השגרה חוזרת – ואיתה מדור ההמלצות של דאצ’טאון! שבוע המסעדות ברחבי הולנד, תערוכת פסלים במרחב הציבורי באמסטרדם, פסטיבל פנטזיה באיזור האג, מרתון ברוטרדם וליל מוזיאונים במאסטריכט.
הנחיות הקורונה החדשות שנכנסו לתוקפן בסוף חודש ספטמבר, הן אות הפתיחה לאירועים שחוזרים לשגרה מבורכת. אספנו עבורכם אירועי תרבות, ספורט ואוכל ששווה לבדוק במהלך חודש אוקטובר. לפני שאתם יוצאים מהבית אנא בדקו את הנחיות הקורונה של האירוע/המקום בקישורים שצורפו.
שבוע המסעדות הלאומי
30 בספטמבר עד 31 באוקטובר
נכון, השם מטעה, שבוע המסעדות נמשך חודשיים שלמים. חודש אחד כבר מאחורינו, אבל בגזרת חצי הכוס המלאה ניתן למצות את החודש השני והמלא!
לא פחות מ-500 מסעדות לוקחות חלק באירוע הזה בכל רחבי הולנד. זה הזמן שלכם להתנסות בחוויות קולינריות מסעירות במחיר מיוחד. מסעדות רבות מציעות תפריט הפתעה של שלוש מנות במחירים מיוחדים, החל מ- 28.50€. ברשימת המסעדות תוכלו למצוא לא מעט מסעדות עם כוכבי מישלן שמציעות ארוחת שף במחיר מופחת.
באתרתוכלו למצוא את רשימת המסעדות וההצעות המיוחדות שלהן, כמו גם קישור להזמנה.
הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכת הפסלים העירונית ARTZUID Amsterdam. זו הפעם השביעית ש- ARTZUID מציגה באמסטרדם תערוכת חוויות עם יותר מ-50 יצירות אמנות לאורך מסלול של חמישה ק”מ ברחבי zuid Amsterdam. המהדורה הנוכחית מתמקדת במעורבות, והאמנים נדרשו להתייחס ביצירותיהם לנושאים אקטואליים בוערים כמו: אקלים, שוויון, בריאות, טבע ורווחת בעלי חיים.
באתר של התערוכה ניתן למצוא מסלולים מומלצים ואף להצטרף לסיורים עם מדריכים (בתשלום).
פסטיבל פנטזיה – אזור האג
23-24 אוקטובר
אם ממש מתחשק לכם לברוח מעט מהמציאות, בואו לפסטיבל פנטזיה שמתקיים ב-De Broodfabriek in Rijswijk, ממש ליד האג. בפסטיבל תוכלו ליהנות מכל מה שקשור לפנטזיה: קוספליי, גותי, סטימפאנק, אנימה, מנגה וכו’. תוכנית האירוע מכילה מופעים מסוגים שונים, החל בנגינת נבל דרך מופעי מוזיקה ועד מלחמת אבירים. בין המופעים תוכלו לטייל לאורך דוכנים המציעים את מרכולתם: ביגוד, תכשיטים, אביזרים וחפצי נוי לבית. אם תהיו רעבים תוכלו לאכול במסעדות שמציע הפסטיבל בשטחו.
זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.
לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.
רשימת האירועים והמיקומים המלאה, כרטיסים ועוד באתר.
בסוף השבוע הזה עיירת החוף זאנדפורט הפכה לצבעונית מתמיד. עם הגבלות הקורונה (70,000 איש בלבד באירוע המוני), נפתח מרוץ המכוניות פורמולה 1, הגרנד פרי האירופאי, בהולנד. בפעם האחרונה התקיימה התחרות בהולנד לפני 36 שנה.
המומחים מספרים שהמסלול בעיירת החוף אינו מהמלהיבים. מדובר במסלול קצר יחסית, צר ופתלתל שלא משאיר הרבה מקום עבור המכוניות המסיביות להרשים. עם זאת, מביקור במקום, אפשר לומר שהתלהבות והרגשה של חגיגה מייחדת את האירוע.
כמו שרק ההולנדים יודעים לחגוג, פסטיבל כתום ושמח נרשם בעיירת החוף. דגלים מקשטים את מרפסות הבתים, תלבושת אחידה כתומה היא דבר שמובן מאליו, כל צוותי התקשורת הולנדית כאן מסקרים ונותנים נפח לאירוע הפופולארי. צרפו לזה את מזג האויר הקייצי בימים אלו, וקבלו מתכון מנצח לבילוי הולנדי מושלם.
מרכז העיר ואזור החוף נסגרו לתנועת מכוניות. הכניסה עם אישורים מיוחדים בלבד או ברכיבה על אופניים.
הגרנד פרי שוב בהולנד, אחרי 36 שנים
ההולנדים אוהבים מסיבות. הם גם אוהבים ספורט. וכמו שהם אוהבים ספורט, הם גם אוהבים מרוצי מכוניות. זאנדפורט מלאה עד אפס מקום באוהדים ומעריצים של הענף והשנה יש להם סיבה מיוחדת להתקשט בכל הכתום הזה. לא רק כי המירוץ מתקיים שוב בהולנד, אחרי 36 שנה, אלא כי יש להולנד נציגות במרוץ.
המתמודד ההולנדי, מקס ורסטאפן, בנו של נהג פורמולה 1 המיתולוגי, יוס ורסטאפן משתתף במרוץ. ורסטאפן שמדורג במקום השני עד למרוץ הנוכחי, ומוביל את קבוצת רד בול יפתח היום בשעה 15:00 את המרוץ, לאחר שניצח במוקדמות אתמול.
ורסטאפן: ״היה לי ממש כיף״
מקס ורסטאפן
“זו תחושה מדהימה להצליח לסיים בפול פוזישין כאן”, אומר אתמול מקס לאחר ההעפלה, כשברקע מחיאות כפיים ואהבה רבה מצד קהל אוהדיו. “אני רואה כאן כל כך הרבה כתום זה מייצר אווירה נהדרת. היה לי ממש כיף.״ מחזיר ורסטאפן לאוהדיו.
ורסטאפן היה מהיר רק ב-38 אלפיות השנייה מלואיס המילטון יריבו, שהוא אלוף העולם ומוליך דירוג הנהגים (מקדים את ההולנדי בשלוש נקודות).
כשנשאל ורסטאפן לגבי מרוץ הגמר (היום) הוא התייחס למבנה המסלול ואמר כי “ברור שזו עמדת ההתחלה הטובה ביותר, כי אנחנו יודעים שעקיפה תהיה קשה כאן. עם זאת, אני לא מצפה שזה יהיה מרוץ קל. יש לנו הרבה הקפות לעשות והצמיגים נשחקים בסיבובים המהירים, אבל היום היה יום טוב אז אני מקווה שנוכל לסיים אותו בטוב מחר ”.
מי אתה מקס ורסטאפן?
נהג מרוצים הולנדי-בלגי.
ורסטאפן התחרה לראשונה בקארטינג בהיותו בן ארבע וחצי!
אביו יוס ורסטאפן, הוא נהג עבר פורמולה 1, ואמו, סופי קומפן, התחרתה בקארטינג.
אף ל פי שורסטאפן נולד בבלגיה הוא מתחרה תחת הדגל ההולנדי.
ורסטאפן החל להתחרות בגיל 17, שנה לפני שקיבל רישיון נהיגה אזרחי. בכך הוא למעשה היה הנהג המתחרה הצעיר ביותר בתולדות הענף.
ההשקעה משתלמת! אחרי שיגרת קורונה ודחיית המשחקים בשנה, שתי המשלחות למשחקים האולימפיים בטוקיו, ההולנדית והישראלית, סיפקו את הסחורה ובגדול! ישראל עם ארבע מדליות, והולנד עם 36 מדליות, שיא לשתי המדינות.
ישראל – הישגים גדולים על המזרון בהתעמלות אומנותית
שני ענפים בלטו השבוע אצל המשלחת הישראלית.
הענף הראשון הוא ענף ההתעמלות האומנותית. לינוי אשרם שהחזיקה בתואר אלופת אירופה בקרב רב משנת 2020 וסגנית אלופת העולם מאליפות העולם בשנת 2018, הגיעה לתחרות כמתחרה חזקה מאוד בתחרות הקרב רב האישי.
ביום שישי נערכו משחקי המוקדמות בקרב רב אישי. לינוי אשרם פתחה עם טעות בתרגיל החישוק, אולם בהמשך השתפרה וסיימה במקום השני במוקדמות הכולל שכמובן הספיק לעליה לגמר. יחד עם לינוי עלתה לגמר המתעמלת הישראלית ניקול זליקמן שסיימה את המוקדמות במקום השלישי.
בשבת התייצבו זליקמן ואשרם לתחרות הגמר בקרב רב, כאשר העיניים נישאו לעבר אשרם עטורת ההישגים. לינוי לא אכזבה, וביצעה את התרגילים ברמת קושי הרבה יותר גבוהה מאשר שאר המתחרות. מה שזיכה אותה במדליית הזהב! ובעצם לראשונה הודחו הרוסיות מזכיה בענף זה!
גם ניקול זליקמן השיגה הישג נפלא מבחינתה והיא סיימה במקום השביעי המכובד בקרב רב.
ההישג האחרון של ישראל בענף ההתעמלות אומנותית שייך לנבחרת שהתחרתה בתחרות הקבוצתית בקרב רב. הנבחרת הגיעה למקום השישי, ובכך השוותה את הישג השיא שלה מאולימפיאדות קודמות.
הענף השני שבלט השבוע הוא ענף השחיה. מתן רודיטי שהתחרה בתחרות השחייה במים פתוחים למרחק 10 קילומטר הגיע למקום הרביעי, והיה קרוב מאוד למדליה! הוא עמד בציפיות שלו ואף יותר מכך!
הולנד – האצנית חוזרת עם שלוש מדליות
המשלחת ההולנדית לתחרויות בטוקיו הגיעה למשחקים עם ציפיות גבוהות מאוד של הוועד האולימפי. לשמחתנו היא הגיעה להישג שיא של לא פחות מ-36 מדליות, מתוכן עשר מדליות זהב. הישג זה ממקם את הולנד במקום השביעי המכובד בטבלת המדליות הכללית של המשחקים האולימפיים בטוקיו.
הכוכבת הגדולה של המשלחת ההולנדית לתחרויות היא ללא ספק האצנית סיפאן חסן. סיפאן זכתה בשלוש מדליות, שתי מדליות זהב במקצים 10 ק”מ ו-5 ק”מ, ומדלית ארד במקצה 1,500 מטר. חסן היא האישה השנייה שזוכה שלוש מדליות אישיות בתחרויות ריצה באותם משחקים אולימפיים.
עוד הישג ראוי לציון הוא מקום שני בריצת המרתון המפורסמת שחותמת את המשחקים האולימפיים. האצן ההולנדי עבדי נאגייה זכה במדליית הכסף!
כידוע, הוקי שדה, הוא אחד מהענפים הפופולרים בהולנד, ואכן נבחרת הנשים של הולנד זכתה במדליית הזהב. נבחרת הגברים לא סיפקה הפעם את הסחורה ונשרה מהתחרויות בשלב רבע הגמר.
אין ספק שהמשחקים האולימפיים בטוקיו, גם אם נדחו בשנה בגלל הקורונה, וכללו חוסר וודאות סביב קיום המשחקים ושערוריות סביב טקס הפתיחה, היו מוצלחים מאד. תנאי הפתיחה הקשים האלה לא הפריעו למשלחות רבות, בינהן הישראלית וההולנדית, להגיע להישגי שיא ולהביא כבוד רב למדינתם.
העיניים עכשיו נשואות לאולימפיאדת החורף שתתקיים בביג’ין בשנת 2022 ואולימפיאדת הקיץ שתתקיים בפריז בשנת 2024, שגם אותם נסקר בדאצ’טאון.
ביום שישי, נפתחו המשחקים האולימפיים בטקס הפתיחה המסורתי בטוקיו, בגלל מגבלות הקורונה המחמירות, לא נכח קהל בטקס הפתיחה. מעבר לצעידה המרגשת של המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה, נרשמו שני אירועים משמעותיים סביב הטקס: יום לפני תחילת המשחקים האולימפיים פוטר במאי טקס הפתיחה לאחר שהתגלה שסיפר בדיחות שואה בשנת 1998 במופע שהעלה.
במהלך טקס הפתיחה לראשונה התקיימה דקה דומייה לזכר הנרצחים בטבח במשחקים האולימפיים במינכן, וזאת אחרי שבמשך שנים רבות הופעל לחץ כבד על הוועד האולימפי שסוף סוף הכיר באחריותו להנציח את האירוע.
בשבת הנציגים הישראלים וההולנדים החלו להתחרות, ולשמחתנו ההישגים הספורטיביים מהשבוע הראשון נהדרים.
הישגים במשלחת הישראלית
המדליה הראשונה של ישראל שייכת לאבישג סמברג שזכתה במדליית הארד בטאקוונדו במשקל עד 49 קילו. סמברג אלופת אירופה בטאקוונדו לשנת 2020, לא אכזבה, למרות גילה הצעיר הצליחה להביא מדלית ארד!
ענף הג’ודו גם הוא לא אכזב, אמנם במהלך השבוע הג’ודוקאים הישראלים בענפי ספורט היחידים לא הצליחו להשיג מדליות (בניגוד לאולימפיאדות קודמות), אולם בשבת התחרתה נבחרת ישראל בתחרות הקבוצתית, והשיגה את המדליה השניה במשחקים, מדליית הארד.
ביום ראשון זכה מתעמל הקרקע ארטיום דולוגפיאט במדליית הזהב הראשונה לישראל. דולוגפיאט ביצע תרגיל קרקע מדוייק, וזכה לעמוד על הפודיום לצלילי ההמנון הלאומי.
אכזבה נרשמה בענף השייט שבה רק נקודה אחת הפרידה בין יואב כהן למדליה בענף גלישת הרוח.
הישגים במשלחת ההולנדית
הולנד נחשבת מדינה אדומה מאוד בתקופת הקורונה, מסתבר שהנתון הזה לא פסח על המשלחת ההולנדית למשחקים בטוקיו. חמישה אנשים שהיו חלק מהמשלחת נדבקו בקורונה, כולם הגיעו באותה טיסה לטוקיו, ועדיין לא ברור אם אנשים נוספים שהיו על אותה טיסה נדבקו גם הם.
גם הישגים ספורטיבים היו לנבחרת ההולנדית, לא פחות מ-16 מדליות השיגה נבחרת הולנד בשבוע הראשון במשחקים:
הענף שבו הולנד הצטיינה בשבוע הראשון כיאה למדינה עם מקורות מים רבים, הוא ענף החתירה, לא פחות מחמש מדליות בסה”כ כולל מדליית זהב אחת!!!
Annemiek van Vleuten
הענף השני שבו הולנד הצטיינה ולא במפתיע הוא ענף האופניים:
בענף רכיבת על כביש הולנד זכתה ב 4 מדליות בסה”כ, מתוכן אחת מזהב. ובענף אופני ה BMX הולנד זכתה במדלית זהב וארד.
בנוסף, זכתה הולנד במדליות בענפי השייט (זהב אחד), שחייה (שני כסף), חץ וקשת (כסף) וג’ודו (מדליית ארד אחת).
Marit Bouwmeester
בשבוע הקרוב נמשיך ונעקוב אחרי המשחקים והתוצאות ונסקר עבורכם את האירועים העיקריים.
כשהייתי קצינה צעירה בצה״ל זכיתי לצפות בטקס הפתיחה של המכביה ה-14. כרגיל בישראל קיבלנו את הכרטיסים רק שעות ספורות לפני תחילת הטקס ובמהירות יצאנו לנסיעה של שעות מצפת לתל אביב והגענו לאצטדיון בדקה האחרונה. הטקס היה מרשים ומרגש אך כמי שגדלה בישראל מוקפת ביהודים לא הפנמתי את מלוא החשיבות של המכביה כאירוע בין-לאומי המעלה על נס את העוצמה והאחדות היהודיות. כיום, כישראלית וכיהודיה שחיה בהולנד, אני מבינה היטב את הצורך בקהילה יהודית. תנועת מכבי הולנד מכוונת להיות קהילה ליהודים בהולנד ולספק להם תמיכה ומסגרת חברית, באמצעות פעילויות חינוך, תרבות וספורט.
כשנכנסים למשרדי מכבי הולנד באמסטלפיין מתרשמים מיד מהגאווה והאהבה לעשייה. את הקירות מכסות תמונות מפעילויות שונות והמדפים עמוסים אלבומים וגביעים. נפגשתי שם עם לאורה רנברג-דנקלחרון, מנהלת האירועים והקהילה. כששאלתי את לאורה מהי בעצם מכבי הולנד היא הסבירה ש״מכבי הולנד היא קהילה אליה אנשים יכולים להצטרף עם חבריהם או לפגוש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. המסר שלנו הוא מסר של קהילתיות וחברתיות של יהודים בהולנד באמצעות חינוך וספורט״. לשאלתי מי יכול להצטרף לפעילויות של מכבי השיבה לאורה: ״כל יהודי או מי שהיהדות קרובה לליבו מוזמן להשתתף בפעילויות״.
תנועת מכבי התחילה בימים שהחברות במועדוני ספורט באירופה נמנעה מיהודים ולכן צעירים יהודים ממוצא גרמני ואוסטרי הקימו בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) מועדון ספורט יהודי ב-1895. בעקבות ההצלחה, קמו בעקבותיו מועדוני ספורט יהודיים נוספים שלבסוף התאגדו תחת תנועת מכבי העולמית, המונה כיום כ-400 אלף חברים. מכבי הולנד נוסדה רשמית ב-1959, אף שהייתה פעילה עוד קודם לכן, ומונה כיום כאלפיים חברים פעילים.
150 מתנדבים תוך יממה
מכבי הולנד מבוססת על התנדבות: רבים מהמאמנים הם מתנדבים, הנהלות המועדונים מבוססות על מתנדבים ובאירועים יש צורך במתנדבים שיסייעו למשל בחלוקת מזון ושתיה. תמיד יקבלו בשמחה מתנדבים חדשים ובמרבית המקרים ניתן להתנדב גם ללא שליטה בשפה ההולנדית.
כשהוכרז לראשונה “סגר אינטליגנטי” בהולנד, יצאו דאטצ׳טאון ומכבי ביוזמת סיוע לקהילה היהודית. מערך של עשרות מתנדבים קם בין-לילה כדי לתת מענה לצרכים שעלו, החל מקניות וכלה בייעוץ רפואי טלפוני. “הייתי מאד גאה בהתגייסות הקהילה”, מספרת לאורה, “הקמנו יוזמה לסייע לכל מי שזקוק לעזרה ברחבי הולנד, יהודים ולא יהודים. חילקנו מצרכי מזון, ארוחות כשרות, מצות, תרופות, מזון לתינוקות, הוצאנו כלבים לטיול ועוד. בתוך 24 שעות גייסנו מעל 150 מתנדבים. זה היה מדהים״.
לב העשייה של מכבי בשגרה הוא כמובן פעילויות הספורט. אלה מוצעות על בסיס שבועי, דו-שבועי או חודשי (ראו מסגרת) ומיועדות לגילאי שש ומעלה ולכל הרמות.יש גם פעילויות חברתיות ומחנות קיץ. ״אנחנו מקבלים בברכה רעיונות חדשים ממתנדבים שמעוניינים להקים מועדון חדש. כך התחילה מכבי כדורשת מאמאנט״, מדגישה לאורה. מאמאנט הוקמה לפני כשנתיים וגם מכבי פדאל הוא מועדון חדש שהחל את דרכו בקיץ האחרון (במסגרות).
אפשר להשתתף בפעילויות בכל רמה ספורטיבית, לא צריך להיות מקצוענים, ואפילו לא חייבים לשלוט בהולנדית. ״הפעילויות מתקיימות בהולנדית אבל אנחנו מנסים לגלות פתיחות רבה ככל האפשר למשתתפים שאינם דוברי השפה. למשל בכדורשת יש שתי קבוצות שמדברים בהן רק עברית ויש גם קבוצות שמדברים בהן אנגלית באימון. אנחנו רוצים ליצור קהילה שבה כולם מרגישים שהם יכולים להשתתף באותה רמה. אז המאמנים מדברים אנגלית עם מי שלא מבין הולנדית. בכדורגל יש למשל כמה ילדים שלא מדברים הולנדית והמאמנים מדברים איתם אנגלית. חשוב מאוד ליצור מרחב שבו אנשים יכולים להשתתף ולא מרגישים נטע זר״.
[adrotate banner=”55″]
עם העולים מצפון אפריקה
תחרות המכביה (הקרויה גם האולימפיאדה היהודית) מתקיימת כל ארבע שנים. המכביה הראשונה נערכה בישראל ב-1932 בהשתתפות 390 ספורטאים מ-18 מדינות, מהם 60 ספורטאים ממדינות ערב. במכביה השניה שנערכה כעבור שלוש שנים השתתפו כבר כאלף ספורטאים מ-28 מדינות. באותה העת הוגבלה כניסת יהודים לארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, ומשתתפים מפולין ומבולגריה ניצלו את ההזדמנות כדי לעלות ארצה באופן בלתי חוקי.
רודי קליינקרמר, תושב אלסמיר בן 86, סיפר לי על חוויותיו במכביה החמישית, חוויות שליוו אותו כל חייו. שוחחנו בטלפון בגלל הקורונה, וכשהתלבטנו בתחילת השיחה באיזו שפה לדבר, בין ההולנדית המהוססת שלי לאנגלית המושלמת שלו, צחק רודי ואמר שבעברית לא נוכל לדבר: ״אני יודע להגיד בעברית כן, לא וארבע, זה היה מספר החולצה שלי במכביה״.
איך הכל התחיל? ״שיחקתי כדורסל ומישהו ברחוב שאל אותי אם אני יהודי, השבתי שכן והוא שאל אם אני רוצה ללכת לשחק כדורסל בישראל, כך הכל החל, ב-1957. הקבוצה התכנסה והתחילה להתאמן, היינו כעשרה בנים עם מאמן אמריקאי שלמד בהולנד וגייסנו כספים לנסיעה מכל מיני אנשים עד שהיה לנו מספיק״.
כדי להגיע למדינה הצעירה ולהשתתף באירוע עברו רודי וחבריו מסע ארוך ומרגש: ״נסענו ברכבת למרסיי ושם עלינו על הספינה ‘עלייה’ שהייתה מיועדת לעולים. היו עליה הרבה עולים ממרוקו, טוניס ואלג׳יריה. בדרך לישראל אספנו אנשים בגנואה ובקפריסין. אני זוכר שכאשר האונייה נכנסה לנמל חיפה כל הנוסעים עמדו ושרו את התקווה”.
קליינקרמר במכביה. ״מישהו ברחוב שואל אם אני יהודי״
ואז התחילה המכביה עצמה: ״במצעד פתיחת המכביה, דוד בן גוריון הדליק את הלפיד והלפיד התפוצץ וכולם ברחו כי חשבו שמדובר בהתקפה. כשהתחלנו את המכביה התייחסו אלינו כסופר-ספורטאים בגלל המדים היפים שלנו עם דגל הולנד עליהם, אבל בסופו של דבר היינו מקום אחרון במשחקים״.
״עד היום אני נפגש עם חבריי מהמשלחת למכביה לדבר על ישראל. אני בן 86 והם בני 83 ו-84. החוויה שלי מישראל היא שכולם רצו לעזור לנו. למשל, נסענו לחיפה לבקר מישהי שעלתה לישראל איתנו בספינה וכשרצינו לחזור ברכבת מחיפה לרמת גן מישהו ראה אותנו ושאל אם אנחנו משתתפים במכביה והציע לנו טרמפ ברכב שלו, הוא הסיע אותנו חזרה למכביה. במהלך המכביה נסענו לשגרירות הולנד בישראל. מכיוון שהיא הייתה בירושלים יכולנו לנסוע לשם רק ביום מסוים בשבוע והיינו צריכים לעלות לירושלים בליווי טנקים״.
בחירה בצעירים
רודי גאה מאד גם בבתו, שרון קליינקרמר ואן דר סטוק, שהשתתפה במכביה ב-1985 עם קבוצת הוקי שדה הנשים הראשונה שנשלחה מהולנד לאירוע ואף זכתה במדלית זהב. בשיחת טלפון סיפרה לי שרון שהיא אמנם הגיעה לישראל במטוס ולא בהפלגה מרגשת כמו אביה, אך גם עבורה הייתה זו חוויה של פעם בחיים. “דרך התחרויות והספורט נוצרו אחווה אמיתית וקשרים מיוחדים, במיוחד עם הספורטאים ההולנדים האחרים”, סיפרה שרון וציינה במיוחד את חוויותיהם בשבוע האימונים בשפיים לפני המכביה, שבו הסתגלו לחום הכבד בישראל, ואת הטיולים לירושלים ולמצדה.
המכביה הבאה תיערך ב-2022 והולנד צפויה לשגר אליה את משלחתה הגדולה ביותר – כ-150 משתתפים ומשתתפות. ראש המשלחת חיה מאייר בת ה-29 היא הצעירה ביותר שכיהנה בתפקיד זה אי פעם, והיא ממלאת אותו בהתנדבות לצד עבודה במשרה מלאה כמנהלת משאבי אנוש. הבחירה בחיה היא חידוש שמטרתו לעודד את הצעירים להצטרף לארגון ולהביא איתם רוחות של שינוי. גם חיה, בוגרת כמה מכביות, שותפה לתחושות של שרון: “בזמן המכביה יש הרגשה שנמצאים בבועה ביחד עם אלפי ספורטאים שמתחרים בספורט אבל גם יוצרים אחווה וחברויות לכל החיים וזה פשוט מדהים!”.
תהליך בחירת הענפים ארוך והרשימה טרם נסגרה סופית, אך כרגע מסתמן שהולנד תתחרה בענפים הבאים: כדורגל, קטרגל, הוקי שדה, כדורשת, טניס, קראטה, חתירה ואופני כביש. בדרך כלל אין מבחני מיון לנבחרות מכיוון שאין די משתתפים בספורט קבוצתי, אך יחד עם זאת המאמנים מוודאים שהמועמדים מוכיחים רמה מספקת. בחירת המשתתפים לא מתבססת אך ורק על כישורים ספורטיביים ועל מוטיבציה לנצח. מבחינת ראש המשלחת, חיה, יש חשיבות רבה לצד החברתי והקהילתי של המשלחת.
בימים אלו פונה מכבי במיוחד לישראלים החיים בהולנד. ״אני מזמינה את הישראלים כאן להיכנס לאתר האינטרנט של מכבי ולעקוב אחרי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו כדי להתרשם מהפעילויות הקיימות ולהצטרף לקהילה שלנו”, אומרת לנו מנהלת הקהילה והאירועים לאורה, “אנחנו עובדים יחד עם דאצ׳טאון כדי לגשר על הפער בין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית בהולנד, ודרך נהדרת לעשות זאת היא באמצעות הספורט״.
זו השנה ה-40 שמרתון רוטרדם יארח יותר מ-25,000 רצים במסלולים באורכים שונים, שאותם יעודדו מאות אלפי אנשים. בהיסטוריה של המרתון נרשמו כמה שיאי עולם! הרצים יכולים לבחור מבין מגוון מסלולים: מרתון, רבע מרתון, ריצת ילדים, מתחילים וגם מסלולים לקבוצות.. מהרו לשריין לכם מקום, ההרשמה אפשרית עד לתאריך 10 באוקטובר.
לאחר שבשנה שעברה האירוע נערך באופן מקוון, השנה חזרו למתכונת המלאה עם 13 מפעלים תרבותיים שיפתחו את שעריהם לביקור מיוחד במיקומים שונים בלב מאסטריכט למשך לילה מלא באמנות עכשווית ניסיונית, חפצי אמנות היסטוריים יקרים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן ואווירה מוזיקלית. האירוע משלב תערוכות סטנדרטיות עם תכנית בולטת של הופעות, סדנאות, שיחות, סיורים בלעדיים, תצוגות מקדימות, שתייה וטעימות.
המומחים מספרים שהמסלול בעיירת החוף אינו מהמלהיבים. מדובר במסלול קצר יחסית, צר ופתלתל שלא משאיר הרבה מקום עבור המכוניות המסיביות להרשים. עם זאת, מביקור במקום, אפשר לומר שהתלהבות והרגשה של חגיגה מייחדת את האירוע.
המדליה הראשונה של ישראל שייכת לאבישג סמברג שזכתה במדליית הארד בטאקוונדו במשקל עד 49 קילו. סמברג אלופת אירופה בטאקוונדו לשנת 2020, לא אכזבה, למרות גילה הצעיר הצליחה להביא מדלית ארד!
ענף הג’ודו גם הוא לא אכזב, אמנם במהלך השבוע הג’ודוקאים הישראלים בענפי ספורט היחידים לא הצליחו להשיג מדליות (בניגוד לאולימפיאדות קודמות), אולם בשבת התחרתה נבחרת ישראל בתחרות הקבוצתית, והשיגה את המדליה השניה במשחקים, מדליית הארד.
