Tag: סינטרקלאס

זוכרים את הכתבה על מסורת ארוחת בוקר של פסחא בבית הספר? על הקופסאות ועל הפדיחות? אז הנה לכם כזה, אבל לחורף. קדימה סרג׳יו, לעסק.

נובמבר מי יודע? סנט מארטין דאך

11 בנובמבר, תאריך שקל לזכור ובו מתקיים יום מצעד מקבצי הנדבות, הידוע בכינוי ״סנט מארטין דאך״ (Sint maarten dag). הילדים עוברים בין הבתים שרים שירים יעודיים, מציגים עששית מעשה ידיהם להתפאר ואוספים ממתקים או קלמנטינות (sint maarten lopen).

אולי יעניין אותך גם:

חנוכה בהולנד? השנה יש לנו המלצה חמה בשבילכם! כנסו לקרוא 

הגבלות קורונה חדשות בהולנד 

מה לעשות?

הכנות:  כשבוע/ שבועיים מראש יתקבלו מבית הספר/ הגן בקשות לאיסוף חומרים למיחזור, ולקניית הידית הארוכה לעששית. הילד יספר על הלמפייון שהוא מכין ואתם תהנהנו בהבנה. מה זה למפיון? הכוונה היא למעין עששית עשויה קרטון ונייר צלופן עם חוט (ידית). לתוך הידית מושחל מתקן דמוי חכה, כשבקצה ה״חכה״ אין תולעת אלא נורית קטנה.

את המתקן המוזר ניתן לקנות בכל חנות (כמעט) כשבוע-שבועיים לפני תאריך היעד. מומלץ לא לחכות לרגע האחרון ולהתקע בלי, כי בימים כתיקונם (ללא קורונה) תתבקשו להביא את ״החכה״ לבית ספר/ גן.

שירים

בבית הספר ובגן מכינים את הילדים ומדקלמים ללא הפסקה את אותם חמשירים, שבסוף יתקעו לכם בראש, ולא יצאו במשך חודשים. אם נחתתם ממש לפני היום היעודי, או פשוט התעלמתם ממה שקורה סביבכם בשבועיים שלפני ״החג״, אפשר לתרגל מול סרטוני יוטיוב.

ביום האירוע:

1. יש להשאיר הורה תורן בבית על מנת שיוכל לפתוח את הדלת ולחלק ממתקים, בזמן שאתם הולכים עם הילדים והורים נוספים לסבב איסוף תרומות.
2. אנא וודאו בטרם היציאה מהבית שאכן העששית תואמת בגודל את ה״חכה״, אחרת יהיה בלאגן (בדר״כ זה מרגיז אבל תהיו יצירתיים, אטבי כביסה עבדו אצלי טוב במטרה לכוון את הנורית למקום הנכון).
3. אין סיכוי שתחזרו בלי עששית שעפה/ נקרעה/ נרטבה, מלווה בילד בוכה על מר גורלה. לא יקרה, עובדה מוגמרת. (ותודה להילה ברקן על החידוד).
4. להתלבש חם, לקחת פנס או מחזיר אור (כמו כזה של ריצה/ ווסט זוהר זה גם אחלה) כי תמיד(!) יורד גשם וקר. (חוץ מבשנת קורונה שאסור בכלל לצאת לרחוב ואז היום הוא יבש ושימשי).

אולי יעניין אותך גם:

עושים קונצים – פגישה עם המאיירת והאנימטורית דפנה אוודיש
על סינטרקלאס, לחם שטן ואיזו משחה ביתית

סינטרקלאס – הסב החביב שבא לחגוג יומולדת

נובמבר הוא חודש עמוס בקדושים. במהלכו יגיע גם סינטרקלאס לבקר בהולנד. אז מה הסיפור שלו?

החל מאמצע נובמבר ועד ל- 5 בדצמבר, המדינה מתמלאת באנשים שלבושים בתלבושות מוזרות. חלקם היו בעבר עם פנים צבועות בשחור והיום רק אפור (זה סיפור ארוך והיסטורי אפשר לקרוא עליו כאן).  אחרים מחופשים לאנשים זקנים עם גלימה אדומה וזקן לבן רכובים על סוס ומחלקים ממתקים לילדים טובים.

חשבתם שבזה נגמר הסיפור? אז זהו שהוא רק התחיל! מחכים לכם שלושה שבועות של הוצאות כספיות והרבה עבודות מלאכה בבית הספר ובבית. היר ווי גו…

מה צריך לדעת:

1. במשך שלושה שבועות הילדים משאירים ליד הדלת (בתוך הבית), נעל ובתוכה גזר לסוס של סינטרקלאס (אפשר גם תפוח או קלמנטינה שקיבלתם בסנט מרטין וכמעט מתה בקערת פירות).
2. הקדוש או עוזריו מגיעים כל כמה ימים (ניתן אפילו להצמיד הכל ליומן בשיטה ההולנדית), לוקחים את הגזר (היצירתיים משאירים פרורים לתחושה אמיתית), ומשאירים שוקולד קטן, פייפרנוטן (העוגיות המזוהות עם החג) או מתנה קטנה בנעל. במידה ולא הבנתם: זה אתם שעושים הכל…
3. הילדים יכינו (מבעוד מועד) רשימה עם מתנות שהם מבקשים מהקדוש (אותן יקבלו בערב החבילות – pakesavond, שמתקיים ב-5/12) ובערב הגעתו להולנד יניחו את הרשימה בנעל. בבוקר יגלו שהיא נעלמה! (שימו לב להחביא את הרשימה אך לא לאבד אותה, כי אתם צריכים להחליט מה אתם מזמינים ממנה :-))

חנויות המשחקים ואתרי האינטרנט עושים לכם עבודה קלה. חודש מראש כבר יעמיסו עליכם חוברות מלאות במתנות לילדים. עם הקטנים ניתן להכין רשימת מתנות על ידי גזירה של המתנה המועדפת עליהם מתוך החוברת והדבקה על גבי המכתב לקדוש. הגדולים כבר יכתבו בעצמם רשימה, רק שימו לב שאתם באמת מצליחים לקרוא (שיהיו בריאים עם הכתב המחובר שלהם).

איך להתארגן?

• הרבה נייר עטיפה יעודי. לא כיף שיגיעו המתנות ותוך כדי עטיפה יגמר לכם הגליל ותשארו בלי.
• שק ייעודי- כן כן יש כזה. קונים פעם אחת ונשאר בבוידם לכמה שנים טובות עד שהילדים מבינים שהכל זאת הצגה אחת גדולה.
• להזמין מתנות באינטרנט – הכי קל ונגיש ואפשר לעשות את זה אחרי שהילדים הלכו לישון (אם אתם רוצים לשמור על ההפתעה).
• לפנות מקום להחביא את הכל עד למועד הרלוונטי.
• לקנות מתנות קטנות לנעל (בדר״כ ניתן לקנות גם בסופר הקרוב לביתכם).
• לקבוע עם שכן נחמד לצלצל בפעמון ב5.12 ולהניח את השק מחוץ לדלת.
• באם התבקשתם לשלוח עם הילדים נעל לבית הספר, עדיפות לשלוח נעל שכבר נהרסה/ קטנה, על מנת שלא תדאגו אם היא לא חזרה…

סופריזה, גולת הכותרת

אם הכנתם הכל מראש יהיה לכם קל יותר לצלוח את המטלה הבאה- הסופריזה!!!

הפעם זה מגיע מכיוון בית הספר. תהיה הגרלה בין ילדי הכיתה וכל אחד יגריל שם של ילד אחר. מן סגנון של ענק וגמד מפורים שלנו. אבל לא בדיוק. מה שקורה כאן זה שאתם ההורים לרב תהיו אחראים על פרויקט יצירה שלא יבייש את מוזיאון ואן גוך. הילדים יכתבו בכרטיס ההגרלה מה הם התחביבים שלהם, מה האוכל האהוב וכדומה, מכאן תוכלו ״לגזור״ את נושא הסופריזה. שהיא בעצם סוג של ״פינאטה״. קופסה בצורה של כל דבר שתוכלו לחשוב עליו, ובתוכה המתנה הכה סמלית שיכולה לעלות בדרך כלל גג 5€. אבל התוכן לא חשוב, הקנקן כן! ולכל מי שבכל זאת מבין קצת הולנדית הוידאו הזה הוא מסט!

חשבתם שזהו? נגמר? אז לא.

מרי כריסמס!

אוטוטו יוצאים לחופשת החורף, הלא היא חופשת כריסמס אבל זה רק לקראת 20 לדצמבר, ומה עד אז?

במרבית בתי הספר נהוג לחגוג את חג המולד בארוחה משותפת (זוכרים את פסחא?). חלקכם תתבקשו להגיע לעזור בקישוט הכיתות בנורות ועצי אשוח, אחרים יתבקשו להכין מנה לארוחת החג המתקיימת בבית הספר. מה שבטוח שמשעמם לא יהיה.

טיפ: לארוחת החג המתקיימת בבית הספר הילדים יגיעו לבושים בבגדי חג. הכוונה היא לא לטי שיירט וגינס, אלא לגקט ועניבה. מניסיון עגום שלי, הכינו עצמכם מראש. לפעמים יש גם קרסט גאלה לכיתה 8 (כיתה ו’). זאת מסיבה קצת יותר פנסית עם בגדים חגיגים פלוס פלוס.

מרבית הילדים מחלקים בכיתה כרטיסים עם איחולי חג שמח ושנה טובה. אפשר לקנות חבילות גדולות של כרטיסים כמעט בכל חנות וסופר (אל תתפתו לקנות יקר או להכין בעצמכם זה יקח נצח!). נהוג גם לשים בתיבה של השכנים ולשלוח למכרים קרובים ורחוקים.

יתכן גם ותתבקשו למסור לילדים גרב לבית הספר שתחזור (או לא), עם מתנה. (עדיפות לזו שאתם לא מוצאים את זוגתה).

אצלכם בבית הספר מתקיימות מסורות נוספות בחודשים אלו? נשמח לשמוע עליהן בתגובות.

כל מי שמסתובב בהולנד בחודש נובמבר לא יכול לפספס את החגיגות הלאומיות לכבודו של “סינטרקלאס”. זהו האחד החגים החשובים בהולנד. מקורותיו של החג מגיעים מהנצרות אך החג הפך לחג לאומי, ללא מאפיינים דתיים. סינטרקלאס – הדוד הנחמד שמגיע באמצע נובמבר בסירתו מספרד. הוא מגיע עם עוזריו הפיטים, שלאחרונה עלו לכותרות בכל עולם, בעקבות תלונות על מאפיינים גזעניים של הדמות.

אולי יעניין אותך גם:

על סינטרקלאס לחם שטן ואיזו משחה ביתית 
הפיטים השחורים – גזענות או הומור? 
המדריך להורה הישראלי: מסורות חורף הולנדיות

גזר תמורת מתנה

כבר באוקטובר אפשר למצוא בסופרמרקטים ובחנויות עוגיות מתובלות (Pepernoten), אותיות שוקולד, מרציפן בשלל צורות ועוד דברי מתיקה. דמותו של סינטרקלאס ועוזריו מופיעים בכל מקום ושירי החג מושמעים בכל מקום. 

אחד הדברים החשובים במסורת ההולנדית היא הערב האחרון של החג, שנערך ב-5 בדצמבר, ונקרא pakjesavond. ביום זה על-פי המסורת סינטרקלאס מעמיס את סוסו הלבן עם שקים מלאים מתנות. הוא יוצא למסור אותם לבתיהם של משפחות שנאספות סביב האח, ושרות לכבודו שירים.

בימים הקודמים לערב זה נוהגים הילדים להניח נעל ובה גזר או תפוח לסוסו של סינטרקלאס. בתמורה מניחים העוזרים שלו מתנה קטנה/ממתק. בבתים רבים ההשכמה של הילדים בשבועות האלה קלה הרבה יותר. הם סקרנים מאוד לדעת מה הושאר בנעל עבורם בלילה. בעבר, כשילדים לא התנהגו כראוי, הם היו מוצאים חתיכת פחם, שקית מלח או מקל בנעל, במקום סוכריות.

ערב המתנות

Sinterklaasavond או Pakjesavond, ליל ה- 5 בדצמבר, נחגג בדרך כלל עם המשפחה ו/או חברים. במשפחות רבות נערכת הגרלה מספר שבועות קודם  עם שמות המשתתפים, כך שכל אחד יודע למי הוא נותן מתנה, ונקבע גובה הסכום שיושקע במתנות.

בערב החגיגי בני המשפחה/ החברים מתאספים סביב האש, או מול הטלוויזיה. הילדים שרים שירים לכבודו של סינטרקלאס. בן משפחה מבוגר אחד יקום להביא עוד עצי הסקה, ילך לשירותים או סתם יחליט לצאת לשאוף אויר. מיד אח”כ תשמע נקישה חזקה וצלצול פתאומי בדלת הכניסה, שיקפיצו את כל בני המשפחה. כשהילדים יגיעו לדלת הם ימצאו שק מתנות עמוס על סף הדלת. אצלנו תמיד היתה שכנה חביבה וזריזה, שהסכימה לבצע את התפקיד. היא היתה לוקחת את השק ממקום מוסכם שקבענו מראש, מצלצלת בדלת ובורחת. הילדים בטוחים שסינטרקלאס ועוזריו הניחו את השק, הם מספרים בהתרגשות לאדם שלצערו לא היה שם כשזה קרה. השק נגרר פנימה, אל מרכז ההתכנסות ופתיחת המתנות מתחילה לפי חוקי המשפחה. זה תמיד נעשה בדרך משעשעת. 

כדי לסמן למי מיועדת המתנה מצורף חמשיר או שיר קצר המתאר את הנמען. על זה שלקח את המתנה לנסות להתאים את המתנה לבעליה. השירים מורכבים מאנקדוטות משעשעות על המקבל, ולפעמים כוללות משימות מצחיקות שעל מקבל המתנה לבצע לפני שיפתח את המתנה. המתנות או הסופריזה (Suprise) בשמם ההולנדי, הן לא מתנות רגילות שרוכשים ועוטפים בנייר עטיפה  רגיל. בד”כ מושקעת מחשבה במתנה והרבה יצירתיות בהכנת האריזה למתנה, הכוללת הומור, אריזה שקשורה למקבל המתנה (אריזה בצורת כלי נגינה או דמות). פתיחת המתנות מלווה בהרבה צחוקים ודברי מתיקה, למחרת עפ”י המסורת חוזר סינטרקלאס וכל עוזריו לספרד, עד השנה הבאה.

הגיע הזמן לכתוב קצת על האוניברסיטה, הרי לשם כך הגעתי, לא? האמת, נראה שלא ממש. לוח הזמנים שלי די פנוי, ואני מזגזגת לי בין שיעור אחד בליידן לשני שיעורים שמתקיימים בהאג, אחד מהם באולם תיאטרון ענק. לימודים באוניברסיטה אירופאית מכובדת הם גם ככה סוג של הלם תרבות אקדמאי לסטודנטים ישראלים, אז עוד לשבת באולם תיאטרון מפואר עם לפטופ על הברכיים? זאת בהחלט חוויה שלא אשכח. 

*קר ומתוק: אטרקציות חורף בהולנד*

• לפוסט הראשון של אור: נחיתה רכה והלם תרבות
• לפוסט השני של אור: חגים בלי בית וקור בלי סוף

בהתחלה הייתי אמורה ללמוד עוד פחות, כי לא הכניסו אותי לקורס שהיה מלא. אבל למה לא להשתמש בעקשנות הישראלית שלי? הישראלים אמרו לי ש”פה זה אירופה” ואין לי סיכוי, אבל אחרי שרשור מיילים אינסופי עם מזכירה בשם “מחשיד”, הגעתי לשיעור הראשון כשאני עדיין לא רשומה לקורס. החברים הזרים שלי לא הבינו איך בכלל חשבתי לעשות את זה. אבל למזלי (ולהפתעתם הרבה) יום אחרי השיעור קיבלתי מייל מהמזכירה (מחשיד כן) שהתפנה מקום בקורס. רצתי למשרד שלה לוודא שהיא רושמת אותי על המקום, ואז, כשראיתי שהיא חביבה וחייכנית, הרשיתי לעצמי לשאול אותה.. “תגידי, את ממוצא איראני?” ומהר מאוד (כי זה היה קצת מוזר) אמרתי שגם אני! מפה לשם הגעתי לבקש ממנה המלצות למסעדות שמגישות אוכל פרסי באזור, כי אין כמו האוכל הזה בעולם…

ואם כבר אוכל ודברים מחשידים, אז יצא לי גם לנסות קצת אוכל הולנדי. נתחיל מה- Bitterballen. אם מישהו יכול להסביר לי מה קורה שם בפנים אני אשמח. כל מי ששאלתי לא ידע להסביר לי, ורק אמר לי “פשוט אוכלים את זה בלי לחשוב יותר מידי”, תשובה שרק הגבירה את החשדות כלפי הכדורים המטוגנים הללו. אז בסוף ניסיתי, בכל זאת אני לא נוטה לסרב לאוכל, אבל האמת שלא ממש התלהבתי. קודם כל הגיעה כוויה בלשון מהממרח הלוהט שיש בפנים, ואז הגיע הטעם… מזכיר קצת מרק עוף לא? אני אוותר, מעדיפה לדבוק בצ’יפס כנשנוש מטוגן ושמן.

שלל המאכלים ההולנדים המטוגנים לא היו מאוד לטעמי, אבל מצד השני המאכלים המתוקים, שהם לא פחות לא בריאים, מעולים בעיני. התאהבתי בספקולאס וכל מה שקשור בו ממש מהרגע הראשון, כמובן שגם בסטרופוואפל (במיוחד כשהוא חם וטרי ונקנה באיזה שוק חמוד) ובנשנוני ה- pepernoten (בעדיפות לציפוי שוקולד) שכונו על ידי השותפים ההולנדים שלי “אוכל של סינטרקלאס” והופיעו אצלנו בדירה כבר מחודש אוקטובר. לפחות בתחום הזה ההולנדים מוצלחים, כי אוכל טוב אחר אני די מתקשה למצוא כאן…

כאמור אין לי הרבה שיעורים ולכן כמובן שאני מנצלת את הזמן לטיולים בסביבה. עיקר הביקורים שלי מסתכמים באמסטרדם ובהאג (למרות שגם היו גיחות להארלם, אוטרכט ורוטרדם). באופן כללי נראה לי שאני נוטה קצת יותר לאהוב את האג מאשר את אמסטרדם. אני לא כל כך מצליחה להסביר למה אני אוהבת את האג יותר, אבל יש בה משהו מאוד חמוד וקלאסי – בתים קטנים, שדרות רחבות, חוף ים ורחובות קניות נחמדים… וגם הסניף של פריימארק תורם לה נקודות. גם אמסטרדם היא עיר מרשימה ויפהפייה, אבל עדיין קשה לי עם כל העומס שמלווה בביקור בה.

נסעתי לשם עם כמה חברים מהלימודים ובטעות רשמתי אותנו לסיור ה”אלטרנטיבי” של אמסטרדם, שכנראה עוסק בעיקר בהיסטוריה של הסקס והסמים בעיר. לא היה קשה להבחין בטעות כבר מההתחלה, כאשר העצירה הראשונה בסיור הייתה בחנות הקונדומים הראשונה בהולנד, וזמננו “הונעם” על ידי פירוט מאוד גרפי של המדריך על התועלת והיופי שבחנות הזאת. סביבנו התחלנו לראות קבוצות של ה-Walking Tour האמיתי שאליו התכוונו להירשם, ומהאזנה חלקית הבנתי ששם באמת מדברים על ההיסטוריה של העיר. וכך אחרי שעתיים וחצי מייגעות ברחנו מהקבוצה (השארנו טיפ!) והמשכנו לטייל בעצמנו בעיר הגדושה הזו. 

כבר היו לי מספר חוויות מתקנות באמסטרדם ובכל ביקור אני אוהבת אותה יותר ויותר, במיוחד כי אני ממשיכה לגלות דברים חדשים מחוץ לאזור המרכזי והמאוד מתויר. ואני עדיין אשמח לעוד המלצות על מקומות נעימים ומעניינים בעיר התעלות! וכמובן שלא יכולתי להישאר אדישה לקישוטי החורף המקסימים שהופיעו בעיר בתקופה האחרונה. יריד החורף שצץ בכיכר דאם בסוף אוקטובר היה מדהים והציף אותי בתחושות שמחה והתרגשות. כמובן שגם שאר הערים בהולנד מקושטות בצורה מדהימה. אני חושבת שכל האווירה החגיגית הזאת מאוד תורמת להתמודדות עם האפרוריות של החורף כאן, השקיעה המוקדמת של השמש והקור.

ולסיום חגיגי ומקושט, אי אפשר שלא להתייחס לחג ניקולאס הקדוש, Sinterklaas, שמתקרב אלינו. על החג למדתי לראשונה מהחברים המקומיים כאן בערך חודש אחרי שהגעתי, עם הופעת ה- pepernoten. בהתחלה לא ממש הבנתי במה מדובר ומה ההבדל בינו לבין חג המולד עם סנטה קלאוס (וכשהם אומרים את השם הוא נשמע לי בדיוק אותו דבר) אבל בהמשך הבנתי שלא מומלץ להמשיך ולשאול אותם על סנטה קלאוס. ראשית כל כי זה מעצבן אותם, ושנית כי אז צריך להקשיב לנאומים לאומיים שמסבירים איך הסנטה קלאוס האמריקאי (שהוא “השפעה זרה”) בכלל נוצר על ידי הולנדים שהיגרו לארצות הברית. אז אחרי שהבנתי על מה כל הסיפור (כמובן שהיה צורך גם במחקר אינטרנטי) יצאתי לראות את סינטרקלאס בכבודו ובעצמו עם הגעתו לליידן. איזו חוויה מקסימה, יום שלם שכולו מוקדש לילדים ולפיטים השחורים, שאני יודעת שהם שנויים במחלוקת, אבל בכל זאת – כמה כיף להיות כאן ילד! ולא פחות, כמה כיף להיות כאן סטודנט… חג סינטרקלאס שמח!

הסירה של סינטרקלאס עגנה היום (שבת) בעיר מפל (meppel) ומשם תמשיך לשאר ערי הולנד.
על הסירה עושה מסעו סינטרקלאס המזוקן (והלבן) יחד עם עוזריו, הפיטים השחורים (Zwarte Piets).
עוזריו לבושים בבגדים צבעוניים מיוחדים, פיאה שחורה מתולתלת, פניהם צבועות בשחור ושפתותיהם באדום. רובם גם יענדו עגילי חישוק זהב גדולים והכי חשוב, הדבר לשמו הילדים מחכים: שק גדול עם ממתקים ועוגיות אותם הם מחלקים לילדים שבאים לצפות בתהלוכה.

החגיגה צבעונית, כיפית ומעלה חיוך על פניהם של רבים. עם זאת יש אנשים שלא אוהבים את המסר, הגזעני לדבריהם, שהפיטים השחורים מעבירים, מעצם הבחירה בעוזרים כאנשים שחורים.
בשנה שעברה, פרסמנו כי עד הרגע האחרון לא היה ברור כיצד יחגגו את החג המסורתי, אם הפיטים יגיעו והאם יהיו שחורים, ובסופו של דבר הכל התנהל כהרגלו משנים קודמות.

עוד בנושא:
הפיטים השחורים הגיעו גם לישראל

בעיתון המטרו דווח כי בתוכנית הטלויזיה Sinterklaasjournaal העוסקת במה שקשור בחג, בפיטים, במסלולי התהלוכות ועוד, יהיו עוד פיטים שחורים אבל לאט ובהדרגה כבמהפכה שקטה יחלו להופיע פיטים בצבעים וטעמים נוספים. NTR, מפיקת התוכנית חשבה על טריק חכם. ילד מודאג “שלח” מכתב להפקה ובו הביע חשש כי מכיוון שבביתו אין ארובה, סינטרקלאס וזוורטה פיט לא יוכלו להיכנס לביתו. הילד הציף בעייה נפוצה למדי: יותר ויותר בתים בהולנד נבנים כיום ללא ארובה. מנחי התוכנית “מתכוונים” לחקור את הנושא. אבל בעצם די ברור מה הולך לקרות: בגלל שיש פחות ארובות הפיטים יהפכו בהדרגה לפחות ופחות שחורים.

בלוק, מארח בתוכנית אמר: ”בשבילי זוורטה פיט היה דמות לגמרי עצמאית, אבל זה לא אומר כלום על מה שאנשים אחרים מרגישים לגבי זה.“

עוד דווח באתר החדשות nu.nl על הפגנה מאורגנת בעיר מפל (meppel). ארבעה אוטובוסים ייצאו מאמסטרדם ורוטרדם לכיוון מפל, שם הם יתמקמו במרכז העיר. עיריית מפל אישרה את ההפגנה, כוחות משטרה יהיו נוכחים במקום.

לרשימת הערים בהם יבקר סינטרלקאס עם הפיטים השחורים.

ועדת האו”ם שהתפרסמה בעיקר בעמדתה נגד Zwarte Piet מתחה ביקורת גם על נאומי הסתה של פוליטיקאים ועל שירים גזעניים במשחקי כדורגל. וגם: מאיפה מגיעים עובדים מומחים להולנד, כמה עולה טיפול רפואי, ואיך הגיעה כלבת ים לתעלה באוטרכט?  

לא רק פיט השחור

ועדת האו”ם “למיגור אפלייה גזענית” פרסמה ביום שישי האחרון את הדו”ח שלה בנוגע למצב בהולנד, הביעה דאגה מאפלייה כלפי מוסלמים ויהודים, וקראה לשינוי דמותו של “פיט השחור” (Zwarte Piet) בטענה כי היא “זכר לעבדות”.

“דמותו של פיט השחור מוצגת לעתים באופן שמשקף סטריאוטיפים שליליים של אנשים ממוצא אפריקני, ורבים מהם חווים אותו כזכר לעבדות”, נכתב בדו”ח, שקרא להולנד “לקדם באופן פעיל” את הסרת האפיון הגזעני. אך ראש הממשלה אמר בתגובה כי מדובר ב”נושא חברתי” שאינו באחריות הממשלה והפוליטיקאים.

העיסוק בדמות הצבועה שחור ומלווה את סינטרקלאס היווה רק חלק מהדו”ח הנרחב. בין היתר הוא עסק גם בהסתה מצד פוליטיקאים והצהיר: “הוועדה מודאגת מהתבטאויות גזעניות וקסנופוביות מצד מספר מפלגות  ופוליטיקאים קיצוניים. היא מודאגת גם משיח גזעני רווח בתקשורת ומעלייה בהתבטאויות גזעניות ואיומים באינטרנט. היא מוטרדת במיוחד מהעלייה החדה באפלייה נגד קהילות יהודיות ומוסלמיות, הכוללת עלייה באלימות מילולית, הטרדות, ואלימות פיזית כלפי יהודים ומוסלמים. הוועדה מציינת בדאגה כי שירים אנטישמיים וגזעניים נפוצים במשחקי כדורגל”.

ישראלית בראש CIDI

חנה לודן היא הדירקטורית החדשה של  CIDI – Centrum Informatie en Documentatie Israël. חנה בת ה-57 היא ישראלית בוגרת הטכניון בחיפה. בגיל 27 עברה להתגורר בהולנד, ועבדה במתן שירותי ייעוץ בתחום הטכנולוגיה. כמו כן החזיקה בתפקיד ניהולי באגודת הידידות ישראל-הולנד הפועלת למען הגדלת הידע על ישראל בהולנד, ושימשה כמזכירת ארגון Jiddisj. חנה גם מעורבת פוליטית ופעילה בוועדת החוץ של מפלגת העבודה (PvdA).

יו”ר CIDI רוני אייזנמן אמר כי נסיונה התעסוקתי העשיר של חנה והיכרותה את ישראל יחזקו את כוחו של הארגון כמרכז למידע על ישראל ולמניעת אנטישמיות.

מקור: Metro ואתר CIDI

מהודו להולנד

מרבית העובדים הזרים המומחים המגיעים להולנד באים מגרמניה (7,350), ובריטניה (6,860). רובם מתגוררים באמסטלפיין ובווסנאאר (Wassenaar), כך עולה ממחקר שערך העיתון NRC  על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) שטרם פורסמו. בסך הכול מתגוררים כיום בהולנד כ-57,000 עובדים זרים מומחים, שני שלישים מהם גברים, רובם המכריע מחזיקים בתארים אקדמיים והם נהנים מהכנסה גבוהה. אחוז גבוה מהם מגיע ממדינות שכנות להולנד. ארה”ב כארץ מוצא נמצאת במקום השישי. הודו היא המדינה המובילה מקרב מדינות אסיה – 2,640 עובדים זרים מומחים הגיעו ממנה להולנד.

כמחצית מהמהגרים הללו שוהים במדינה לא יותר מחמש שנים. הם עובדים בדרך כלל בחברות טכנולוגיה גדולות, מוסדות בינלאומיים ושגרירויות. על פי נתוני לשכת התעסוקה ההולנדית (UWV), יש ביקוש גבוה לעובדים בתחומי המחשבים והאלקטרוניקה והיצע מוגבל. בכל חודש יש כמאה משרות פתוחות בתחום. אסיה מציעה לפיכך פתרון ראוי. בהודו למשל, רבים דוברי אנגלית ובעלי תואר אקדמי. עבורם, לניסיון התעסוקתי במדינה מערבית יש חשיבות רבה.

בתוך כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברבעון השני של השנה הנוכחית חלה עלייה במשרות הפנויות בשוק. מספרן עומד על 136,000 משרות פנויות – 40,000 יותר מהרבעון השני ב-2013, אז הגיע השוק לשפל. שיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2014 עמד על 7.4%. במחוז פלבולנד השיעור גבוה מכך – 9.3%, ואילו בזלנד הוא נמוך ועומד על 5.5%.

מקור: NRC

כמה עולה טיפול רפואי? מי יודע

אם הופניתם לטיפול בבית החולים אחרי שהתלוננתם אצל הרופא על כאבי גב, הדבר האחרון שבטח מעניין אתכם הוא כמה יעלה לכם הטיפול. אבל השאלה הזו הופכת להיות רלבנטית יותר ויותר, מכיוון שלאחרונה מתברר כי קיימים הבדלים משמעותיים בתעריפי הטיפולים בין בתי החולים השונים. בדיקה פשוטה של עמוד השדרה עולה בבית חולים אחד 223 יורו, ובבית חולים אחר אותה בדיקה עולה 3,109 יורו. הבעיה היא שהמידע הזה אינו גלוי לציבור ולכן לא ניתן להשוואה.

בתי החולים מחויבים על פי חוק לפרסם את תעריפיהם בפני תיירים ובפני תושבים המבוטחים בביטוח רפואי זול, המכסה רק סוגים מסוימים של טיפולים רפואיים המוגבלים לבתי חולים ספציפיים, ואשר פנו לקבל טיפול רפואי במרפאה שפוליסת הביטוח שלהם אינה מכסה.

Open State Foundation, ארגון לא-ממשלתי הנאבק למען חופש המידע, החליט לפנות לערכאות משפטיות על מנת לחייב את בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי לחשוף את מחירוני הטיפולים דרך המפקח על הבריאות (NZa=Nederlandse Zorgautoriteit). על פי הארגון, החוק יוצא מנקודת הנחה כי אנשים זכאים לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפול הרפואי בהם, אולם כדי לאפשר להם זאת, המידע חייב להיות גלוי. NZa סירב להיענות לדרישות הארגון בתואנות שונות, לפיהן הפיכת המידע לגלוי תחליש את נקודות המיקוח של בתי החולים כספקי שירות מול חברות הביטוח כרוכשות שירות. לטענת NZa, כולם מרוויחים מכך שהמידע אינו גלוי. NZa טוען גם כי חשיפת המידע עלולה להביא לחשיפת מידע רפואי אישי וסודי של מטופלים. ואילו Open State סבור כי טענה זו היא בפירוש חסרת כל בסיס. באתר האינטרנט של החברה האחראית על בסיס הנתונים שבו נאגר כלל המידע על חיובים בגין טיפולים רפואיים נכתב במפורש כי בבסיס המידע לא נאספים כל פרטים מזהים העלולים להוביל לחשיפת מידע רפואי של אנשים פרטיים. לטענת Open State, נראה כי כרגע קיימות שתי אפשרויות: או ש-NZa עובר על החוק, או שהם פשוט משתמשים בטעות בטיעון לא נכון.

מקור: NRC

כלבת ים מתוך התעלה

העוברים והשבים ב- Oudegracht באוטרכט ביום חמישי שעבר נדהמו לגלות כלבת ים צעירה עולה מתוך התעלה. הם הזעיקו את המשטרה, ובעזרת הרשויות הועברה הכלבה לבית מחסה לכלבי ים בסטלנדאם. “היא בסדר”, אמרה המטפלת יאפ ואן דר הילה, “היא לא רזה מדי, היא בריאה ואוכלת דגים”.

לא ברור כיצד הצליחה החיה לעבור דרך שערי התעלה, אך המטפלת ציינה כי מדי פעם מצליחים כלבי ים לעשות זאת.  

מקור: Nos