Tag: מתכונים לחגים

בקליפת אגוז: מתי ולמה נוצר הקשר בין חג תחילת הקציר ומתן התורה לאכילת מוצרי חלב, ובכלל האם חלב טוב לנו או לא? מוזמנים לקרוא קצת חומר למחשבה וכמובן מתכונים מדליקים לחג השבועות.

לכל הבלוגים של גלית
קורונה בהולנד: כל העדכונים
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

חג השבועות הוא קודם כל חג חקלאי של אנשים העובדים את אדמתם וחיים ממנה. לאחר הזריעה, הציפייה לגשם וההמתנה בת שבעת השבועות מחג הפסח, מתחילים לקצור את  החיטה. כהודיה לטבע, לאדמה ולאלוהים, היו מביאים את הקציר הראשון, הביכורים, לבית המקדש. אני גדלתי בקיבוץ וזה החג שתנועת ההתיישבות העובדת אהבה הכי הרבה, ואימצה לחיקה. בכל שנה היינו מקשטים עגלות, לכל ענף במשק, ויוצאים בתהלוכה מרשימה וחגיגית. בכל העולם וכמעט לכל תרבות ישנם מנהגים החוגגים אירועים בלוח השנה החקלאית את תחילת הקציר והאסיף. חגיגה של אדם ואדמה. כשאנו כה תלויים בפרי האדמה, אנו חוגגים ומודים לה על כי היא מאכילה אותנו ומרעיפה עלינו כל טוב. 

זהו גם החג השני משלושת הרגלים ובתקופת המשנה מתוארת תהלוכה קהילתית שמחה של העולים לרגל לבית המקדש. שור שקרניו מצופות זהב וכתר פרחים לראשו, הוביל את התהלוכה וכל אנשי ירושלים יצאו לרחובות להריע בשירה ובמחולות, לעולי הרגל הנושאים עמם את סלי הביכורים. התהלוכות הקיבוציות הן הגרסה המודרנית לתהלוכות אלו. חג שבועות הוא גם חג מתן תורה. לפי המסורת ביום זה ירד משה לאחר שהות בת 40 יום מהר סיני ובידיו לוחות הברית. 

לדעתי החג הזה מאד מיוחד כי הוא מייצג שני אספקטים מאד חשובים של עם ישראל: הרוחניות ועבודת האדמה, ולי זה נראה ממש לא במקרה, כי השניים קשורים ונחגגים יחד, שהרי לתבואת השדה יש קשר ישיר ליחסים בין האדם לאל. שלא במפתיע, הפך ההקשר החקלאי של חג השבועות לפופולארי במיוחד דווקא במעוז הקיבוצים של ראשית ימי המדינה, הקיבוצניקים השתוקקו לזהוּת יהודית שתעצים את ‘היהודי החדש‘ ואימצו את החג הזה כסמל לקשר החדש שלנו עם אמא אדמה לאחר 2,000 שנות גלות.

כיצד הפך שבועות לחג החלב?

באיזשהו שלב, החג הזה שינה כיוון ובמקום לחגוג את פרי האדמה ותחילה הקציר, הוא הפך לחג של חלב ומוצריו. ישנם שני אזכורים לקשר זה: האחד הוא שהתורה שניתנה לנו משולה לחלב: “דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים, ד, יא) והשני הוא כי בני ישראל קיבלו את התורה בשבועות ובה נכללו כל חוקי הכשרות. מכיוון שלא היה בידי בני ישראל מספיק זמן להכשיר את הכלים על מנת לבשל בשר לפי החוקים החדשים, הם אכלו מאכלים חלביים. בכל מקרה זוהי לא הלכה אלא רק מנהג, והמנהג הזה הוא חדש יחסית. נראה שהיום שני הערכים הללו נשכחו ומה שנשאר זה עוגת גבינה ובורקס. כמו בהרבה מקרים של מחשבה שיווקית, במקרה הזה הצורך של תנובה לקדם מכירת חלב ומוצריו, יצא משליטה והפכה לתמצית החג. ממש כשם שחברת קוקה קולה המציאה את דמותו של סנטה קלאוס שהיום מהווה את מרכז חג המולד שהפך לחג קניות וצרכנות.

חלב כן או לא? עובדות ואמיתות

אז עכשיו אני רוצה לדבר קצת על חלב ומוצרי החלב, האם זה טוב לנו לבריאותנו או לא כי בתחום הזה אני מקבלת המון שאלות. ואני כבר אומרת שזה נושא טעון מאוד ושנוי במחלוקת. אני אניח כאן כמה נקודות למחשבה ואשאיר לכם להסיק את המסקנות בעצמכם.

ראשית, מבחינת הסיווג הביולוגי אנחנו שייכים למשפחת היונקים, את זה כולם יודעים. יונקים, בהגדרתם, ניזונים מחלב אימם בתקופה הראשונה לחייהם, תקופת הינקות, עד שהם ומערכת העיכול שלהם בשלים לאכול ולעכל את המזון המתאים להם. אנחנו, בני האדם, הם היונקים היחידים בטבע ששותים חלב של חיות אחרות. לא שמעתם על גור אריות ששותה חלב פילות או חתלתול שיונק מג‘ירפה, נכון? זה נשמע מאוד מוזר. אבל אדם ששותה חלב של פרה נשמע הגיוני. אנחנו גם היונקים היחידים שממשיכים לשתות חלב גם לאחר תקופת הינקות. כל שאר היונקים אינם עושים זאת לאחר שנגמלו. 

מקובל לחשוב שרגישות לחלב היא רגישות ללקטוז שהוא הסוכר שבחלב. גם בחלב אם אנושית יש לקטוז וזה נדיר מאד שלתינוק אין את האנזים שיוכל לפרק אותו. זה לא נדיר שאחרי תקופת היניקה יש ירידה חדה בנוכחות של האנזים הזה כי כאמור, יונק לא אמור לינוק חלב אחרי הגמילה. מרכיב בעייתי לא פחות אשר נמצא בחלב הוא הקזאין, חלבון החלב. זהו חלבון מאוד קשה לעיכול ופירוק וברוב המקרים שיש קושי בעיכול חלב, קיים קושי בפירוק אותו  הקזאין, ולאו דווקא הלקטוז כפי שנהוג לחשוב.

חלב ניגר הוא מזון (כן, מזון, לא משקה) מאוד קשה לעיכול, מוצרי חלב שעברו התססה (FERMENTATION LACTO) בעזרת בקטריה, כמו יוגורט וגבינה לדוגמא, קלים יותר לעיכול כי הבקטריה כבר פירקה את רוב הלקטוז ,אך הם עדיין מכילים מעט ממנו, וכן את חלבון החלב קזאין. 

נקודה נוספת למחשבה היא איכות החלב מפרות שגודלו באופן תעשייתי. כל הערכים התזונתיים מגיעים לחלב מהמזון שהפרה אוכלת. פרה שנמצאת כל היום בחוץ, אוכלת עשב, חשופה לשמש והיא תניב חלב עשיר במינרלים ובויטמין D, לעומת פרה שחיה ברפת וניזונה על סויה ותירס מעובדים. כמובן לזה מתווספים הורמונים סינטטים, תרופות ואנטיביוטיקה שנמצאים בשימוש נרחב בחקלאות תעשייתית וכל זה כמובן מגיע גם לחלב ובסופו של דבר, אל שולחנו של הצרכן.

את כל זה אני כותבת לכם כבת של רפתן. כאמור כפי שכבר ציינתי, גדלתי בקיבוץ וחלק נכבד מילדותי ביליתי ברפת. אני אוהבת פרות, ליבי היה נחמץ כשלקחו את העגלים שזה עתה נולדו הרחק מאימם, השקו אותם בחלב מאבקה שהגיעה מאמריקה, במקום זה של אמא שלהם שנמצאת כמה מטרים מהם ואילו את האם הרחיקו למכון החליבה, כדי לשווק את החלב שלה לבני האדם. 

אבל מה עם הסידן? מה עם הסידן?

אני אוהבת את השאלה הזו! נושא זה הוא הרצאה שלמה, אבל אנסה לתמצת במספר משפטים. 

חשבתם איך זה שכולם מוטרדים ממחסור בסידן, אבל אף אחד לא מוטרד ממחסור במגנזיום, קליום, נחושת או מנגן? יש כל כך הרבה מינרלים בגוף (מעל מאה!) אבל כולם מוטרדים רק מסידן. זה בגלל שתעשיית החלב שוטפת לנו את המוח במשך עשרות שנים בנושא הסידן ועל זה שחייבים לצרוך חלב כדי לספק את המינרל החשוב הזה לגוף.

הנה עובדה מעניינת על מינרלים: כל המינרלים מקורם באדמה. נקודה. רק הצמחים יכולים לינוק את המינרלים האנאורגניים מהאדמה, ובעזרת הפוטוסינתזה להפוך אותם לחומרים אורגניים הניתנים לעיכול וספיגה על-ידי בעלי החיים ובני האדם. הפרה אוכלת עשב המכיל סידן (כמו גם שפע של מינרלים אחרים), וכך הוא מגיע לחלב. רוצים להגיע למקור? תעקפו את הפרה ותאכלו הרבה ירקות עליים ירוקים, כך תקבלו הרבה סידן זמין. ישנם צמחים עשירים במיוחד בסידן כמו למשל שומשום מלא– טחינה!!!

סידן, כידוע לכולם הוא חומר בניה לעצמות (יחד עם מגנזיום אך שוב, אף אחד לא חושב על מגנזיום), אך יש לו עוד תפקיד חשוב בגוף. הוא מווסת חומציות בדם. כאשר ערך ה PH בדם יורד, העצמות (שהן מחסן של סידן) משחררות סידן לדם כדי לאזן. אכילת מוצרי חלב רבה יוצרת גוף חומצי וכך, למרות שחלב מכיל סידן הוא גורם לנו באופן עקיף לאבד סידן מהעצמות. הראיה היא שבהולנד, בה צריכת החלב עצומה, מחלת האוסטאופורוזיס מאוד שכיחה לעומת מדינות באסיה שאינן צורכות חלב כלל. אבל הקמפיינים של קמפינה ושות’, מעבירים מסר הפוך לגמרי, נכון?

אני זוכרת כשהגעתי להולנד הייתי המומה מזה שאנשים מבוגרים שותים כוסות חלב כאילו זה מים. אף זכורה לי פגישה עסקית בה נכחתי אשר כללה ארוחת צהרים. לחדר הישיבות הכניסו מגשים עמוסים בכריכים ומגש מלא בכוסות חלב. אנשי עסקים מבוגרים בחליפות מחויטות גמעו את החלב בשקיקה ואני חשבתי לעצמי, מה אתם תינוקות? מה אתם שותים חלב ככה? 

משאירה לכם את המידע ואתם תעשו איתו מה שתרצו.

מתכונים טעימים וחג שמח! 

אז למרות שאנחנו חיים פה במדינת החלב והגבינה, אני רוצה להציע שני מתכונים מטריפים באמת שקל להכין מחומרי גלם זמינים, כולם על טהרת הצומח, גם טעים, גם בריא, גם מקורי, מה עוד נבקש?

מאפה בורק בלקני

את בצק הפילו נחליף בדפי אורז דקיקים, עדינים ונטולי גלוטן , המילוי יהיה על בסיס אגוזים וטופו במקום גבינת הפטה המסורתית. התוצאה של ציפוי מתפצפץ ומילוי קרמי היא לא פחות מפנקת.

מצרכים:

• כוס אחת של אגוזי קאשיו, מקדמיה או שילוב של שניהם, מושרים במים לפחות שעה
• 3 כפות שמרי בירה
• 1/2 כפית מלח הימלאיה
• פלפל שחור טחון טרי
• 150 גר‘ טופו, אם אתם יכולים להשיג טופו מעושן זה שדרוג רציני
• 1 כף חומץ תפוחים
• 1/2 בצל
• 1 שן שום (או יותר אם אתם אוהבים)
• 2 כפות מיץ לימון
• 2 כפות שמן זית
• 1/4 כוס מים (או קצת יותר לפי הצורך)
• 1 חבילה של דפי אורז לגלגול
• מעט שמן זית להברשה
• קצח או שומשום לזריה

אופן ההכנה:

1. מסננים את האגוזים ממי ההשריה ומעבירים למיכל הבלנדר. מוסיפים את שאר החומרים מלבד דפי האורז, וטוחנים לעיסה חלקה. אם יש צורך מוסיפים מעט מים, כף בכל פעם. 
2. מחממים את התנור לחום של 180 מעלות. פורסים נייר אפיה על תבנית שטוחה. 
   

   

3. ממלאים קערה רחבה במים חמימים. טובלים שני דפי אורז במים וכשהם מתחילים להתרכך מוציאים אותם ומניחים על משטח עבודה כשהם חופפים מעט. אין צורך להקפיד שלא יהיו קפלים, להיפך, הקפלים יכניסו כיסי אוויר למאפה והוא יהפוך אוורירי יותר .
4. מניחים כף גדושה מתערובת המילוי לאורך דפי האורז הפרוסים, מהצד הקרוב אליכם. 
5. מתחילים לגלגל את דפי האורז ולעטוף את המילוי, ממש כמו שמגלגלים סושי. מתקבלת מעין צורת נקניקיה ואז מגלגלים אותה סביב עצמה כמו שבלול. את הקצה מקפלים מטה, מתחת לשבלול ומניחים על נייר אפיה. 
   

   

6. חוזרים על הפעולה ליצירת 12 מאפים. שוב, הקפידו שיהיו הרבה קפלים.
7. מברישים את המאפים המגולגלים במעט שמן זית ,בוזקים בקצח או שומשום.
8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהמאפים פריכים ושחומים, כ- 25 דקות.

הצעות לגיוון: להוסיף למילוי

• עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או אורגנו
• תרד מאודה קלות, סחוט היטב וקצוץ
• זיתים מגולענים וקצוצים
• בשר חציל קלוי, מסונן היטב מנוזלים (להוסיף לבלנדר)
• עגבניות מיובשות קצוצות

’חלב’ שקדים ביתי

לא תאמינו כמה קל להכין ’חלב‘ אגוזים בבית ואת הטעם אין בכלל מה להשוות עם זה התעשייתי. בעוד שהקנוי מכיל רק 2-5% שקדים ,זה הביתי מכיל 20%-30%.

חומרים:

• 1 כוס שקדים לא קלויים, מושרים במים ללילה 
• 1/2 ליטר מים
• 1 תמר קטן, מגולען
• 1/2 כפית תמצית וניל טבעית
• קורט מלח

אופן ההכנה:

1. מסננים את השקדים ממי ההשרייה ושוטפים היטב תחת זרם מים.
2. שמים את כל החומרים בבלנדר ומערבלים על מהירות גבוהה כמה דקות על שלא רואים יותר חתיכות של קליפות והנוזל נראה אחיד
3. פורסים בד חיתול או מגבת מטבח נקייה במסננת שמונחת מעל קערה ושופכים לתוכו את ה‘חלב‘. אוספים את קצות הבד וסוחטים היטב. בקערה מצטבר ’חלב‘ השקדים המסונן, ובתוך הבד נשאר הפאלפ. 
   

   

4. מעבירים לצנצנות או בקבוקים מעוקרים ושומרים במקרר. ה‘חלב‘ נשמר כשלושה עד ארבעה ימים.

ב‘חלב‘ הזה אפשר להשתמש:

• עם גרנולה או דגני בוקר
• בקפה או כבסיס לשוקו חם או גולדן לטה
• כבסיס לשייקים
• בקינוחים
• בתוספת זרעי צ‘יה להכנת פודינג

*את השקדים ניתן להחליף באגוזי לוז, קאשיו או מקדמיה לקבלת ’חלבים‘ שונים.

מספר מילים לסיכום

אני מאמינה גדולה בבחירה אישית, מושכלת ומודעת. אני הנחתי פה מעט אינפורמציה ונקודות למחשבה וכל אחת ואחד יעשו את הבחירות שלהם מתוך הקשבה פנימית לצרכי הגוף, העקרונות והאמונות. באופן אישי, למרות שאני מאוד אוהבת גבינות, אני משתדלת להימנע ולהמעיט בצריכת מוצרי חלב ככל האפשר. את המעט מאד שאני כן אוכלת פה ושם (מעט יוגורט וגבינת פטה על סלט, בחלב ניגר איני נוגעת כלל. אני מאוד אוהבת וממליצה על ’חלב‘ שיבולת שועל או ’חלב‘ אגוזים לקפה ומשקאות חמים), אני מקפידה שיהיו ממקור ביו–דינמי/ אורגני מהימן שכן אז אני יודעת שהחיות טופלו והאכלו היטב. אני מרגישה שזו האחריות שלי וכך על ידי בחירות המזון שלי אני יכולה להשפיע כל הסביבה. 

חג שבועות שמח לכולם

שלכם,

גלית

בדיוק בין ההיפוך החורפי “winter solstice” והשוויון האביבי “spring equinox”, בעיצומו של החורף ובתזמון מתואם להפליא, מתרחשת עונת הקרנבלים חובקת עולם. מקרנבל ונציה, דרך גרמניה ודרום הולנד ועד המפורסם מכולם ברזיל. מקור התופעה הוא בעולם העתיק, יוון ואיטליה, המכונה בפינו פגאני. בזמן זה של השנה היו משחררים את כל המוסכמויות החברתיות המקובלות ופוצחים בבכחנליה של אבדן חושים, שתיה מרובה, תחפושות ושינוי זהות, שחרור מיני ומשתאות אוכל כיד המלך. הנצרות הקדומה, על מנת להתקבל ולהתחבב על האוכלוסייה, אימצה רבים מהתאריכים והמנהגים הפגאנים (תאריך חג המולד, למשל), וכך הפך הקרנבל לחלק מלוח השנה והתרבות הקתולית– רגע לפני שנכנסים לתקופה של 40 ימי צומות וכפרות, מתירים כל רסן ומוסכמה חברתית ויוצאים לחגוג. 

אולי יעניין אותך גם:

קולנוע טושינסקי מסרב להקרין סרט על FvD
הקיש שהתחפש לאוזן המן
שחיקה (burnout) – מה לרפואה הסינית יש להציע

קרנבל הגרסה היהודית

והנה, באופן מפתיע, גם לנו יש קרנבל משלנו בדיוק בזמן הזה של השנה. אצלנו זה מתיישב על סיפור היסטורי, שהיה או לא היה, אבל מספק כל אלמנט דרמטי אפשרי: ממש משחקי הכס בגירסת העולם הקדום: מלך מושחת, רפה שכל הנתון למניפולציות, יועץ תאב בצע ורצחני, דוד סרסור, ניצול מיני של נשים צעירות ויפות (בטוחים שאתם רוצים לתת לבת שלכם להתחפש לאסתר שניתנה כשוחד מיני לאחשוורוש?) תככים ומזימות בחצר המלוכה. כמו בחגים היסטוריים אחרים, קו העלילה הוא ברור: ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו (בעזרת האל המושיע) אז יאללה בואו נחגוג ו… נאכל כמובן!!! (ראו פוסט חנוכה…).

בקרנבל היהודי מתחפשים ומבלבלים זהויות, מותר לשתות לשוכרה עד לא ידע (איפה המפתחות של האוטו ומי היא אשתך), עורכים משתאות שבמרכזם מעדנים מתוקים, מארחים ומכבדים את הקרובים במיני תרגימה. נשמע טוב! מתכון למסיבה מוצלחת.     

אוזן מגרמניה

המאכל המסורתי הכי אופייני של החג הרי הוא אוזני ההמן המפורסמים. מאכל יהודי מקורי? המממ… לא בדיוק.

אוזני המן מקורם במאפה גרמני פופולרי שהוגש בקרנבל בשם מאן טאש, כיסוני פרג (שימו לב בהולנדית פרג זה MAANZAAD). ביידיש זה הפך להומן טאש וגם אמאן טיש ומכאן כבר השם המן לא רחוק. ישנם הסבורים שמקורם של מאפים אלו אף קדום יותר. דמות אלת הפריון הפרסית/בבלית אשתר או עשתורת התגלגלה לאסתר בסיפור המגילה ויתכן שהמאפה המסורתי של החג הוא גלגול של מאפים בצורת איבר המין של אשתר שהיוו סגולה לפריון. אז אולי זה לא בדיוק נראה כמו איבר מין נשי אבל בואו נודה שגם לא כמו אוזניים. גרסה אחרת מייחסת את מקור השם למנהג שהיה מקובל בימי הבניים בו היו ‘קוטפים‘ את אוזניהם של המוצאים להורג רגע לפני התלייה, מקסים ממש! 

אז כך או כך מדובר במאפים מבצק פריך ועדין הממולאים במלית מתוקה עשויה מזרעי פרג טחונים.

הגרסה שלי היא קלילה, עדינה, מזינה וטעימה. הבצק עשוי משקדים טחונים וקמח אורז והמלית היא פרג טחון מבושל בחלב שקדים, תמרים קצוצים, צימוקים וניל. כמו במקרים רבים אחרים תוצרת ביתית עצמית אינה משתווה למאפים קנויים. נסו ותיווכחו. הכינו לעצמכם ולבני משפחתכם קופסא מלאה ומפנקת מהעוגיות המיוחדות האלו ואירזו מהן גם למקורביכם כמשלוח מנות.

הנה שוב הוכחה שחגיגה אמיתית היא גם כיפית וגם ידידותית לגוף ולבריאות.

ונכון שבפורים ישנה רשות לשתות לשוכרה אבל לחגיגה חורפית אמיתית אני מכינה סיר גדול של סיידר תפוחים חם ומהביל המתובל בנדיבות בקינמון, ציפורן ושאר תבלינים מחממים ומגישה בכוסות זכוכית נאות. 

חג פורים שמח!

אזני המן, הגירסה החדשה

הכמות הזו היא ל- 30 אזני המן קטנות וחמודות, בקלות ניתן להכפיל את הכמות כדי שיהיה במה לכבד במשלוחי המנות.

לבצק פריך:

1/2 כוס שקדים טחונים (קמח שקדים)

1 כוס + 4 כפות קמח אורז (שימו לב לקנות קמח מאורז מלא RIJSTMEEL ולא עמילן אורז)

1 כפית אבקת אפיה

4 כפות סוכר קוקוס

גרידת לימון מלימון אורגני אחד (לימונים לא אורגנים מצופים לרב בשעווה שאנחנו לא רוצים לאכול)

100 גר‘ חמאה אורגנית קרה, חתוכה לקוביות

1 ביצת חופש אורגנית, קטנה

למילוי:

50 גר‘ פרג טחון (קונים זרעי פרג וטוחנים במטחנת קפה ותבלינים או בבלנדר)

2 כפות שקדים טחונים (קמח שקדים)

1/3 כוס תמרים קצוצים

1/3 כוס צימוקים

½ כוס חלב שקדים (או חלב צמחי אחר)

1 כף דבש

1 כפית תמצית וניל

עוד מעט קמח אורז לרידוד

אופן ההכנה:

בקערה רחבה מוסיפים את הקמחים, אבקת אפיה, סוכר וגרידת לימון מערבבים היטב כך שלא יהיו גושים.

מוסיפים את קוביות החמאה הקרה ומתחילים לשפשף את החמאה לתוך הקמח עד שנוצרת תערובת פירורים.

מוסיפים את הביצה ולשים לבצק רך אבל לא דביק מדי. הבצק צריך להיות נעים ונפרד בקלות מהדפנות ומהידיים. אם הוא דביק מדי (תלוי בגודל הביצה) אז להוסיף עוד כף קמח אורז בכל פעם וללוש מעט. יש להקפיד לא ללוש יתר על המידה אלא רק עד שהחומרים מתגבשים יחד כי אז הבצק לא יהיה פריך אלא קשה. אפשר את כל התהליך הזה להכין גם במעבד מזון: קודם החומרים היבשים והחמאה לתערובת פירורים ואז הביצה ערבוב קל נוסף.

אוספים את הבצק לעיגול שטוח ומניחים מכוסה במקרר עד שמתארגנים עם כל השאר.

להכנת המילוי, שמים בסיר קטן את כל החומרים ומבשלים על אש קטנה כ- 15-20 דקות, תוך כדי בחישה מפעם לפעם, או עד שהנוזלים נספגו והתערובת סמיכה. מעבירים את תערובת המילוי לקערה להצטנן.

מחממים תנור ל- 170 מעלות. מקמחים היטב משטח עבודה בקמח אורז ומרפדים תבנית אפיה שטוחה בנייר אפיה. מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים לארבעה חלקים.

מניחים רבע מהבצק על משטח העבודה ובוזקים מעליו עוד קצת קמח אורז. מרדדים בעדינות לעלה בעובי של כ-3 מ“מ. בעזרת חותכן עוגיות/ טבעת מתכת/ כוס זכוכית דקה בקוטר של 7 ס“מ חותכים עיגולים. אוספים את שאריות הבצק לעיגול ומניחים בצד.

מניחים כפית מתערובת המילוי במרכז כל עיגול ובעדינות מקפלים את השוליים לצורת משולש ומהדקים את הקצוות. מרכז המשולש נשאר פתוח. הבצק הזה עדין ויש לטפל בו בזהירות. הכי נוח זה להחזיק את עיגול הבצק עם המילוי על יד אחת ולקפל ולצבוט את הבצק ביד השניה (ראו תמונה). מניחים על התבנית המרופדת.

חוזרים על הפעולה עם עוד רבע מכמות הבצק, פלוס השאריות מהסיבוב הראשון וכך חוזר חלילה,  עד לסיום כל הכמות של הבצק.

אופים בתנור המחומם כ 14 דקות עד שהמאפים שחומים קלות. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת צינון.  

טיפ: הוסיפו כף אבקת קקאו לבצק לקבלת בצק שוקולד ואם אינכם מחובבי הפרג אז ערבבו 1/2 כוס שקדים טחונים, 2 כפות דבש ו 2 כפות חלב שקדים למילוי שקדים עדין. אפשר להוסיף 2 כפות פתיתי קוקוס.

משקה סיידר תפוחים חם ומתובל

זה באמת משקה הבית שלי בחורף, מחמם, מנחם, מפנק, מתוק, מתובל, כיפי ויחד עם זאת טבעי ובריא. אני מכינה אותו בכל פעם שבא לי משקה מפנק או שבאים אורחים ולכן תמיד יש לי קרטון מיץ תפוחים טבעי ללא תוספת סוכר במזווה.

עבור כל מנה:

200 מ“ל מיץ תפוחים טבעי (רצוי אורגני) ללא תוספת סוכר

1 מקל קינמון

1 כוכב אניס

2-3 מקלות ציפורן

1-2 פלפל אנגלי שלם

אופן ההכנה:

מוזגים את מיץ התפוחים לסיר קטן, מוסיפים את כל התבלינים, מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים, מכוסה, כחמש דקות. מכבים את האש ונותנים להתקרר קצת לפני שמוזגים לכוסות זכוכית יפות. מגישים עם התבלינים ומקל קינמון בכל כוס.

טיפ: שוט קלבדוס (ברנדי תפוחים) יהפוך את הסיידר החם לקוקטייל חורפי לוהט אבל ששששש… אל תגלו שאמרתי את זה 😉 

יאללה, חגיגת פורים שמחה לכם!

בקליפת אגוז: חנוכה זה אחלה חג אבל מאכלי החג המסורתיים הם לא בדיוק התגשמות של אוכל בריא אז איך כן אפשר גם לחגוג וגם לשמור על הבריאות? אפשר ואפשר! תמשיכו לקרוא…

“יאללה לתחת” קוראת הסופגניה חסרת המשמעת והחצופה במערכון הנפלא של ניר וגלי (ואם טרם יצא לכם א תמצאו אותו כאן). 

בואו ניגש ישר ולעניין, בלי להסתובב כמו סביבון, זה החג הכי יפה שלנו (שירים נהדרים, נרות ואור) אבל מבחינה תזונתית, אסון! אין דרך אחרת לתאר זאת. השילוב של קמח לבן, סוכר לבן ושומן טראנס, המכונה גם סופגניה, לא משאיר מקום לספק, מדובר במזון רעיל ומזיק.

לעיתים קרובות אני מסבירה לחברי הלא יהודים את תמצית רוב החגים שלנו; ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל!!! (עיין ערך פורים, פסח וכו׳)

חג החנוכה הוא חג השמן כמובן, לזכר נס כד השמן, אז בואו נדבר רגע על שמן.

שומן הוא אחד מאבות המזון והוא לא פחות חשוב מחלבונים ופחמימות. דופן כל תא ותא בגופנו עשויה שומן, המייאלין שמצפה את תאי העצב הוא חומר שומני. המוח שלנו עשוי ברובו משומן (ומים), חומצות שומן חיוניות מהוות אבני בניין להורמונים, לוקחות חלק חשוב באין ספור תהליכים מטבוליים. בלי שומן, אין חיים! כולנו חייבים לאכול שומנים. אני אחסוך לכם את ההרצאה המקיפה על שרשראות שומן קצרות, בינוניות וארוכות, רוויות ובלתי רוויות – נושא מרתק לכשעצמו אז אולי בפעם אחרת.

הרשימה שלי לשמנים מומלצים

שמנים מן הצומח

• שמן זית – עדין (Mild) לבישול ווירג׳ין לסלטים, רטבים ותיבול olijfolie, milde en virgin
• שמן קוקוס – ללא ריח לטיגון ובישול, וירג׳ין לשייקים, קינוחים ותבשילי קארי kokosolie, geurloos en virgin
• אגוזים וזרעים, כולל חמאות אגוזים וטחינה
• אבוקדו
• שמני אגוזים מכבישה קרה, לתיבול סלטים ולא לבישול

שמנים מהחי

• חמאה מפרות שאוכלות עשב בלבד
• דגים שמנים כמו הרינג, סלמון, קוד ומקרל

אילו שמנים אינם מומלצים? 

שמנים צמחיים כגון תירס, סויה, חמניות וקנולה (maïsolie, sojaolie, zonnebloemolie, koolzaadolie, canolaolie), אלו נשרפים בקלות והופכים לרעילים ממש (שומן טראנס). והכי הכי לא – מרגרינה! לא חשוב מה אומרים לכם ומה כותבים על האריזה, שום שומן מוקשה באמצעים מלאכותיים ותעשייתיים אינו אמור להיכנס לגופנו! סימן קריאה.

כאן בהולנד מאד אוהבים טיגון עמוק כידוע. החל מהצ׳יפס המפורסם ועד לקרוקטים למיניהם. לרוב הטיגון נעשה בשמן צמחי מאיכות נמוכה מאד וחימומו לטמפרטורות גבוהות גורם לשריפתו והופך אותו לחומר קרצינוגני (מסרטן) מדרגה ראשונה. אז בואו נחשוב היטב אם אנחנו רוצים להכניס את זה לגוף שלנו ושל ילדינו. בתזמון מופלא, ובלי קשר לחנוכה, בדיוק בזמן הזה צצים להם דוכני הטיגון (oliebollenkraam) בכל מקום ומוכרים את הגרסה ההולנדית לבצק מטוגן.

לסיכום חשוב לזכור, הערך הקלורי של שומן הוא כפול ויותר, מזה של הפחמימה או החלבון (9 קלוריות לגרם לעומת 4) לכן בכל אופן חשוב לצרוך אותו במתינות. 

יכול להיות שאתם מנהלים איתי עכשיו משא ומתן בראש שלכם, חנוכה יש רק פעם בשנה, אז אפשר לחטוא קצת לא? כן, חנוכה יש פעם אחת וגם ראש השנה, פורים ופסח ושבת “רק” 54 פעמים בשנה ועוד כהנה וכהנה אירועים וחגיגות משפחתיים וחברתיים, שתמיד מהווים תירוץ מצוין לאכול “חטאים” כאלו ואחרים. אני אומרת, גוף יש לנו באמת רק אחד והוא לכל השנה, לכל החיים. ולא כל כך קל לתקן את מה שהתקלקל, אז למה שלא נלמד את עצמנו ואת ילדינו לחגוג חגיגה אמיתית? כזו שתגרום לנו הנאה ושמחה, אבל תחגוג גם את החיים הטובים והגוף הבריא. מזון מזין, בריא ומשמח לבב אנוש. 

אז מה נכין לחנוכה? אם אתם מארחים חברים או משפחה אפשר לערוך שולחן נשנושים יפה ומטריף חושים של פירות חתוכים, ירקות טריים ומטבלים מסוגים שונים, אגוזים ופירות יבשים (אוקי, נפזר גם כמה מטבעות שוקולד פה ושם, בכל זאת חנוכה), נשלב כמה חטיפים סופר בריאים וטעימים (מתכונים להלן) שהכנו מבעוד מועד, כל זה ילך מצוין עם סיידר תפוחים חם ומתובל בקינמון וציפורן או קקאו תוצרת בית. אפשר להוסיף מרק מהביל שיוגש בספלים. באגף מאכלי החג צירפתי לכם מתכון נפלא של לביבות אפויות מירקות שורש. אם ממש ממש אי אפשר בלי סופגניות, נסו את המתכון שלי למיני סופגניות (או חטיפי סופגניה) בקינמון, זוהי וריאציה הרבה יותר בריאה, ללא גלוטן, מטוגנת בשמן קוקוס בריא שאינו נשרף. 

נקודה נוספת למחשבה: אלמנט מאוד חשוב בסיפור המכבים הוא טיהור המקדש. אני רואה את גופי כמקדש בו שוכנת הנשמה. אז אולי בכלל חג החנוכה הוא חג טיהור וניקוי מקדש הגוף?!

בואו נבין שאפשר לפנק את עצמנו ואת יקירינו באמת באמת, במובן הכי עמוק של המילה. הנאה היא לא מילה נרדפת לחטא, אחרי הכל ניצחנו, אז בואו נאכל!!!

לביבות שורשים אפויות, מוגשות עם קרם אגוזים (כ- 12 לביבות גדולות)

לביבות מתקתקות עשירות בטעם וארומה ובלי כמויות השמן הרגילות. אפשר לגוון את הרכב הירקות לפי מה שאוהבים. מנה צמחונית נהדרת שיש לה קיום מכובד גם מחוץ לחג החנוכה.

המצרכים:

• 1 בטטה בינונית, שטופה וקלופה
• 1 סלק גדול, מקורצף, החלקים הלא יפים מוסרים
• 1 גזר גדול או שניים בינוניים, שטופים ומנוקים
• 1 פסטינאק, שטוף וקלוף
• 1 בצל גדול
• 1 כפית מלח
• פלפל שחור טחון טרי
• 1 ביצת חופש אורגנית, לגירסה נטולת- ביצים 2 כפות זרעי פישתן טחונים עם 2 כפות מים
• 5 כפות קמח חומוס

לקרם אגוזים:

• 1/2 כוס קשיו ו 1/2 כוס מקדמיה (לא קלויים) מושרים במים לפחות שעה ומסוננים
• 1/2 כוס מים
• 1 תמר רך מגולען
• 1/4 כפית מלח הימלאיה

אופן ההכנה:

1. גוררים את כל הירקות (סה”כ 1 ק”ג) בפומפייה גסה. מעבד מזון יעשה את החיים קלים פה. מעבירים לקערה גדולה.
2. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב. באיזשהו שלב כדאי לעבור לערבוב בידיים ולהמשיך ללוש את העיסה שמתקבלת.
3. מכינים תבנית שטוחה מרופדת בנייר אפיה ומחממים את התנור ל- 200C מעלות.
4. חופנים מעט מהתערובת ויוצרים בעזרת הידיים צורת לביבה. מניחים על התבנית המרופדת. חוזרים על הפעולה עם שאר התערובת.
5. מזלפים מעט שמן זית מעל ללביבות ואופים בתנור מחומם כ- 20-25 דקות, עד שהלביבות שחומות זהובות.
6. בזמן שהלביבות בתנור מכינים את הקרם. אפשר בהחלט להכינו מבעוד מועד ולאחסן במקרר עד להגשה. מעבירים את כל חומרי הקרם לבלנדר ומעבדים לעיסה סמיכה וחלקה. אם
7. צריך, מוסיפים מעט מים, כף בכל פעם עד שהבלנדר ׳רץ׳.  מעבירים לקערית הגשה ומגישים לצד הלביבות. 

חטיפי סופגניות בקינמון (15-20 יחידות)

המצרכים:

• 200 גרם קמח מדגנים מלאים ללא גלוטן כגון קינואה, אורז, כוסמת, שיבולת שועל, מנופים. הכי טוב לערבב יותר מסוג אחד לקבלת טעם ומירקם מאוזנים.
• 1 כפית אבקת אפיה
• 1 כפית שמרים יבשים (מוסיף את הטעם האופייני לסופגנייה)
• 1/8 כפית מלח
• 200 מ״ל רוויון karne melk 
• 1 ביצת חופש אורגנית, טרופה
• 1 כפית תמצית וניל טבעית
• 1 כף ברנדי, לבחירה. הברנדי גם מוסיף טעם וגם מפחית את ספיגת השומן.
• שמן קוקוס ללא ריח לטיגון, geurloos kokosolie  
• 2 כפות סוכר קוקוס או סוכר קנים בלתי מעובד, kokosbloesem suiker, rauwe rietsuiker, oersuiker
• 1 כפית קינמון

אופן ההכנה: 

1. מערבבים היטב את כל החומרים היבשים בקערה, מוסיפים את הרוויון, ביצה, תמצית וניל וברנדי (אם משתמשים) ומערבבים היטב לעיסה חלקה ללא גושים.
2. מחממים את שמן הקוקוס בסיר קטן על אש בינונית.(כ- 2.5-3 ס״מ). על מנת לבדוק אם טמפרטורת השמן נכונה מנטפים כמות קטנה של בצק: אם הבצק שוקע, סימן שהשמן קר מדי ואם הוא מיד משחים, חם מדי. הטמפרטורה האידיאלית היא 180 מעלות, אם יש לכם מד חום של מזון אז השתמשו בו. אם יש מד-חם כדאי להשתמש ולשמור על טמפרטורה קבועה של 180 מעלות.
3. בעזרת שתי כפות, יוצרים סופגניה קטנה אובלית ומשחררים לתוך השמן החם. מקפידים לא לטגן יותר מדי סופגניות בבת אחת כדי לא לקרר את השמן. מטגנים כ5-6 דקות עד להזהבה שחומה.
4. בעזרת כף מחוררת מוציאים את הסופגניות מהשמן ומניחים בצלחת מרופדת בנייר סופג. חוזרים על הפעולה עם שאר הבלילה.
5. בקערה רחבה מערבבים את הסוכר והקינמון. מניחים מספר סופגניות בכל פעם ומטלטלים את הצלחת כך שהסופגניות יתגלגלו ויצופו בתערובת הסוכר קינמון מכל הצדדים. מעבירים לצלחת הגשה ומגישים חמים.

והנה מבחר פינוקים מתוקים כיפיים וסופר בריאים מהאתר שלי (המתכונים באתר כתובים באנגלית):

עוגיות טחינה וקרנבריז, טבעוניות, ללא קמח וסוכר מעובד

גם הבראוניז האלו טבעוניים, ללא קמח, ללא סוכר מעובד והמרכיב הסודי (ששששש…. לא לגלות) הוא…. בטטה!

מדליוני שוקולד על בסיס תמרים ואגוזים, מי יכול להגיד לזה לא?

פצצות אנרגיה קטנות ומלאות טעם, מקור מעולה לשומן בריא.

חג חנוכה שמח!