יהודים בהולנד אמנם חוששים מפגיעה על רקע אנטישמי ורבים רואים באיסלאם איום על אירופה, אך הדבר אינו מוביל לנהירה יהודית למפלגתו של חירט וילדרס, PVV, שנושא את דגל ההתנגדות ל”איסלאמיזציה של אירופה”. כך עולה מסקר שערך בשבועות האחרונים השבועון היהודי NIW, בשיתוף ה-VU) Vrije Universiteit) באמסטרדם וה-KiesKompas.
עוד על הבחירות בהולנד:
- כל מה שחשוב לדעת על המערכת הפוליטית ההולנדית
- שבע המפלגות המובילות
- יהודי ושתי נשים בראש הרשימה של וילדרס
“העיתון החליט לערוך מחקר על הקול היהודי ועל ההשפעה של פחד על הבחירה של היהודים בהולנד”, סיפר לדאצ’טאון אשר וטרמן, שכתב על המחקר ב-NIW, יחד עם אמו, העיתונאית קארן דה יאחר. “מדובר בפחד במובן רחב של המילה. זה כולל פחד מפני טרור או תקיפה פיזית או מילולית על רקע אנטישמי, אבל גם פחד מפני אובדן הזהות היהודית או חשש מהבעת עמדותיך כיהודי במדינה הזאת”, הסביר וטרמן.
מהן המסקנות העיקריות?
“המסקנה העיקרית היא שהיהודים בהולנד חרדים מפני האוכלוסיה המוסלמית באירופה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בהצבעה פופוליסטית-ימנית. שיעור היהודים שדיווחו שהם מצביעים לווילדרס הוא מתחת לממוצע הארצי”.
איך אתה מסביר את זה?
“מה שעוד עלה הוא שהם רואים חשיבות בקיומן של קבוצות מיעוטים בהולנד, והם רוצים לראות יותר שיתוף פעולה בין קבוצות המיעוטים כדי למנוע רדיקליזם”. וטרמן מציין כי ייתכן שלהתנגדותו של וילדרס לשחיטה כשרה הייתה גם כן השפעה על המצביעים היהודים, אולם הנושא לא נבדק במחקר.
כ-10 אחוזים מהמשתתפים בסקר תומכים ב-PVV, בעוד הממוצע הארצי עומד על כ-15 אחוזים. במקום הראשון ניצבת מפלגתו של ראש הממשלה מרק רוטה, עם 17 אחוזי תמיכה בקרב הנשאלים, שיעור כמעט זהה לממוצע הארצי, אבל צניחה רצינית לעומת 30 אחוזי תמיכה שנרשמו בבחירות הקודמות, ב-2012. מפלגת העבודה נמצאת במקום השני, עם כ-11 אחוזי תמיכה. זהו שיעור מעט גבוה יותר מהממוצע הארצי העומד על כ-8 אחוזים, אבל נפילה בהשוואה לבחירות הקודמות, אז זכתה למעט יותר מ-20 אחוזי הצבעה. במקום השלישי ניצבת כאמור מפלגתו של וילדרס, שבניגוד לאחרות רשמה עלייה של כמה אחוזים מהבחירות הקודמות. גם המפלגות הנוצריות הקטנות, CU ו-SGP, זוכות לפופולריות גדולה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ההולנדי הממוצע. המפלגה הנוצרית הגדולה, CDA, פופולרית הרבה פחות בקרב יהודים, וכך גם המפלגה הליברלית D66 ומפלגת השמאל GroenLinks.
אחוזי התמיכה במפלגות השונות, על פי סקר הסקרים של Tom Louwerse, נכון לסוף השבוע (לפני משבר טורקיה-הולנד):
עד כמה הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם אופן ההצבעה המסורתי של היהודים בהולנד? בכתבה בנושא שהתפרסמה לאחרונה ב-Trouw תיאר ההיסטוריון בארט וואלט, מומחה להיסטוריה של היהודים בהולנד מה-VU, את דפוסי ההצבעה של היהודים בעבר ובהווה. לדבריו, חברי הקהילה היהודית נוטים באופן מסורתי להצביע למפלגת העבודה, הסוציאליסטית, או ל-VVD, הליברלית. בעבר זכו הסוציאליסטים לתמיכה יהודית משמעותית, בעיקר באמסטרדם ולפני מלחה”ע השנייה, בעוד שמחוץ לבירה נטו היהודים יותר לטובת הליברלים. לאחר המלחמה השתוו שתי המפלגות וכיום מובילה ה-VVD. אולם הנטייה הזאת ימינה אופיינית לכלל החברה ההולנדית ולא רק ליהודים.
“ישראל משחקת תפקיד”
אמנם הסקר לא עוסק בכך ישירות, אבל להערכתך, עד כמה היחס של המפלגות השונות כלפי ישראל מהווה שיקול בהצבעה של יהודי הולנד?
“זה תלוי את מי שואלים כמובן, אבל אני מעריך שלהרבה יהודים זה חשוב. אם מצביעים לשמאל זה תמיד קשה למצוא מפלגה שתתאים מבחינת הנעשה במזרח התיכון. זה כן משחק תפקיד. למשל, אני לא אצביע בקלות ל-GroenLinks גם אם אני מזדהה עם רבים מהרעיונות שלהם, בגלל הגישה שלהם כלפי ישראל”.
תמונה דומה עולה מהכתבה ב-Trouw. כתבת העיתון ביקרה במעוז יהודי הולנדי ותיק, המעדניה הכשרה Sal Meijer, כדי לדון בנושא עם ה”פרלמנט” של יהודי אמסטרדם. היא גילתה בין היתר את היהודים שמצביעים למפלגות הנוצריות הקטנות – בגלל תמיכתן בישראל. גם ההיסטוריון וואלט סבור שהזווית הישראלית חשובה ושהביקורתיות של מפלגת העבודה כלפי ישראל עלתה לה בלא מעט מקולות הבוחרים היהודים.
ישראל עולה בסקר בהקשר אחר – ביטחון. כ-70 אחוזים מהנשאלים ציינו שהתבטאויות אנטי-ישראליות במרחב הציבורי מגבירות את הפחד שהם חשים על רקע היותם יהודים. אותו שיעור סבור שיש לאסור על פעילי BDS (קמפיין החרם על ישראל) לפעול באוניברסיטאות בהולנד.
“מסקנה חשובה שעולה מהמחקר היא העובדה שהיהודים מרגישים פחד”, מציין וטרמן. “לא נראה שהם שונאים מוסלמים או את האיסלאם, כפי שעולה מהתבטאויות של הולנדים רבים, אלא שהתוצאות מראות שהם מפחדים אבל גם מסכימים לשתף פעולה. מעניין עוד שרוב הנשאלים הסכימו שאבטחה ממשית עוזרת להם להתגבר על הפחד. הם מרגישים בטוחים יותר עם שומר בפתח. שאלנו ספציפית על הנושא הזה כי יש אנשים שטוענים שזה רק מגביר את הפחד, כלומר הם מפחדים יותר כשהם רואים את בתי הכנסת או בתי הספר מוקפים גדרות ומשטרה, אבל בסקר רואים שזה למעשה ההיפך”.
כ-48 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם חוששים מפגיעה פיזית על רקע אנטישמי, לעומת 30 אחוזים שאמרו כי אינם מפחדים מכך. וטרמן מציין בכתבה כי ב-2015 דיווח ארגון CIDI על חמש תקריות של אלימות פיזית על רקע אנטישמי – תקרית אחת פחות מאשר בשנה שלפני כן. כמעט 40 אחוזים אמרו כי אינם מעיזים תמיד להודות שהם יהודים.
וטרמן, בן 24 מאמסטרדם, עובד בספריית “עץ חיים”, הספרייה העתיקה של בית הכנסת הפורטוגזי בעיר. הוא לומד לתואר שני בלימודים יהודיים באוניברסיטת אמסטרדם.
כיהודי שחי כאן ומעורה בקהילה היהודית, המסקנות הפתיעו אותך?
“לא, לא ממש הופתעתי. הייתי רוצה שיהיה פחות פחד. שמחתי לראות שזה לא נגמר רק בפחד אלא שהיהודים רואים סיכוי לשיתוף פעולה ולסיכול הרדיקליות. גם לא הופתעתי מכך שווילדרס לא הגיע רחוק בקרב היהודים. זה אולי מפתיע אנשים מחוץ להולנד”.
על המחקר
מעט יותר מ-800 נשאלים השתתפו בסקר. הם מהווים רק 1.9 מכלל היהודים בהולנד, שעל פי הערכות מונים כ-50,000 (כולל ישראלים). רובם הגדול של המשתתפים הם בעלי השכלה גבוהה, בני יותר מ-40. כ-55 אחוזים מהנשאלים הם גברים. כ-40 אחוזים תיארו את עצמם כיהודים-ליברלים, 18 אחוזים הגדירו עצמם “יהודים מבחינה תרבותית”, וכ-14 אחוזים הזדהו כיהודים-אורתודוכסים. שמונה אחוזים כינו עצמם אתיאיסטים. לשאלתי אם היה ניסיון לפנות באופן ממוקד לישראלים-הולנדים בעלי זכות בחירה השיב וטרמן בשלילה. עם זאת, הקישור למחקר פורסם בעמוד הפייסבוק “ישראלים בהולנד”.
