Tag: מוזיקה ישראלית

לפני חודשיים החלטתי שזהו, נמאס לי לחכות. בין וריאנטים חדשים לחיסונים מדשדשים, נדמה ש”אחרי הקורונה” רק הולך ומתרחק. אז אחרי יותר משנה בלי ביקור בארץ נכנעתי – אני אעשה 3-5 בדיקות קורונה, אשב במטוס מלא באנשים שיורידו את המסכה יחדיו כדי לאכול, בלי אנדרהאלבמייטר, אחר כך אשב בבידוד 10-14 ימים, כל זאת כדי לבלות שבועיים וחצי עם המשפחה והחברים, רגע לפני שאחזור למטוס ובידוד נוספים. הרגשתי טוב עם ההחלטה, סיפרתי למשפחה ולחברים, וכולנו התרגשנו. יומיים. ואז סגרו את נתב”ג.

אולי יענייין אותך גם:

״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
כך באתי מהולנד והתחסנתי נגד קורונה בישראל
על רילוקיישן הולנדי וחילופי עונות
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

עכשיו, כמו ישראלים רבים אחרים אני מנסה שוב. אלא שאחרי הסיבוב הזה ברכבת הרים, זה קצת פחות מרגש ויותר מלחיץ, אבל בסדר, זו הכנה טובה לסטרס-לנד. לחלקנו עדיין אין את הפריבילגיה לטוס לארץ, ועד שימציאו את הטלפורט ונוכל לשגר את עצמנו לארוחת שישי אצל ההורים (נו כבר!), האמצעי המהיר ביותר להשתגר למקום אחר הוא מוזיקה. לכן, הכנתי לנו פלייליסט מהגרים שיעביר אותנו בין ישראל להולנד בשעה אחת בלבד.

המסע ממריא – איך לא – מהמולדת, ועובר מייד לאמסטרדם, מקום מושבם של רובנו. לאורך הדרך האקלקטית לחלוטין מבחינה מוזיקלית, מתווספים אספקטים שונים של חיינו: געגועים לשפה ולבית מול משיכה אל הזר והלא-מוכר, טחנות רוח ואהובים רחוקים, וכמובן, אי אפשר בלי אלמנט ההגירה הנוכח ביותר בחיינו: מזג האוויר החורפי. כמו שאומרים, “כל זאת ועוד” בשעה שמתחילה רגוע ומסתיימת במסיבה.

עם השיר “אנאבל” של הנס די בוי יש לי סיפור אישי. זה השיר ההולנדי הראשון שלי, ושמעתי אותו אינספור פעמים מאז שהגעתי לכאן. עוד לפני שעברתי, במהלך סופשבוע אצל חבר באמסטרדם, אחד מהחבר’ה שאל אותי אם אני מכירה אותו. לשמע תגובתי השלילית, מייד עלה השיר על מסך היוטיוב, וכל חבורת ההולנדים פצחה בשירת ליווי שלא היתה מביישת אצטדיון. מאז כבר התרגלתי לשמוע את המשפט “מכירה את השיר?” רגע אחרי שאני מציגה את עצמי.

שני שירים ישראליים מופיעים פה בגרסאות כיסוי: “קשר הירח”, במקור של קורין אלאל, בביצוע מקסים של מירי מסיקה, ו”רוח רוח” מאת מרים ילן-שטקליס בביצוע כיפי של ברי סחרוף ומארש דונדורמה. התגנבו לכאן גם שתי זכיות של הולנד בתחרות האירוויזיון, שביחד עם ליגת הכדורגל האירופית גרמו לנו להרגיש חלק מאירופה עוד בישראל. הראשונה היא Een beetje של טדי סכולטן משנת 1959 והשנייה היא Ding-A-Dong של Teach-In, שזכה במקום הראשון באירוויזיון של 1975. אלא שבמקום את גרסת המקור באנגלית, תמצאו פה את גרסת הקאבר של להקת הבנות 4Girlz בהולנדית. השיר, שנכתב במקור בהולנדית, תורגם והושר באנגלית בתחרות, עושה פליק-פלאק לאחור וחוזר בהפוך על הפוך למקורותיו כ-Dinge-Dong.

השיר “ברלין” של שממל אמנם לא בדיוק מוקדש להולנד, אבל למילותיו יכולים להתחבר בקלות גם רבים מהישראלנדים. מספר ערים בהולנד אף זכו לייצוג גאה בקליפ על ידי חלק מחברינו כאן, ומחברו התראיין לכתבה ממש פה בדאצ’טאון. את “פה זה לא אירופה” של מרגול וליין מסיבות הגייז אריסה לא הכרתי. נתקלתי בו במהלך הכנת הפלייליסט, וחשבתי שהוא כל כך אדיר ומצחיק, שמיד שלחתי למשפחה. אחותי אמרה בתגובה שכולם מכירים ושזה רק מעיד על כמה שנים אני כבר לא בארץ. שני השירים, המסיימים את הרשימה, יצאו בסוף שנת 2014. דרך מילות השירים, הלחנים ונכסי התרבות שהם מאזכרים, הם מהווים יחד שיעור מקיף בתרבות ההגירה ובענייני מזרח ומערב בחברה הישראלית. בעוד ש”ברלין” מבטא את הכמיהה לעזוב את ישראל, לתרבות אירופאית, לרווחה כלכלית, “פה זה לא אירופה” חוגג את התרבות המזרחית ואת החיבור למקום, ל”מזרח תיכון ישן”.

שממל עושה שימוש ציני וביקורתי באזכורים מהיהדות ומהתנ”ך (“גם אם אשכח את יד ימין”, “אפילו יעקב אבינו ירד למצריים”), משירי ארץ ישראל היפה ומהמנון המדינה (“רייכסטאג של שלום ושל יורו ושל אור”, “אומרת כדאי שתעצום את העין הצופייה”) ועושה כבוד לאריק איינשטיין. השיר משתמש בנכסי צאן ברזל של היהדות, הציונות והישראליות, כדי לבקר את המצב הכלכלי והפוליטי בישראל, יוקר המחיה, הכמיהה לחיים נוחים יותר והיחס למי שבוחר לעזוב. 

“פה זה לא אירופה” פונה ישירות לחבר’ה האלה (“גברת היפסטר, נו איך בברלין?”) עם שיר מסיבות פופי שחוגג את המזרחיות בגאווה (תרתי-משמע. “כפרה, הופה, פה זה לא אירופה, פה זה בלגן, מזרח תיכון ישן”). הוא מתייחס לתרבויות וההשפעות הלא-אירופיות על פניה של ישראל (“אמריקאים עם כבוד של ערבים”) וקורא לשממל וחבריו לשחרר כבר את אירופה (“פה זה ישראל, תתחיל להתרגל”). מוזיקלית, הוא עושה כבוד גדול למוזיקה מזרחית ולניגון החסידי “אני מאמין”, שכבר מזמן הפך גם הוא להמנון מסיבות.

ואם צלחתם את כל זה, עוד בונוס אחרון למיטיבי לכת בני 40 ומעלה: “שלום לישראל“, שיר התמיכה ששיגרה הולנד לישראל בימי מלחמת המפרץ. אני עדיין זוכרת איך התרגשתי מול ערוץ 1 כשההורים הסבירו שהולנד הכינה לנו שיר… למעשה, מדובר בהפקה רבת-משתתפים ביוזמתו ובבימויו של ה-ישראלנדי ראלף ענבר.

והנה הרשימה להאזנה בספוטיפיי: מישראל להולנד בשעה- הפייליסט!

האזנה נעימה!

הרשימה המלאה:

שיעור מולדת / כוורת

Amsterdam / Jacques Brel

Windmills of your mind / Noel Harrison

Een beetje / Teddy Scholten

שיר אהבה בדואי / צליל מכוון

Wild Is the Wind / David Bowie

ברקים ורעמים / דיוויד ברוזה

אמסטרדם / נוער שוליים

חולם בספרדית / שלמה יידוב

Annabel / Hans de Booij

קשר הירח / מירי מסיקה

רוח רוח / ברי סחרוף ומארש דונדורמה

Pack Up the Louie / Caro Emerald

Dinge-Dong / 4-Girlz

אמסטרדם / קוזמו

ברלין / שממל

פה זה לא אירופה / מרגלית צנעני ואריסה

אירופה / כוורת

לכל הכתבות של אנאבל

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

מארצ’יה ואלק מספרת למה היא שרה בעברית ומזמינה להצטרף לגרוּב. ויש גם כרטיסים חינם למופע

“היבּרוּ גרוּב” הוא הרכב קולי צעיר ומודרני באמסטרדם, שמבצע מוזיקה ישראלית עכשווית בעיבודים ווקאליים גרוּביים. ההרכב התחיל בקטן אבל מונה עכשיו כבר 16 זמרים וזמרות בניצוחה של נועם וזאנה. נועם, שהקימה את הקבוצה לפני שלוש שנים, זכתה בפרס אקו”ם לעידוד היצירה העברית (2014) והופיעה בפסטיבלים ברחבי אירופה כגון North Sea Jazz וג’אזהאד בגרמניה. היא המנהלת האמנותית – כותבת את כל העיבודים, מנצחת על החזרות ומלווה אותן בפסנתר.

בהרכב חברים הן הולנדים והן ישראלים שחיים בהולנד. עבור רבים מאיתנו, זוהי דרך טובה לשמור על קשר עם השפה והתרבות בישראל. לא כל החברים יהודים או ישראלים. חלק החליטו להצטרף לקבוצה בגלל עניין אישי ביהדות באופן כללי ובישראל בפרט. חלק מהחברים ההולנדים למדו עברית בהולנד ומרגישים שזוהי דרך מצוינת להישאר מחוברים לשפה – כמוני למשל. המשותף לכולנו הוא שכולנו אוהבים לשיר!

אנחנו תמיד שואפים ללמוד ולגדול. לאחרונה פרסמנו את הקליפ האמיתי הראשון שלנו, עיבוד ל”תותים” של אתניקס, ואנחנו מאוד גאים בתוצאה. אבל אנחנו רוצים להוסיף ולגדול, וזה אומר שמספר החברים צריך לגדול. אנחנו במיוחד רוצים להגדיל את האגף הגברי, שהוא קטן למדי (מצב שכיח ברוב המקהלות מסוג זה).

ההרכב שלנו הופיע בפסטיבל המקהלות בפרדיסו, בפסטיבל המקהלות היהודי ובאירועים נוספים. ביום ראשון, 19 ביוני, ייערך מופע הסיום של העונה וכולם מוזמנים ליהנות מהסאונד הגרוּבי שלנו, בעברית! 

דאצ’טאון מחלק לגולשיו שני זוגות כרטיסים למופע. פרטים בעמוד הפייסבוק שלנו. 

עמותת “הצל לבו של ילד” מביאה ילדים מעשרות מדינות לניתוחים מצילי חיים בישראל. ב-1 בפברואר אתם יכולים לעזור להם וגם ליהנות ממוזיקה ישראלית ומקומית טובה. ויש גם מתנה מ”דאצ’טאון”  

הלינה בת השש מאתיופיה אוהבת לרקוד ולשחק. טנדו מאוגנדה אוהבת לצייר. ג’ודי מעזה רק בת שנה וצמודה לדודה שלה. נרדין בת השנה מעיראק אוהבת להתפנק אצל כל האימהות. סמר מעיראק הוא פעוט שקט אבל החיוך שלו מאיר את החדר. דסו בת ה-13 מאתיופיה כבר גדולה, היא עוזרת לאימהות לטפל בילדים הקטנים ואוהבת לעשות פאזלים. כל הילדים הללו ועוד רבים נמצאים בימים אלה בישראל וממתינים לניתוחי לב שיצילו את חייהם, בזכות הרופאים ושאר המתנדבים של עמותת “הצל לבו של ילד“.

למופע ההתרמה של העמותה באמסטרדם

רוצים לזכות בכרטיסים למופע? הצטרפו לניוזלטר של דאצ’טאון והשתתפו בהגרלה

“אני קורא לזה האו”ם האמיתי”, אומר ד”ר אוריאל כץ, קרדיולוג ילדים בבית החולים וולפסון, “כי אין כאן שום פוליטיקה. כשילד נמצא בחדר הניתוח שלך אתה לא יכול להתחיל להפלות, אתה לא מתחיל לחשוב מאיפה הילד הזה מגיע, אתה רק רוצה להעניק לו את התקווה הגדולה ביותר שאפשר”.

https://www.youtube.com/watch?v=csJw06x9XJY

את התקווה הזו אפשר לשאוב מסיפוריהם של המטופלים לשעבר. כשאמנט מאתיופיה הייתה בת 14 היא התקשתה לנשום ודיממה כשהשתעלה. היא הוטסה לישראל ונותחה על ידי ד”ר עמי כהן ז”ל, מייסד העמותה. הטיפול המסור שזכתה לו לא רק הציל את חייה אלא גם עיצב את עתידה – היום היא רופאה בעצמה. לולהיידי ברהאנו זוכרת גם היא את הרופא שהציל את לבה: “זה שם שלעולם לא אוכל לשכוח, ד”ר כהן, הוא באמת מלאך”. כיום היא בוגרת לימודי משפטים ועוסקת בזכויות ילדים.

ד”ר כהן הקים את “הצל לבו של ילד” ב-1995 במטרה להציל את חייהם של ילדים הסובלים מבעיות לב, ולא משנה מאיזו מדינה באו, מהם מינם או דתם או מהו מצבם הכלכלי. מאז הצילו הרופאים המתנדבים בעמותה את לבבותיהם של יותר מ-4,000 ילדים ובני נוער מעשרות מדינות. כמחציתם מגיעים משכנותיה של ישראל במזרח התיכון – הרשות הפלסטינית, רצועת עזה, עיראק, ירדן, סוריה ומרוקו. כשליש מגיעים מארצות אפריקה והשאר ממזרח אירופה, אסיה ואמריקה. בשנה שעברה הפכה מזרח טימור למדינה ה-50 שממנה מגיעים ילדים לישראל.

אך המתנדבים אינם מסתפקים בכך. “מטרתנו הסופית היא להבטיח שכל ילד עם פגם בלב בכל מקום בעולם יוכל לקבל את הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק”, נכתב באתר העמותה. לשם כך מביאה העמותה אנשי צוות רפואי ממדינות מתפתחות לעבור הכשרות בישראל, ושולחת משלחות רפואיות למדינות מתפתחות. המרפאות הקרדיולוגיות של העמותה במדינות אלה מספקות המשך טיפול רפואי לילדים שטופלו בארץ בעבר, בודקות מאות ילדים חולים המועמדים לטיפול בארץ, ומכשירות צוותים רפואיים מקומיים.

מאחר שהרופאים בעמותה נותנים מזמנם בהתנדבות, עלות הניתוח להצלת לבו של ילד עומדת על 15 אלף דולרים בלבד. אולם העמותה דואגת גם להטסת הילד ולכלכלתו במהלך השהות בארץ, שעשויה להימשך חודשים. מתנדבי העמותה דואגים לכל מחסורם של הילדים בבתים מיוחדים שבהם הם יכולים לנוח ולהתחזק לקראת הניתוח ולאחריו, וגם פשוט לשחק, להשתולל, ליצור ולשמוח – פשוט להיות ילדים.

העמותה עורכת מופע התרמה באמסטרדם ב-1 בפברואר, בהשתתפות ריטה, אסף אבידן, ואמנים נוספים. לפרטים נוספים וקניית כרטיסים:

http://www.saveachildsheart.com/netherlands/symphonyoftheheart/

לא יכולים להגיע? יש דרכים נוספות לתרום באתר העמותה. למשל, הצטרפות לפרויקט ולנטיינז דיי.

לא לכולם הייתה פעם קסטה של אריק איינשטיין באוטו, וגם היום תמצאו די בקלות ישראלי שאין לו אפילו אלבום אחד שלו באייפוד. אבל כמעט כל ישראלי יעיד שאריק איינשטיין נכח לפחות באירוע משמעותי אחד בחייו – אם הוא גדל על קלטת הוידאו של אדון שוקו; או שהזיל דמעה עם “עוף גוזל”; או שהתבגר מול “מצייצים”, או מול חבורת לול, או החלונות הגבוהים; או עם הפועל תל אביב; או אחרי רצח רבין; ולפני החזרה של גלעד שליט…

או שסוף-סוף מישהו מבין אותו, כי גם הוא פשוט אוהב להיות בבית! אגב, האלבום “אוהב להיות בבית” יצא לראשונה כדיסק (CD) פה, בהולנד, ונחשב לדיסק הישראלי הראשון.

במידה רבה היצירה של אריק איינשטיין היא עוד הוכחה שתרבות ישראלית – היא ייחודית, מאובחנת ועצמאית. היא לא ז’אנר יהודי, או מזרח-תיכוני, או שלוחה של עדה כזו או אחרת.

למי שעוד לא צפה, הראיון שנתן ליאיר לפיד בשנת 2000 הוא מרגש ונהדר.

אז לקראת ערב המחווה לשירי אריק איינשטיין שיתקיים ב-28/6 באמסטרדם, הינה לכם פלייליסט קצר:

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר

מילים ולחן: שלום חנוך. מתוך האלבום “שבלול”, שיצא ב-1970 ונבחר בסקרים רבים כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. זהו בעצם פס-הקול של הסרט “שבלול”, שיצא באותה שנה, ומורכב משירים וממערכונים של חבורת “לול”.

אדון שוֹקוֹ

שכתבה חיה שנהב. השיר יצא באלבום המשותף עם יוני רכטר “הייתי פעם ילד” ב-1989, ומי שהיה ילד בשנות התשעים יזהה אותו מיד מתוך הקלטת “כמו גדולים” (עם מוני מושונוב ויהודית רביץ). לשיר נכתבה אפילו גרסת קאבר באנגלית, ע”י צמד מוזיקאים ישראלים חובבנים ומבריקים.

כל אחד רוצה

עם שלום חנוך, שכתב והלחין את השיר.

אוהב להיות בבית          

מילים: אריק איינשטיין. לחן וגיטרה: מיקי גבריאלוב.

אחינעם לא יודעת

שיר שנולד באופן קצת משונה. הלחן נכתב ע”י רוב הקסלי מהלהקה הישראלית “הצ’רצ’ילים”, לשיר המצויין שלהם When You’re gone. יהונתן גפן, שכתב את השיר “אחינעם לא יודעת”, סיפר שאורי זוהר נתן לו לחן מוכן של רוב הקסלי, והקציב לו חצי שעה לחבר לו מילים לכבוד בתו שנולדה יום קודם: “אורי זוהר אמר לי שיש לי בדיוק חצי שעה לכתוב שיר על הבת שלו שנולדה אתמול. זה לא סתם שהפזמון הוא ‘היא לא יודעת כלום, היא לא יודעת כלום, אחינעם…’, אני באמת לא ידעתי מה לכתוב”.

שיר מספר שמונה

מילים של יענקעל’ה רוטבליט, לחן (וגיטרות!) של מיקי גבריאלוב, שגם הלחין ועיבד את כל יתר השירים ברלבום “בדשא אצל אביגדור” מ-1971. האלבום קרוי על שמו של צריף ששכן בסמוך לחוף מציצים בתל-אביב, ושימש כמקום מפגש ליוצרים ואמנים.

אצו רצו גמדים

מילים של מרים ילן-שטקליס, לחן של שמוליק קראוס. השיר נמצא ממש באמצע האלבום “פוזי” שיצא ב-1969, ומשתלב כשיר ילדים בודד בין כל “שירי-המבוגרים” שבאלבום, כפי שהוקלטו גם כמה אלבומים אחרים של אריק איינשטיין.

גיטרה וכינור

מילים ולחן: שלום חנוך.