כשהייתי קצינה צעירה בצה״ל זכיתי לצפות בטקס הפתיחה של המכביה ה-14. כרגיל בישראל קיבלנו את הכרטיסים רק שעות ספורות לפני תחילת הטקס ובמהירות יצאנו לנסיעה של שעות מצפת לתל אביב והגענו לאצטדיון בדקה האחרונה. הטקס היה מרשים ומרגש אך כמי שגדלה בישראל מוקפת ביהודים לא הפנמתי את מלוא החשיבות של המכביה כאירוע בין-לאומי המעלה על נס את העוצמה והאחדות היהודיות. כיום, כישראלית וכיהודיה שחיה בהולנד, אני מבינה היטב את הצורך בקהילה יהודית. תנועת מכבי הולנד מכוונת להיות קהילה ליהודים בהולנד ולספק להם תמיכה ומסגרת חברית, באמצעות פעילויות חינוך, תרבות וספורט.
כשנכנסים למשרדי מכבי הולנד באמסטלפיין מתרשמים מיד מהגאווה והאהבה לעשייה. את הקירות מכסות תמונות מפעילויות שונות והמדפים עמוסים אלבומים וגביעים. נפגשתי שם עם לאורה רנברג-דנקלחרון, מנהלת האירועים והקהילה. כששאלתי את לאורה מהי בעצם מכבי הולנד היא הסבירה ש״מכבי הולנד היא קהילה אליה אנשים יכולים להצטרף עם חבריהם או לפגוש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. המסר שלנו הוא מסר של קהילתיות וחברתיות של יהודים בהולנד באמצעות חינוך וספורט״. לשאלתי מי יכול להצטרף לפעילויות של מכבי השיבה לאורה: ״כל יהודי או מי שהיהדות קרובה לליבו מוזמן להשתתף בפעילויות״.
אולי יעניין אותך גם:
עדן ברדה – פותחת מסעדה וסוגרת מעגל
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם
תנועת מכבי התחילה בימים שהחברות במועדוני ספורט באירופה נמנעה מיהודים ולכן צעירים יהודים ממוצא גרמני ואוסטרי הקימו בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) מועדון ספורט יהודי ב-1895. בעקבות ההצלחה, קמו בעקבותיו מועדוני ספורט יהודיים נוספים שלבסוף התאגדו תחת תנועת מכבי העולמית, המונה כיום כ-400 אלף חברים. מכבי הולנד נוסדה רשמית ב-1959, אף שהייתה פעילה עוד קודם לכן, ומונה כיום כאלפיים חברים פעילים.
150 מתנדבים תוך יממה
מכבי הולנד מבוססת על התנדבות: רבים מהמאמנים הם מתנדבים, הנהלות המועדונים מבוססות על מתנדבים ובאירועים יש צורך במתנדבים שיסייעו למשל בחלוקת מזון ושתיה. תמיד יקבלו בשמחה מתנדבים חדשים ובמרבית המקרים ניתן להתנדב גם ללא שליטה בשפה ההולנדית.
כשהוכרז לראשונה “סגר אינטליגנטי” בהולנד, יצאו דאטצ׳טאון ומכבי ביוזמת סיוע לקהילה היהודית. מערך של עשרות מתנדבים קם בין-לילה כדי לתת מענה לצרכים שעלו, החל מקניות וכלה בייעוץ רפואי טלפוני. “הייתי מאד גאה בהתגייסות הקהילה”, מספרת לאורה, “הקמנו יוזמה לסייע לכל מי שזקוק לעזרה ברחבי הולנד, יהודים ולא יהודים. חילקנו מצרכי מזון, ארוחות כשרות, מצות, תרופות, מזון לתינוקות, הוצאנו כלבים לטיול ועוד. בתוך 24 שעות גייסנו מעל 150 מתנדבים. זה היה מדהים״.
לב העשייה של מכבי בשגרה הוא כמובן פעילויות הספורט. אלה מוצעות על בסיס שבועי, דו-שבועי או חודשי (ראו מסגרת) ומיועדות לגילאי שש ומעלה ולכל הרמות.יש גם פעילויות חברתיות ומחנות קיץ. ״אנחנו מקבלים בברכה רעיונות חדשים ממתנדבים שמעוניינים להקים מועדון חדש. כך התחילה מכבי כדורשת מאמאנט״, מדגישה לאורה. מאמאנט הוקמה לפני כשנתיים וגם מכבי פדאל הוא מועדון חדש שהחל את דרכו בקיץ האחרון (במסגרות).
אפשר להשתתף בפעילויות בכל רמה ספורטיבית, לא צריך להיות מקצוענים, ואפילו לא חייבים לשלוט בהולנדית. ״הפעילויות מתקיימות בהולנדית אבל אנחנו מנסים לגלות פתיחות רבה ככל האפשר למשתתפים שאינם דוברי השפה. למשל בכדורשת יש שתי קבוצות שמדברים בהן רק עברית ויש גם קבוצות שמדברים בהן אנגלית באימון. אנחנו רוצים ליצור קהילה שבה כולם מרגישים שהם יכולים להשתתף באותה רמה. אז המאמנים מדברים אנגלית עם מי שלא מבין הולנדית. בכדורגל יש למשל כמה ילדים שלא מדברים הולנדית והמאמנים מדברים איתם אנגלית. חשוב מאוד ליצור מרחב שבו אנשים יכולים להשתתף ולא מרגישים נטע זר״.
[adrotate banner=”55″]
עם העולים מצפון אפריקה
תחרות המכביה (הקרויה גם האולימפיאדה היהודית) מתקיימת כל ארבע שנים. המכביה הראשונה נערכה בישראל ב-1932 בהשתתפות 390 ספורטאים מ-18 מדינות, מהם 60 ספורטאים ממדינות ערב. במכביה השניה שנערכה כעבור שלוש שנים השתתפו כבר כאלף ספורטאים מ-28 מדינות. באותה העת הוגבלה כניסת יהודים לארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, ומשתתפים מפולין ומבולגריה ניצלו את ההזדמנות כדי לעלות ארצה באופן בלתי חוקי.
רודי קליינקרמר, תושב אלסמיר בן 86, סיפר לי על חוויותיו במכביה החמישית, חוויות שליוו אותו כל חייו. שוחחנו בטלפון בגלל הקורונה, וכשהתלבטנו בתחילת השיחה באיזו שפה לדבר, בין ההולנדית המהוססת שלי לאנגלית המושלמת שלו, צחק רודי ואמר שבעברית לא נוכל לדבר: ״אני יודע להגיד בעברית כן, לא וארבע, זה היה מספר החולצה שלי במכביה״.
איך הכל התחיל? ״שיחקתי כדורסל ומישהו ברחוב שאל אותי אם אני יהודי, השבתי שכן והוא שאל אם אני רוצה ללכת לשחק כדורסל בישראל, כך הכל החל, ב-1957. הקבוצה התכנסה והתחילה להתאמן, היינו כעשרה בנים עם מאמן אמריקאי שלמד בהולנד וגייסנו כספים לנסיעה מכל מיני אנשים עד שהיה לנו מספיק״.
כדי להגיע למדינה הצעירה ולהשתתף באירוע עברו רודי וחבריו מסע ארוך ומרגש: ״נסענו ברכבת למרסיי ושם עלינו על הספינה ‘עלייה’ שהייתה מיועדת לעולים. היו עליה הרבה עולים ממרוקו, טוניס ואלג׳יריה. בדרך לישראל אספנו אנשים בגנואה ובקפריסין. אני זוכר שכאשר האונייה נכנסה לנמל חיפה כל הנוסעים עמדו ושרו את התקווה”.
ואז התחילה המכביה עצמה: ״במצעד פתיחת המכביה, דוד בן גוריון הדליק את הלפיד והלפיד התפוצץ וכולם ברחו כי חשבו שמדובר בהתקפה. כשהתחלנו את המכביה התייחסו אלינו כסופר-ספורטאים בגלל המדים היפים שלנו עם דגל הולנד עליהם, אבל בסופו של דבר היינו מקום אחרון במשחקים״.
״עד היום אני נפגש עם חבריי מהמשלחת למכביה לדבר על ישראל. אני בן 86 והם בני 83 ו-84. החוויה שלי מישראל היא שכולם רצו לעזור לנו. למשל, נסענו לחיפה לבקר מישהי שעלתה לישראל איתנו בספינה וכשרצינו לחזור ברכבת מחיפה לרמת גן מישהו ראה אותנו ושאל אם אנחנו משתתפים במכביה והציע לנו טרמפ ברכב שלו, הוא הסיע אותנו חזרה למכביה. במהלך המכביה נסענו לשגרירות הולנד בישראל. מכיוון שהיא הייתה בירושלים יכולנו לנסוע לשם רק ביום מסוים בשבוע והיינו צריכים לעלות לירושלים בליווי טנקים״.
בחירה בצעירים
רודי גאה מאד גם בבתו, שרון קליינקרמר ואן דר סטוק, שהשתתפה במכביה ב-1985 עם קבוצת הוקי שדה הנשים הראשונה שנשלחה מהולנד לאירוע ואף זכתה במדלית זהב. בשיחת טלפון סיפרה לי שרון שהיא אמנם הגיעה לישראל במטוס ולא בהפלגה מרגשת כמו אביה, אך גם עבורה הייתה זו חוויה של פעם בחיים. “דרך התחרויות והספורט נוצרו אחווה אמיתית וקשרים מיוחדים, במיוחד עם הספורטאים ההולנדים האחרים”, סיפרה שרון וציינה במיוחד את חוויותיהם בשבוע האימונים בשפיים לפני המכביה, שבו הסתגלו לחום הכבד בישראל, ואת הטיולים לירושלים ולמצדה.
המכביה הבאה תיערך ב-2022 והולנד צפויה לשגר אליה את משלחתה הגדולה ביותר – כ-150 משתתפים ומשתתפות. ראש המשלחת חיה מאייר בת ה-29 היא הצעירה ביותר שכיהנה בתפקיד זה אי פעם, והיא ממלאת אותו בהתנדבות לצד עבודה במשרה מלאה כמנהלת משאבי אנוש. הבחירה בחיה היא חידוש שמטרתו לעודד את הצעירים להצטרף לארגון ולהביא איתם רוחות של שינוי. גם חיה, בוגרת כמה מכביות, שותפה לתחושות של שרון: “בזמן המכביה יש הרגשה שנמצאים בבועה ביחד עם אלפי ספורטאים שמתחרים בספורט אבל גם יוצרים אחווה וחברויות לכל החיים וזה פשוט מדהים!”.
תהליך בחירת הענפים ארוך והרשימה טרם נסגרה סופית, אך כרגע מסתמן שהולנד תתחרה בענפים הבאים: כדורגל, קטרגל, הוקי שדה, כדורשת, טניס, קראטה, חתירה ואופני כביש. בדרך כלל אין מבחני מיון לנבחרות מכיוון שאין די משתתפים בספורט קבוצתי, אך יחד עם זאת המאמנים מוודאים שהמועמדים מוכיחים רמה מספקת. בחירת המשתתפים לא מתבססת אך ורק על כישורים ספורטיביים ועל מוטיבציה לנצח. מבחינת ראש המשלחת, חיה, יש חשיבות רבה לצד החברתי והקהילתי של המשלחת.
בימים אלו פונה מכבי במיוחד לישראלים החיים בהולנד. ״אני מזמינה את הישראלים כאן להיכנס לאתר האינטרנט של מכבי ולעקוב אחרי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו כדי להתרשם מהפעילויות הקיימות ולהצטרף לקהילה שלנו”, אומרת לנו מנהלת הקהילה והאירועים לאורה, “אנחנו עובדים יחד עם דאצ׳טאון כדי לגשר על הפער בין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית בהולנד, ודרך נהדרת לעשות זאת היא באמצעות הספורט״.
תמונות מפעילויות מכבי בענפי הספורט השונים:
[adrotate banner=”55″]
