את הרדיו ההולנדי שלכם – הנה, זה שיר של נילסון (טוב אולי של Jan Smit. בהזדמנות). נילסון במקור היה ראפר, אבל היום הוא שר שירי פולק עם גיטרה, סוג של דיויד ברוזה אם הוא היה משה פרץ.

 

שיתופי הפעולה של נילסון עם אמנים הולנדים הולידו שירים קצ’יים נחמדים,

פה עם BLØF:

 

ופה עם מיס מונטריאול, באחד השירים היותר דביקים:

 

Jayh 

ג’יה הוא זמר פופ – היפ-הופ, מצועצע קצת, ששר בהולנדית. השיר המדבק Mooi Dag (“יום יפה”), הוא שיר ציני, שבעולם אחר היה אולי דומה ל”כלום לא עצוב” של אביתר בנאי, אבל לא, אין בו שום אמירה חברתית, הוא פשוט שיר על חוק מרפי. והקליפ שלו… כן, אנשים מתים שם.

 

Maaike Ouboter

לסיום, גברים בוכים.

שיר באמת יפה של Maaike Ouboter, מתוך העונה השנייה שלDe Beste Singer-Songwriter van Nederland.