Tag: מסורת הולנדית

זוכרים את הכתבה על מסורת ארוחת בוקר של פסחא בבית הספר? על הקופסאות ועל הפדיחות? אז הנה לכם כזה, אבל לחורף. קדימה סרג׳יו, לעסק.

נובמבר מי יודע? סנט מארטין דאך

11 בנובמבר, תאריך שקל לזכור ובו מתקיים יום מצעד מקבצי הנדבות, הידוע בכינוי ״סנט מארטין דאך״ (Sint maarten dag). הילדים עוברים בין הבתים שרים שירים יעודיים, מציגים עששית מעשה ידיהם להתפאר ואוספים ממתקים או קלמנטינות (sint maarten lopen).

 

אולי יעניין אותך גם:

חנוכה בהולנד? השנה יש לנו המלצה חמה בשבילכם! כנסו לקרוא 

הגבלות קורונה חדשות בהולנד 

 

 

מה לעשות?

הכנות:  כשבוע/ שבועיים מראש יתקבלו מבית הספר/ הגן בקשות לאיסוף חומרים למיחזור, ולקניית הידית הארוכה לעששית. הילד יספר על הלמפייון שהוא מכין ואתם תהנהנו בהבנה. מה זה למפיון? הכוונה היא למעין עששית עשויה קרטון ונייר צלופן עם חוט (ידית). לתוך הידית מושחל מתקן דמוי חכה, כשבקצה ה״חכה״ אין תולעת אלא נורית קטנה.

את המתקן המוזר ניתן לקנות בכל חנות (כמעט) כשבוע-שבועיים לפני תאריך היעד. מומלץ לא לחכות לרגע האחרון ולהתקע בלי, כי בימים כתיקונם (ללא קורונה) תתבקשו להביא את ״החכה״ לבית ספר/ גן.

שירים

בבית הספר ובגן מכינים את הילדים ומדקלמים ללא הפסקה את אותם חמשירים, שבסוף יתקעו לכם בראש, ולא יצאו במשך חודשים. אם נחתתם ממש לפני היום היעודי, או פשוט התעלמתם ממה שקורה סביבכם בשבועיים שלפני ״החג״, אפשר לתרגל מול סרטוני יוטיוב.

ביום האירוע:

1. יש להשאיר הורה תורן בבית על מנת שיוכל לפתוח את הדלת ולחלק ממתקים, בזמן שאתם הולכים עם הילדים והורים נוספים לסבב איסוף תרומות.
2. אנא וודאו בטרם היציאה מהבית שאכן העששית תואמת בגודל את ה״חכה״, אחרת יהיה בלאגן (בדר״כ זה מרגיז אבל תהיו יצירתיים, אטבי כביסה עבדו אצלי טוב במטרה לכוון את הנורית למקום הנכון).
3. אין סיכוי שתחזרו בלי עששית שעפה/ נקרעה/ נרטבה, מלווה בילד בוכה על מר גורלה. לא יקרה, עובדה מוגמרת. (ותודה להילה ברקן על החידוד).
4. להתלבש חם, לקחת פנס או מחזיר אור (כמו כזה של ריצה/ ווסט זוהר זה גם אחלה) כי תמיד(!) יורד גשם וקר. (חוץ מבשנת קורונה שאסור בכלל לצאת לרחוב ואז היום הוא יבש ושימשי).

אולי יעניין אותך גם:

עושים קונצים – פגישה עם המאיירת והאנימטורית דפנה אוודיש
על סינטרקלאס, לחם שטן ואיזו משחה ביתית

סינטרקלאס – הסב החביב שבא לחגוג יומולדת

נובמבר הוא חודש עמוס בקדושים. במהלכו יגיע גם סינטרקלאס לבקר בהולנד. אז מה הסיפור שלו?

החל מאמצע נובמבר ועד ל- 5 בדצמבר, המדינה מתמלאת באנשים שלבושים בתלבושות מוזרות. חלקם היו בעבר עם פנים צבועות בשחור והיום רק אפור (זה סיפור ארוך והיסטורי אפשר לקרוא עליו כאן).  אחרים מחופשים לאנשים זקנים עם גלימה אדומה וזקן לבן רכובים על סוס ומחלקים ממתקים לילדים טובים.

חשבתם שבזה נגמר הסיפור? אז זהו שהוא רק התחיל! מחכים לכם שלושה שבועות של הוצאות כספיות והרבה עבודות מלאכה בבית הספר ובבית. היר ווי גו…

מה צריך לדעת:

1. במשך שלושה שבועות הילדים משאירים ליד הדלת (בתוך הבית), נעל ובתוכה גזר לסוס של סינטרקלאס (אפשר גם תפוח או קלמנטינה שקיבלתם בסנט מרטין וכמעט מתה בקערת פירות).
2. הקדוש או עוזריו מגיעים כל כמה ימים (ניתן אפילו להצמיד הכל ליומן בשיטה ההולנדית), לוקחים את הגזר (היצירתיים משאירים פרורים לתחושה אמיתית), ומשאירים שוקולד קטן, פייפרנוטן (העוגיות המזוהות עם החג) או מתנה קטנה בנעל. במידה ולא הבנתם: זה אתם שעושים הכל…
3. הילדים יכינו (מבעוד מועד) רשימה עם מתנות שהם מבקשים מהקדוש (אותן יקבלו בערב החבילות – pakesavond, שמתקיים ב-5/12) ובערב הגעתו להולנד יניחו את הרשימה בנעל. בבוקר יגלו שהיא נעלמה! (שימו לב להחביא את הרשימה אך לא לאבד אותה, כי אתם צריכים להחליט מה אתם מזמינים ממנה :-))

חנויות המשחקים ואתרי האינטרנט עושים לכם עבודה קלה. חודש מראש כבר יעמיסו עליכם חוברות מלאות במתנות לילדים. עם הקטנים ניתן להכין רשימת מתנות על ידי גזירה של המתנה המועדפת עליהם מתוך החוברת והדבקה על גבי המכתב לקדוש. הגדולים כבר יכתבו בעצמם רשימה, רק שימו לב שאתם באמת מצליחים לקרוא (שיהיו בריאים עם הכתב המחובר שלהם).

איך להתארגן?

• הרבה נייר עטיפה יעודי. לא כיף שיגיעו המתנות ותוך כדי עטיפה יגמר לכם הגליל ותשארו בלי.
• שק ייעודי- כן כן יש כזה. קונים פעם אחת ונשאר בבוידם לכמה שנים טובות עד שהילדים מבינים שהכל זאת הצגה אחת גדולה.
• להזמין מתנות באינטרנט – הכי קל ונגיש ואפשר לעשות את זה אחרי שהילדים הלכו לישון (אם אתם רוצים לשמור על ההפתעה).
• לפנות מקום להחביא את הכל עד למועד הרלוונטי.
• לקנות מתנות קטנות לנעל (בדר״כ ניתן לקנות גם בסופר הקרוב לביתכם).
• לקבוע עם שכן נחמד לצלצל בפעמון ב5.12 ולהניח את השק מחוץ לדלת.
• באם התבקשתם לשלוח עם הילדים נעל לבית הספר, עדיפות לשלוח נעל שכבר נהרסה/ קטנה, על מנת שלא תדאגו אם היא לא חזרה…

סופריזה, גולת הכותרת

אם הכנתם הכל מראש יהיה לכם קל יותר לצלוח את המטלה הבאה- הסופריזה!!!

הפעם זה מגיע מכיוון בית הספר. תהיה הגרלה בין ילדי הכיתה וכל אחד יגריל שם של ילד אחר. מן סגנון של ענק וגמד מפורים שלנו. אבל לא בדיוק. מה שקורה כאן זה שאתם ההורים לרב תהיו אחראים על פרויקט יצירה שלא יבייש את מוזיאון ואן גוך. הילדים יכתבו בכרטיס ההגרלה מה הם התחביבים שלהם, מה האוכל האהוב וכדומה, מכאן תוכלו ״לגזור״ את נושא הסופריזה. שהיא בעצם סוג של ״פינאטה״. קופסה בצורה של כל דבר שתוכלו לחשוב עליו, ובתוכה המתנה הכה סמלית שיכולה לעלות בדרך כלל גג 5€. אבל התוכן לא חשוב, הקנקן כן! ולכל מי שבכל זאת מבין קצת הולנדית הוידאו הזה הוא מסט!

חשבתם שזהו? נגמר? אז לא.

מרי כריסמס!

אוטוטו יוצאים לחופשת החורף, הלא היא חופשת כריסמס אבל זה רק לקראת 20 לדצמבר, ומה עד אז?

במרבית בתי הספר נהוג לחגוג את חג המולד בארוחה משותפת (זוכרים את פסחא?). חלקכם תתבקשו להגיע לעזור בקישוט הכיתות בנורות ועצי אשוח, אחרים יתבקשו להכין מנה לארוחת החג המתקיימת בבית הספר. מה שבטוח שמשעמם לא יהיה.

טיפ: לארוחת החג המתקיימת בבית הספר הילדים יגיעו לבושים בבגדי חג. הכוונה היא לא לטי שיירט וגינס, אלא לגקט ועניבה. מניסיון עגום שלי, הכינו עצמכם מראש. לפעמים יש גם קרסט גאלה לכיתה 8 (כיתה ו’). זאת מסיבה קצת יותר פנסית עם בגדים חגיגים פלוס פלוס.

מרבית הילדים מחלקים בכיתה כרטיסים עם איחולי חג שמח ושנה טובה. אפשר לקנות חבילות גדולות של כרטיסים כמעט בכל חנות וסופר (אל תתפתו לקנות יקר או להכין בעצמכם זה יקח נצח!). נהוג גם לשים בתיבה של השכנים ולשלוח למכרים קרובים ורחוקים.

יתכן גם ותתבקשו למסור לילדים גרב לבית הספר שתחזור (או לא), עם מתנה. (עדיפות לזו שאתם לא מוצאים את זוגתה).

אצלכם בבית הספר מתקיימות מסורות נוספות בחודשים אלו? נשמח לשמוע עליהן בתגובות.

 

ב-27 באפריל יחול בהולנד יום המלך (Koningsdag). זו השנה השניה בה נדרשים ההולנדים ליצירתיות, ומחשבה כיצד לציין את היום החשוב הזה ״בתצורת קורונה״.

מה חוגגים?

לטובת החדשים בממלכה, יום המלך הוא יום חג רשמי (יום חופש) בו חוגג העם ההולנדי את אהבתו למוסד המלוכה בפסטיבל מתמשך. אמנם יש מונרכיות אחרות ברחבי אירופה, אך מעטות עורכות חגיגות מהוללות כמו ההולנדים שמטרתן אחת – לשמוח עם המלך המכהן ולהדגיש עד כמה הוא חשוב להולנד. בהיותו החג הכי נחגג בהולנד, תופס יום המלך מקום מיוחד בלב האנשים. אהבה זו נחגגת לא רק בכל רחבי הולנד אלא אף בשלוחותיה שמעבר לים: ארובה, קורסאו וסן מרטין. בכל רחבי הממלכה מתקיימת מסורת שנתית של חגיגות מלכותיות אשר נחגגות מאז שנת 1885. מאז שנת 2014 הן נחגגות ביום הולדתו של מלך הולנד, וילם-אלכסנדר. למעשה זוהי מסיבת יום ההולדת הגדולה בעולם!

אולי יעניין אותך גם:

מתכוננים ליום הכתום
היום הכי כתום בשנה – יום המלך באמסטרדם
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

כיצד חוגגים?

עד פרוץ הקורונה לחיינו חגגו ההולנדים את היום הכתום בעיקר בחוץ. במהלך החג מציף הצבע הכתום, צבעו הרשמי של בית אוראניה-נאסאו, בית המלוכה ההולנדי, את הרחובות. תושבים רבים תולים דגלים כתומים, לובשים בגדים כתומים, מתקשטים באביזרים כתומים כמו פיאות, משקפי שמש, צעיפים כובעים מצחיקים ועוד, כיד הדמיון הטובה עליהם.

בשנים ״רגילות״ הופכים רחובות הערים לשוק פשפשים ענקי, בו יכול כל אחד למכור ולקנות במחירים אטרקטיביים כל מה שחשקה נפשו. הרחובות מתמלאים בדוכני מזון ושתיה. ביום המלך חוגגים תושבי הממלכה יחד עם אורחים רבים אשר מגיעים מרחבי העולם במסיבות, הופעות מופעי מוזיקה ומיצגים שונים בפארקים ובערים ברחבי הולנד.

מסורת נוספת היא שביום המלך נוהגת משפחת המלוכה לבקר באזור נבחר בהולנד ולחגוג שם יחד עם המוני העם. את המסורת התחילה המלכה האהובה ביאטריקס ובנה המלך ממשיך אותה על אף מגבלות הקורונה. השנה נבחרה העיר איינדהובן לארח את הביקור המלכותי אשר יתקיים במיקום סודי. הבידור ישודר לציבור, ועל כן התבקשו התושבים לא להגיע לאיינדהובן אלא לחגוג בביטחה מבתיהם. פרטי התכנית מופיעים כאן.

 

כיצד ניתן לחגוג בתקופת הקורונה?

גם השנה הוחלט כי עקב מגיפת הקורונה יבוטלו כל החגיגות, האירועים והמסיבות אשר תוכננו ליום המלך 2021. אמנם לאחרונה החליטה הממשלה כי בקרוב יחולו הקלות מסוימות על מגבלות הקורונה איתן אנו מתמודדים בתקופה האחרונה, אולם, הקלות אלו יכנסו לתוקף רק ב-28 לאפריל, דהיינו לאחר חגיגות יום המלך. נשאלת השאלה כיצד נוכל בכל זאת לחגוג את יום המלך השנה? אספתי עבורכם מספר רעיונות:

קישוטים ברחובות

בכל רחוב בכל עיר ניתן לטייל ולראות דגלים לאומיים הולנדיים בכחול, לבן ואדום תלויים מחלונות ומרפסות, כמו גם דגלים כתומים המתגאים ומכבדים את מוסד המלוכה ההולנדית. אפשר לטייל עם הילדים ולנסות לאתר כמה שיותר אזכורים ליום המלך ברחוב ואף לנסות ולמצוא את הרחוב המקושט ביותר בשכונה!

ביגוד כתום

דרך נהדרת להיכנס לרוח החג היא למצוא את כל הפריטים הכתומים שמסתתרים לנו בארונות, כאמור לא חייבים רק כתום, ניתן גם בצבעי הדגל ההולנדי, ולא חייבים דווקא בגדים ניתן לבחור בפיאות או אביזרים אחרים. מי שרוצה עדיין יכול למצוא מבחר של פריטים מתאימים בחנויות אונליין ואף לקבוע ביקור באחת החנויות שיוצאות בקולקציות יעודיות, ולהצטייד בפריטים מתאימים. מסתבר שלצורך העניין מוציא הולנדי ממוצע כ- 26 יורו בהצטיידות הולמת!

הרמת כוסית

יום המלך הוא, אחרי הכל, חגיגה לרגל יום הולדתו של המלך וילם אלכסנדר, ועל כן בשעה 16:30 ביום המלך, תתקיים הרמת כוסית לאומית בה כולם מרימים כוסית לכבוד המלך! המשקאות הנפוצים להרמת כוסית ביום המלך הם  oranjebitter ו-oranjelikeur האורנג’ ביטר ואורנג’ ליקר – ליקרים בצבע כתום בוהק אשר מופקים מקליפות של תפוז מריר בתוספת ברנדי וסוכר. הליקר נוצר בשנת 1620 לשם חגיגת מספר נצחונות של הנסיך פרדריק הנרי. בתחילה לא היה המשקה נפוץ אך לאחר שוויליאם מאורנייה הוכתר למלך הראשון הוא הופק שוב, הפך להיות מקושר למשפחת המלוכה ההולנדית והפך לפופולרי ביותר. השנה ניתן יהיה לחגוג בהרמת כוסית עם חברים אונליין!

טעימת Tompouce

יחד עם הרמת כוסית משקה כתום אין מתאים יותר מאשר ליהנות ממאפה מתוק כתום! הטומפוס מבוסס על המאפה הצרפתי הידוע המילפיי (ומוכר בארץ כ”קרם שניט”) המורכב מקרם וניל מתקתק בין שכבות של בצק עלים אפוי. במהלך השנה ניתן לקנות את המאפה עם ציפוי ורוד או לבן ובסמיכות ליום המלך הוא מופיע בכל המאפיות והסופרמרקטים כשהציפוי משנה את צבעו לכתום עז, לא בכדי עולות מכירות הטומפוס ב-600% ביום המלך!

מכירת בגדים אונליין

אומנם אי אפשר יהיה לקיים מכירות בדוכנים ברחוב אך עדיין ניתן להשתמש בפלטפורמות אחרות לשם מכירת בגדים יד שניה כמו למשל האפליקציה vinted.nl.

מופע כשרונות אונליין

בדרך כלל פארק וונדל הופך ביום המלך לבימה אחת גדולה בה הילדים מפגינים את כישרונותיהם המוזיקליים ואחרים. הילדים המופיעים זוכים להכרה בדמות איסוף מטבעות מהעוברים והשבים אשר מצידם זוכים בהופעה, ובזכות לעודד את הכישרונות הצעירים. עקב הקורונה בוטלה האפשרות לקיום הופעות בפארק ועל כן פותחה חלופה מתאימה. במה דיגיטלית באמצעותה יכולים הילדים להעלות סרטונים ובתמורה יכולים הצופים להעביר את תרומתם באמצעות Tikkie. בשנה שעברה לקחו חלק ביוזמה כ-15,000 איש אשר נכנסו לאתר ביום המלך וצפו בכ-150 ילדים. לדברי המארגנים גייסו הילדים בממוצע כ-100 אירו!

 

היכרות עם ההמנון ההולנדי

ההמנון ההולנדי הוא שירו של הנסיך וויליאם מאורנג’, שמסביר לבני עמו מדוע החליט לצאת למלחמה באומה הספרדית שחונקת את ארצו. ההמנון שנכתב במקור בשנת 1568, ושונה בהתאם עם אימוצו כהמנון רשמי בשנת 1934. הוא נחשב להימנון המולחן העתיק בעולם. הוא כולל 15 בתים, בדרך כלל שרים רק את הבית הראשון, ולפעמים את הבית השישי. נקודה מעניינת: הנסיך וויליאם שאב השראה מהעם היהודי וסיפורו של דוד, שנלחם בחזקים ממנו בדרך לגדולה. “כמו שדוד חיפש מקלט מהרודנות של המלך שאול, כך גם אני נמלטתי מהמהומה הזאת, ורבים אחרים איתי. אבל אלוהים הציל אותו (דוד) מהגלות והגיהינום שלה ובחסדיו נתן לו את ממלכת ישראל”. יום המלך יכולה להיות הזדמנות מצוינת להיכרות עם ההימנון ואת מילותיו ניתן למצוא כאן.

לימוד שיר יום המלך השנתי

מדי שנה לקראת יום המלך מתפרסם שיר ילדים רשמי, בהרבה בתי ספר מלמדים את השיר במסגרת יום משחקי המלך אשר נחגג בבתי הספר ביום השישי האחרון שלפני יום המלך. מוזמנים ללמוד את השיר של שנת 2021. פה תמצאו רשימת שירים מיוחדת ביום המלך 2021.

צפייה בשידורי טלוויזיה

בימים שלפני יום המלך משדרת רשת NOS צילומי רטרוספקטיבה של ימי המלך והמלכה של השנים הקודמות. החל משעה 16.15 אחר הצהריים למשך חצי שעה לפחות, תשודר תוכנית על ידי ANBO ו- Omroep Max מארמון Soestdijk וסיקור מסוים של הביקור המלכותי באיינדהובן.

 

נקווה שביום המלך 2022 החיים יחזרו למסלולם וניתן יהיה לחזור ולחגוג כמיטב המסורת,

ונסיים בברכת יום כתום לכל החוגגים!

לכל הכתבות של שירית

 

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

 

[adrotate banner=”6″]

 

בהולנד לוקחים את האחד באפריל, חג הבדיחות והמתיחות הבין-לאומי, די ברצינות. בבתי הספר, במקומות העבודה, וגם בעיתונים ובאתרי החדשות הרשמיים, מנסים בדחנים להפיל את חבריהם בפח ולפתות אותם להאמין לחדשות שלא ממש ייתכנו, אבל בכל זאת, אולי לרגע קצר, נשמעות הגיוניות. העיתון Algemene dagblad דיווח על כמה מהמתיחות המוצלחות יותר שפורסמו היום: משלוח ויברטורים עד הבית עם מיניבוס ורוד וצעקני, סושי מיוחד לתינוקות, זאב שנצפה בפארק השעשועים הלנדורן, פרות הנושאות מכשירי ווי-פיי יאפשרו גלישה חופשית באינטרנט בכל הולנד, שליחים של קול-בלו ייקחו לקוחות לסיבוב בעגלה של האופניים שלהם, ועוד ועוד.

ילדי בית הספר חוזרים הביתה בצהלות, ומספרים שקיבלו 10 במבחן. כשההורה המופתע אומר – “באמת? כל הכבוד!”, הצהלות גוברות והופכות לשיר הידוע – אחד באפריל, צפרדע בטוסיק שלך (een april, kikker in je bil). בבית הספר התיכון ילדים רבים משקיעים יותר זמן ומחשבה כדי לתכנן מתיחה שתיזכר לזמן רב

אולי יעניין אותך גם:.

נצפו בקהילה – פורים, דיזינגוף וקרניבורים בפרונט
צבעונים בכל מיני צבעים
הקשר ההולנדי בין חשיבה עיצובית לאבקת סוכר

Nieuw: Coolblue Buiten! Vandaag besteld, morgen van huis. Meld je nu aan voor een testrit op https://t.co/RKNqHXb2f4. #CoolblueBuiten #Überhandig #buitendienst pic.twitter.com/oqMbJDDTNe

— Coolblue (@Coolblue_NL) April 1, 2021

מתי הכל התחיל?

מתי התחיל המנהג הזה של לעבוד על אנשים באחד באפריל? גם כאן כל ההסברים נשמעים בלתי הגיוניים בעליל: מקורות אחדים מדווחים כי התופעה נוצרה עם שינוי לוח השנה הגרגוריאני בשנת 1582. לפני כן, השנה החדשה נחגגה בין 25 במרץ ל -1 באפריל, וכך אנשים שהוזמנו למסיבת ראש השנה באחד באפריל, גילו להפתעתם שאף אחד לא הגיע כי מעכשיו השנה החדשה מתחילה באחד בינואר. אבל הסיפור הזה אינו סביר מכיוון שהבדיחה הידועה הראשונה  בראשון לאפריל כבר מוזכרת במקור צרפתי משנת 1508, בשיר מאת אלוי ד’אמרבל. ובשנת 1539 התפרסם שיר על משרת שב -1 באפריל הבין שהוא נשלח על ידי אדונו עם מסר בלתי אפשרי. בהולנד, יש המייחסים את הראשון באפריל לאירוע היסטורי שהתרחש בתאריך זה בשנת 1572 בזמן מלחמת 80 השנים – כאשר שודדי ים השתלטו על העיר דן-בריל (Den-Briel) שליד רוטרדם. אבל גם זה לא ממש סביר כיוון שזהו כאמור ‘חג’ בין-לאומי. 

ב’יוחדז’ורנל’ חדשות הילדים המפורסמות בהולנד, נוהגים מדי שנה לפרסם חדשות מפוברקות המתאימות לתאריך, אשר נחשבות בשרך כלל למוצלחות במיוחד. הולנדים רבים מחכים לראות מה תהיה המתיחה השנה. כך פירסמו למשל פעם כי הממשלה תטיל מיסים על דמי כיס, שלא יופיעו יותר נשים כמגישות של החדשות (דבר שהביא לתגובות נזעמות), שמעכשיו בעלי כלבים מתבקשים לשלוח את הקקי של הכלבים בדואר, רשיון נהיגה מיוחד לילדים מגיל 13, קעקועים לילדים בשידור חי, איסור ממשלתי על שימוש בווטסאפ מתחת לגיל 14, ילד שייבחר יטוס לחלל עם האסטרונאוט ההולנדי אנדרה קאויפרס, ועוד ועוד, פה תוכלו לראות את המתיחות המוצלחות מהשנים האחרונות.

המתיחה של פארק השעשועים אפטלינג היום: מחקר חדש למניעת הקאות ברכבות הרים

 

 

לא רק בהולנד

מתיחות מוצלחות במיוחד מן העולם היו למשל בשנת 1976 כאשר BBC דיווח כי בעקבות מיקום נדיר של הכוכבים פלוטו ויופיטר, כח הכבידה ייפחת משמעותית בשעה 9:47 בדיוק, ואנשים יוכלו לכן לקפוץ גבוה יותר מבדרך כלל. רבים ניסו את כוחם. בשנת 1981 דיווח עיתון בריטי כי בעקבות טעות בתרגום, משתתף יפני במרתון של לונדון המשיך לרוץ ברחבי העיר במשך 26 ימים (במקום 26 מייל) והתושבים התבקשו לאתר אותו – העיתון אף הרחיק לכת ושכר את שירותיו של ספורטאי יפני שרץ ברחובות העיר ולא שעה לתחנוני התושבים שקראו לו לעצור. ובאמריקה פורסם ב1998 כי מדינת אלבמה החליטה לעגל את המספר פאי מ3.14 ל 3.0.

גם בדאצ’טאון הצטרפנו השנה למסורת המתיחות ההולנדית  ופרסמנו כי ישראל תחסן את אזרחיה החיים בחו”ל. אנא סילחו לנו אם לרגע האמנתם. אחד באפריל – צפרדע בטוסיק שלכם.

 לכל הכבתות של שלום

 

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

For the English version

ביום שבת צפיתי עם בני הצעיר בהגעתו של סינטרקלאס להולנד, הפעם בטלוויזיה. זו הייתה חוויה שונה לגמרי מהעמידה הנרגשת ברחוב בהמתנה לסינטרקלאס במצעד באמסטלווין ואיסוף ממתקים מהפיטים. יחד עם זאת, בשנים הקודמות, כשצפיתי במצעד, הרגשתי לא בנוח עם הפיטים שחלקם נראו לי כקריקטורה של עבדים. אך כמי שחיה פה רק שנים ספורות חשבתי שאולי אני לא מבינה מספיק לעומק את סוגיית פיט השחור, אשר מעוררת דיונים סוערים בהולנד בשנים האחרונות. כדי להבין טוב יותר את הנושא צלצלתי לרוברט פאושייה, סופר הולנדי יהודי מוערך וידוע, שפרסם מספר ספרים בנושאים של רב תרבותיות, התבטא בעבר בתקשורת בנושא פיט וגם כתב ספר ילדים בנושא.

״יהודים צריכים להיות גאים ללכת עם כיפה באמסטרדם״
המדריך לחגיגות סינטרקלאס
בקרוב על המסך: תוכנית אקטואליה משפטית חדשה עם לימור לוי ורועי בנט

האם אתה חוגג את סינטרקלאס?

“אני חוגג את סינטרקלאס כל חיי. למרות שסינטרקלאס לבוש כבישופ, בעיני הוא חלק מהמסורת ההולנדית שכל הולנדי יכול לחגוג. אצלינו במשפחה, אני ואבי כותבים למחייתינו וגם שני אחיו של אבי כותבים. השירים שאנחנו כותבים אחד לשני בחמישי לדצמבר היו תמיד מתוחכמים. הם היו דרך לומר למישהו מה חושבים עליהם בשנה שחלפה בדרך משעשעת וקלילה. המבוגרים גם כותבים את השירים הללו ולפעמים במשך שנה שלמה צוחקים על מישהו שמעשה שעשה ייכנס לשיר שלו בסינטרקלאס.”

מיהו פיט?

“פיט הוא העוזר של סינטרקלאס. כשגדלתי בשנות ה-70 וה-80 פניו היו שחורות, הייתה לו פאה עם תלתלים שחורים, אודם אדום, עגיל מזהב, הוא דיבר במבטא סורינמי והתנהג בצורה מטופשת. כילד לא שמתי לב למבטא, לא עשיתי את ההקשר בין זה שהוא בעל עור שחור לבין אנשים בעלי עור שחור סביבי.”

מה הבעיה סביב פיט?

“בהולנד חיים כחצי מיליון עד מיליון אנשים שאבותיהם היו עבדים ששועבדו על ידי הולנד והובאו מאפריקה לקולוניות כמו סורינם והאנטילים ההולנדים. הם אמנם מיעוט אבל עדיין הרבה אנשים עם היסטוריה קשה של עבדות וכואב להם, גם כמה מאות שנים אחר כך שיש אנשים שצובעים את פניהם בשחור ומתחפשים לפיט, העוזר של סינטרקלאס שהוא לבן והם מגיעים יחד להולנד בספינה. אשתי היא הולנדית ממוצא סורינמי, צאצאית למשפחת עבדים. בדרך כלל היא לא נוטה להתייחס לגזענות, אך בנושא הזה היא סיפרה לי, כששוחננו על כך לראשונה, שכילדה היא תמיד הרגישה לא נעים כשהפיטים נכנסו לכיתה בבית הספר, הם התנהגו באופן מטופש, דיברו כמו הוריה (במבטא סורינמי) והיו העוזרים של איש זקן לבן. היא הרגישה שהם צוחקים עליה. כילד גדלתי באמסטרדם זאוד (Zuid) ובבית הספר היסודי ישב לידי במשך שנים ילד שחור (היחיד בכיתה של לבנים). לאחר השיחה עם אשתי צלצלתי לשאול אותו איך הוא חווה כילד את סינטרקלאס ופיט והוא אמר שחש כמו אשתי. אני ישבתי לידו שנים וחוויתי את החג אחרת לגמרי ממנו, בלי לדעת על החוויה השלילית שלו.

מבחינתי הדיון הוא לא החוויה של הלבנים ההולנדים בחג, זה לא נוגע לחוויה שלי, כי לא צוחקים עלי. זה נוגע לאנשים שכל חייהם, מדי שנה למשך מספר שבועות בנובמבר ובדצמבר מרגישים שצוחקים עליהם, שמתעלמים מרגשותיהם. הדיון סביב פיט השחור לא קשור בעיני לחג בכללותו אלא הוא פרט אחד בחג שניתן לשנות מבלי לפגוע בחג עצמו. פרט שלא מתאים לתקופתינו, צריך לעדכן את הפרט הזה. אם מטרת הצבע היא שהילדים לא יזהו את המבוגר שהתחפש לפיט אז אפשר פשוט להסתתר מאחורי צבע אחר, צבע שלא נקשר להיסטוריה כזו פוגענית ושיאפשר לכל מי שחי פה ליהנות מהחג ללא פגיעה. מה שנראה לי כפרט קטן אחד בחג, הפך פה למלחמת תרבות בה אנשים מגינים בלהט על זכותם לצבוע את פניהם בשחור ואומרים שזו הארץ שלנו ולא יגידו לנו מה לעשות פה. זה נושא ילדותי שהפך לנושא של מבוגרים. לדיון למי שייך העבר של המדינה הזו. בעיני זו מטאפורה לדיון בשנים האחרונות לגבי ילדי מהגרים שנולדו בהולנד, שהם הולנדים ועדיין מתייחסים אליהם כמהגרים שאין להם זכות להביע דעה.”

אחת הסיבות שבגללה בחרתי לפנות לרוברט, היא שלפני מספר שנים, הוא כתב  ספר ילדים בשם Alleen maar stoute kinderen ובו הילדים מתחפשים לפיטים וצובעים את פניהם בהרבה צבעים צבעוניים ירוק, כחול, אדום וצהוב ומקשטים בנקודות צבעוניות.

״אני סופר שכותב בעיקר ספרי מבוגרים וזו אחת הפעמים הראשונות שפונים אלי בגלל ספר הילדים שכתבתי.״

למה פיטים צבעוניים ולא פיטים מרוחים בפחמים?

״הפיטים המרוחים בפחם יכולים להיות פשרה אבל לטעמי, הצבעים השונים זו ממש התרחקות מהפרצוף השחור ובעיני צריך להשאיר מאחור את השחור, אני חושב שלילדים לא יהיה אכפת. למי שמתעקש על פיט מרוח בפחם כדי להיצמד לסיפור שפיט יורד בארובה ומתלכלך, הכל מומצא אז מה זה משנה? הרי לרב הבתים אין ארובה וגם אם יש זה לא אמין שאדם מבוגר יכול לרדת בה ולתת מתנות. כל הסיפור מלא בפרטים מומצאים אז מה הבעיה לשנות את הצבע של פיט?״

איך הגעת לרעיון של פיטים צבעוניים?

״חשבתי שזה יהיה כיף, זה חג של ילדים ואם ילדים בתקופה הזו של השנה יצבעו אחד לשני את הפנים בצבעים שונים זה יהיה כיף ולגמרי יתנתק מכל הדיון על הצבע השחור.״

האם אתה מרגיש שההולנדים נוטים לסטראוטיפים ולגזענות?

״אני גדלתי בהולנד 25 שנים אחרי שמלחמת העולם השניה הסתיימה. אמא שלי אמריקאית ואבא שלי יהודי הולנדי, שמשפחתו חוותה כאן את השואה, וחלק מבני משפחתו לא שרדו את השואה. בשבילי זה לא סיפור מספרי ההיסטוריה. בני משפחתי סיפרו שהם התחבאו ועברו בין מקומות מחבוא, שהאוכלוסייה ההולנדית והרשויות ההולנדית עזרו לגרמנים למצוא יהודים. אני גדלתי במדינה בה הממשלה שיתפה פעולה עם הגרמנים ולא הרבה אנשים התנגדו לזה. תמיד חשבתי על זה, שמתייחסים אלינו אחרת. שמונים אחוז מיהודי הולנד נרצחו בשואה וההרגשה שזה יכול לקרות לא נעלמה. גם פיט השחור והיסטוריית העבדות היא היסטוריה אלימה וברוטאלית. התחושה שלי היא שזה מובנה פה בתרבות להסתכל על חלק מהאנשים אחרת. הדיון על הפיט, הוא דיון על מי הבוס פה, מי יעצב את התרבות. אי אפשר לומר למשפחה שחיה פה כבר כמה דורות “זו הארץ שלנו וככה אנחנו עושים את זה פה, אתם רק אורחים”. נושא העבדות אולי נשמע כהיסטוריה עתיקה וחלק מהאנשים אומרים, למה אתם עוד מדברים על זה, זה היה מזמן. אבל זה חלק חשוב וכואב מההיסטוריה. בשנים האחרונות עצם הדיון בסוגיית פיט מהווה שיפור. כשהתחיל הדיון רב האנשים לא היו מוכנים לחשוב על שינוי במנהג של פיט. רוב המדינה לא הייתה מודעת לרגשות שיש לחלק מהאנשים לגבי פיט. רוב ההולנדים לא גרים בערים גדולות, אלא ביישובים קטנים בהם רוב האנשים הולנדים לבנים שלא שמעו על הנושא ולא דנו בו. הפתיע אותם שחיים פה אנשים שמרגישים ככה. כיום, במיוחד בחצי השנה האחרונה, אין כבר אנשים שלא מודעים לרגשות השליליים לגבי פיט, לפחות יש מודעות ודיון בנושא. זה כבר שיפור.”

לבסוף, כדי לעזור לנו הישראלים החיים פה להבין טוב יותר את תחושות היהודים והמיעוטים החיים בהולנד, על אילו ספרים אתה ממליץ לנו?

“יש ספר שלי שיצא לאחרונה ועוסק בכך Salomons oordeel (זהו המשך לספרו המצליח שגם הוא עוסק באותם נושאים:  Alleen maar nette mensen שגם הופק כסרט).
ספר מעניין נוסף הוא Wees onzichtbaar (הֵיֵה בלתי נראה) שנכתב על ידי Murat Isik ומספר את סיפורו של מהגר מטורקיה שגדל בביילמר, בקרב ה״שחורים״, הוא היה הטורקי היחיד בקרב השחורים וגם סבל מאפליה על ידם.
הסופרת Cynthia Mcloed כתבה מספר ספרים על העבדות בסורינם, אחד מהם שמומלץ (וגם הופק כסרט) הוא Hoe duur was de suiker.”

כל מי שמסתובב בהולנד בחודש נובמבר לא יכול לפספס את החגיגות הלאומיות לכבודו של “סינטרקלאס”. זהו האחד החגים החשובים בהולנד. מקורותיו של החג מגיעים מהנצרות אך החג הפך לחג לאומי, ללא מאפיינים דתיים. סינטרקלאס – הדוד הנחמד שמגיע באמצע נובמבר בסירתו מספרד. הוא מגיע עם עוזריו הפיטים, שלאחרונה עלו לכותרות בכל עולם, בעקבות תלונות על מאפיינים גזעניים של הדמות.

אולי יעניין אותך גם:

על סינטרקלאס לחם שטן ואיזו משחה ביתית 
הפיטים השחורים – גזענות או הומור? 
המדריך להורה הישראלי: מסורות חורף הולנדיות

גזר תמורת מתנה

כבר באוקטובר אפשר למצוא בסופרמרקטים ובחנויות עוגיות מתובלות (Pepernoten), אותיות שוקולד, מרציפן בשלל צורות ועוד דברי מתיקה. דמותו של סינטרקלאס ועוזריו מופיעים בכל מקום ושירי החג מושמעים בכל מקום. 

אחד הדברים החשובים במסורת ההולנדית היא הערב האחרון של החג, שנערך ב-5 בדצמבר, ונקרא pakjesavond. ביום זה על-פי המסורת סינטרקלאס מעמיס את סוסו הלבן עם שקים מלאים מתנות. הוא יוצא למסור אותם לבתיהם של משפחות שנאספות סביב האח, ושרות לכבודו שירים.

בימים הקודמים לערב זה נוהגים הילדים להניח נעל ובה גזר או תפוח לסוסו של סינטרקלאס. בתמורה מניחים העוזרים שלו מתנה קטנה/ממתק. בבתים רבים ההשכמה של הילדים בשבועות האלה קלה הרבה יותר. הם סקרנים מאוד לדעת מה הושאר בנעל עבורם בלילה. בעבר, כשילדים לא התנהגו כראוי, הם היו מוצאים חתיכת פחם, שקית מלח או מקל בנעל, במקום סוכריות.

ערב המתנות

Sinterklaasavond או Pakjesavond, ליל ה- 5 בדצמבר, נחגג בדרך כלל עם המשפחה ו/או חברים. במשפחות רבות נערכת הגרלה מספר שבועות קודם  עם שמות המשתתפים, כך שכל אחד יודע למי הוא נותן מתנה, ונקבע גובה הסכום שיושקע במתנות.

בערב החגיגי בני המשפחה/ החברים מתאספים סביב האש, או מול הטלוויזיה. הילדים שרים שירים לכבודו של סינטרקלאס. בן משפחה מבוגר אחד יקום להביא עוד עצי הסקה, ילך לשירותים או סתם יחליט לצאת לשאוף אויר. מיד אח”כ תשמע נקישה חזקה וצלצול פתאומי בדלת הכניסה, שיקפיצו את כל בני המשפחה. כשהילדים יגיעו לדלת הם ימצאו שק מתנות עמוס על סף הדלת. אצלנו תמיד היתה שכנה חביבה וזריזה, שהסכימה לבצע את התפקיד. היא היתה לוקחת את השק ממקום מוסכם שקבענו מראש, מצלצלת בדלת ובורחת. הילדים בטוחים שסינטרקלאס ועוזריו הניחו את השק, הם מספרים בהתרגשות לאדם שלצערו לא היה שם כשזה קרה. השק נגרר פנימה, אל מרכז ההתכנסות ופתיחת המתנות מתחילה לפי חוקי המשפחה. זה תמיד נעשה בדרך משעשעת. 

כדי לסמן למי מיועדת המתנה מצורף חמשיר או שיר קצר המתאר את הנמען. על זה שלקח את המתנה לנסות להתאים את המתנה לבעליה. השירים מורכבים מאנקדוטות משעשעות על המקבל, ולפעמים כוללות משימות מצחיקות שעל מקבל המתנה לבצע לפני שיפתח את המתנה. המתנות או הסופריזה (Suprise) בשמם ההולנדי, הן לא מתנות רגילות שרוכשים ועוטפים בנייר עטיפה  רגיל. בד”כ מושקעת מחשבה במתנה והרבה יצירתיות בהכנת האריזה למתנה, הכוללת הומור, אריזה שקשורה למקבל המתנה (אריזה בצורת כלי נגינה או דמות). פתיחת המתנות מלווה בהרבה צחוקים ודברי מתיקה, למחרת עפ”י המסורת חוזר סינטרקלאס וכל עוזריו לספרד, עד השנה הבאה.

[adrotate banner=”44″]

גם הגשם שצפוי השנה לא הולך לקלקל להולנדים את חגיגת יום ההולדת הגדולה בעולם. ברוח היום, אנחנו מחלקים לכם מתנה מדליקה

מה זה בכלל?

עד שנת 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שנתיים, לאחר הכתרתו של המלך וילם-אלכסנדר ב-2013. הכתרתו של המלך התרחשה מוקדם מכפי שההולנדים ציפו. במלאת 200 שנה למשטר המלוכה ו-75 שנה לה באופן אישי, החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

טקס ההכתרה של וילם-אלכסנדר:

https://www.youtube.com/watch?v=5-zU5Y-7uu8

ביאטריקס קיבלה את הכתר ההולנדי מאמה, המלכה יוליאנה, שמלכה על הולנד במשך 31 שנה. יוליאנה הייתה בת 73 ובמצב נפשי קשה כשהעבירה את הכתר לבתה. לעומתה, ביאטריקס פרשה מהתפקיד כשהיא פעילה ובבריאות טובה. “אני לא החלטתי לפרוש מכיוון שהתפקיד הפך להיות קשה יותר בימים אלו אלא כי אני מאמינה שהאחריות למדינה זו צריכה לעבור לדור הצעיר יותר”, הסבירה אז ביאטריקס את החלטתה.

החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885 לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה, ומאז הפכו למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו. השנה יהיה המלך בן 49. מזל טוב!

להתחבק עם המשפחה המלכותית

ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. המשפחה המלכותית משתתפת במשט סירות. בכל שנה המלכותיים מבקרים באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה זוולה (Zwolle) לכבוד. אז אם אתם רוצים סלפי עם וילם-אלכסנדר (או אולי עדיף עם מקסימה) כאן אפשר למצוא את כל הפרטים על הביקור המלכותי המתוזמן היטב.

שוק פשפשים בכל מקום

שבועות מראש מתכוננים ילדי הולנד לאטרקציה המרכזית של יום המלך – ה-Vrijmarkt, שוקי הרחוב. בשווקים אלו מוכרים מוצרים מיד שנייה: ספרים, תכשיטים, תיקים, ביגוד ורהיטים. כל אחד יכול לסמן לעצמו מקום לדוכן באחד מהרחובות או מהפארקים המשתתפים בחגיגה ולהציע את מרכולתו במחירים מצחיקים אפילו לחפצים משומשים. שוק הפשפשים הענק הזה, שבו משתתפים גם מבוגרים, פטור ממס, ומספק את אחת החוויות האהובות על ההולנדים – ההזדמנות לקנות בזול ולהרוויח כמה גרושים.

המדריך של לילך לוי לקניות ומכירות ביום המלך

ההתרגשות של המשתתפים גדולה עד כדי כך שכשבוע לפני החגיגות הם מסמנים על המדרכות את שטח הדוכן שלה ובלילה שלפני רבים בוחרים לישון במקום כדי לשמור על מרחב המכירה. הילדים אוהבים מאוד להשתתף ולהתנסות בסחר חופשי. בפארקים הגדולים אפשר לראות מיצגים שונים ומאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. שימו לב שכדי למכור מוצרי מזון עדיין יש צורך באישורים הרגילים.

 

לא רק אמסטרדם

ביום הזה הופכות תעלות אמסטרדם ורחובותיה לנהרות אדם. כתומים כמובן. זו אולי חגיגה ענקית, אבל למי ששונא להצטופף עדיף להתרחק ממנה. החדשות הטובות הן שבכל מקום חוגגים את יום הולדתו של המלך. בכל עיירה וכפר מוקמת במה עם מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. כמובן שהאירועים התוססים באמת נערכים בערים הגדולות. באוטרכט למשל שמרו על מסורת שהייתה נהוגה פעם בכל הולנד – שוק הפשפשים נפתח בה כבר בערב שלפני, בשעה שש, ונשאר פתוח עד למחרת בשש בערב. בשאר בערים הוא נפתח בבוקר יום המלך עצמו. במהלך היום תיערך מסיבת ריקודים ענקית, Kingshouse festival, במרחק קצר מתחנת הרכבת. המסיבה כוללת גם רחבה מקןרה שכנראה תהיה פופולרית במיוחד לנוכח מזג האוויר. בהאג ייערכו סיורים ברגל, בסירות ובחשמלית היסטורית סביב האתרים החשובים לממלכה ההולנדית. ברוטרדם ייערכו אינספור מסיבות, וליד מגדל היורומאסט יתקיים קרנבל למשפחות. גם איינדהובן מתהדרת בשלל מסיבות ריקודים וגם באירוע King’s & Queers Day שבו יופיעו כמה מלכות דראג.

 

תחרות הצילומים של דאצ’טאון

דרך מעולה להיכנס לאווירה של יום המלך היא להשתתף בתחרות הצילומים של דאצ’טאון, וכמובן לזכות בפרס שווה. כל שצריך לעשות הוא להעלות תמונות שאתם צילמתם בחגיגות יום המלך לעמוד הפייסבוק של דאצ’טאון. צוות השופטים, שכולל את עורכות דאצ’טאון והצלם המקצועי עידן חמו, יבחר את התמונה הזוכה. כמובן שלייקים יכולים לעזור לנו להחליט…

אפשר להעלות כמה תמונות שרוצים, כל דבר שקשור ליום המלך הולך – אופניים מקושטים בכתום, פיזוזים על רחבת הריקודים, ילדים צבועים, משקפיים מגוחכים, אתכם שותים בירה בפאב חמים כשבחוץ סערה, דגלים נרטבים בגשם… בקיצור, אל תתנו למזג האוויר לקרר לכם את היצירתיות.

התחרות תיפתח ב-27 באפריל. ניתן להעלות תמונות במשך כל היום וביום שלמחרת. ביום שישי, 29 באפריל, נכריז על הזוכה.

הפרס: הדפסת תצלום איכותית על קנבס מתנת Orange Copy House Amsterdam 

בהצלחה!

 

תמונה ראשית “ Paula Abrahão is licensed under CC BY-NC-ND 2.0

ולמי שזקוק לטיפים נוספים, הנה סרטון:

 

כמו אצל שאר האנשים, זהו יום המלך השני שלי. אצלי כי זו השנה השניה שלי בהולנד, אצל השאר זה מפני שמאז 1890 ועד לפני שנתיים זה עדיין נקרא ‘יום המלכה’. אבל הסיבה לחגיגות לא באמת חשובה, לא לי, וגם בטח לא לכל ההולנדים. בסך הכל זה נראה קצת מופרך שכל החגיגה המוגזמת הזאת בכתום היא מסיבת יום ההולדת ה-48 של המלך ווילם אלכסנדר. אני די בטוח שהאנשים ברחוב חוגגים בשביל עצמם, לא בשבילו. אבל ליום המלך/כה יש חוקים משלו, לפי מה שסיפרו לי. רוב תחזיות מזג האוויר בשבוע שלפני היו של גשם וקור (יחסי), אבל בסוף, כמו בכל שנה, יצאה השמש. אולי המלך הזה בכל זאת יודע לעשות כמה דברים.

בדרך על האופניים מהדירה שלי במזרח העיר לכיוון המרכז, רוב המדרכות הפכו ליום אחד לשוק פשפשים. ילדים הולנדים, בעידוד ההורים, מנצלים את החופשה לאמן את כישורי הסחר שלהם, ביום היחיד בשנה שהוא פטור ממס. עפ”י מה שקראתי בויקיפדיה, זו ג’סטה היסטורית של המלכה לנתיניה.
קצת מוזר לראות באיזו רצינות הם מתכננים את העניין הזה, כשטריטוריות המכירה מסומנות כבר כמה ימים מראש עם איזולירבנד על המדרכות.
כשאני עובר מול הילדה המרוכזת בכינור שלה ליד הסופרמרקט בוואטרלופליין, אני תוהה מה הסיבה שגרמה לה לעבור להתאמן בנגינה בחוץ. ההולנדיים באופן כללי הם אנשים ביתיים, אוהבי הפרטיות. כלל זה לא ממש תקף ביום המלך, כשאנשים מרוקנים את הבתים שלהם למכירה ברחוב. ביום אחד בשנה, ההולנדים יוצאים מהבית, ומוציאים איתם את הבית החוצה.

 

דאם סקוור, 19:30. סוף יום עבודה, ואני חוזר לרחובות העמוסים לסשן תמונות קצר נוסף. השמש כבר מתחילה להתקפל מאחורי הארמון המלכותי. המדרכות מלאות בהרבה פחיות בירה ירוקות שעברו הרבה קיבות בדרך להרבה שירותים ניידים. שוטרים על סוסים וניידות משטרה מפלסים דרך בין הקאלברסטראט לדאמראק, במסר חד משמעי שהכל בשליטה ותחת פיקוח. מזווית מסוימת כל ההצגה הזאת מרגישה די מאולצת, לא משהו חסר תקדים. בסך הכל זוהי מסיבת רחוב גדולה עם הרבה אלכוהול, הרבה אנשים, והרבה זבל שיפונה עד הבוקר. כאוס מתוכנן ומאורגן.

 

את האופניים השארתי בבוקר בחניון בטוח ליד התחנה המרכזית. ברחוב, אין מצב שהם היו נשארים שלמים. בדרך לחניון אני מביט בסירות הצבעוניות האחרונות אשר עושות דרכן בתעלות. כנראה שההבדל בחוויה שלי בין הקינגס-דיי שעבר לנוכחי, הוא שהשנה יכולתי לדעת בדיוק למה לצפות, ומה שאני רואה מסביב כבר לא מדהים אותי. על האופניים, אני מפלס את דרכי בין האנשים חזרה מזרחה, לדירה. שקיעה אמסטרדמית צבעונית ואני די מבסוט שהיום הזה נגמר, ויחזור רק עוד שנה ובאותה מתכונת בדיוק. בדירה החתולה כבר בטח מתה מרעב ומחכה שאאכיל אותה. כנראה שאני כבר קצת הולנדי.

צילומים: עמרי רביב

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

יום המלך (עד לא מכבר יום המלכה) הוא המסיבה הגדולה ביותר של המדינה. רחובות הערים, התעלות והפארקים הופכים למסיבת רחוב ענקית, רוחשת נחשולי אדם לבושים כתום, עטורים בכובעים מצחיקים ולרוב עם כוס בירה ביד. מה כדאי לדעת לקראת היום הגדול.

בכל שנה הולנד נרגשת ומתחילה לעטות כתום שבועות לפני היום החשוב. החנויות מתמלאות באביזרים כתומים מכל הסוגים, אנשים מכינים ביגוד כתום מכף רגל ועד ראש וממיינים את כל החפצים שמהם רוצים להיפטר לקראת המכירה הגדולה בשוקי הרחוב. חוויה שלא תרצו להחמיץ.

כבוד לסבתא?

הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה בשנת 2014, לאחר הכתרתו של המלך וילם-אלכסנדר ב-30 באפריל 2013 – אז עדיין יום המלכה (Koninginnedag). הכתרתו של המלך הגיעה מוקדם מכפי שההולנדים ציפו. במלאת 200 שנה למשטר המלוכה ו-75 שנה לה באופן אישי החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

ביאטריקס קיבלה את הכתר ההולנדי מאמה, המלכה יוליאנה, שמלכה על הולנד במשך 31 שנה. יוליאנה הייתה בת 73, ובמצב נפשי קשה כשהעבירה את הכתר לבתה. לעומתה, ביאטריקס פרשה מהתפקיד כשהיא פעילה למדי ובבריאות טובה. “אני לא החלטתי לפרוש מכיוון שהתפקיד הפך להיות קשה יותר בימים אלו, אלא כי אני מאמינה שהאחריות למדינה זו צריכה לעבור לדור הצעיר יותר”, הסבירה אז ביאטריקס את החלטתה.

החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885 לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה, ומאז הפכו למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו. השנה יהיה המלך בן 48. מזל טוב!

שוק חופשי

האטרקציה המרכזית של יום המלך היא שוקי הרחוב (Vrijmarkt) שיוצרים למעשה את שוק הפשפשים הגדול במדינה, והיחיד שפטור ממס.
בשווקים אלו מוכרים מוצרים מיד שנייה: ספרים, תכשיטים, תיקים, ביגוד ורהיטים. כל אחד יכול לסמן לעצמו מקום לדוכן באחד מהרחובות או מהפארקים המשתתפים בחגיגה ולהציע את מרכולתו במחירים מצחיקים אפילו לחפצים משומשים.
ההתרגשות של המשתתפים גדולה עד כדי כך שכשבוע לפני החגיגות הם מסמנים על המדרכות את שטח הדוכן שלה ובלילה שלפני רבים בוחרים לישון במקום כדי לשמור על מרחב המכירה. שימו לב שכדי למכור מוצרי מזון עדיין יש צורך באישורים הרגילים.
הילדים אוהבים מאוד להשתתף ולהתנסות בסחר חופשי. בפארקים הגדולים אפשר לראות מיצגים שונים ומאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה.

הלילה שלפני

יום המלך הוא סיבה ענקית למסיבה. ובנושא הזה ההולנדים, ואיתם תיירים רבים, לא מסתפקים ביום אחד. כמיטב המסורת, בערב שלפני כבר מתחילות המסיבות ברחבי הערים, כל מועדון ובר בכל פינה מארגן אירוע באווירה של קרנבל כתום. בתעלות ישוטו סירות מקושטות בכתום עם אנשים שמחים במיוחד.
כפי שהבנתם קוד הלבוש הוא כתום, ועדיף שלא להסתפק בפריט לבוש אחד מהמשפחה הכתומה. כמה שיותר אביזרים מלכותיים הרי זה משובח (ניתן למצוא אותם בכל רשתות השיווק בימים הקרובים).

תחבורה ציבורית ומוסדות ממשלתיים

יום המלך הוא יום חג לאומי ולכן המוסדות הממשלתיים ביום זה סגורים. רבים מהמוזיאונים ייסגרו גם הם או יפעלו במתכונת שונה.

רכבות פנים לא יגיעו לתוך מרכזי הערים ורכבות בינלאומיות מהתחנות המרכזיות לא יופעלו ביום זה.
תנועת הרכבים לא תורשה ברחובות הצמודים למרכז.
שימו לב שהתחבורה הציבורית תהיה עמוסה והרחובות הצפופים (כמו גם הזבל ושברי הזכוכית) עלולים להכביד על הרכיבה על אופניים.