Tag: סטודנטים ישראלים בהולנד

  • “תגידי, האוניברסיטה בהולנד באמת כל כך שונה?”

    אקדמיה, למרות מטרתה האוניברסלית, שונה מטבעה שונה מיבשת ליבשת, ובין היתר ממדינה למדינה. אקדמיה בארה”ב שונה מאקדמיה באסיה או באירופה מטעמים מובנים, אבל השאלה המתבקשת היא היכן ישראל מתיישבת בהשוואה הזו. הרי ישראל לא ממוקמת באירופה, גם לא בצפון אמריקה, והאקדמיה באסיה ובאפריקה שונה בתכלית מהאקדמיה הישראלית, ובכלל, על פי אילו פרמטרים אפשר להשוות את ישראל למערכת האקדמית ההולנדית?

    מניסיוני האישי עצם ההשוואה מתבקשת. אני גרה קרוב לארבע שנים בהולנד, את התואר הראשון שלי למדתי במשפט אירופאי באוניברסיטת מאסטריכט, וכרגע אני מסיימת את המאסטר בדיני חברות באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. קרוב לארבע שנים אני נשאלת את אותה שאלה: “למה דווקא בהולנד?”. והשאלה השנייה שנזרקת לאוויר היא אבל איך אוניברסיטת תל אביב שונה ממאסטריכט?” או “לא יכול להיות שהלימודים כל כך שונים?”, אז זהו, לא רק שהם שונים, הם לקוחים משני עולמות מנותקים לחלוטין.

    יום ממוצע של סטודנט בהולנד מתחיל בבית הקפה האוניברסיטאי, אך לעומת הסטודנט הישראלי שיתחיל את יומו בקפה על מנת להתעורר, קפה בהולנד הוא מצרך תרבותי לא פחות מאשר קפאין זמין לדם. קפה בהולנד הוא הדרך הנוחה ביותר לחברים להיפגש, לעבוד על עבודה משותפת, דרך להכיר ולהתעדכן. קפה בבוקר בקמפוס הוא אחד מעמודי התווך האוניברסיטאים, יחד עם סנדוויץ’ גבינה לארוחת צהריים (טוב, זה אחד מעמודי התווך של החברה ההולנדית בכלל) ויציאה לפאב ישירות מחדר המבחן. לסטודנטים בהולנד חשוב מאוד לשמור על חיי חברה בנוסף ללימודים, ושילוב של לימודים עם חיי חברה ופנאי מתונים הוא אחד הסממנים הבולטים ביותר במערכת ההולנדית. איזון הוא האחד מהתחומים שהולנדים מתמחים בהם, וזה ניכר גם בתחום הזה. אין הרצאות אינסופיות במהלך היום, ויום לימודים רגיל הוא לא כמו יום עבודה. יום לימודים בהולנד מסתכם בשתי הרצאות ושני תרגולים לכל היותר, ואין יותר ממספר מועט של קורסים לכל תקופת לימודים. אך כמו שלא ניתן להשוות בין כמות לאיכות, לא ניתן להשוות בין כמות שעות הלימוד לאיכותן. תרגול בהולנד נמשך לרוב שעתיים, והוא מסכם חומר רב שנלמד מראש על ידי התלמיד. התירוץ של לשכוח שיעורים או לא לעבור על החומר לא מתקבל בהולנד, ויש צורך בלמידה אינטנסיבית לפני התרגולים במהלך הסמסטר על מנת להצליח במבחנים בסוף תקופת הלימוד. מצב בו לומדים שבוע לפני מבחן על מנת לעבור את הבחינה הוא בגדר בלתי אפשרי מבחינת כמות חומר הלימוד, ולמידה מדודה אך אינטנסיבית במהלך הקורס מאפשרת זאת.

    סטודנטים בינלאומיים (Daniel Farrel, CCLicense)
    סטודנטים בינלאומיים טועמים אוכל הולנדי בניימכן (Daniel Farrel, CCLicense)

    לעומת השיטה הישראלית, תרגולים מתקיימים בכיתות קטנות ואם לא עברת על החומר לפני, אין טעם לבוא לתרגול. הידע שמצטבר לא נתרם מהמתרגל אלא מהתלמידים עצמם. משמע, אם אין בקיאות בחומר – אינך מיטיב עם הקבוצה ותתבקש לעזוב את הכיתה. אך למרות הלימודים, סטודנטים מעודדים וגם מעודדים על ידי החברה ליהנות במקביל ללימודים. טיולי סוף שבוע, יציאות עם חברים והופעות הם חלק אינטגרלי מחיי סטודנט הולנדי. חיי סטודנט בהולנד הם בין המגוונים והמהנים ביותר באירופה. קרבת הולנד לגרמניה, בלגיה, צרפת ואפילו אנגליה מאפשרת לסטודנטים לטייל ברחבי אירופה במקביל ללימודים, בנוסף למגוון הפעילויות הקיימות בהולנד. מוזיאונים ופארקים מהווים אטקרציות בילוי מהנות לסוף שבוע. במקביל, בכל עיר מרכזית בהולנד ישנה סצנת פאבים ובכל ערב ישנה הזדמנות לשבת על בירה בכיכר.

    אחד החששות שלי כשהגעתי להולנד היה בעיית האינטגרציה עם הסביבה ההולנדית. להפתעתי גיליתי כי קרוב ל-112,000 סטודנטים בינלאומיים לומדים בהולנד, וכי ההולנדים שולטים באנגלית ובצרפתית לא פחות משפת אמם. בכלל, ההולנדים דוברים מספר שפות, ואין להם בעיה להחליף לאנגלית, צרפתית או אפילו גרמנית בסיסית כשהם חוצים את הגבול או נתקלים בתיירים. הולנד היא בין המדינות הבודדות באירופה שבה תנחת בשדה התעופה ותשמע אנגלית מתחילת הביקור ועד ההמראה חזרה הביתה. בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים, אוניברסיטאות ואפילו בתי מרקחת מתנהלים באנגלית שוטפת, וזאת חרף העובדה ששתי השפות הרשמיות של המדינה הן הולנדית ופריזית.

    הסביבה הבינלאומית בהולנד היא אחת מהיתרונות הבולטים של האקדמיה ההולנדית. סטודנטים בינלאומיים שנמצאים בסביבה רחוקה מהבית ולעתים לא מוכרת נוטים להתחבר במהרה, ללמוד ולעבוד על פרויקטים יחדיו. מצב זה גורם גם ללחץ חברתי חזק להצטרף להתאגדויות סטודנטים חברתיות הידועות בתור אחוות (studenten vereniging) שאפילו נרשמו בתור מורשת סטודנטיאלית הולנדית במשרד התרבות ההולנדי בשנת 2016. מצב זה כה חקוק בתרבות ההולנדית עד כי מעסיקים פוטנציאליים עשויים לדלג על גיליון הציונים של הסטודנט ולבדוק באילו פעילויות נוספות השתתף, הכוללות בין היתר את אותן אחוות. דבר זה נשמע הזוי לחלוטין למעסיק ישראלי, אבל לקולגה ההולנדית יותר חשוב שלעובד שלו יהיו יכולות בין-אישיות איתנות מאשר ציון 9 בקורס דיני משפחה.

    סטודנטים רבים בהולנד בוחרים גם לשלב ניסיון תעסוקתי עם לימודיהם. ההתנסות הזאת בדרך כלל נמשכת בין חודשיים לחצי שנה בתחום הרלוונטי לתחום הלימודים ולרוב היא ללא שכר. המועצה האירופאית מנסה להשתלט על תחום זה על מנת למנוע “עבודת מודרנית” על פי לשונה, אבל תמונת המצב העדכנית לא תשתנה בקרוב. מצופה מסטודנט בהולנד להתנסות לפחות במקום אחד במהלך לימודיו, ולעתים האוניברסיטה מאפשרת לקבל נקודות זכות על אותה התנסות. הרציונל מאחורי אותו רעיון הוא שהסטודנט יידע כיצד להשתלב בשוק העבודה לאחר התואר. אך גם פה ההשתלבות החברתית אינה פוסקת. לאחר סיום התואר ובזמן ראיון העבודה, נאמר לסטודנטים כי מצופה מהם לשבת בפאב עם כל המחלקה פעם בשבוע (vrijmibo) ולהשתתף במסיבות בין-משרדיות ללא חריגות. המאמץ התעסוקתי בהולנד, בעיקר לצעירים, הוא קולקטיבי ולא אישי, כלומר הצלחת העובד היא הצלחת המחלקה וההפך.

    צוות ההוראה גם הוא שונה מאוד מאשר בארץ. הדירוג האוניברסיטאי בהולנד מאפשר לפרופסור משנה להתקדם לפרופסור מן המניין תוך 16 שנה ללא קשר לפרסומים, פריצות דרך אקדמיות או הוראה עצמה, אלא לפי הוותק, בשונה מאוד מהנוף האקדמי הישראלי. אין ועדות לקביעת פרופסורה ואין צורך במספר רב של פרסומים אקדמיים. המועצה ההולנדית להשכלה גבוהה קבעה מספר פרסומים מינימלי עבור שמונה שנים (שמאוד קל להגיע אליו) וכעבור שמונה שנים דיקן הפקולטה ממנה את הפרופסור משנה לפרופסור חבר, ולאחר שמונה שנים נוספות לפרופסור מן המניין. בנוסף, לסטודנטים ישנה גישה ישירה לכל מרצה או מתרגל, וכללי הטקס הפורמליים בין סטודנט לבין פרופסור (כפי שמתקיימים בבלגיה ובצרפת למשל) לרוב לא מיושמים פה.

    אך המצב בהולנד אינו מושלם כפי שהוא מצטייר. על מנת להתקבל לפקולטות מבוקשות יש לעמוד בתנאי סף גבוהים מאוד, אבל גם לאחר תנאי הסף אחוזי הניפוי לאחר השנה הראשונה והשנייה גבוה מאוד. אחוז גבוה מהסטודנטים לא יסיימו את התואר שאותו הם התחילו (רק 63% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת מאסטריכט במשפט אירופאי יסיימו את התואר תוך ארבע שנים, למרות שאורך התואר עומד על שלוש שנים).

    יחד עם זאת האוניברסיטאות ההולנדיות מדורגות שנה אחר שנה בדירוג מצוין מבחינת כל המדדים, ואין אוניברסיטה אחת בהולנד שנחשבת לא טובה. ניכר כי בעיקר לאור הברקזיט, ההולנדים מנסים להתלבש על נישת ההשכלה הגבוהה הבריטית, ולגרום לסטודנטים בינלאומיים לבוא להולנד במקום לאנגליה. דבר זה מתבטא בשכר לימוד תחרותי, מתן הלוואות עם תוכנית פריסה קלה לסטודנטים מהאיחוד, צוות הוראה מוביל (אשר בחלקו עובר בימים אלו מאנגליה להולנד) ותנאי מחייה טובים יותר מאשר מאנגליה.

    בעשור האחרון בלבד הייתה עלייה של 15% במספר סטודנטים בינלאומיים בהולנד אולי הולנד מצאה את נוסחת הקסם של ההשכלה הגבוהה?

     

    קרדיט תמונה ראשית: CollegeDegrees360, CCLicense
  • שבוע העיצוב

    logo design week

    עכשיו, כשאבק שבוע העיצוב שוקע לו לאיטו וכפות הרגליים והעיניים מתאוששות מהמגוון העצום שאותו שבוע חושף אליו את מבקריו, אמליץ על מספר תערוכות שעוד נשארו איתנו.

    כפי שסיפרתי בטור הקודם, שבוע העיצוב ההולנדי נערך בכל שנה בעיר מגוריי, איינדהובן, היא בירת העיצוב של הולנד.

    אחד האירועים המרכזיים באותו שבוע היא תערוכת הבוגרים בתואר ראשון ושני באקדמיה לעיצוב (בה אני לומדת), בשנים האחרונות כמות הבוגרים גדלה ואכן היה מאוד מורגש העניין, לא רק שהתערוכה פוצלה לשני לוקיישנים שונים שכל אחד מהם הוא תערוכה ענקית וצפופה בפני עצמו, גם עומס האינפורמציה נהיה קשה מנשוא לעיתים וזאת יגידו רוב מבקרי שבוע העיצוב המכתתים רגליהם בין אירוע לאירוע ועדיין לא יספיקו לראות הכל אפילו בתשעת הימים הרשמיים.

    אז לאלו מקוראיי שמתעניינים בעיצוב ואומנות וקצת איחרו את המועד יש לי שתי המלצות קלילות שעוד רצות ויביאו אתכם לסיפוקכם במידה הרצויה.

    Kazerne 1/10/2014-4/1/2015

    openmind1
    תמונה מתוך האתר www.kazerne.com

    קאזרנה היא פרוייקט מעניין בפיתוח.

    מבנה עצום הנחבא אל הכלים במרכזה של העיר , בשנה שעברה נפתח המקום רק לשבוע העיצוב אבל מעכשיו המקום יישאר פתוח למבקרים כמסעדה וגלריה עם אירועים שונים ובהמשך ישלב מלון בוטיק.

    החלל העצום והמעוצב לעילא מאכלס מסעדה בסגנון איטלקי עכשווי ונפתח למבוך של חללים בהם מוצגים פריטי עיצוב הולנדי הנעים על גבול העיצוב-אומנות.

    כרגע מוצגת תערוכה הנקראת “OPEN MIND” המדברת על השימוש הפתוח והיצירתי שמעצבים עושים בתחומי היצירה הבלתי מוגבלים כמעט.

    להזמנות למסעדה ומידע נוסף לחצו כאן

    לזריזים!

    design week14
    צילום מתוך אתר המוזיאון

    DDW: SENSE NONSENSE

    עד ה9/11 !!!!!!!

    חלק מתערוכת הבוגרים של האקדמיה לעיצוב מתארחת במוזיאון ואן הבבה.

    הנושא השנה עסק בגבולות בין שפיות לאי שפיות בחידושים ובתפקידם של האבסורד והמגוחך בשחרור החברה והתעשייה מהקונבנציונליות.

    מוזיאון ואן הבבה מומלץ תמיד, הוא משמש פלטפורמה לעיצוב ואומנות מודרניים וקלאסיים ועל אף גודלו הצנוע הוא טומן בחובו אוצרות, שווה להתעדכן בתערוכות גם אם לא הספקתם להמלצה שלמעלה.

    למידע נוסף לחצו כאן

    אז אם חשקה נפשכם לנצל את מעט השמש שעוד יש לנו ולקפוץ לכמה שעות של עיצוב ובילוי בנעימים זה הזמן!

     

  • למה לי אינדהובן… יומנה של סטודנטית לעיצוב

    תמיד ששואלים אותי בארץ “איפה את לומדת?” אני אומרת “בעיר של PSV” כי כנראה בישראל אוהבת הכדורגל, הקבוצה ידועה ומוכרת יותר מהעיר בה היא ממוקמת.
    אבל לאנשים שיש להם קשר לעולם העיצוב, איינדהובן מוכרת מאוד ובעיקר בגלל האקדמיה לעיצוב שנמצאת בה (ואולי גם בגלל פיליפס) ואז, התשובה ל”איפה את לומדת” מתלווה ב”וואו”, “אני מקנא” ו”איזה כיף לך” (בחוגים מסויימים…).

    האקדמיה לעיצוב באיינדהובן היא מהנחשבות במוסדות הלימודים לעיצוב מוצר באירופה כשעולה עליה בימים אלו רק בית הספר “סיינט מרטינס” בלונדון.
    היא אומנם עיר גדולה על המפה וזאת בשל פרברי המגורים הרחבים שלה אבל באותה מידה יכול להתקבל הרושם שהיא קטנה אם מגיעים אליה ברכבת ישירות למרכז העיר….

    f_sfeer_01
    אינדהובן – עיר סטודנטים שונה מאוד מתל אביב

    בניגוד לתל אביב, העיר בה נולדתי וגדלתי ההיצע לצעירים אינו גדול אז די משעמם פה למען האמת, ומצד שני –זה כנראה יתרון כי זה מעולה ללימודים!

    בשנתיים ומשהו מאז עברתי לגור מחוץ לבית ההורים והתחלתי את לימודי התואר במדינה זרה, למדתי על בשרי הרבה מאוד דברים, בין היתר מצאתי את עצמי לומדת על התרבות ההולנדית או ליתר דיוק, עד כמה היא שונה מהתרבות הישראלית.
    אבל, מסתבר רבותיי שאיינדהובן היא בירת העיצוב ההולנדית וזה יתרון עצום לסטודנטית כמוני ללימודי עיצוב, בעיקר שכבירת עיצוב היא מארחת אירועים שונים וייחודיים במהלך השנה שמושכים קהל לא רק מבית הספר אלא מרחבי המדינה כולה ומדינות הסביבה.

    ככזו, מארחת איינדהובן כמו בכל שנה את” שבוע העיצוב” היוקרתי! אירוע שמושך תשומת לב עצום בקרב קהילת המעצבים והסטודנטים ועל כך אספר בהמשך, בפוסט נפרד.
    על מה כן אני רוצה לספר הפעם?
    ובכן, איינדהובן היא מן הסתם, גם משכנם של אמנים ומעצבים צעירים שיוזמים אירועים, בתי עסק וגלריות מיוחדות במקומות מקוריים ברחבי העיר. אחת מקבוצות הצעירים הללו היא חבורה ששמה “we make carpets” אשר באוקטובר (ובצירוף מקרים לא מפתיע במקביל לשבוע העיצוב ההולנדי!) תחגוג 5 שנים להיווסדה.

    10716218_10152712257407988_767869536_n
    שטיחים מחומרים יחודיים. צילום: שחר ליבנה

    הקבוצה מציגה, כפי שניתן להבין משמה, שטיחים. אבל מדובר לא סתם בשטיחים שכן שלושת המייסדים הצעירים של הקבוצה משלבים דרכי ייצור מסורתיות ונקודת מבט ביקורתית על החברה הצרכנית וכל זאת דרך מדיום בלתי שיגרתי: מרבדים מחומרים שונים ומשונים .

    10719105_10152712257332988_378646031_n
    שטיחים מיוחדים בתערוכה צילום: שחר ליבנה

    התערוכה החינמית שנפתחה לא מזמן באזור התעשייתי לשעבר של איינדהובן תמשך עד ה- 26 לאוקטובר, ומציגה בחלל תעשייתי לא גדול במיוחד חדר המרוצף בשטיחים (שניתן לכנותם יותר כפסיפסים) שהכנתם הייתה כרוכה ביצירתיות, יד יציבה וסבלנות אין קץ. מה שמייחד את הפסיפסים האלו הם החומרים הייחודיים מהן הם עשויים, כגון גפרורים, סכו”ם פלסטיק צבעוני, חיילי צעצוע ועוד ועוד. מרהיב ומעורר השראה כך שאפילו רק בגלל זה שווה לקפוץ לאיינדהובן לאחה”צ של השראה וגילויים.

    הגלריה בה מוצגת התערוכה, ממוקמת ב- strijp S ששימש כאזור מפעלים המוסב לאט לאט לאזור בילויים אלטרנטיבי ואזור מגורים, שמושך מעצבים ואמנים וממוקם ליד תחנת הרכבת Eindhoven bukalan, כך שגם מאפשר גישה נוחה למקום שכבר בחודש הבא יתמלא בעוד אירועים ותערוכות שבהחלט כדאי לסמן ביומן.

    למי שמתעניין, הנה הקישור לאתר התערוכה והקבוצה : We make Carpets

    בפוסט הבא: חוויות נוספות מלימודי התואר ואירועי שבוע העיצוב ששווה לבקר בהם.

    שחר ליבנה

    10681725_10152712257597988_726255590_n
    שטיח גפרורים. צילום: שחר ליבנה