Tag: מערכת הבריאות בהולנד

הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט גאה בהתמודדותה עד כה אך קוראת לסיוע נוסף. בינתיים סלבריטאים ואזרחים מן השורה מתארגנים לעזור. וגם: לידות בית בטוחות כמו בבי”ח, רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים, ולמה כדאי לשאוף קצת אוויר חוות.

סיוע לפליטי בהולנד

על רקע משבר הפליטים בשערי אירופה, הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. בראיון עם העיתון AD אמר יו”ר הסוכנות, חררד באקר: “לפעמים מגיעים 1,800 אנשים בשבוע. אפשר למלא בהם שלושה מרכזי סיוע בשבוע. צריך לפתוח בדחיפות עוד מרכזים. זו בעיה של החברה כולה. יש לנו כרגע 70 מקומות שבהם אנחנו פועלים ואנחנו מדברים עם 120 רשויות מקומיות. אני קורא לכל הרשויות לקחת אחריות, ולהיות גמישות עם תוכניות הבנייה, כי אנחנו צריכים עוד מקום ובמהירות”. הוא אמר כי כרגע מספקת הסוכנות מחסה ל-30,000 בני אדם וכי היא מצליחה לספק מיטה לכל אחד ולדאוג שאנשים לא יחיו ברחוב. “אנשיי עובדים קשה מאוד על כך”, אמר באקר.

הוא אמר כי הוא “מבין שיש קהילות שמרגישות שאינן יכולות להתמודד עם מבקשי המקלט”, אך הוסיף שבמרכזי הסיוע יש אנשי ביטחון ושהרשויות נכונות לפתור בעיות בשיתוף עם הקהילה המקומית. “כאן לא זורקים בקבוקי תבערה דרך החלונות, כמו בגרמניה, ואני גאה בכך”.

אזרחים רבים נרתמים לעזרה. דובר של הסוכנות אמר ל-NOS  כי מרכזי הטלפון של הארגון קורסים תחת מבול השיחות מאזרחים שמציעים עזרה, והוא קרא לציבור להציע את עזרתו בטופס מקוון. “זמן ההמתנה ארוך מדי, ויהיה חבל אם רעיונות של אנשים לא יישמעו”, אמר.

בארגון הסיוע Vluchtelingenwerk רשומים כעת כ-8,000 מתנדבים – כמעט כמספר השיא בימי המלחמה ביוגוסלביה בשנות ה-90.

במקביל מתארגנות יוזמות אזרחיות לסיוע. יותר ממאה ידוענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים הולנדים פרסמו ביום חמישי מודעה בגודל עמוד ב”טלחראף” וקראו ל”פתרון הומני” למשבר הפליטים. “האם אתם שומעים את הקריאה?”, נכתב במודעה, שטוענת כי הפוליטיקאים מגיבים למשבר הגובר בגישה מיושנת “בעוד המצב דורש שינוי מוחלט… יש סיכון שאנחנו נצמצם את האחריות שלנו למינימום האפשרי, אבל עלינו לשאול את עצמנו האם כך נהיה לחברה שאנחנו רוצים להיות… עלינו לעבוד בתבונה ובחמלה כדי להגיע לפתרון הומני. אתם יכולים לסמוך עלינו”.

על המודעה חתומים בין היתר השחקנית קריס ואן האוטן, אשת הטלוויזיה ונדי ואן דייק, הזמרת שנטל יאנן, מנהל הרייקסמוזיאום וים פייפס, ומנכ”ל תאגיד KPMG יאן הומן.  

גם בפייסבוק צצות יוזמות: העמוד Ik ben een gastgezin voor een vluchteling (אני משפחה מארחת לפליט) זכה ליותר מ-15,000 חברים. כוונת העומדים מאחוריו איננה שהמתנדבים יארחו פליטים בבתיהם, אלא שיספקו תמיכה בתהליך הפנייה לבקשת מקלט. העמוד Because We Carry אוסף מנשאי תינוקות לפליטות שנושאות את תינוקיהן בזרועותיהן.

מחקר: ללדת בבית – בטוח כמו בבית חולים

לידה בבית בעזרת מיילדת בטוחה באותה מידה כמו לידה בבית החולים תחת פיקוחו של רופא גינקולוג. כך טוענים גינקולוגים ומיילדים מבתי החולים AMC ו-VUmc באמסטרדם, בעקבות מחקר שערכו.

כמה מספרים מהמחקר הנוכחי:

• החוקרים סקרו 83,289 לידות
• 61 לידות הסתיימו בתינוק מת
• 7 מתוך 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידת בית עם מיילדת
• 8 מכל 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידה בבית חולים עם גינקולוג
• שיעור תמותת התינוקות בהולנד הוא 8.4 לכל 1000 לידות (על פי נתונים מ-2013) והוא נובע בעיקר משיעור גבוה של לידות מוקדמות

תוצאות מחקר זה שונות מאוד מתוצאות מחקר אחר, שפורסם באוטרכט ב-2010, ושעורר דיון ציבורי נרחב, ואשר בו נטען כי בקרב נשים אשר התחילו את תהליך הלידה עם מיילדת, קיים סיכון גדול פי 2.3 למות התינוק תוך כדי הלידה או זמן קצר אחריה בהשוואה ללידה בבית החולים בפיקוח גינקולוג.

בהולנד בוחרות כ-30% מהנשים ללדת בבית. לידות בית אפשריות רק לנשים שנמצאות בסיכון נמוך לפתח סיבוכים במהלך הלידה. לנשים בהריון בסיכון גבוה לא ניתנת אפשרות בחירה כזו.

מאז פרסום המחקר מאוטרכט, הולך ופוחת שיעור תמותת התינוקות, אולם גם שיעור לידות הבית הולך ויורד. בנוסף לכך, נשים רבות מבקשות אמצעים לשיכוך כאבים במהלך תהליך הלידה.

ארבעה מקרב אנשי המקצוע שמתחו ביקורת על המחקר מ-2010, נמנים עתה עם כותבי המחקר הנוכחי, שהגיע כאמור לתוצאות שונות לחלוטין, על אף שסקר תקופה זהה למחקר מאוטרכט. מחקר זה מקיף כמעט מספר כפול של לידות, ותוצאותיו מדויקות יותר.

השאלה המרכזית שעולה מפרסום שני המחקרים הללו היא מה יכולה היולדת הממוצעת לעשות עם המידע הזה. המיילדת אנק דה יונג (Ank de Jonge) אומרת כי אם תגיע אליה אישה בהריון בשבוע 36 ומעלה ותתהה האם יהיה בטוח עבורה ללדת בעזרתה של המיילדת, תוכל המיילדת לאשר לה ש”כן, זה בטוח”.

אחד מיוזמי המחקר הנוכחי, יוריס ואן דר פוסט (Joris van der Post), מרצה בכיר למיילדות וגינקולוגיה ב-AMC, אומר כי תמותת תינוקות לאחר לידה היא רק חלק זעיר משיעור תמותת התינוקות הכללי. הבעיה הגדולה יותר עמה מתמודד תחום המיילדות קשור לתמותה בלידות מוקדמות מאוד. מקרי מוות של תינוקות לאחר הריון מלא קשים הרבה יותר לעיכול מכיוון שבמקרים אלו התינוק כבר היה בשל.

תקציר המחקר מכתב העת Midwifery

מקור: NRC

רה-ארגון במשטרה עולה לנו ביוקר (NRC)

לפני מספר חודשים כתבנו כאן על רה-ארגון שמתנהל במשטרה ואשר נועד לאחד 26 יחידות עצמאיות לכדי גוף ארצי אחד.

השר לביטחון פנים וצדק, ארד ואן דר סטור (Ard van der Steur), אישר היום בדו”ח ההתקדמות החצי שנתי שכתב נתונים שדלפו לעיתונות עוד ביולי, ולפיהם הרה-ארגון שמתנהל בימים אלו במשטרה הולך לעלות למשלם המסים 460 מיליון יורו, לעומת ההערכות המקוריות שעמדו על 230 מיליון יורו. בנוסף לכך, תהליך מיזוג היחידות אמור להימשך שלוש שנים יותר מהמתוכנן. לדעת השר נדרשת גישה ריאלית יותר. בכוונת השר להאציל יותר סמכויות לראשי הערים בכל הקשור לניהול פעילות המשטרה.

רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים בבית חולים

רופאים מומחים מסרבים במקרים מסוימים לנתח חולים – לא בגלל מחסור ברופאים מנתחים, חדרי ניתוח או מיטות אשפוז – אלא פשוט מפני שהתקציב שניתן לבית החולים בגין ביצוע מספר מוקצב של ניתוחים, עליו סיכם בית החולים מראש עם חברת הביטוח הרפואי לשנת התקציב, עומד להיגמר. כך מוצא עצמו החולה ברשימת המתנה “מדומה”, ממתין שלא לצורך לקבלת טיפול רפואי נחוץ. כך עולה ממחקר שערך NRC. מהמחקר עולה כי בחודש החולף עברו מחלקות שונות במרבית בתי החולים במדינה על פרקי הזמן המקסימליים שבהם מותר לחולים לשהות ברשימות המתנה לניתוחים וטיפולים רפואיים.

בשנת 2000 סיכמו ביניהם חברות הביטוח הרפואי, בתי החולים והרופאים המומחים על זמן ההמתנה המקסימלי המקובל עבור טיפול רפואי (treeknorm). סיכום זה תקף גם כיום. מנתונים ראשונים שהתקבלו מבדיקה שערכה חברת הסקרים MediQuest עולה כי ב-25 בתי חולים במדינה המתינו חולים לטיפול רפואי זמן רב יותר מעבר לפרק הזמן המקסימלי של שבעה שבועות במקרה של ניתוח ברך. ב-58 בתי חולים נרשמו פרקי זמן המתנה ארוכים יותר מארבעה שבועות לקבלת תור למרפאת כאב, פרק הזמן המקסימלי במקרה זה.

מתברר כי רשימות ההמתנה שעליהן דיווחו בתי החולים אינן תמיד מדויקות. בתי חולים אוניברסיטאיים רבים מנהלים רשימות המתנה ארוכות לפרוצדורות רפואיות פשוטות באופן מכוון, כדי שהחולים יתייאשו ויפנו לבתי חולים אחרים. עוד צד חשוב בעניין הוא מהי חברת הביטוח המבטחת את המטופל. עם כל חברת ביטוח יש לכל בית חולים סיכום לגבי המספר המקסימלי של טיפולים מכל סוג, שעבורו מקצה חברת הביטוח תקציב לבית החולים. התקרה הזו אינה מדווחת במסגרת רשימות ההמתנה הציבוריות, אך מצב זה גורם לכך שבתי חולים מסרבים להעניק להם את הטיפול או מפנים אותם לבית חולים אחר. בדרך כלל מצב זה קורה בחצי השני של השנה, כאשר התקציב מתחיל לאזול.

חברות הביטוח הרפואי והמפקח על הבריאות (NZa) אומרות בתגובה כי “בתי החולים חייבים  להעניק את הטיפולים הרפואיים הנדרשים, גם אם נגמר התקציב. אם לא יעשו זאת, הרי שהם מפרים את הסכמיהם עם חברות הביטוח”. לדברי נטשה ויינבייק (Natasja Wijnbeek) מ-NZa, “אם בית החולים שם אותך ברשימת המתנה לפרק זמן ארוך מדי, דווח על כך לחברת הביטוח שלך כדי שזו תפעל מול בית החולים לקצר את ההמתנה. אם חברת הביטוח לא מצליחה לפתור את הבעיה, עליה לפנות אלינו ל-NZa כדי שאנחנו נוכל לנקוט פעולה”. 

מקור: NRC

פחות ניגשים למבחני האינטגרציה

ניכרת ירידה במספר הניגשים לבחינות ידיעת השפה והתרבות ההולנדית (inburegerinsexamen), כמו גם באחוז העוברים את הבחינות בהצלחה, כך דווח במגזין הטלוויזיה Nieuwsuur בעקבות תחקיר שערכה התוכנית. הסיבה העיקרית לכך נובעת משינוי שחל בחוק: החל מ-1 בינואר, אחראים אלו המבקשים להגר להולנד לנהל את תהליך האינטגרציה בעצמם וגם לשלם עליו בעצמם. עד תחילת 2015 נוהל התהליך על ידי הרשויות המקומיות. מנתוני השירות החינוכי (Dienst Uitvoering Onderwijs) עולה כי מתוך 10,641 מהגרים שהגיעו להולנד ושחלה עליהם חובת אינטגרציה ב-2013, 17% בלבד מהם השלימו את התהליך. ב-2011, 77% השלימו את התהליך והשנה – 53%.

קישור לכתבה ב-Nieuwsuur:

מקור: NRC

בריא יותר לנשום אבק חוות

מנה קטנה של “אבק חוות” (boerderijstof) מספיקה כדי למניעת תגובה אלרגית לקרדית האבק* בעכברי מעבדה. זו הייתה המסקנה העיקרית ממחקר שערך האימונולוג בארט למברכט (Bart Lambrecht) מאוניברסיטת גנט (Gent) ובית החולים האוניברסיטאי Erasmus MC ברוטרדם. המחקר הוביל לגילוי מנגנון מולקולרי שמגן גם על בני אדם מפיתוח תגובות אלרגיות ואסטמה.

גילוי זה מאשש את השערת ההגיינה, לפיה הגורם לעליה בשיעור התגובות האלרגיות, אסטמה ומחלות אוטואימוניות בבני אדם נובעת מכך שכיום ילדים גדלים בסביבה שהיא יותר ויותר “סטרילית”. לכן, מגע עם חיידקים בילדות המוקדמת, הוא בעל השפעה חיובית על מערכת החיסון ומונע בהמשך החיים התפתחות של מחלות.

למברכט הסביר בראיון טלפוני שערך עמוNRC : “גירוי המערכת החיסונית הוא אף פעם אינו ישיר. מערכת החיסון זקוקה להוראות מן התא אשר בא במגע עם העולם החיצון. הצעד הקריטי הראשון לפיתוח תנגודת לתגובות אלרגיות טמון בפעילות תאי האפיתל המצפים את החלק הפנימי של הריאות. תאי האפיתל מגיבים כאשר הם נחשפים לאנדוטוקסינים – רעלנים הנמצאים בממברנה של חיידקים מסוימים. כתוצאה מכך חלים שינויים בתאי הדנדריטים וכך מופעלת מערכת החיסון.”

תקציר המחקר בכתב העת Science

*קרדית האבק: יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם (מתוך “ויקיפדיה”).

מקור: NRC

ועדת האו”ם שהתפרסמה בעיקר בעמדתה נגד Zwarte Piet מתחה ביקורת גם על נאומי הסתה של פוליטיקאים ועל שירים גזעניים במשחקי כדורגל. וגם: מאיפה מגיעים עובדים מומחים להולנד, כמה עולה טיפול רפואי, ואיך הגיעה כלבת ים לתעלה באוטרכט?  

לא רק פיט השחור

ועדת האו”ם “למיגור אפלייה גזענית” פרסמה ביום שישי האחרון את הדו”ח שלה בנוגע למצב בהולנד, הביעה דאגה מאפלייה כלפי מוסלמים ויהודים, וקראה לשינוי דמותו של “פיט השחור” (Zwarte Piet) בטענה כי היא “זכר לעבדות”.

“דמותו של פיט השחור מוצגת לעתים באופן שמשקף סטריאוטיפים שליליים של אנשים ממוצא אפריקני, ורבים מהם חווים אותו כזכר לעבדות”, נכתב בדו”ח, שקרא להולנד “לקדם באופן פעיל” את הסרת האפיון הגזעני. אך ראש הממשלה אמר בתגובה כי מדובר ב”נושא חברתי” שאינו באחריות הממשלה והפוליטיקאים.

העיסוק בדמות הצבועה שחור ומלווה את סינטרקלאס היווה רק חלק מהדו”ח הנרחב. בין היתר הוא עסק גם בהסתה מצד פוליטיקאים והצהיר: “הוועדה מודאגת מהתבטאויות גזעניות וקסנופוביות מצד מספר מפלגות  ופוליטיקאים קיצוניים. היא מודאגת גם משיח גזעני רווח בתקשורת ומעלייה בהתבטאויות גזעניות ואיומים באינטרנט. היא מוטרדת במיוחד מהעלייה החדה באפלייה נגד קהילות יהודיות ומוסלמיות, הכוללת עלייה באלימות מילולית, הטרדות, ואלימות פיזית כלפי יהודים ומוסלמים. הוועדה מציינת בדאגה כי שירים אנטישמיים וגזעניים נפוצים במשחקי כדורגל”.

ישראלית בראש CIDI

חנה לודן היא הדירקטורית החדשה של  CIDI – Centrum Informatie en Documentatie Israël. חנה בת ה-57 היא ישראלית בוגרת הטכניון בחיפה. בגיל 27 עברה להתגורר בהולנד, ועבדה במתן שירותי ייעוץ בתחום הטכנולוגיה. כמו כן החזיקה בתפקיד ניהולי באגודת הידידות ישראל-הולנד הפועלת למען הגדלת הידע על ישראל בהולנד, ושימשה כמזכירת ארגון Jiddisj. חנה גם מעורבת פוליטית ופעילה בוועדת החוץ של מפלגת העבודה (PvdA).

יו”ר CIDI רוני אייזנמן אמר כי נסיונה התעסוקתי העשיר של חנה והיכרותה את ישראל יחזקו את כוחו של הארגון כמרכז למידע על ישראל ולמניעת אנטישמיות.

מקור: Metro ואתר CIDI

מהודו להולנד

מרבית העובדים הזרים המומחים המגיעים להולנד באים מגרמניה (7,350), ובריטניה (6,860). רובם מתגוררים באמסטלפיין ובווסנאאר (Wassenaar), כך עולה ממחקר שערך העיתון NRC  על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) שטרם פורסמו. בסך הכול מתגוררים כיום בהולנד כ-57,000 עובדים זרים מומחים, שני שלישים מהם גברים, רובם המכריע מחזיקים בתארים אקדמיים והם נהנים מהכנסה גבוהה. אחוז גבוה מהם מגיע ממדינות שכנות להולנד. ארה”ב כארץ מוצא נמצאת במקום השישי. הודו היא המדינה המובילה מקרב מדינות אסיה – 2,640 עובדים זרים מומחים הגיעו ממנה להולנד.

כמחצית מהמהגרים הללו שוהים במדינה לא יותר מחמש שנים. הם עובדים בדרך כלל בחברות טכנולוגיה גדולות, מוסדות בינלאומיים ושגרירויות. על פי נתוני לשכת התעסוקה ההולנדית (UWV), יש ביקוש גבוה לעובדים בתחומי המחשבים והאלקטרוניקה והיצע מוגבל. בכל חודש יש כמאה משרות פתוחות בתחום. אסיה מציעה לפיכך פתרון ראוי. בהודו למשל, רבים דוברי אנגלית ובעלי תואר אקדמי. עבורם, לניסיון התעסוקתי במדינה מערבית יש חשיבות רבה.

בתוך כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברבעון השני של השנה הנוכחית חלה עלייה במשרות הפנויות בשוק. מספרן עומד על 136,000 משרות פנויות – 40,000 יותר מהרבעון השני ב-2013, אז הגיע השוק לשפל. שיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2014 עמד על 7.4%. במחוז פלבולנד השיעור גבוה מכך – 9.3%, ואילו בזלנד הוא נמוך ועומד על 5.5%.

מקור: NRC

כמה עולה טיפול רפואי? מי יודע

אם הופניתם לטיפול בבית החולים אחרי שהתלוננתם אצל הרופא על כאבי גב, הדבר האחרון שבטח מעניין אתכם הוא כמה יעלה לכם הטיפול. אבל השאלה הזו הופכת להיות רלבנטית יותר ויותר, מכיוון שלאחרונה מתברר כי קיימים הבדלים משמעותיים בתעריפי הטיפולים בין בתי החולים השונים. בדיקה פשוטה של עמוד השדרה עולה בבית חולים אחד 223 יורו, ובבית חולים אחר אותה בדיקה עולה 3,109 יורו. הבעיה היא שהמידע הזה אינו גלוי לציבור ולכן לא ניתן להשוואה.

בתי החולים מחויבים על פי חוק לפרסם את תעריפיהם בפני תיירים ובפני תושבים המבוטחים בביטוח רפואי זול, המכסה רק סוגים מסוימים של טיפולים רפואיים המוגבלים לבתי חולים ספציפיים, ואשר פנו לקבל טיפול רפואי במרפאה שפוליסת הביטוח שלהם אינה מכסה.

Open State Foundation, ארגון לא-ממשלתי הנאבק למען חופש המידע, החליט לפנות לערכאות משפטיות על מנת לחייב את בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי לחשוף את מחירוני הטיפולים דרך המפקח על הבריאות (NZa=Nederlandse Zorgautoriteit). על פי הארגון, החוק יוצא מנקודת הנחה כי אנשים זכאים לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפול הרפואי בהם, אולם כדי לאפשר להם זאת, המידע חייב להיות גלוי. NZa סירב להיענות לדרישות הארגון בתואנות שונות, לפיהן הפיכת המידע לגלוי תחליש את נקודות המיקוח של בתי החולים כספקי שירות מול חברות הביטוח כרוכשות שירות. לטענת NZa, כולם מרוויחים מכך שהמידע אינו גלוי. NZa טוען גם כי חשיפת המידע עלולה להביא לחשיפת מידע רפואי אישי וסודי של מטופלים. ואילו Open State סבור כי טענה זו היא בפירוש חסרת כל בסיס. באתר האינטרנט של החברה האחראית על בסיס הנתונים שבו נאגר כלל המידע על חיובים בגין טיפולים רפואיים נכתב במפורש כי בבסיס המידע לא נאספים כל פרטים מזהים העלולים להוביל לחשיפת מידע רפואי של אנשים פרטיים. לטענת Open State, נראה כי כרגע קיימות שתי אפשרויות: או ש-NZa עובר על החוק, או שהם פשוט משתמשים בטעות בטיעון לא נכון.

מקור: NRC

כלבת ים מתוך התעלה

העוברים והשבים ב- Oudegracht באוטרכט ביום חמישי שעבר נדהמו לגלות כלבת ים צעירה עולה מתוך התעלה. הם הזעיקו את המשטרה, ובעזרת הרשויות הועברה הכלבה לבית מחסה לכלבי ים בסטלנדאם. “היא בסדר”, אמרה המטפלת יאפ ואן דר הילה, “היא לא רזה מדי, היא בריאה ואוכלת דגים”.

לא ברור כיצד הצליחה החיה לעבור דרך שערי התעלה, אך המטפלת ציינה כי מדי פעם מצליחים כלבי ים לעשות זאת.  

מקור: Nos