Tag: סכוונינגן

כמה ארגזי תמונות במרתף בית הביאו לגילוי מחדש של ההיסטוריה היהודית של סכוונינגן והאג בכלל. המוסד למורשת יהודית בעיר מציע סיורים במה שהיה השכונה היהודית, ולא פוסח גם על המסגד הטורקי עם הכיתוב בעברית.

במבט ראשון, רחוב הרסטנהוקווך (Harstenhoekweg) בסכוונינגן לא נראה יוצא דופן. עד שמגלים שבזמן הכיבוש הנאצי הוצאו יהודים מ-43 בתים ברחוב ונשלחו אל מותם. ואז יוצאים השדים החוצה.

בין 1904 ל-1942 התגוררו בהרסטנהוקווך כ-450 משפחות יהודיות, ורובן נטמעו במקום ובתרבות לאורך השנים. על פניו עניין שגרתי, אבל כאשר מדביקים למשפחות האלה פנים אנושיים, צפים ועולים סיפורים מרתקים. הסיפורים האלה מסופרים בספר “כאן גרנו – איך גילתה העיר מחדש את עברה היהודי” (Hier Woonden Wij – Hoe een stad zijn Joodse verleden herondekt) מאת ההיסטוריונים וים וילמס והנקה ורבייק (Wim Willems en Hanneke Verbeek). הם התחילו את מחקרם לאחר שכמה ארגזים מלאים במסמכים ותמונות שנמצאו במרתף בית מספר 11 הגיעו לידיהם. היו אלה חפציהם של משפחות בוטליה (Boetelje), ברסם (Barsam) והאוסמן (Hausmann), שפתחו להם צוהר לסכוונינגן של לפני שנת 1940, שכונה שוקקת שחייה נעצרו עם כיבושה של הולנד על ידי הגרמנים.

לכאורה נראה שחייהם של היהודים בשכונה השוכנת לחופו של הים הצפוני לא השתנו באופן משמעותי בהשוואה לחייהם של יהודים במקומות אחרים בהולנד. אולם לאור העובדה שמאז סוף המאה ה-19 הייתה סכוונינגן עיירת נופש מפורסמת, מקבל הסיפור משמעות שונה לחלוטין. תיירים מכל העולם הגיעו לעיירה על מנת לבלות בה את חופשת הקיץ שלהם. רבים מהם היו יהודים אמידים מגרמניה ומהאימפריה ההבסבורגית. על פי רוב התגוררו התיירים היהודים במלונות יהודיים עם מטבחים כשרים ובתי כנסת שמוקמו בתוך בתי מגורים.

יהודים התגוררו בהאג מאז המאה ה-17, אולם מאז תחילת מלחמת העולם הראשונה גדלה האוכלוסיה היהודית בסכוונינגן באופן ניכר. אל הולנד נמלטו 300 משפחות יהודיות חרדיות מגליציה (חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין) שהתגוררו שנים רבות באנטוורפן, דיברו יידיש ועסקו במסחר יהלומים. בבלגיה ראו בהם אויבים משום שהם נשאו אזרחות גליציאנית. בתחילה, ניסו הנמלטים את מזלם באמסטרדם, אולם מכיוון שהעיר הייתה מלוכלכת וצפופה מדי לטעמם, העתיקו המשפחות הללו את מקומן לסכוונינגן הקוסמופוליטית. בכל בוקר נסעו ברכבת לבורסת היהלומים באמסטרדם ובערבי הקיץ שכשכו רגליהם במימיו של הים הצפוני.

המוסד למורשת יהודית בהאג (Stichting Joods Erfgoed) הוקם ב-2013 במטרה לשמר את ההיסטוריה היהודית של האג ולחשוף את סיפורה לקהל הרחב. אנשיו מאירים לנו זווית נוספת על היהודים שהתגוררו בסכוונינגן: מרביתם התגוררו  בגרמניה ובאוסטריה ונמלטו בסוף שנות ה-30 מאימת השלטון הנאצי. הם קיוו כי בהולנד חייהם יהיו בטוחים יותר. תקווה זו התפוגגה לחלוטין כאשר ב-4 בספטמבר, 1940, נקט השלטון הנאצי צעדים ראשונים נגד הפליטים היהודים – נאסר עליהם לפקוד את אזור החוף.

בסופו של דבר הועלו רבים מן היהודים הללו על רכבות ונשלחו אל מותם, וכך הגיעה אל קצה תקופת השגשוג של הקהילה היהודית בסכוונינגן. מתוך כ-17,000 יהודים שחיו בהאג לפני המלחמה נותרו בחיים רק 2,000. חלקם חזרו לעיר וחידשו את החיים היהודיים בה.

הקהילה הקטנה שחזרה לעיר לאחר המלחמה שיקמה שלושה בתי כנסת, אולם לא הצליחה להחזיק בשלושתם. בית הכנסת שהיה ממוקם בהרסטנהוקווך 44 שופץ אף הוא אך עם הקמתו של בית הכנסת “בית ישראל” ב-1944, הוא ננטש. “בית ישראל” פעיל עד היום, באחריות NIG. בית כנסת אחר שננטש שכן במבנה מרשים ברחוב Wagenstraat, שנבנה עבורו במיוחד במאה ה-19, בסגנון ניאו-קלאסי. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוא נסגר ועמד ריק, עד שנרכש על ידי מהגרים טורקים והפך למסגד ב-1982. בפינה התחתונה בחזית המבנה ניתן עדיין לראות לוח הקדשה בעברית.

וכך נשזרים להם סיפורי ההגירה של העיר אלה באלה – בית הכנסת ששכן בשכונה היהודית, הפך למסגד של מהגרים טורקים, ששוכן כיום בתוך צ’יינהטאון.    

רוצים לגלות סיפורים נוספים על הקהילה היהודית בהאג? בסניף VVV בספרייה המרכזית בעיר ניתן לרכוש כרטיסים ומידע על שני סיורים: “לגלות את צ’יינה טאון ואת השכונה היהודית” ו”סיור בשכונה היהודית הנעלמת”. לבעלי אייפון או טלפון/טאבלט אנדרואיד: ניתן להוריד אפליקציה המאפשרת סיור וירטואלי אינטראקטיבי.

בנוסף, המוסד למורשת יהודית בהאג עורך באופן קבוע סיורים בעיר במטרה להאיר את עברה היהודי. הסיור הבא ייערך ב-16 באפריל, “יום ההיסטוריה של האג”, בהדרכת ד”ר מייק דוראנד, חבר הנהלת הארגון. לפני הסיור תתקיים הרצאה מפי ד”ר קוריאן גלאודמנס, “שמחה ודמעות: ההיסטוריה של האג היהודית”. שני האירועים יתקיימו בהולנדית. הכניסה חופשית.

NRC ומקורות נוספים

בהכנת הידיעה השתתפה גילי גוראל